למה ה צריך את האמונה שלנו?
או- האם ה צריך את האמונה שלנו?
קצת דומה לשאלה של רשי על המנורה "וכי לאורה הוא צריך?"
היה לנו דיון על זה בבית
ומעניין אותי לדעת עוד תשובות לשאלות בנ"ל
תודה רבה לכל מי שיענה !
למה ה צריך את האמונה שלנו?
או- האם ה צריך את האמונה שלנו?
קצת דומה לשאלה של רשי על המנורה "וכי לאורה הוא צריך?"
היה לנו דיון על זה בבית
ומעניין אותי לדעת עוד תשובות לשאלות בנ"ל
תודה רבה לכל מי שיענה !
ה' לא צריך את האמונה והמצוות שלנו, אבל אנחנו כן.
בסוף הגענו לכאן למטרה מסויימת וזה עבודת ה' הוא לא צריך את זה אבל אנחנו צריכים את זה ובסוף נקבל את השכר על זה.
כמו שכתוב שה' הוא טוב ודרך הטוב להיטיב והוא רצה שהטוב שנותן לנו יהיה הכי טוב שלם ולא נרגיש שזה "נהמא דכיסופא" לכן נתן לנו מצוות שנקבל את השכר על קיומן. וכמו שכתוב רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות. זה בשבילנו.
בסוף גם כשחושבים על זה שבשמים יש המוני מלאכים שעובדים ומכבדים את ה' כבוד רב וכו' קשה להגיד אחרי כל זה שה' צריך את המצוות שלנו. הוא לא צריך.
עכשיו בעברית בבקשה.
סתם, אני חושב שאני מבין את המשמעות.
ובקשר נכון ובריא יש שני צדדים.
אם אנחנו מתעלמים/מתנתקים ממנו אז איבדנו את כל הפואנטה.
ואמנם יש תשובות שונות לשאלת תכלית הבריאה, אבל בפשטות כל התשובות עוסקות בקשר בין ה' לעולם.
(בגדול - ברא לכבודו, ברא להיטיב, ברא שתהיה לו דירה בתחתונים)
ולענ"ד באמת כל התשובות האלה לא סותרות אחת את השניה, כי גם אלה שמדגישות את הצד שלו, וגם אלה שמדגישות את הצד שלנו - בכל מקרה צריכות את הצד השני כדי להבין את זה עד הסוף, כי כמו שאמרתי - קשר נכון ובריא לא יכול להיות חד צדדי.
(ואחדד שלפי מי שאומר שה' ברא את העולם כדי להיטיב מטובו לבריותיו (נפוץ בעיקר בשם הרמח"ל), בסופו של דבר עדין מדובר כאן בלהיטיב מטובו. וכל העמידה של הטוב הזה היא רק בזה שאנחנו קשורים אליו, כפי שהרמח"ל מסביר גם בדרך ה' וגם במסילת ישרים מיד אחרי שהוא אומר שהתכלית היא שנקבל את הטובה, הוא אומר שהטוב האמיתי הוא רק הדבקות בו יתברך...)
כמו שאני כותב ספר. וכדי שהספר יהיה מוצלח, אני רוצה שכל דמות תעשה תפקידים מסוימים. לא בגלל שאני צריך, אלא בגלל שזה חלק מהשלמות של הספר. למעשה אם הייתי ממש מוכשר הייתי יכול לכתוב ספר כזה, שבו הספר יהיה מושלם בלי תלות בבחירות של הדמויות, ובכל זאת, לדמויות יש אפשרות להיות דמויות חיוביות או שליליות. ברור שיש לי רצון מסוים שהדמויות יהיו חיוביות - הרבה יותר נעים שהספר הוא מלא בדמויות חיוביות. מצד שני, גם הדמויות השליליות משחקות תפקיד חיובי.
אבל כדי שיהיה משמעות לטוב ורע, אני צריך גם לכתוב מה טוב ומה רע. זה חלק מהספר. האמת שזה קדם לספר, אבל זה כתוב בספר כדי שתהיה משמעות לבחירות של הדמויות בספר.
כמו שאומרים שבלי כוחות רגליים אי אפשר להכריע וזה נחשב אמת, כך
גם בלי לכבוש שטח ולספח אותו אי אפשר לנצח.
זו גם אמת, פשוט לא רק שלא אומרים אותה, אלא אפילו אומרים את ההפך הגמור -
ביבי שמהרגע הראשון אמר שלא רוצה לכבוש.
אי אפשר לנצח באמת בלי לכבוש שטח ולהשאר שם, פשוט אין כזה דבר.
ולפי החוק הבינלאומי מותר לכבוש שטח ממנו יצאה התקפה, אז אין מניעה מהצד הזה.
ולתת לאזרחים הנכבשים אזרחות
אנחנו רוצים לתת לעזתים אזרחות?
רובנו חושבים שלא
אבל אין מדינה שרוצה לקבל אותם.
נגיד ומחר ישראל מקצה אונייה לאלף אנשים. ברגע היא תתמלא. לאיפה משיטים אותה?
מצרים לא מוכנה לקבל אותם. והגבולות השניים שלהם זה ישראל (גם הים זה ישראל כי היא מטילה מצור גם על הים) ואנחנו גם לא רוצים אותם.
אז יפה שהם רוצים להגר. אף אחד לא מוכן לקבל אותם. (אולי מדינות בודדות מוכנות לקבל אלפים בודדים של פליטים. לא משהו באמת מכריע)
עזה אחד המקומות הכי גרועים למחיה בעולם הזה, כמעט כל מקום עדיף.
ובאופן כללי - תמיד אפשר למצוא סיבות למה לא. לכן יש לנו שכל, יצירתיות, תעוזה, ערמומיות,
תחבולנות, אומץ וחשיבה מחוץ לקופסה - כדי למצוא דרכים איך כן אפשר.
רמת החיים שם טובה משמעותית מרוב מדינות אפריקה לדוג'
פחות מישראל. אבל יש חשמל/מים/ביוב
תקשורת סלולרית
אין מחסור במזון
אין מחסור בביגוד
יש בתים לרובם (אין כמעט הומלסים)
בישראל יש חוקי בניה עם כל מיני מגבלות שמכתיבות מחיר יקר מאוד על דברים שבעצם לא מועילים למשתמש ביום יום (דוגמא: ממ"ד). בעזה זה לא היה, ואם תסתכל על עזה מהסרטונים של חיילים תראה הרבה מאוד רבי קומות צפופים (שלא היו מאושרים בישראל) ובתים מפוארים אחרים.
בגדול שאר רמת החיים שם נמוכה יותר, אבל לא במונחים מוחלטים (להבדיל מבשקלים).
הם פשוט שקרנים. ככה פשוט. כל ההתמסכניות האלו הן חלק מהנרטיב.
לכן כל האידיוטים שחושבים שהגירה זה פתרון קסם ישים טועים.
או מרצון או מכפיה
אחרת הסכסוך הזה לא יפתר לעולם
וגם אנחנו וגם הם ימשיכו לסבול.
לא רואה אפשרות אחרת.
פעם היינו קוראים לזה "שטחים תמורת שלום"
הפלסטינים יהגרו מהשטחים ואז יהיה שלום
אבל בהצלחה לחולמים!
שהשם יעזור
היא שלא משחררים חטופים בשביל להאריך ולהגדיל את האשראי העולמי למלחמה.
מה דעתכם? מה הדאגה הכי גדולה שלכם?
הרי הכי הגיוני היה לעשות עסקה של כולם תמורת כולם ישר בהתחלה, ואז חיסול של עזה במלחמה. אבל מהר מאד היינו מאבדים לגיטימציה.
הפחד שלי הוא שכבר לא נשאר חלילה את מי להציל

וגם, שלא באמת יגמרו את חמאס בסופו של דבר, והכל יהיה לשווא חלילה.
החמאס לרגע לא הציע עיסקה כזאת ולא היה מסכים (וגם אין סיכוי שיסכים עכשיו) לשום עיסקא שבה הוא משחרר את כל החטופים, בלי ערבויות בין לאומיות להפסקת המלחמה ושימור שלטונו.
מבחינתו החטופים הם הקלף הכי חזק.
לשחרור חלקי, של החטופים שנחשבו בעולם הכי 'סדין אדום', הוא הסכים רק כשהבין שזה יתן לו אוויר לנשימה.
הוא עסקת שליט, משתי סיבות.
הראנו לחמאס שמאוד משתלם לחטוף אותנו.
שחררנו את האולטרא רב המרצחים סינוואר.
המעדן הכושר עם החלבון של פרו התות
יש לו טעם של גמדים
שמחתי לעזור ♥
מי מסכים?🤚
על השאלה מי מסכים שמתי כמה סָלְעָמִים
לא אומר שזה בעברית
אני מרגישה קשת הבנה
+מזל שיש גוגל
למה יש אימוג'ים של הדבר הזה בכלל?😅
ערכתי כי זה שיבש את כל הדף.
היו שם הרבה חחחחח
מי כאן עוסק בתחום
חינוך / ריכוז/ ניהול
מחפשת טקסטים לטקס יום הזיכרון
מי שכבר השיג חומרים להשנה הזו
כתב או המציא או כתבו לו
או לקח חומרים מהספדים וצוואות
בבקשה תעבירו לי
אני נואשת
אי אפשר להעתיק כי זה כבד שונה ואחר....
יאלה מי כאן בתחום??
עוד מהבוקר מוקדם הם דיברו על גשם משעות הבוקר המאוחרות ועד שעות אחרי הצהריים.
השעה 20:00 ולפי שעה לא ירדה טיפה אחת
אני אחראי לזה שיורד אצלכם גשם.
לפני כמה ימים היה ויכוח ביני לבין אשתי אם להחזיר את התנורים והמטריות למחסן או לא.
אני הזהרתי אותה שאם נחזיר אותם למחסן, ירד גשם.
היא לא הקשיבה לי. החזרתי את הדברים למחסן ו... הנה, ירד גשם.
שבוע שעבר עשינו את המעבר בביגוד של חורף קיץ
ואז החורף חזר
למזלי אני אישית תמיד בלבוש קיץ
שהציצית שלי בחוץ. זה החזיר אותי חודשים אחורה לגויה בארה"ב שגם העירה לי הערה אנטישמית על הציצית ביחד עם ביקורת על ישראל.
כמובן, סתמתי את הפה.
בסוף התרופה זה עוד אהבה, ועוד אהבה ועוד אהבה ודוגמה אישית של קידוש השם.
כמו שכותב הרב אהרן שלמה מהריל זצ"ל על מסכת אבות (שסליחה שאני בור בענין אבל בטוח היה לו קשר חזק עם הרב קוק. אם מישהו יכול להוסיף פרטים):
הוא כותב "כל שרוח הבריות נוחה הימנו, רוח המקום נוחה הימנו"- זה לא סתם שמחבבים אדם בגלל תכונה זו או אחרת, אלא הוא ממש חי לגמרי את המהות של אהבת ישראל שהיא מצוה כללית.
כניסיון ניעור משמיים, על זה:
בסוף היום במציאות יש "והחזיקו שבע נשים באיש אחד". - לקראת נישואין וזוגיות
שבו נתון עם ישראל.
היא לא באה מעצמה, אלא מקבוצה מסויימת, אם תבין לאן ירמזון מלי.
לא חשבתי בהיגיון שיהיה אחדות גמורה אחרי המלחמה, אבל קויתי ממש לזה, וזה לא קרה במיוחד בענין השבר.
אני רואה את השיח ברשתות ומבין שאם המצב לא ישתנה..
מדינות יראו בזה חולשה שאפשר לנצל, ואז עוד נתגעגע ל7.10.
גם לפני ה7.10 אמרתי שכל הריב הזה יביא לאסון גדול..
אנשים פשוט לא רואים , זו מציאות של מעשה ותוצאה ישירה שבאה לאחר מכן..
מצד שני, זה נראה סימן מובהק לגאולה, כולל פינוי הישובים בצפון ובדרום..
מזכיר מאוד את חז"ל על אנשי הגבול ..
אתה יודע כמה הערות אני מקבל ביום?
אל תקח ללב
נמצא בו.
בכוונה לא כתבתי את ההקשר, כדי לא ללמד חובה על חלק מהעם.
אצלי זה רק סימפטום.
אני אוהב ללכת עם ציציתבחוץ למרות שאני ספרדי. חשוב להראות שאנחנו מתגאים להיות יהודים. בעיקר בערים פחות דתיות
אבל זה דורש גם להתנהג בהתאם.
כבני ברקי שעובד בתן ביס פתח תקווה, קרוב לחצי מהחזרה הביתה היא דרך גהה, והחצי השני היא דרך 471.
אני קרוב לחודש וחצי כבר בבית וחזרתי לשגרה כמעט מלאה ורק עכשיו שמתי לב שבגהה, ב16:00 בצהריים כבר אין פועלים מהרשות הפלסטינית שחוזרים הביתה.
לפני המלחמה הייתי רואה יותר מ200 עובדים ערבים חוזרים הביתה בגהה...
עכשיו מי בונה לנו את הבתים???
מכירה כבר את הספרון של הרב גינזבורג, את הספר תנופת העומר של הרב מאיר גואטה ואת קראתיך של הרב יהושע מילר.
התחברתי יותר לשניים הראשונים.
עדיף לימוד קצר לכל יום, כדי שבאמת אספיק אותו.
תודה!
סליחה אם זו שאלה קצת ילדותית אבל אני לא מבינה משהו.
מצד אחד נראה לי שהרוב יסכימו שהאהבה הכי גדולה בעולם זה אהבה של הורה לילד.
אבל נראה לי שהאהבה הכי גדולה בעולם צריכה להיות בין איש לאשתו ובין אשה לבעלה.
אז איך 2 הדברים האלו מסתדרים?
אוהבים ילד כי הוא בשר מבשרך כמוך. אשה אוהבים כי היא ההפך ממך. כל הגידול של האדם זה נובע מתנגשות ההפכים.
מה שכתבתי זה בצורה מושגית, לא הכוונה שיריבו ויתקוטטו.
עוררת למחשבה בעניין.
חושבת שיש דברים שאי אפשר להשוות ביניהם כי הבסיס שלהם שונה, ולכן לא יודעת אם אפשר להגיד מי גדול יותר.
לכל אחת מהאהבות האלו יש שורש שונה ותהליך אחר לגילוי של האהבה הזו. בבסיס אהבת הורה לילד נמצאת אהבה טבעית, וזה הגיוני ואפילו מתבקש מצד ההשקעה בו, שהיא תתקיים. מהרמה הפיזית - עוד בהיריון וכל דאגה לכל פרט שצריך לו כל החיים, עד הרמה הנפשית/רוחנית של לתת אהבה חום ומרחב מיטיב לגדול בו ולבטא בו את הנשמה המיוחדת לו והחינוך שלו על כל המשתמע מכך. בילד יש גם גילוי ייחודי שנובע בפועל ורוחנית, משכלול ושילוב הכוחות שבהורים. לכן יש צד שהעבודה ההורית היא סוג עבודה עם שיקוף עצמי משוכלל בקטן.
בבסיס אהבת איש לאישה נמצאת אהבה בחירית במתאים ובמשלים, שיש בה צד ייחודי לה שמעל הטבע. סוג האהבה הזה מתגלה דווקא מתוך הדרך והעבודה המשותפת של שני בני הזוג. מה גם שהיא לא תמיד גלויה וניכרת, ונדרשת השקעה, עבודת קילוף שכבות ודיוק פנימי כדי לחשוף את הגרעין הפנימי והשורשי שלא תלוי בדבר. היא דורשת שיעוררו אותה עד שתחפץ, עד שתהפך לרצון עצמי ותגלה את עומק החיבור שמעל לדעת.
ואולי אפשר להסתכל על זה כך:
הגילוי של אהבת הורה-ילד הוא הפנים הגלויות של אהבת איש-אישה הפנימית והעמוקה.
יש מדרש מעניין על כך שהקבלה כ"כ אהב את עם ישראל, שקרה לה בהרבה שמות: "משל למלך שהיתה לו בת יחידה והיה מחבבה ביותר מדאי. והיה קורא אותה 'בתי'; לא זז מחבבה עד שקראה 'אחותי'; ועד שקראה 'אמי'. כך הקב"ה
• בתחלה קרא לישראל 'בת' שנאמר (תהלים מה, יא): "שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך";
• לא זז מחבבן עד שקראן 'אחותי' שנא' (שיר ה, ב): "פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל קוצותי רסיסי לילה"
• לא זז מחבבן עד שקראן 'אמי' שנאמר (ישעיה נא, ד): "הַקְשִׁיבוּ אֵלַי עַמִּי וּלְאוּמִּי אֵלַי הַאֲזִינוּ כִּי תוֹרָה מֵאִתִּי תֵצֵא וּמִשְׁפָּטִי לְאוֹר עַמִּים אַרְגִּיעַ"" (שמות רבה נ"ב ה').
יש פה שלוש אהבות שמשלימות אחת את השנייה. אני אישית חושב שהאהבה לבן הזוג יותר גדולה, כיוון שיש בה קשר עמוק של חיים, קשר שכלי שכולל דיבור ובירור. האהבה לילד היא יותר טבעית, וממילא יותר בוסרית מקשר שכולל גם אהבה טבעית וגם שכלית. ברור שמבחינה מסויימת יש גם יתרון לקשר עם הבן, אבל בסה"כ אני חושב שהאהבה בין בני הזוג יותר גדולה. בפועל אין צורך אמיתי לשאול את השאלות האלו, כי אין צורך להשוות בין האהבות, כמו שלא משווים בין אבא לאמא, את מי יותר אוהבים, וכשנמצאים עם האשה אוהבים אותה הכי בעולם, וכשנמצאים עם הילד אוהבים אותו הכי בעולם.
יש כאן אנשים שמבינים בעליית נשמה/ חוויה חוץ גופית וכו'?
יש מקורות ליציאה של הנשמה בעוד האדם חי ונוכח(ער)?
לא מדברת על עליית נשמה שהיה עושה הבעל שם טוב שזה היה יזום אלא על יציאה שקורת לאדם ללא יוזמה.
up to something........
אבל לא התעמקתי.
בינייש פתוחאין מילים, אין אוויר.
גאולה חייב עכשיו
את באה אחרי פורים ושואלת מי הרבנית
ארץ השוקולדרבנית נכבדה ביותר, אשרינו שזכינו.
מצפה לדרשה בכליון עיניים
שנתכונן
שוקולד לבןלא משנה כמה שנים חלפו, את עדיין מצליחה לדייק לנקודה שעדיין מעצבנת אותי 😅
גם הודעה של אורה וגם שלך,
איך אפשר להתלונן על דבר כזה?
מה שלומך?
ארץ השוקולדאחרונההאמת שלא מעט, התחלתי משרה חדשה מאז שנפגשנו והולך בה סבבה, תקופה מעט עמוסה כעת.
מה חדש אצלך?
זה מפריע לרוב או למיעוט החברים שיש פה בצמע לא מעט דיונים תורניים ובמקום בפורום בית מדרש/עבודת ה?
פשוט ריק שם והרוב נמצאים פה..
מצד שני אולי ראוי לכבד את דעת הקהל..
מצד שלישי אולי זו סתם התחסדות ולכתוב חופשי?
ההגבלה ה'חוקית' היחידה, שגם היא לא נאכפת לגמרי, היא לא להזכיר כאן ענייני פורום לנ"ו. בעבר ימ"ל גם אכף כאן לא להזכיר ענייני פורום או"ח, אבל בזמן האחרון נראה שהגזירה היא כזאת שהציבור לא יכול לעמוד בה.
ניתן לפתוח שרשור בנושא שרוצים, אם יעניין אנשים הם יקראו ו/או יגיבו .
מה שכן, כדאי לשאוף לא לכתוב באופן שפוגע באחרים
הוזכר מקור יהודי אורתודוקסי, חיצוני לחומרי הלימוד של בתי המדרש.
התגובות נעו בין זעם רצחני אינקוויזיטורי קתולי, לבין שנאה עיוורת ושלוחת רסן.
להראותך שאין צורך בפורום בית המדרש, מי שעניינו בצנזורה אפיפיורית יעשה זאת בכל מקום.
כשאתם בצפת אתם מרגישים את האווירה / אנרגיה המסויימת שיש בצפת.
כשאתם בירושלים אתם מרגישים את האווירה / אנרגיה המסויימת שיש בירושלים.
כשאתם באילת אתם מרגישים את האווירה / אנרגיה המסויימת שיש באילת.
אם יקחו אתכם באוטו עם עיניים עצומות לעיר מסויימת, ויגידו לכם "אתם עכשיו או בצפת,
או בירושלים או באילת". האם תוכלו לדעת איפה אתם רק לפי ההרגשה, או שחייבים קודם
לראות פיזית את המקום בעיניים, ורק אחר כך ההרגשה מגיעה?
באילת חם
בירושלים וצפת קר
אולי בארץ ישראל וחוץ לארץ הייתי שם לב.
לא בדיוק הבנתי למה הכנסת את אילת. אבל לשיטתי זה ארץ ישראל, ואפילו הימ"ג מציע שדווקא רצו להחזיק בזה בגלל קשר עם נס קריעת ים סוף, ובסוף איבדנו את זה לגמרי לאדומיים, ועכשיו זה חזר.
את ירושלים אני תמיד מרגיש
בצפת לצערי לא הייתי שניםםם
וגם לא אילת אבל מתאר לעצמי שארגיש אותה מהחום(;
אבל קרה לי שחזרתי לעיר ילדותי וברגע שירדתי מהרכבת הרגשתי את העיר הזאת כמו שהרגשתי בילדות.זה החזיר אותי אחורה. הרגשתי את האוויר והאווירה המיוחדת שיש באותה עיר.
לגבי כל השאר אני חושבת שזה בא בעיקר גם עם הראייה.
ר' זושא ור' אלימלך מליז'נסק:
ולדעתי, בהנחה שמנטרלים את שאר החושים (נגיד אי אפשר להסיק מאורך הנסיעה) - לא ניתן לדעת.
אם חיזבאללה יתקיפו אותנו עם אשכרה אלפי טילים ביום, גם למתקני החשמל, לקריה, לעזריאלי, למתקני התפלת המים
ולכל מה שחשוב במדינה הזאת, גם אז ביבי יכנס את מי שיכנס, יתחילו לחשוב יום-יומיים-שלושה או כמה שצריך, ואז יתחילו תקיפות של טילים
מדוייקים לפה ולשם כדי שלא להרוג "חפים מפשע". ואז יחכו קצת לראות איך העולם יגיב. ואז אולי עוד כמה תקיפות כירורגיות.
וכמובן שלא יפציצו שום תשתית חשובה בלבנון וידאגו שיהיה להם חשמל ומים ואינטרנט ותקשורת וכל מה שצריך.
ויתנו לארגוני סיוע להכנס ללבנון ויעדיפו את טובתם על פני שמירה מושלמת על חיילי צה"ל וכו' וכו' וכו'?
אבל מה בעצם לא מובן?
התקיפות בעזה ממש לא כירורגיות, נהרגו אלפי בלתי מעורבים.
ארגוני הסיוע לא נמצאים בעזה בשביל לעזור לעזתים, אלא בשביל ישראל. בלעדיהם ישראל לא תקבל נשק ולא תקבל הגנה דיפלומטית מהדוד סם, בין השאר.
בעזה יש חשמל ומים? למי? 90% מהאוכלוסייה חיה באוהלים כבר חצי שנה.
זה כאילו אתה מעולם לא דיברת עם חייל שהיה שם וכבר חצי שנה שלא פתחת אף ערוץ חדשות פורמלי, נשמע שאתה מלא בקונספירציות.
נשמע כמו העזרה שמקבלים מפרוטקשן
אם היינו יכולים לקבל סיוע ותמיכה גם בלי זה, מצבנו היה הרבה יותר טוב.
ברור שזה לא מצב של לכתחילה, אבל כרגע אומות העולם עובדות לפי מוסר מסוים ויש גבול כמה מדינה כמו שלנו יכולה למתוח את המוסר הזה.
מתכוון אלו שבאמת רוצים את הכסף לאוכל, כי אני מקפיד לא לתת כסף רק לקנות להם אוכל, וקרה לי כמה פעמים.
גם פעם נתתי כסף, וראיתי שהם קונים אוכל.
יש משפחות שחסר להם היום בבית אוכל או פינוקים?
האם אתם חושבים שזה שונה בין ילדים למבוגרים שמבקשים?
מה הם כבר יכולים לעשות עם הכסף?
(כולם אמרו לך שזה לאוכל?)
בדר"כ מבקשים ממני ילדים חרדים שזה דווקא כן הגיוני שחסר להם הפינוקים שהם רוצים או שרוצים את העצמאות לבחור בעצמם אפילו שלא חסר.
כן זה שונה כי זה מגיע ממקומות שונים. אני מניחה שמבוגרים שמבקשים באמת צריכים את זה וילדים לא באמת צריכים אבל חסר להם לנפש יותר.
א' ראיתי במו־עיניי
ב' הייתי במצב כזה בילדותי (אמנם לא ברמה של לבקש אוכל אבל היינו תפרנים לגמרי)
ילד קטן אוסף כסף אפילו לא בשביל עצמו .. זה פשוט לבכות והוא לא היחיד יש קליניקות כאלה בירושלים
אני שמתי לב תוך שניה לא צריך להיות חכם גדול שיש אליטות שם ואנשים גדולים ששולחים ילדים לאסוף להם כסף לדברים לא טובים ..
אי אפשר לעבוד עלי כל-כך מהר .. אם הייתי רואה אותו הייתי נכנסת בו..
אז הבאתי לו כסף בלית ברירה אבל גם אוכל ולא הלכתי עד שהוא סיים.
עצוב
בעניין אחר
עד היום לא פחות מ15 ילדים אמרו לי שהם רעבים ..וזה בשקט ועוד במסגרת שלהם ולא ברחוב
לא כולם זה מעוני יש הורים פשוט אדישים או לא יודעים להיות הורים.
היה כבר מצב שהייתי מביאה כיכר לחם עם ממרחים.
ידעו לא לבקש פשוט מי שרוצה אוכל
לא שאני נותן כזה הרבה.
עם בעיות נוספות.
למשל, אין ארוחת צהריים מוכנה כי האמא חולה [גופנית או נפשית], או שבן משפחה אחר חולה וצריך לטפל בו, ולתת לילד כסף לקנות אוכל מוכן בחוץ זה יקר להם מדי.
יכול להיות שלפעמים, זה סתם ילד שחוזר הביתה מאוחר ושכח להתארגן בהתאם בבוקר, או שהיה לו עיכוב בלתי צפוי. [רוב הילדים מן הסתם יתביישו לבקש במצב כזה, ויעדיפו להישאר רעבים, אבל יש כנראה גם כאלה שפחות מתביישים לבקש].
כשהם אומרים שאוכל. אז אני לוקח אותם למקום וקונה להם משו רציני לא סתם ב10 שקל כמו שהם מבקשים עםנ10 שקל אי אפשר לשבוע היום
אבל צריך לשים לב שאם זה ילדים בני 13+ יש מצב שיקנו לסיגריות יש מלא כאלה במרכזית
מה פשר השרשרת הזאת שהוא מתעסק איתה במהלך המלמולים שלו ?
המקור שלה הוא הרי איסלאמי, איך היא הגיע לאפיפיור
ושם כתוב שזה דומה למשהו בנצרות, אז החזרתי לעברית:
תפילת המחרוזת – ויקיפדיה
בנצרות הקתולית מאמינים שמריה אם ישו מופיע מפעם לפעם
אז פעם אחת היא הופיעה ב־1917 בפאטימה בפורטוגל (יש כזאת עיר, שנקראה על שם נסיכה מורית בשם פאטימה שהתנצרה בהמשך) ותיקנה כמה תפילות או משהו כזה
אם אי־פעם הסתובבת בעיר העתיקה בירושלים כל הדוכנים שם מוכרים את זה
זה של קתולים
אין היא פשוט יודעת הכל.
איפה אני משיג את זה?
בן מערבאאחרונהתנו לי רעיון לפעילות חווייתית לנוער, בנושא של חיבור לשרשרת הדורות, (כמובן בזיקה לחג הפסח המתקרב, העברת הסיפור מאב לבן וכו)
בעצם זה השיא של עם ישראל
דברי על החשיבות של יציאת מצרים למה זה כל-כך חשוב
איפה ראיתם את זה למה מזכירים את זה בכל מקום ?
איפה היינו לפני ואיפה אחרי
ממצב של עבד למצב של הכנה לקבלת התורה
משבר חורבן לגאולה
יציאת מצרים של עכשיו .. גם מול אויבנו
יציאת מצרים ברובד גם האישי - של חירות , זכותו של אדם להיות בן חורין ..גם אם הוא מרגיש ב"כלא"
ואיך כל זה קרה?
וברית עולם עם אברהם ..
בזכות התפילות
קיצר להם את הזמן של הגאולה
אבל פחות מה שאני צריכה.
חג פסח הוא הטריגר מבחינתי.
הנושא הוא בעצם- חיבור לשרשרת הדורות, שרשים, משפחה, המקום שלי בתוך הדבר הזה...
למה בעצם לא לקחת את השרשרת מאברהם?
או אפילו ממרים
נגיד בזכות מרים אנחנו פה היום , למה? מה המשמעות של בתוך הדור של עם ישראל? מה היא עשתה? מה היא מנעה? (קטיעה של עם ישראל)
על המשמעות שלה גם במשפחה הגרעינית שלה
וגם בתור מיילדת
תחשבי אבא שלה גדול דור? איזה מקום יש לה בכלל?
ובתוך כל זה דווקא היא מצילה
דווקא בפסח אני הכי רואה חיבור לדורות זה מטורף ..
ואז את מחברת את זה למצב של עכשיו גם ..
כל אחד יכול צריך לשאוף להיות כמו מרים
(אפילו כמו אסתר לפורים שעברנו) אסור לפחד ממה שיש לך להגיד כאשר זה משפיע על הכלל יש לך תפקיד.
אפשר לחבר את זה דווקא ממש פשוט תתמקדי יותר בברית( אברהם) או בכוח של המשפחה עם מרים
תנא:
עמרם גדול הדור היה, כיון שראה שאמר פרעה: כל הבן הילוד, אמר: לשוא אנו עמלים, עמד וגרש את אשתו, עמדו כולן וגרשו את נשותיהן.
א"ל בתו: אבא, גזרתך קשה [משל פרעה], שפרעה לא גזר אלא על הזכרים, ואתה גוזר על הזכרים ועל הנקבות.
פרעה לא גזר אלא בעוה"ז, ואתה גזרת בעולם הזה ובעולם הבא.
פרעה רשע הוא ספק מתקיימת גזרתו ספק אינו מתקיימת, ואתה צדיק וגזרתך מתקיימת, שנאמר: ותגזר אומר ויקם לך.
עמד והחזיר את אשתו, עמדו כולן והחזירו את נשותיהן.
* סליחה על הבאלגן אני כותבת לך תוך כדי הליכה
פעם העברתי הרצאה כתבתי בתוך עיגול גדול
יהודי .. מזה אומר לכם בכלל??
מפה יצאנו להמון דברים שהכל בסוף היה קשור לדת לגאולה ..
לאמונה .. וכמובן חיבור
תחשבי רגע את יכולה להתקפס על דמות אחת ולבנות ממנה מלא בדיוק למה שאת צריכה להעביר
או שאולי תלכי לכיוון אחר
מה ההבדל בנינו לשאר העולם?
למה יש הבדלה?
ואז למשמעות שנבדל זה אומר להיות קדוש
ואז את מחברת את כל השרשרת של הדורות
הפיאחרונה