פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 44)

לדעתי זה פסיכולוגי. כן זו תשובה נדושה כזו.. אבל זה לא שהתעוררת ונפל לך פסוק בפה בלי הקשר.

חשבת על זה, והמוח עשה את ההקשר. 

מצד שני יכול היה ליפול לך פסוק אחר בפה.. כמו אשרי יושבי ביתך...

כי ביתי בית תפילה... גם ציפור מצאה בית... וכן כיד ה' הטובה עליך..

אולי הפסוק הזה נפל לך מתוך חשש שלך שהיא לא שמחה מעצם בקשתך להתארח אצלה..

ובכלל, מי אמר שזה קשור לדודה שלך? אולי זה בכלל מרמז לדבר אחר.

בכלל בתנ"ך? אפשר לומר שזכריה, אבל יש עוד כמה מתמודדים רציניים.

1.רות!

2.שופטים או שמואל

יש לי חיבור לספרים האלה

שופטים הכי יפה. גם שמואל א' ב'

לא העתקתי פשוט אנחנו אוהבים בדיוק את אותו דבר. 

למרות ששומעים אותה בכל שנה פעמיים - אני נהנית ממנה בכל פעם מחדש.

ומשאר ספרי התנ"ך אוהבת את שמואל.

ובהתאמה - הדמויות התנ"כיות שאני הכי מתחברת אליהן הן אסתר ודוד

אבל כל אחד מספרי התנ"ך הוא מיוחד בשבילי ואני נהנית ללמוד אותו. ובכל פעם שאני לומדת מחדש על דמות תנ"כית קדושה אני אומרת לעצמי: אולי לילד הבא שלנו נקרא על שמו? (וכבר עשינו את זה כמה וכמה פעמים )

הכתיבה הכי ספרותית, המנגינה הכי יפה, הסידור לאל"ף־בי"ת מדהים, אופן סידור המילים המיוחד בחלק מהפרקים (מדרגות מקבילות), זה עוד מבלי לדבר על התוכן והמשמעויות האמוניות שלו, בקיצור מגילת איכה בפער

ספר – דניאל

ולא כי קוראים לי דניאל חחח

הנבואות ממש מיוחדות ויש אווירה כזאת של מסתורין ואפוקליפטיוּת, הפרקים האחרונים בעברית הם מדהימים

אני גם אוהבת

כי אל אשר תלכי אלך..

ספר בראשית ברור 

בן-סירא הוא לא מהתנ"ך. יש אפילו איסור מדברי סופרים להחשיב אותו כאחד מספרי התנ"ך (כך הרב שרקי מפרש את האיסור לקרוא בספרים החיצוניים, חרף העובדה שהגמרא מצטטת מבן-סירא....הוא מפרש שהכוונה היא לעשות אותם מקרא, להחשיב אותם כאחד מספרי התנ"ך).

ואחת מהמגילות היא התכוונה, כמובן, לאחת מחמש המגילות בתנ"ך, לא למגילת תענית.

זה לא אחת מחמש המגילות. תהלים הוא מן הכתובים והוא לא אחת מחמש המגילות. וכמובן, לא מצליח להבין מה הכוונה שזה כתוב שלא בכתובים.

גם אסתר מאוד אוהב, אבל פחות מהן.

ספר איוב, ללא ספק.

ספר- ישעיהו- עומק החורבן ועומק הגאולה, הישועה

ושמואל.

מאותה סיבה, כי זה סיפור שנראה פשוט אבל בעצם...

ע֥וֹד הַיּ֖וֹם בְּנֹ֣ב לַעֲמֹ֑ד יְנֹפֵ֤ף יָדוֹ֙ 

שבועות אינו "נעול" על ו' בסיוון כי מבחינה תיאורטית אפשר שאייר וסיוון יהיו חודשים מלאים, חסרים, אחד מלא ואחד חסר, וזה משנה את התאריך, פשוט בימינו הולכים לפי הלוח הקבוע.

היום החמישים יהיה בהכרח- ה' סיון, בעוד מתן תורה שלא דברנו עליו, הוא ו' סיון, או ז' סיון לשיטת רבי יוסי.

חז"ל סידרו בדרך פרשנית שיחול באותו יום ו"חסכו" לנו ציון מועד נוסף בלוח השנה.

לשבועות אין תאריך אלא 50 יום אחרי פסח

רש"ר הירש ויקרא כ"ג

אילו הייתה כוונת הכתוב שנחגוג את יום החודש שבו ניתנה התורה, היה מוסר בידינו את התאריך ההיסטורי המדויק, באותו דיוק שבו קבע את ימי הזיכרון של יציאת מצרים בימי י״ד וט״ו בניסן. נראה אפוא שזו אינה כוונת הכתוב. אדרבה, כל כוונת הכתוב היא לשלול תפיסה מוטעית זו, ולכן אומר הכתוב: ״וקראתם בעצם היום הזה״. לדעתנו, הפירוש הוא כך: אל תקבעו את המועד ביום החודש שבו ניתנה התורה – דבר שנראה כאפשרות המסתברת ביותר, אלא, תקבעו את המועד – הידוע לכם היטב (מן התורה שבעל פה) – ״בעצם היום הזה״, ביום החמישים לעומר, שהוא היום המיועד להבאת לחם הביכורים, ללא כל התחשבות ביום החודש.

מלכתחילה אין כל פרשנות אחרת זה פשוט הרעיון של החג

התורה אמרה ממחרת השבת... עד ממחרת השבת השביעית.

לפי חז"ל פסח נקרא שבת. השנה הוא חל ביום שלישי, ועל כרחך תאמר שהשבת השניה והשלישית, וכן הלאה עד לשביעית, יחולו כולם ביום שלישי.

ואכן חז"ל קבעו מה שקבעו, ולא נאריך בזה.

"חז"ל קבעו בדרך פרשנית שממחרת השבת הוא ממחרת ראשון של פסח, דהיינו ט"ז ניסן, וממילא היום החמישים נעול על ו' בסיוון,"

=> כבר העלינו שיום החמישים לא "נעול" אלא תלוי בחודשים אייר וסיוון, תיאורטית אפשרי שיחול ה'-ז'

"חז"ל סידרו בדרך פרשנית שיחול באותו יום ו"חסכו" לנו ציון מועד נוסף בלוח השנה."

=> בין כה וכה אף אחד לא היה מציין מועד נוסף בין אם הוא פרושי או בייתוסי, וכאמור חז"ל לא סידרו שיחול באותו יום כי הוא יכול לחול בכל אחד מהימים הנ"ל. כאילו, אין סיבה שיציינו יום כזה, נניח הייתי בייתוסי וסופר ממחרת שבת בראשית (+5 ימים נגיד) ושבועות שלי היה יוצא י"א בסיוון... על סמך מה אני אחגוג נוסף בו' בסיוון? והניחא למאן דאמר בו' ניתנה, מה עם זה שאמר בז' ניתנה? לדעת ר' יוסי אנחנו כבר 2000 שנה לא חוגגים שבועות ביום מתן תורה. פשוט התורה רוצה שנתייחס ליום מתן תורה כפונקציה של ספירת העומר מסיבות סימבוליות.

"ברם, רוב הראשונים סבורים כאמור שהיא מדרבנן, לפיכך יאמר לכאורה שחג שבועות בזמן הזה, אף הוא מדרבנן, שאם לא כן, נמצא שהוא ללא נקודת יחוס ממשית, ותלוי באויר. וצריך עיון גדול."

=> שאלה מעניינת שדשו בה, ההסבר הוא שהספירה קיימת ועומדת כמו שהיא פשוט אין חיוב על הגברא להשתתף בה. כלומר התורה קבעה ששבועות יחול 50 יום מיום הקרבת העומר (בין אם מקריבים ובין אם לא – "חוקת עולם לדורותיכם"). אבל לספור בעצמו אינו חייב אלא בזמן שבית המקדש קיים.

אני לא יודע למה יש קטע כזה בדיונים כאן שכל פעם מפנים אותי "לקרוא שוב"

תאמינו לי קראתי. או שאני לא מסכים, או שלא הבנתי ואני צריך הסבר נוסף

אף על פי שהתורה לא צוותה, ואפילו תאריך מדוייק לא ציינה.

לכאורה היה צריך להוסיף עוד יום על הימים שצוותה התורה, אבל הם הגבילו את עצמם והסתפקו ביום אחד שיסמל הן את מתן תורה והן את חג הקציר.

ולכן, בחודש השלישי... "הכל מודין שהיה בראש חודש", וכאמור התורה לא ציינה יום בחודש. נמשיך לא להבין זה את זה.

ובבנין בבית המקדש נשמח במהרה בימינו. אמן.

לגבי הלכה למעשה לשאול רב מובהק

הנושא הוא מאוד סבוך עם הרבה שאלות גם נקודתיות גם במטא גם בהלכה וגם בהשקפה

אבל אני חושב שאפשר שההחלטה של "אגודת ישראל" בימי קום המדינה היא "מעשה רב"

לפני קום המדינה היו הרבה חילוקי דעות בנושא, האם נכון להקים מדינה שידוע שהיא תהיה מדינה חילונית (במיוחד בימי מפא"י) כו' כו'

אבל בסופו-של-דבר החליטו לתמוך (מלבד העדה החרדית)

"לאחר השואה באירופה וההחלטה על הקמת מדינת ישראל נקטה אגודת ישראל גישה חיובית יותר כלפי המדינה בתקווה שזו תלך בדרך התורה ובשאיפה להשפיע על אופייה. עם פרוץ מלחמת העצמאות אף קרא מרכז אגודת ישראל בירושלים לכלל הגברים החרדים הצעירים בעיר להתגייס למלחמה במסגרת המפקד הכללי ביישוב עליו הוחלט אז,[42] לאחר שהוסדרה הקמת חטיבות חרדיות והובטחה עמידה על דרישות הדת במחנות הצבא."

ברור שההנהגה במלחמת העצמאות הייתה חילונית לגמרי, ברור שמטרות המלחמה לא היו תורניות, ברור שכל-מיני שיטות פעולה לא היו מקובלות מבחינה תורנית

ועדיין ראו לנכון לתמוך לפחות בנושאים החשובים ביותר כמו צבא כו' וה' יעזור

הרי אם יורו לחייל להכנס לעזה בלי נשק בכלל ולהלחם רק עם הידיים, אז בזה אתה תסכים

שצריך לעשות את המקסימום לא להתגייס, נכון?

אז מבחינתי הגבול נחצה ממזמן ממזמן כשאני רואה שממש חיילים נהרגים בגלל פחדנות המנהיגים.

ראיתי את זה וחוויתי את זה עוד במבצעים קודמים.

ט' זה הכינוי שלי בשב"כ

המופלא הוא שהיה מי שהאמין

ואני לא הבנתי למה הסתכלו עליי מוזר שכל איש שב"כ שפגשתי התגאתי שאני מכיר את ט'.

יש בסרטון כמה חזקים..

ואיך יודעים שאמא של יהושע הייתה במוסד?

כי אף אחד לא יודע איך קוראים לה..

הבן שלו הוא צ'...

תוחלת החיים בממוצע עולה, רמת החיים בממוצע עולה,

כך שכנראה ריבונו של עולם יצר טבע יותר מאפשר לבני אדם לחיות מאשר לא מאפשר

אולי אתה מתכוון לומר: המישהו שמאחורי הטבע שלו יש רצון. והוא כן רוצה אותנו, עובדה שהכמות שנפגעה היא מזערית לעומת כל שאר האנשים. אתה מביא דוגמאות קיצון של תופעות חד-פעמיות, שלא מעידות על הכלל, שהוא, למרות כל האסונות, ממשיכים להיות חיים על פני כדור הארץ. מבחינה בוטנאית או מה שלא תרצה, כדור הארץ מתאים לחיים, לעומת כל שאר הכדורים שלא מתאימים מבחינת התנאים לחיים עליהם.

הכמות שנפגעה היא ממש לא מזערית.

שים לב שמבחינת תופעות טבע, תסכם את הטורנודאים, הוריקנים, אסטראודים, מגפות ומחלות ושינויי האקלים, אתה תראה שכדור הארץ לא מגלה סימנים של מקום שהוא טוב לבני אדם או לחיים אורגניזמים.

בשטח של שלושת רבעי מכדור הארץ, אם נזרוק אותך שם חסר כל אתה תמות תוך 10 דקות כי משהו יטרוף אותך. או בטביעה. בכל הזדמנות כדור הארץ מנסה להרוג יצורים חיים.

וההוכחה לכך היא המאובנים. שים לב, 99% מכלל המינים של כל היצורים החיים *כולל* מיני אדם שחיו *אי פעם* על כדור הארץ נכחדו. זה לא סימן למקום שמנסה לתמרץ אותך להשאר בו.

אבל זה בבחינת: "אם לא נביאים הם (=בני ישראל), בני נביאים הם"....

מה זה לא מגלה? עצם זה שכל התנאים בכדור הארץ מתאימים היא ה"סימן" של כדור הארץ. זה נכון שאדם בודד לא ישרוד בטבע, אך האדם מטבעו הוא חברתי, כמו עוד יצורים שמסתובבים בלהקות ולא חיים לבד. להוכיח מאדם בודד אם ישרוד או לא ישרוד זה לא שייך. מלבד זה, יש הבדל בין אסונות טבע, שהם אסונות טבע, לבין חיות טורפות, שזה חלק משרשרת המזון, שדווקא שרשרת המזון היא זו שמחזיקה את כל היצורים חיים. אם הזאב לא היה טורף, לא היה לו אוכל, והוא היה מת מרעב.

לגבי המאובנים, זה לא מוכיח כלום, כיוון שהיה מבול, וה' הבטיח שלא יהיה עוד מבול.

בכללי, אני לא מבין את הדיון פה לשיטתך. לשיטתך יש פה רגב אדמה שעליו אנחנו חיים. מה שייך לומר שלכדור הארץ יש רצון או לא רצון? אני באמת לא מצליח להבין לאן אתה חותר. אז סבבה, קשה קצת בכדור הארץ. מה הטיעון שלך? מה אתה רוצה להוכיח? שנלך למאדים?

הסיבה שבני אדם משגשגים היא שבני האדם הצליחו לרתום את המערכת האקולוגית של כדור הארץ לטובתם. לא בגלל שהבסיס של כדור הארץ מתאים לבני אדם לחיות פה. יש אסונות טבע, פשוט בני אדם מצליחים להתגונן מפני תופעות כאלה.

ולגבי הסיפא שלך, אני לא גוזר מזה שום דבר פילוסופי. הפותח שאל מה אנחנו מרגישים ממפולת שהרגה 2,000 איש אז אמרתי שכנראה כדור הארץ הוא לא מקום מתאים לחיות לכתחילה וכל הקיום שלנו עליו הוא בדיעבד. מה זה אומר מבחינה פילוסופית? אין לי מושג. רק מציין עובדה.

ההבטחה שלא יהיה מבול היא הבטחה שה' יותר לא ישמיד את העולם, הן בצורה של שטפון, הן בצורה של אסטרואיד.

אתה מניח שהפעולה של בני האדם היא לא חלק מהטבע. אבל זה לא נכון, השכל של האדם הוא חלק מהטבע שלו, ולכן אפשר לומר שמראש ה' לקח בחשבון את השכל של האדם ולא הוריד אותו לעולם שאיתו הוא לא יכול להתמודד.

אני עדיין לא מבין מה זו הקביעה הזאת שכל הקיום שלנו פה הוא בדיעבד. הנתון הוא שיש כאן כדור שעליו אנחנו חיים, ויש גם אסונות שפוקדים את הכדור שלנו מדי פעם. מאיפה אתה גוזר ש"לא מתאים לחיות פה"? ומה זה בכלל אומר שלא מתאים? מתאים זה עניין יחסי, זה שיש לנו אוויר לנשום ואנחנו לא קופאים למוות או נצלים למוות זה מראה שאכן כדור הארץ מותאם לחיים שלנו ביחס לכדורים אחרים. קיצור, אני לא מצליח להבין מה הטיעון שלך. הנתון הוא שכולם מתים, ולמרות זאת, כיוון שאנחנו בני-אדם, אנחנו מבכים את מי שמת, כי אנחנו מרגישים בחסרונו וזה עצוב. זה שיש מציאות אובייקטיבית שמונחת בטבע, לא סותרת את העובדה שהיא עצובה. אמנם, נראה לי פותח השרשור התכוון יותר לשאול מבחינת היחס לגויים יותר.

זה נכון שהרבה מינים נכחדים, אבל גם הרבה מינים חדשים נוצרים. ולחלקם יש אפילו צאצאים מתפקדים.

אין דינוזאורים מעל ל60 מיליון שנים, אבל הם החולייה החסרה בין זוחלים לעופות. שקיימים עד היום בכדור הארץ.

והרבה מינים נכחדים יש מינים יחסית דומים קיימים.

ובשורה התחתונה יש פה מגוון ביולוגי עצום של יצורים שונים שמתאימים בדיוק לתנאים שונים מאוד לאורך מקומות שונים מאוד לאורך כדור הארץ.

לא טוב ולא רע... (אולי גם טוב יותר מרע?  אויר מתאים, הרבה צמחי מרפא וכו' וכו')

ביחד לשאר הכדורים בחלל הוא הכי טוב

כמו שדוד המלך העדיף את הדבר על פני החרב, כיוון שזו מיתה טבעית וזו מיתה משונה, והאופן שבו מתו כל האנשים הללו, בכ"כ הרבה אכזריות ורוע טהור, זה מה שמכאיב הרבה יותר מהבחינה הכמותית. כל יום אנשים זקנים מתים, אבל זה הרבה פחות עצוב מאנשים שנהרגים צעירים. אז קודם כל, העובדה שכמותית נהרגו שם יותר אנשים לא גורמת לכך שבאופן אובייקטיבי יהיה יותר ראוי לבכות על זה.

מלבד זה, יש את הדבר הטבעי לחלוטין שבן-אדם יותר מחובר לעם שלו ולמולדת שלו, ויותר יבכה את הצרות שלה מאשר צרות שפוקדות עם אחר. כמו שבטבע כואב יותר לאדם אם קרוב שלו נפגע מאשר אם מישהו אחר נפגע.

לגבי עצם העניין שאנשים מתו, אכן, זה מעציב, אבל כמו שאמרתי, אין אף השוואה לשמחת תורה בשום צד, צורה ואופן.

נ.ב האמת שעד שכתבת כאן לא שמעתי על זה בכלל....

נראה לי ברור שאסור לרמות

הוא זה שמשקר בקורות חיים, והוא זה שיעבוד שם למרות שהוא יודע שהם רוצים מישהו עם ניסיון, ברור שהוא גם שותף לרמאות.

כאילו לצורך העניין אתה יכול לשלם הרבה ועדיין לקבל מוצר ברמה ירודה.

ובכללי לגבי שריפות כל המוצרים האלה הם סכנה ומומלץ להשתמש בהם תחת השגחה

שלו אמיתיים.

זה סיכונים שלוקחים לפעמים כשקונים מאתרים כמו אלי

המחירון של אלי אקספרס תמיד נמוך בהרבה מרכישה בארץ. 70 ש"ח זה מחיר סביר בארץ למטען נייד פשוט.

מה גם שאפשר למצוא מטען נייד באלי אקפרס שעולה שקלים בודדים (שאז הוא בבירור לא שווה כלום במקרה הטוב)

והחנות הזאת קיימת חודשיים.

זה נתונים שאני אישית לא הייתי לוקח את הסיכון איתם

בדרך כלל במקרה כזה מדובר על סך חיי הסוללה.
אל תקנה כי חבל על הכסף....

זה של ה10k הגיוני.

של ה100k בהחלט פחות הגיוני בהפרש המחירים האלה

אם הוא נטען ב 5V 2.1 A אז ככל הנראה יקח לו די הרבה שעות להטען...

יש לי בבית פאוור בנק גדול.  לוקח לו לילה להטען.

ל100k יקח בנתונים כאלה להטען יומיים.

אבל אם באמת יש בו 100kmA

הוא יספיק לטפלון לחודש בערך בלי מטען. 

כמה אמפר זה 100000 ma?

בגודל כזה? כמה זה יוצא?

יש היום מטענים ובקרי טעינה שמטעינים 5000ma בפחות משעה..

אז נראה לי שזה קצת מגוחח לקנות 100kma ולחכות שעות על גבי שעות שיטען.

כמה הגודל של שמצבר של 15000 ma? אני די בספק ש 100000 ma  במחיר כזה יהיה בגודל כמו שמתמונה.

רק המשלוח של יחידה בסדר גודל ונפח כזה יעלה יותר.

יש הרבה ספק האם המוצר הוא מוצר אמיתי או זיוף.

קרטע לגמרי מהתחלה ואז כבר לא עבד.

כדי לקנות מוצר אמין, צריך לראות מספר קניות שהיו לו, מספר חוות דעת, וותיקות של המוכר.

אגב שים לב בתגובות שאנשים קיבלו מוצר אחר..

עוד משהו, הרבה פעמים יושבי עליאקספרס נותנים 5 כוכבים מיד כשהמוצר הגיע והדליק אור,

וזה לא אומר כלום על מה שקרה למוצר שבוע אחרי זה (אני לא זוכר אם אפשר להגיב עוד פעם)

אבל לענ"ד התנ"ך הוא ספר מצוין בשביל זה.

זו תשובה מוזרה גם בגלל שזה משהו שאנחנו כאילו מכירים, וגם בגלל שלכאורה אין שם תפיסה פילוסופית מורכבת אלא סתם סיפור.

אבל אני חושב שאם קוראים אותו בנחת ומתבוננים בקשר בין ה' לבני האדם, במה שהוא רוצה ומצפה מהם, באיך שבני אדם מתייחסים לה', אפשר ללמוד משם הרבה מאד. 

אני לא אומר שאין דרכים אחרות/ספרים אחרים שיוסיפו הרבה, אבל אני חושב שזה בסיס טוב.

מאמר "דעת אלקים" נראה לי קצת פחות רלוונטי כי הוא מדבר יותר על עצם זה שצריך להכיר מיהו אלקים מעבר לתפיסה המופשטת של בורא, ולא מדבר על השאלה מיהו באמת. (וזה עצמו בעיני עוד סיבה טובה להפנות אל התנ"ך. התנ"ך עוסק בדיוק בחלק שמדבר על ה' כמישהו שפועל בעולם ועל המידות שלו והדרך שבה הוא מנהיג ומתייחס לאנשים, במצוות שלו, וכו', ופחות בצד המופשט והפילוסופי שהוא חשוב אבל קצת מנותק.)