פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 375)

עבורי אישית, זו הדרך היחידה להפוך את האבות מ"מאובנים", כאלו אשר רק קוראים עליהם בקריאת התורה ומסמנים V, למישהו שיכול ללמד אותנו משהו מעשי לחיים.

ומי זה צנובר?

לבנות שיניה? (:

אפשר גם וגם. 

בהחלט הוספת נופך- משפטים עלולים

לקבל משמעות נוספת, לפי החפצים שאתה

מחזיק או המקומות שבהם אתה נמצא (:

ויש כאלה,

שהם תמיד במרחק

חיים אחרים לגמרי

מהחלטה אחת.

למה אתה ער בשעה כזו?

למה זו השעה כשאני ער.

אם לאדם בריא נצרכות 7 שעות שינה,

מה שאומר שהלכת לישון בשש ארבעים..

אז 13:40 תהיה השעה כשאתה ער.

מה עשית עד 6:40? אני מחפש

המלצות לתחומי עניין נוספים בחיי,

כאילו לא מספיקה לי הרבגוניות, חסר קצת

ורוד פוקסיה בדפנות.

מה עשית עד 6:40?

למה אתה דוחק אותי להתחייב לקונספט של שעות.

נכון

קצרים, סמסי לו ראשונה. 

ואם היא סימסה, את שואלת? ובכן,

הא, לא שאלת.

זה ככ נכוןן

אבל נצרך

היה מלחמת עגבניות באיזה ארץ אחת.. אז לא לזלזל

סתם פשוט לפני כמה זמן באורח פלא נגמר לנו(מה שלא קרה כמעט אףפעם..)

והבית היה במשבר זהות

אני אחשוב עליו

תודה.

קודם כל זה לא וודאי שהאבימלך שהיה בסיפור עם אברהם זה אותו אבימלך כאן

חוץ מזה אני לא מבין איזה פסול מצאת בו? אדרבה אני דווקא חושב שמהסיפור הזה אפשר לזכות אותו לכף זכות גדולה וגם אפשר מכאן ללמוד המון על דמותו המעניינת והדיי לוטה בערפל.

נדמה לי שיש פרש"י שמעיד שהוא היה אדם מאוד מאוד צדיק

הנקודה שלי היא שאסור למהר לכתוב דברים כאלה על אנשים מהתנ"ך מדובר באנשים גדולים

אסור ללמוד תנ"ך בגובה העיניים..

היכן נראה ברש"י כי הוא היה צדיק ?

לכאורה להיפך, רש"י אומר: "ניקיון כפיים אין כאן".

גם הניסוח "אם אינך משיב דע כי מות תמות אתה וכל אשר לך" זה ניסוח שלא מתאים לאדם צדיק.

וגם ההכאה המידית בעד כל רחם לבית אבימלך מוכיחה לכאורה שאין מדובר בצדיק תמים.

וכן ההשקפה מבעד לחלון על יצחק ורבקה. אינה מתאימה לאדם צדיק.

ובכלל להיות מלך למקום שאין בו יראת אלוקים, אנשים רוצחים וגוזלים תחתיך ואתה אינך יודע.

יקח לי זמן למצוא אותו אבל אוכל למצוא אותו בע"ה

לגבי ההשקפה מבעד לחלון, מוזר שרק זה מתמיה אותך.

אני חושב שהנושא הזה ספציפית הוא מאוד עמוק ואני לא אתפלא אם מאחד הפסוקים האלה שלא קיים בהם רובד פשט

ולגבי היותו מלך במקום שאין בו יראת אלוקים.

על אחת כמה וכמה זה מדגיש את הנקודה שלי

להיות צדיק במקום הזה (ועוד במשרה של מלך) שביכולתו לעשות ככל העולה על ליבו זה רק מחזק את הטענה שלי

 עכ"פ אנסה בל"נ למצוא את הרש"י

להבא ממליץ לך להשתדל לשמור אש קטנה שמדובר באנשים כאלה, אלא אם כן מדובר באנשים שחז"ל סיווגו אותם כרשעים.

אבל לגבי אותם דמויות שרק נידמות לך לא טוב, שב ועל תעשה עדיף.

בראשית כא ח

"וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד, וַיִּגָּמַל; וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל, בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת-יִצְחָק"

 רש"י : "משתה גדול" - שהיו שם גדולי הדור שם ועבר ואבימלך"

כמו להבדיל להזמין את נתניהו יחד עם עוד רבנים להקפות שניות או יום ירושלים

שגדול הדור אין הכוונה דווקא גדול בתורה

בשולחן ערוך אורח חיים רפב ג בהגה שם:
"ואין איסור לקרות עם הארץ נכבד, עשיר וגדול הדור לפני ת"ח, כי אין זה בזיון לת"ח רק כבוד לתורה שמתכבדת באנשים גדולים" 

תודה

יש גם הרבה ענייני טרמינולוגיה המשתנים עם העיתים.

מה שהיה גדול הדור בזמן התורה אינו מה שבזמן רשי, וזה של רשי אינו של השולחן ערוך וכו

מה שכן מעט הטריד אותי שאולי יש דברים בגו היא האימרה המפורסמת של חז"ל

"לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם. לא מצא בת תלמיד חכם -ישא בת גדולי הדור"

אם יוצא מכאן שיש הבדל בין גדול דור לתלמיד חכם = גדול דור לא תלמיד חכם

עממה פחות הגיוני שהכוונה כאן לגדול דור במובן של עם ארץ כי גם על זה הזהירו...

כמו שאמרתי צ"ע

מסתמא הכוונה גדולי הדור באמונה......

לא בגלל הלשון "גדול הדור", כי הרי יכול להיות באמת שהכוונה לחשוב שבדור (או ל"גדול הדור באמונה".. כאמור.. )

אלא בעיקר בגלל ההשוואה לשם ועבר. שהיו באמת באמת גדולי הדור במובן הכי פשוט של זה אצלנו (פוסקי הדור, התלמידי חכמים שבדור..)

ובגלל זה פחות שייך לדעתי לתרץ שהכוונה לגדול דור במובן של חשוב הדור.

כי הרי שם ועבר דאז לא היו מחשובי הדור.. אין על זה מחלוקת בכלל.

מה שכן הם באמת היחידי הסגולה של הדור, וגם של עשר הדורות הקודמים לאותו דור.

כמדומני הם היו אז באזור גיל 500?

לכן קשה לומר שגדולי דור במובן של חשובי הדור, כי אני מסופק אם שם ועבר היו מוכרים באותו דור.. קל וחומר שחשובים

מי היה מלך העיר "שלם" לפי חז"ל (ורש"י)?

וברמב"ן: (סתם כי אני אוהב אותו) 
על דעת רבותינו (נדרים לב ב) שאומרים כי מלכי צדק הוא שם בן נח, הלך מארצו לירושלם לעבוד שם את ה', והיה להם לכהן לאל עליון, כי הוא אחי אביהם הנכבד, כי ירושלים מגבול הכנעני היא מעולם: 

גם לפי אביי ששאל מהפסוק הגוי גם צדיק תהרוג, משמע שהיה צדיק, הכוונה רק להחשיבו לאונס במעשה שרה, כיוון שהוא ״אומר מותר״. אך לא מדובר כאן כלל עד דמותו הכללית של אבימלך.

וכמו שציינת, במסקנה גם זה נדחה. כי ״היה לו ללמוד דרך ארץ״ - כלשון רש״י.

(וכבר רמזתי ע"כ בסוגריים מדברי רש"י שם) אבל ישנו כעין כלל שבדמות שהתורה לא הרחיבה כ"כ עליה, והזכירה את אותה בהקשר מסויים ובטקסט מצומצם, עלינו לגזור את המידע לגבי אופייה הכללי מחומר הגולם המרוכז הזה. כך נהגו חז"ל בדרשותיהם, למשל על עשו. ולכן אם באיזכור הראשון בתורה הוא מוזכר כמי שעשה מעשה שלילי, סביר להניח כי לא לחינם התורה הפגישה אותנו לראשונה עם ההקשר הזה, וכן להיפך.

זאת ועוד, מדברי הברייתא שם לגבי המשל של האכנסאי משמע שזה היה פגם קדום בדמותו של אבימלך, ולא מעידה חד פעמית.

ועוד, עי' בנזיר (כג.) לגבי ופשעים יכשלו בם, במה שדרשה הגמ' במי שהיתה אשתו ואחיותיו וכו', שמשמע שמי שנכשל בזה, יש עליו שם פושע מקודם.

היא רק אם אינו חף מפשע לעניין לקיחת שרה, לא הבנתי איך הסקת שזה הופך אותו לצדיק לדעה כלשהי.

@איקסלין

לדעתי, כותב המאמר ממשיך את הקו הישיר של גישת רבותינו לאבימלך בעניין הזה...

"נביא הוא וממך למד, אכסנאי הוא שבא לעיר, על עסקי אכילה ושתייה שואלין אותו, כלום שואלין אותו: אשתך זו? אחותך זו? מכאן שבן נח נהרג, שהיה לו ללמוד ולא למד."  היינו שהיה אבימלך צריך שידע שאנשי המקום אינם הגונים, ושהצהרת אברהם אינה הוכחה, שהיה אנוס לומר כך. ועל זה! על זה מגיעה לו מיתה! כי למרות שבעיניו הכל נראה טוב, והוא "יוצא בסדר" העלמת העין שלו "שהיה לו ללמוד ולא למד" מחייבתו מיתה!! זה מאוד התחבר לי עם המאמר

• רשי עצמו אומר (על טענת אבימלך בתם לבבי ובנקיון כפי) - נקיון כפיים אין כאן.
• גם הניסוח "אם אינך משיב דע כי מות תמות אתה וכל אשר לך" זה ניסוח שלא מתאים לאדם צדיק.
• ההכאה המידית בעד כל רחם לבית אבימלך מוכיחה לכאורה שאין מדובר בצדיק תמים.
• ההשקפה מבעד לחלון על יצחק ורבקה. אינה מתאימה לאדם צדיק.
• ובכלל להיות מלך למקום שאין בו יראת אלוקים, אנשים רוצחים וגוזלים תחתיך ואתה אינך יודע.
• והוכיח אברהם את אבימלך על אודות באר המים - ברור מאברהם כי זה נזקף לאשמתו של אבימלך
• עיין היטב בתשובה המפולפלת ״לא ידעתי מי עשה.. וגם אתה לא הגדת לי וגם אני לא שמעתי״ לכאורה מרוב שלא ולא, יש משהוא שכן. מצא את הנעלם.

מעולם לא הרגשתי כל כך מושפל באינטרנט

כתשתם אותי מכל הכיוונים

(אני מוריד את המגבעת שאין לי)

אשריכם

אשר ללא הוויכוח לא היו עולים 

אני מניח שיש לי יד בדבר, אף על פי שלא כיוונתי לכך..

עלה והצמח שבת שלום !

לשון המדרש (תנחומא בובר וישלח כג):

וירא אלהים אל יעקב עוד וגו'. זש"ה טוב ללכת אל בית אבל וגו', אמר ר' שמעון בר אבא שתי מדות הן של גומלי חסדים, לגמול חסד עם הכלה ואת המת, אם באו שתיהן ביחד לתוך ידיך אין אתה יודע איזו מהן לאחזו תחלה, בא שלמה ופירש, טוב ללכת אל בית אבל וגו', מצינו בני אדם שהלכו לבית המשתה ולא נתפרשו שמותם, ובני אדם הלכו לבית האבל ונדחו מגיהנם ונתפרשו שמותם ונתנבאו ברוח הקדש, ומי היו אלו שהלכו לבית המשתה, כתיב ויגדל הילד ויגמל, ויעש אברהם משתה גדול, מהו גדול, מלמד שהיו שם שם ועבר ואבימלך, ולא נתפרשו שמותם, אבל אלו שהלכו לבית האבל נתפרשו שמותם, ונדחו מגיהנם, ושרתה עליהם רוח הקדש, שנאמר ויען אליפז התימני, ואין ויען אלא לשון נבואה, שנאמר משה ידבר והאלהים יעננו בקול, הוי טוב ללכת אל בית אבל וגו'. ומי הראה פנים תחלה [לאבל], הוי אומר הקב"ה אימתי כשמתה דבורה, שנאמר ותמת דבורה וגו', וכתיב וירא אלהים אל יעקב עוד וגו'.

לשון רבנו בחיי (בראשית כא ח):

ויעש אברהם משתה גדול. אין ספק שהיו גדולי הארץ באותו משתה כי היה הפלא גדול ביצחק, גם העושר בבית אברהם רב, ואפשר שהיו שם מלכים ויועצי ארץ, שכבר מצינו שהיו מלכי הארץ דורשים שלומו ורוצים לכרות ברית עמו, אבל מפני שהיה ענין משתה ושמחה לא נתפרשו שמותם. והנה מצינו בבית האבל שהכתוב מפרש שמות הבאים שם, אלו חביריו של איוב שכתוב בהם (איוב ב) ויבאו איש ממקומו אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי. ומזה אמר שלמה ע"ה (קהלת ז) טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה. באר לנו הכתוב כי כל שמחת העוה"ז הבל וריק.

ויש לך מספר של מישהו בארגון שיסכים לקחת על זה אחריות, ולשלוח מישהו שיבוא לקחת- אז מצויין.

אבל אני לא הולך להתחיל להתקשר לטלפניות של כל ארגוני החסד בארץ עד שאולי אצליח למצוא משהו.

ראי ערך-

אוריאל פרץ

אלירז פרץ

רועי קליין

עמנואל מורנו

הרב אלישע וישליצקי

ויבדל"א

הרב פרץ אינהורן

ועוד הרבה הרבה הרבה

רעיון ששמעתי, שאולי יכול להתאים

אני אתמצת ממש בכדי שלא יפטרו אותי ואז את

תצטרכי לקחת אחריות ונוכל לספר את הסיפור הזה במקום

רק מלך אומר- 'עליי'

יהודה אחראי למכירת יוסף, שכן היה מלך השבטים.

לאחר המכירה האחים הורידוהו ממלכותו

יהודה היה בסכנת דכאון וייאוש.. יוסף איננו, ראובן בשקו ותעניתו,

יעקב בשקו ותעניתו וכל האחים שבורים..

יהודה, כמו כל ברסלב, מכיר את העיצה של להתחיל מחדש

והוא אכן מתחיל הכל מחדש ולא מתייאש, גם לאחר שנופל.

מה המצוה הראשונה? לשאת אשה..

פוגש בתמר, טי טה טו..

הוציאוה ותישרף.. לאיש אשר אלה לו, אנכי הרה..

ואז הוא מודה. יש לו כח לומר 'עלי'

כמובן שיכול היה להכחיש ואף אחד לא היה יודע 

אבל הוא מלך

ורק לאדם עם תכונות של מלך יש את הכח לומר- "עלי"

ומה יצא לו מכך? 

כשהאחים ראו את המעשה האצילי, הם החזירוהו למלך עליהם.

וכך שוב, זכו שושלת בית דוד למלוכה

כי מלך לא מפחד לקחת אחריות ולומר עלי.

זהו.

כמובן שתרחיבי בתיאורים, ברגש, במלל למכביר

תאורה, תפאורה, נופך, נפח 

(:

1. אם אין אני לי מי לי- תעשה לעצמך אחרת לא יהיה לך

2. במקום שאין אנשים השתדל להיות איש- קח אחריות על סביבתך

רק לשים ❤

באפן כללי אני חושבת שבתנ"ך יש את הסיפורים הכי טובים

ואם מעלים את זה על במה זה עוד יותר מטורף וכו'

אז בתנ"ך יש המון שאמרו הנני, ונראה לי יש גם מדרש על זה אבל לא זוכרת מדוייק

אברהם אבינו

יוסף

דוד המלך

גדעון השופט

ה' שולח שליחות דווקא דרך מישהו ספציפי, ואז ה'הנני' מגיע.

זה יכול לעזור

מסופר על מורה צעיר שביקש לפגוש את המורה

שלימד אותו שלושים שנה קודם. הצעיר נקש על דלת ביתו של

המבוגר ולחץ את ידו בחום. "תדע לך שרק בזכותך בחרתי

במקצוע ההוראה. הלימוד שנתת לי גרם לי לרצות להיות מורה בעצמי". 

המורה המבוגר ביקש הסברים והצעיר סיפר:

"היינו אז ילדים קטנים בכיתה שלך ואחד התלמידים  הגיע

עם שעון יקר על היד. אביו חזר מחוץ לארץ ופינק

אותו בשעון נוצץ. בהפסקה התאספה כל  הכיתה וביקשה ללטף

את השעון הנוצץ. לפתע השעון נעלם.

הילד פרץ בבכי ואתה נכנסת לכיתה, ביקשת מכולנו

לעמוד בטור לאורך הקיר ולעצום את העיניים. עברת בין

כולנו ומצאת את השעון אצלי בכיס.  "בשקט, בלי לומר

מילה, החזרת אותו לילד והמשכנו את השיעור.

ולמזלי, היות שהודעת לכולם לעצום  עיניים, אף אחד לא ידע שאני

הגנב וככה נחסכה ממני בושה נוראה. באותו רגע החלטתי

שאם יש  כאלה מורים בעולם – אני רוצה להיות מורה בעצמי. 

"אבל כל השנים לא הבנתי משהו", המשיך המורה הצעיר לשאול:

"מילא שלא אמרת כלום לחברים,  שלא אמרת למנהל,

אבל איך לא אמרתי לי כלום? איך לא קראת להוריי לבית

הספר ולא סיפרת להם איזה בן יש להם?". 

המורה המבוגר הביט לתוך עיניו של הצעיר ואמר:

"האמת היא שעד הרגע הזה לא ידעתי שאתה הגנב, אתה מבין, 

גם אני חיפשתי בכיסים שלכם בעיניים עצומות...

ואיך זה קשור ללקיחת אחריות?

הלימוד שעולה מכאן, שאפשר וראוי לא לבייש

אדם, בשעה שכן אפשר לביישו, זו

לקיחת אחריות.

תפס אותי בדרך חזרה מערבית.. לא כיף

בבית. לא היו תוכניות שהוא הרס. אז הכל טוב.
אין לי בעיה עם גשם וקור כל עוד לא קר לי יותר מדי.

דיווחתי

בתקווה שלא להרבה זמן

הפרוייקטור החדש מצאצאיו.

(במיוחד כאלה שלא מוכרים..)

הרב ויסמנדל בין השאר.

הוא כתב סוג של "מניפסט" (אם כי אין שם משנה סדורה) מתוך תא המעצר שלו.

המסמך כתוב היטב ונוקב.

סובל קצת מחוסר ידע משווע, אבל הטקסט פותח צוהר מסויים לדעתי לתחושות אותנטיות של חלק מהחרדים הקיצונים.

אני מעתיק אותו לכאן:

בס"ד (1)

"המפלצת הצורחת מנירנברג" זאת היתה הכותרת הכל כך לא אחראית של עיתון "דבר" בשנת 36', כשהיטלר עלה לשלטון.

כשפסעתי ב"יער" הקק"ל שמקיף את "יד ושם" בשעה שלוש בלילה, לא תיארתי לעצמי מעצרים, תקשורת, עיתונאים, חוקרים שלא אוהבים ללבוש מדים, אזיקים וניידות משטרה. המשטרה הרי לא הגיעה אחרי מה שהיה בבקעת הירדן, וגם אחרי גבעת התחמושת המשטרה נרדמה בשמירה. האמת שגם למה שקרה ביד ושם לא היו לה הוכחות במטר, אבל אז, אחרי הלחץ הציבורי האדיר, החוקרים החליטו לקפוץ למים הקרים ולעצור את כל מי שאפשר ולא אפשר. וכך מצא את עצמו בחור תמים בן 25 מאשדוד מורד באמצע היום מאוטובוס עירוני ומוכנס בהפגנתיות לניידת כאילו היה ברון סמים קולומביאני. אין ספק שהמשטרה הציונית התקדמה הרבה ב-64 שנים האחרונות. החטא של הבחור הזה אגב, זה שהוא התכתב איתי באימייל. טוב, יש לי אימייל.

נחזור לחורשת הקק"ל הקלילה המופיעה במפות כ"יער ירושלים". הייתי מציע לאנשי הקקל לשחרר שם קצת דובים שחורים, זאבים, וליצור כמה מעיינות מלאכותיים שיצרו נחלים קרירים, מכונות עשן, אולי ככה נרגיש שזה באמת "יער" ציוני למהדרין לתפארת מדינת ישראל.

 כדי לעצור את אותם קרונות עץ, למעשה הוא אפילו הצליח לעצור אותם למשך זמן לא מועט, אבל התשובה שקיבל בסוף מהציונים על כל זעקותיו ומאמציו, היתה מאוד ברורה: "כי רק בדם תהיה לנו הארץ" – כלומר, אנחנו לא מעוניינים להציל. 2 מיליון יהודי הונגריה (שרובם היו לא ציונים או אנטי ציונים) רצו סך הכל לחיות, אבל לוועד הלאומי בארץ ישראל היו תוכניות אחרות עבורם. אם לא לפלסטינה, אז לכו לאושוויץ. רק אל תפריעו לחלום הציוני להתגשם. גם אל תדאגו יהודים הונגרים תמימים, אנחנו אח"כ ננציח אתכם ב"יד ושם", נערוך לכם טקסי זיכרון נרגשים באושוויץ, "מצעדי חיים" רעשניים, ואילו את הרב ווייסמנדאל זצ"ל, "היסטוריונים" מגמתיים יציגו באור לא אמין. ב"יד ושם" אגב, לא יזכירו אותו בכלל. אבל עכשיו כשספריי צבע בידי, אני אזכיר את מה שאתם ב"יד ושם" מתאמצים כל כך להשכיח ולטאטא מתחת לשטיח. הרב ויסמנדאל זצ"ל ועמו שתי מיליון יהודי הונגריה, המה פסעו לידי אותו לילה, האם אצליח לייצגם?

החורשה חשוכה, ונראה שאיבדתי קצת את הדרך. ביתן הפרטיזנים שחור כזפת מתגלה פתאום לנגדי. הבנתי שאני באזור "בקעת הקהילות". כל אותם קהילות שהיו יכולות להמשיך לחיות, אם רק לא היו מכריזים מלחמה בשמם בגרמניה הנאצית. אם רק לא היו מפיצים אנטישמיות מטורפת באירופה במשך 40 שנים, רק כדי שהם "יתעוררו" ויהפכו לציונים בטוב או ברע. הפצת האנטישמיות באירופה בה התחיל הרצל הצליחה מעל למשוער, הקהילות נמחקו, וכעת אנדרטת אבנים קטנה "זוכרת" אותם ברוב יגון. בא לי להקיא. קפיצה קטנה על חומת האבן ואני בפנים (וסליחה חוקרים שאת השחזור התחלתי ממקום קצת שונה).

בס"ד (2)

חושך מצרים ב"בקעת הקהילות". כפפות ניילון חד פעמיות, ספריי שחור נשלף החוצה מהתרמיל, היר ווי גו. "ציונים ארורים, הרפו ידיכם מהעם היהודי!". אני מתרחק מעט, בוחן את הגרפיטי, לא רע. אין זמן, צריך להגיע אל העיקר. חצי דקה אחרי זה אני כבר באנדרטת הקרון. שקט, חשוך, אין אבטחה, אבל צריך להיזהר. אני חולף על פני האמבולנס השבדי. זהו רכוש של מדינת שבדיה, וכמובן שלא אפגע בו. זה הרי אסור, וגם, החשבון שלי הוא עם אלה שמנעו דרך קבע את כל פעולות ההצלה של אחיהם, לא עם אלה שהצילו וניסו להציל.

בהליכה שפופה ומהירה אני אגיע אל אנדרטת הקרון. כל רחש קטן הקפיץ אותי אל השיחים, לא שזה היה ממש עוזר אם היה עובר כאן רכב אבטחה. אני מנער את הספריי השחור, וכותב שמדינת ישראל היתה האושוויץ הרוחני של עדות המזרח.

1949. מדינת ישראל קמה זה עתה. מחנות "עולים" מוקפות גדרות תיל ושומרים חמושים, שעל יושביהם האומללים והתמימים נאסר ליצור קשר עם העולם החיצון. בניהם ובנותיהם הרכים של העולים ניטלים בשרירותיות אנטי אנושית אל חינוך ציוני חילוני מעורב, ושם נמחקת תרבותם בשיטתיות. מי שמתנגד – מטופל ומושתק בכח. שיכוני העולים העלובים בהם הם נדחסו בהמשך, המלחמות אליהם הם נשלחו כדי להרוג וליהרג למען מדינה שראשיה ראו בהם לא יותר מאשר כח דמוגרפי, אזרחים סוג ב', וגם זה בדיעבד. הפלסטינים מתלוננים על מחנות פליטים, אבל גם בבאר שבע, דימונה, רמלה, ירושלים, נתניה, ואיפה לא, ניתן למצוא גם עכשיו ב-2012, מחנות פליטים של יהודי המזרח, "יאהוד אל ערב", שיכוני עוני עלובים בהם גרה אוכלוסיה חלשה שהיתה טרף קל לשליחי הסוכנות הערמומיים שהתחזו לדתיים, והבטיחו להם הרים וגבעות ב"ארץ ישראל". אך ב"ארץ ישראל" חיכה להם שלטון מפא"י טוטאליטרי וגזעני, שאילץ אותם להצביע עבורו כדי לקבל תלושי מזון ועבודה, שניתב אותם אל "כור ההיתוך" הצהל"י, שאכן ניתק את כל מה שנותר מעברם המפואר. ליהודי המזרח האומללים כבר לא נותרו הרבה ברירות. אחרי שנים של דיכוי הם ניסו להתבטא באמצעות הליכוד ואח"כ גם ע"י ש"ס, אבל רק מעטים מהם כמו ראובן אברג'יל מהפנתרים השחורים למשל, הבינו שהכתובת לשיפור מצבם לא נמצאת במשכן הכנסת ובשלטון הציוני שהרס את עדות המזרח, ושיבה אל הדו קיום הטבעי שהיה קיים בינם לבין הערבים לפני שהסכסוך הציוני-ערבי התחמם ופגע גם בהם, הוא הפיתרון הבריא והטוב ביותר, הברירה הטבעית. האם הערבים יתנו להם את זכות השיבה? חבל שמלך מרוקו לא מבקר את נתיניו היהודים באשדוד ובבית שאן.

המון הפרעות בתא וקשה לכתוב. השגתי עט נובע מעולה מאחד מחברי התא, ביקשתי עליו אפוטרופסות בלעדית, בדיוק כמו שהציונים מבקשים להשיג על השואה. הוא הסכים תמורת טלכרד של 20 שקל. הוא יקבל. העט נשאר אצלי.

בס"ד (3)

נחזור לשבילי "יד ושם". אני מסיים עם האושוויץ הרוחני ואולי גם הגשמי של עדות המזרח, וממשיך אל הפרונט המרכזי של "יד ושם", אנדרטת מרד גטו ווארשה. מכל הצד של היער אין שם מצלמות, בדקתי את זה בביקור המקדים. יש רק מצלמה אחת ששומרת על הכניסה למוזיאונים, והיא לא מכוונת על האנדרטה, היא לא תפריע לי. אני מגיע אל האנדרטה שמסמלת את ה"גבורה" שבשואה. אותה "גבורה" שבגינה הגטו חוסל מיידית על כל יושביו. הרבנים בגטו התנגדו אל המרד, הם חששו מפני התוצאות שלו. זה עניין את המורדים? לא. זה גם לא מעניין כיום את ראשי "יד ושם". אין שום איזכור בסמיכות לאנדרטה שרבני הגטו התנגדו אל המרד. סלקטיביות במיטבה. ב"יד ושם" לא רוצים להזכיר את הרבנים, לא רוצים לקלקל את ה"גבורה". טוב למות בעד ארצנו, טוב למות בעד ה"גבורה". זה מה שקורה כשמחליפים את התורה בלאומיות. מתים בשביל "גבורה", בשביל "מדינה", מסכנים 6 מיליון יהודים בסכנת מלחמה, מכינים מקלטים אטומים ומרחבים מוגנים, "מלון אורחים" במדבר לתושבי גוש דן, אבל ביום שיגזר על הערבים לנצח, גם אלף צוללות דולפין גרמניות ואלף מטוסי אף 16 ולווינים לא יעזרו. גדרות הפרדה מפלצתיות, מחסומים וסיורי מג"ב, מצב חירום תמידי, מאבטחים בכל מקום. הכותל המערבי הפך לאזור סטרילי, קבר רחל אימנו למבצר צבאי אימתני שכדי להגיע אליו צריך אישורים. לאן לעזאזל הגענו בשביל ה"גבורה"? אולי תקחו את ה"גבורה" שלכם, את צוללות הדולפין, את המטוסים והטנקים ופשוט תלכו לכם למקום אחר, אולי לאוגנדה, שם "תשמרו" על האוגנדים כמה שאתם רוצים, תקימו להם "כיפות ברזל" וכורים אטומים, ורק תתנו לנו לחיות בשקט ובשלווה עם הפאלסטינים. יש להם דגל צבעוני נאה והמנון יפיפה שלא מדכא כמו "התקווה" הקודר שהולחן ללא ספק במרתף עינויים חשוך אי שם במשטר מזרח אירופאי אפל שכבר שנים אינו קיים. יש לפלסטינים גם קפה טעים, עצי זית, פיתות, כבשים, עיזים, שווקים צבעונים וחנויות זולות, שלא משלמים בהם בכרטיסי אשראי וכרטיסי "מועדון" מלוקקים, והמון פשטות ולבביות, שלא קיימים ב"גבורת" הפלדה הציונית, הסוגדת לשקר החן ולהבל היופי. אין אצלם גם צפירת אימים בולשיביקית ארבע פעמים בשנה שמכריחה את כל האזרחים לעמוד ב"דום" מפוחד, ו"להתייחד עם הנופלים" (בכח?) כאילו אנחנו נמצאים בברית המועצות של סטלין".

אז בבקשה תעזבו אותנו, תלכו לאוגנדה ותתלבשו על הכושים, ותנו לנו לנשום אוויר. אנחנו נממן כבר את פירוק גדרות ההפרדה והמחסומים, כמה שיעלה – עלינו, רק תעזבו בבקשה, ותקחו איתכם את ה"גבורה".

בס"ד (4)

"מלחמותיו של משטר הרשע הציוני אינם מלחמותיו של העם היהודי" אני מרסס בשחור על הרצפה שלפני אנדרטת ה"גבורה", כדי להבהיר שהעם היהודי הוא עם ניטראלי ושומר שלום, ואלפיים שנות גלות רק למדנו תורה, שמרנו מצוות, והתפללנו לביאת המשיח ולגאולה בידי שמים. כך היה וכך יהיה. מלחמות, גאולות הרפתקניות בידי אדם, "גבורה" לא ברורה על חשבון אחרים, כל אלה לא בבית ספרנו, לא קשור אל העם היהודי. ואם 99% מהעם היהודי כן סבור שמדובר במלחמות יהודיות, אוקיי, אז האחוז הבודד שנשאר הוא זה המקורי. האמת מעולם לא נמדדה בכמויות. לא מרובכם מכל העמים חשק השם.

מעניין שבתקשורת הישראלית הגרפיטי הזה צונזר, ורק בכמה כלי תקשורת "זרים" שעשו עבודה יסודית (ולא העתיקו) הוא צוטט במלואו. "יוקם מוזיאון אלטרנטיבי ליד ושם הסלקטיבי" אני מרסס טיפה יותר למעלה, גם כן על הרצפה. לו היה לי כסף, הייתי מקים אולי מוזיאון כזה, "יד ושם" שלא מציג את השואה בצורה הסלקטיבית שמתאימה לצרכים של מדינת ישראל. "יד ושם" שמספר על פשעי הציונות בשואה, על מדיניות מניעת מאמצי ההצלה, ועל חלקם של הציונים בהתססת האנטישמיות באירופה במשך 40 השנים שקדמו לעליית הנאצים לשלטון. "יד ושם" שמספר על ההתגרויות והפרובוקציות המחרידות של ראשי הציונות נגד היטלר, "יד ושם" שזוכר בצורה שקטה וצנועה את הניספים, ולא "מזכיר" אותם באובססיביות תוך הפניית אצבע מאשימה ותמידית אל עבר הגויים, וסוחט מהם התנצלויות לצורך האינטרס של מדינת ישראל.

כדי להיות רלוונטים, הציונים חייבים אספקה תמידית של אויבים ומלחמות. האנטישמיות זאת האינפוזיה של הציונות ומדינת ישראל. ומה עושים כאשר אין אנטישמיות? פשוט מאוד, מייצרים אותה. כמו למשל הפצצות שפעילי הציונות היו מטמינים בשכונות יהודיות בארצות ערב כדי ליצור פאניקה. "אם היטלר לא היה, הציונים היו ממציאים אותו" אני כותב בספריי לבן על האנדרטה, מחוסר מקום נאלצתי לכתוב 'ממצים' בלי אל"ף. אח"כ אמרו שזאת שגיאת כתיב. שיהיה. הציונים תמיד חייבים איזה היטלר תורן בסביבה. אחרי הרבה עבודה מאומצת הם באמת השיגו אחד כזה, אמיתי, תוצרת גרמניה, כמו טנקי המרכבה שלהם. אח"כ החליפו אותו שורה של מנהיגים ערבים, והיום זה אחמדיניג'אד. ויש כמובן "היטלרים" אזוריים קטנים יותר, כמו השייח' נאסראללה, ארגוני ההתנגדות הפאלסטינים, או נשיא טורקיה ארדואן. מעניין למה כולם שונאים כל כך את ישראל החפה מפשע, שבסך הכל רק מגינה על עצמה. באמת מעניין. ככה או ככה, מלחמותיו של משטר הרשע הציוני אינם מלחמותיו של העם היהודי. הספר 1984 מתאר משטר טוטאליטארי הנמצא במצב תמידי של מלחמה לצורך האינטרס השלטוני שלו.

ס"ד (5)

למעשה כל משטר או רודנות שהיה אי פעם או יהיה נמצא במצב מלחמה תמידי עם אויב כלשהו. אין חיה כזאת משטר ללא מצב מלחמה תמידי. לאחר מות הרצל ב-1904 הציונים מאוד מהר הבינו שמדינת השוקולד השלווה עליה הוא חלם תקום רק בפנטזיות, ואז החלו ללכת על משטר – מדינת כיבוש וכח. הציונות ראתה מאז ומעולם במלחמותיה גורם לאומי מאחד בין סקטורים יהודיים שונים, דמיינו את דן קנר ברשת ב' מקריא בחרדת קודש לאומית "אזרחי ישראל מתבקשים להיכנס למקלטים", ואזרחי המשטר הטוטאליטארי נחפזים בדבקות להיכנס אל מקלטיהם, או להחליף מסכות גז בתחנות של פיקוד העורף, או לחייך בשמחה כאשר רדיו המשטר מבשר מירושלים כי "כל כוחותינו שבו בשלום", ושירי המלחמה של המשטר מתנגנים ברקע. אבל גם אם יקומו עוד אלף מדינות ישראל, קוץ אחד מהתורה לא יזוז לעולמים, והתורה הקדושה, היא קובעת שאנחנו בגלות, ונאסר עלינו למרוד בעמים, בגלות אין מלחמות, גם אם כנופיות טרור יהודיות כמו האצ"ל והלח"י והפלמ"ח ניל"י ופלוגות האש, הצליחו להקים מדינה ולקחת שלטון. נכון, אנחנו יכולים, יש לנו את הכח, אך הגאולה שאנו מצפים לה היא לא מדינה חזקה, אלא גאולה רוחנית ונצחית, "יכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך ותשבע כל לשון".

נחזור אל הרב וייסמאנדל זצ"ל. הרב וייסמנדל כתב שאם כל הרבנים היו באים להיטלר ומודיעים לפניו שהיהודים הם ניטראלים ולא קומוניסטים ולא מעוניינים לשלוט בעולם וכו" (להיטלר היו פוביות רציניות מפני מה שהוא כינה "היהדות העולמית") אז השואה הייתה נמנעת. בסך הכל היטלר, כמו הנאציזם כולו, התבסס על השמצות שכתבו כבר ראשי הציונות נגד היהודים עוד הרבה לפניהם. אחד מראשי התעמולה הנאצית, טען במשפטי נירנברג שהם לא עשו יותר מאשר לחזור על דברים שהשמיעו וכתבו ראשי הציונות נגד היהודים. מיותר לציין שב"מורשת השואה" הציונית אותה מייצג "יד ושם", לא תמצאו עובדות "מיותרות" מעין אלו. זה הרי יהרוס להם את כל הביזנס.

בס"ד (6)

לא קל לכתוב בתא המעצר, כי אין פרטיות, שלא לדבר על שקט. אבל יש המון דברים נחמדים וחיוביים במעצר הזה. אתמול הסתגרתי חצי לילה בשירותים כשכולם ישנו והצלחתי לכתוב די הרבה, עד שהעיניים נעצמו לי. עכשיו אני אנסה להמשיך, כותב על הפרוטוקולים של בית המשפט.

אז היינו באנדרטה, בארבע בבוקר.

להם יש "יד ושם" שמתוקצב במיליוני שקלים, מדינה, עיתונים, תקשורת, צבא, משטרה, מוסדות שלטון, הם שולחים כל שנה אלפי בני נוער לאושוויץ כדי לעשות להם שטיפת מח, ולי יש רק ספריי. מה אתה עושה אלחנן? אתה חושב שזה יעזור? ממילא הם לא יבינו, ממילא זה לא ילך, עס טוהט נישט אויף… הם ימשיכו לעמוד בצפירת האימים, ימשיכו לנהל את כל הטקסים הממלכתיים שלהם, וימצאו איזה רב מחמד שיגיד להם קדיש ואל מלא רחמים, ואת הגרפיטי'ס שלך ימחקו מחר במרץ עובדי עריית ירושלים שיגיעו בבהלה למקום, ואף אחד לא יבין בכלל מה אתה כתבת. אף אחד? אין מצב. ואני חושב שזה חשוב אפילו אם רק אחד יבין. כמו שמרן האדמו"ר מסאטמאר זצ"ל כתב בהקדמתו לספרו "ויואל משה" שאם רק אחד יבין – הכל היה כדאי.

אי אפשר הרי לשתוק, ולעשות להם חיים קלים. ועצם המחאה היא המטרה, ולאו דווקא הניצחון. בדיוק כמו במרד גטו ווארשה. הם ידעו שהם לא ינצחו את הכח הנאצי האדיר, אבל החליטו לצאת לקרב. במקרה שלהם זאת הייתה התאבדות וסיכון אחרים שהתורה אוסרת כי אין דבר מקודש מהחיים, במקרה שלי זה יהיה מקסימום מאסר שלי. מעצר. מאסר. וואט אבר.

על הכתובת הבאה שריססתי חזרו כל שעה ברצף וברהיטות במהדורת החדשות של גלי צה"ל. הערכתי אותם על כך, אפילו הופתעתי. בקול ישראל לעומת זאת גימגמו משהו לא ברור. אז שוב, ספריי שחור: "ציונים ארורים, אתם הכרזתם מלחמה על היטלר בשם העם היהודי, אתם הבאתם את השואה". הם באמת הכריזו עליו מלחמה. לא מגרמניה, לא משטחי הכיבוש הנאצי, לא משם. מניו יורק, מפאלסטינה, מכאן יצאו המכריזים במלחמה על היטלר. מול שגרירות גרמניה הם עמדו, חבורת רפורמים, ציונים, מתבוללים, תקעו בשופרות נגד היטלר ונשאו נאומים "חוצבי להבות" בגנותו. הרב ווייסמנדאל זצ"ל מעיד שצעד זה גרם לאיבוד עשתונות מבהיל של היטלר. ברגע שהגיעה אליו הידיעה על ההפגנה מתוך גזיר עיתון באידיש שתורגם לגרמנית, הוא התמוטט על הרצפה, השתולל וצרח שעכשיו הוא ישמיד את כל היהודים. לא צריך לספר שב"יד ושם" לא תמצאו יד ושם לעובדות האלה. אז עכשיו אתה מבין אדון שליו מה הוציא אותי משלוותי?… אח"כ המשכתי וריססתי את הניסוח הכושל שאני מתחרט עליו, כי הוא היה מסובך מבחינה תקשורתית. "תודה לך היטלר על השואה הנהדרת שסידרת שסידרת לנו, רק בזכותך קיבלנו מדינה מהאו"ם". על החתום: המאפיה הציונית העולמית.

מבינים אז איך זה עבד? מציתים אנטישמיות, מובילים לשואה, מונעים את פעולות ההצלה, ואח"כ באים לגזור את הקופון באו"ם. מאפיה או לא מאפיה?

אח"כ חזרתי אל אנדרטת הקרון. מיכלי הצבע היו כמעט מרוקנים. האצבע כאבה לי, תנסו לגמור כמה מיכלי ספריי ותבינו. אור ראשון, ציפצוף של משאית נוסעת ברוורס נשמע מכיוון שער הכניסה ליד ושם. בטח איזה ספק נכנס להביא סחורה למוזיאון האתר. אין לי הרבה זמן, התחלתי להתקפל. יש לי קצת דרך עד לבית שלי.

נפרדתי מיד ושם ב"ציונים רצו בשואה", "קץ הציונות = שלום וידידות", ואחרון חביב: "ממשלת פולין הנכבדה, די לאפשר לציונים לערוך באושוויץ טקסי זיכרון מניפולטיביים". יש לי ידיד פולני, בחור שהתגייר (בגיור בעייתי), ופעם דיברתי איתו שאכתוב מכתב לממשלת פולין שירסנו קצת את הקרנבלים הציונים באושוויץ, והוא יתרגם את זה. בסוף זה לא יצא. כפפות הניילון היו מלאות בצבע, הסרתי אותם וזרקתי הכל לתוך התיק. המשטרה לא הגיעה אלי בעקבות ראיות אלא בעקבות האזנות, "מודיעין" כמו שהם קוראים לזה.

התחלתי לרדת בחזרה את "יער ירושלים" לכיוון גבעת שאול, שתי שועלים חמודים שיחקו בין העצים, עמדתי כמה רגעים ונהנתי להתבונן בהם, עד שהם נעלמו, ואח"כ גם אני נעלמתי.

לא התכוונתי לפגוע בזכרונם של הקדושים. לא התכוונתי לפגוע בניצולים שעדיין איתנו. התכוונתי למחות באלו שסוחרים באסון שאירע לבני עמנו בגלל שאיפותיהם הבלתי נלאות להשגת שלטון וממשלה בכל מחיר, יהיה אשר יהיה. התכוונתי למחות נגד מוזיאון סלקטיבי שהם הקימו כדי לשמר את שלטונם זה, ולטעון בניבזיות ובגועל, שבגלל שהם לא היו, אירע האסון לבני עמנו. אך האמת היא, שרק בגלל שהם היו, אירע האסון הזה, ורק "הודות" להם, שש מיליון יהודים נטבחו ונשרפו ע"י הנאצים ועוזריהם בשנות הזעם, כאשר מנהיגים לא קרואים קמו לעם היהודי והחליטו ליטול לעצמם מדינה ושררה. וגם עכשיו, הם עצמם לא יודעים עוד איזה אסונות הם יביאו בהמשך הדרך, היו לא תהיה. אז אני כן מתנצל בכנות בפני כל אותם אלה שנפגעו, סליחה ומחילה, אך לא לזאת היתה כוונתי. אינני מכחיש שואה, אני עצמי נצר לניצולי שואה, כל משפחתה של סבתי ז"ל, נספתה באסון המר. גם ממשפחת סבי מהעיר וילנא שבליטא, נספו רבים הי"ד.

אבל האם אני מצטער על הכתובות שריססתי ועל המחאה שמחיתי?

ס"ד (8)

אני אענה על זה בדיוק את מה שענה אחד מראשי הציונות על שאלה לגמרי אחרת ששאלו אותו בזמן ההשמדה. "כששאלו אותי, אם אהיה מוכן להעביר מכספי קרן היסוד לטובת מאמצי ההצלה, עניתי לא, לא, ועוד פעם לא" (יצחק גרינבוים, יו"ר הסוכנות היהודית). לא, לא, ועוד פעם לא, זאת גם התשובה שלי. האם אוסיף לעשות מעשים כאלה בעתיד? לא נראה לי שכן. בכל אופן לא במישורים שיגרמו לי לבלות בתא מעצר. לא בקיצור.

אז לסיכום, זיכרון השואה כן, הנצחה פוליטית ומגמתית בשום אופן לא.

ומעבר לכך, כמו בחקירה האחרונה שלי בימ"ר ש"י –

אין לי מה להוסיף.

אלחנן אסתרוביץ

תא מעצר 2, מגרש הרוסים

שמעניין לשמוע את דעתם

ויתכן שיכולים להפנות למקורות או לתת זווית אחרת לשאלה

זה מה שעלה לי כרגע... הגעתי לשם מתוס' ב"מ עח:

שאם השיעור בוודאות לא יחזור אז צריך לתת את הכסף לאיזה שיעור דומה או משהו

אבל אם יש סיכוי אז לחכות

🤦‍♀️