פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 4)

אם אתה עומד בהם אז אתה זכאי, אם לא אז לא.

https://www.gov.il/he/pages/criteria_for?chapterIndex=2

אין אף נושא שבו אנשים מ''הסביבה'' מעירים לי עליו.

אתה מתכוון גם לילדים שלא אוהבים כשאני מעיר אותם בבוקר לבית הספר?

לריבים שהיו לי לפני 15 שנה עם ההורים שלי?

לוויכוחים בזוגיות?

זה לא קשור לשאלה שלך, לפחות לא כמו שאני הבנתי אותה.

למה שמישהו מהסביבה ייתן לי ביקורת על משהו, ועוד על משהו כ''כ אישי כמו מה שאתה כתבת? אם הייתי עושה קריוקי בלילה אז כנראה השכנים היו מעירים לי, אבל למה שמישהו ייתן לי ביקורת על ההתנהלות הפיננסית שלי או על משהו אישי אחר?

אני לא בגיל ולא בשלב בחיים שבהם יש לאנשים מהסביבה יכולת לתת לי ביקורת על דברים אישיים, ואני לא פוגע באף אדם כך שגם ביקורת על דברים לא אישיים כגון קריוקי בלילה וכיוצ''ב אני לא מקבל.

ויש לאנשים מה לומר על:

התנהלות פיננסית.

קולינריה.

איפה אני גר.

במה אני עובד.

במה אני רוצה לעבוד בעתיד.

שבתות.

לא יודע מי מעיר לך ובאיזה הקשר,

אבל זה לא אמור להיות ככה..

בכל מקרה,

על ההתנהלות הפיננסית אף אחד לא יודע (אפילו אשתי בקושי מבינה מה אני עושה עם הכסף שלנו🤭 למרות שאני ממש מנסה להסביר לה...)

קולינריה - אני מבשל מעולה ואוכל טוב,

אני גר במקום טוב,

יש לי עבודה טובה... למה שאנשים יתנו לי ביקורת?

ושוב, גם אם הייתי עובד בתור מחליף שמן בפלאפליה, למה שאנשים יעירו לי על זה?

יש לי את החיים שלי, לאנשים אחרים יש את החיים שלהם... כל עוד אני לא פוגע בהם והם לא פוגעים בי, אין לי שום שיח איתם במובנים של ביקורת.

נשמע כאילו עדיין מתייחסים אליך כאל ילד שצריך עזרה...

ואין ספק שלימודי תעודה זה אפילו פחות נפוץ.

מה שאומר שהעבודות הכי פשוטות הם הכי נפוצות.

לכן הורים חייבים לקחת בחשבון שזה בדיוק מה שיקרה לבן שלהם, רק אומר. 

אבל ההורים ירצו את הטוב ביותר לבן שלהם, כמו שהם מבינים אותו. 

זה יכול לגרום להם לעשות דברים איומים, ויכול לגרום להם לעשות דברים נפלאים.

ולא כי אני עושה הכל נכון.

אם הייתי בסביבה כזאת, כנראה הייתי מתרחקת או שמה גבול.

ביקורת ברוב המוחלט של המקרים היא לא דבר יעיל.

או שמייעצים לך ואתה מפרש את זה כביקורת.

שאמור להיות

המשפחה שלך ביקורתית באופן כללי או רק כלפיך?

הרוב לא מגיע מהמשפחה.

לגבי המשפחה, בתור הבן הקטן ביותר, יש לי הכי הרבה אחים גדולים שרוצים להרגיש מבוגרים אחראים, וגם הורים ששוכחים שסיימתי בית לפני יותר מ12 שנה.

הם גם נוטים לחשוב שהגעתי לעולם בשביל להגשים את החלומות של כולם.

תלוי ברמת הקרבה ורמת הביקורת,  אבל אולי להתרחק , או לומר משהו, " אני יודע שאתם דואגים לי, אבל הדרך הזאת לא עוזרת, להפך", או לפתח חוסן פנימי ופשוט לחייך ולהנהן כמו לסבתא שנותנת עצות לא רלוונטיות.

כשאני מתאמצת אני משחזרת כמה משפטים בודדים של: "תפסיקי כבר עם הדיאטות שלך את מספיק רזה"

או "למה את עובדת כל כך הרבה שעות" או כל מיני משפטים אחרים אבל אני לא ממש סופרת את זה ומבחינתי זה נאמר בקטע חברי ותו לא...

זה לא מתחלק לדברים שאני עושה או לא

אלא

בעיקר לדברים שאני עושה אחרת מהסביבה

הביקורות שנמשכו הכי הרבה זמן והגיעו מהרבה אנשים היו לגבי

קצב הילודה שלי והלבוש שלי

(בגלל שהם שונים מהסביבה שלי)

ועל ירידה במשקל

(שהגיעה בעיקר מנשים

כנראה בגלל קנאה

שעשיתי תהליך שהן לא מצליחות לעשות)

זה לא נעים לקבל ביקורת

במיוחד לא על בסיס קבוע

כי גם אם אני לא מייחסת לתוכן חשיבות

זה לא נעים לשמוע הערות כל הזמן

אז השתדלתי להבין את המקור לביקורת

להבין שאני מציקה בעין לאנשים

ולהמשיך הלאה לעשות את מה שאני חושבת

(מתברר שלרוב אני צודקת לגמרי)

בעזרת קלינאית תקשורת או רופא אף אוזן גרון או דיאטנית או שילוב ביניהם (תלוי במקור הבעיה)

זה שלב אחד

שלב שני - אפשר לשתף ולשים פס ולעשות מה שאתה רוצה למרות

ביקורת של אחרים נובעת מאי נוחות שלהם מול הסיטואציה בה אתה נמצא. אבל בסוף, אם טוב לך ככה, ואתה מאמין במה שאתה עושה - זה שלך

יכול להיות אגב הביקורת גם מפריעה לנו כי יש בה מן האמת ואין לנו כוחות כרגע לשנות וזה גם בסדר. חשוב גם להבין מאיזה מקום זה מפריע לנו, אם בכלל. לפעמים זה יכול להביא אותנו לחשיבה מחודשת, לפעמים זה כמו איזה אבן שנכנסה לנו לסנדל ומציקה

אם אני ממליץ למישהו להשקיע סך מסוים זה לא בהכרח דבר שנאמר מתוך מחשבה מרובה מה מתאים להם, אלא משהו שאני עושה ותוהה אם יועיל לו ולכן משתף.

ואם אכפת לך מעצמך כדאי להתייחס אליהם

את שמה לב שלא ענית על השאלה?

מזכיר לי שפעם פתחתי דיון על ליברמן, ואנשים ענו לי באופן מאוד מפורט מה הם חושבים על נתניהו.

או שהעלתי סרטון יוטיוב של הצעת נישואין, שאלתי האם הוא מבוים, ואנשים ענו לי מה הם חושבים על ההצעה, האם היא נעשתה בצורה טובה או לא.

אני רואה שאתה מדבר כאן הרבה על ביקורות שמעבירים עליך, אז היה נראלי מתאים להגיב את זה.

היית צריכה לספר מה הביקורת שמעבירים עלייך.

אני לא פגוע מן הסתם מזה שאנשים ממליצים לי להשקיע בבורסה או במניה כלשהי.

אנחנו פורום, לא אולם בית המשפט... מותר גם לענות מאותו עניין ולאו דווקא בישירות על השאלה שנשאלה.

אחרת אפשר פשוט לפרסם סקר באינטרנט

דברים שמטעינים

חופשה

הערכה

תשומת לב

הצלחה

ספורט עם מוזיקה

דברים שמרוקנים

זלזול

מריבות של ילדים

מטען מהיר

שנת לילה ארוכה

נוף יפה קפה טוב ..שיעור תורה ללב

מטעין

גומר- 7 באוקטובר , צעקות ברבים

מה מטעין?

- ספר טוב

- שיחות עם בעלי

- חיבוק מהילדים

- טיול עם הכלב

- הצלחה של תלמיד במשימה שהוא לא האמין שיצליח

מה מרוקן?

- שיחות עם א/נשים שעוברים קשיים ובאים לשפוך ולהתייעץ.

- תלמידים שחושבים שהשמש זורחת מהם.

- דיונים וכל מיני עניינים משפטיים שלא נגמרים.

והמטען הכי מהיר- שינה עמוקה. 

אני אוהבת את האוירה שאין דיסטנס עם זרים כי אני מרגישה: 'נו אז מה, המוזר הזה יכל להיות דוד שלי'...

יש לי במשפחה מוזרים, משפחה לא בוחרים. ועדיין מכבדים ומחבבים...

עבר עריכה על ידי שבבצער בתאריך ה' בחשוון תשפ"ו 2:37

תיארת יפה את ההשלכה המודעת או הבלתי מודעת מאיך שגדלנו על הגישה ב"סוגיה".

אין הכי נמי, אני באמת מסכים עם השורה התחתונה, מכבדים ומחבבים, אלא שבמוח שלי, זה לא בא לידי ביטוי להגיד בוקר טוב לאדם זר, זה כן במחווה של הנהון קטן, אם נוצר קשר עין, מעין משהו לא רישמי.

אליבא דידי, הדיסטנס עם זרים, הוא הכבוד כלפיהם, ושלהם כלפיי, ולכן כל כך חשוב.

בדיוק כמו שאני לא מצפה מהקופאית במכולת לברך אותי "בתיאבון" אחרי שאני קונה מה שאני קונה. ומהרוקח לאחל לי "רפואה שלימה" אחרי שאני מושך תרופות. זה לא מקומם, וחשוב שידעו את מקומם, כי שבירת הדיסטנס כוללת באופן פוטנציאלי, ומהיר מאוד יכולה להידרדר, לא רק תחושה נעימה של איש חביב שמברך לשלום, כי תכלס כולנו אחים ובאותה סירה, אלא תחושה פוגעת, ואף מטרידה, לא מכוונה רעה חלילה, אבל את יודעת לאיזה מקום הדרך רצופה כוונות טובות.

הדיסטנס המדוד בדיוק הנכון לכל אחד על פי רמת הקירבה, שומר עליי, מכבד אותי, כמו שהוא שומר על הזר שנתקלתי בו, ומכבד אותו.

כשאין היררכיה ברורה, וכולנו מעורבבים כמו בבלנדר, ומושפעים משטויות של המדיה קוצרת הצפיות והלייקים, קרי יוטיוב טיקטוק, שבסרטונים קצרים וערוכים, קוראים תיגר על כל דיסטנס, בין מתכוון בין שלא מתכוון, ומעלים על נס את שבירתו, קל מאוד להתבלבל מה מכבד ומה לא מכבד.

לא צריך ללכת עד תרבות המזרח כדי לראות את ההבדל הכל כך יעיל כשכל אחד יודע ומכיר את מקומו, בעניין הזה אני חושב שלדת"ל יש לא מעט מה ללמוד מהציבור החרדי, ודי למבין.

אצלנו זה נורמלי שקופאית תגיד בתאבון ורוקח יאחל רפואה שלמה... למה זה לא מקומם? זה אנושי... זה לראות את האדם קודם כל לפני התפקיד שלו.

פעם קנינו פלאפל והתגלגלה שיחה עם המוכר הוא פשוט לקח לו מנה והתיישב איתנו לשולחן😅 כמובן הוא הרגיש בהתאם לסיטואציה, זה לא שהוא נדחף...

בטח לא בכל מקום זה יהיה רלוונטי, אבל יש אנשים קרים כאלה שמכירים אותך ועדיין בקושי מנדבים לך חיוך...  אני בעד יותר חמימות.

לא הצלחתי להבין איזה ערך אתה רואה בדיסטנס. (חוץ מאדם שנראה מסוכן כמובן)

אמא שלי אומרת לי לחייך פחות

תמיד היא מוצאת אותי עם אנשים מסביב

אני חושבת בהכל צריך איזון

לפעמים אני מרגישה בזכות זה בבית כמעט בכל חור

ובכיף

שלב ראשון בהכרה בערך עצמך.

שאתה עובר שלב ובהצלחה רבה!! 

תציג את היכולות שלך בלי קשר לאחרים, אין צורך להצביע על חסרונות. (דרך אגב בטחון עצמי לא קשור לכמה מושלם אתה... הרבה פעמים אני מגלה בנות בטוחות בעצמן ביכולת מסוימת יותר ממני, ובפועל מסתבר שאני עושה את זה יותר טוב מהן אבל הן פחות נרתעות מחוסר מושלמות...)

אתה אומר את מעלותיך לצורך אז אל תחשוש, זה ענייני ולא נוגד צניעות.

אם שואלים אותך על יכולות מסוימות שאין לך נסיון בהן, זה בסדר כמובן להגיד את זה  אבל כדאי להוסיף שאתה פתוח ללמידה ושתשמח להתקדם (אם זה רלוונטי)

תבוא בגישה של: לא רק האם אני מתאים להם אלא האם הם מתאימים לי, תכין לך שאלות שאתה רוצה לברר. תתייחס לזה כפגישה עסקית שבה שני הצדדים באים לראות האם לסגור חוזה אחד עם השני, ולא כאילו זה ראיון חד צדדי.... אם הם הזמינו אותך סימן שיש להם צורך שאתה יכול למלא. 

תציג את עצמך כמו שאתה ואם יתאים להם הם יקחו אותך. יש בדברים כאלה גם הרבה עניין של מציאת חן וכמובן ס"ד.

שה' יכוון אותך למקום המושלם עבורך!
 

יש לי מה להוסיף, מגיב גם בקצרה

בהצלחה רבה רבה!!!!

בין הדברים החשובים שצריך ללמוד בעולם זה גם להכיר את הטוב שיש בנו ולשים עליו את הדגש, להתעסק הרבה פחות במה אין לנו והרבה יותר במה שיש לנו.

דבר חשוב נוסף זה היכולת למכור, להצליח להרגיש בנח עם להציג את עצמנו טוב ובמה אנחנו טובים ובמה שמגיע לנו. להיות פחות טוב בזה כנראה לא יהיה אסון, אבל יש לזה מחירים, לדוגמא, אם אני לא מרגיש בנח להציג שמגיעה לי העלאה כי אני לא הייתי מאה אחוז ממה שרציתי, זה לא יהיה במודעות של המנהל והוא אפילו לא יחשוב לתת לי העלאה. לעומת זאת, אם הייתי מעלה את הבקשה הוא היה חושב על זה ומחליט אם מגיע או לא. אותו דבר ביחס להצגת עצמך בראיונות, קורות חיים או כל דבר, אתה רק מציע זווית שנראית לך מתאימה, הם ישקלו לבד אם הם מסכימים. מקסימום הם ינסו ויגלו שלא מתאים וגם אז העולם לא קורס.

המון הצלחה!!!

להתפלל על זה. לפני שהולכים לראיון. 

ואין שום מצווה לספר על חסרונות.

גם למראיין יש חסרונות, למי לא?

להיות אתה, להיות כן , לא להנמיך את עצמך וגם לא "להשוויץ" -

אם זו משרה שמתאימה לך ואתה תאהב לעסוק בה, הוא ירגיש

את זה. כך אני חושבת. וכל הזמן להיות בקשר עם השם. לבקש

על כל מה שמציק,מבלבל,מפחיד...

לבטח יש עצות נוספות אבל אינני יודעת אותן. 

בהצלחה!

אבל אני מזכיר שבנוסף למי שנחטף בשמחת תורה,

יש גם 2 אזרחים חיים (אברה מנגיסטו והישאם אסייד) ושני חללי צה''ל (אורון שאול והדר גולדין הי''ד) שנחטפו עוד לפני המלחמה האחרונה,  אז זה כבר מסביר פער של 4 מתוך 5.

ציינתי את חטופי 7 באקטובר ואת משוחררי 7 באקטובר.

בעסקה השנייה קיבלנו 30 חטופים חיים ו3 גופות (בני משפחת ביבס הי"ד) וציינתי 28 תוך שאני מציין בסוגריים שהיו בנוסף עוד 2 בני ערובה שנחטפו טרם 7 באקטובר, הלא הם אברה מנגיסטו והישאם א סייד.

גם 85 ההרוגים הם מבין חטופי 7 באקטובר.

אבל אם מחקת זאת מהחישוב אז אני לא יודע איזה עוד פער יש...

אולי חישבת את ביבס פעמיים וחישבת גםאת אברה מנגיסטו ואישהם א סייד?

ואז אתה מגיע ל251

אני ספרתי את כלל החללים (85) ובנוסף את מי ששוחרו בחיים (171) ואני לא רואה איך ספרתי בטעות חלל כמי ששוחרר חי.

בעסקה הראשונה לא היו חללים, ובשנייה היו 28 חטופי 7 באקטובר שרק אותם ספרתי, בלי לספור את 3 בני משפחת ביבס הי"ד וגם לא את החטופים טרם 7 באוקטובר, אברה מנגיסטו והישאם אסייד.

בעסקה האחרונה שוחררו 20 חטופים חיים ואת זה כולם זוכרים, וכמובן שלא טעיתי במי ששוחרר בגלל דיפלומטיה או חולץ בחיים, כמו אורי מיגידיש או נועה ארגמני.

איפה ראית את המספרים של העסקה השניה?

בתחושה שלי אני זוכר את כל הפרטים של המלחמה.

דבר שני, הנה ערך על זה בויקיפדה

הסכם חמאס–ישראל (ינואר 2025) – ויקיפדיה

תסתכל על הפסקה הזאת הסכם חמאס–ישראל (ינואר 2025) – ויקיפדיה

ומכירה חלק מהדברים למרות שאני לא נלחמתי בעזה

שולחת חיזוק

תזכירי לי מחר. נחפור לעומק על מחשב 

יש לי אותו.  נרכש לפני כמה חודשים.  

עלה ב KSP סביב 1800 ₪

עשיתי את זה על מחשב נייד וקיבלתי את המחיר הטוב. אם אני זוכר נכון זה היה בksp.

סתם פרט מידע שמעניין לדעת.

עבר באמצע החלפת רום בגלל שהישן לא מתעדכן יותר, עדיין משרת אותי נאמנה והאמת שממש ממש לא בא לי להחליף אותו.

קחי מכשיר טוב מחברה מוכרת (גם סיני בסדר)

והמצלמה שלו מצויינת.

רוצה את המצלמה הכי טובה שיש בשוק.

זה לא עולה 2000 אלא כמעט פי 3-4

למרות שאין צורך באמת במצלמה הכי הכי

גם מצלמה רגילה של מכשירים טובים מוציאה תמונות טובות

חשבתי 6 דקות,

פותח ורואה שזה מעל שעה😂

בדור הטיקטוק סרט של מעל שעה הוא לא קצת ארוך, הוא יובלות.

אם זה מתאים גם לשמיעה בלי צפייה, אשמע כשתהיה לי נהיגה ארוכה

בעיקרון היהודי הזה הגיש תביעות נגד כל מי שסיפר חלקים אמיתיים מסיפור חייו, וטען שזה יכול להזיק לו (יש בידי מסמכים אוטנטיים, כחול אשר על שפה"י). פתאום הוא מספר את סיפור חייו. אפשר להבין לבד מה רמת האמינות של זה.

כמובן לא עניתי לך אלא כתיאור לחברי הפורום.

אני לא חושבת שאנחנו צריכים לראות לא סרטונים אמיתיים מה7.10 ולא מבוימים. אנחנו לא צריכים להיות מסויטים מזה. הסבל הזה חקוק בנו גם בלי לראות ולפגוע בנפש שלנו.

ב"ה אני לא ראיתי אף תיעוד (מלבד כמה בתים שרופים עם כתמי דם וכאלה) ואני לא חושבת שאני צריכה לראות.

מי שצריך לראות את הזוועות האלה זה מי שלא מבין, ולא מאמין. מי שצריך להזדעזע. אנחנו מזועזעים דיי והותר.

אם את רוצה לחוות את הדבר אפשר (ובעיניי צריך) לנסוע לנובה ולכל מיני אנדרטאות לקרוא מה כתבו על האנשים מי הם היו. לדבר עם אנשים שמספרים על מי הם היו בחיים. לא צריך לראות את הזוועות.

זו דעתי.

כל פעם שזה עלה במקרה כשצפיתי באיזה סרטון ביוטיוב מהר הסטתי את המבט. מה שאני יודע זה רק מחבלים שמסתובבים בין בתים. כל השאר לא ראיתי.. 

מי שראה יפנה את הכעס בכדי ללחוץ על הממשלה להשמיד את החמאס. מצד אחד אני כן חושב שכל אחד צריך שיהיה לו איזה רושם מהאירוע הקשה הזה.....

מצד שני עדיף לא לפגוע בנפש שלך.. תוותרי על זה. הרוב ראו, הרוב יודעים.. אני מקווה שזה יביא תועלת וייצור את ההתנגדות המתאימה לכל מהלך שהוא לא השמדת חמאס.

רק המחשבה ששחקן צריך לגלם תחושות ורגשות מלאכותיים על מציאות זוועתית אמיתית והצופה אמור לצפות בזה ולהאמין למה שהשחקן מגלם, זה מזעזע בעיניי. זה ממש זילות.

לא רואה בזה שום תועלת...

בכללי כל הרעיון הזה של לזכור לזכור, לא לשכוח...

כל כך גויי בעיניי ושקרי.

אנחנו זוכרים טוב מאוד תודה רבה על התזכורת ומספיק בבקשה לפמפם בתקשורת את אותם מסרים שלא מובילים לשום מקום. מתעסקים בתפל...

אם נתקרר.. נניח לחמאס להישאר.. וההמשך צפוי. אמרו שיעשו איזה יום זיכרון רשמי לא? זה נעשה בכלל?...

בכל אופן, צריך להקים מוזיאון מיוחד לזה כמו יד ושם. ולפני המוזיאון יש לעשות דין עם הנוחבות.. אי אפשר לטעון שביצעו בנו רצח עם ופשעים יחודיים ולהותיר אותם בחיים.

לפולחן, זה גויי

כי הנפטרים הם בעולם שכולו טוב, אולי כבר חלק ירדו כבר לעוד גלגול

ואנחנו ממשיכים, כמו בטקסי הזיכרון לבכות ולהראות מי הם ומהם היו ועשו ככה במשך שנים

ואין בזה שום עניין לכשעצמו

הזיכרון הוא עניין וערך כשהוא מגיע עם מטרה

כמו שקוראים את מגילת איכה בתשעה באב

זוכרים כדי לחזור בתשובה,זוכרים כדי לזכור מי אדון לעולם ומה התורה שלו...

אבל לא זוכרים רק כדי לזכור או כדי להצטער ולבכות 

יש אנשים שחייבים, ממש, בוודאות, אי אפשר אחרת, הכי חשוב,  ברור, לראות ממש סצנות גרפיות. אין דרך להסביר את זה חוץ מאשר ההגדרה שהגדרתי. לדמיין? לקרוא? לזכור את הזוועות? לא, הם חייבים לראות דווקא.

מה באמת מפריע לך בסדרה?

האלימות? או הבעיה אצל אחדים, וההצדקה אצל אחרים, שמדובר באירוע אמיתי ולא עוד סדרה בדיונית?

כי כן, אתה צודק - יש אנשים שחייבים ממש לראות סצנות גרפיות כדי שזה יניע אצלם משהו בנפש. אבל תחשוב לך: לא מדובר בכמה בודדים עם סטייה חולנית, מדובר בחתך רחב הרבה יותר בציבור הכללי. אנשים ש"ביום" יכולים להיות רופאים ועורכי דין, ו"בערב" יכולים לשבת ולצפות ב"אור ראשון", "פ!רנ! מלחמה" כהגדרתך.

זו לא הצדקה או טיעון בעד הצפייה, זה שיקוף של המציאות אצל אנשים רבים, שנמצאים באמצע - לא מ"הסוג שגולש בפורום הזה" ושותפים לערכים השמרניים שאפשר למצוא פה, ולא מ"הסוג שראה כבר הכל" ושותף להתנצחויות מהצד הפרוגרסיבי שאפשר למצוא בפורומים אחרים. 

3 פרקים ומתכוננת לראות גם את הרביעי והאחרון

הסדרה מספרת בצורה כמעט מדויקת את הסיפור המלא (בניגוד לעדויות בהם שומעים חלקים מהסיפור) של כמה ניצולים

מקצת לפני ה7

התכנים מצמררים ומרגשים

בעיניי שווה צפייה

אבל

מיועד למי שיכול להתמודד עם הזכרונות החיים הללו

לא מצליחה להבין איך בכלל הוציאו סדרה כזאת.

אם זה לא טיעון מוסרי או אידאולוגי שמטריד אותך אלא ריגשי,
רק את מכירה את הנפש שלך ותוכלי להגיע למסקנה מה נכון לך.
יש אחד אצלו לראות את הסדרה ייצור יותר תועלת מנזק ויש אחד שלהפך.
 

בלוח העברי אין משמעות אסטרונומית לשנה, יש משמעות רק לחודשים (מחזור ירח). אם תיקח 12 או 13 חודשים, תקבל שנה.

בלוח הלועזי זה בדיוק להפך: שם יש משמעות לשנה (כדור הארץ באותו המקום ביחס לשמש, ולכן עונות השנה וזמני הזריחה והשקיעה וכו' יהיו אותו דבר*) אך אין משמעות לחודשים. פשוט חילקו את השנה ל-12 חודשים באופן רנדומלי, כלומר זה לא שיש סיבה אסטרונומית לכך שפברואר קצר וכיוצ''ב.

*כמעט אותו דבר, פעם ב-4 שנים זה מתאפס, כי שנת שמש היא 365.25 ימים ולא 365.

מתאזנת בערך אחרי 3 שנים.

אז ההתלבטות היא שגם בעברי, שנה בממוצע היא 365 ימים, כי יש שנים מעוברות.

למשל הגמרא אומרת ש364 יום בשנה יש רשות לשטן לקטרג ויום כיפור היוא היום היחיד שלא.

אז אדם שגר 3 שנים עבריות במקום מסוים , באמת כמעט גר 365*3

אחרי כל 19 שנים המחזורים מתאחדים,

אבל שנה בודדת בפני עצמה היא פשוט 12 או 13 מחזורי ירח, ולא משהו עם משמעות בפני עצמו.

כמעט במדויק 365 יום כפול 3.

שנה מעוברת שכמעט תמיד יוצאת כל 3 שנים היא 385 יום.

355+354+385 חלקי 3 זה בערך בממוצע 365.

טרמינולוגית, גם חזל קאו שנה לשניהם. יש שנת חמה ושנת לבנה.

ועדיין לא הסברת איך זה אומר שיש משמעות לשנה עברית...

הסברת שבאיקס שנים, כדור הארץ עשה איקס סיבובים.

זה לא אומר שלשנה הבודדת יש משמעות.

אני יכול להראות לך שחודש לועזי ועוד חודש לועזי ועוד חודש לועזי וכו' בסוף מגיע לשנה מלאה. אז מה? אז זה אומר שלחודש הבודד יש משמעות כלשהי?

כמו שהלוח הלועזי כולל 12 חודשים, אבל באותה מידה הם היו יכולים לקבוע רק 10 חודשים בני 36.5 ימים שהרי אין משמעות לחודש לועזי,

כך תיאורית את השנה העברית היה אפשר לחלק בעוד אלף דרכים אחרות שבהן פעם ב19 שנה המחזור יתאפס, כי לשנה עצמה אין משמעות.

לא הבנתי מה אתה רוצה לומר?

אם רוצים לומר "ואוו זה התאריך שבדיוק הם נחטפו" אז הולכים לפי העברי ואז זה דנתיים.

אם רוצים לומר שהם היו 365 יום*2 בשבי ועוד שבוע, אז נכון לומר שנתיים ועוד שבוע.

בכל מקרב יש משמעות לשנה עברית, גם אם לא באופן מדוייק אסטרונומי (אבל בקירוב, בסוף תמיד סוכות יוצא בסתיו), כי ישראל מקדשים את הזמנים, וה' נתן לישראל יכולת לקבוע את פרקי הזמן, ולכן מה שבית דין קבע נחשב שנה. ובאופן כללי "שנה" זה מקובלות חברתית בנפש האדם. הבהמות לא זוכרות שעברה שנה, רק מגיבות לאורך היום וחילופי עונות. בסוף אנחנו לא אסטרונומים. למרות שלשנת שמש יש גם משמעות בהלכה ובחיים באופן כללי. אבל זה לא שהיום יום אכפת לנו שחל יום המשווה

בסוף המושג שנה הוא מושג אנושי בנפש האדם ובחברה.

המומצע של חודש לועזי סוטה ממוצע היקף הירח , שהוא 29 וחצי יום בערך.

בעוד שממוצע שנה עברית ב19 שנה הוא בדיוק 365.25 כמעט השנה האסטרונומית המדויקת. וממוצע 3 שנים אקראיות עבריות הוא בין 364 ל365 יום.

הלוח העברי משלב שנת שמש וירח, הלועזי הולך רק לפי שנת שמש.

אם השנה הייתה לפי השמש, לא היה צורך בעיבור.

בפועל שנה לא מעוברת קצרה יותר משנת שמש, ושנה מעוברת ארוכה הרבה יותר משנת שמש.

כלומר אף שנה עברית, ללא יוצא מן הכלל, היא לא שנת שמש.

מה שכן, 19 שנים עבריות הן גם 19 שנות שמש.

בסוף גם 3 שנים לועזיות הן גם בסטיה של 3/4 יום משנת שמש, בגלל הרבע יום שנופל כל שנה (לכן מוביפים לפברואר עוד יום כל 4 שנים)

למשל שנת ה'תשפ''ג, הייתה מוקפת בשני צדדיה בשנים מעוברות.

אל תהיה לי אבנר עכשיו

התשעו עד התשעט - שנתיים מעוברות, שנתיים רגילות.

התשעז עד התשפ - שנה מעוברת, 3 שנים רגילות.

כנ''ל התשפב-התשפה (שנתיים מעוברות) לעומת התשפג-התשפו (שנה מעוברת אחת)

רק 19 שנים יתנו 19 מחזורי שמש

השנה הלועזית סוטה ב3/4 יום אחרי 3 שנים לפני שמתקונת. אז אצלינו זה 3-4 ימים. נחיה עם זה...

ואגב גם הנוצרים יצטרכו לתקן את הלוח שלהם עוד אלף שנה, כי הוא צובר סטיות, אפילו שגיאורגיוס שינה אותו, צריך לעדכן כל אלף שנה בערך

לא על רבע יום.

הרי אם בשלוש שנים יש שנתיים מעוברות, אז הפער עצום.

מזכיר את הסוגיא בגמרא על ההוא שהשכיר מרחץ לשנה והיתה שנה מעוברת

השנים מוגדרות כשנות שמש, החודשים כירחיים. וכן, זה הולך לפי מחזור שנים. 

אין שום משמעות ל12 חודשים בתורה, יש משמעות לשנה. 

שהיא 365 יום, שזה ימי שנת השמש.

זה נכון שהשנה העברית בשאיפה להסתנכרן עם שנת השמש (חיוב תורה משמור את חודש האביב וחג הסוכות באספך) . אבל זה קורה רק כל 3 שנים . בפועל כל שנה עברית היא או 12 מחזורי ירח או 13. בעוד ששנת שמש 365 יום היא 12.5 מחזורי ירח בערך (כל מחזור ירח הוא בערך 29.5 יום)

כמובן הדיון הלשוני הוא רציני, אבל לשם האמת והשעשוע

אם זה היה משהו שעומד בפני עצמו ומחושב בפני עצמו, לא ייתכן שהיו הפרשים כ''כ גדולים בין השנים.

החיוב ההלכתי שגורם לחפיפה מקורבת לשנת שמש, היא הפסוקים "שמור את חודש האביב" ש15 בחודש הראשון יצא בתקופת האביב השמשית, ו"חג הסוכות תעשה באספך" ש15 לחודש השביעי יצא בתקופת הסתיו-אסיף השמשית.   ומםני פסוקים אלו יש חיוב לעבר שנה כדי שיתאים, ובמילא יש התאמה לשנות השמש ואין את הסטיה של האסלאם שם הרמדאן יוצא כל פעם בעונה שמשית אחרת

(וסתם מסקרן אותי לפי ההגיון הזה למה לפני 50 שנה גם בציבור החילוני קראו למלמה מלחמת יום כיפור ולא לפי התאריך הלועזי.)

אלא שיש משמעות למסםר 365 כמספר שמסמל את ימות השנה. כי גם בשנה עברית השנה הממוצעת היא 365.

אגב בהלכה יש נפקא מינא לתאריך הלועזי פלוס מינוס יום, כלומר לתאריך השמשי לאו דווקא מה שהנוצרים קבעו, אלא למצב השמש שיש סטיה של יום לעיתים. נפקא מינא למנהג לא לשתות מים בתחילת התקופות, ומתי אומרים ותן טל ומטר בחו"ל

(60 יום אחרי  7 באוקטובר , שבמאה שנים האחרונות 7 באוקטובר זה תחילת תקופת תשרי ההלכתית).

הדיון היה לשוני, לא פוליטי. הדיון האם נכון לומר על 365 יום שנה

בערוץ 7. ואז התרעמתי ישר שזה לפי הלועזי. ואז אמרתי, רגע הם באמת היו 365×2 ועוד 7

ולצורך העניין - אני עם כשנת מילואים כלוחם מתמרן מתחילת המלחמה. אני יודע טוב מאוד על מה אני מדבר. 

מי שמתנדב לעשות משהו במדינה הזאת, שייקח בחשבון שהוא לא בהכרח ישמש דוגמא לאף אחד אחר. וכפי שאתה רואה, אם תתרעם על משהו שהתנדבת עבורו (או שאתה מעריך את מי שהתנדב) ואחרים לא, אז ישמיצו אותך ויניחו לגביך באופן מאוד לא מתנצל שאתה שתול.

הבייני"שים שהוא טרח לעקוץ כאן, הם הראשונים להתנדב לכל דבר.

הם הראשונים במיצוי האחוזים לקרבי בגיוס וכשבמקומות אחרים מתאמצים להשיג שירות קרוב לבית ולמסעדות של תל אביב ואם אפשר שירות שיתן מקפצה למשרת הייטק עם משכורת שמנה - הם חוזרים שוב ושוב לוועדות כדי להתקבל לקרבי.

הם שיאני המילואים בהמשך, כשאחרים נעלמים כי הם בחו"ל או סתם לא זורם להם, בוגרי הישיבות ממשיכים להגיע בהמוניהם, גם כשמזמן מגיע להם פטור מטעמי גיל ומספר הילדים.

וכמה שעדיף לא לדבר על זה, אבל כשתוקפים אותם על אורך השירות, העוול זועק לשמים - הנוכחות שלהם במחלקות השיקום ובחלקות הצבאיות, גדול מאוד מאחוזם באוכלוסיה, שניים אולי רק לחבריהם לכיתה ולשבט שהלכו למכינות הישיבתיות.

אז בבקשה, מי שרוצה לעודד, שיעודד. מי שצריך כאן לזרוק בוץ על אחת הקבוצות הכי אידיאליסטיות ומסורות במדינה - כנראה ממומן ע"י גורם זר.

לא חייב להיות שום קשר לשום דבר. אם כי, מטבע הדברים הקוונטי, בטח יש.

אולי מי שפתח את הדיון רואה מסביבו רק דוגמא אחת שמנקרת לו את העיניים, אבל מי שמסתכל סביב במבט רחב יותר יכול לראות עד אליי למקלדת את אורית סטרוק טופחת על שכמם של לוחמים - בין סדירניקים רגילים ובין ביינישים - ומתנצלת בבליעת גרון שעליה לחוקק פטור לשותפים קואליציוניים, שאולי זו סיבה רצינית מאוד לכזה נטל על המשרתים. לי כל זה בכלל לא מפריע; הרי בעצמי הבהרתי שהבעיה היא של מי שמתנדב. אבל אולי כל ההסדרים המעניינים, אלה שמשרתים חצי, אלה שלא משרתים, אלה שחושבים שהדרך הנכונה היא להגיע בעיקר כמילואימניקים - אזרחים שלא ברור עד כמה הם חוד החנית הנחוץ - הם משהו שמי שמתנדב בגיל שמונה עשרה ויום לא קולט אלא באיחור. 

אם זאת שאלך - אז כן, החיים מורכבים.

היא נציגה אחת מבין מאה ועשרים בבית המחוקקים. זה שבמשפחה שלה מתנדבים, עוד לא מחייב שהיא מבינה מה היא עושה כשהיא פוטרת אחרים. ואם החיים מורכבים במשמעות של סחיטה קואליציונית באיומים, אז אני אקרא לזה סחיטה אלימה באיומים.
[עריכה: אבל אני שמח שקלטת יופי כמה שהכל רלוונטי מאוד לדיון, בשונה ממה שכנראה ניסית להכריח את עצמך לחשוב קודם.]

אתה תמיד מצליח לחמוק?

אחי בסך הכל ביקשתי להראות את התמונה הטיפה יותר מורכבת, כל החברים שלי ביניישים...

אני למדתי גם בישיבת הסדר

ויש פער גדול בין הסדיר למילואים

במילואים אין הבדל

בסדיר זה חצי שירות

והאמת את החצי הקשה של השחיקה הם לא עושים

הבינישים שאתה מדבר עליהם, הם תלמידים שלי, שמעט לא היו בישיבה כבר שנתיים.

כל הקרביים - היו בכל החזיתות והם עשו הרבה יותר מחצי - האריכו והאריכו להם וכשנגמרו ההארכות של הסדיר, אחרי חודשיים קיבלו מילואים. כל הלא קרביים, נלקחו לשורה וראו ונחשפו לדברים שגם אדםמבוגר ומנוסה, לא עומד בהם.

החבר'ה של הכולל, שלא מזמן סיימו את הסדיר, נשואים טריים או עם ילדים קטנטנים, במילואים רצופים כמעט וגם מי ששוחרר, לא מפרק את התיק כי כל החמרה נקרא שוב וכן, הם הראשונים להקרא. אין סדר, אין רצף, אין שום יכולת להחזיק תכנית.

אבל כן יכול להיות נחמד ומעניין וחוויתי בטיול מאורגן

ויש טיולים מאורגנים למקומות מדהימים 

וגם אין בעייה של אנגלית כי אתה בטיול מאורגן 

הבעיה שזה יותר סטייל של אנשים מבוגרים יותר, לא? .. וסתם החשש שידבק אלי מישהו כל הטיול ויחפור לי.

כן ללכת לבד זה אף פעם לא מציאה.. אבל אני רוצה לחוש עצמאות, להרגיש שאני מסוגל לא להיות תלוי בחבר או משפחה בכדי לצאת לנופש.

יש את שיינפלד האלה.. מישהו נסע איתם? הם מפרסמים מידי פעם חופשות וכאלה לחו"ל.. 

זה מותאם לציבור הדתי/חרדי אז זה נראלי אפשרות טובה. מעניין גם מה רמת הצניעות בכל הטיולים המאורנים הכשרים...

עוד כיוון - טיול מאורגן בשיא החורף ללפלנד. גם יכול להתאים לך.  

לגבי לפלנד אולי כדאי להתייעץ עם נילס.. 🤣🤣 (טיול מאורגן עם האווזים.. חח סליחה לא התאפקתי)

השאלה היא מה רמת הצניעות והאם זה מותאם בכלל לציבור הדתי? זו שאלת מיליון הדולר..

אני כל כך רוצה לראות את קפריסין .. הייתי שם פעם. כל פעם שאני רואה אותה בתמונות יש לי משיכה לא מסוברת לשם..

אני בעיקרון צריך להחליט די מהר אם אני רוצה לנסוע לאילת.. כי תכלס האוויר מתחיל להתקרר .. ובא לי ללבוש קצר באילת.

אפילו ללכת לחוף דתיים.. שבאתר של העירייה טוענים שהוא פתוח כל השנה.. אלוהים יודע מזה אומר.....

בכל אופן אם אילת זורמת לך אז לא אמורה להיות בעיה

ולפי מה שידוע לי אם יש לך בית חב"ד באזור אז אפשר להסתדר מבחינה דתית.

אני בלי נדר אזמין מחר או מחרתים.. יש לכם המלצה על מלון שם? חשבתי על מלכת שבא, זה היה ה"חלום" כשהיינו צעירים .. (אחי פעם אמר לי שהמלון מחולק לשלושה חלקים, אחד יהודים,אחד נוצרים,ואחד למוסלמים) .. היום כשגדלתי אני מבין שכנראה הדבר היחידי שהיה מחולק זה השכל שלו.

הייתי בהרבה מלונות באילת כשהייתי קטן, נפטון .. "בריזה" זיכרונה לברכה ועוד כמה.. קראון פלאזה..

לגבי בית חב"ד, האמת זה נחמד שיש בית חב"ד בכל המדינות הללו.. אבל תמיד כשעולה לי המחשבה להגיע לאחד כזה אני מתפדח.

מה בכלל אני אמור להגיד כשאני מגיע לשם? היי אני מטייל ישראלי.. .. 😆 

זה לא מביך

שבתות צריך תמיד להזמין מראש... זה עולה כסף.

אתה מגיע ויש עוד הרבה כמוך.. זה סבבה מכירים אנשים שיושבים לידך בשולחן זה חוויה מתפתחות שיחות מעניינות... היה שבת אחת שפשוט היינו כמה חבר'ה בגילאי 20-30 שפשוט הכרנו בבית חב"ד והסתובבנו יחד כל השבת החלפנו טיפים וכזה... פשוט נכנסים וזה רגיל שמגיעים מטיילים ישראלים... זה הנורמלי.

זה לא שאתה בא וצריך לדפוק בדלת היי אני מטייל ישראלי אפשר להכנס?

כן יש הרבה פעמים אנשי ביטחון מקומי בכניסה ובמקומות מסוימים ביום חול צריך להציג דרכון בגלל אנטישמיות וזה.. (בשבת לא..)

בהרבה מקומות זה גם פשוט מסעדות שהן בית חב"ד וביום חול מתפקדות כמסעדות רגילות לכל דבר ועניין פשוט כשרות ומי שמגיע זה בהכרח יהודים... השליחים זמינים למי שצריך משהו וכו' אבל הם לא כל היום שם וזה לא בתוך הבית שלהם בדר"כ...

וזה גם תלוי אזורים אינו דומה בית חב"ד באירופה לבית חב"ד במזרח..

אבל זה סבבה להגיע לבד לבית חב"ד.. יש מקומות שזה יעדים שיש בהם פחות מטיילים יחידים אבל גם שם זה זרם לי סבבה.

אני לא רוצה את עצמי נמצא בשבת בחו"ל.. לפחות לא בתחילת הדרך .. ייקח זמן להתרגל בכלל לשהייה בחול.  

אז מציגים דרכון ביום חול ואז נכנסים.. זה בגדול מסעדה כשרה.. חח.. נשמע קצת מצחיק. אני מניח שיש שם גם בית כנסת וכדומה אז זה טוב..

זה מבחינתי הפיקים בטיולים.

הזדמנות להכיר אנשים, לדבר עם אנשים שונים ממך...

ואני לא טיפוס שמתחבר בקלות אבל שם פשוט זורמים כולם באותה סירה. היו לי שיחות נדירות בבתי חב"ד.. וכן יש בתי כנסת בבתי חב"ד כמובן וגם ספריית יהדות בדר"כ אבל זה באמת מתפקד כמסעדה בימי חול... צריך להסתכל באתר להרבה בתי חב"ד יש אתר או לדבר איתם לפעמים יש גם שיעורי תורה וכל מיני כאלה...

הם כן שם למה שאנשים צריכים, משיגים מספר טלפון או בחלק מהמקומות יש גם קבוצת ווצאפ של הבית חב"ד לשאלות על תפילות כשרות וכל מה שתרצה...

נגיד אני טסתי בפורים שנה שעברה והיה עיכוב בטיסה וזה ואז היה קבוצה שנכנסתי אליה של הבית חב"ד ששאלתי שמה איפה יהיה אפשר לשמוע מגילה מאוחר יותר בלילה והצטרפו אלי עוד אנשים לשאלה והשליח חב"ד ישר כאילו אמר תגיעו יהיה מי שיקרא לכם. בסוף קבענו שעה לכולם ביחד כדי לא לטרטר אותם ואחרי המסיבת פורים קראו לנו מגילה... הם שם למה שצריך באמת. אבל הם לא נוכחים כל היום בבית חב"ד פיזית כדי לדבר עם מטיילים ישראלים... יש צוותים מקומיים שמתפעלים תמסעדה, לרוב מעבר לכמה מילים הם לא ממש יודעים עברית..

לפחות ככה זה באירופה... במזרח זה נראלי קצת שונה הייתי רק בבית חב"ד אחד שם ולא בעונה אז..🙈 שם זה נראלי אולי כן קצת יותר נוכח כי זה וייב שונה..

גם אני לא נפתח בקלות אבל כשזה קורה אני מתחיל לחפור חופשי. נשמע שמכירים שם אנשים מעניינים.. 

אהבתי את הסיפור על פורים, אין על חב"ד דואגים לך להכל. כיף לדעת שהם שם אם אתה צריך. 

במזרח נראלי הם שם להכל.. קראתי סיפורים על חילוצים נועזים מהרים וכאלה.. 😆😆

ובשמחה מוזמן לטיפים.🙃

עשיתי כמה וכמה טיולים עצמאיים כאלה בשנים האחרונות לבד...

א. אפשר פשוט לטייל לך בארץ לבד. שביל ישראל, מעיינות, מה שבא לך.. נגמרת העונה תכף הכל יהיה פחות עמוס...

ב. יש אילת, תכף אחרי החגים, אילת ריקה יחסית, לא חם מדי, זה לא העונה אז יותר זול... יש מסלולי טיול מרהיבים במדבר, לחלקם צריך רכב לחלקם לא חובה. ויש גם את הים ואם אתה אוהב אטרקציות אז גם. ובעיקר יש שקט אם לא מסתובבים במקומות ההומים. לך לחופים הדרומיים שקרובים לטאבה.. עשיתי את זה כמה פעמים לא בעונה וזה כיף. אם טסים אז זה גם נותן את האפקט הפסיכולוגי🤣

ג. טיילתי גם בחו"ל כמה פעמים לבד (וגם עם קבוצות). והאנגלית שלי ברצפה ממש והסתדרתי סבבה. מחרטטים הרבה, קצת גוגל טרנסלייט, תנועות ידיים והכל סבבה... אפאחד לא מתרגש מתיירים שלא באמת יודעים לדבר.

הפעם הראשונה מלחיצה טיפה, אח''כ זה כבר הכי סבבה!

לא לשכוח שבתות וזה הרבה פעמים אורות במלונות נדלקים אוטומטית גם ואולי בעיקר במקומות שקטים יותר... צריך לברר אם אפשר לכבות את המנגנון מראש וגם אם אפשר מפתח מכני...

ותמיד אפשר גם לחפש שותפים לטיול בפייסבוק וכזה..

וגם בהרבה מקומות יש אפשרות להרשם כזה לטיולי יום עם עוד אנשים למקומות שלא רוצים לנסוע אליהם לבד.. לפעמים של ישראלים לפעמים כללי.. האמת שלא יצא לי להרשם אבל סתם כי לא התאים ללו"ז שלי. נראלי כמו דרך יעילה לפעמים להגיע למקומות מסוימים.. אלא אם אתה שוכר רכב ואז השמיים הם הגבול..

ודרכון גם אני התעקבתי על זה נצח, אבל נראלי עכשיו גם לא חייב להגיע למשרד הפנים אם זה רק חידוש.. לא בטוחה. וגם אם כן, הפיתרון להשיג תורות למשרד הפנים הוא להתיישב על זה בוקר אחד מ6 וחצי ככה ולרפרש תאתר בלי סוף עד שנפתחים תורים לאותו בוקר בסניף קרוב אליך...

סע ותהנה!! אם זה משהו שמתאים לך ואתה רוצה, זה ממש כיף לטייל לבד!!! ממליצה!!

(מוזר להגיב פה. שנים. היי, ביי.)

ממש הודעה שכיף לקרוא.

נתת לי ביטחון רציני לגבי חו"ל ! שמח לשמוע שהצלחת להסתדר שם בלי אנגלית טובה. פתאום שוב עושה לי חשק לנסוע לקפריסין ולהתחיל להכווין את התנועה 🤣 ..

את ההודעה שלך אצטרך לקרוא שוב בנחת ולהבין אותה אבל זה בהחלט מעניין, הרבה מידע שימושי.

החוף ב... באילת פתוח כל השנה? זה אומר שהוא פתוח ללא מציל? אני מדבר על החוף המופרד..

ו...היית בקפריסין? סתם יש לי משיכה למקום הזה משום מה.. 

וזה היה ממש סבבה בסוף...

בעיני זה אחלה דבר!

(עדיין) לא הייתי בקפריסין... בדקתי כמה פעמים תשטח ולא נסעתי לשם עד עתה.

אבל אני כן יודעת שבקפריסין מומלץ לנסוע לאיה נאפה לחופים יפים, ולהרי הטרודוס למסלולי טיול... בחורף יש גם אתרי סקי בטרודוס אבל עוד לא העונה עכשיו.

בתי חב"ד יש ב- לרנקה-כל השנה, פאפוס- אולי רק בעונה לא בטוחה, איה נאפה (רק בעונה לפי פעם אחרונה שבדקתי) אולי יש גם בלמסול... בכולופן גוגל יודע את כל התשובות!

ויש גם מלון כשר נראלי בפאפוס אבל זה באמת עיר יותר של משפחות כזה..

ואל תקנה טיסות במלא כסף. אפשר להשיג כרטיסים במחירים סבבה אם רק יודעים איך.. (וככל שגמישים יותר) אם אתה רוצה טיפים אז בפרטי.

לגבי אילת - חוף הדתיים פתוח בלי מציל גם לא בעונה לפי מה שאני יודעת.. לא ראיתי אותו סגור ולא הייתי בעונה. אני בדר"כ הולכת פשוט לחופים שקטים לא מוכרזים בדרום. סתם כי יש לי אנטי לחופים מוכרזים... אבל כשזה לא העונה גם חוף הדתיים סבבה. לפחות בצד הנשי 😉 כן שחיתי בו קצת...

מומלץ לקום לזריחה באילת! ללכת למזח או משהו. הכל ריק שקט הים נדיייר בבוקררר. וריקק

באופן כללי, אני ממליצה להיות חרוצים בטיולים ולקום לזריחות. זה שלמותתת. 

הבעיה שאני מפחד מקנסות אם יתפסו אותי בחוף לא מוכרז..

ואני גם לא מכיר כאלה.. נשמע מהניסיון שלך שזה די קל.

ראיתי שיש מלון בפאפוס שטוען שהוא כשר אבל אז AI אמר לי שזה בהשגחת חרדי לשעבר.. משהו מוזר חחח.

היחיד שאני מכיר זה החדש של רמי לוי.. שזה כנראה צוות ישראלי ברובו .. אולי אפשר לשקול את זה.

גם לפי Google Earth נראלי יש שם בית חב"ד באזור.

טוב לשמוע שהחוף שם תמיד פתוח.. גם זה הגיוני כי אין גלים רציניים אם בכלל.. וחם רוב הזמן באופן יחסי למרכז..

וכן אני בעד לקום גם כן כמה שיותר מוקדם, אבל לא רק בגלל הזריחה. 3 שעות של חדר אוכל.. למה לי לנצל רק שעה ?.. 😏

ואני לוקח את ההצעה שלך לטיפים בפרטי , אם יהיה אפשר לכתוב לך מחר אני אשמח ממש.

זה מנוגד לחוק בכלל? כלומר יש שלטים אבל אפאחד לא שם עליהם ואפאחד לא אוכף את זה... צריך פשוט לדעת להזהר לא להכנס לחוף נטוש לחלוטין (חולשה שלי)... ונגיד בכנרת בצהריים נהיה מסוכן... אבל קנס? לא שמעתי על דבר כזה...

באילת אני אוהבת את חוף הנסיכה. זה הכי קרוב למחסום טאבה. יורדים מהאוטובוס במחסום טאבה וחוצים תכביש לים.

בפעם הראשונה שלי לבד בחו"ל לקחתי מלון בבעלות יהודית כי עוד לא ידעתי איך מסתדרים עם שבת ושם בעל המלון יהודי אז מכירים את כל העניינים..  בתכל'ס אין בזה יותר מדי עניין אני בתכל'ס סוגרת מה שזול ונוח לי וקרוב לבית חב"ד אם זה שבת ובודקת שזה בסדר עם מה שאסור לי בשבת... בתכל'ס המלונות הישראלים האלה יקרים בהרבה, ויש בהם מלא רעש של משפחות ישראליות.. ולגבי אוכל צריך קצת להבין מה מותר מה אסור אבל בעיקרון עם קצת יצירתיות, תכנון מראש וראש גדול אפשר לבשל לבד..

אז את אומרת אפשר לצפצף על החוק, איזה כיף. טוב לדעת. חוף הנסיכה לא הייתי שם אבל כתוב שזה חוף ציורי כזה.. 

כיף לך שאת מתמצאת ככה בחו"ל, אני שואף להגיע גם לרמת הכרות כזו עם הסביבה שם ואיך להתנהל. 

מלונות כשרים בחו"ל תמיד יותר יקרים.. אשכרה המחירים ממש מצחיקים במלונות הרגילים.. זה מבאס. במלון לא כשר אתה יכול להרוויח בשקט עוד כמה לילות....

את אומרת לקחת מלון רגיל ולדאוג לאוכל. כמו שההורים שלי היו מביאים מנות חמות מהבית. אשקול את זה..

כנרת, תיכון, אילת...

(תיכון פחות נכנסת)

אני לא מתמצאת כ"כ...  פשוט בא נאמר שקפצתי למים ואז לא ממש יצאתי מהם לתקופה🤣 ובאמת אחרי הפעם הראשונה זה כבר לא מפחיד...

יש עוד המון דברים שלא עשיתי ואני רוצה. אבל את הבייסיק למדתי.

לק"י

יש מערבולות לפעמים.

שלא יצא שאני אומרת לאנשים לכו תטבעו😶

וגם כל דבר בחיים.

צריך להשתדל להיות זהירים ככל הניתן, תמיד, בכל מצב. אי אפשר ולא צריך למנוע מעצמנו הכל בגלל זה.

פעם לא היו מצילים, נראה לך שאנשים לא היו שוחים?

לאיודעת מה איתך אבל אני מרגישה לפעמים שבחופים מוכרזים יותר מסוכן... המציל צריך להיות בייביסיטר, מוקד אבדות, מוקד ילדים אבודים, 144, חדשות ומה לא... ואנשים מרשים לעצמם לא להזהר כי יש מציל...

לפעמים דווקא כששמים משהו שכביכול אמור לעזור להמנע מסכנה, נגרמת סכנה גדולה יותר כי אנשים מרגישים שהכל בטוח. וזה לא נכון, כמובן.

זה לא שאני מעודדת שחיה בחופים לא מוכרזים, אני אומרת בכל מקום שהולכים, צריך להזהר. עם מציל ובלי מציל באותה מידה. ושכל אחד יעשה את חשבון הזהירות שלו.

אני יודעת שב99% מהחופים המוכרזים בישראל אני לא מסוגלת לשחות, וגם באלה שכן, זה רק לא בעונה. כי זה דוחה אותי ממש והרעש גורם לי לסבול ולא להנות בכלל... ומפה אני עושה תחישוב שלי ותהשתדלות שלי. ואני נזהרת כמיטב יכולתי.

חלקית. בים יש כמה כללים שצריך לדעת כדי לא להיסחף. אני למשל לא מספיק יודע אותם ולכן לא נכנס למים במקום בלי מציל...

אולי לכן את פחות חשה סכנה בחופים אחרים..

כי אני לא יודע לשחות.. אבל פעם אחרונה שהייתי זה היה בחול המועד סוכות לא העזתי להיכנס למים. הים היה ממש סוער...

צריך להבין מה המניע?

-חופשת בטן-גב

או

-חופשה טיילנית

?

לחופשת מלון של בטן גב- יש לנו ארץ מהממת עם מגוון מלונות ודירות הארחה ברמה גבוהה ולא חייבים לצאת מהארץ בשביל לראות מעט נופים ולהינות מאוכל טוב וכשר.

עכשו זו עונה מושלמת לטיולים בצפון/דרום- המחירים זולים יותר כי העומס ירד ומזג האויר הוא מהטובים שיש.

חופשת טיול/אטרקציות?

- המלצה על הצפון עם מסלולים יפים (צ'אט GPT מעולה בבניית מסלולים) ולטייל לבד במסלולים מביא לזמן חשיבה ותובנות מדהימות. ממליצה ממש.

וכמובן שיש עוד מלא אטרקציות אזוריות שכיף גם לעשות לבד.

חו"ל?

- תאילנד הוא יעד ישראלי נפוץ, חלק מהמקומיים גם דוברים עברית כבר. ויש אי שלם שהוא כשר ויש בו כל מה שיהודי דתי צריך.

פחות בקטע של חופשה שבה אתה תקוע במלון עם מופעי בידור וכדומה.. 

הצפון יפה.. אבל נראלי זה מתאים למי שיש אוטו.. הכי קל לחרוש מקומות בצורה הזו.

האופציה שמכסה לדעתי את כל מה שאני צריך זה הפלגה במנו.. שם אתה לא צריך להיות דבוק לאנשים מצד אחד כמו טיול מאורגן.. יש לך זמן חופשי.. מצד שני די בקלות אתה יכול להזמין בקבלה טיולים מודרכים בעגינה.. נשמע טוב. די מכסה את מה שאני מחפש.. אולי אברר איתם מחר . 

אבל אם יש לך nfc בפלאפון, אז תוריד את האפליקציה של רב קו, ותבדוק מה יש בתוכו.

ואם לא ידעו לענות לך פה, אז הכי הגיוני שכשתעלה לאוטובוס, תגיד לנהג שקנית כרטיס לאילת, ותשאל- מה צריך לעשות.

ממה שכתבת,

נשמע שהזמנת מקום אבל לא שילמת על נסיעה.

אז כשאתה עולה לאוטובוס אתה צריך לשלם, כמו בכל נסיעה.

ולראות לנהג שיש לה מקום שמור.

מעבר 10 וילון 9 זה המקום ששמור לך.

הכיסאות באוטובוס ממוספרים.

אני לא יודעת אם אתה אמור לשבת דווקא שם, או שזה לא באמת משנה.

השאלה שלי היא האם המערכת יודעת שאני צריך לשלם על הנסיעה הספציפית הזו.. 

זה מסובך חח

אחרי מחשבה אני חושב שמעבר 10 וחלון 9 

זה אכן הכיסאות אבל ה"מעבר" זה כנראה מושב לא ליד חלון..

לגבי להגיע ומתי , תשתמש באפליקציה סטייל איפה-בוס כדי לדעת מתי האוטובוס באמת.

בלי להגיד מילה לנהג?.. אולי הוא אמור לעשות משהו לא יודע. נשמע מוזר אבל אני מנסה לכסות את כל הכיוונים.

בהוראות כתוב להראות את הכרטיס לנהג.... אני אפילו לא יודע אם אני אמור להדפיס את זה או.. להראות לו דרך הפלאפון.

מתי להגיע זה לא בעיה.. כתוב 30 דקות לפני. אני רק תוהה מה קורה בין לבין...

כנראה סתם יושבים באוטובוס אם רוצים ומחכים לנסיעה.

יש אופציה כזו .. במקום רב קו. 

אם בן משפחה משלם לי על חופשה כלשהי, במלונות באילת הם צריכים מה שנקרא "יפויי כוח" ..?

הבנתי שהם לוקחים כמו פיקדון למקרה של נזקים או בכל מה שקשור לשירות חדרים. מקווה שהשאלה מובנת..

השאלה אם אני יכול להשתמש בכרטיס אישי שלי "דיירקט" לצורך זה? 

כי הרי ברור שאני לא הולך להביא איתי למשל כרטיס אשראי של אבא לדוגמא.

לחסוך הפתעות שעלולות לצוץ כשכבר נמצאים שם, סביב כרטיס האשראי 

זה לא ייפוי כוח

אלא בטחון של המלון לטובת חיוב שימוש באקסטרות - למשל אם מדובר במלון שיש בו מיני בר בחדר  

שירות חדרים עם אוכל וכדומה אני מבין.. 

השאלה גם אם זה אפשרי לתת דרייקט לכל ההוצאות הללו בקבלה. 

אני אשאל אותם מחר.. (ועדין אם למישהו יש מושג בכל זה.. אשמח לשמוע)

לפתות את העין … במחירים מופקעים של בתי מלון

ואין לי ניסיון עם שימוש בדיירקט 

זה רק מוכיח כמה זמן לא הייתי במלון. אני זוכר שמיני בר זה פשוט מקרר קטן בחדר לתועלת הציבור! 🤣

אבל זה מעניין.. טוב לא אחפור לך.

אני רק תוהה לעצמי איך רוכשים בדבר הזה.. זה עם אפליקציה? פשוט מוציאים את המוצר? איך המלון יודע לחייב אותך?

כמה שאלות..

ואיך המלון יודע לחייב?

יש את השיטה הישנה - חדרנית שמסתובבת כל יום בחדרים ומדווחת מה חסר כדי לחייב

יש שיטה אלקטרונית, שכבר קיימת כמה שנים, של חיישנים בתוך המקרר.  כל הוצאת פריט מורגשת על ידי חיישן שמדווח מייד למחשב של המלון.  

ממש מרגלים אחריך 🤣 

תודה על ההסבר!

טוב אז ככה, אם כבר פתחתי את נושאי המלונות זה עשה לי חשק להמשיך לשאול לגבי עוד דברים. זה לא אליך אישית אז את חופשיה ..

(אם את רוצה תעני גם אבל זה מופנה לכולם) מצרף בשרשור חדש כי זה ארוך.

כל ההוראות כתובות המייל שקיבלת מאגד.

אבל עדין לא הבנתי מצטער.. מה אני בדיוק אמור להגיד לנהג?.. 

הוא מין הסתם יודע שהזמנתי כרטיס מראש כי זה קו ישיר לאילת.. (סוג של ישיר) ובכלל אני מתכוון לוותר על גינוני הטקס ופשוט לשלם מראש באשראי.

אבל תסבירי לי שאדע לידע כללי...

אגב, אני יודעת על טיסות לאילת הלוך ושוב בזול... האמת שמפה לאילת זה לא מקצר זמן כי נתב"ג ארוך ההגעה, אבל מרמון זה ממש מקצר כי רמון שדה תעופה קטן אז הכל מהיר.

לגבי טיסה- אני אשמח לטוס מאשר לנסוע באוטובוס.. אבל לא טסתי מגיל קטן. ככה שאני בור מוחלט בטיסות..

קניתי לי לפני כמה ימים מזוודה שניתן להעלות איתה למטוס.. את יודעת קטנה כזו למקרה שאני כן ילך על טיסה..

אבל איפה בכלל שמים את זה במטוס? אני מפחד מ"אפקט זורו" .. (שם קוד שהולך איתי מהטירונות,

אחד החיילים ראה אותי חוגר את החגורה לא נכון ואמר שחגרתי את זה כמו זורו.. מאז זה שם קוד לכל מה שאפשר לעשות בצורה שלומיאלית 🤦🏼‍♂️) 

אוקי תני לי המלצות לטיסות זולות (בבקשה).. ותסבירי לי אם את יכולה את עניין המזוודה .

הם נוראים מהגודל שלהם מהעוצמות. לא בגלל הפחד שלנו. זה המתנה הכי מטורפת בשבילנו הימים האלה. לא ימים של פחד, ימים שה' רוצה אותנו למרות שחטאנו אז למה לפחד?

כיפור שעבר היה לי קשה עם התפילות היום אני ממש אוהבת אותם אז מקווה שיעבור הרבה יותר טוב ובקלות.

מעולם לא הרגשתי פחות ראויה

"אלהי עד שלא נוצרתי איני כדאי ועכשיו שנוצרתי כאלו לא נוצרתי עפר אני בחיי ק"ו במיתתי הרי אני לפניך ככלי מלא בושה וכלימה יהי רצון מלפניך ה' אלהי שלא אחטא עוד ומה שחטאתי לפניך מרק ברחמיך הרבים אבל לא ע"י יסורין וחלאים רעים"

דווקא בגלל שהרגשתי לא ראויה, היית הכי ראויה בעיני בה.

אבל הלב שלי רחוק

ואולי הייסורים האלה מכפרים בעצמם על עצמם

צריך השתדלות אבל זה ענף. הידיעה והביטחון ש-ה' רוצה אותנו ממש קרובים אליו כדי שהוא יוכל לשים את ידו השמאלית תחת לראשנו ולחבק אותנו, זה יסוד, שורש ועיקר הנצרך בימים אלו. עצם הידיעה הברורה הזאת והביטחון בזה, זה עצמו מקרב אותנו ל-ה'.

כלומר, לא הכל מושלם.  היו שנים שהייתי "חוזר בתשובה" או מסתובב עם משקל כבד בגוף (קצת כמו @לאחדשה  מהשרשור הזה, אולי).

מתישהו למדתי לבוא כלפי עצמי וכלפי מעלה ולהגיד מה ניסיתי ומה פועל ומה לא בכוחות שלי כרגע. זה הופך את החיים להרבה יותר רגועים.

הגורל בסוף לא לגמרי בידינו. רק חלקית.

אני מהסוג הראשון כרגע. ..

לק"י

אחריה, היו שינויים שפחות אהבתי.

בכל מצב, אפשר להנות או שלא.

משקף היטב את מהלך החיים

החיים מורכבים, צריך לדעת איך לתמרן ולהתנהל. דברים לא הולכים באופן פשוט, ישר ולעניין.  

בצמתים השונים מוצאים סיפוק, פתרונות, רעיונות חדשים, כיוונים חדשים, הלבלוב שמתפתח באותם עיקולים. 

בפועל אני השמאלי.

השמאלי יותר יפה כעץ

הלמטה של הימני והלמעלה של השמאלי

כאילו השמאלי רק עם גזע ישר

בטח יש לזה פירוש פסיכולוגי אבל אין לי כוח לחשוב על זה

כי השני עקלקל ופתלתול וזה דבר רע והפוך מאמת ויושר 

זה לא מדהים... 

לא בשמיים היא. אני לא מושלמת. אני לא חושבת שתמיד אני ישרה וצדיקה, גם לי יש חולשות. אבל בלב מה אני שואפת, מה אני אוהבת וחשוב לי? זה. ולכן ככה אני מגדירה את עצמי. וזה לא מיוחד.

אבל היום כשאני רואה שישראל של אחרי הטבח היא לא ישראל של לפני הטבח,

כשאני רואה שאין שבוע שבו צה''ל לא מחסל מחבלים בלבנון, ומפגיז מחסנים ואתרי ייצור,

כשאני רואה שישראל אוכפת באש את ההבנות עם ממשלת לבנון,

אני קצת פחות מודאג גם בקשר למה שכתבת.

כלומר אני מאמין שישראל לא תתן לחמאס לעשות ככל העולה על רוחו, לא נחזור למצב של ערב הטבח ונקווה שיהיה בסדר.

גם אחרי מלחמת יום כיפור , אמרו: לא עוד

אם לא נגיע להסכם בעשור הקרוב, לחמאס יהיה בלתי אפשרי בעליל להוציא מגה פיגוע באותם הגבולות שאמורות להיות, כי לכשניסוג בשלב הראשון עבור החטופים, נשאר ברוב שטח הרצועה.

לגבי מה יקרה כאשר יהיה הסכם, קודם נגיע לגשר ואז נדע איך לעבור אותו כמו שצריך, כלומר נתנגד לכל הסכם.

גם ישראל אחרי מלחמת יום כיפור לא היתה אותו דבר, ובכל זאת עברו 50 שנה ושכחנו, ושוב פעם נפלנו לקונספציה, למרות שכל שנה הזכירו לנו את יום כיפור והקונספציה של זמנם

וזה לא תלוי בתפיסה של פורום מצומצם של מטה כללי על חמאס מורתע.

מה גם שאם לא יהיה הסכם בקרוב, כנראה שלא יהיה הסכם בכלל, כמו שלא חתמנו על הסכם שלום מול עיראק מאז מלחמת השחרור.

הלבנונים לא רוצים למות, ולכן משתפים פעולה באופן מלא נגד חיזבאללה.

לכן בין היתר לאף אחד גם מחוץ ללבנון לא אכפת מכל החיסולים האלו.

זה לא הולך לקרות בעזה.

מה גם שאין בלבנון אימפריית מנהרות שמסכנת חיילים ברצועת הביטחון החדשה.

זה שכמה חברים טובים כאן יהיו כנים וישרים עם עצמם להתנצל בפניי ולהודות שההתנפלויות שלהם, ההשתלחויות והאלימות והבוטות המילוליות מצידם לא היו במקום.
אבל זה לא שאני אופטימי לחשוב שזה מה שיקרה.
מכל מקום, התיוג הנאות לתגובות בימין לכל החגיגה הזו במסדרונות הנופש בסיני, הוא בוודאי "שתיקת הכבשים".

אני בספק אם יש לך על מה להתנצל.
איכשהו, חשבתי על כמה דיונים אחרים שהיו כאן (חלקם לפני ממש זמן לא מועט, לפני שיחות שהוחלפו בהן מסרים בינינו).

על אמירות בוטות כאשר קראת לי טרול עלוב?

עולם הפוך...

"המקום שבו אנו צודקים", ויהודה עמיחי, וכל השמייח הזה.

לא רק שאנחנו קודם כל משחררים חטופים ורק לאחר מכן עושים משא ומתן על סיום המלחמה וממשלת טכנוקרטים (מה שזה לא אומר...)

אנחנו נשאר באותו גבול של יציאה מאזורי לחימה שמחזיק בפועל בידינו בחצי מהרצועה, עד לאותו הסכם.

ואפילו בהסכם עצמו לא משחררים נוחבות או את מרואן ברגותי ועבאס א סייד.

🙏🙏🙏🙏🙏

זה ביבי.

אפשר וצריך להאשים את ראשי צה''ל והשב"כ ובג"ץ, אבל בסופו של דבר מי שמינה אותם (ובמקרה של בג"ץ מי שלא באמת עשה משהו כדי לתקן אותו) זה ביבי.

כל המינויים הכושלים שדרדרו אותנו עד למטה היו של ביבי.

ביבי מינה את זיני כדי לזרוק עצם לימין. אם הוא היה איש ימין והיה באמת אכפת לו, כבר מזמן הוא היה ממנה אנשים כמו זיני לראשות השב"כ וצה"ל.

אבל גם אם נשים את שניהם בצד- מי שמינה יחד עם שר הבטחון שלו את אלו שלפניהם, שהיו חלק מהקונספציה רבת השנים- היה ביבי.

*ה*שאלה.

ואם לא טוב, כנראה שזה עוד לא הסוף.

ככה אומרים.

אולי ינחם אותך משפט חמוד שקראתי היום:

תחיי את הרגע, תהיי הכי טובה שאת יכולה ותזרקי את כל השאר על מי שמנהל את העניינים.

לי זה עובד...

ככה אומרים ;)

זה לשים לב לקהלת (בייחוד כשקוראים השבוע), בדגש אולי על פרק ז' פסוק י'

מחר יהיה יותר