מתוך ההתחדשות של ימי הפורים, מגיעים אל הטהרה של שבת פרה, קבלת הרצון האלוהי וסימון הדרך והמטרה בחיים, ומתוך כך להתחדשות הגדולה של שבת 'החודש' - "החודש הזה לכם ראש חודשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה" - ההתחדשות הזו היא לכם, הינכם נקראים ומוזמנים להתחדש יחד עם החודש, עם השנה, עם העולם כולו שלובש אביב, ועם המציאות כולה המתחדשת יחד עם עם ישראל בחודש יציאתו לאוויר העולם.
---
התלמוד (שבת קמז: ) מספר על ר' אלעזר בן ערך שהגיע למקום עם תנאים נוחים, ונשאר שם, הרחק מחבריו ללימוד.
עם הזמן, נשכח ממנו תלמודו. וכשעלה לקרוא בתורה "החדש הזה לכם" קרא בטעות "החרש היה לבם". הטעות הזו, גם במובהקות שלה וגם בתוכן המילים ובמשמעות שלהן - שבגלל שהתרחק מחבריו ומהלימוד בדיבוק חברים, ליבו נהיה 'חרש' ואטום מלקבל את חכמת התורה. ביקשו חכמים רחמים עליו, וחזר אליו תלמודו. ומביא על זה התלמוד את דברי ר' נהוראי: " הוי גולה למקום תורה ואל תאמר שהיא תבא אחריך שחבריך יקיימוה בידך, ואל בינתך אל תשען"
ממעשה זה נלמד את החשיבות להיות קרובים לחברה שגורמת לאדם חיזוק רוחני. בפרט בעת זו, שיוצאים מחממת הישיבה לבין הזמנים [המוקדם], חשוב לשים לב לשמור על קשר עם התכנים המהותיים, לחוות את החודש הזה כהתחדשות והתעלות, ולא להגיע למצב של "החרש היה לבם".
ומתוך חווית החודש הזה בצורה נכונה ומרוממת, גם החודש הבא וזמן קיץ [שאנו מקווים שיתחיל בזמנו] יהוו המשך של התעלות והתרוממות.
שבת שלום