רוצה לדעת איך הולכת שם האכיפה של חבישת מסכות בשעות הלילה, כשאין כמעט אנשים.
מודה מראש.
רוצה לדעת איך הולכת שם האכיפה של חבישת מסכות בשעות הלילה, כשאין כמעט אנשים.
מודה מראש.
יש אכיפה....
יש סדרנים גם בתוך הרחבה עצמה, מקפידים שתהיה מסיכה גם על האף... אין אופציה לנשום![]()
אופציה לנשום, זה מה שאני צריכה 
באיזו שעה היית?
אולי קצת יותר...
מורידים שם את ה'וי' מ-'בדוק איות בעת ההקלדה'
...נפש חיה.
מור ולבונה
נועה גבריאלשמריץ קמפיין להזניח תרומת דם תמורת תרומת טסיות
אני ניסיתי וגיליתי שלא כל אחד יכול לתרום טסיות
ברשותכם, אשאל אתכם שאלה פשוטה..
דוגרי - עד כמה אתם דוסים?
אני לא מתכוון להגדרות שאדם בוחר להגדיר את עצמו - דתי לאומי, תורני לאומי, חרדי לאומי וכולי.
אני מתכוון לתכל'ס - מושגים כמו "עבודת ה'" "קיום מצוות" "יהדות" "א-להים" כולי - שמבחינתכם מהווים את משמעות חייכם? או שאלו דברים חשובים ונחמדים אבל יש עוד דברים בחיים וכולי?
בטענה שאדם עונה כן והוא לא שומר מצוות באופן מלא ("אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא") אז הוא יחשוב את זה בתור חסרון שהוא לא משלים איתו אז הוא עדיין יחשב דוס..
מה אומרים? איך אתם מסתכלים על זה?
(כמובן שאני מציג את זה באופן ממש פשטני, אך כרגע נתעסק בזה)
את מדברת יותר במישור הפרקטי שאותו חיווית שבאמת אין הגיון שם להגיד הכל או כלום כי בחיים המעשיים תמיד לא יהיה 'הכל', אז הדרך הזאת מובילה לאופציה של ה'כלום' ישר.
לעומת זאת מבחינת יושר אינטלקטואלי צריך להיות כנים ולומר בפה מלא מה הגיוני ומה לא. זה מה שהיה חשוב לי להעביר.
ברגועכִּי אֵין זֶה דֶּרֶךְ הָעֲנָוָה הָאֲמִתִּית שֶׁיַּחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ לְרָשָׁע גָּמוּר חַס וְשָׁלוֹם, וּלְהַקְטִין מַעֲלַת נַפְשׁוֹ הַקְּדוֹשָׁה - רַק אַדְּרַבָּא, צָרִיךְ לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁנַּפְשׁוֹ בְּשָׁרְשָׁהּ הִיא גְּדוֹלָה וִיקָרָה וְגָבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, וְאַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רִבְבוֹת עוֹלָמוֹת בְּלִי שִׁעוּר תְּלוּיִים בָּהּ, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ ז"ל - שֶׁאִם הָיוּ מְהַפְּכִין אֶת הָאָדָם הָיוּ רוֹאִין שֶׁבְּכָל גִּיד וְגִיד מִגִּידֵי הָאָדָם תְּלוּיִים אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רִבְבוֹת עוֹלָמוֹת, וְכַמְבֹאָר בִּשְׁאָר סְפָרִים מִגֹּדֶל מַעֲלַת הָאָדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת צֶלֶם אֱלֹקִים, וַאֲפִלּוּ נֶפֶשׁ הַפָּחוֹת שֶׁבַּפְּחוּתִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל גַּם כֵּן גָבֹהַּ מְאֹד מְאֹד.
(ליקוטי הלכות, ברכות השחר ג', אות ה')
קודם כל כדי לדעת שאני לא לבד
וגם כדי לקבל טיפים מה לעשות למי שיש..
אוף לאחרונה אני מפחדת להרדם..
יש לי קטע כזה שאני נמצאת בתוך חלום שנראה כאילו במציאות-לדוג' נמצאת בחדר שלי
ואיכשהו מבינה שיש איזה (לא יודעת איך לקרוא לזה) כוח שסוג של שולט עלי
ואז אני קולטת שכל הדמויות שאני רואה (בני משפחה ) הם בעצם מדומיינים , כאילו מנסים לעבוד עלי שזה אמיתי..
ואז כשמבינה את זה מנסה בכל כוחי להתעורר, ממש זועקת, מתפללת
ואז מצליחה להתעורר ואחרי כמה זמן קולטת שנכנסתי ללופ חדש נוסף של חלום בתוך חלום
נאבקת, נלחמת , מבקשת ..ואז מצליחה להתעורר במציאות,
כמה פעמים יצא שנרדמתי אחרי הסיוט הזה ואז זה חזר על עצמו שוב. סיוט.
לאחרונה מתעוררת ומפחדת להרדם, מנסה לחכות לבוקר ערה.
אחותי אמרה לי שהיא ראתה שאני נלחמת להתעורר תוך כדי שינה באחד הפעמים.
אני מקפידה לקרוא ק. שמע שעל מיטה.
מישהו מכיר?
אבל רציתי לשאול, זה שאתה לא דתי "בגלל מחשבה" לדבריך,
זה אומר שאתה אתאיסט?
אז בעקבות איזה חלק בידיוק אתה מגדיר את עצמך ככה? ומדגיש שזה בגלל מחשבה. שלא ח"ו נטעה לסווג אותך כתאוותן.
(רק לא בטוח שמאותן סיבות שלך). וגם בעלות תשובה במקומות שונים בדרך- מקומות שיכולים להיות מתאימים לך
לפי איך שהיום הזה מתקדם אני מתחיל לחשוב
שהריס שביקשתי ממנו משאלה
בבוקר היתה שיערה מהגבה
גלויהאיזה יופי.
אתמול היה יום מוצלח ברובו. היום שיהיה גם! אמן.
(רק למה היה כ"כ קשה להרדים אותם... הצילו)
אין כמו הלילה....
הלב נפתח...
"בעת שקעה חמה,
אז תזרח נשמה..."
(ציטוט של עצמי![]()
באמת.)
דוגמא מדהימה מעולם ההלכה שהרמבם כותב שהבא מהדרך ימתין שלושה ימים ויתפלל
ועוד דוגמא
בתלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף ס"ה, עמוד א' נאמר: "אמר רב חייא בר אשי אמר רב כל שאין דעתו מיושבת עליו אל יתפלל משום שנאמר "בצר אל יורה"
וכידוע בתחילת השו"ע, מעט בכוונה וכו
וגם
המצוות לא אמורות להגיע ממקום של "צורך"
אבל לא חושב שזה יכול להוביל או להחמיר.
אלא למי שיש כבר, אז נשמע לי סביר שזה "יתפס" על גורמים הלכתיים.
אבל אולי יש בזה ייתרון שזה יהיה במקום דברים אחרים
ח"ו שלא יהיה.
של ד"ר אביגדור בנש"ק- כפייתיות וחרדה על רקע דתי-
מומלץ!!
הוא טוען שיש אנשים עם נטיה לocd ואצל כל אחד זה יתבטא במה שמשמעותי בחיים שלו , אז אם הוא דתי חזק זה יתבטא במצוות וכו' ואם חילוני אז יכול להתבטא בדברים אחרים כמו בזוגיות או בהקפדה על ניקיון וכו'..
למי שיש לו OCD זה מתבטא לפעמים בדקדוק במצוות בצורה לא נכונה ובריאה
ואם כשאתה אומר להחמיר הכוונה זה שזה ייכנס להם לעוד תחומים בחיים -בעיניי התשובה היא כן.
כל התחום הדתי יכול להיות כר מאוד פורה לאנשים עם OCD . יצא לי לפגוש בזה מקרוב.. בעיקר אצל חבר'ה ש'מדסדסים'
עבדו קשה לאזן, חלק בעזרת טיפול, ודברים באו על מקומם בשלום בגדול...
לא מתיימרת להיות דעה רפואית או איזה 'מייבין'... כן? רק מתוך מה שמכירה
בכל צורך אחר בחיים שלנו, כגון הצורך לנעןל את הבית או לסגור את הגז.
לא רואה שום עדיפות "להאשים" את הצורך בדקדוק במצוות.
כאחד שמכיר מקרוב. OCD הוא עניין נפשי שיכול להתבטא באלף ואחד דרכים - לפי הדברים שחשובים (באמת) בעיני הסובל.
רואים פה את החכמה של ההלכה בכך שספק ברכות להקל
להיות אובססיבי אליו כדי לעמוד בו
אבל בהחלט יש איסורים שמאפשרים אובססיביות לגביהם
מישהו פה צפה בשידור ההדלקה ממירון וזיהה עוד דמויות חוץ מהרב דרוקמן והרב דודי והרב שמואל?
לא שיודיע לי שהוא מכיר...
יהודה ולד(נראלי, היה עם מסכה)
מתניה שפירא
אלחנן גלט
סמוטריץ'
הרב רפי פרץ
הרב שמעון כהן
הרב ראובן ששון
יאיר שחל
הרב
אברהם בלטי
אלחנן גלאט
יאיר כהן
הרב יהושע שפירא
הרב חיים גנץ
הרב אייל יעקובוביץ
ועוד ועוד...
אם אני יזכר בעוד אני יכתוב....
יהודה ולד, הרב שמואל הולשטיין, הרב חיים בן שושן
לפעמים אין להאדם שום התלהבות בהתפילה, וצריכין לעשות לעצמו התלהבות וחמימות ולב בוער להתפילה, כמו למשל שנמצא לפעמים שהאדם עושה לעצמו רוגז עד שבא בכעס ונתרגז. כמו שאומרים העולם בלשון אשכנז ער שניצט זיך איין רוגז. כמו כן ממש בקדושה בענין התפילה צריכים לפעמים לעשות לעצמו רוגז, ויעשה לו חמימות ותבערת הלב בדבורי התפילה אזוי וויא איינר שניצט זיך א רוגז, ועל ידי זה יבוא אחר כך באמת להתלהבות וחמימות הלב בהתפילה, ויזכה שיבער לבו להשם יתברך ויתפלל בהתלהבות גדול.
וכן בענין השמחה, בפרט בשעת התפילה, שצריכין שתהיה התפילה בשמחה גדולה, וצריכין להכריח עצמו לשמח עצמו בכל מה שיכול כדי לזכות לשמחה, ובפרט בשעת התפלה וכמובא (לקוטי מוהר"ן, חלק א', סימן רפב) על פסוק: אזמרה לאלקי בעודי וכו' (תהלים קד, לג), עיין שם. ואם לפעמים דעתו מבולבל ואינו יכול בשום אופן לשמח עצמו, אז עצתו שיעשה עצמו כאילו הוא שמח, ואף על פי שבתחילה עדיין אין השמחה באמת בלב, אף על פי כן על ידי שעושה עצמו כאילו הוא שמח, על ידי זה יזכה אחר כך באמת לשמחה.
ועצה זאת היא עצה גדולה מאד גם בכל הדברים שבקדושה, שבתחילה צריכין לעשות עצמו כאילו הוא להוט אחר אותו הדבר שבקדושה ואחר כך זוכין באמת לזה. והבן מאד. (שיחת הר"ן עד)
על המגזר "החופשי"
הזה שמותר בו כמעט הכל
זה שצריך "להכיל" ו"לקבל את השונה/אחר"
אין לי בעיה עם זה.
אבל פשוט נגעלת כל פעם מחדש איך הקטע של גסויות עובר כזה בהחלקה ובצחוקים.
כאילו אם אתה גס אתה שווה יותר.
ברמה שאנשים מבוגרים עושים על זה קומדיות.
חמודים, זה לא מכבד אתכם.
ועוד אנשים מגיבים לזה בקטע טוב, מחמיאים.. היה מצחיק. "טוב אחי, חזק אחי"
מה מצחיק מה?!..
לאיזה רמה ירדנו?
אנשים שמנבלים את הפה שלהם או שמשתמשים בשפת גוף ...
בקיצר...
איך הגענו למצב הזה שדבר גס זה מצחיק וראוי לשים על גבי מסך?!?...
כאילו לא בקטע דתי עכשיו, רק לא ברור לי איך אדם שמכבד את עצמו מדבר או מתנהג ככה?
מזכיר לי ילד (לא דתי) שלימדתי פעם חמוד חריף כזה, הוא אמר לי משהו כזה חכם
"אני לא מבין למה לא מסכימים לנו לקלל ואומרים שזה אסור שבטלויזיה זה מותר"
תכנית טלויזיה כלשהי?
עדיף לא לראות..
אבל כן התחלה של זה.. הייתי אומרת את השם של התוכנית.. אבל זה לא כזה משנה
כי זו תופעה שקיימת בטלויזיה ובתוכניות בידור באופן כללי...
זה כמו שחילונים יגידו שכל הרבנים שרלטנים שמחפשים לגנוב כספים ולהטריד בנות וילדים שכפופים להם בגלל כמה רבנים שעשו דברים כאלה.
יש הרבה אנשים חילוניים שרחוקים מזה מאוד.
זה מאוד קל לראות את כולם כעגלה ריקה או מלאה ברפש, אבל האמת 'קצת' יותר מורכבת.
ולא רק מאפשרת כזה בחוסר נעימות ומבוכה אלא מהללת ומשבחת ומייקרת
אז זה אומר דרשני דרשני דרשני...
ואיפה אנשי החינוך החילוניים בכל התמונה?!?...
שמחפיצות נשים ומצד שני צועקים על הדרת נשים, זאת צביעות. אין דרך אחרת להסביר את זה.
זה שלקלל זה נתפס דבר לגיטימי בצבא/בסרט - זה דבר שלילי אם מסתכלים מתוך עולם ערכים נורמטיבי.
אבל אתה שבוי בקונספציה של תפיסת העולם שלך. מבחינה מסוימת זה חיובי.
הכלל כמו שאמרתי:
א. לא כל התופעות חיוביות בעיני כולם (כולל פרסומות מחפיצות וקללות בסרטים), גם אם היחס אליהם שונה (למשל אדם חילוני לא יזדעזע לשמוע עבריין מקלל בסרט גם אם הוא רואה את זה כהתנהגות גסה ושלילית).
ב. לא כל מה שאתה מזהה כחוסר צניעות הם מזהים כחוסר צניעות וממילא אין סתירה (למשל אישה שמראה את הגוף שלה בעיניך ובעיניי זו חוסר צניעות, אבל בעיניהם זה יכול להיות כמו שאתה תראה את העיניים הכחולות שלך או ציור שציירת - אין כאן הדרה או החפצה כל עוד מתייחסים אליה בכבוד כאדם).
כל אחד הוא "שבוי" בתפיסת עולם שלו, לא? אולי בנאדם חסר תפיסת עולם הוא "לא שבוי" בתפיסת עולם שלו.
זה נראה לי ממש לא ענייני לטעון כזה דבר. זה לא משנ אם אני שבוי בתפסית עולם שלי, זה משנה איך אני מתמודד עם הטענות שמופנות כלפיי. ולמה אתה קורה לדבריי קונספירציה? כל אידיאולוגיה היא קונספרציה?
א. לא הבנתי. אם אני חושב שקללה זה דבר שלילי ואין בעיה לראות סרט עם קללות - זאת לא סתירה?
לא טענתי שכל הדברים הם לגיטימיים בעיני כולם אך עצם זה שזה מובן מאליו שיש פרסומות שגורמות לזלזל בנשים זה לא מזעזע אף אחד בגלוי. זה מקבל לגיטימיות ציבורית רחבה מאוד.
ב. תלוי. אני יכול להבין מי שאומר שהוא הולך לים מעורב ולא עושה מזה אישיו (אני לא מסכים, אבל יכול להבין את הטענה). אך עצם זה ששמים פוקוס מיוחד על נושאים מיניים - זה לא צנוע בהגדרה!
לא להיות מסוגל להבין את הצד השני 'לשיטתו'.
(קונספציה, לא קונספירציה. זה אומר סט של הנחות/השקפות מסוימות)
א. נכון, זו לא סתירה - הוא יגיד "אני בעצמי לא אקלל, אבל אין לי בעיה לראות שאחר מקלל גם אם בעיניי זה שלילי". בהשקפה דתית נמנעים מכל מפגש עם ניבול, מחשש שמא ישפיע, אבל זו לא ההשקפה החילונית - אפילו אצל מי שבעצמו רחוק מזה. אלו דברים שקיימים בעולם.
ב. זה לא רק זה שלא עושה אישיו. אפילו להתעסק בדברים מיניים זה לאו דווקא שלילי מבחינתם - זה תלוי באופן. אתה ניגש לזה מתוך התפיסה הדתית (המודרנית יש לציין, בתנ''ך ובחז''ל היא הייתה שונה) לגבי מיניות וצניעות.
וזה מה שאתה טעון ביסוד דבריך ואני שולל אותם מכל וכל ואמשיך לשלול (עד שלא אשתכנע ממך)
א. מי שמגעיל אותו קללות - יגעיל אותו גם לשמוע וגם לקלל.
מאוד לא הזדהתי עם הדברים שזיהת אותם כ'תפיסה דתית' - זאת לא התפיסה שלי.
קללה זה גועל נפש. זהו.
ב. זה בדיוק חוסר צניעות בהגדרה - בלי קשר לדתיות או חילוניות. לגלות את מה שאמור להיות צנוע. ךשים במרכז השיח את הדברים שרואים את כמוצנעים - זאת חוסר צניעות בהגדרה. בלי קשר לדת. רק ביחס למושג 'צניעות'.
למה ללכת בעירום ברחוב זה לא צנוע? כי זה אמור להיות מכוסה.
תרבות שה'דגל' שלה זה חוסר צניעות זאת תרבות שעוסקת באופן מרכזי בנושאים שהיא מבינה שהם צנועים.
באידיאל שלי באמת לא להתקרב לסרטונים ביוטיוב...
אבל לפעמים יצא לי להציץ על תוכניות קומדיה ישראליות (לא סדרות..אפילו לא התחלתי לדבר על זה...)
כבר הפסקתי לספור כמה אנשים דתיים מדברים בדיוק ככה
יש 'חופשיים' עדיני נפש (משכילים ושלא) ויש דתיים גסי רוח.
זה נכון שהדת מרחיקה ממיניות ולכן הנורמות הדתיות (גם בדתות אחרות אגב) נקיות יותר, לפחות כלפי חוץ, אבל זו עדיין הכללה וגם לא בהכרח מעיד על איכות האנשים כמו על הנורמות החברתיות שלהם.
נקודה נוספת למחשבה:
יש דברים שמבחינה דתית הם מאוסים אבל במבט 'חופשי' הם טבעיים ולגיטימיים ולכן אדם דתי יראה את האדם החופשי כפחוּת מוסרית/אסתטית, אבל זה מבט סובייקטיבי ולאו דווקא שזו האמת האובייקטיבית.
אכילת שרצים/חיות טמאות למשל היא דבר שאדם דתי יראה כדבר מאוס, ולכן במידה מסוימת גם את מי שאוכל אותם, אבל האם באמת יש הבדל בין עכבר לגדי או בין חרק לדג או בין עוף דורס לעוף טהור?
"לא יאמר אדם אי אפשי בבשר חזיר, אלא אפשי ואפשי והתורה אסרה עלי"
לגוף העניין, א"א להתעלם מ"עקומת הפעמון" המוכיחה שאנשים דתיים הם יותר מוסריים ו"נעלים" , ולא קשה להבין למה.
ההכללה שלה אולי לא נכונה ברמת הפרט, אבל היא ממש נכונה ברמת בכלל (גם לא נראה לי שהיא התכוונה לרדת לרמת הפרט).
טלויזיה - לדוגמא - זה משהו לגיטימי בתרבות הכללית החילונית. ויש שם המון תוכניות גסות ופרסומות גסות וכל זה כאילו כלום. זה דבר שמקובל. מקבל לגיטימציה רחבה בחברה החילונית. תוכניות רדודות שאינם מקובלות בציבור החרדי והדתי - הם קונסנזוס בחברה החילונית.
ולגבי הטיעון שדבריה הם סובייקטיבים - אם א-להים אמר והוא אובייקטיבי הוא כנראה יודע.
אכילת שפנים וחזירים איננה אמורה להגעיל שומר תו"מ, הרי לגויים מותר. משמע שזה לא דבר לא אנושי. "איפשי ואיפשי אבל מה אעשה וכולי"
אמרתי שזו הכללה - וככזו היא לא מדויקת (לשני הצדדים).
דבר שני: מה שמוגדר כגסות אצל אדם דתי לאו דווקא מוגדר כגסות אצל אדם חילוני (בוא, יש בתנ''ך הרבה מילים ותיאורים שלא נוחים לאוזן של אדם דתי ובהרבה תלמודי תורה מדלגים עליהם. בחז''ל יש כל מיני עצות ומשלים עם תיאורים מיניים שאדם תורני היום לא היה מעלה על דעתו להוציא מהפה). אז זה שהנורמות שונות לא אומר בהכרח שאדם בחברה הדתית שעמדת המוצא שלו היא נורמה שבעיניו נקייה יותר הוא יותר נעלה ממישהו שנוהג על פי נורמות אחרות. כל הבנות הדתיות, כולל המחמירות ביותר, היו נאסרות ומוכות באיראן על פריצות בגלל הלבוש שלהן (חוץ מכת השאלים, שזו אחת הטענות המרכזיות שלהם שלא ייתכן שנהיה פחות צנועים מהערבים) - האם זה הופך אותנו לפרוצים?
וזו הנקודה לגבי הסובייקטיביות - זה נכון שבעיני המאמין הדת היא אמת אובייקטיבית אבל בכוונה לא באתי מנקודת מבט דתית כי הרי הטענה מול החילוניים היא לא "למה אתה לא מקיים מצוות" אלא למה הם מתנהגים בבהמיות ובפחיתות מוסרית (לכאורה אפילו לשיטתם) ביחס לדתיים.
אתה מפספס את עיקר דבריה.
היא הביאה ביקורת על הקונסזוס שקיים בחברה חילונית!! זהו!! זאת ביקורת מאוד צודקת.
הביקורת שהיא הביאה (שאני שותף אליה) היא נובעת מאמונה בערכים אונברסליים כלל אנושיים. שמקובלים גם היום.
זאת צביעות לצעוק נגד הדרת נשים אבל לפתח עולם תרבותי שלם ולקבל אותו כלגיטימי שהופך נשים לאובייקט מיני.
צניעות זה באמת דבר סובייקטיבי שמשתנה מחברה לחברה.
מצד שני - יש חברה שנורמות שלה שאינן צנועות.
עכשיו - אתה יכול לומר "כל ערך אנושי הוא סובייקטיבי והוא לא מוחלט" - סבבה. אין בעיה.
זה עדיין לא יגרום לי לא לצאת מדעתי שמשהו עושה דבר ששקלתי ברצינות והגעתי למסקנה שהוא לא מוסרי.
זה שהודאות לא מונחת לי בכיס זה לא אומר שאני לא תופס את הידיעה שלי כרצינית (מיכאל אברהם, שם, שם).
אז אני לא אומר בודאות, אז מה? זה אומר שלא ראוי להתייחס לטענות שלי?
א. לגבי סקסיזם, גסויות וכדו' - זה לא קונצנזוס, זה אמנם לגיטימי בחלקים נרחבים אבל לא אצל כולם. על זה כתבתי שזו הכללה.
ב. צניעות היא עניין יחסי - שיעורי 'חינוך מיני' למשל אצלנו נתפסו בעבר (ואצל הרוב עדיין) כדבר שלא יעלה על הדעת, בעוד שלדעתם זה חיובי ונצרך. כנ''ל לגבי יחסי בנים-בנות באופן שלדעתם בריא. כך שגם אם בחברה מסוימת הנורמות אינן צנועות בעיניך (או מבחינה דתית) זה לא אומר שהם מעודדים חוסר צניעות אלא פשוט לא רואים אותה ככזו (בניגוד למדובר בפסקה הקודמת).
נ"ב
אני לא בא לתמוך בגישה החילונית, אני רק מסביר שלתקוף אותה ממבט דתי זה קצת להתווכח עם עצמך - בוויכוחים עקרוניים חשוב להבין את הצד השני.
שזה לגיטימי להחפיץ נשים בפרסומות ובד בבד לצעוק נגד הדרת נשים.
זה שבסרט הגיבור יקלל ויתפסו את זה כסבבה - זה אכן מראה על קונסזוס שמכיל את זה.
יש גבול לייחסיות של צניעות. גם אם אנשים ילכו ערומים ברחוב אתה תגיד שזה עניין יחסי?
שאנשים מבליטים את המיניות לפרונט - זה לא צנוע בהגדרה. לא משנה כמה כיסויים שמים לזה. לפעמים דווקא ההגזמה בצניעות נובעת מחוסר צניעות מובהק - שימת המין במרכז השיח.
בטח שאני מבין את הצד השני, לא מסכים איתו. זה מצויין לא להסכים.
אבל אני לא חושב שזה עניין של חוסר הסכמה, כי אין אידיאולוגיה מאחורי זה, זה בדר"כ חוסר אידיאולוגיה..
כי באמת לא התכוונתי לפרטים בחברה החילונית בכלל, ואני בטוחה שגם שם יש כאלה שסולדים מזה
התכוונתי יותר להרגשה הכללית שזה דבר לגיטימי לדבר עליו ולצחוק עליו...
ואגב הדת אכן מרחיקה אבל לא רק מרחיקה גם הדת מאוד מלמדת לשמור על דיבור נקי, ויש כמה מאמרות של חז"ל
על החשיבות של זה. וגם אם אדם לא יכיר את החזל האלה ראיתי שאצל דתיים יש הרבה יותר כבוד בהקשר לדיבור בנושאים הנל
העניין פה הוא השפל שאליו אפשר להגיע. אין קשר לגירוי מיני.
זלזול בדיבור של האדם ובאדם עצמו - כשהוא אומר קללה.
זלזול במה שצריך להיות צנוע שאתה מגלה אותו לכולם.
(כל עוד הוא לא הורס)
אז תיזהרו לכם. כל חפץ שנתתם לו או שהוא לקח מהארון נהיה "שלו" וילווה בהתקף זעם אם תנסו לקחת את זה ממנו בחזרה אחר כך.
(משה, שצריך כבל USB מאריך בשביל להרדים את חנה, ומגלה שאין לו חוטים כי איתן לקח הכל).
משההוא עבר את הגיל של תני הכבאי.
משהלקח לי שניה להבין על מה דיברת.
(נגן מוסיקה)
אני מצטט מתוך ג'ינגל הבחירות שלהם בתשס"ג.
".. על ביטחון לא נוותר, כי הבית הזה הוא שלנו, אין לנו בית אחר,
בשביל ביטחון חייבים אמונה, זה החינוך שקיבלנו,
נבטיח זהות יהודית למדינה, מפד"ל התקוה שלנו,
שומרים על הבית שלנו, שומרים על הבית שלנו - מפד"ל .. "
George Maisonאחרונהבס"ד
מי שיכול להתפלל ולהעביר.
הועבר מאתר בחדרי חרדים.
כאילו זה לא שאני מצפה כאן לשיעורי גמרא אבל למה אני רואה כאן כתבות על האח הגדול וקליפים עם נשים רוקדות ועוד עשרות דברים שראיתי כאן בימים האחרונים, זה כבר לא ערוץ 7 של לפני 5 שנים אין שום קשר הרמה כאן ירדה ממש אני לא מבין מה קשה להנהלת האתר להבין שהאנשים שמגיעים לגלוש כאן נכנסים לכאן כי הם לא רוצים להיחשף לתכנים שיש באתרים חילוניים בא נגיד שבבידור ותרבות ווינט לוקח את ערוץ, נכנסים לכאן כי לא רוצים את התכנים האלה וכשמנסים לפנות למישהו - אין עם מי לדבר אשמח לשמוע מה אתם חושבים על השינוי שחל כאן וגם אשמח אם תתייגו אנשים מהמערכת שאולי יענו לי בכנות ובכבוד (אני לא בא להתריס אני באמת רוצה להבין מה הולך כאן)...
אתייג מישהו אחד שאני מכיר... @משה
שבוע טוב ומבורך לכולנו!

מזמור לאל ידיאחרונה