פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 416)

כל מיני קרנות נאמנות שבהסתברות בינונית אחת מהן מחזיקה אותם.

ישירה של מניות?

משום מה זכור לי  (אולי בטעות) שאת אמריקאית ועם אזרחות אמריקאית א"א לפתוח חשבון בפפר...

חשבתי שזה אומר שאת אזרחית. אז מצוין.

ותספרי על האפליקציות האלו..

מה הדמי ניהול שלהם, מה העמלות, מה הם מאפשרות וכו'

רוב החברות פנסיה מחזיקות בכמות זו או אחרת  קרנות סל של נאסדק ואס אנד פי 500 אז טסלה שם

לבבות ששלחתם לאקס/ית שלכם

בוואצאפ, עדיין פועמים

לא לשלוח לבבות דרך הוואצאפ

 מה כן?

מגיעים אליה, משקיעים קצת, זמן איכות, קצת כסף,

עושים מנגל משובח עם לבבות עגל, לא כך?

מנטוס וקולה על הלב ונגמור עם זה

"חבר שאל!" חח

@איש השקים (פעיל?)..

חצי שקל עם פאלי משני הצדדים, נכון?

זמיר טריקים.

אז אני לא יודע עד כמה אני מקווה שיפול על צד אחד, אני פשוט תמיד בוחר פאלי. 

ולרוב, אני חושב שכולם יודעים את התשובה לפני שהם מקלידים את השאלה

לפחות אצלי זה כך. 

יודע את התשובה+ מה יגיבו+ מי יציק לי בתגובה שאינה לרוחי (נכון מ'? (: )

+רמת הסיפוק שתהיה לי מהפוסט העתידי. (אם זה לא מעל 8 לא טורח)

אז למה בעצם, אתה שואל?

מן קטע חברתי שכזה, 

אנשים. מוכרחים ללרלר. אז כאן זה סבבה, זורם כזה, זמין. 

ובאמת לעתים אכן יש סיעור מוחות וסינרגיה שמעיפים אותנו אל על.

אז אולי גם בשביל הרגעים האלו.

אתה צודק!

(:

עדיין נשאר בזמיר טריקים בר"ג.

זוכר שפעם היה.

מדפסות מרושעות😫

מורגש גם בלימוד, אתה יכול לשבת ב"סדר" חצי שעה עם קושיה, לשבור את הראש.. ברגע שתקום ותיגש לחבר לנסות לשאול - איך שאתה מסביר לו את הקושי - אתה עולה תוך כדי על הפיתרון..

כנ"ל כשאתה מנסה לכתוב במחברת, (וואי כמה "חבורות" יצאו לי מקושיה/הערה/תירוץ תמים שבאתי לכתוב, והכתיבה הפרתה את המחשבה עוד ועוד ועוד....)

זה הגיוני מאוד בגלל שכתיבה/ אמירה מחייבות אותך להעמיד את הדברים הצורה סדורה יותר וברורה יותר, מוסברים היטב. ואז המח כבר מוצא את שורש העניין ודו"ק היטב.(וזה מלבד העניין ה"סגולי" שבהוצאה מן הכח אל הפועל..) 

טלווזיה מגיעה עם כל התועבות קומפלט, וקשה לשלוט על זה.

איך אפשר לבדוק אם יש בעיה של חוסר צניעות/אלימות לפנ שרואים לא הבנתי..?

שים לב שגם לא העלנו בכלל אפילו את הקטע של הביטול תורה.. שזה קיים בכל התכנים כמעט בטלווזיה למעט התורניים אולי

אשרייך

אני חושב שאופציה יחסית טובה היא להשתמש בממיר צופיה של הידברות

זה למי שכן רוצה לגדל את ילדיו בערכים טובים ולא עם כל הקילקולים, אבל מצד שני קשה לו מדיי להיפטר מכל ההטבות שהטלווזיה יכולה להכיל

אבל איך נפטרים מזה?

מהמנטליות הזאת שטלווזיה זה חלק בלתי נפרד מהיומיום

אני בא מבית חילוני כך שאני עדיין חווה את הקשיים האלה לצערי

חחח אני לא מסוגל לדמיין חיים בלי טלווזיה כי אף פעם לא חוויתי את זה.. 

אני חוזר בתשובה נעים מאד...

בקיצור אחי, תתעסק בכל מיני דברים אחרים לאט לאט זה יפסיק לעניין אותך כי המוח שלך יתחיל לרוץ לבד עם מחשבות מעצמו. כי יש מספיק חיים מחוץ לטלויזיה והם יותר מעניינים ומביאים סיפוק והרגשה שאתה מתקדם בחיים. 

אני אודה שאני רואה לפעמים כדורגל, אבל זה רק שעה פעם ב... וזה לא מסרים ומשהו שמנוון את המוח כמו שאר הסדרות וחדשות וכל הטחינת מוח שם.

אולי תנסה לשים לב איזה צורך בדיוק הטלויזיה ממלאת לך ואולי תמצא לזה תחליף...

רק התכוונתי שזה משהו שהוא עדיין קיים בסביבה שלי לצערי

נ.ב קטע שיש לך את התמונת פרופיל הזאת, גם לי הייתה את אותה תמונה בדיוק בפרופיל באתר מסיום להרבה זמן

אין על סנופקין

מכיר את המצב הזה.  ויש לי חברים כאלה שהבית שלהם עם טלויזיה  - ברוך ה' הם לא מסתכלים...

זה קצת קשה ומושך, גם בגלל הרגילות. אבל אם מתבוננים בנזק שיש בה-  מתחיל לרדת ממנה.

לגבי התמונה, בטח אחי סנופקין זה דמות שממש אהבתי.

סנופקין לשלטון  

עד היום מידי פעם אני רואה מומינים עם חבר שלי מהיוטיוב חח

לפעמים אני גם רואה עם אחיינים שלי בתירוץ שזה בישבלם

לכאורה,

כל הבעיה בטלוויזיה היא חוסר היכולת שלך לסנן תכנים.

כיום,
עם הגישה הבלתי מוגבלת לכל תוכן שהוא עם אינטרנט, כולל גישה לטלוויזיה מהאינטרנט, מייתרת לחלוטין את השאלה.

אז מה כן?

מסך / מקרן, עם חיבור למחשב נייד שבוא ההורה יכול לבחור את התכנים ולהתאים אותם בצורה הטובה ביותר לילדיו ולעצמו.

בהצלחה עם מלחמות האתמול.

היום יהיה יום מוצלח.

לשפיכות דמים מזוויעה לא פחות.

ואם נוסיף את הצד הנוצרי בפרשה - יש לנו מעגל סגור של שלוש עבירות החמורות.

אבל בגלל זה ביטלתי את הווים הכחולים.

לא תמיד יש לי זמן לענות באותו רגע ויש כאלה שנפגעים כשלא עונים.

וגם אז, בסוף יש תשובה. אם לא התקשרתי אז זה סובל דיחוי ואפשר לענות גם מחר או בעוד יומיים.

אבל יש כאלה שזה קורה תמיד אצלם והם גם לא יענו. בכלל.

או שאני עונה תוך 0.2 שניות,

או שאני עונה תוך 3-5 ימי עסקים.

אין אמצע  

אולי בגלל שאני לא נפגע מכך, גורם לי

לרצות להאמין שכולם כך.

"אחי, אני מסטול מת, התחלתי לראות השרדות"

לא מתחילה איתם שיחה שוב

אתמול התכתבתי עם חברה ואז כתבתי לה משהו רציני וארוך וישר כתבתי לילה טוב כי מיהרתי לישון

בבוקר אני פותחת ת'מחשב, ו--- היא לא הגיבה (כמובן שכן קראה)

פתיחה גרועה ליום מקסים!!!

"ושננתם לבניך ודיברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך וקשרתם לאות על ידיך והיו לטוטפות בין עייניך וכתבתם על מזוזות ביתך ובשערייך" זה הכי מוחצן שיש.

ספר החינוך(אאל"ט) כותב דווקא ש'אחר המעשים נמשכים הלבבות'

(יש מקורות לכאן ולכאן, בוודאי גם שהמחשבות משפיעות על המעשים אבל-)

תכלס, התכלית היא שהעובדה שאנחנו עובדי ה' תתבטא בכל המכלול, כמו שכתבת.

ברור שהיא צריכה להיות גם פנימית ואמתית ולא רק חיצונית, אבל החיצוניות לא מגריעה אותה

היא גם משבחת אותה אצלנו ואדרבא גם משביחה אותה אצל אחרים

אני חושבת שזה גם קצת אגויסטי להיות עבד ה' לבד-זה ענוותנות של שקר

גם החינוך הרבה מתבסס על דוגמא אישית- כשילד רואה מה באמת עושה את זה לאבא שלו,

ממה אבא שלו נהנה ומה משמח אותו/חשוב לו, זה משפיע עליו מאד.

אם ח"ו אבא שלו יסתיר את התענוג שלו מהמצוות, יסתיר את העבודת ה' שלו,

הילד יחפש במקומות שמראים תענוג מדברים אחרים.

ולכן צריך להיצמד לשכנים טובים, למקום תורה, כי הסביבה משפיעה בצורה אוטמטית 

ע"י מה שמתבטא גם ובעיקר בצורה חיצונית

אני לא התכוונתי החצנה בצורה קיצונית או מכוונת-לשחק אותה, התכוונתי שרוב עבודת ה' שלנו בצורה אוטמטי מתבטאת כלפי חוץ, ואין צורך להסתיר אתזה.

אני לבושה בצניעות- זה מתבטא כלפי חוץ.

אני שומרת שבת- זה מתבטא כלפי חוץ

וכן לבנים- ציצית, טפילין, תפילה- אם באמת מתפללים לה', רואים את זה.

מאוד קשה להיות שחקנים בעבודת ה' אפילו אהבה ויראה בלי מעשים מתבטאים כלפי חוץ. 

שעם ישראל מדגיש כעם את שייכותו לקב"ה, כגון ע"י הציצית, וכל יחיד מראה שהוא חלק מזה.

יש מצבים שבהם נכון לא להסתיר ואפילו לשתף אחרים, וזה מצריך שיקול דעת, אבל הבלטה והחצנה מכוונת, יכולים לבוא על חשבון האותנטיות, בצורה שגם הסובבים ישימו לב למלאכותיות, וזה ידחה אותם.

לפעמים, תלוי באופי ובנסיבות, יש גם אנשים שמתייחסים להחצנה כאל כפייה.

ממש בהתחלה.

שאם יש "בינוניים" - כלומר אנשים "פשוטים" שתחזקו מראות אותך, תחצין. ואם לא - לא.

כמובן שבמצב שאת המחצין לצורך הנ"ל, צריך מנגד לעמול ולהזהר מגאווה וכו'..

וכדו', אלא אדם שמקפיד בפני אנשים שפחות מקפידים, היות ויוכלו להתחזק.

נראה לי, שזה יותר יוצר אווירה של משהו תמהוני, מאשר יחס מכבד למצוות.

כלפי הזולת, הוא זה שנראה תמהוני?? תמוהה בעיניי

תחשוב שחודש אלול, זה הזמן לחזור בתשובה לפני יום הדין, זה הזמן להמליך את המלך(כל העולם, לא רק אתה, לא יעזור שרק אחד ימליך, וזה אחריות של עמ"י!), המלך בשדה, אפשר לדבר ולבקש ממנו מה שרוצים, הוא יודע אתזה, הוא זוכר אתזה

אבל- יש אנשים שבכלל לא יודעים או לא זוכרים ומה יהיה עליהם?

א. מי שיודע ולא זוכר השופר מזכיר לו(אפילו מי שיודע וזוכר, לכן תוקעים בשופר)

ב. מי שלא יודע, רואה בן אדם נורמאלי, מתנהג נורמאלי, מדבר נורמאלי, מתלבש נורמאלי, עושה מעשה שהוא לא רגיל

זה יעניין אותו ואולי אולי יתוודע גם

לדעתי דווקא האדם כזה הוא צדיק שלא מרוכז בעצמו,

מחפש לתת ולהעניק לסביבה את כל האור שזכה בו בחסד.

ועומד עם מגאפון ברחוב וצועק עצות לחיים טובים, ייתפס כתמהוני.

דווקא מי שאכפת לו מאחרים, יחידים או ציבור, זקוק ליתר רגישות באופן שהוא מנסה לעזור להם, כדי להוביל לתוצאות רצויות, ולא להפוך למטרד.

אם אפשר לסייע במשהו, אתה יכול לשלוח הודעה...

למה כל הבעיות לא יכלו להגיע אלי בגיל 17, שאז

היו לי את כל התשובות

לא רוצה להשמע פסימי אבל הכל אבוד

אין לי בעיה.

נראה לי שהחיים עצמם קצת יותר אבודים מזה.

(:

לא יודע. 

עדיף בדרך חיובית, לצאת עליה לא יעזור (בטח שלא לטווח הארוך).

אם זה פוגע בילד שלך אז הילד שלך קודם.

אבל הכי טוב זה שהיא תבין שזה לא יפה ותשתף אותו, בדרך כלל אם מסבירים לילדים בצורה יפה אבל גם מספיק ברורה (כלומר לא לבקש אלא להגיד לה לשתף אותו) הם מבינים.

או לומר לה, בשיחה מקדימה: מעכשיו, אם את רוצה להיות כאן, אז בשמחה - אבל את צריכה להתייחס יפה אל... וכשמגיעים חברים - הם באים אליו, ואת יכולה להמשיך להיות כאן רק אם הוא במשחק. ומרגיש ממש שותף, לא שעושים לו טובה שמשתפים אותו..

או פשוט, כשמגיע חבר, או שהילד במשחק עם חבר והיא מגיעה - לומר לה, חמודה, כעת לא זמן מתאים, הגיע חבר אל.. תבואי כשלא יהיו אצלו חברים...

תבין שהחברים שלו הם חברים שלו..