פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 377)

להתבונן בנרות במשך זמן

עד ריכוז וחויה רוחנית עדינה

זאת שאלה כללית מידי אבל בעיקרון אפשר להשקיע זמן בחשבון נפש (ללא כתיבה), בהתבודדות עם הקב"ה, בשירה (ללא כלי נגינה), בריקוד (ללא פסיעה גסה) בשיחה עם אנשים.

שבתות וימים טובים נתנו לישראל בעיקר כדי להעמיק את קשר עם הקבה וללמוד תורה אז אם ללמוד תורה זה לקרוא אז אתה כנראה עושה את העיקר. 

נסה לחשוב מה עוד משמח אותך ואיך אפשר לשלב את זה בעונג השבת. 

בעיקרון הייתי אומר סביבות 22:00

יבואו המון אנשים לשדה התעופה..

כי שנים שנלחמים שישתחרר.

ומלא אנשים היו מעורבים בזה,

מי יותר ומי פחות.

אז.

ברור שיבואו.

קסום בעיני.

כמו הפרסומת הזו

ביוטיוב שאתה לא יכול לדלג

עליה

וכשהשעון מעורר מצלצל בראשון בבוקר

ומזכיר לך שאבא שלך עדיין

לא אוליגרך

סך הכל חלום.

אני צריך לעדכן את המערכת שזה בעצם כבר לא שבת (אבל זו ממש התלבטות איזה יום כן.. אולי שישי)

אבל אני לא אוהבת את שבת בכלל

אז אהבתי אותה

היא הייתה יום חופש כיפי

לקחתי לי רגע, הסתכלתי

על הכוכבים ותהיתי..

לאן לעזאזל נעלמה התקרה שלי?!

יושבים?

ברז נוסף באמבטיה

מים חמים, מים קרים וסודה

גדול

אמאלה ישבתי עכשיו חמש דקות תמימות וצחקתי

אני לבד בחושך וכל הבית עוד רגע מתעורר פה

צריך אזהרת טריגר לכזה דבר

כי בעיר אין מרקם חברתי אחיד ולכן איש הישר בעיניו יעשה.

התיאום בישוב הוא קריטי.

פחות מידי שעות שינה זה רעיון גאוני.

נכון מאוד. ואוסיף ואומר:

בכללי כדאי לנשום, לא שאני מומחה אבל שמעתי פעם רופא שאמר ש100% מהאנשים שהפסיקו לנשום גילו תסמינים של מוות.

זה מזרים דם לפה ועוזר למנוע עששת. 

יושבים? קבלו

המיץ של הסלט בפחית לשתיה.

אבל אני בטוח שכמה אנשים יעופו על זה

יש בחירה חופשית בעולם

א. הלכתית אין בעיה אם את שולחת כזמן הקריאה, לפני כן.

ב. אם אפשר לדחות, תבוא עלייך ברכה.

ג. לדודתי קוראים ברכה, מקווה

שתגיע אלייך מישהי אחרת.

מניין הם נובעים.

כל אחד ועדיפויותיו הוא.

כדי שתהיה אפשרות לחיבור להרגיש את הבחורה ואם יש דברים שמתאימים לה ודברים שפחות - אפשר לפעול על פי זה ולא להכנס למצבים שלא נעימים לה. אם הזמן גם מרגישים בנוח לשאול אותה מה נוח לה ואיך תתנהלו בכיף של שניכם בקשר

כוונתי - יכול להיות סתם אופי. לא בטוח שיש איזה משהו עמקו נסתר מאחורי זה.

שמחה היא פנימית, נובעת ממקום פנימי ונמצאת תמיד בעולם.

לא צריך סיבה לשמוח יותר מהעובדה שאני יהודי שגר בארץ ישראל, שה' אוהב אותי, ושאני חי בעולם היפה הזה (גם רוחני וגם פיזי)

אושר הוא יותר חיצוני ותלוי בדברים שקורים מסביב.

האושר מגיע ממשהו שקורה שקשור אלי.

אין לי ביסוס.. סתם ככה אני חושבת.

אני חושב שזה די מבוסס בשימוש הרווח בשפה. 

ואושר זה משהו תמידי ויותר פנימי.

חשבתי להגדיר אושר כשמחה בתוספת תחושה של ״רוממות רוח״ או היי בלעז. 

לפי הגדרה זו על פניו נראה שהתשובה לשאלה הראשונה שלך היא כן. ההפך של אושר הוא דכאון. עצב בתוספת שברון רוח. ״חוסר היי״. 

והתשובה לשאלה השנייה שלך היא לא. מי שהוא מאושר הוא בפרט שמח ולכן לא יכול להיות עצוב במקביל (אבל מי שהוא שמח הוא לא בהכרח גם מאושר. נניח אדם שהמצב הכלכלי שלו על הפנים אבל באופי שלו הוא ״שמח בחלקו״. האם הוא גם מאושר ?). 

למה אי אפשר להיות מאושר ל10 דקות ואחכ לא ? תחשוב על אדם שאראלה התקשרה אליו וכעבור 10 דקות מודיעה לו שחייגה אליו בטעות. 

לפי ההלכה אדם שמקבל ירושה צריך לברך שהחיינו. הרי לנו סיטואציה שעצב ושמחה משמשים בערבוביא. 

ההיפך מאושר זה מרמור לדעתי, יש אנשים שמסתכלים על דברים מהמבט יותר מאושר ויש שמסתכלים ממבט יותר ממורמר.

ההיפך משמחה זה עצב, אני חושב שגם אדם מאושר יכול להיות עצוב לפעמים וגם אדם ממורמר יכול להיות שמח.

אדם מאושר הוא אדם שבאופי שלו רואה את הכוס המלאה, לא מחפש את הרע, לא מחפש על מה להיות ממורמר, זה דברים שנובעים מסיפוק בנפש, ולכן האדם מאושר.

אבל הגיוני שכשקורה לו משהו רע זה מעציב אותו, זה פשוט לא משתלט עליו כי הוא לוקח את זה בפרופורציות, גם אצל אדם לא מאושר יכול להיות דברים שמשמחים אותו, אבל זה לא עושה אותו באמת לאדם שמח כי כשנגמרת השמחה הראשונית הוא לא נשאר עם זה.

שמחה - פיק של הרגשת רוממות רוח לכמה שעות/ימים, בקשר להתרחשות או מועד מסוים.

אושר - תחושה יציבה של מצב כללי טוב, לאו דווקא בגלל סיבה מסוימת אלא כמכלול.

אבל מסכים שיש הרבה פעמים שהשפה מתפרשת כמוך. כמו למשל כשאומרים ״הם נראים מאושרים ביחד״ ועוד