האם יש בעיה בנגיעה בשיער? (כמובן שלא מתוך חיבה)
אם בחורה לידי נתפס לה השיער במשהו, האם לכתחילה אני רשאי להתנדב לשחרר לה את השיער?
האם יש בעיה בנגיעה בשיער? (כמובן שלא מתוך חיבה)
אם בחורה לידי נתפס לה השיער במשהו, האם לכתחילה אני רשאי להתנדב לשחרר לה את השיער?
זה ככה, כמו דיני טבילה, חציצה, נגיעה בדבר שמטמא וכו'
אז מה קורה כשהיא זאת שקוראת לי לעזור לה?
בגדול זה לא נתפס ברמה כזאת חזקה.. סך הכל נתפס באיזה ענף והיה קל לשחרר
אבל היא ניסתה לכמה רגעים ואז ביקשה ממני לשחרר לה.
גם לא נעים לא לעזור במקרה כזה.
דווקא רופא וחובש וכו', אנו מצרפים סברת באומנותי'ה טריד לחזקת לא מרע אומנותי'ה ומתירים.
האם כל אדם שרואה בת שקיבלה פצע וצריכה עזרה לחבוש אותו יהא רשאי לגעת בגופה בטענה ש"עוסק במלאכתו ולא באשה"? כמדומני שלא....
ובפרט, כמ"ש @חיות צבעונית שכאן זה בכלל לא טיפול רפואי.
וגם לא בהכרח שיהיה אותו דין לענייני קירוב בשר בין איש לאשה ולענייני צפיה והכנסה בבהמה.
אבל מה לעשות, שום פוסק לא יתיר לך היום נגיעה לשעה, אי אמ סו סו סורי.
הם שואלים איך זה לא "כאור" (כך במקור, הכוונה לכעור כנראה) אבל תזכור שמדובר שם במצווה. הם רק מתרצים איך התורה יכלה להרשות לעצמה דבר כזה. מכאן ראיה למה שאינו מצווה?
אז לא היו מבטלים את זה. מפה מספיק להביא גם תירוצים דחוקים, ולכן ללמוד את זה ככלל לכל ההתנהגות הרגילה זה קצת מפוקפק.
זה לא שהיא הולכת למות וכולי דרוך.. זה רק לשחרר את השיער מאיזה ענף.
עיין בדיון לגבי ליכא דרכא אחריתא וכיצד לא מחילים שם את הדין הזה בגמרא.
ואם אינו רוצה בה למה שיהיה לו אסור ללכת בדרך ההיא? הרי זה אמור להיות כאילו לא קיים...
החפץ חיים מסיק מזה שבאמת בעריות החמירו יותר משאר איסורים, ואישית תירוץ שהיה נראה לי יותר מסתבר הוא שההנאה בעריות היא רק רף התרחקות ולא איסור עצמי, ולכן בגלל שאתה בכל מקרה לא מתרחק מהעבירה מספיק גם אם זה בעל כרחך - הכלל של הנאה בעל כרחו לא חל, כי ההנאה היא בעצם רק סימן ולא סיבה. מכל מקום, יש כמה דרכים ללמוד את הגמרא הזו
ואם אדם הלך בה זה יכול להיות סתם כי הדרך האחרת טיפה יותר ארוכה, לא שליכא דרכא אחריתא.
בנוסף לכך, הגמרא לא אומרת שזה בגלל שהוא אנוס. זה בגלל שאין דרך אחרת, ואפשר להבין את זה ביותר מדרך אחת, כך התוספות בסוגיה המקבילה לגבי עבודה זרה ואין דרך אחרת כותב שמדובר על הפרש קטן בין האורכים של הדרכים.
כי זה הרי דרבנן מלכתחילה. סה"כ הנאה בע"כ ידוע לי שמוגדר כאי התכוונות. מסכים שהתוס' בסוגיה שם מוזר. בכל אופן מה שניסיתי לומר זה שיש הרבה הבנות אפשריות בסוגיה הזו, מרשב"ם (ור' משה פיינשטיין שמבין כמותו), למה הרמב"ם השמיט, הרב עובדיה ועוד
לא ראיתי דעה בשום מקום שהסתכלות בלי כוונה להנות + בלי הרהור היא איסור דאורייתא. זה גם מוכח מהסוגיה, הרי ברור שזה לא אונס שרחמנא פטריה במובן הקלאסי (הרי חזיר אסור לאכול גם אם אין דרכא אחריתא).
והיות שהוא מתעסק, לכאו' זה כמו הנאה בע"כ, לא?
אא"כ תחלק וכמו החילוק בדבר שאינו מתכוון בין ניח"ל ללא ניח"ל.
ועדיין יישאר מקום לדון בנהנה למעשה אלא לא ניח"ל מחמת איסור תורה.
מתעסק זה גם באינו מתכוון להנות כלל. (הוריד ת'מסכה, פתח ת'פה לנשום אויר והחליקה לו חת'כת חלב עסיסי...)
כלומר - מתעסק אינו בנתכוון לאכול בשר ועלה לו חלב - שאז - כמו שאמרת - היתה עכ"פ כוונה להנאה, אלא אף בלא כיוון כלל והחליק לו... ואז נהנה למעיישה.
טעיתי בדוג' שלי. טעות בסיסית ויסודית, אכן.
אבל לעצם העניין - קח את הרוק כדוגמה, לא הייתה שום כוונה להינות.
לא חושב שנשמע הגיוני, וגם לא ידוע לי על מקור לחילוק זה. הוא גם די סותר את סברת הגמ' שם.
העיקרון שאנו למדים האו שהנאה וכוונה אינם תלויים זב"ז, ובהנאה לבד מתחייב. זהו זה.
ועדיין תישאר הסברא, שאם נה היש כאן השתתפות הנפש, לא? מה יועיל שכיוון עוד מהשו? הם סותרים זל"ז?
ואולי אולי, אם נאמר שכוונה היפכית גריעא מסתמא, ועמד בזה מוהר"י עניגל באתוון דאורייתא בסימן כ"ג עיי"ש. ועדיין לא יהיה מוכרח. וצ"ע.
גם בחלב אינו רוצה בה, ולא מדמי' לשוטה, גם לולי כוונה היפכית, אלא שלמעשה "שכן נהנה", וזה גופא המבו' בד' הקה"י הנז"ל, שנתחדש ב' אופנים להשתתפות הנפש במעשה - או ע"י כוונה, או ע"י הנאה.
וכמ"ש, גם עה"צ (וצ"ע אם כ"ה, שגם הוא גמגם בזה, ומה גם שהוא המציא זאת) דגריעא כוונה היפכית, לא בטוח כלל דמהני לדידן, דהתם הוא כוונה כנגד כוונה, והכא כוונה כנגד מציאות, שכן נהנה, בתכל'ס. וכמש"ל - אולי יהיה קשור לב' הצדדים בדבר שאינו מתכוון, אי דלא ניח"ל או שאינו חפץ, וגם אז לא יהיה מוכרח, דהתם לא תלי בהנאה אלא בקיום, ושנתחדש בו מלאכת מחשבת, וכו' וכו'.
קיצר, יש כאן א שטיקל חבורה. מה שמראה עד כמה רחוק העניין מלהיות מוכרע בסברא בפורום.. גם אם אולי אחרי שנעמיק חקר יעלה מהחבורה כאופן המתיר....
שחושב שזה רוק בעלמא.
א"כ נותר ההבדל ששם רק לא מתכווין להינות
וכאן מתכוון לד"א בנוסף.
ושוב חוזר הנידון של היתרון בהיפכית.
יישר כח גם לך. טוב לדון איתך.
הכי טבעי בעולם שתהנה מזה.
לא משנה
שיער באישה ערווה.
באופן כללי עדיף לשאול ב'שאל את הרב' מאשר לשאול פה בפורום.
הפורום לא יכול להוות סמכות הלכתית.
הייתי מדקדק לומר "לשאול רב" וזה עדיף גם מ"שאל את הרב"...
אז אם הוא ישאל ב'שאל את הרב' זה תהיה אותה טרחה (כלום) רק שהוא יוכל לסמוך על כך.
בשאלות פשוט כאלה של כן ולא אין בעיה ב'שאל את הרב'.
בלי להכנס למדד רבנים עכשיו.
ועדיין.
ואני כן אכנס למדד רבנים, ולא אמורה להיות לך בעיה עם זה - יען שאני לא מדבר על שום רב מסויים.
אבל ברור, שיש אי אלו רבנים, שאינם באמת ברי סמכא, מכל מיני סיבות (וכמ"ש עגנון ז"ל.. על "רבנים שבכאן..") וחלקים מהם עונים בכל מיני פלטפורמות.. לכן, מובן מאליו שעדיף לשאול רב שמכירים אותו וסומכים עליו, מאשר איזה תוכנה באינטרנט שאתה לא יודע מי בדיוק הרב שעונה לך שם..
יכול להיות שהוא יפנה למשהו שאינו בר סמכא גם לא באינטרנט.
באחוזים הם נראה לי מצויים אותו דבר וקשה מאוד לעמוד על כך.
דווקא אם הוא נכנס לאינטרנט הוא יכול לשאול באתרים מסויימים שברור שמי שעונה שם הוא בר סמכא
שומע את הסברא..
תלוי באמת מי השואל.
באיזה אתרים לדוג'?
כי אני לא אוהב את השיח הזה.
אם כל החשדנות שיש היום שאתה מגיע למקום חדש אתה שואל 'מי הרב?' אתה לא עושה לו בחינות אלא מהתרשמות כללית רוב הרבנים הם בחזקת רבנים.
האם עכשיו צריך לשתות תורה בקביעות ממאן דהו בלי לבדוק?
בוודאי שלא.
אבל איני מזהה עם שיח של חשדנות יתרה בנושא.
איני מוצא טעם לומר שתהיה פחות חשדנות כלפי רב מאשר כלפי רופא.
אם אתה טורח לברר מי יטפל בגופך, יש לך לטרוח את אותה טירחה לברר על מי "יטפל" בנשמתך.
וזה חשוב ההשוואה הזו, כי זה נשמע כאילו סתם דוסי טרחני כזה ל"חשוד חשדנות יתירה", ולא נאור ולא מנומס.. (ועוד הביטוי "חשדנות יתירה"..) אבל משום מה זה רק כלפי נושאי משרה תורנית. לא מצאנו נאורים ומנומסים שטוענים ש"כל רופא הוא בחזקת רופא ולא צריך חשדנות"...
בלי לשאול שאלות יותר מדי. בדידי הווה עובדה.
חחחח אני לא אוהב את ההדבקות אתה מדביק לי ואני לא חושב שאתה מוכרח לעשות את זה.
בבקשה תדבר על הסברה כשעלצמה ולא על התדמית שהיא יוצרת לי או לא. זה ממש לא ענייני.
השימוש במילים 'נאור' 'מנומס' - אינם מהווה תוכן ולכן קשה לי להתייחס לעצם טענתך.
אני מבין שטענתי יוצרת אצלך רגשות שליליים. את זה הבנתי.
ומנתח?
לא הדבקתי לך כלום, שהרי אם תאמר שאני הדבקתי לך אענה אני שאתה הדבקת לי "חשדנות יתירה"..
היה כאן בס"ה יחס לשיח מסויים.
ואני תוהה על ההתחמקות שבאמירה שדברי אינם בעלי תוכן כיוון שאמרתי "נאור ומנומס".. אני לא התחמקתי מדבריך בגלל השימוש במילים "חשדנות יתירה"..
גם המשפט לגבי הרגשות שליליים לא ממש נראה ענייני, במחילת כת"ר.
דיברתי על השיח שהרגשתי שאתה מעלה ולא עליך.
לא טענתי שאתה מתחמק אלא טענתי שאתה מוסיף דברים לא רלוונטים ואינם עניינים וגם לא נעימים.
אם הסברה שלי היא לא טובה אז אפשר לדון במישור הזה ולא על 'תדמית' שהיא יוצרת לי שאני 'נאור' 'מנומס' וכולי.
לגבי עצם הדברים - הרבה מאיתנו הולכים לבית חולים רגיל ושם אתה לא מכיר את הרופא ואתה סומך עליו. עובדה.
רפואה פרטית זה משהו מאוד נקודתי.
רוב המטופלים בגורמי הרפואה במדינה הולכים לרופא שהם לא בחרו אותו.
גם אנשיםבסכנת חיים.
אוקיי, ה"נאור" ו,מנומס" היו מקבילה מבחינתי ל"חשדנות יתירה", הכל סבבה ונקסט.
גם במצב כזה, אתה סמוך על סינון ע"ג סינון שנעשה ממילא. הלוואי שרבנים היו מסוננים כמו רופאים. במצב הנתון - גם ליורם שפטל יש סמיכה (ברצינות!)
וכשיש לך את היכולת, הכספית והפרקטית - אתה כן מברר, כמובן שאדם באמבולנס לא יעצור לברר על הרופא...
בתור דמות חינוכית - באמת יש מה לבדוק ולחקור.
מבחינת ידע - שאלות פשוטות של איסור והיתר ושבת - כל מי שעבר הסמכת יורה יורה יכול לענות בדר"כ. זה סינון בסדר.
רוב השאלות אינן דברים המפורשים בשו"ע, אלא דברים שיש להקישם. ואז אוהו כמה שצריך לדעת למי אתה הולך.
הנידון דידן הוא דוגמה נהדרת לכך, לטוב ולמוטב.
עם שו"ת היכל שלמה.
שו"ת היכל שלמה בעצם מאכיל בכפית את הנבחן, כשאח"כ לא בהכרח בכלל שמצבו יהיה טוב בפסיקות..
זה לא מתקרב אפילו לרמת סינון של רופא..
והתעודה לא אומרת איך השתמשו בו.
ונ.ב. התעודה גם לא מורה על ירא"ש. וגם לא על שכר ישר. רק אומר....
סביר להניח שהוא רב.
גם אם הוא גדול הדור וגם אם אי אפשר לדעת אם הוא האדם הממחנך הנקי עלי אדמות - אין לי סיבה לחשוד ברבנים.
בשכל אפשרות טובה משאלה בפורום - זאת כוונתי.
ישנם אתרים שאמינים (כל אחד יבחן לפי מחשבותיו ותחושותיו הוא).
שנאמר "ערבך ערבא צריך"..
אם זה המדד שלך, אז פשוט וברור שנגיע להרבה תקלות.. אם ה"עוילם" הופך להיות בעצם הרב.. ועל ה"סמיכה" שלהם אתה סומך..
אתה מוציא את זה רע "לחשוד ברבנים".. ואני רק אומר - בדור כמו שלנו - כדאי להכיר את מי שאתה סומך עליו, זה הכל.
זו אמורה להיות הבנה פשוטה וטבעית של אדם שרוצה לדעת על מה הוא סומך, כמו בכל ענייני הגשמיות.
כדי לסמו על בנאדם וזה לא מדע מדוייק.
מסכים עם הצורך לבדוק. השאלה במה ועד כמה.
לא חושב שיש תשובות ברורות.
כמו שהייתי נזהר מלסמוך סתם הייתי נזהר גם מלחשוד יתר על המידה (שזה עצמו הדיון, זה הנתון להגדרה).
הרי תכל'ס, גם כשאני אומר לך לחפש רב שאתה סומך עליו, זה יכול להיות רב שאי אחשוב שאתה טועה בכך שאתה סומך עליו,
אלא מה, שלכה"פ הרצינ ות מצריכה, שאתה, עם השכל שלך, תבדוק את מיש אתה רוצה לסמוך עליו, ולא לגשש באפילה (וכמו אותו אחד שאמר "אני מ'כפת לי... שאלתי רב, אם הוא לא צודק העבירה עליו"....)
ולכן בדיוק הדיון הוא לא "חשדנות יתירה", זה סתם מילים מקצינות ומרחיקות, הנידון הוא שאתה תבדוק על מי אתה סומך, זה הכל. דרישה נורמלית לגמרי (ממי שלא סובר כמו הסוגריים לעיל..). אני לא אומר כאן כלום על שום אדם ולא מעורר שום חשדנות, אני רק מבקש מאדם להכיר את מיש הוא סומך עליו.
ערב טוב ושבוע טובהָיוֹ הָיָהבדרך כלל שאלות של צניעות או שאר שאלות קצת חמורות אני מתקשר לפוסק מוכר ושואל 
אני רוצה לדעת מאיפה הוא מחליט את הפסיקה שלו, ושזה לא דרך מתירנית
advfbזאת נראת לי שאלה חמורה, גם אם היא איננה מורכבת
אין לאף סמכות להתיר לאסור פה משהו.
אתמול היה לי מקרה כזה -שמישהי ביקשה ממני עזרה לשחרר לה את השיער מאיזה ענף.
בטעות שאלתי על לכתחילה - רציתי לדעת אם בכלל יש נגיעה בשיער
אבל יצא ששאלתי משהו שיש לו תשובה אחרת.. כי מן הסתם לכתחילה זה יותר חמור
אם היא ניסתה כמה רגעים וקראה לי לעזור לה, ולי זה נראה מקרה פשוט
אני אמור לאמוד בדעתי האם היא באמת לא יכולה לבד?
היו מלא מקורות ואני לא זוכר הכל הכל, שיחות מוקלטות אם תרצו בכל זאת.
אני אגיד את המסקנה שלו
אז הוא אומר שקודם כל שיער להלכה נחשב שחלק מהאשה ממש - גם לעניין הסתכלות וכל שכן לעניין מגע..
ומה שהתירו לעזור לאשה זה בפיקוח נפש.
אז תכלס הוא אמר שהייתי אמור לעזור לה בכך שאקרא לאיזה גברת שתעזור לה. (לא כל כך הבנתי מה קורה כשאין בסביבה אבל זה לא היה המקרה שלי בכל אופן)
אגב, מעניין שאותה בחורה נחמדה אח"כ הבינה שאני שומר נגיעה
והיא הרגישה לא נעים ואמרה לי "אני מתנצלת שגרמתי לך לגעת בי" חח
אפילו סתם ציטוט מהגמרא תוך כדי שיחה.
גם ככה אני מקבל את דבריו אבל אני אנסה להביא את המקורות רק תגיד לי על מה
דווקא לעניין הזה הוא אמר שיש מחלוקת פוסקים גדולה ולא אמר מי 
אבל הוא אמר שהרב עובדיה בספר טהרת הבית התיר בפיקוח נפש
שדוחה לא תעשה שבתורה״ ?
אם לא, תוכל לשאול אותו למה לא ?
על פניו זה נראה שמדובר במצב מביך ומבייש.
כל עוד שזה בת בטח שאסור, כמובן אני לא מדברת על פיקוח נפש.
אין הבדל בין שיער לגוף עצמו - שזה מחזק את המסקנה שלך
חולצה אני לא יודע מה הדין שלה, אבל נראה לי יותר קל
אם אני זוכר נכון במקרה שאשה נפלה מומלץ לתפוס אותה מהמקום של החולצה אם אפשר.
שוב חוץ ממקרה של פיקוח נפש
מבקש אמונה
מבקש אמונהזה לא היה פיקוח נפש כי זה רחוב, עוד מעט היה עובר מישהו והיה רואה אותה
אבל הרמתי אותה מאיפה שהיא לבושה..
קשה לי להאמין שהייתי אמור להשאיר אותה על הרצפה.
רק אמרתי כי אמרת שהכל אסור חוץ מפיקוח נפש. לא נראה לי שזה ככה
תודה רבה על הפירגון 
חוץ מזה אז אסור לנגוע ואסור להסתכל ולהנות.
כמדומה שהיה עדיף שתתפסי לו את הזרוע (מעל השרוול) מאשר לתת יד.
ואם היו באיזור גברים - בוודאי שהיה צריך לקרוא להם.
(ההלכה היא יותר מוגדרת מאשר מונהגת ע"פ תחושות)
זה די אינסטינקטיבי. רק שצריך מודעות (אחרי השרשור הזה, למי אין....
)
לכה"פ החלק של לתפוס בשרוול ולא ביד. אבל כמדו' שגם החלק של לעצור בן.
נ.ב. קשה לתאר סיטואציה במילים, אני מניח שיש מקרים שזה "לתת לו לשכב ולהתחיל לחפש אנשים ברחוב" ויש מקרים שזה "פסט, תעזור לו רגע?"....
"ימות ולא תדבר עמו מאחורי הגדר"
[זה נאמר בגמרא לגבי מישהו שהתאווה למישהי וחלה, ואמרו הרופאים שחייב לראות אותה - חכמים אמרו שימות ולא ידבר איתה אפילו מעבר לקיר (אסייג ואומר שיש לכך טעמים נוספים מרק "יהרג ואל יעבור")]
העניין הוא שכאן, לכאורה, אין איסור.
ההבדל הוא לא אם מדובר בסכנה או לא, אלא אם מדובר באיסור או לא.
בנגיעה שאינה של חיבה אין איסור אלא כביכול מידת חסידות מעבר לדין, לכן אותו אחד נקרא 'חסיד שוטה'.
יש כאלה שכנראה סוברים שנגיעה אפילו לא של חיבה אסורה אלא אם כן פיקוח נפש.
אני באמת לא בקיא בעניין אין לי מושג
לכן כתבתי לכאורה (בתגובה שלי למטה התייחסתי להבדלי הגישות), אבל ההערה שלי היא לגבי החילוק בין פיקוח נפש ללא - לכאורה לפי מי שאומר שאסור, יהיה אסור גם במקרה של פיקוח נפש כמו בעבודה זרה ושפיכות דמים (לא אכנס כאן לסוגיה של מה שנקרא 'אביזרייהו' אבל בגדול יש כאן שתי שאלות - אם זה בכלל 'לא תתורו' ואם לא תתורו הוא בכלל עריות, והאם אביזרייהו הם גם בכלל 'יהרג ואל יעבור').
ובהערה:
בגמרא נאמר על מי שרואה אישה בנהר ואומר "אין זו דרך ארץ להסתכל בה" ולכן לא עוזר לה שנקרא "חסיד שוטה".
ובפירוש הרמב''ם על המשנה: "חסיד שוטה אמרו בגמ' שענין זה הוא המרבה בניוול ומדקדק על עצמו עד שהוא כבד בעיני בני אדם, ויעשה מעשים שאינם מחוייבים כאילו הוא שוטה בחסידותו ואמר בגמ' שבת ירושלמי מי שהוא פטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט"
כלומר: השאלה היא מה הדין, ואם מצד הדין מותר ובגלל שאתה 'חסיד' אתה לא עוזר למישהי - זו לא חסידות ולא חסד, אלא ההפך.
הָיוֹ הָיָהאם אתה טוען שלא יתכן שההלכה אומרת להשאיר אותה מבוישית וכו', נו.
אבל להגיד שגם אם כן - את הX הזה אתה מוכן לצבור??
כלומר, "אדון אלוקים, עצור, עד כאן, אני לא אפדח בחורה בשביל הגחמות שלך, תאלץ להתאזר בסבלנות להתזדמנות יותר הומאנית"
התורה באמת אומרת ש״גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה״...
ה"נו" הוא מין הפטרה שכזו, כאומר "לא אתווכח על זה עכשיו"...
ות'יודע, תיזהר עם הציטוט הנחמד שלך, כי טאחרת נתעורר לעולם חילוני.
אם כל פעם שנתפדח נוותר על לאוו - נהיה פשוט חילונים.
לא מבין את הבריחה מההגיון הפשוט הזה באמירות "תנועה של פחד"...
מלבד זה היסק לוגי מתבקש ולא שום תנועה או קשקוש אחר, אבל גם אם נניח שכן - נו, אז מה? אני אכן פוחד להיות חילוני. מי לא פוחד? "אשרי אדם מפחד תמיד"
כל שאר המלל על קיצוניות - אני לא רואה מה הוא קשור כאן. את רואה קיצוניות בלומר שא"א לוותר על מצוות התורה בגלל פדיחות? אני הבנתי נכון? מתפלל שלא...
התורה מכוונת אותנו לקיים אותה, זה דבר ראשון, אחרי זה שאר התובנות, במחילה....
ממליץ לך לקרוא שוב מה שכתבתי - שאיני מתווכח על הנושא הספציפי כאן, אלא מסייג את האמירה האוטומטית שלו "גדול כבוד הבריות" וכו', שאם נשייך אותה לכל מקום - נצא חילונים.
מה רלוונטי יאלה בא נרוץ לגעת בה?
מה קשור מצב אפור?
לא קראת את תגובתי לפני שגערת בי?
מוזר קצת...
(באופן כללי, יש נטיה בפורומים להתקיף דעות לא נאורות באמירות של "לא מבין מורכבות" "מה רצון התורה" ושאר תופינים ממין זה.. הייתי ממליץ לחשוב בכל פעם שרוצים להגיב דבר כזה - אם זה באמת רלוונטי או שזה סתם קשקוש, כמו שזה בדרך כלל..)
אני מבסוט לראות את זה,
וזה הולך ומתגבר עם כל פעם שאתה דוחף את אפך הנוזל לעניינים לא קשורים.
כתבתי שאני לא מדבר על המקרה המדובר ספציפית כאן, והתעלמת.
הערתי לך על זה, ואת ממשיכה להתעלם באלגנטיות. את יכולה להסביר מה קורה פה או שממש דחוף לך לטעון שאני חשוך ולא משנה העובדות?
השאלה היא לא "בעיני" או לא בעיני, הנקודה היא שיש מורכבות גם לאידך גיסא, וההנאה של כמה חבר'ה כאן בפורום לצרוח "חשוך" על כל מי שעומד על ההלכה, היא פשוט מגעילה. גם אם היא עטופה במילים יפות של "הבנת רצון ה'"
והמקרה שלנו, הוא הדוגמה הכי טובה.
בנאדם אמר מפורש שהוא לא מדבר על המקרה שלנו
אלא שצריך להיזהר עם האמירה ההיא ולא להחיל אותה בכל חור.
ואת תמשיכי לרדת עליו בצדקנות בשם הבחורה המסכנה, ולהראות כמה הוא מעוות ולא מבין את רצון ה' ומורכבותו.
אאיי, הוא הדגיש פעמיים שהוא לא מדבר על זה? מעניין את סבתא שלך, העיקר שתוציאי אותו חשוך ופרימיטיבי.
בהצלחה לך עם רצון ה'....
ועם המורכבויות...
אתה ממש, אבל ממש, פגכוע ואובססיבי!
תמשיך, תמשיך נוצרונוש קטן שלנו, תענג אות נו קצת לפני הגאולה השלימה בה נרחץ את אצבעות רגלינו בדם גרונך הזב...
את מתחמקת מלענות לנקודה העיקרית,
גם אחרי שלוש הדגשות שלי.
ספרי למישהו אחר שזה לא מטרה להוציא אותי חשוך.
הסתכלויות שונות מותר - עד שאת מחליטה לסלף את דברי, ולתקוף אותי בזעם על דבר שלא אמרתי, ולהתעלם, פשוט להתעלם, מכל ההדגשות וההפניות שלי.
את לא מתביישת?
תנצל את הזמן שנשאר לך בחיים כדי להצחיק אותנו.
כתבתי שהכל יהיה במסגרת החוק, הם יכולים לתבוע את המשיח כשיגיע, (לא ההוא שלך 
האמיתי...) עד אז יש לך זמן לחיות...
אןקיי, אז שוב תגידי שלא ניסית להוציא אותי חשוך,
ושאת רק לא מסכימה האיתי.
אני מדבר לקיר?? הנידון הוא לא אם את מסכימה איתי או לא ולמה, אלא למה את תקפת אותי על דברים שבפירוש הסתייגתי מהם, בצורה שיקרית ונבזית, והמשכת להתעלם גם אחר שהדגשתי, שוב, ושוב, ושוב, ושוב!!
זו כבר הפעם הרביעית שהתעלמת מההדגשה שלי. אתחיל לספור
#4
בא נראה מה יהיה בתגובה הבאה, אם סוף סוף תתייחסי לזה ותתנצלי, או שתמשיכי להתחמק במשפטים לא קשורים והספירה תמשיך לעלות...
יכולה גם בפרטי.
אזכיר שוב מה הנקודה שאני מרוגז עליה:
אני כתבתי שאני לא מתווכח על המקרה המדובר כאן, אלא על לקיחת הציטוט ההוא כמתווה דרך בכל מקום.
ואת ירדת עלי בשמה של הבחורה התקועה, כאילו כן אמרתי להשאיר אותה בעץ.
ועל אף שהדגשתי זאת חמש פעמים (!!! מי היה מאמין שאצטרך!!!) התעלמת מכך והמשכת לתקוף אותי. פשוט התעלמת, כאילו לא קראת כלום.
אז כשתרצי לבקש סליחה - מוזמנת.
אני חושב שאתה צריך להתבייש בה. במיוחד אם אתה ירא שמיים. שרי לך מריך.
אני משתדל להיות יר"ש.
ודווקא לכן אני חושש שאם מכאן ואילך כל פעם שתהיה פדיחה לקיים מצווה - נבטל אותה. המחר שלנו יהיה חילוני.
לצטט חז"לים תמיד אפשר, השאלה אם זה קשור ולעניין.
מה שחמור כאן זה כשמישהו מביא ציטוט של "גדול כבוד הבריות שדוחה ל"ת" ומסיק ממנו שהוא רשאי לבטל לאווין כרצונו מפני הפדיחה. זה מה שחמור כאן בסיפור.
מדובר בדבר ה׳ ולא מכובד להתייחס אליהם בלשון הזאת. צרם לי.
שנית. כשאתה דוחה את עצם הדברים מפני החשש שמחר אנו עלולים להתעורר לעולם חילוני, אתה ממש יוצא מתוך אותה תנועה נפשית כמו הרפורמים רק מהצד השני של המתרס. אתה מזיז הצידה את דבר ה׳ בגלל האינטואיציות האישיות שלך.
אם מבחינתך ״גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה״ וכן ״חביב אדם שנברא בצלם״ הם לא עקרונות מנחים עבורך זה דבר חמור מאוד. נכון. אלה שמנסים להרוס את התורה מנסים לנצל אמירות כאלה ודומות לה לצורכיהם והחשש שלך מובן וידוע, אם כי זה לא חדש הרי כבר למדנו ״זכה נעשית לו סם חיים לא זכה נעשית לו סם המוות״.
אבל להדחיק את הדברים וכל שכן להתנגד אליהם בגלל החששות האלה זה דבר חמור מאוד. אם כי לזכותך יאמר שמדובר בבעיה כללית של העולם הדתי מאז התחילה התנועה הרפורמית.
חוץ מזה מהדיבורים שלך על ״פאדיחה״ מעלים את החשש שאתה לא מבין בכלל את הדברים. מה הקשר לפאדיחה ? כבוד הבריות כאן זה הביזיון שלה להיות נתונה במצב הזה ולא הפאדיחה שלו.
למרות שהציניות כוונה דווקא לשימוש שהופך אותה ל"ציטוט נחמד".. ודו"ק.. אבל מבין מה שאתה אומר.
ואני מבין עכשיו למה התכוונת שזה מסוכן, כמובן שלא זו הייתה כוונתי, וכמובן שאני חושב שבאמת דבר ה' הוא זה שלא משחרר אותנו לסלק מצוות בגלל פדיחות, אכן השתמשתי באמירה הזו רק כדי להקצין ולזעזע.
מבחינתי הם עקרונות מנחים - אבל בכפוף לכללי ההלכה, ולא חסרים מקרים בהלכה שאכן סופגים בושות גם בשביל דרבנן או אפילו מנהג, ק"ו וקו"ו על ל"ת שבתורה, וכנגד הציטוט החז"לי הזה אני יכול להביא את "אין חכמה ואין עצה ואין תבונה נגד ה', מצא כלאיים בבגדו פושטו אפילו בשוק", גם זה עיקרון מנחה, לא?
עכשיו, דמיין בחורה שלא רק נתקעה בעץ, אלא גילתה כלאיים בבגד, לצערה היא צריכה להתפשט גם היא באמצע יפו... כנאה הציטוט שהבאת הוא לא כלל אבסולוטי.
וזו הסכנה, אגב, בציטוטי חז"לים "על הבר".. ולזה כיוונתי, כאמור, כשקראתי לזה "ציטוט נחמד"..
הדקדוק בפאדיחה לעומת ביזיון הוא דקדוקי עניות, כתבתי בשיגרא דלישנא, והעיקרון ברור, וכאמרו מפושטו בשוק..
@חיות צבעונית, סורי, אבל ממש היה חשוב לי לתייג אותך גם כאן.
בעיניך בכל מקרה שמישהו מתבזה מותר לעבור איסורי דאורייתא כדי להצילו מבזיון? ואת קוראת לזה "רצון ה'"?
חבל, לא ידעתי שפגישה אחת משודרת עם רבה רפורמית תגרור גרורות בכל העולם הדתי.
נוצרי טיפש.
אני לא בטוח שהיא שמחה לקבל הגנה ותמיכה מאדם כמוך, #רק אומר
אני אמרתי שהציטוט ההוא לא רלוונטי לכל מקום.
את מסבירה שיש מקומות שהוא כן רלוונטי, אבל מסכימה שיש כאלו שלא? אם ככה מה את רוצה מחיי? הרי זה גם מה שאני אמרתי?
עומדות כאן שתי ברירות: או שאת מסכימה איתי, ולחינם ירדת עלי.
או שאת לא מסכימה איתי - ואכן לדעתך בכל מצב שבעולם נדחה איסור דאורייתא מפני בושה.
תבחרי בין האפשרויות..
ואגב, אמנם לא פסקו ככה להלכה, אבל לפי הירושלמי זה גם בלאו דאורייתא!
אני בהחלט מאוכזב, דווקא כי ממך לא ציפיתי לשמוע הבלים כאלו.
(אתה יודע, אנשים בעלי נטיות הפוכות סובלים בערך פי חמש עשרה אלף מבחורה שנתקעה בעץ, אתה מתכנן להתיר משכב זכור כי לא יתכן שהמוסר הטוב והאבסולוטי של אלקים יתן לסבל כזה לקרות?)
חזור בך, בנאדם, חזור בך.
"מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה בא הדור בלבושו צועה אני מדבר בצדקה רב להושיע"
אני עדיין מאמין בה.
ולכן לא אחזור בי.
ואני שמח שנפגעת...
(ואם עד עכשיו היה לי ספק בכך, ההידחפות המאולצת שלך כעת הוכיחה לי זאת)
וממש, אבל ממש ממש, היה רלוונטי אם אכתוב "ברוב כוחו" או לא,
טיפש, תתייחס לעצם העניין. לא לדברים צדדיים כמו פחדן....
(ולא יעזור שתכחיש, ההידחפות המפגרת שלך לשרשור לא קשור רק כדי להזכיר מה שאמרתי לך, מראה כאלף עדים עד כמה זה יושב לך על הלב, לשמחתי הרבה)
חמודי, אל תטיף לי על צביעות ויראת שמים לפני שתתגייר? שמעת?
דווקא בגלל שאני משתדל להיות יר"ש, אני גם משתדל להשתמש בשפה אלימה ככל הניתן כלפיך. שעליכם נאמר "ואתה על במותימו תדרוך" ואומר "ישמח צדיק כי חזה נקם פעמיו ירחץ בדם הרשע" הרי לנו מפורש בברית הישנה שדווקא הצדיק - הוא הוא זה ששמח לרחוץ רגליו בתשפוכת דם הרשע.
ומי לנו רשע כמסיונר ארור, המשתייך לדת המתועבת.
מבקש אמונהאם אפשר במקום אחר.. תודה חברים
אני גאה להתאכזר לנוצרים,
מי יתן ובביאת שילה יתנך בידי לשסף גרונך במו אצבעותי.
משום מה פגשתי בשרשור ההוא כמה וכמה כותבים שסברוש אתה מסיונר, כנראה כל מי שכך סבר הוא לא נורמלי, נורמלי זה רק מי שמסכים איתך, הא?
מתוקי, אם לא היית נפגע, לא היית אובססיבי לצטט את זה. אבל תמשיך, תמשיך, אני מלקק את האצבעות...
יהודים הם רחנים, אבל רק על מי שצריך.
על שכמותך נאמר מה שכבר ציטטתי, וכעת אוסיף עוד "כל המרחם על אכזרים - סופו שיתאכזר על רחמנים", אבל כנראה שגם חז"ל, שאמרו את המשפט הזה, לא היו יהודים בעיניך, שהרי לא קיבלו על עצמם את מרות אדונך הממזר.
דווקא בגלל שהוא בעצמו ציווה על הזכור למרות הנוראיות שבדבר - שמע מינה שלא תמיד אנחנו מוסמכים לפרש את דעתו ורצונו,
אבל לא משנה, אם אתה מחפש דוגמה שדומה - לא חסרים איסורי דרבנן שיוצרים צער וקושי נורא, העיקרון ברור.
לסמוך על יחיד גדול ומוסכם כבר נהיה סביר, בשונה ממה שכתבת קודם.
יישר כח על לקיחת הדברים לתשומת ליבך והסיוג! ממך יראו וכן יעשו!! מעריך!
(לתשומת ליבך, @חיות צבעונית, מתברר שלפעמים המורכבות נמצאת דווקא בצד השני, כנראה... )
איני בטוח כלל.
וגם לא בטוח שחילוק זה הוא חילוק שמחזיק מים מבחינה הלכתית (ודל מהכא הגותית וכו'..)
בפרט במקומות מהסגנון שעליהם נאמר מתעסק בחלבים ועריות "שכן נהנה"..
שהרי אמרו "ימות ולא תספר עימו" ולמ"ד התם אשת איש הייתה, ואיכא עבירה, בדין אמרו "ימות" (וגם למ"ד פנויה הייתה לא בא לחלוק על דינא באשת איש, רק לומר שגם בפנויה ימות, שלא יהיו פרוצים)
אז למה ראה אישה טובעת בנהר ואומר אנוס ולא אראנה הרי זה חסיד שוטה? והרי קשה יותר שלא יהרהר באשה בנהר כשמציל אותה?. מאי שנא ימות הוא, מאי שנא תמות היא? אלא ודאי כמו שאמרתי.
וזה גם היגיון פשוט...
כלומר, כל הסוגיות האלו צריכות להידון בפני פוסקים וכו'.
אבל ברמת הדיון כאן - אכן לכאו' ראיה טובה.
כיף להתדיין איתך. שתדע.
כיף לשמוע.
בפרט בעת אשר כזו.
וזה הדדי. ברוך שככה לו בעולמו.
קצת נתקע באיזה ענף לשניה וחצי
היא ניסתה טיפה לשחרר והייתי ממש לידה אז היא ביקשה ממני במקום לנסות לבד.
זו לא היה סיטואציה מביישת.
מה שכן, שמקרה שאתה אומר, אני לא פוסק, אבל בהרגשה שלי אני אמור לעזור לה מן הסתם.
אבל טוב שאתם דנים גם על מקרה כזה, מי יודע במה ניתקל פעם הבאה
לגבי מה שכתבת על המגעיל,
אז אני, לא כתבתי כך בעצמי, ואיני יודע אם הייתי נהנה או לא, אפ'פעם לא ניסיתי....
אבל אותי הגעיל לקרוא שזה מגעיל אותך.
וכיוון שבין הכותבים היו ניקים שאני ממש מעריך, הוכרחתי לכתוב זאת.
את בן?
היית פעם בן?
הרגשת את היצר הזה?
התמודדת עם דבר כזה?
מי מינה אותך לומר עליהם "מגעיל"??
אוי אוי מה היה קורה אם מישהו היה אומר שבת שהולכת לא צנוע נהנית מזה וזה מגעיל, וואי איך שהיית מתרגזת, שהוא שופט, ו"מי שמך", ולא עמדת בניסיון הזה מעולם.... וכו' וכו'..
אבל לשפוט את הבנים בצורה כזו, ולקרוא להם מגעילים, זה כן תקין?
לא. זה לא.
וכדאי להיות סימטריים ביחס לבנים ולבנות...
יישר כח!הָיוֹ הָיָהמעריך.
באמת.
אטוםענתה לך יפה (:
חבל שזה הסגנון שלך. ושזה היחס שאת נותנת לאדם שפירגן. באמת.
יכול להיות שלא היה לך נחמד, יתכן, אז מה? בגלל זה את רשאית לפגוע בהם?
חבל שאחרי שקראת, והבנת, והסכמת, וחזרת בך, הכבוד שלך הכריח אותך לחזור בך מכך... חבל. באמת את מרויחה מה שביקשת בכותרת, אין כבר מה להעריך.
הדוגמה שייכת ועוד איך.
הגיע הזמן שהבחורה שהכי הכי הכי לא סובלת שבן מבקר בנות, תפסיק גם היא לבקר בנים.
לא יתכן שגבר שאומר שאינו רוצה להתחתן (מי שישמע, לא אומר כלום על הבחורה, רק שלא מתאים לו אישית לנישואין) עם בחורה שלא הולת צנוע - יחטוף ממך מקלחת וארטילריה.
אבל את תוכלי לבקר בנים ככל העולה על רוחך. כאילו שיש לך הבנה בכלל בניסיון שלהם ובטבע הבריאה שלהם.
אם את טוענת שגבר לא יכול לבקר ניסיון של בחורה - תכבדי את המשוואה ותביני שאת לא יכולה לבקר ניסיון של גבר.
טיפה יושר. בבקשה ממך. סורי.
ובאמת חבל, חשבתי שקיבלת את הדברים, הבנת את היושרה הנדרשת... והערכתי באמת. מאכזב שהיית מוכרחת לבטל את זה, ועוד בצורה משתלחת של "לא צריכה שתעריך" וכו' כאילו עשיתי לך משהו רע.
כן, אני יודע שאני נשמע קיצוני. אבל אני לא פחות קיצוני ממה שאת כותבת לבן שכותב על בנות. אז אני חושב שזה מותר לי.
אני רוצה להגיע לאורתופד בשעה 18:00. מהנסיון שלי ב-10 שנים האחרונות, תמיד יהיה תור של 40 עד 60 דקות (במיוחד כשזו שעה מאוחרת ביום כמו 18:00). אז האם כדאי לי לקבוע תור ל-17:20 ולהגיע באמת ב18:00 או לקבוע תור ל-18:00 ולהגיע ב-18:00 ואז לחכות 40 - 60 דקות?
כי בד"כ העיכובים נגרמים בגלל קבלת מקרים דחופים בין התורים המוזמנים מראש.
ואם אתה לא נמצא במקום, ויש מקרים דחופים שיושבים ומחכים, ותגיע ברגע האחרון לפני השעה המוזמנת, לא תיכנס בזמן הנקוב שלך.
לא משנה מתי קבעת, משנה מתי אתה מגיע ולפי זה התזמון. יצא לי בעבר להגיע שעה וחצי לפני התור (בגלל תור אחר שהיה לי באותו בניין לילד). חיכיתי כמה דקות ונכנסתי.
בונוס: עדיף להגיע למקומות כאלה עם מחשב נייד או ספר או תעסוקה.
אם איחרת ביותר מרבע שעה
וגם כותבת את זה על הכרטיס: הגעת שעה וחצי לפני הזמן.
מאשר לאחר מראש
עריכה זה בדיוק מה שמשה אמר
מי שרוצה מטריות - יש באליאקספרס מטריות בכמה שקלים בודדים.
סוג המטריה שאני הכי אוהב זה אלו שמתקפלות ממש קטן אבל נפתחות לממש גדול (מעל 120 ס"מ מתי שהן פתוחות), וגם
כאלו יש באליאקספרס (אבל זה כבר כמה עשרות שקלים)
כשהתחיל גשם והחלתי להתקמצן על מטריה. קניתי אחת ב- 10₪ וחשבתי שזה מספיק טוב.
המטריה הזו, בהתאמה למחיר, החזיקה 10 דקות תמימות בגשם הסוער והרוחות עד התהפכה ונשברה, ואני נשארתי לעמוד עוד 20 דקות בתחנת אוטובוס כשרוח חזקה גורמת לגשם ליפול באלכסון ישר עליי, ובלי שום מחסה מתאים. (גם האוטובוס איחר כדי להוסיף לחגיגה).
אל תתקמצנו על מטריות.
אישתי קנתה לאחרונה ב20 שח
החיסרון שזה גדול גם שזה מקופל.
סתם מעלה פה נושא..
תגידו יש פה עוד מישהו
שבמקרה יצא לו להתעסק בחוות
עם בעלי חיים וגילה סודות?
למשל עם כבשים..
איך החייה הזו מתפקדת
ומתנהגת כחלק מעדר
כל מיני תכניקות וטריקים?
כבר כמה שנים טובות
אין איזה סודות כמוסים שלא ידועים
תשאל את גיפיטי
תן איזה סוד גדול שנודע רק לבעלי החוות
(מכירה חוות מקרוב, לא מכירה סודות כאלה)
מה הקוד לשער...
סודות שרק כשאתה ממש בעניינים אתה מגלה
זה פשוט דרך התנהגות של בעלי חיים
צריך לעבוד איתן כדי להכיר את הההתנהגות שלהן
נגיד כבשים,
זאת בדרך כלל חיה די פחדנית (חוץ מהזכרים בתקופות היחום)
שהולכת כעדר,
לכן אם "תשכנע" חלק מהן ללכת במסלול מסויים או למקום מסוים
יהיה הרבה יותר פשוט "לשכנע" את השאר כי הן פשוט ילכו אחריהן
בתקופות היחום עדיף להפריד את הזכרים השליטים משאר העדר (חוץ מנקבות שרוצים להרביע, גם אז עם זכר אחד)
כי הם עושים מלחמת נגיחות ששאר חברי העדר יכולים להפגע, במיוחד שכולם נמצאים בדיר אחד
ואמר לי אבא שלי, שבדרך כלל גם הזכרים לא נוטים לנגוח בבעלים
אם גודלו אצל הבעלים האלה מאז היו טלה,
לעומת זאת, אם הגיעו כבוגרים לעדר, הם "עושים תחרות" עם הבעלים ויכולים לנגוח בו
כבש נוגח על ידי ריצה אליך ונגיחה חזקה
לעומת תיש, שנוגח הרבה פעמים בלי ריצה
אלא עומד על 2 רגלים אחוריות, ונוגח
גם עז נקבה נוגחת, הרבה פחות מהתיש אבל יכולה לנגוח אם מרגישה מאוימת ממש או כדי להגן על הגדי
גם כבשה נוגחת כדי להן על הטלה
אבל זה נגיחות קלות לעומת הזכרים
שצריך לשמור מהם דיסטנס?
שלא ייתפסו אומץ?
מהכבשים?
אממ...
גם אבל בגדול נראה
שבנוסף לידע..
יש גם את הצד המנטאלי
שזה רק מי שנמצא יודע
לכן זה סוד
כשמוציאים מרעה פעם ראשונה מגלים שהבטוי כבשה בעדר זה לא רק סטיגמה,
אבל לא כל כך מגניב כמו שזה נראה לפעמים.
כילו בשלב מסויים אתה
מתבונן ואומר לעצמך..
אוקיי אני גם כזה?
זאת הייתה כוונת המשורר?
מסתבר שיש פה לא
מעט רועים ככה שזה כבר לא ממש
סודות בחווה נאמר זאת כך
אולי זה סוד של כל הרועים
ביחד
כולם פה חאפרים
קשוט עצמך תחילה ירקרק
אני לא חושב שזה משהו שאפשר להסביר....
אחרי שעות על גבי שעות של מרעים,
אחרי שאתה במשך תקופה ארוכה מוציא את העדר,
אז לאט לאט לומדים את הסודות
זה כל עדר והסוד שלו,
כל עדר ואיך שרועים אותו
אין נוסחה
עד שאתה הופך להיות חלק מעדר
אני חושב אבל
שכמו שכל דבר אפשר לעשות טוב
ואפשר לעשות יותר טוב
ככה גם בעבודה הזו
יכול להיות רועה שכל הזמן
ינסה ליצור "שליטה"
והוא לא טפס את הנקודה של
שליטה מתוך רוגע
זה בדיוק מה שבאתי לומר.
אתה לומד לשלוט בנחת
אתה לומד אותם
הם לומדות אותך
שליטה בלחץ רק מבלבלת את העדר
שרצים אחריהם משגעים אותם משאירים אותם בדיוק איפה שאתה רוצה וכ''ו זה לא שליטה
אתה לומד ללכת איתם הם לומדות מה אתה רוצה בלי שתצתרך להשתגע
שהמקצוע הזה דורש סבלנות אינסופית...
אתה צריך להיות סובלן מהרגע הראשון ועד שהם חוזרות
לפעמים זה מתחיל וממשיך ככה עד העמצא ברוגע
ואז בשעה האחרונה הן מתחילות לעשות בעיות..
בגלל שזה לקראת הסוף זה יכול להיות מאוד מתסכל
והפיתוי לאבד את זה באמת גדל אבל
כדאי ואפשרי למשוך כמה שאפשר
בהצלחה
היות ואני מאוד אוהבת לדבר (גם בכתב) , אני מוצאת עצמי נגררת לשיחות
שלא עוזרות לי לשמור על גבולות. ועקב היותי פטפטנית חסרת תקנה,
קשה לי לעצור את עצמי.
אנא, עזרו לי. אל נא תפנו אלי באופן פרטי. רק דרך הפורום.
תודה רבה לכם!
לבנות - מותר.
שלי.
זה קול של גבר והוא מדבר באכדית אז אני צריך מתרגם.
הבעיה שהוא תמיד מנצח אותי בויכוחים.
רק שימי לב שלא כל ניק הקורא לעצמו אישה היא בהכרח אישה במציאות
מפחיד. כמו סרט אימה. אם אתה מכיר מישהו כזה בפורום, לא חושבת שזה לשון הרע אם אדע את השם. זה לתועלת. תודה רבה!
ולכן אל תדברי עם אף אחד/ת בעניינים שלא עושים לך טוב.
עם דיכאון מוצ"ש חורף?🙈
מבולבלת מאדדדדכלומר, אני הולך עם סנדלים אז אולי זה שיקול (לא באמת, יצאתי לאוויר הפתוח אתמול והיה לי נפלא אחרי כן).
המתקנים רטובים... גם לא כיף וגם עלול להיות מסוכן. אתה יודע מה האישה תעשה אם תחזור בבגדים רטובים ומלאים בוץ?? 
(אבל על אחת מהגינות אצלנו לא, כי יש שם הצללה שמועילה לגבי חלק מהמתקנים בגשם).
לגבי האישה, אני מבין שאת בתור אישה יודעת מה את תעשי לX אם יחזור מלא ברטוב ובוץ. אצלנו אני משער שיעטפו אותי בשקית אשפה כל הדרך לאמבטיה.
זה נראה לי רק יגביר לי
למה לא כל יום שבת?
סתם זה קשה המעבר הזה משבת המלכה לשבוע העבודה
מה עם עוגת גבינה עם כוס תה/קפה? תשבץ הגיון? להכין עוגיות עם שוקולד? ספר נחמד ולא עצוב שמכינים
לעת כזאת? סחלב חם? טילון? ... משהו טעים, לשבת עם זה עם ספר או מוסיקה
אהובה....זה מרגיע.
,
בערב
אז אפשר לומר שכן.
בימי דוד המלך הייתה שכינה
הייתה נבואה
היה מלך צדיק
אם מבחינתך רמת חיים חומרית > חיי אמת
זה סדרי עדיפויות שהם בעוכרנו כתוצאה ממציאות ירודה.
אתה מניח שהדברים שכתבת גורמים לאנשים להיות מאושרים, להרגיש שהם ''חיים את החלום''.
בפועל, אין שום סיבה להניח שזה היה כך.
היו אז מלחמות, רעב, מגפות, מי שלא עבד יומיים לא היה יכול להביא אוכל למשפחתו ביום השלישי.
החיים אז היו רחוקים מאוד מאוטופיה, גם אם הייתה שכינה ומלך צדיק.
מצב הרוח של יהושע בן אחיקם מהגליל (דמות שהמצאתי) הושפע פחות מהמלך הצדיק והשכינה, ויותר משנות בצורת ומגפות.
גוף בלי נשמה זה לא שווה, אבל גם נשמה ללא גוף לא שווה.
מכיוון שלא חיינו אז קשה לדעת מה היה מצב הרוח של אחיקם בן יהוזבד.
בכל מקרה מסכים איתך שזה שאז היה רעב לא אומר שכיום לא רע בגלל גלות השכינה
ומשטחי בטון ואספלט וסירנות אמבולנס מעצבנות?
וואי יצא לי עין רעה...
ב"ה לא חסרים מקומות לגור שאינם נוף עירוניפ.א.שני הדברים שהכי שונים בין תנאי החיים של פעם והיום, ובאמת רחמנות עליהם שחיו אז - מים זורמים בבית וחשמל.
לגבי פאפוס, חברתי ששהתה שם לא זכרה פרטים על בית הדירות וכו' (היתה שם קצת מזמן)
אבל אמרה שאפשר לארגן טיול עם קבוצה נוספת של ישראלים - להרים. אמרה שמעניין
שם. גם ללגונה הכחולה וכו. מאוד נהנתה מהמקום וממליצה. סליחה שאין לי פרטים
מדוייקים יותר, אבל בטוחה שAI יספק הכל..... שיהיה הכל - הנסיעה, החזרה והשהות -
בשלום.
(לזכור שנוהגים שם משמאל).
מגשים ומממש, כיום, ובע"ה בשנים הקרובות, שאיפות גדולות שהיו לי על מה שאעשה בשנים הראשונות אחרי סיום הישיבה התיכונית.
מקווה שבעזרת ה' בעתיד כן
מה זה בשבילך החלום?
משו פנימי יותר או חיצוני- שיהיה לך עבודה טובה וכו'?
או בית מקדש
מעניין אותי
אני חיה בדרך של הגשמת חלומות קטנים שמצטברים למשהו גדול.
לחיות כשתמיד ישלך מטרה או חזון מול העניים
אם לעבוד כל יום כדי להגיע אליו אז כן, אני חיה את החלום.
אני ישן המון ולכן מבלה זמן ניכר בחלומות.
לפחות תחלום חלומות עם משמעות שתרגיש 😂
בית נאה, משפחה נהדרת, פרנסה טובה, סביבה קהילתית מדהימה
אז את מרגישה שהגעת לאן שחלמת?.. וזהו?
אני לא ממש מרגישה שחיה את החלום עכשיו
נגיד ש כל יום, כל יום ליסוע לאולפנה וללמוד...
ובסדר אפשר גם להתנדב קצת
אבל עדיין...
לא מרגישה שחיה עם הרבה משמעות וחזון, כזה החיים זורמים ומתקדמים כל הזמן
ו...
מבאס קצת לחיות ככה
לא?
אפשר לומר שב"ה שהחלומות הגדולים של גיל הנעורים ושנות הרווקות - התגשמו.
מרגישה שהגעתי אל המנוחה והנחלה, למקום קבוע ויציב בחיים - ועדיין יש חלומות ויעדים לשאוף אליהם ולעשות את ההשתדלויות להגשים אותם
ואת - את נמצאת כרגע בשלב מאוד מוקדם של החיים הבוגרים שלך.
את כרגע בשלב של הגשמת חלומות שאני מכנה חלומות קטנים: לסיים בהצלחה את האולפנה, לעבור את בחינות הבגרות בצורה טובה, לבחור מקום לשירות לאומי, וכנראה גם מידי פעם מוטרדת וחושבת מה תרצי לעשות עם עצמך כשתהיי גדולה…
והגשמת החלום הכי גדול, נישואין והקמת משפחה… גם זה יגיע בע"ה
שואף ליותר בע"ה
יש עוד. נתקדם ונגשים גם אותם לאט לאט.
אבל יש טוויסט: הגשמת חלומות הופכת אותם לארציים עם חסרונות. חלום דמיוני לא מכיל כאלה.
למשל חלום ששואפים אליו אך חוששים מתופעות שיתלוו לו וכשהחלום מתממש כל החששות מתבררות כתעתועים.
או למשל אני מכיר אנשים שאכן חלמו להתחתן, אך רק אחרי שהתחתנו אמרו שאילו היו יודעים איך זה מרגיש היו עושים זאת הרבה לפני, אבל החלום היה מעורפל לפני כן לכן לא דחפו לזה

התוצאות באמת יותר מגוונות.
חלום לרזות, להגמל מהתמכרות, להסיר מידות רעות, להשתחרר מתלות, לצאת מאזור נוחות כובל וכדומה.
הרבה אנשים שעשו זאת אמרו שאילו היו יודעים עד כמה זה טוב לפני, היו עושים זאת הרבה לפני, אלא שהחלום היה מעורפל.
או איך נאמר "טעמו וראו כי טוב ה' ". ידענו שהוא טוב עוד לפני, אבל רק אחרי שטועמים יודעים כמה
שבעה ימים קודם הבחירות מפרישין את הבוחר מביתו , ביקש להתנמנם, שולחים לו סמס ושיחות מראשי מפלגות ואומרין לו: "אישי הבוחר, עמוד והפג על אחוז החסימה!"
שחרית מעמידין אותו בשער הקלפי ומעבירין לפניו דוכני סיעות כדי שיהיה רגיל.
מסרוהו זקני מפלגות לזקני ועדת הבחירות, והשביעו אותו :
אישי בוחר גדול, דע לפני מה אתה נכנס, לפני קודש הקדשים של הדמוקרטיה, משביעין אותך שלא תשים שני פתקים. הוא פורש ובוכה והם פורשים ובוכים.
נציג ועדה היה בודק ברשימה עד שמגיע לשמו.
והמשקיפים והעם העומדים בהמתנה כשהיו שומעים את השם מפורש יוצא מפי הנציג היו מהנהנים בראשיהם ואומרים לו: כנס.
בא למקום שעמד ונכנס למקום שנכנס, והלך עד שעבר את הפרגוד ונכנס מעברו.
וכך היה מונה: א ב ג ד ה ו ז ח עד שמגיע ל ט.
היה נוטל פתק לא מן החדשין וחא מן הישנין אלא מהממוצעין והיה ממתין עד שיתמלא כל החדר בוחרים.
והיה מתפלל תפילה קצרה שלא להבעית את הממתינים: יהי רצון שלא יעדי עביד שולטן מדבית נתניהו.
בא למקום שעמד והלך למקום שהלך, והיה עומד אצל הקלפי.
משקיף בן גביר מימינו ומשקיף גולן משמאלו.
אם בחר בימין, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה ימינך!
אם בחר בשמאל, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה שמאלך!
טרף בקלפי ושלשל מעטפה.
ויום טוב היה עושה לאוהביו בצאתו בשלום מהקלפי בלי פגע.
אמת מה נהדר היה בוחר גדול.
אשרי העם שככה לו.
לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.
מעתיק ושולח הלאה 
ובאמת זו זכות היסטורית עצומה להצביע במדינה יהודית
הייתי מעדיף מלכות בית דוד במדינה. הבחירות זה כלי טכני לדעתי. אבל נכון שאם כבר צריך להצביע זה זכות לקחת חלק בהחלטות המדינה שהיא יסוד כסא ה' בעולם
אצל מלכי בית דוד היו טובים והיו רעים, הנתין מהשורה לא יכל להשפיע. לעומת זאת כיום, לנו יש את הזכות להשפיע.
האם אתה בעד מלכות בית דוד גם אם המלך היה מגיע ממפלגה שאתה לא אוהב?
אם לא, כנראה התשובה ברורה למה זה זכות
יש שני מובנים למילה "זכות". זכות במובן של זכויות אדם או זוכיות משפטיות, וזכות במובן של דבר נחשק וחשוב ששוה לזכות בו. כשאומרים "זכות היסטורית" מתכוונים לשני (אלא אם כן במשפט "לעם היהודי יש זכות היסטורי תעל הארץ")
מה ה"זכות ההיסטורית" פה? ואיך זה קשור למדינת יהודים או מדינה אחרת בעולם?
איך אתה לא מתרגש מהיכולת להשפיע על המדינה היהודית בה אתה חי?
אלפי שנים של עם ומתוכם רק מאות בודדות עם ריבונות וכאן יש לנו הזכות לבחור איך המדינה תתנהל
עליו זה נחמד, אבל לא יותר מדי. מי אמר שאני בכלל צריך להשפיע עליו עקרונית, אם לא הקטע הטכני של דמוקרטיה כשיטה הכי טובה טכנית?
אני כן חושב שלא במקרה ה' גלגל שיש דמוקרטיה כדי שכל פרט ישתתף בהכרעות, אך זה חזי לאצטרופי ולא העיקר. כשם שאני לא מרגיש חסר שאני לא משתתף בפסיקת ההלכה, כך לא רואה צורך מחייב להשתתף בהכרעות הפולטיות אם זה לא היה כורח המציאות הטכנית.
ב. היו 1050 שנה של ריבונות. חשב כמה זמן היה מיציאת מצרים עד חורבן בית ראשון, וכמה מחנוכה עד הורדוס
ארץ השוקולדב. איך 1,050 שנה?
תקופת השופטים ממש לא הייתה תקופה של עצמאות, כמבואר בספר שופטים על השליטים האויבים שהציקו.
מימי שאול ועד חורבן הבית לפי הכתובים 452 שנה. (וחלק גדול מזה כשתי ממלכות)
מלכי חשמונאי שלטו מ-142 ועד -63 שהגיע פומפיוס, שזה 79 שנה.
אנחנו בשנה ה79 למדינה.
סך הכל 630 שנה.
אחרת היה צריך לקבוע חג על יציאה מעבדות לחירות בימי שאול כשמרד בפלשתים.
צדקיהו מלך בממלכה יהודית
והיא לא עצמאות.
כללתי את צדקיהו בתקופה שדיברתי.
ועתה אלהינו האל הגדול הגבור והנורא שומר הברית והחסד אל ימעט לפניך את כל התלאה אשר מצאתנו למלכינו לשרינו ולכהנינו ולנביאינו ולאבתינו ולכל עמך מימי מלכי אשור עד היום הזה. ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו. ואת מלכינו שרינו כהנינו ואבתינו לא עשו תורתך ולא הקשיבו אל מצותיך ולעדותיך אשר העידת בהם. והם במלכותם ובטובך הרב אשר נתת להם ובארץ הרחבה והשמנה אשר נתת לפניהם לא עבדוך ולא שבו ממעלליהם הרעים. הנה אנחנו היום עבדים והארץ אשר נתתה לאבתינו לאכל את פריה ואת טובה הנה אנחנו עבדים עליה. ותבואתה מרבה למלכים אשר נתתה עלינו בחטאותינו ועל גויתינו משלים ובבהמתנו כרצונם ובצרה גדלה אנחנו.
מכאן רואים שלפי עזרא ימי סוף בית ראשון נקראים עצמאות (והם במלכותם מרדו בך), בעוד ימי הפחה של יהודה בימי נחמיה לא נחשבים עצמאות ("הנה אנחנו עבדים", ובעזרא ט ט : ועתה כמעט רגע היתה תחנה מאת י-הוה א-להינו להשאיר לנו פליטה ולתת לנו יתד במקום קדשו להאיר עינינו א-להינו ולתתנו מחיה מעט בעבדתנו. כי עבדים אנחנו ובעבדתנו לא עזבנו א-להינו ויט עלינו חסד לפני מלכי פרס לתת לנו מחיה לרומם את בית א-להינו ולהעמיד את חרבתיו ולתת לנו גדר ביהודה ובירושלם.). וכן בחזל: "אכתי עבדי אחשוורוש אנן".
ב. אם העלאת מס היתה נחשבת שעבוד מלכויות, אז כל פעם שיצאנו משעבוד מס היה צריך לקבוע חג כי צריך לקבוע חג והלל על יציאה מעבדות לחירות, כלומר היו לנו 30 חגים וימי הלל שהיה צריך לומר. עצם זה שאין, משמע שזה לא נחשב. וכן חזל על דברי ירמיהו "הנה ימים באים ולא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות" אומרים חזל: "שיהא שעבוד מלכויות עיקר ויציאת מצרים טפל לו" משמע שביציאת מצרים עד החורבן יצאנו משעבוד מלכויות, וחוץ מימי חנוכה לא יצאנו משעבוד מלכויות עד שהיציאה שתהיה בעתיד לפי חזל (קרה בתש"ח) אחרת היה צריך להזכיר לא רק את יציאת מצרים אלא כל מאורע מבין עשרות המרידות בגובי המסים.
ג. עצמאות לא חייבת להיות 100 אחוז כדי להחשב עצמאות. מספיק עצמאות ברוב הדברים אבל כפיפות בחלק קטן כמו העלאת מס. מה שנקרא ממלכת חסות לעומת פרובינקה.
ד. זו טעות נפוצה שנובעת מכך שבעת המודרנית יש עניין של בינאריות של "מדינה/לא מדינה" מאז שיש עניין בהכרה בינלאומית לקיום מדינה מאז שלום וסטפליה ב1648 (ובסוף מדינות לא אמתיות שנשמרות בטחונית בידי מדינה אחרת כמו מונקו נחשבות קיימות על המפה, או סן מרינו שדה פקטו כמעט לא מתפקדת כמדינה באמת חוץ מעניינים כלכליים). בימי קדם זה שמדינה מעלה מס למדינה אחרת לא הפך אותה ל"לא ממלכה קיימת"
ב. על מגילת תענית שמעת?
היו ימים שחגגו שכבר לא חוגגים היום כי אין המשך למה שהיה.
ג. מדינת חסות היא לא עצמאות ואם אתה לא מבין את ההבדל הגדול בין מצבנו כיום למצב של מדינת חסות אז אני לא יודע מה לומר.
ד. לא הבנתי מה אתה רוצה כאן, תרצה להסביר?
ימים שלא מתענים. בעוד שלפי חזל צריך חג והלל לדורות על כל יום שיוצאים מעבדות לחירות. חוץ מזה רוב ימי מגילת תענית הם לא ימים שהסרנו עול מיסים או משהו דומה. ובבית ראשון היו איזה 20 פעם שקיבלנו עצמאות מס (הרבה בימי השופטים, שאול, חזאל, סנחריב ועוד), עובדה שאין ימי חג והלל עליהם (וזה שגלינו לא קשור, שהרי לא מצאנו שאחרי שעבוד החג וההלל בטלים, ואין להשוות למגילת תענית ששם זה לא ימי הלל)
ג. מבין את ההבדל. ברור שעדיף עצמאות של 100 אחוז. זה כמו ההבדל בין מי שקיבל 100 במבחן לבין 70, אבל שניהם עברו את הקורס. ולא ענית על העובדה שרק יציאת מצרים וחנוכה מוזכרים אצל חזל כיציאה משעבוד מלכויות. ודברי הרמבם "חזרה בחנוכה מלכות לישראל עד החורבן"
ד. שממלכת צדקיהו שמעלה מס לנבוכנצר עדיין נחשבת ממלכה בפני עצמה, ועמצאית לפי חזל. בעוד שפחוות יוהדה של נחמיה לא. ההבדל הוא שרוב ענייניו של צדקיהו הי עצמאי ורק נדרש להעלות מס ולתת לנבוכדנצר לעבור בארצו ועוד כמה דברים אבל ברוב הדברים היה עצמאי . בעוד נחמיה היה סך הכל פקיד שהיה צריך אישור מהפרסים אפילו על הקמת מקדש. מה שרציתי לומר שהתרגלנו למחשבה בינארית של "עצמאות/לא עצמאות" בעת המודרנית בעקבות שינוי תפיסת המדינה מאז שלום וסטפליה. בעוד שלפני זה תפיסת העצמאות של מדינה היא ספקטרום-רצף של הרבה עצמאות קצת עצמאות (שגם שם יש קו בין עצמאות או לא, נגיד ההבדל בין צדקיהו לנחמיה) ולא "כן או לא".
א. היו תקופות בבית ראשון שהעלנו מס לממלכות אחרות. יהוא ויהורם לחזאל, חזקיהו והושע בן אלה לסנחריב, צדקיהו לנבוכדנצאר. וכן בימי השופטים. ולא שמענו שיש חג והלל על מרידת שאול בנציב הפלשתים. וההוכחה שהעצמאות היתה חלקית למרות מושב הנציב בגבע גביית המס וואיסור ללטוש מתכת - שאול מתמנה למלך עוד כשנציב הפלשתים יושב בגבע, הוא לוקח את העם למלחמה נגד עמון ופלשתים לא מגיבים. כי מבחינתם כל עוד מעלים להם מס ולא לוטשים מתכת, ישראל יכולים לעשות מה שהם רוצים
ולראות כמה מצבנו טוב יותר, פשוט תעצור ותסתכל כמה מצבנו מדהים
ולכן כל העיסוק שלך במה מדויק מוגדר כל דבר חסר משמעות, אני פשוט רואה זכות היסטורית עצומה בזכות שלנו לחיות במדינתנו היום שהיא עצמאית הרבה יותר ממה שהיה ברוב ההסטוריה של עמנו, מעבר להיבטי איכות החיים הגבוהים בהרבה ותוסיף לזה את היכולת שלנו להשפיע על השלטון ואופן ניהול המדינה שאני רואה בכך זכות עצומה וממש מודה לקב"ה על כך.
א. זה היה דיון צדדי לא קשור לנושא הראשון
ב. ברור שמבחינה מדינית - מצבינו טוב יותר מרוב בית ראשון ושני. אנחנו עצמאיים על מלא ומעצמה אזורית.
מבחינת קיבוץ גלויות - מצבינו טוב מבית שני אבל לא ראשון, שאז כל עם ישראל ישב בארצו וכל שבט על נחלתו.
מבחינת טהרה קולקטיבית מחטאים - מצבינו הכי טוב בהיסטוריה.
מבחינת השראת שכינה מקדש זהות קודש ונורמליות חיים עברית - מצבינו רע בהרבה משניהם כרגע, אך הפוטנציאל שלנו גבטה מאוד בהרבה משניהם. כמו גרעין באדמה שמחכה לנבוט.
לא סתם צמים ב9 באב ובימי האבלות ובתיקון חצות בוכים על גלות השכינה , מי שעושה
ג. רואה זכות לחיות בדמוקרטיה כסימן להתעלות המוסרית והשכלית של האנושות. וברור שעדיף לחיות בה ולא במצב שנאלצים להרוג מורדים ולתלות את הידיים שלהם אחרי שמתו בכיכר העיר כדי להרתיע כמו שדוד עשה לרכב ובענה.
בכל זאת אני רואה בדמוקטיה רק כלי טכני סך הכל. ייתכן שה' גלגל אותו כדי שכל פרט יזכה להשפיע, אבל הוא לא בוער לי מעבר לייתרונו הטכני (אני מדבר על דמוקרטיה כשלטון העם, לא על דמוקרטיה כזכויות אדם, שוויון וחירות שזה עניין מהותי. וזה שאנחנו בחירות הפרט זה מראה על התקדמות העולם. למשל זה שהאנודות עברה לבגרות שבה לא כופים דת ומוסר)
בעצם הזכות לבחור נציגים לכנסת במדינה ריבונית, זה היה כל הטענה ואם לא חלקת אז לא הבנתי מה אתה רוצה בדיון
הדיון על מה נחשב עצמאות התפתח כדיון נפרד לגמרי בלי שום קשר. ברור שזו זכות גדולה לחיות במדינה העצמאית של עם ישראל, הראשונה שתשאר לנצח ושהמלך המשיח ימלוך עליה מתישהוא. לא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות אשר הדיחם.
מעדיף דמוקרטיה על שלטון בית דוד,
ואם אתה חולק על זה, אז תחשוב אם אתה מעדיף מלך מבית דוד שאידיאולוגית הוא מסכים עם יאיא פינק או דמוקרטיה עם מנהיגים כמו עכשיו?
מלך שנחה עליו רוח ה' ויודע מה הערכים הנכונים.
אם הערכים הנכונים זה יאיא פינק והמלך יודעם ברוח הקודש, אזרום עם זה (בתנאי שלא סותרים את ההלכה).
כמובן אני לא מעדיף מלף טיפש או חוטא.
ב. כמובן כל זה במהותי. בטכני דמוקרטיה היא השיטה הכי טובה.
איך מגשרים? ייתכן שהמלך המשיח בעתיד חוקיו יהיו המלצות ראויות לפרלמנט ולממשלה ולא מחייבים
לא היו עובדי ה', ממילא, בהינתן מה שמוכר לנו מהנסיון בכל אחד, יש יתרון רב לדמוקרטיה
על מלך בית דוד שנחה עליו רוח ה', או מלך צדיק וחכם.
כמובן מלך סתם יכול ליצור נזק, כדברי אברבנל במיוחד כשזה לא מתאים לדור.
בכל מקרה דמוקרטיה זה טכני עם צירוף קצת שיש זכות קטנה להשתתף בהכרעות, לא יותר מזה.
העיקר זה שעם ישראל חי חיים לאומיים בארצו , בין אם בשלטון העם, בין בשלטון אריסטוקרטי, בין מונרכיה, בין בשילוב ביניהם
ושם לב כמה מצבנו טוב בהרבה.
קעלעברימבארבחו"ל, לא מוצאים אותה לא שם (אחרי חיפוש מדוקדק מצד האחראים) וגם לא אצלנו?
כשאני מתקשרת מעבירים אותו כל פה, ובינתיים (למעלה משבוע) - אני תוהה
לאן היתה יכולה להתאייד....עם הבגדים, ספרים, כיסויי הראש, כלי רחצה, חד פעמי....כל מה שאדם
לוקח איתו וחושב שיזדקק לו.....
בבית אומרים לי להרפות ולעזוב, AI חושב שהיא נמצאת בחדר בטחון או משהו
כזה בשדה התעופה אצלנו, אני מאוד סקרנית לגבי מקום המצאותה, וגם
כואב לי קצת.....חופשה בת שלושה ימים התבזבזה, נפגמה, ומרוב כיתות
רגליים וחיפוש (במקום שאין שפע כמו פה) - שבתי הביתה עייפה וסחוטה
ומתוסכלת.
דבר אחד חשוב היה לי שם: קשר עם השם. לא היה לי פל' חכם
אז הוא היה הכתובת היחידה לבקש, לחפש, למצוא....
זה בטח חשוב יותר מכל מזוודה. אמנם זה עדיין לא 100 אחוז אצלי
אבל משהו, משהו....בכל זאת.
היכן שלא נהיה, כאן, פה, שם.....השם איתי. איתנו.
ופיצויים בשווי עלות ותכולת המזוודה במידה ולא מוצאים עד גבול כספי מסוים (די גבוה) ולדעתי גם על הוצאות שרכשת בגלל אובדן המזוודה.
הגשתם דו"ח בשדה? לא טלפונית.
יום לאלפי אנשים.
יש כל כך אפשרויות של נקודות כשל בדרך שהמזוודה עוברת, מנקודת המסירה בדלפק בשדה התעופה ועד לקבלתה בנמל היעד, שזה בגדר כמעט נס שהמזוודה מצליחה להגיע בשלום.
הפעם כנראה העניין אבוד. אם לא הצליחו בכלל לאתר את המזוודה במשך ימים רבים, כנראה כבר לא תימצא.
ייתכן והתג עם הבר-קוד, מהנייר, שהוצמד בדלפק מסירת המזוודות, נתלש, נקרע וכבר לא על המזוודה. בלי זה לא ניתן לאתר אותה. אף אחד לא יטרח לחפש מזוודה לפי התווית הפרטית שבעלי המזוודה מצמידים בבית, בתוך ים המזוודות האבודות בשדות תעופה.
כיום יש פתרונות פשוטים לבעיית איבוד מזוודות.
מזה מספר שנים שקיימים אמצעי איתור מצויינים, מבוססי מיקום - AirTag של חברת Apple ו SmartTag של חברת סמסונג.
מוצר בגודל של כפתור גדול.
שמים אותו בתוך המזוודה, ואפשר לעקוב אחריו בקלות מטלפון חכם, וקצת פחות בקלות באמצעות אפליקציה ייעודית במחשב, למי שאין סמארטפון.
מאז שזה יצא, אנחנו במשפחה משתמשים בזה באופן קבוע.
העניין הוא שהלכתי לאולם המזוודות האבודות, גם אצלנו וגם בחו"ל, והיא לא נמצאת. עדיין איני
רוצה להתייאש ממנה (ממנו - טרולי). ואיני יודעת אם כדי לנסוע לבן גוריון שוב ולחפש.
מרגישה קצת כמו בחלם; אומרים לי שהאחראית היא חברת התעופה בה טסתי, וקשה
להשיג אותם - אין להם נציגות בארץ, מלבד QAS שמטפל בהם.
זו חברת התעופה WIZZ. הם יצאו בדיוק בזמן והיו ממש בסדר, עד...
לא אכפת לי ללכת ולכתת רגליים שוב (בעצם, אכפת לי, אבל מי יתן לי להיכנס בלי שיש
לי כרטיס טיסה עכשיו לאן שהוא....)
כפרת עוונות. זו פעם שנייה שמשתבש משהו בטיסה; בפעם הראשונה, זה היה קשור
לטיסה.....אולי השם אומר: אל תסעו לחו"ל? באמת קשה לדעת למה זה מתרחש ...
אני חושבת שזה קרה בגלל שחשבתי שאי אפשר להעלות טרולי למטוס, ואמרתי
להכניס אותה לבטן המטוס, רק בבידוק השני. אז עצר הסורק את הטרולי כי
מצא סכין מטבח בגלל כשרות (קהה, לא חדה), קרא לאיש הבטחון שהוציא את הסכין
וזרק אותה. הסורק שאל קצת בתמיהה אם אני רוצה להכניס לבטן המטוס,
וכשעניתי בחיוב, שלח אותה על המסוע לשמאלו, שם נבלעה במכונה, לכיוון
של הבידוק הראשון...
מעניין מי יהיה.
בפעם הבאה (אם תהיה בעזרת השם), ניסע עם תרמיל גב, ביגוד וחפצים
בסיסיים וזהו. מקסימום נכבס שם....
או שיבוא סוף סוף המשיח והתאווררות בחו"ל כלל לא תעלה על דעתנו....
הלוואי. לא יכולה כבר לשמוע על בחירות, ערבים....די!
חורף טוב לכולם ותודה על התגובות!
אלא רק בבידוק בהמשך - והטרולי שלך לא היה עם תג זיהוי עם בר קוד של שדה התעופה.
מסביר את האובדן שלו…
כספית את אמורה להיות מבוטחת. יש הרבה טארראם ובירוקרטיה, מול חברת התעופה להוכיח את תכולת המזוודה והשווי.
אם עשית ביטוח אובדן מזוודה בביטוח נסיעות לחו"ל - זה כמובן יכול לעזור עוד יותר לקבלת פיצוי הוגן.
עשיתי ביטוח אבל הם מסרבים לבטח כי אין לי העתק של הדו"ח מלרנקה (טסתי לקפריסין)
הגיוני וטבעית אפשר לנתח את זה, אבל אני חושבת שאני צריכה להסתכל על זה בצורה
אמונית, נכון? הרי הכל היה יכול להסתדר אחרת....מפריע לי שאני תמיד מסתפקת
רוצה מאה מאה מאה אחוז להאמין ולדעת ולהרגיש שגם הטבעי הוא מהשם.
עלינו, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם - וגם השתדלות לשמירה הרכוש והכסף.
מצד שני - צריך לקבל את הדבר באמונה, מתוך הבנה שהכסף הוא פיקדון וההפסד מכפר ומדויק עבור האדם משמיים
מאחל לך שלפחות מול Wizz תגיעי להסדר ופיצוי מניח את הדעת.
הטרולי. חברת התעופה יכולה לטעון שהיא אינה אחראית, אותו דבר גם לגבי שדה התעופה - אז למי
פונים? כל אחד שולח אותי למשנהו.....לחברת התעופה אפשר לפנות רק בwhat'up - עונה רובוט
שמציג 4 שאלות, שאינן מתאימות למצב. לבסוף לחצנו על "נשכח בשדה התעופה" (אין אפשרות
להסביר שזה לא נשכח על ידי ואז הוא עונה: מצטערים. לא באחריותינו.
הlost and found שולח שוב אליהם, וחוזר חלילה...
אין בכיר שאפשר לדבר איתו? כל כך קשה לברר את הסורק וקצין הבטחון ביום שני ב1150
בבוקר בטיסה ל.......?
שייך להגיש תביעה במצב כזה? ואם כן, נגד מי בדיוק?
סליחה על הנדנוד, קשה לי להשלים עם זה שהדבר הזה התאייד...
תודה!
בשדה התעופה שאליו הגעת - מה שמסבך כפליים את היכולת לקבל פיצוי.
מקרה שבו כבודה נלקחת לבטן המטוס בשער העלייה לטיסה (Gate Delivery או Gate Check) ללא תג רגיל שניתן בדלפק הצ'ק-אין הוא תרחיש מוכר, אך הוא מדאיג משום שאין בידיך קבלה (Baggage Claim Tag).
הדבר החשוב ביותר הוא ליצור תיעוד רשמי מיידי (דו"ח PIR) ולעבוד דרך הצינורות הנכונים מול שדות התעופה וחברת Wizz Air.
מה עושים עכשיו? צעד אחר צעד
1. היית אמורה לפנות מיידית למחלקת הכבודה בלרנקה (Lost & Found) פעולה קריטית בשדה היעד אם אתם עדיין בשדה התעופה בלרנקה, גשו מיד למחלקת הכבודה האבודה (Lost & Found / Baggage Service) באולם איסוף המזעודות. • מילוי דו"ח PIR (Property Irregularity Report): הוציאו טופס זה מהנציג בשדה. זהו המסמך הרשמי היחיד שמכיר באובדן המזוודה. • תיאור המזוודה: ספקו תיאור מדויק (צבע, גודל, יצרן, סימנים מזהים מיוחדים). • תיוג שער: הסבירו לנציג שהמזוודה נלקחה בשער/בשיקוף ללא תג דלפק standard. לצוות הקרקע בשער יש רישומים נפרדים לגבי כבודה שנאספה בשער.
2. Verification: קיבלתם לידכם טופס PIR חתום בעל קוד זיהוי ייחודי (למשל LCAWZ12345).
3. דיווח מקוון במערכת של Wizz Air
במידה שכבר עזבתם את שדה התעופה אם עזבתם את שדה התעופה בלרנקה מבלי למלא דו"ח PIR:
• חובה לדווח בתוך 21 יום (מומלץ בתוך 24 שעות) דרך אתר Wizz Air או האפליקציה בפרק הכבודה האבודה.
• היכנסו להזמנה שלכם באתר Wizz Air, עברו לעמוד העזרה והתלונות (Help & Contact -> Baggage) ומלאו טופס אובדן כבודה.
• ציינו במפורש בתיאור המקרה: "Hand luggage checked-in at security/gate due to cabin space "limitations
4. Verification: קיבלתם אישור במייל מ-Wizz Air עם מספר פנייה (Case Number) המתעד את הדיווח.
5. יצירת קשר עם Wizz Air ללא מענה אנושי בטלפון עקיפת בעיית השירות הטלפוני חברת Wizz Air מתבססת כמעט לחלוטין על דיגיטל, והגעה לנציג אנושי בטלפון הרגיל כרוכה בעלויות גבוהות או בחוסר מענה. להלן הדרכים האפקטיביות ליצירת קשר:
• Chatbot Amelia: היכנסו לאתר Wizz Air, פתחו את הצ'אט, וכתבו בלולאה Agent או Human Representative עד שהמערכת מעבירה אתכם לנציג צ'אט חי.
• פנייה בטופס תלונות מיוחד (Claim Form): פתחו פנייה רשמית תחת קטגוריית "Baggage Claim" דרך האזור האישי.
• צוות הקרקע בנתב"ג (Laufer GHI / QAS): המזוודה עשויה הייתה לא לעלות כלל על המטוס בתל אביב. חברת שירותי הקרקע שמעניקה שירות ל-Wizz Air בנתב"ג היא Laufer GHI. מומלץ ליצור קשר עם מחלקת כבודה של לאופר בנתב"ג או להגיע לדלפק שלהם אם יש מישהו שנמצא בארץ.
6. רכישת ציוד בסיסי ושמירת קבלות
זכויות נוסעים לפי אמנת מונטריאול, אתם זכאים להחזר כספי על ציוד חיוני (כלי רחצה, הלבשה תחתונה, בגדים בסיסיים) שנרכש בזמן שהמזוודה מעוכבת. • שמרו את כל הקבלות המקוריות (Receipts/Tax Invoices). • אל תרכשו מוצרי מותרות או ביגוד יקר ערך, שכן החברה תבחן את סבירות ההוצאה.
7. Verification: כל קבלה מצולמת ושמורה בקובץ דיגיטלי ייעודי. דגשים חשובים למקרה של "טרולי שנלקח בשער"
⚠️
IMPORTANT: איתור לפי חפצים פנימיים מכיוון שאין תג חיצוני רשמי של דלפק הצ'ק-אין, סביר להניח שלמזוודה הודבק תג י ידני זמני (Gate Tag) בלבד, או שהיא הועברה ללא תג כלל.
בשדות התעופה פותחים מזוודות שלא מזוהות חיצונית כדי לחפש תגיות השם של הנוסע או חפצים מזהים בתוכן.
בעת דיווח בדו"ח ה-PIR, פרטו חפץ ייחודי וברור שנמצא בתוך המזוודה (למשל: "ספר בעברית בשם X", "זוג נעליים אדומות מותג Y"). זהו המפתח העיקרי לשיוך המזוודה אליכם במערכת WorldTracer.
הביטוח הפרטי אם רכשתם ביטוח נסיעות לחו"ל:
1. עדכנו את חברת הביטוח מיד על עיכוב/אובדן הכבודה.
2. רוב פוליסות הביטוח מעניקות החזר מיידי (בין $150 ל-$500) עבור עיכוב כבודה מעל 12–24 שעות לרכישת ציוד ראשוני.
3. הביטוח יבקש מכם את אישור ה-PIR שקיבלתם בשדה או מ-Wizz Air. >> אישור, שלמרבה הצער, הבנתי שאין לך.
החשבון של WIZZ הכוונה למס' החשבון שדרכו הזמנו את הטיסה?
כלתי עשתה זאת. אשאל אותה, בלי נדר.
באמת תודה רבה מאוד על הטרחה לכתוב ולהציע!
אחרי נסיונות מתישים חוזרים ונשנים, מיילים וטלפונים (ותהליך של פינג פונג), השם עזר, כדרכו, בדרך
מופלאה, והטרולי נמצא במח' האבידות של שדה התעופה. לא שייך לWIZZ.
הבטחון הביא אותו לשם - ובאמת, לא היה מתוייג בשום מקום, כפי שחשבת.
מעניין שבתי התקשרה אליהם עוד כשהייתי בחו'ל והטרולי לא היה שם....
עכשיו איני יודעת למי לפנות כדי לקבל חזרה את ההוצאות שהייתי צריכה להוציא
בלרנקה. אשאל את הAI.
חן חן.
תודה רבה על העדכון המשמח
לא יותר גרוע. על העצים והאבנים...
(אבל אני מתגעגעת לבגדים שלי וכיסויי הראש שלי והיה שם ספר
על שמירת הלשון שדווקא הוא עוזר לי להתאפק קצת....)
אבל, היה לי גם הרבה סד"ש שם בלרנקה. בלי פלאפון חכם. לא היתה
לי ברירה רק להיזרק על השם;
הם לא מבטאים את המילים באנגלית
(לפחות חלק מהן) כמונו. ואם רציתי להגיע לרח' שעל הכתב נקרא
אפוליניאוס, ננעצו בי מבטים חסרי הבנה....כך הלכתי בשמש קופחת
כ40-50 דקות למקום שאם היו מבינים את כוונתי, הייתי מגיעה כנראה
יותר מהר....הם מבטאים את זה: אפולודו....
נוסף לכל הצרות, יש הרבה מאוד עובדים זרים - קוריאה, בהוטן, הודו, אפגניסטן,
מאפריקה: קונגו, קמרון...בקושי ראיתי ילידים.... הם בדרך כלל לא ממש מעורים בשמות הרחובות
ואם מישהו מתכונן לטוס לשם, נוהגים כמו בבריטניה, משמאל.
ואם ישבתי וחיכיתי לאוטובוס שיגיע משמאל, קפצתי ממקומי
בתחנה, כי הוא הגיע בדיוק מהצד השני, קרוב מאוד אלי -
המדרכות באזור בו שהיתי כל כך צרות, שצריך לפסוע עליהן
כמו בציורים המצרים העתיקים - רגל אחת לפני השניה...
בחנות פרחים אחת קטנה (המוכרת מרוסיה) היה חדר
קטן - בעלי חיים. בשני הכלובים שכנו בעלי חיים שאיני
זוכרת כרגע את שמותיהם; משהו המתחיל בק או בכ
הם דומים לנימיות ועומדים לפעמים על שתי רגליים...
לא הייתי מעלה על דעתי שמישהו מגדל חיה כזו...
טוב - קיבלתם סקירה קצרה על קפריסין. על קצה
המזלג. אין הרבה מה לראות, וזה לא מקום יפה -
משהו כמו רמלה אצלנו. אולי יש מקומות יפים,
אני לא ראיתי. הייתי רק בעיר אחת.
אבל נקי. הרחובות נקיים. ויש מן אווירה של
עצלתיים כזז. הכל נסגר מוקדם וביום רביעי
בתי המרקחת וחנויות מסוימות סגורים...
שמעתי שהיוונים לא כל כך אוהבים לעבוד....
בפעם הבאה, אם תהיה כזו, אולי אסע לחלק
התורכי. מבחינת עבודה זרה, זה פחות צורם
אבל לשמוע כל היום אללה אכבר...
לא. אסע לארץ שהנצרות לא נתקעת
בעיניים על כל צעד ושעל, ואין או כמעט
ואין מסגדים!
רגע, יש ארץ כזו, והיא דווקא לא כל כך
רחוקה.... אמנם יש בה עכשיו (ובדרך כלל)
באלגאן גדול, אבל לפחות בלי צלבים, כמעט
(תלוי היכן מתגוררים) ללא מואזינים,
והמדרכות די רחבות כך שלא צריך לרדת
כל פעם לכביש...
הא, ולא צריך לקחת מזוודה כדי
שיהיה לך מה ללבוש....
!ובכל זאת, שלושה ימים ללא חדשות כל שעה,
ללא מתח, לא לזקוף אוזניים כל פעם שעובר
מטוס, ללא התעוררות באמצע הלילה כי
נדמה לך ששמעת אתרעה בפל'...
כן. אולי זה לא נשמע יפה, ובודאי
לא מתאים לפורום הנכבד והנחמד הזה -
לא הייתי מתנגדת לגיחות קצרות בנות
כמה ימי הפוגה, אחת ל.....חודש בערך!
שבוע טוב!