פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 416)

לבלות עם חברים או משפחה בהליכה לכותל או לקברי צדיקים.. ללכת למקום מיוחד (לפי הז'אנר שלך) ולחגוג שם.

באופן כללי יותר כללי - תעשי משהו שגם משמעותי עבורך וגם שישמח אותך. לא משהו כבד שהוא רק משמעותי.

"ביום ההולדת, על האדם להתבודד, ולהעלות זכרונותיו ולהתבונן בהם, והצריכים תיקון ותשובה – ישוב ויתקנם" (מתוך הספר "היום-יום" ליום י"א בניסן, שהוא יום הולדתו של הרבי מליובאוויטש).

הרבי עורר את הציבור הרחב לנהוג ביום ההולדת בשורה של מנהגים חשובים על מנת לנצל כראוי את היום החשוב בחייו של האדם:

עליה לתורה - ביום שבת הקודם ליום ההולדת הגברים עולים לתורה, ובנוסף עולים לתורה גם ביום ההולדת עצמו, כשיום זה חל באחד מימי קריאת התורה.

צדקה - הוספה בנתינת צדקה לפני תפילת שחרית ביום ההולדת וכן לפני מנחה. כשיום ההולדת חל בשבת או בחג - יש להוסיף בנתינת צדקה בערבב השבת או החג ומומלץ גם אחריהם.

תפילה- הוספה ששתבטא בתפילה עצמה - בכוונת התפילה, הן קודם התפילה -התבוננות בגדלות הבורא וכיוצא בזה והן באמירת ספר התהילים, ולכל הפחות אמירת אחד מחמשת הספרים (שספר התהילים מחולק לפי חמישה ספרים).

לימוד מזמור התהילים החדש שאומר כל אחד בהתאם לגילו. (לדוגמא: ילד בן 12, אומר מזמור י"ג כנגד שנתו השלוש עשרה לתוכה נכנס. נער בן 16 אומר מזמור י"ז כנגד שנתו השבע עשרה וכן הלאה.)

תורה - הוספה בלימוד תורה הן בנגלה והן בחסידות (נוסף לשיעורי הלימוד הקבועים).

אמירת מאמר חסידות בציבור (כולו או חלקו) ביום ההולדת או בהזדמנות הקרובה. וכן במיוחד בזמן סעודה שלישית בשבת הקרובה ליום הולדת.

אהבת ישראל - הוספה בהשפעה על הזולת מתוך אהבת ישראל בהפצת התורה ומעיינותיה חוצה.

חשבון נפש שבו האדם צריך להתבודד עם עצמו, להעלות זכרונות מהשנה שעברה עליו לבחון אותם ולשפר את דרכיו.

התחזקות בעניני תורה מצוות - לכבוד ראש השנה הפרטי של כל אחד ואחד - שהוא יום ההולדת, על האדם לקבל על עצמו התחזקות נוספת בשמירת התורה והמצוות - הידור מצוה או עניין חדש כלשהוא. הדבר הראשון שיש להתחיל בו הוא הוספת שיעור חסידות.

עריכת התוועדות מתוך שמחה של תורה ושמחה של מצוה כשבח והודיה לה'. ההתועדות תיעשה עם בני הבית, חברים וידידים. (אם אפשר, יש לברך בהתוועדות - יום ההולדת "שהחיינו", על פרי או בגד חדש

ולקרוא בשמחה.

ספירת מלאי של החיים.
לנסות למפות את האישיות, במה אני טוב במה אני יותר טוב במה אני רוצה להשתפר במה אני לא רוצה להשתפר עדין

למשל אם האדם בגיל 20 מתחיל מיום ההולדת לקרוא פרק כ במשך כל השנה וכן הלאה בגיל 21 

לקרוא פרק כא כל השנה,רק להגיד בלי נדר לפני שמתחילים לקרוא.

ה-21 שלה

ואיזה הנהגות תרצי להמשיך בשנה הקרובה, ואולי להגדיל את הטוב שאת עושה באחד הדרכים.

מזל טוב
שתזכי לחיים ארוכים, בריאים, שמחים ומהנים

חשבון נפש גדול, עבר הווה ועתיד. משמר בלימוד

אקח מפה כמה זה מה שבטוח..

זה הולך להיות יום עייף וחם לי
אני שונאת תחבצ עכשיו שונאת!

ברור שהגזמת שם.. יש המון בנות צנועות, לא רק בישובים דוסיים.

למה לא פגשתי אפילו אחת בבר אילן בשני מסיבות חנוכה (שעוד היה בהם קור אימים...)

הבנות הצנועות בבר אילן לא מגיעות למסיבות האלה..

אני גם לא הייתי הולך מבחינה דתית למסיבות כאלה.

המסיבות האלה לרוב לא המענה המתאים לסגנון הזה

לא מרגיש לי שייך.

מסיבה זה סביבה שלא נשמעת לי מתאימה להווי שבו אני רוצה להיות, לרוב זה לא איסור, אבל פשוט לא מרגיש לי שייך

מכירה מבתוך..
אכן הדוסיות לא מגיעות

ויש אוכל טוב וכל אחד יושב ומדבר עם חברים שלו, מספיק ששנים שלושה בנים חברים או שלוש בנות חברות יגיעו, יהיו בהדלקה עם כולם שיש בה רב עם הדרת מלך, יאכלו משהו וישבו וידברו ביחד בלי לפתח אינטרקציה עם מישהו מהמין השני
(זו הבעיה היחידה שעולה לי לראש, למרות שממה שאני מכיר, הימנעות מאינטרקציה בין המינים שייכת רק בגילאי התבגרות.
אולי אני בור כי אין דתיים בכלל איפה שאני נמצא, לא במכללה ולא במקומות בהם עבדתי...)

יש עניין גם מעבר של מה שההלכה מורה.
וכמו ש @ארץ השוקולד כתב בתגובה הקודמת. זה לא מרגיש שייך

שיש בה רוב עם הדרך מלך עם אוכל טוב ועוד כמה חברים שלך?

והאם זה מרגיש כאווירה שייכת, אילו הייתי שם זה לא. היה מרגיש לי שייך פשוט. (גם אם לא מוסבר באופן שכלי)

קל שתיקון חצות
עוד כמה כאלו ותהיה בבעיה 😁

אז ב"ה יש הרבה, הא?

 

לך על רבינו תם. אתה נראלי זורם עם כוכבים.

תאמר תיקון רחל 7 פעמים כדי להזכיר זכות בנות דודות

זה מנהג יפה שקיבלת משהו בפעם הקודמת, אבל חשוב לא לקבל על עצמך יותר מדי שזה יעמיס עליך ויהיה קשה נפשית לעמוד במה שצריך.
אולי תקבל על עצמך לימוד של פרק תנ"ך בשבוע?

יש מחלוקת בין רבותינו התנאים אם הנהגות זה דבר שראוי לשאוף אליו או שכדאי להיזהר מזה. מצד אחד, זה מראה את הרצון לקיים את דבר ה' בעולם, ומצד שני ה' הציע לנו דרך ולמה שנשנה את הדרך המוטלת עלינו, בנוסף לחשש שלא נעמוד בהם.

ברור שאני לא באמת יכול לקבל על עצמי משהו משמעותי על כל נערה צנועה עירוניסטית בבני עקיבא שאראה בחיי

אלא אם אתה מסתובב הרבה במקומות כאלה, ודי יוצא לך להתקל בזה. בא נגיד שצריך דבר יותר משמעותי מחצאית שלושת רבעי.

לענ"ד זה אחלה מתכון להתקדמות ביראת שמים.

אלו שני דברים עם הרבה מחויבות. הרב זלמן מלמד אומר שכדאי שלא להתמיד בתיקון חצות (אם בכלל) בדורנו, אז ההמלצה שלי היא רבנו תם.

חזק ואמץ! אולי כדאי לי גם להתחיל להתנהל ככה.

זה היה בצחוק!! ונועד להרים להנחתה למשפט שאחרי!!
תקרא את התגובה שלי לארץ השוקולד
בלי קשר, אין אפשר לקבל על עצמך כל כל הרבה דברים משמעותיים, בטח לא מכל ילדה/נערה צנועה עירוניסטית בבני עקיבא, ובאופן כללי קצת קשה גם לעשות תיקון חצות, גם לקום לסליחות, ובאופן כללי רבנים שאני מחזיק מהם לא ממש מתחברים לצאת שבת לפי רבינו תם...

אני לא כזה תלמיד של הרב זלמן...

להעביר תחום עניין

לא נראלי שייך ...

אם כי הוא התלוצץ

ואתה לא אמרת כלום,רק אמרת שהרבנים לא התייחסו,אבל דיברת על הרבנים ולא על הסוגיה עצמה.

אונס קבוצתי יכול לקרות רק בחברה החילונית
ואת החילונים ממש לא מעניין מה יש לרבנים לומר.

סמוטריץ' פירסם על זה פוסט..

התכנית הארורה ההיא - ממומנת מכספי ציבור, מוכרת ממלכתית, ומופצת לכל המון העם. כחלק מהעם - עלינו למחות לזעוק ולהתריע. אין אנו שייכים לזה פחות מן היוצרים שלה. לא משנה לנו אם יקשיבו לנו או לא. זה דבר שהוא חלק מאיתנו ועלינו להוקיע אותו.

אבל הפרשיה המתועבת ההיא - היא נעשתה באופן פרטי, ללא נתינת לגיטימציה ומקום, ודאי שכל לב חמרמר וכל מעיים מתהפכות. אבל אין לנו מה לעשות עם זה, לצערינו. וכי מה - נעשה נו נו נו? הנערים יירתעו כי אמרנו? ואם אין סיכוי שיועיל - אין טעם לומר, כי כאן אין את המימד של חלק מאיתנו שעלינו להוקיע, כי אכן, ממזמן הם כבר מוקעים ועומדים, אינם חלק מאיתנו.

האם באמת אתה רואה כאן בריחה מהנכחת האידיאלים בחיי המעשה? האם באמת לא ראינו מיהו הציבור שמזה כשישים שנה הוא גדול הפועלים בחיי המעשה מכח האידיאלים הנשגבים?

וכן, זה ב"ה לא יכול לקרות אצלינו, זה קורה רק אצל מי שפרקו מעליהם כל עול ומוסר. עיר פרא האדם יוולד. ואם פורק מעליו עול - כזה הוא אף נשאר. וכי ראית עיירי פרא שלא ינצלו הזדמנות שכזו? חשבו שיוכלו לגדל דור שיחונך למרידה, אבל יישאר מוסרי, אז ברוך בואם למסקנה שידענו מראש: זה בלתי אפשרי. מי שחונך להרס, להפקרות. להוללות. יחיה כך את חייו.

ובמעט ארסיות: רק הדור והציבור שיכולים להנות ולחגוג ב"היהודים באים", הם אלו שמסוגלים לעמוד שלושים איש בתור לכזו תועבה. 

 

אלו הם הפתרונים, של אלקים ושל הולכי בדרכו, ושמא אכן נסכים עמך, "דובריו". 

 

ואיך אפשר בלי מילה על הצביעות החוגגת, בשבוע האחרון ארעו כעשרה מקרי אונס ותקיפה על ידי מסתננים, "עובדים זרים" בלע"ז. מישהו אמר משהו? מישהו גינה? נאדה. רק תופסים טרמפ על אירוע גדול..

ולא, שלא יאמרו לי ש30 זה משהו אחר, אני רוצה לראות את העז פנים שיאמר לנערה שנאנסה על ידי  מסתנן "אחד" שלא גינו כי זה לא בהמי כמו אונס קבוצתי....

וכדאי מאוד שאני אהיה ישנה בקרוב

א. מעיינות זה שם רחב והם לא דומים זה לזה. אם את מכירה קצת אז נשתמש בדוגמאות. עין מודע למשל היא כמו בריכה לכל דבר. הרבה חוסר צניעות ולכן זה כמו חוף או בריכה מעורבת לכל דבר. מי שמספר לעצמו סיפורים אחרים אולי קצת עובד על עצמו.
לעומת זאת מעיין עין גמלא (מעיין קטן וחור למדיי), כנראה שלא תמצאי שם אנשים שתגיעי, וגם אם כן, לא יהיה חוסר צניעות ברוב המקרים.

ב. ההבדל במקומות שהם לא כמו בריכה הוא כזה:
אם מגיעים לים מעורב או בריכה, בוודאות יהיה שם חוסר צניעות.. אין צל של ספק אפילו. לעומת זאת בהרבה מעיינות זה בכל לא ודאי שיהיה חוסר צניעות. לפעמים אולי תהיינה בנות, אבל יותר צנועות מהים. מחכים שיצאו ונכנסים. ואם הם לא צנועות אז כמובן שזה כמו כל ים או בריכה.

ג. חוף משפחות - המטרה שלו הוא להיות באמת חוף שאין בו חוסר צניעות. ובגלל שזה חוף ויש מרווח אז יכולה משפחה להיכנס בלי להיות קרוב למשפחה אחרת ולהיתקל בבעייות צניעות, שגם הם מדובר רק בבגד צמוד ולא בגוף חשוף.

ד. יש עיקרון כללי שממנו מסתעפים:
חוסר צניעות ודאי - אין מה ללכת לשם בכלל.
ספק חוסר צניעות - הולכים בודקים. אם צנוע נשארים, אם לא - הולכים.

מקווה שדיברתי קצת את החלוקה. אם לא ברור תשאלי

ורואה איפה שיש מעיין בחורה לא צנועה אמשיך הלאה למעיין הבא
התדירות של התופעה לא מחייבת התרחקות מכלל המעיינות.

דבר ראשון ים זה מקום שהמשפחה מגיעה לשעות,מעיין זה חלק קטן מתוך יום שלם של מסלול..
בעיקרון במקום שיש בנות בתוך המים-לא שייך להיכנס,אלא אם זה מקום מאוד גדול..

אני חושב שחלק חשוב מהקדושה הישראלית היא לשמור על קדושת העיניים ולכן צריך להיזהר שלא לראות מראות לא טובים(אני לא נכנס לנק' של איסור עצמי והנק' שמוביל לידי הרהור),בדרך כלל למעיינות מגיעים דתיים-כך שסביר להניח שבנות יותר לבושות שם.
ובנוסף צריך לראות שזה צורך הגיוני של אדם בחופש פעם או פעמיים להיכנס ולשחות בתוך מעיין או מקור מים,לכן אם אין פגיעה בעיניים שלנו,אני חושב שאפשר להיכנס ולהנות.
ולגבי חוף משפחות-זה באמת כמו חוף מעורב,אולי רק של דתיים

שחוף מוכרז הוא מקום מעורב בהגדרה ומעיין זה לא מקום עם הגדרה כלשהי.

מתישהו הוא יכול להיות צנוע ומתישהו גם לא.

בגלל שאנשים פעמים רבות הולכים ע"פ 'טייטלים' - אינם שמים לב לדברים העקרוניים.

זה צביעות ממש
לים לא
למעין שהוא בדרך כלל לא גדול כן..

רק בזה שאין ברירה. לא נלך למעיינות? פעם היינו בחוף לא מוכרז בכנרת ושחו שם גברים ונשים חרדיים בצניעות והכל היה סבבה עד שהגיעו זוג חילוני וברגע שהבחורה נכנסה בביקני כולם התקפלו והלכו

שבוע חופש לטייל עם בעלי

מבולבל לי בפנים

וזה לא משנה בכלל שאני חייבת לקום מחר מוקדם

זה עלול לקרות גם לי

תקיעות (לאשכנזים⁦⁩)
אלול
יום כיפור
חוזרים לישיבה
(משום מה, לדוד ד' אורי וישעי לא כל כך נוגע בי כמו שנים עברו)

אבאלא תשלח לנו המון סיעתא דשמיא

היה לי מכיתה ד-ז

זה רק לזקנים הענין

אין לי פייסבוק ולא אף רשת חברתית אחרת

נראה לי בזבוז זמן, כיון שלא נצרך לי.

אולי עוד יהיה פעם..מי יודע

שמתחוללות שם בדר"כ לא מגיעות לכאן. כאן זה סוג של חממה אחרת

בעיקר מבוגרים נמצאים שם כיום.

בתור פלטפורמות בלי עומק.
מה זה מבוגרים? אני רואה הרבה אנשים בני 25-30

הרוב שם מסתכלים מהצד..

וגם בפייסבוק אין יותר מדי עומק. אולי מפסרמים שם שירים יפים, קצת פוליטיקה, לא נראה לי מעבר.

תקרא את הרבנים שכותבים שם למשל..

אם אתה רוצה לראות פלטפורמה שבה רב מפרסם משהו, זאת הפלטפורמה שהוא יפרסם את הדבר בצורה הכי שיטחית.

דבר שיטחי הוא לא בהכרח רע, אבל גם לא בהכרח מועיל במיוחד.

פייסבוק ממש מועיל לפרסום דברים או כל מיני דברים כאלה שצריך תקשורת בין אנשים למשהו (מכירות, טיולים להודו אנערף..)

מקורי אה?

 

@איכה

תודה על התיוג וגם על הדבר תורה

תאמת עד שהיא נהרסת או אם הייתי במקום באמת עם המון אנשים

בפרט אם אני במשמרת בבי''ר

אם בקושי הייתי בחוץ-יומיים

אוכלים יחד צמוד לשני שותים יחד מתקלחים וישנים יחד מסיעים אונו מזיעים יחד אבל מה מסיכה והאמת הרספ מעיר על זה שהיא לא עליי ובדרך כלל אם היא על הסנטר זה בסדר. כאילו המסיכה מרחיקה קורונה...

אז יש לי רב פעמית שכבסתיצרק פעם אחת, לפני צהל. בשבת קודש כמובן אני שם מסיכה של שבת... כחולה רגילה. וגם כשאני יוצא הביתה...

נדבקים ומדביקים.

ואגב גם סכום חד"פ ברובו לא חד"פ אם קצת שומרים עליו

אם רק קפצתי רגע למכולת או משהו כזה אז אזרוק אותה ביום שאחרי

מחליף את המסיכה

כל פעם שיוצאת תוקעת שלוש מסכות בתיק ביחד אם השלוש מאתמול ושילשום וכו'
לא מבדילה.

מה הקטע להוסיף סתם חדשות?

שיעלו אותי לאוטובוס

אם אני נוסע לעבודה בתחבורה ציבורית אז בסוף היום

אם ברכב אז הרבה יותר כי אני חובש אותה כמה דקות פה ושם ולא במקומות הומי אדם

הלל אומרים.

 

מוסף (בעוונותינו לא) מקריבים.

 

יעלה ויבא - מסיפים.

 

אז אלולללל!

לא אמרו אצלנו בבית כנסת שהולך לפי הרב עובדיה יוסף

לא מתווכחים עם חופשיה

אם אומרים הלל בברכה ומוסיפים יעלה ויבא ועמידה שלמה, אז זה אלול.

גם אם לא מקיימים בו את מנהג אמירת לדוד ה' אורי

 

אבל הסוף זה טיעון טוב....

@חופשיה לנפשי

יש פה ציטוטים שראוי לשמור💪

בלי קשר לאלול

מופיע בבא"ח.
בפועל מעטים המקומות שראיתי שאומרים אותו.

בטח שאסור לצחוק עליהם, הם נשגבים, הרי הם משחקים דמויות מהתנך

,

ובהחלט, כל מילה!!

יש כריכים מוכנים שיושבים כמה שעות במכולת עד שלוקחים אותם והם כוללים מיונז

(שמתי מעט מאוד)

זה מה שמצאתי
״מיונז – יש לאחסן בקירור מיד לאחר הפתיחה. מיונז שעמד בחוץ על השיש כמה שעות, יש לזרוק.״

טוב אז בזכותכם הכנסתי את זה למקרר בינתיים עד היציאה.
נראלי עברו שעתיים וחצי מאז שהכנתי אותם

תריץ חיפוש בגוגל

עכשיו בקייץ נראה עד שעתיים שלוש, רק מומלץ שיהיה עטוף,שלא יתייבש ולא יבאו זבובים ויתושים.

מתנבא לעולים בתקופת בית שני שלא יתעצלו לבנות את המקדש. יום שנהרגו בו שאול ובניו.

לא הכנתי עדיין לשבת.

בעיקרון אני לא מכין לשבת,מסתמא רק לנקות מחר בעז"ה

זה התפקיד של הגברים בבית

ומחר
הכל מחר

של הגרז"נ.

 

לא מצליח לעכל. ובאמת. זה לא קלישאה. אני באמת לא מצליח לאתחל את הלב, שיפנים שהוא איננו.

 

 

 

לא התפקיד שלי לבשל..

#תהיותעלהחיים

 

כשאתם אוכלים המבורגר, אתם חולקים

עם שלושה אנשים שונים עגבניה אחת שלימה

 

 

כתבת יפה!

מידי כמה שנים אופי המנהגים מתעדכן ומתחדש...

גדולה לכל מה שקשור למקדש חוויותיה והלכותיה.

גם בזמן המקדש היו תוקעים ומתפללים גם בירושלים וגם בשאר הארץ.

כן, מלכויות זכרונות ושופרות רלוונטיים בזמן הבית בדיוק כמו היום.

 

הנוסח היה מעט שונה אבל מהות היום כיום דין לא היתה שונה מזו שאנו מכירים.

 

במקדש היה בסה"כ קרבן מוסף מיוחד לר"ה (מלבד מוסף ר"ח).

 

דווקא ר"ה הוא חג שהשתמר בימינו פחות או יותר כמו שהיה בזמן הבית.

הוא לא 'רגל' ולא יו"כ עם סדר העבודה והמסתעף.

 

אפילו העובדה שחוגגים יומיים לא היתה שונה.

בתור אשכנזי שלמד בישיבות אשכנזיות עד גיל מסוים, ובהסדר הלך לישיבה עם אופי ספרדי, שמתי לב להבדל ממש גדול ביחס לימים האלה בין העדות השונות.

 

 

תנצל אותם להתבוננות אישית ולימוד כהכנה לחג, הלכות וכדו'

שאני עוסק בו ברוב היום.

האלה?

שקוראים בהפטרות את הנחמות מישעיהו.

בגיל צעיר כל כך רוצים להחדיר לילדים רגש של ירא"ש וחרדת קודש מהימים האלה (שזה ערך בפני עצמו) אך לפעמים כל כך מגזימים ויוצרים אצלם תחושה שהקב"ה כביכול מחפש אותנו בסיבוב. צריך לאזן את היראה באהבה, את הגבורות בחסדים.
לדעתי, תעשה מה שגורם לך לחיבור לימים האלה ניגונים של סליחות בנוסח מסויים שאתה אוהב (קרליבך/ירושלמי...), שירי נשמה שמעוררים את הלב, שיעורים על אהבת ה' אלינו ועל הקרבה שלו לעם ישראל בימים האלו. יש הרבה סיפורים, מדרשים ומאמרים.
אחד המאמרים שאני יכולה להמליץ עליו ושממש שינה לי את התפיסה הוא סיכום דרשה חורש"י, פרשת כי תבוא, תשמ"ב של האדמור מקלויזנבורג זצ"ל.

יש את הזמנים שפשוט נוחת עליך הקדושה כמו עכשיו שהייתי באמצע ללמוד גמרא ופתאום נחת עלי רוח של אלול והתחלתי לבכות ולשיר שירי דבקות.

רק הבעיה שזמנים כאלו אצלי הם נדירים. רוב היום אני עוסק בלימוד תורה או במדע והעיון גובר על הרגש והוא במידה מסוימת מציל אותי מחרדה.

אני צריך דברים שיעזרו לי לבטא את הרגש בדרך של אהבה כמו שכתבת.

הרב ארז משה דורון שבר לנו את כל הסטיגמות על יום הכיפורים - כיפה

 

 

 

הנשמה הפנימית של אלול | בית המדרש | שיעורי תורה | אתר ישיבה

 

הוא אצלי כבר המון שנים ועדיין אני מקבלת מדי פעם מסרונים ושיחות בערבית.

ולא קיבל אף פעם ספאם במשך כ6-7 שנים.

ומיד אחרי שהתחברתי לרימון קיבלתי הצפות של ספאם.

 

השאלה איך בודקים דבר כזה.

אני מקבל ספאם בלי מקור שאפשר לתבוע אותו, וגם בלי אפשרות להסיר