פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 374)

מניין הם נובעים.

כל אחד ועדיפויותיו הוא.

כדי שתהיה אפשרות לחיבור להרגיש את הבחורה ואם יש דברים שמתאימים לה ודברים שפחות - אפשר לפעול על פי זה ולא להכנס למצבים שלא נעימים לה. אם הזמן גם מרגישים בנוח לשאול אותה מה נוח לה ואיך תתנהלו בכיף של שניכם בקשר

כוונתי - יכול להיות סתם אופי. לא בטוח שיש איזה משהו עמקו נסתר מאחורי זה.

שמחה היא פנימית, נובעת ממקום פנימי ונמצאת תמיד בעולם.

לא צריך סיבה לשמוח יותר מהעובדה שאני יהודי שגר בארץ ישראל, שה' אוהב אותי, ושאני חי בעולם היפה הזה (גם רוחני וגם פיזי)

אושר הוא יותר חיצוני ותלוי בדברים שקורים מסביב.

האושר מגיע ממשהו שקורה שקשור אלי.

אין לי ביסוס.. סתם ככה אני חושבת.

אני חושב שזה די מבוסס בשימוש הרווח בשפה. 

ואושר זה משהו תמידי ויותר פנימי.

חשבתי להגדיר אושר כשמחה בתוספת תחושה של ״רוממות רוח״ או היי בלעז. 

לפי הגדרה זו על פניו נראה שהתשובה לשאלה הראשונה שלך היא כן. ההפך של אושר הוא דכאון. עצב בתוספת שברון רוח. ״חוסר היי״. 

והתשובה לשאלה השנייה שלך היא לא. מי שהוא מאושר הוא בפרט שמח ולכן לא יכול להיות עצוב במקביל (אבל מי שהוא שמח הוא לא בהכרח גם מאושר. נניח אדם שהמצב הכלכלי שלו על הפנים אבל באופי שלו הוא ״שמח בחלקו״. האם הוא גם מאושר ?). 

למה אי אפשר להיות מאושר ל10 דקות ואחכ לא ? תחשוב על אדם שאראלה התקשרה אליו וכעבור 10 דקות מודיעה לו שחייגה אליו בטעות. 

לפי ההלכה אדם שמקבל ירושה צריך לברך שהחיינו. הרי לנו סיטואציה שעצב ושמחה משמשים בערבוביא. 

ההיפך מאושר זה מרמור לדעתי, יש אנשים שמסתכלים על דברים מהמבט יותר מאושר ויש שמסתכלים ממבט יותר ממורמר.

ההיפך משמחה זה עצב, אני חושב שגם אדם מאושר יכול להיות עצוב לפעמים וגם אדם ממורמר יכול להיות שמח.

אדם מאושר הוא אדם שבאופי שלו רואה את הכוס המלאה, לא מחפש את הרע, לא מחפש על מה להיות ממורמר, זה דברים שנובעים מסיפוק בנפש, ולכן האדם מאושר.

אבל הגיוני שכשקורה לו משהו רע זה מעציב אותו, זה פשוט לא משתלט עליו כי הוא לוקח את זה בפרופורציות, גם אצל אדם לא מאושר יכול להיות דברים שמשמחים אותו, אבל זה לא עושה אותו באמת לאדם שמח כי כשנגמרת השמחה הראשונית הוא לא נשאר עם זה.

שמחה - פיק של הרגשת רוממות רוח לכמה שעות/ימים, בקשר להתרחשות או מועד מסוים.

אושר - תחושה יציבה של מצב כללי טוב, לאו דווקא בגלל סיבה מסוימת אלא כמכלול.

אבל מסכים שיש הרבה פעמים שהשפה מתפרשת כמוך. כמו למשל כשאומרים ״הם נראים מאושרים ביחד״ ועוד

אפשר גם לנצל"ש?

אחד הסרטונים המצחיקים שראיתי לאחרונה - 

באזור התעשייה קריית מלאכי ונראה לי שאולי גם ביבנה.

גם אצלי, מהרגע שהגיעה הקורונה בעצם הקשרים עם החברות פשוט התנתקו ונעלמו. חוץ משתיים, שגם איתן זה מתנדנד ולא נחמד.

לא קל בכלל

אני לא יודעת מה קורה איתך בחיים באופן כללי, אבל לעבוד/ללמוד יכול ממש להציל ממצבים כאלו. קודם כל זה עצם זה שיוצאים מהבית לאנשים, לפגוש ולדבר איתם. ובלי קשר יכול להיות גם יכול להיות שיווצרו חברויות טובות.

כדאי אולי קודם כל להעמיק את הקשר המשפחתי - לפעמים אפשר עם הורים להגיע לעומק וטוב שלא חושבים קודם.

גם עם אחים ואחיות.

גם עם "החברה האחת", באופן שלא ילחיץ..

אפשר להתנדב. היום זה דבר נדרש. שם יש כר לנתינה. לדיבור מעודד. כמובן, צריך לבחון בדקדוק מה שמתאים - שלא תצא תקלה.

ובעיתו ובזמנו - גם להתחתן.

[גם להיות מעורבת כאן - באופן בלתי מוגזם ובלי "המתכרות".. יכול להיות בגדר של קצת עזרה חברתית..]

וכשיגיע הזמן, אז בעז"ה זה יהיה גם פתרון יסודי לענין הזה. "לא טוב היות האדם לבדו"..

עושים אצלנו סיום כזה

מרגש

הביטוח יתקשר אלייך לאשר השתתפות עצמית. אני במקומך הייתי מסרב. שייפתח תביעה. נשמע כמו זוהמה שהחליט ליפול עלייך כי את נקבה...

לתת לו את הפרטים את חייבת אבל אם הוא תובע הוא חייב להוכיח. אם את בטוחה תגידי לסוכן ביטוח שלך שאת מכחישה. 

פרטים של פוליסת ביטוח

לא טל' שלך או ת.ז

גם הוא חייב

תביעה תבוא, וגם התנגדות שלך צריכה לבוא.

הוא יפנה לביטוח שלך והכל יסתדר.

מקסימום תקבלי מהם שיחה

האם באמת זה קרה, וזהו.

 -"שרטת לו את האוטו"?

-עזבו, הוא שרוט.

שיעבדו קצת, בשביל זה את משלמת להם.

<בדרכ, אם התיקון פחות מ-500, יבקשו

השתתפות עצמית של כמה שקלים,

אבל שריטה זה בדרכ 600-700 אז הכל בסדר>

לפי מיטב ידיעתי בביטוח סטנדרטי

הכיסוי להשתתפות עצמית הוא 500.

אם הנזק פחות מכך, משתתפים. אם זה מעבר,

הביטוח סופג הכל.

אני אפילו כמעט בטוח שזה כך.

(:

אחרי השריטה, היה עדיף כבר

לדפוק לו את הרכב לגמרי.

(:

ואם בצד שלך הכל נקי. צריכים לחקור טוב אם הוא לא רמאי ורוצה כסף.

כנראה שלא...

כי, עובדה שאומרים קילו-גרם ומילי-גרם. וכן קילו-מטר, סנטי-מטר, מילי-מטר וכו'. וגם, התחיליות הללו באות לבטא חזקות של 10. הן לא מוגבלות לתחום אחד או שניים.

אבל למה בשפתנו מקובל להשתמש עבור השם של המספר עשר בחזקת תשע במיליארד ולא בביליון? פתאום אנחנו מתעתקים מונח לועזי ספציפי ישירות מצרפתית ולא מאנגלית (שבעניין זה איכשהוא אגב קשורה בקשר הדוק יותר ללטינית, כגון במספר קואדריליון או קוינטיליון)?
מכל מקום זה ברוב המקרים עניין מקרי שנוגע לתקופת התחדשות השפה ושימוש אקראי ראשוני במונחים מסויימים (כשם, אגב, שבישראל מציינים שטח קרקע בדונמים מול ה"אקרים", וכן בטונה של יבול לעומת ה"בושל" האמריקאי, שלא להזכיר שם מונחים כגון אונקיית נוזל [ה"אאונז"] ויחידת נפח ה"קוארט" [רבע ההין?])...

זה היה דרמטי. לא חושבים?

אני אחסם לעד מהפורום

חמישה שקלים לספל.

חמישה ספלים לסיר קטן.

חמישה סירים לסיר גדול ואתה מסודר.

#הגיון של גבר

רק תכתוב בגוגל, מתכונים ב 10 דקות, והרי לפניך עשרות מרקים מרהבים טעמים ובריאים.

הצליחה לגרום לי גם לסחרחורת וגם לצוואר תפוס.

תהנה

חטף התקף לב, ומת. 

אפשרות.

 הוא אמר לה אני יכול לתת לך רק אחת והיא.....(מישהו אחר שימשיך)

אין על סופ"ש 

סיימתי בשעה טובה

לתשומת ליבך @שמן פשתן

מסקנה מהיום - אני רוצה לדבר ערבית שוטפת, או לפחות להבין.

אולי יומאחד זה יקרה.

היית בחברה של ערבים ולא הבנת מה הם מדברים ?