פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 493)

אותם מגרשים ואותם מטפחים, אפלייה.

אחרי שכל השנה לא מבינים למה יש בבית עומס דברים.

במיוחד עכשיו עם הקורנה הם ממש קמו לתחיה

וארנבים, ושרקנים, וכלב וכו' וכו'..

אני אוהב חיות  

לי יש אקווריום כרגע, אין מה לשנות בגלל פסח

אתה רואה סברה כלשהיא בלהצריך דווקא שני עצים?

ושני מינים מאן דכר שמיה? אין לזה שורש וענף בתלמוד ובראשונים

הסתומה הזו בגמרא (ברכות מג: ): האי מאן דנפיק (האם יש הידור לברך דוקא מחוץ לעיר) ביומי ניסן (האם ניסן דוקא) וחזי (עיוור או לילה) אילני (מיעוט רבים שניים. שני סוגים) דקא מלבלבי (ולא פירות), אומר... 

וכמובן שאין מלשון 'אילני' ראיה אע"פ שהוא בלשון רבים, שאפשר לומר שהכוונה היא ל'אילני דעלמא' וכעין שאמרה הגמרא בעירובין (יד: יח.) ופסחים (כג.) ובקידושין (סד: ) ועוד.

והסברא בזה, אפשר לומר שהיא עצמה ע"פ הכלל של מיעוט רבים שניים. שכיון ששניים נקראו רבים [ועי' בגיטין (מו.) ובחידושי הרש"ש (חולין יז: ) ובלשון רש"י כריתות (ב: ד"ה נזירות) וי"ל], יש לשבח את ה' דוקא על רבים שמורים על השפע. והוא הדין והוא הטעם לשני סוגים.

ואעפ"כ, לא חושב שיש טעם לקבוע הלכות לפי דיוקים כאלו. לא צריך להגיע לאילנות דעלמא, המציאות ביומי ניסן היא שיש אילנות מלבלבים בחוץ. גם באילן אחד יש ריבוי של פרחים, ואין שום סיבה שחז"ל יתקנו ברכה דווקא על שניים.  ובכל מקרה בוודאי הגמרא לא היתה אומרת "וחזא אילנא דקא מלבלב" כיון שלא זו המציאות, כך שאין מקום לדקדק בלשון הגמרא בעניין זה.

כמו כן, פשוט שמבחינת ההלכה אין שום סיבה בעולם שהברכה תהיה דווקא בניסן ולא באדר או אייר,או בכל חודש אחר שיש בו לבלוב עונתי.

גם מה שמובא בכמה אחרונים בשם 'המקובלים' לברך דווקא בניסן, זה מקסימום יכול להיות הידור כדי להרוויח 'עניין', לא יכול לעקור את ההלכה הפשוטה. (וגם לפי הקבלה אין לזה מקור באר"י , והמקור הקדום ביותר שמזכיר זאת הוא החמדת ימים וכולם העתיקו ממנו או ממעתיקיו, וכידוע אמינות הספר שנויה במחלוקת).

פשוט שמבחינת ההלכה אין "הידור לברך מחוץ לעיר", "נפיק" הכוונה יוצא מהבית למקום שיש בו אילנות, יהא זה בעיר או מחוץ לה. ובכלל, אין דבר כזה בתלמוד "ללכת לברך ברכת האילנות", הברכה נתקנה למקרה שרואים.

וגם הדחיות שכתבת שהמכנה המשותף לכולן הוא 'אורחא דמילתא נקט', גם ידועות וניכרות.

אני חושב שהסיבה שהאחרונים ראו לדייק במימרא זו ביותר היא משום שאין עוד איזכור לברכות האילנות במקום אחר, וגם קשה לדמות אליה עניין אחר וילמד סתום מן המפורש, ולכן אי אפשר לגזור את דיניה וגדריה אלא מכל קוץ של יו"ד במימרא הזאת.

וכי בזמנם הפריחה התחילה בדיוק בא' ניסן ונגמרה בל' בו?!

וכי בזמנם לא היה אפשר לראות עץ בודד?!

אמינא כד ניים ושכיב רב אמר להא מילתא.

ועדיין דבריי במקומם עומדים.

אדר ואייר הם לא 'מקרי צד'. כל עוד אתה לא מחלק באופן מלאכותי -  אין סיבה שיהיה חילוק.

כנ"ל לגבי עץ אחד.

זו לא תקנה לדבר לא שכיח, אלא תקנה כללית שמטבעה כוללת מצבים שכיחים יותר או פחות.

כמו שתאמר - בדר"כ כשיש ברקים ורעמים אז יש כמה בסופה אחת, לכן תיקנו דווקא על כמה ולא כשיש רק ברק אחד.

ספח ת.ז?

שיתן דוג' אישית

או לא ליד בתים.

מרגישים שחייבים לקנות משהו לקורונה

והאלכוג'ל נגמר

אולי כי אין לו תחליף.

זה בערך כמו שאם לחם היה המזון היחיד הייתה בהלה סביבו.

אשכרה היום הלכתי עם אמא שלי להליכה ליד הבית ועצרה אותנו ניידת..

הצלחתי לגרד את עצמי מהמיטה. זה הישג.

הרבה הרבה כוח!