שרשור חדש
דבר תורה לפרשת תרומה - אחדות ושכינהכְּקֶדֶם

בס"ד 

 

אני מלקט כאן כמה פסוקים שאני חושב שמבטאים את אחד המסרים המרכזיים של הפרשה בפרט ושל התורה ככלל

 

וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם 

 

כְּכֹל, אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל-כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ

וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ וְעָשִׂיתָ עָלָיו זֵר זָהָב סָבִיב

וְיָצַקְתָּ לּוֹ אַרְבַּע טַבְּעֹת זָהָב וְנָתַתָּה עַל אַרְבַּע פַּעֲמֹתָיו; וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת עַל-צַלְעוֹ הָאֶחָת וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת עַל-צַלְעוֹ הַשֵּׁנִית

וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים זָהָב מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת

וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל-הַכַּפֹּרֶת וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל-אָחִיו אֶל-הַכַּפֹּרֶת--יִהְיוּ, פְּנֵי הַכְּרֻבִים

 

וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל-אֲרוֹן הָעֵדֻת--אֵת כָּל-אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

 

וְעָשִׂיתָ לּוֹ מִסְגֶּרֶת טֹפַח סָבִיב וְעָשִׂיתָ זֵר-זָהָב לְמִסְגַּרְתּוֹ סָבִיב

וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה יִהְיוּ

כַּפְתֹּרֵיהֶם וּקְנֹתָם מִמֶּנָּה יִהְיוּ כֻּלָּהּ מִקְשָׁה אַחַת זָהָב טָהוֹר

וְאֶת-הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר, וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתֹלַעַת שָׁנִי--כְּרֻבִים מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב תַּעֲשֶׂה אֹתָם

חֲמֵשׁ הַיְרִיעֹת תִּהְיֶיןָ חֹבְרֹת אִשָּׁה אֶל-אֲחֹתָהּ וְחָמֵשׁ יְרִיעֹת חֹבְרֹת אִשָּׁה אֶל-אֲחֹתָהּ

וְעָשִׂיתָ לֻלְאֹת תְּכֵלֶת עַל שְׂפַת הַיְרִיעָה הָאֶחָת מִקָּצָה בַּחֹבָרֶת וְכֵן תַּעֲשֶׂה בִּשְׂפַת הַיְרִיעָה הַקִּיצוֹנָה בַּמַּחְבֶּרֶת הַשֵּׁנִית

וְעָשִׂיתָ חֲמִשִּׁים קַרְסֵי זָהָב וְחִבַּרְתָּ אֶת-הַיְרִיעֹת אִשָּׁה אֶל-אֲחֹתָהּ בַּקְּרָסִים וְהָיָה הַמִּשְׁכָּן אֶחָד

שְׁתֵּי יָדוֹת לַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד--מְשֻׁלָּבֹת אִשָּׁה אֶל-אֲחֹתָהּ כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכֹל קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן

 

כמו שאולי שמתם לב כבר, הדגשתי את כל המילים שמבטאות את הבחינה של החיבור, ביטויים שונים ומגוונים לחיבור אך כולם בעלי משמעות זהה. תיאור מופלא ומדויק יש למשכן. חז"ל אומרים שהסיבה שהשם ברא את העולם הייתה כי התאווה לדירה לתחתונים - ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם זה המהות של הכל. אבל כמו שכולם שואלים למה לא כתוב ושכנתי בתוכו? בתוך המשכן ככה היה אמור להיות כתוב.. אבל באמת השם מתאווה לשכון בתוכנו כולנו. המקום המקודש ביותר הוא קודש הקודשים שבו יש את ארון הקודש ועליו הכרובים שפניהם איש אל אחיו. שם בדיוק באמצע זה כביכול המקום עם הרבה שכינה המקום של החיבור בין האחים. אם היינו מבינים רק קצת מהמהות האמיתית של השכינה ואיך שהיא שוכנת באחדות היינו כולנו נהפכים לקנאי-אחדות בכל רגע נתון. היינו רודפים אחרי העשירי למניין כאילו אין מחררררר היינו נזהרים ובורחים ממחלוקות ומריבות כמו מאש ממש ככה . אנחנו חייבים להשתדל לאמץ לעצמנו את המשמעות של הדברים הנשגבים והטהורים האלו

לא סתם ואהבת לרעך כמוך הוא כלל גדול בתורה צפונים בנו כוחות אלוקיים אנחנו הבנים שלו והוא שורה בנו אפילו כשאנחנו בטומאה אז ק"ו שבקדושהה כמו שרבי נחמן אומר אז זהו זה מה שרציתי לומר שבת שלום 

 

מ'תה חש?! אמר העשכְּקֶדֶם

לתחש

 

אה ועוד חיזוק שעלה לי בעקבות המילי דביחותאכְּקֶדֶםאחרונה

התחש חזל אומרים היה צבעוני עם 6 צבעים וגם רשי מביא את הדעה של חזל שהתחש היה מתפאר בגוונים שלו חחחח

העור של התחש עטף את המשכן מלמעלה, הנמשל הוא שעם ישראל רבגוני ממשש כולנו יודעים אנחנו ממש שונים ומיוחדים וזה מה שיפה בנו ! אנחנו צריכים להתפאר בזה זה מה שמבטא שאנחנו הבנים הכי קרובים להשם כי זה מבטא שלימות . 

אז עכשיו אנחנו מבינים למה התחש חש.

הרב המרוקאי שחלק על ראשונים. היארצייט של ה'מגןחסדי הים
תודה רבההסטורי
למדתי לא מעט מדבריו, אבל לא ידעתי מי הוא
אחרון חשובחסדי הים
את זה ידעתיהסטורי
אחרון חביבפשוט אני..
תעה.Jewice
טודה הל אפירסוםאחואחרונה
למה האויבים שלנו קוראים לנו משטר ציוני?בינייש פתוח
מי שהקים פה את המדינהמתנות באדם
הם הציונים(והם גם אלו שחילנו אותה), הם קראו לעצמם ציונים מהפסוק "בשוב ה' את שיבת ציון" כשבאמת כל מאמצם ועסקם היה לחלן את המדינה ולעשות אותה כמדינת כל העמים וללכת בחוקות כל הגויים, זה לא כל כך קשור לשאלה אבל לדעתי חשוב לציין את זה, היום המון אנשים לא יודעים כלום על הנושא כשבפועל הכל כתוב ולא בעיה למצוא. רק כואב להודות בזה כי חינכו אותם על דרך שהציונים הם טובים או דתיים וכו' וכו' כשבפועל, נכון אני מסכים שיש אנשים יראי שמים אמיתיים שמגדירים עצמם כציונים, אבל הם לא יודעים בכלל מה המשמעות של הציונות, אם היו יודעים לא היו מגדירים עצמם ככאלו.
כפיות טובה. מאמציהם היו להציל את עם ישראלהסטורי
הציונים הראשונים היו גדולי תלמידי חכמים. לצערינו הרב, הציבור הירא שמיים, השתהה מלהצטרף בהמוניו ולעומתם, הצטרפו המוני מתבוללים, שזו היתה אצליהם סוג של חזרה בתשובה מחלומות ההתבוללות.


בפועל - מי שטרח בערב שבת אוכל בשבת. מי שהשקיע קיבל את הכח וממילא, הוביל לפי מה שהוא האמין שנכון.


מומלץ מאוד ללמוד את ההקדמה של ספר 'אם הבנים שמחה' ולקבל פרופורציות...

מי היו הציונים הראשונים?מתנות באדם
הנהבינייש פתוח

הרבה מהם היו רבנים גדולים

מבשרי הציונות – ויקיפדיה

..מתנות באדם

עוד בהיותו רבה של יפו, בשנת תרס"ח (אגרות הראי"ה א קמ"ד), קרא מרן הרב לשלומי אמוני ישראל לבנות את הארץ ברוחניות וגשמיות, בשילוב של תורה עם דרך ארץ, שכן כל עתיד צמיחת קרן הישועה תלוי בבניין הארץ מתוך יראת שמים אמיתית.


 

"… כי זה לי זמן הגון אשר בחנתי דרכי, ואדע נאמנה שכל תקוות יישוב ארץ ישראל… תלויה בנקודה אדירה זאת, שיתאספו אלינו כוחות טובים לעסוק בבניין הרוחני והחומרי של ארץ ישראל…. אל נא נאחר את המועד, אל נא ניתן את הרומסים לרמוס את היונקים, שרשי צמח ה' העולים על אדמת הקדש…" שאם לא כן ישתלטו בעלי "היד הרמה המחומשת בהפקרות ודרכי הגויים, באין זכר לקדושת ישראל באמת, המחפה את חרסיה בסיגים של לאומיות מזויפת בגרגירים של היסטוריה ושל חיבת השפה, המלבישה את החיים צורה ישראלית מבחוץ במקום שהפנים כולו הוא אינו יהודי, העומד להיות נהפך למשחית ולמפלצת, ולסוף גם כן לשנאת ישראל וארץ ישראל, כאשר כבר נוכחנו על פי הניסיון – (אם) היד הטמאה הזו תתגבר, אז אין די באר גודל האסון. אבל בה' בטחתי, שלא ייתן למוט רגלנו, וכל חרד לדבר ה', וכל חפץ בישועת עמו וארץ קדשו, יעמוד על דגלנו, ונתחיל לייסד בציון פינת יקרת, ולהחיות את היישוב החדש על בסיס טהרת האמונה, המחוברת עם ששון החיים ודרישת משאלותיהם הצודקות, והיה ה' עמנו, לקומם הריסות עמנו לדור דורים"

 

גם הרב זצ"ל תמך ברעיון, רק כדי להקים פה מדינה, אבל שים לב ללשון קודשו "המלבישה את החיים צורה ישראלית מבחוץ במקום שהפנים כולו הוא אינו יהודי.." בדיוק מה שקרה פה בהקמת המדינה, ויעידו על זה כל אותם שבאו לפה מתימן, מרוקו, עיראק וכו' שמה עשו להם שהם באו? דבר ראשון, לטשטש כל סממן יהודי חיצוני(פיאות, לבוש וכן על זו הדרך..), למה? הרי אמרתם ציונות זה הדת לא? אלא מאי? הרב זצ"ל וכל החכמים שהבאת תמכו ברעיון, בהקמת המדינה, ברעיון הלאומי שהקמת מדינה יביא איתו ביחס לגויים (אור לגויים וכו'), אבל לא בתמורה לחילון.

"שאם לא כן ישתלטו בעלי היד רמה המחומשת בהפקרות ודרכי הגויים, באין זכר לקדושת ישראל באמת, המחפה את חרסיה בסיגים של לאומיות מזויפת בגרגירים של היסטוריה ושל חיבת השפה" כבר אז הרב זצ"ל ראה את מה שעתיד להיות..איך יחלנו פה אנשים אם לא יתחברו לשורש שהוא אמונה ותורה. ולצערינו זה בדיוק מה שקרה..חילנו פה את המדינה עוד מאז הקמתה. קוראים לעצמם מדינה יהודית, אבל חס ושלום לדבר הלכה, קוראים לעצמם דתיים אבל הס מלהזכיר שמירת שבת ולהיות כופה דת חשוך. ומאיפה הכל התחיל? מהציונות הלא כל כך יקרה לעם שלנו.

 

 זאת המדינה שקמה פה ואתה רואה שהרב זצ"ל ראה את זה בעיני רוחו ממש. מדהים.

כמה דבריםנוגע, לא נוגע

1. היה ברור לרב שה' הוא היוזם והדוחף את תהליך החזרה לא"י ואת הקמת המדינה ולא שייך להתעלם מזה.

לכן קודם כל היה צריך מאמץ שכמה שיותר יהודים יר"ש יהיו שותפים בהקמת המדינה וישפיעו על אופיה, ואחר כך בתוך המסגרת של המדינה להשפיע כמה שיותר.


אגב, למעשה המפלגות החרדיות הרבה יותר "ממלכתיות" מהציונות הדתית.

שס במישרין וג' בעקיפין מיישרות קו עם המדיניות הלא בדיוק ימנית של הליכוד בשביל לימוד תורה ובשביל עוד כמה דברים שהם לא בדיוק "לשמה". ודווקא הציונות הדתית בגלל שמבינה את חשיבות המדינה ואת עניין הגאולה בדרך הטבע, פועלת כדי לקדם את המדינה בכל התחומים, וגם כשזה מצריך מאבק במפלגת השלטון.


2. בסופו של דבר זו המדינה שיש לנו כיום ואנחנו כבר פה. ממילא הדיון לא צריך להיות "האם היה צריך להשתתף בהקמתה", אלא "מה אנחנו עושים כדי לשפר אותה".

לכן למעשה לא אמורה להיות נפק"מ בין השיטות. אבל בסופו של דבר יש נפק"מ כמו שרואים, כי קשה למי שלא רואה את המדינה כאתחלתא דגאולה לעשות תמיד את ההפרדה בין מדינת ישראל לעם ישראל (לדוג'- כשממנים רב לרב עיר. האם מה שמשנה זה למי הוא מקורב או האם הוא באמת מתאים לתפקיד?)


3. עם ישראל בגלות בחלקו לא רק עבר ועובר תהליך של חילון אלא גם עזיבה של היהדות. אז אולי המדינה חילנה הרבה יהודים שהגיעו מארצות ערב, אבל מצד שני היא הצילה הרבה יהודים מאירופה מלהתבולל.


4. לא רק אי שמירה על תומ"צ זה חילול ה'. גם עצם זה שעם ישראל בגלות ושעם ישראל נרצח בגלות מבלי יכולת להגן על עצמו זה חילול ה'.

מעשה עשויאיתן גיל

מדינת ישראל קיימת, וכל סוגיה אקטואלית דינה להבחן במרחב הענייני לאור המציאות המשתנה עם מבט צופה פני עתיד ולא למפרע, או כדברי חז"ל: יפתח בדורו כשמואל בדורו.

יצוטט בשם הרב שאול ישראלי: מי שיודע לומר מה היה משיב הרב קוק לשאלות אקטואליות, לו היה איתנו היום, אינו אלא שוטה. קל וחומר בשנת תשפ"ד.

גם במישור הפוליטי, להבדיל אלפי הבדלות, כל זב חוטם יודע לומר בוודאות מוחלטת כיצד היו בן גוריון ובגין מגיבים על לחצים מדיניים מחוץ לארץ. או במילים אחרות היסטוריה- לחוד, ואקטואליה- לחוד.

אשר על כן, הייתי מציע לכולם וגם לעצמי לקבוע מי הוא ה"יפתח" של דורנו, ולציית לכל מוצא פיו .

ספוילר: הוא עוד לא נולד...

סליחה, נולדתי ב 1986די שרוט
גאוני עולםהסטורי

גאוני עולם - הרב צבי הירש קאלישער, הרב אליהו גוטמאכער והרב יהודה אלקעלאי. הראשונים שעוררו ופעלו לעליה לארץ  על מנת ליישב ולהקים מדינה.

אחריהם פעלו הגאונים הרב שמואל מוהוליבר והנצי"ב כראשי תנועת 'חיבת ציון'.


החל משנות תר"למדים יהודים 'חרדים' (בהגדרות של אז) מירושלים מתחילים להקים שכונות מחוץ לחומות תוך סיכון עצמי ובמטרה להתפרנס מיגיע כפיהם ולא מ'החלוקה'. בשנת תרל"ח יהודים יראי שמים מירושלים מקימים את פתח תקווה, ע"מ להקים יישוב חקלאי בארץ ישראל. במקביל מצפת יוצאים ומקימים את 'גיא אוני' (לימים ראש פינה).


גם בהקמת התנועה הציונית הרשמית, שאז כבר (בהתאם למצב היהדות בעולם בכלל) המנהיגים היו חילונים - היו שותפים יהודים יראי שמים רבים. רק בהמשך, כשהקבוצות הסוציאליסטיות דרשו שהתנועה תעסוק גם ב'קולטורה', כולמר 'תרבות' במובן הרחב של המילה, כולל חינוך, (נגד דעתו של הרצל שרצה שהתנועה לא תתערב בנושאים אלו, אלא רק בפעילות להקמת מקלט בטוח ליהודים) - חלק גדול מהם פרשו והקימו את אגודת ישראל.

לא מדויקאיתן גיל

האבות המייסדים נחלקו בשאלה איך לטאטא את הערך יהודי אל מתחת לשטיח, ולהעלים אותו דה פאקטו.

האסכולה הבן גוריוניסטית קידמה את: "עברי", תדע כל אם עבריה, הסתדרות העובדים העבריים, וכו', ומנגד הז'בוטינסקית קידמה את: "ציוני".

בתווך היו אגודת ישראל שהתעקשה על יהודי, והמזרחי שבחרה להיות "גשר" בין כולם, גם יהודי, גם ציוני, גם דתי, וגם דתי לאומי. 

תכל'ס, ציוני דתי כדי לרצות את השמאל, ודתי לאומי כדי לרצות את הימין.

אגב, במגילת העצמאות הלכו על "יהודי"...

לא אייגע את קוראי, השמאל הישראלי הוא פוסט ציוני מלא מאז מלחמת יום כיפור, ואילו הימין מגדיר עצמו לאומי, או יהודי, לאו דווקא בנוסח מאה שערים.

בשולי הדברים, ציונות דתית ככותרת נתפסת כהכלאה בין ציוני לדתי, דהיינו גם וגם, אף שכאמור ציונות במובנה המקורי אינה קיימת עוד בשום מקום בשיח הציבורי- הלכה למעשה.

אלה שרוכבים עליה הם אויבי מדינת ישראל בכל מקום על פני הגלובוס, ואולי הגיע הזמן שגם אצלנו יחשבו מסלול מחדש. 

חחחח ''זה לא כ''כ קשור לשאלה'' איזה אנדרסטייטמנטפשוט אני..
סליחה אדוני, מה השעה?


תראה, זה לא כל כך קשור לשאלה, אבל החילונים הם רשעים וכל מה שהם רוצים זה להשמיד אותנו מבפנים ולסיים את מלאכתו של אנטיוכוס הרשע.

חחחחחחח אבל רק קצתמתנות באדםאחרונה
כדי להבדיל בין 'בני ישראל' הכתוב בקוראן שלהם.חסדי הים
הם טוענים שאנחנו למעשה מתחזים ליהודים?בינייש פתוח
כמו שטענה דואה ליפה?
יש כאלה. אבל הטענה המרכזית שלא הולכים בדרכםחסדי הים
 לכן לא ראויים להיקרא בשם הזה.
כי התנועה שהחזירה את עם ישראל לארץ - היא התנועההסטורי
הציונית.


הערבים מנסים לתאר אותנו כתנועה קולוניוניסטית שאין לה קשר אמיתי לארץ.

אז מה יגידו, יהודי?אחו
יותר קל לומר שנלחמים נגד אידיאולוגיה "מסוכנת" (ציונות, קומוניזם, קפיטליזם) מאשר ישירות נגד לאום או גזע
ישראלבינייש פתוח
אני לא ממש מבין את ההבדל בין ישראל לציון
בשפה המדוברת ישראלי זה לאוםאחו
ציוני זה אידיאולוגיה


כמו להבדיל, להילחם מול "נאצים" זה להילחם מול אידיאולוגיה (ואנשים שמחזיקים בה)


זה משחק סמנטי

שני הבדליםפשוט אני..
א. כמו שנכתב, ציונות זו אידאולוגיה ולכן קל יותר (פוליטית, תקשורתית וכיוצ''ב) להגיד שאתה שונא ציונים מאשר יהודים/ישראלים.


ב. להגיד ''ישראלים'' זה להכיר בקיומה של המדינה, ומבחינתם אנחנו זרים שהשתלטו על אדמה לא להם ואין לנו זכות למדינה כאן.


לכן ''הישות הציונית'' במקום ''מדינת ישראל''.

מספרים שבאירופה היו מייחדים שנהגו לקרוא היום בכלחסדי הים
שנה את שיר השירים ולכוון להעלות את ניצוצות האהבה לאהבת האל. 😂
למה דווקא היום?הסטורי
יום האהבה של הגוייםפצל"פ
🥴 חסדי, חסדי, מה יהיה עם הרעיונות שלך?הסטוריאחרונה
לארוס ולארוסה להתקפא חלשין.חסדי הים
ידוע שהאל היווני של האהבה הוא 'ארוס'


😂

מי מבין בפלאפונים?יפעת2

היי,

אני עוברת ליחידת דיור שאין שם אינטרנט.

חשבתי פשוט להשאיר את הפלאפון כל הזמן במטען ולשים על ההוטספוט וכך לחסוך לשלם להוט או בזק.

השאלה היא האם זה יזיק לבטריה של הפלאפון שהוא כל הזמן מחובר למטען?

יש לי סמסונג A54.

תודה רבה

כן זה יזיק קצתמשה

אולי לא בטוח שאכפת לך. אפשר גם לקנות מודם בנפרד (נתב אלחוטי, נקרא גם mifi) ולשים לו חבילת גלישה נוספת. שימי לב שאיכות הגלישה בסלולר לא זהה לזו שבחיבור קווי אבל לשימושים רגילים זה בגדול בסדר.

לא צריך להטעין כל הזמןארץ השוקולד
אבל תצטרכי להטעין יותר מהרגיל, נשמע פיתרון זול יותר
אפשריאחואחרונה

לא יודע לגבי נזקים אבל עשיתי את זה במשך שנתיים

איכות גלישה לא וואו אבל

ברוך ה' שתי חטופים בחיים בבית.בנות רבות עלי
מש מש משנכנס אדרפונקציה
מרבים מרבים מרבים בשמחה
והשנה יש כפולפונקציה
אפשר לשמוח על אדר. אבל בשדה הקרב איבדנו 2חסדי הים
לוחמי מגלן.
עצובהפי
ברוך ה'ארץ השוקולד
כל הכבוד לימ"מ ולכל כוחותינו
ב"ה חסדי שמיים *שניהפי
קלטתי את הטעות שעות אחרי זה ולא הצלחתי לערוך 🤭בנות רבות עלי
המבצע הזה היה שילוב מושלם בין מקצועיות ברמה הגבוההנוגע, לא נוגע
ביותר (מודיעינית, טקטית וביצועית) וסיעתא דשמייא (בקלות היו יכולים להיפגע שם המון לוחמים).
הבנתי שהם התנדבו למשימהבנות רבות עלי

וחתמו שיתכן שהם לא יצאו בחיים. זה סוג של משימת התאבדות

השאלה אם זה אמיןנוגע, לא נוגע
גם אם לאמחפש אמת

ברור שכל אחד ידע שהוא יכול לסרב

בחיים לא ישלחו לכזו משימה מישהו שלא נמצא שם ברצון

התגובה שלי הייתה בהקשר לסוף מה שהוא כתבנוגע, לא נוגעאחרונה
לא הבנתי אתהפי

ההייפ סביב סי טייל

לא ראיתי בד איכותי או מרחב מידות

יש one size אבל איך מישהי xxs xs  ומישהי s  או m  מה כולן באותה מידה?

מחיר? בסדר לא יקר אבל לא משהו שלא תמצאי בסייל של פול אנד בר או סטרדיווריוס וכמובן בגרסה יותר יפה

חווית קניה ? אין

קיצר שמישהי תסביר לי מה אני מפספסת כי באמת שומעת עליהן יותר מידי 

כנל לגמריאני:))))

אין איכות

לא יפה

חצי צנוע

לא אהבתי.בכלל

אולי זה סגנוןהפי

של זויה כזה?

לא. פחות טובאני:))))

אולי מבחינת הבד זה יותר טוב. אבל הסגנון שונה זה סגנון מודרני?? לא יודעת איך לקרוא לזה

חחהפי

לא מחבבת את החנות זויה וגם שם יש הייפ מוגזם בעייני

אבל שאפו להן על השיווק 

חחחחאני:))))

כל פעם שאני ליד זויה אני עושה בחנות סיבוב קטן ומבינה ששוב אין שום דבר מעניין. ומשום מה החנות כמעט תמיד מלאה בלקוחות.

פעם כן היו שם בגדים שווים.

וואיהרמוניה

נכון...

אבל עדיין זול שם אפשר לקנות גרביון ב6 שקל, עגילים/ שרשרת ב10 וחולצות בסיס ב20

ולפעמים כן יש מציאות אז אני עדיין אוהבת

יש לי משם בגד אחדהפי
וגם אותו העברתי 
כי את קונה בזארה ומנגו חחחהרמוניה

אני בבסטות בשוק

 

איזה?אני:))))
לא יכולה להגיד🙊הרמוניה
אני קונה בכל מקוםהפיאחרונה

שיש שם בגדים יפים

אגב הבגד האחרון שלי מתמנון

אז לא להעליל עלי עלילות

אני אוהבת כל מה שיפה

..הרמוניה

החולצה השחורה שהראיתי לך פעם ואמרת שהיא חמודה ואני העברתי לאחותי זוכרת? היא משם

(סליחה זה היה אמור להשלח בפרטי אבל הש.א שלי דפוקות סורי)

אה יפהאני:))))
פעם באמת היו מציאות
..הרמוניה

יחסית (לא מאה מבחינת צניעות)

...הרמוניה

לא שמעתי סביבם משהו מיוחד... בעיקרון החנות הזאת יחסית יקרה והבדים לא איכותיים... וגם צמודים בד"כ

כבר לא נכנסת לשם אפילו

מה זה הייפ?

רעש שיווק מוגזםהפי
וואלההרמוניה
שאלה לצדיקים כאןכְּקֶדֶם

לפני שאתם מניחים תפילין אתם מרגישים רצון וכמיהה להניח?

אסביר למה שואל כי אותי ממש מצער שאני לא מרגיש כלום שאני מניח. והיום ב"ה סופסוף השם זיכה אותי להרגיש קמצוץ מהכמיהה הזאת זה היה כל כך מתוק הלוואי שזה יהיה כל יום

זה כל כך מתסכל שאני עושה מצוות שאמורות לקיים את כל העולם ומבחינתי זה כאילו כלום חס ושלום

בוודאי אני תמיד כמהה להניח תפיליןאני:))))
לא ידעתי שאת צרפתיהכְּקֶדֶם
גם אני לא ידעתיאני:))))
תשובהארץ השוקולד

לא, אני עושה מצווה אבל לא חש כמיהה בה, מדי פעם אני שמח במצווה אבל לרוב פשוט מקיים כי אני מצווה במצווה שריבונו של עולם ציווה אותי.


תנוח דעתך, לדעתי בין במצוות ובין בערכים ומטרות אחרות רוב הזמן אין התרגשות וכמיהה בעניין.

אני חושב שגם רוב החיילים שמבצעים שמירה לא חשים כמיהה לעניין ואפילו לא מתרגשים ברוב השמירה למרות שזו זכות וחובה גדולה לשמור על עמנו בארצנו אחרי אלפי שנים.


ולכן תתרשם מעצמך שאתה מקיים את המצווה ואל תהיה מתוסכל

אני בת אבלנפש חיה.
אולי כדאי לך לקרוא קצת על הרקע של המצווה ועל ה "חידוש" שבה, כלומר משהו רעיוני שמסביר את הרוחניות שבמצווה הגשמית, שתתחבר אליו וככה אולי תוכל לקיים את המצווה הזאת עם "טעם"
מזל טוב, אתה בן אנושפשוט אני..

בלתי אפשרי לעשות משהו שוב ושוב ושוב ושוב כמעט כל יום במשך עשרות שנים, ועדיין להתרגש ממנו.

הגוף שלנו פשוט לא בנוי כך.


כמו שאחרי 10 שנות נישואין אין פרפרים מלהחזיק ידיים, כמו שהכוונה שלך ב''ברכו את ה' המבורך'' בתחילת תפילת ערבית ביום י''ג בכסלו לא תהיה עצומה כמו בערבית של ליל כיפור.


בלתי אפשרי?אני:))))

יש הבדל כמשמדובר במצוות.

לדוגמא שבת 

יש שבת בכל יום ולא סיפרו לי?פשוט אני..

לא רק ששבת מופיעה אחת לשבעה ימים ולא בכל יום,

היא לא תוספת למשהו שעושים ביום אחר אלא בדיוק ההפך ממה שעושים בכל יום. זה נותן לי ייחודיות.

לזה צריך להוסיף דברים שקורים בעיקר בשבתות ופחות בימים אחרים, דברים שאנחנו מאוד אוהבים וזה כמובן עוזר לנו להתגעגע לשבת ולהתרגש בה. למשל לשבת כל המשפחה ביחד שעות רבות ללא מסכים, לא הולכים לעבודה, יש זמן ללמוד/לקרוא/לישון, כלומר כל אחד יכול לעשות ביום הזה מה שהוא רוצה בלי להיות כפוף לטרדות היום יום.


כלומר זו לא רק מצוות השבת עצמה אלא כל מה שנלווה לזה.

נכוןן ושבת תמיד מרגישים את העונג שלהכְּקֶדֶם
את צודקתהרמוניה

במצוות זה אמור להתחזק עם הזמן

לא אמור להיות מצוות אנשים מלומדה

אבל לא מתרגשים ממצוות רק מהרגש, זה יותר הרגשה של דבקות בה'

וגם לדעתי רק אחר-כך מרגישים חיבור למצווה עצמה ולערך הייחודי שלה, קודם מרגישים התעלות מעצם קיום רצון ה'. זה שלבים...

כן האמת שכןאחו

אני מאוד מחובר למצוות תפילין

חלק נובע מזה שלמדתי על המשמעויות הסימבוליות של תפילין ואני מאוד מתחבר אליהן

גם זה שהתפילין ליוו אותי בכל תקופה בחיים גם במשברים הכי קשים, זה מרגיש כמו חבל הצלה אחרון שאפשר לסמוך עליו ב-100%

אני לא יודע להסביר בדיוק אבל זה תמיד מרגיש מיוחד (לפעמים יותר, לפעמים פחות, אבל תמיד יש משהו), כאילו זה נותן איזה כוח רוחני

 

לא שיש לי כוונות נשגבות או משהו

כשאני מתעטף בציצית אני חושב על כך שהחום של הקב"ה עוטף אותי

וכשאני מניח תפילין אני חושב על כך שהקב"ה עוזר לי לשים גבולות לכוחות באישיות שלי

(כלומר הרצועה מסמלת שלשלאות, הריבוע של הבית מעור מסמל את זה ששמים גבול ומידה לכוח הבהמי, נותנים לו צורה ברורה, כנ"ל בתפילין של ראש, כשבתפילין של ראש השי"נים הם כמו שמות ה' שמגינים מפני "מזיקים" מימין ומשמאל, כלומר מרעיונות לא טובים, והרצועות מתפילין של ראש הן בעצם "כבלי תקשורת" שיורדים אל המקומות שמייצגים גופניות: לב ובטן)

וואו אני מקנא בךכְּקֶדֶם
הלוואי שתזכה להמשיך להרגיש את השם בכל צעד בחיים שלך
לא מהצדיקים אבל עונה בכל זאתמבקש אמונה

עוד לא זכיתי לכמיהה כזאת, אבל ברוך ה' מרגיש שמחה אחרי שהנחתי.

בהתחלה גם זה לא הרגשתי, 

אבל כל פעם אחרי ההנחה הייתי מודה לה' שזכיתי ועושה את עצמי בשמחה בכוח.  ברוך ה' זה הפך לאמת מתישהו

 

מאמין שאם נעשה את עצמנו להוטים למצווה נזכה להרגיש גם כמיהה לפניה

הרי זה מה שמציע המסילת ישרים. אבל התעצלתי בזה עד היום.

וואו רק שתדע שאתם נראים כמו נסיכים עם גלימה וכתרהרמוניה

כמו מלאכים

זה אבל רק כשאנחנו בשחריתכְּקֶדֶם

אחכ הנסיך הולך(;

אבל אתן תמיד נסיכות

חחחחהרמוניה

טוב זה כבר תלוי...

הלוואי.פתית שלג

אתה לא אמור להיות מתוסכל מזה. תבנה את זה לאט לאט.

לומר לשם ייחוד ביישוב הדעת עוזר לי מאוד להיכנס לרעיון של המצווה. [לא תמיד יש זמן בלחץ של הבוקר]

לצערי לאשניצלים

אבל הזכרת לי סיפור:

מספרים על הרב סולובייצ'יק שפעם אחת באה אליו אשה ושאלה אותו אם היא יכולה ללבוש ציצית. הרב, שלא התלהב כל כך מהרעיון אך לא רצה לדחות אותה ללא סיבה, הציע לה הצעה - ללבוש במשך שלושה חודשים ציצית ללא ציציות, ואחר כך נראה. האשה הסכימה והחלה ללבוש ציצית ללא ציציות. כעבור שלושה חודשים היא חזרה אליו והוא שאל אותה איך היתה החוויה. היא השיבה כי היתה זו החוויה המרגשת ביותר בחייה, וכי היא מוכנה להתקדם הלאה. למשמע דבריה הוא בישר לה שמבחינה הלכתית לבישת ציצית בלתי מצוייצת היא מעשה נטול משמעות, ומכאן שהאופוריה הדתית שלה היתה מזוייפת.


רגש זה לא המדד היחיד או אפילו המרכזי בחיים.

לא זה מה שהבנתיאחו

הסיפור לא מדבר על כמה שרגש זה לא חשוב

אלא על כך שעבודת ה' לא מתבצעת בשרירותיות, רגשנית ככל שתהא

על החשיבות של רגש (על כל צורותיו) בקיום המצוות נכתבו מאות אם לא אלפי ספרים ואכמ"ל

 

זה כמו שאני אספר סיפור כזה: למישהו היה הרבה כסף והוא רצה להשקיע. למרבה הצער אין לו מושג בהשקעות אז הוא השקיע במנייה אקראית שלא עשתה שום תשואות. מסקנה: כסף זה לא המדד המרכזי בחיים?

 

רגש הוא לא מדד במובן שהוא לא המדריך למעשינו, כמו שתאווה או אינטואיציה לא אמורים להיות המדריכים שלנו

הוא כן כוח חשוב בין יתר הכוחות שלנו, שצריכים כולם להיות רתומים ככל הניתן לקדושה

לא חושב שהסיפור הזה מתאיםכְּקֶדֶם
והתכוונתי בעיקר לכוונה לא לרגש. אבל מה רע אם יהיה קצת רגש מה כבר ביקשתי? זה נורא לא להרגיש כלום לא ביקשתי להיכנס לאופוריה בכל פעם שמניח..
צודקיםשניצלים

לא דייקתי בדבריי (כתבתי את זה ב4 בבוקר אחרי לילה ללא שינה עם ילד חולה).


התכוונתי יותר בכיוון למה ש @אחו ו @אלעד כתבו.

לא שאין חשיבות כלל לרגש, ברור שיש, אני בעצמי אדם שהרגש משחק מדד מרכזי בחייו. אלא שיש ערך עצום גם לדברים ללא רגש ואפילו ללא כוונות עליונות.


כשאני לפעמים גם כן מתבאס שחסר לי רגש וכוונות בחלקים בעבודת ה' שלי, הסיפור הזה גם משעשע אותי וגם נותן לי קצת נחמה ותזכורת שהבסיס של קיום המצוות הוא עשיית רצון ה' יום יום.


מקווה שתזכה במהרה לכוון ולהרגיש בקרבת אלוקים בכל מעשי ידיך.

הבנתי אותך עכשיו..כְּקֶדֶם

כן זה באמת מדהים שמצוות לא צריכות כוונה. אבל מצד שני יש בזה גם משהו טיפה מבאס.. ואמן תודה גם לך

ברוראחואחרונה
ברגש גם לאו דווקא הכוונה פרפרים בלב או התלהבות מיוחדת - כמובן שזאת תוספת מצוינת - אבל גם הרגש הדק, כמו רצון קטן שאי־אפשר ממש לתאר במילים גדולות - "לא ברעש ה'"
יש מצוות שיש לפני, יש תוך כדי ולפעמים בכלל לאחסדי הים
זה תלוי בחיבור הנשמתי שלך למצווה, כמה למדת עליה בצורה הלכתית והשקפתית ועוד.
ה' אוהב במיוחד מי שעושה כי ככה הוא אמראלעד
גם בלי להרגיש מאומה
ישר כוח גדול למפלגת הציונות הדתיתפשוט אני..

על הפתיחות שהיא מראה כלפי כל המילואימניקים, גם כאלה שלא הייתם מצפים שיקבלו תמיכה ממפלגה זו

 

 


 

 

נפשי תערוג
אני לא בטוח שזאת היתה כוונת המשורר
אם כל אחד אחרפצל"פ

היה מעלה את זה

לא הייתי מבין מה הוא רוצה לומר

זה לא בולט? 🧐פשוט אני..
לי עלה שזה המדריך שלו בבני עקיבא חחחאונמר

או כל דבר אחר חח

אין סתירה...פשוט אני..
אווץ'נפשי תערוג
אתה חריף אתה.
תקשיב, יש לי סיפורים כאלה מטורפיםפשוט אני..

שאם הייתי מציע אותם בתור תסריט לסדרה - היו פוסלים אותם כי היו אומרים שזה כבר מוגזם ולא אמין...

 

 

מי אלה? לא הבנתידי שרוט
טוב, בדקתי עם חבריםפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך ב' באדר א׳ תשפ"ד 16:07

עריכה:

החלטתי לשמור לעצמי את תוצאות המחקר

לא יודע כמה זה מתאים לכאן

לא הבנתי כלוםדי שרוט
נו, באמת.הסטורי
כל מי שמכיר את האווירה בצבא, יודע שיש חיבוקים חבריים משמעותיים מאוד, בלי שום הקשר/מחשבה לכיוונים שלקחת את זה.


למה לדחוף בכח?

למה כולם מבינים מה קורה כאן ורק אני לא?די שרוט

מה אני מפספס?

גם לי לקח זמןברגוע

הם נראים ל"פשוט אני" זוג הומואים

אה חחחח די שרוט
@פשוט אני.. אתה נסיך
כי אני שתול של הפרוגרספשוט אני..

לא, לא דחפתי בכוח. זה באמת מה שחשבתי ברגע הראשון כשראיתי את התמונה (וכמובן אחרי כמה שניות כשקראתי את הטקסט הבנתי שההבנה הראשונית שלי הייתה שגויה).

ולא רק אני חשבתי כך.

טוב, אז כנראה השאלה מה היא המחשבה הראשונה שעולההסטורי
לכל אחד...
הגבתי כך רק בגלל השרשורארץ השוקולדאחרונה

המחשבה הראשונית שלי הייתה ששר האוצר לא קלט שזה הכסף שלנו ולוקח קרדיט על חלוקת הכסף שלנו למטרה צודקת בשל החלטה שלא הייתה רק שלו. כמו ישראל כץ שדיבר על שחילקנו בזמן הקורונה.

(זה לא שהכספים כאן הגיעו מהכיס של הממשלה, הם מהכיס שלנו האזרחים)

מממ אוקי שאלה קצת מאתגרת לקשישים שבנינותילי חורבות
אני צריך לאתר איזו ניקית ישנה, איך אפשר לעשות זה?
להפעיל את חוק הניקים השלוביםט'

אולי פשוט לכתוב פה מי זו?

הניק שלה לא פעילתילי חורבות
מה שם הניק? אולי יש שמכירים אותה מהחיים האמיתייםאחת מכאן
^^ט'אחרונה
שאלהיונתן12345

אם מישהו מספר לי על מישהו שאני מכיר ומעריך שעשה לי משהו, אז דבר ראשון אברר איתו ואחרי זה אגיע למסקנה

אם הוא עשה לי משהו רע או לא.

 

השאלה היא - אם יש מישהו שישר מאמין, מה זה אומר עליו?

 

מה שקרה לי זה שמישהו שאני מכיר הכרות של חודש-חודשיים שמע דברים רעים עלי ושהזקתי

לו ממישהו אחר שאני מכיר כשנה (והוא בן אדם לא טוב). ואז הוא התפרץ עלי ממש חזק בלי לשאול

אותי אפילו לצד שלי. מן הסתם זה קצת יותר מורכב מזה, אבל זה העיקר של מה שקרה.

אתה בעצם מצפה שנעשה בדיוק את מה שאתה לא אוהבפשוט אני..אחרונה

כלומר נשמע רק צד אחד בסיפור, הצד שלך במקרה הזה, ועל סמך זה נשפוט את הצד השני ונגיע למסקנות כלפיו.

 

השאלה היא, אם ישר נאמין למה שכתבת עליו - מה זה אומר עלינו?

למהרועישםטוב

למה הקו הרשמי של מדינת ישראל וצה"ל (כך שמעתי בכמה ראיונות וכו' מול העולם) זה שיש את חמאס ויש את העזתים,

וכאילו גם העזתים לא רוצים את חמאס והם מסכנים שהם השתלטו עליהם.

גם אם לא רוצים להגיד את האמת המלאה ש90 ומשהו אחוז מהעזתים סוג של טרוריסטים בעצמם כי בטח קשה לאנשים

להכיל שמעל מיליון אנשים טרוריסטים, לפחות שיגידו אמת חלקית שהם בחרו בחמאס בבחירות דמוקרטיות, שהם תומכים

בהם וכן הלאה. אבל למה להציג את זה בצורה שהיא שקר מוחלט - שזה 2 קבוצות נפרדות והעזתים כביכול הם בסדר?

מצווה לחרטט את אומות העולם.אחו
פשטפשוט אני..

ישראל חייבת להבהיר לעולם שהיא נאבקת בארגון טרור ובמי שמשתייך אליו בפועל, ולא נאבקת באוכלוסייה אזרחית של 2 מיליון איש.

 

להגיד "אבל הם בחרו בחמאס" זה לא רלוונטי. אף אחד לא העמיד לדין אזרחים גרמנים בעוון הצבעה למפלגה הנאצית, והעובדה שתושבי עזה בחרו את חמאס לא צריכה לגזור את דינם למוות.

 

ביום שארצות הברית למשל תחשוב שישראל עושה מאמצים להילחם בכל העזתים, לא רק שהסיוע ייגמר אלא הוא אף יופנה חלילה נגדנו.

להפךהסטורי

בגלל שישראל ממשיכה לשתף פעולה עם השקר, כביכול יש חמאס ויש עזה, היא נאלצת להילחם עם ידיים קשורות.


לפי כל דין בין לאומי, עזה כולה אמורה להיות מוגדרת 'יעד צבאי' וממילא, כל מי שלא נכנע שם הוא אויב. זה לא רק שבבחירות דמוקרטיות, הם העלו את החמאס לשלטון. חיילים רבים מעידים, שבכל בית מצאו נשק בין המיטות, בחדר הילדים. פתחים של פירים בתוך בתי ספר ובתוך בתי חולים.

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://www.inn.co.il/news/619781&ved=2ahUKEwjFu9XQ7ZSEAxXlbGwGHWrcAnkQFnoECAgQAQ&usg=AOvVaw0EePpSCOUeb7UAuGu6ruiv

לא מצאתי ולו סתירה אחת למה שכתבתיפשוט אני..

עזה היא כולה יעד צבאי?

מילא.


פיר בבית ספר הופך את בית הספר למטרה לגיטימית?

ברור שכן, צה''ל טוען את זה, המדינה טוענת את זה, לא ראיתי מישהו שמתווכח על זה. אבל מה הקשר לדיון?


מותר לירות בכוונה בקשישה בת 90?

לא.

מותר להכניס תינוק בין הכוונות?

לא.

אני כמובן לא מדבר על מצב שבו מחבל מסתתר מאחוריהם וכיוצ''ב.


מה זה אומר?

שלא כולם חמאס, לא את כולם ישראל רוצה להרוג.

עזה כולה חמאסהסטורי

לא פעם אזרחים שמסתובבים לא חמושים, התגלו כמרגלים לגלות את כחות צה"ל או למשוך אותם למארבים. כולנו זוכרים את התמונה של הזקן על הקביים, שהגיע לבזוז בישובי העוטף.


 

העובדה שמדינת ישראל מסכימה לבידול בין הציבור לבין הכוחות החמושים של אותו ציבור וההנהגה שהוא העלה בבחירות דמוקרטיות - הזויה ומזמינה דרישות בין-לאומיות, לרחם על האכזרים.


 

לא אמרתי להעמיד שורה של זקנות בנות תשעים לקיר מול כיתת יורים. אבל כן, הסיוע ההזוי באוכל, תרופות ודלק לאוייב, הוא הסיבה היחידה שחמאס עדיין מסוגל להלחם. מעולם מדינה לא העבירה סיוע לאויב שלה תוך כדי לחימה.


 

במלחמת יום כיפור, היה על גולדה לחץ בן לאומי מטורף, לאפשר העברת מזון לארמיה השלישית. היא הסכימה (אחרי הפסקת האש!) רק בתנאי שיבוצעו חילופי שבויים וכך הוחזרו לא רק שבויי מלחמת יוה"כ, אלא גם הטייסים השבויים ממלחמת ההתשה, שלפני כן סדאת נשבע שימותו בשבי.

 

הבעיה שלנוכמו🐌תמס

שאין לנו מספיק תחמושת.

ככה נהיינו תלויים בדרישות של האמריקאים.

סגירת תע"ש הביאה אותנו לתלות

הבעיה שלנו זה גנץאיתן גיל

השמיד את הסייבר.

פירק את חיל היבשה.

טינף את הפוליטיקה.

36 מנדטים בסקרים.

הפכנו למדינה וואסלית של האמריקאים, וזה לא ישתנה בזמן הקרוב.

אני ואפסי עוד.

"אף אחד לא העמיד לדין אזרחים גרמנים"ריבוזום

אבל כן הפציצו אותם בדרזדן ובהמבורג וערים נוספות בלי הרבה סנטימנטים.

יש הבדל גדולפשוט אני..

בין להגיד שבמלחמה כמו מלחמה יש הרוגים,

וצה''ל צריך לפוצץ פירים ולפתוח צירים ולמחוק בתים שקרובים לגבול וכו' ולכן יש ערבים זקנים או תינוקות שנהרגים,

לבין להגדיר מראש שאותם זקנים או תינוקות הם הם המטרה שלשמה המטוס הפציץ את אותו הבית וכו'.

נכון, למרותריבוזום
שבהפצצות של בריטניה זה לא בדיוק היה המצב. הם לא כיוונו רק להרוס מפעלים וכו', היתה להם מטרה ברורה להחליש את המורל הגרמני כדי להביא את גרמניה לכניעה על ידי לחץ מבפנים.


אכן יש ביקורת על זה, ומה בדיוק דעתי אני לא בטוחה. בכל מקרה האחריות על גורל האזרחים הגרמנים התמימים והטרגדיות שהיו שם היא לאין ערוך יותר על ראש היטלר מעל ראש ארתור האריס שרצה לסיים את המלחמה מהר ככל האפשר.


ואני כמובן לא חושבת שצריכה להיות לנו מטרה להרוג זקנים ותינוקות, והמלחמה גורמת טרגדיות ודברים איומים. אבל השאלה היא עד כמה אנחנו חושבים על האוכלוסיה האזרחית ועד כמה זה מסכן את חיילינו או אף מעכב את המטרות שלנו. והרושם והעדויות הן שזה יותר מדי, וזה מכעיס. כי כל הטרגדיות שעלולות לקרות הן לא האחריות שלנו, אלא של חמאס בלבד. וזו הסיבה שהגבתי לצד הזה.

אני לא נכנס לשאלת המידתיותפשוט אני..
כלומר מה צריכה להיות התועלת ששווה בשבילה להרוג חפים מפשע.


אני מדבר על העיקרון - לא כל העזתים הם מטרות, וזה דבר פשוט שישראל מודעת אליו ולכן זה גם המסר שהיא מעבירה.

בדרזן או בהירושמיה, לא 'הפציצו פירים'הסטורי
הפציצו את האויב, על עריו, נשיו, זקניו וילדיו, עד שהוא נכנע ללא תנאי. זאת היתה תכנית העבודה הרשמית, מהרגע שהצליחו ליצור גשר לאירופה. (ועידת קזבלנקה תש"ג)
שוב, לא כי חשבו שהם פושעיםפשוט אני..

אלא מתוך מטרה לסיים את המלחמה, בתקופה שבה דיני המלחמה עוד לא בדיוק היו בשלים.

 

לא סתם לא כתבתי קודם ''לא הרגו אזרחים גרמנים'' אלא כתבתי שלא העמידו אותם למשפט.

דרזדן והירושימה הושמדו לפני אמנת ז'נבה הראשונהאיתן גיל

ב- 1949

אין להביא ראיה משם.

מצד שני היא מחייבת בין מדינות לוחמות זו בזו, ולא מול ארגוני טרור. נזכיר שהטיעון הזה עלה בהאג, ולא זכה לקשב.

אנחנו לא עוסקים במשפט פלילי, לכן השאלה אינההסטורי

מי כן או לא 'פושעים'. השאלה היא מי כן או לא אויב!

תושבי עזה מקטנם ועד גדולם הם אויב, אויב שרוצה לסיים את מה שהיטלר לא הספיק.


 

המטרה בהפצצות לא היתה 'לסיים את המלחמה'. בוודאי שתי פצצות האטום על יפן היו כשכבר היה ברור שהמלחמה תסתיים ובניצחון של בנות הברית (הפצצות על יפן, היו כשגרמניה ואטליה כבר נכנעו, כל הקשב הצבאי היה שם). גורמים יפניים כבר דיברו על איזה סידור של סיום המלחמה.

 

המטרה היתה שהאוייב יכנע ללא תנאי. כשנלחמים ברוע צרוף - חייבים להשמיד אותו לחלוטין.

לפי הידוע לי הדוגמה על יפן מוטעיתפשוט אני..

בכל אי קטנטן שבו חיילים אמריקאים נלחמו ביפנים, הם גילו שהיפנים לא מוכנים להיכנע גם כשהמצב אבוד מבחינתם, אלא הם נלחמים עד טיפת הדם האחרונה. זה גרם כמובן לאבידות גדולות אצל שני הצדדים.


האמריקאים הבינו שפלישה ליפן תוביל להרג של המוני חיילים אמריקאים, שיצטרכו להילחם נגד עַם שפשוט לא יודע מה זה להיכנע.


זאת הסיבה שהם בחרו להפציץ את יפן, כלומר ממש לא היה להם ברור שהמלחמה תסתיים בניצחון שלהם ולא היה להם ברור כמה חיילים ימותו בשביל הניצחון הזה.


נ.ב.

הכניעה של גרמניה לא קשורה ליפן, יפן נלחמה בשביל האינטרסים של יפן ולא בשביל האינטרסים של גרמניה.


הידע שלי נובע בעיקר מכמה עשרות שעות האזנה ליובל מלחי בהסכת שלו על מלחמת העולם השנייה, ואלה הדברים שהוא אמר שם.

ויקיפדיה מסכימה איתיפשוט אני..

למרות מצבם הנואש באביב 1945, רוח הלחימה של היפנים לא נשברה. בקרבות על האי איוו ג'ימה ועל האי אוקינאווה, ספגו הכוחות האמריקאים אבדות כבדות כאשר הכוחות היפנים, למרות נחיתותם המספרית הניכרת, סירבו להיכנע ונלחמו עד נפילתו של החייל האחרון. בתקופה זו החלו היפנים לעשות שימוש נרחב גם בטקטיקת הקמיקזה[ד] שגרמה לאבדות כבדות בקרב כוחות הצי האמריקאי.


ערב הטלת פצצת האטום, העריך המודיעין האמריקאי כי לרשות היפנים עומדים עדיין אלפי מטוסים (רובם מדגמים מיושנים), שניתן להסב בקלות יחסית לתקיפות קמיקזה. בנוסף לכך, עמדו לרשות היפנים כשני מיליון חיילים שהיו מוצבים באיים הראשיים של יפן, ושהיו צפויים להפגין נחישות דומה לנחישות שגילו החיילים שלחמו באיוו ג'ימה ובאוקינאווה.


במסגרת התוכנית היפנית להתגוננות מול פלישה אמריקאית לאיי יפן, מבצע קטסו-גו (מבצע החלטה), הקימו היפנים מיליציה אזרחית חמושה, שכללה כ-28 מיליון איש, ונועדה לסייע לכוחות הצבא הסדירים בהגנה על החופים.[17]


טרומן ואנשי ממשלו שאפו לסיים את המלחמה במהירות האפשרית בכמות אבדות מינימלית לכוחות ארצות הברית, ושקלו דרכי פעולה שונות על מנת להשיג מטרה זו. הלחץ על ממשלו של טרומן לסיים את המלחמה במהירות האפשרית גבר לאחר ניצחונן של בעלות הברית על גרמניה הנאצית בזירה האירופית. הניצחון באירופה הביא ללחץ גדול בדעת הקהל של הציבור האמריקאי להביא לסיום מהיר של המלחמה נגד יפן על מנת להחזיר הביתה גם את החיילים שלחמו בזירת האוקיינוס השקט.[15] לפני הניסוי המוצלח בפצצת האטום, האמינו מרבית אנשי הממשל האמריקאי כי לא יהיה מנוס מפלישה לאיים הראשיים של יפן.


עד כאן.


במילים אחרות:

אף אחד לא חשב שכניעת גרמניה תגרום ליפן להיכנע, אלא בדיוק כמו שכתבתי האמריקאים חששו מהתרבות היפנית שלא מכירה בכניעה.

לא יודע מה אתה מצאת בוויקיפדיה, אני מצאתי את זההסטורי

בערך על כניעת האימפריה היפנית

"במסגרת הצהרת פוטסדאם שפורסמה ב-26 ביולי 1945, דרשו ארצות הברית, בריטניה והרפובליקה הסינית מיפן להיכנע ללא תנאי, ואיימו עליה ב"הרס מהיר ומוחלט" אם היא תסרב. יפן דחתה את תנאי הצהרת פוטסדאם, אך החל מאביב 1945 ניהלה ההנהגה היפנית מגעים חשאיים עם ברית המועצות הנייטרלית, בניסיון לשכנע אותה לשמש כמתווכת בינה לבין בעלות הברית. תקוותם של היפנים הייתה כי תיווך סובייטי יאפשר להם להגיע להסכם נוח עם בעלות הברית. אולם מאמצי היפנים היו לשווא. ללא ידיעתם, במקביל למגעים שניהלה ברית המועצות איתם, נערך הצבא הסובייטי לתקוף את יפן, ולהפר בכך את הסכם הנייטרליות הסובייטי-יפני שנחתם ב-1941."


הוויכוח, כמו שלמדתי מכמה הסטוריונים שאיני זוכר את שמם, היה בין 'כניעה ללא תנאי', ל'תנאי כניעה נוחים'.

אם קוראים היטבפשוט אני..

אז האמריקאים כלל לא ידעו שהיפנים רוצים לפתוח במשא ומתן עם ברית המועצות, לכן לא יכול להיות שהם הטילו את הפצצות ''למרות שהיה משא ומתן'' שהרי הם כלל לא ידעו על זה.

 

מבחינתם, כמו שכתבתי קודם, היפנים נלחמים עד טיפת הדם האחרונה ולא יודעים להיכנע.

ולעצם הענייןפשוט אני..

ברור שכל תושבי עזה הם אויב.


אבל גם אתה מודה שלא נעמיד כיתת יורים מול תינוקות וקשישים, כלומר יש אויב ויש אויב.


לזה בדיוק ישראל מתכוונת באומרה שהיא נלחמת בחמאס ולא באזרחים.


תנוח דעתך, לפי עשרות אלפי ההרוגים הפלסטינים, אף אחד כאן בצמרת לא מרחם על אזרחים והם בהחלט נהרגים בהמוניהם כאשר זה משרת את מטרות המלחמה.

כל ההבדל הוא שההרג שלהם לכשעצמו אינו מטרה, בניגוד להרג של מחבלים.

לצערי - לא לזה ישראל מתכוונתהסטורי
ישראל התגאתה שביטלה תקיפות נגד יעדים קריטיים, כי שהו בסביבה 'בלתי מעורבים'. ישראל מזרימה לרצועה היום דלק, כביכול בשביל ה'בלתי מעורבים', כשכולם יודעים שבזכות הדלק הזה, מערכת האוורור של המנהרות פועלת. אחרת כל המחבלים היו נכנעים או מתים.
ובכןפשוט אני..

א. ברוך ה' המקרים האלה מעטים, בוודאי ביחס לעבר


ב. אף אחד כאן לא רוצה להעביר דלק, אבל זה תנאי שקיבלנו מהדוד סם בשביל שנקבל מהם כסף, נשק ותמיכה.

כלומר זה לא מועבר מתוך רחמים או רצון לסייע לעזתים.


אפשר להתווכח ולהגיד שאנחנו יכולים להסתדר בלי האמריקאים, או שצריך להשקיע יותר מאמצים בלשכנע אותם שזה הזוי לתת דלק למי שמשתמש בו נגדנו, אבל בין כך ובין כך כאמור הדלק לא מועבר מתוך מחשבה שהעזתים מסכנים וכו'.

אנחנו לא יכולים לעמוד מול אחרים, על מה שאיננו טוענהסטורי
טוענים בעצמינו.


אם מדינת ישראל היתה מכריזה בשמחת תורה - "עזה, בנעריה ובזקניה (עם קביים!), בבניה ובבנותיה הכריזה עלינו מלחמה. זה מה שהיא ביקשה - זה מה שהיא תקבל!", העולם, שבתוך ההלם תמך בנו, היה מקבל גם הפצצות בלתי מובחנות עד כניעת החמאס.


כשהגורמים הרשמיים של מדינת ישראל בעצמם מתעקשים להחזיק בקונספציה, כאילו יש חמאס ויש 'תושבים בלתי מעורבים' בעזה, אי אפשר לצפות מהעולם למשהו אחר.

יש סיכוי סביר שלא היינו מקבלים לגטימציהנפשי תערוג

רוב העם היה שמח שעזה היתה מושמדת עד היסוד.

אבל זה היה כנראה משליך על ישראל מחיר כלכלי-מדיני שלא בטוח שאנחנו כמדינה קטנה היינו מצליחים להתמודד עם זה.


וגם אם היינו מצליחים להתמודד.

הכלכלה לא היתה אותו הדבר מה שבעוד כמה שנים היה גורם לכך  שלא היינו מצליחים להחזיק צבא בגדולו ואיכותו כמו כרגע = סיכוי סביר שאוייבנו היו מצליחים לפגוע בנו קשה יותר.


חצי מדינה לא רוצה להשמיד את עזהאיתן גיל

הסדק בין שמאל לימין בישראל הולך ומתרחב, ולתוך המרווח הזה נכנס הממשל האמריקאי ומרחיב אותו עוד יותר.

בניגוד לאויבנו שמגייסים תחמושת מכל מקום, אנחנו תלויים אבסולוטית באמריקה, גם מדינית, גם כלכלית, וגם צבאית. זה האירוע.

במלחמה בין ארמניה לאזרבייג'ן אף אחד לא התעניין, ולא הביא אותה לא להאג ולא למועצת הבטחון.

ואנחנו עם לבדד ישכון לכל דבר ולכל עניין, ואין לנו זכות וטו במועצת הבטחון.

ואחרי כל זה אם מישהו חושב שיש לנו כלים לאיים ולשחק אותה מוישה גרויס, אז התשובה היא- לא.

לענ"ד, היינו מצליחים להתמודדהסטורי
הבעיה שההנהגה (כמעט כולה) עדיין תקועה באתמול.


בניגוד למה שרבין טען כבר כשהצדיק את איוולת אוסלו, ש'היום אין ציבור אידיאליסטי כמו במלחמת השחרור', מסתבר שכשרק קוראים לציבור - הוא מגיע בהמוניו ומוכן בהחלט לדם, יזע, ודמעות בשביל העם.


הציבור יספוג גם ירידה ברמת החיים בשלום.


הבעיה היא בהנהגה, חסרת עמוד שדרה. בבכירים שלא מתביישים לטעון ש"בן גביר יקלקל להם את הביקורים בחו"ל".

לדעתי לאנפשי תערוג

זה לא ירידה ברמת החיים שלא תוכל לקנות מילקי.

זאת ירידה ברמת החיים שתצטרך להחליט האם להשקיע בבריאות או בביטחון. כי לא יהיה מספיק כסף לשניהם (כבר עכשיו שניהם לא מקבלים את כל התקציב הנדרש, לא רוצה לחשוב מה יהיה אחרת)


נצליח לשרוד? כמובן.

אבל ברמת חיים נמוכה מדי שיכול להיות שתגרור את ישראל כמה עשורים אחורה.


הממשלה חיה בקונספציה?

יכול להיות.

אני חושב שהיא חיה את המציאות.

זאת אחת הממשלות הימניות שהיו בשנים האחרות, ואני מאמין שהם בהחלט נמצאים במצב לא פשוט.

ולא הייתי רוצה להיות בין הפטיש לסדן במקומם.



מסכים לעובדות בגדול, אבל לא לפרשנותהסטורי
כלומר, ראש הממשלה דיבר, בצדק, על 'מלחמת העצמאות השניה'. צריך לקבל שאחרי מלחמת עצמאות - יש גם תקופת צנע. כמובן, לא נגיע לאותו מצב, של קיצוב על ביצים וקמח למשפחה לשבוע - העולם היום צריך אותנו, מה שלא היה בשנות התש"יודים.


אחרת, הרצון 'לא לרדת ברמת החיים' כעת, הוא בדיוק כמו אצל משפחה שלא רוצה לרדת ברמת החיים כשיש תקופה מאתגרת. את האוברדרפט ישלמו אחר כך בריבית דריבית - שתגרום שיצטרכו לרדת הרבה יותר.


ההתחשבות שלנו בעולם בסבבים קודמים - הביאה אותנו עד הלום. ההחלטה פעם אחר פעם, לא לנצח באמת כי אמריקה, כי האג, כי טיולים באירופה - הביאה לכך שהדרך היחידה לא לאפשר הקמת מדינה פלסטינית בכל יש"ע, שאין ספק שמהר מאוד היתה הופכת את כפר סבא לכפר עזה ואת נתב"ג לשדרות, היתה לאפשר מדינת חמאס בעזה, את התוצאות קיבלנו במכות קטנות כל השנים ובמכה נוראית כעת.

בעניין כמה ארה"ב (והעולם)צריכה אותנונפשי תערוג

להבנתי דווקא עכשיו אנחנו פחות נצרכים.

אם בשנות ה60-70 בשיאה של המלחמה הקרה ישראל היתה נקודה מערבית במזרח תיכון סובייטי.

כרגע כחצי מהמזרח התיכון הוא בהסכמים עם האמריקאים (ירדן. סעודיה. מצרים וכו')

ודווקא ישראל לא נאמנה ב100% לאינטרס האמריקאי (מאפשרת שליטה סינית בחברות, לא נקטה צד ברור במלחמה באוקראינה וכו')

ואם אז חלק מהאינטרנס האמריקאי היה בהפגנת כוחו של הציוד הצבאי שלה, עכשיו הם גילו שהאוקראינים עושים גם עבודה נפלאה.


לכן מראייתי. דווקא עכשיו האינטרנס האמריקאי בישראל קטן.

לא שהוא לא קיים. הוא עדיין קיים. אבל פחות מאשר לפני 30-40 שנים.


וצריך גם להגיד את זה.

בלי הסיוע האמריקאי סביר להניח שמלחמת יום כיפור ושלום הגליל היו מסתיימות שונה לגמרי.


ובלי הטילים האמריקאים. גם המלחמה הנוכחית היתה הרבה פחות עצימה.


 

ישראל לא יכולה להבהיר משהו שנמצא במחלוקת פנימית.איתן גיל

פעם הדמוקרטים והרפובליקנים היו בתחרות פנימית על המקום הראשון באהדה לישראל, והיום כבר לא, בשל המחלוקת הפנימית אצלנו.

מה שמביא אותם לשקול "עניינית", ואצל הדמוקרטים זה מתבטא בקו אנטי שמרני ואנטי ימני.

בלי להאריך, החלשת הימין עוברת דרך סיוע לחמאס.

עמדת המדינה היא עמדת הממשלהפשוט אני..

לא עמדתו של מאן דהוא מבני ברק, תל אביב או בית אל.

 

הממשלה מוסמכת לחתום על הסכמים עם מדינות אחרות, לנהל משא ומתן, להכריז מלחמה וכו'.

מן הסתם היא זו שצריכה להציג את עמדתה לשאר העולם.

עמדת המדינה היא עמדת בג"ץ- תיקנתי לך.איתן גיל

לעצם העניין, הממשלה מוסמכת לקבל החלטות, ולנהל משאים ומתנים, ולחתום, תחת עינו הפקוחה של בג"ץ...

ויש את האח הגדול באמריקה שאומר בכל רגע נתון: תחליטו מה שבא לכם, אבל אם לא מתאים לי אתם תבטלו. כך למשל, הממשלה מנעה אספקה לעזה והתקפלה אחר שמטוסי המטען האמריקאים עוכבו על מסלולי ההמראה .

יש טרוריסטים ויש חפים מפשעריק סאנצ'ז

כמובן שרוב העזאתים שונאים אותנו. אבל בכך אין להאשים אותם. זה מובן והגיוני, אני מרשה לאנשים לשנוא אותי.

כמובן שחלק נכבד עסק והיה קשור לטרור, אבל לא כל מי שעסק בטרור דינו מוות.

הנקודה היא, יש אכלוסייה שם , כמות עצומה של אזרחים שהמאבק בישראל הוא לא בראש מעיינהים, יש להם חיים וגם אם הם שונאים את ישראל לא מגיע להם למות.

אנחנו לא באים להילחם באוכלוסייה אזרחית. גם אם שונאים אותנו. בנוסף הבעיה היא שכאן החמאס לא מייצג את העם, לא דואג לו ולא מעניין אותו, זה קצת שונה מאוד מכל מלחמה נורמלית במדינה. כאן מדובר בטרוריסטים שמסתתרים בין אזרחים. האזרחים אולי שונאים אותך כולם וחלקם אף סייעו לטרור , אבל לא מגיע להם לסבול בצורה כזאת או למות.

לכן אנחנו משתדלים לפגוע בטרור ולא באזרחים. אם אין ברירה אז אין ברירה, אבל נעשה מאמץ. וכן, אם החלטנו בסיטואציה מסוימת לוותר על תקיפה לטובת חייהם של בלתי מעורבים , נרים את הראש בגאווה ונאמר "אנחנו מדינה שנלחמת במוסריות, אולי הראשונה אי פעם".

העובדה שמדינות אחרות תקפו בצורה כזאת או אחרת לא באמת מהווה טענה. המצב שונה (מהסיבות לעיל, החמאס לא גוף של האזרחים, ורוב האזרחים לא מעוניינים במלחמה , שוב, גם אם כן שונאים אותך) , וגם אם לא מדינות אחרות הם לא מודל לחיקוי, אני שמח שאנחנו מדינה מוסרית שמתחשבת באזרחי אויב ומפעילה שיקול דעת.

 

נ.ב. כמובן להרבה מאוד אזרחים מגיע עונש כזה או אחר על סיוע, וככל שהאדם מעורב ההתחשבות שלנו בו וערך החיים צריכים להיות פחותים. בכל זאת תינוקות וילדים כמובן לא אמורים להיות מואשמים בדבר, ויש עוד כמות נרחבת של אזרחים לא מעורבים.

הקישור לא נפתח לי, אשמח אם תבהיר את כוונתך.ריק סאנצ'ז
פשוט מאוד - עזה היא חמאס, חמאס הוא עזההסטוריאחרונה

תנסה את זה:

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://m.youtube.com/watch%3Fv%3DJxX2fFbpdhw&ved=2ahUKEwikm-7XuqKEAxWN_bsIHZD7B2wQwqsBegQICBAG&usg=AOvVaw33z7LP-jwgDoNWVERd2Maz


בגדול, בישראל ובמערב בכלל, מנסים לדמיין את הערבים כ"בסה"כ בני אדם כמונו, שרוצים להתפרנס ולהסתובב בחופשיות".


האמת היא שבכל בית בעזה - מצאו נשק, בד"כ בחדרי הילדים, שלא לדבר על זה שבל בית תלויה מפת ארץ ישראל כולה - בלי זכר לאף ישוב יהודי. כל גני הילדים ובתי הספר - הם פתחים של מנהרות טרור. עשרות אלפים צהלו ברחובות תוך כדי התעללות בחטופות, זקנים על קביים השתתפו בביזה ובכלל - הילדים שריחמנו עליהם בצוק איתן ובעופרת יצוקה - הם מחבלי הנוכבה של היום!


צריך לצאת מהראש של משטרה שמחפשת את הפושעים. במלחמה נלחמים באוייב עד כניעתו. מדינות הברית במלחמת העולם, לא נלחמו נגד 'המפלגה הנאצית' או נגד הגסטפו. הם נלחמו נגד גרמניה ובעלות בריתה - עד כניעתן. רק אחרי כניעה מוחלטת והנחת הנשק, יכולה להיות התייחסות שהענישה תלויה במידת האשמה.

שירשור כף זכות על ישראלכְּקֶדֶם

בס"ד 

 

זכיתי להכיר אדם מהעבודה בן קרוב ל40 רווק חילוני, בחור שקט דיי נחבא אל הכלים שאנשים לא כ"כ שמים לב אליו. בכל אופן אבא שלו נפטר לפני 3 שנים ואמא שלו כבר זקנה ואני יודע שהוא גר איתה ואני חושב לעצמי איזה בן אדם נדיר הוא.. תכלס הוא יכול ללכת להשכיר לעצמו דירה איפשהו ולגור לבד בכיף שלו אבל במקום זה הוא מטפל באמא שלו לבד באופן מסור מקריב את עצמו.. 

 

יצא לי להכיר לא מזמן עוד אדם זקן בערך בן 80 חילוני גמור הוא מדבר אתי הרבה על פוליטיקה בין היתר הוא משתף אותי בכאבים שלא מרפים אותו בכל יום בבוקר שהוא בודק אם וכמה חיילים נהרגו. 

לפני כמה ימים באסון שנהרגו 21 חיילים הוא היה ממש משותק. ואני שואל את עצמי רבאק איך בן אדם שכל כך רחוק מתורה יכולה להיות לו רגישות כל כך גבוהה לכלל ישראל? ואז נזכרתי באיזה פסקה של הרב באורות התשובה : " אִי אֶפְשָׁר לְהִדָּבֵק בֶּאֱמֶת בַּיְסוֹד הַלְּאֻמִּי שֶׁל יִשְׂרָאֵל כִּי אִם מִי שֶׁנִּשְׁמָתוֹ הֻטְהֲרָה כְּבָר, עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה מֵחַטְּאוֹת הָאָדָם הַמְגֻנּוֹת וּמִדּוֹתָיו הַפְּחוּתוֹת, אוֹ מִי שֶׁנַּפְשׁוֹ לְכַתְּחִלָּה הִיא נֶפֶשׁ טְהוֹרָה"

 

 

שתפו עוד שלכם

 

 

דע, כי צריך לדון את כל אדם לכף זכות , ואפילו מי שהוא רשע גמור, צריך לחפש ולמצוא בו איזה מעט טוב, שבאותו המעט אינו רשע, ועל ידי זה שמוצא בו מעט טוב, ודן אותו לכף זכות, על-ידי-זה מעלה אותו באמת לכף זכות, ויוכל להשיבו בתשובה, וזה בחינת (תהלים לז י): "ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו"  רבי נחמן

אשריךחתולה ג'ינג'ית

אני אשתף מהצד השני של המפה.

שמעתי שהאדמור מסאטמר מתחילת המלחמה לא ישן על מיטה.

זה מדהיםפצל"פ
היכולת שלהם להפריד בין כל היהודים שחיים פה לבין המדינה
עם ישראל כזה טהורררכְּקֶדֶםאחרונה
שגרה ומלחמה - שאלה קלאסיתצע

בס"ד

כבר זמן לא קטן שאני מנהל שגרה בזמן שאחרים נלחמים.

אני סטודנט וגם עובד תוך כדי..

ייתכן שלחלק מכם זה ישמע קיצוני אבל בלא מעט רגעים אני פשוט שוכח שיש מלחמה.. אמנם לא כפשוטו אבל לפחות בתחושה.. מרגיש קצת מנותק.. ורואה שמה שמטריד אותי זה תקופת מבחנים הקרבה..


אם מישהו מזדהה או לפחות מבין את המקום ויכול לייעץ איך להתרומם קצת אשמח לשמוע..


אם לצמצם את השאלה או על כל פנים למקד אותה.. מה הביטויים ביום יום שאתם לא שוכחים מהמלחמה ושהיא תופסת מקום בליבכם.. ?

או אולי לאו דווקא ביטויים חיצוניים אבל סימן לכך שאתם לא ממשיכים כרגיל..


ורק הבהרה מתבקשת, אני לא חושב שזו מדרגת כל אדם לעזוב את מה שהוא עוסק בו ולהירתם למלחמה.. פשוט לשמור על מינימום ואולי אף יותר מכך של התענינות אכפתיות מודעות למצב שאנו נמצאים בו .


ה' עוז לעמו ייתן ה' יברך את עמו בשלום..

על כל אחד זה משפיע אחרתאחו

אי-אפשר לצפות שנחשוב על זה 24/7

יש אם לך דרך קונקרטית לתרום (התנדבות, לימוד תורה) מה טוב

אם לא, אני לא רואה את הטעם הרוחני לשקוע ברגשות שליליים / חדשות כו'

 

מבחינת לא להמשיך כרגיל: אפשר לנסות לראות מה אתה יכול לנסות לשנות בעצמך טווח ארוך למשל קבלה משמעותית שתנסה לעמוד בה תקופה, או סדרה של פעולות שאמורות להביא אותך למקום אחר ברמה הרוחנית

 

אם אין לך איך להתנדב אז קונספט נחמד שראיתי באחת הישיבות היא לאמץ חייל בלימוד תורה, פשוט לקחת את אחד השמות ולכוון בלימוד התורה שאתה משתתף איתו

אשריך שהשאלה מטרידה אותךהסטורי

יש כאן בהחלט מורכבות גדולה. מצד אחד  - זה ממש טבעי, מי שאין לו תפקיד עכשיו, די חזר לשגרה.

מצד שני - חיילנו נלחמים, אחינו חטופים, למעלה ממאה אלף מפונים מביתם, ערי קדשינו בגבול היו מדבר.

מצד שלישי (שמשלים את הראשון) - חשוב מאוד לנהל גם את השגרה. חשוב שתהיה יציבות במשק, חשוב שאנשים יוכלו להמשיך להכשיר את עצמם לתפקידים שידרשו בשנים הבאות. במידה רבה, דווקא כדי שכחברה שלמה, נוכל להכיל בצורה פחות חמורה, את מה ואת מי שנתקע בגלל המלחה - צריך שהאחרים ימשיכו.


אז מה כן, לענ"ד להשתדל לצד החיים הרגילים 'פינות' שמשאירות את האדם שותף לצרת הציבור הן ברוחניות והן בגשמיות:


ברוחניות - להתחזק יותר מהרגיל בתורה, בתפילה, בגמילות חסדים ושאר עניינים. טוב למקד במצב, למשל להוסיף 'אבינו מלכנו', פרקי תהילים מתאימים וכו'. ללמוד במיוחד ענייני חיבת הארץ.


בגשמיות - לראות איפה אני כן יכול להועיל למאמץ הציבורי. את החסד (מהפסקא הקודמת) למקד בחיילים, במפונים, במשפחות מגוייסים וכד'.


בנוסף - לראות מה כאזרח, אני יכול להועיל לניצחון, החל מאיזה תקשורת לצרוך ואיזו לא. מי שיכול להשתתף בהפגנות/עצרות/צעדות שמעודדות ניצחון וכל המוסיף - מוסיפים לו.

כתבת יפה ומסכיםארץ השוקולד

אוסיף שלא ראוי לחגוג להבנתי.

לחגוג מה?צע
סתם חגיגהארץ השוקולד
מסכים, בזהירותהסטורי
כלומר - צריך להמשיך להקים בתים בישראל ואת זה ראוי לחגוג ולשמח חתן וכלה. אותו דבר אירועים אחרים שמגיעים מעצם היותם - ברית וכד'.


אבל כן, צריך לתת את הדעת על כל צעד האם הוא ראוי, באיזה פרהסיה וכד'

מסכיםארץ השוקולד
התכוונתי בעיקר לסתם חגיגות
זה פחות מעניין אותי. בצורה רגשית אכפת לי מעם ישראלחסדי הים
שנמצאים בצרה, וגם הקרובים שלי, ואני בוכה על עם ישראל.


יותר מעניין אותי תורה ומחקר היסטורי ועבודה שלי. בזה הראש עוסק רוב היום.


עדיף לי להשפיע על הסביבה הקרובה, מלחשוב על דברים כלליים שאין לי יכולת לשנות.

לקבוע עיתים לאהבת ישראלadvfb

לקחת פרק זמן מסויים (אפילו קצר ביותר) 

להגיד תהילים, להתעדכן טיפה על המצב (יש את 'תמצית החדשות'), להתפלל.. 

 ממילא אותו זמן ישפיע גם עליך וגם על כל עמ"י

זה בריאהיום הוא היוםאחרונה
מי שחי כל היום במלחמה לא עושה את תפקידו בעורף. וזה תפקיד מאד חשוב להמשיך להניע את המדינה והכלכלה.


בתפילות חשוב להתפלל.


אם יש לך אפשרות קצת להתנדב זה מצויין. להתייחס למילואימניקים כשהם מגיעים לשבת וכדומה

שאלה ילדותית אבל מנצלת את האנונימיות בתקווה שתענומתיעצת28
בעה.


בהנחה שאתם מתנגדים לעסקה בכל מחיר ועל אחת כמה וכמה אם אתם בגישה של מוטב להפציץ את עזה גם במחיר שחלילה יהרגו שם חטופים..


נגיד שהייתה לכם האפשרות להתחלף עם אחד החטופים בידיעה שמעתה "כולם יהיו מרוצים" משפחות החטופים התומכות בעסקה בכל מחיר יקבלו את יקירהם ואילו אתם לא תדרשו מצהל לשחרר מאות תמורתכם וצהל ידע שהוא יכול כעת לפעול כפי שאתם סבורים ולהילחם בכל הכח .. הייתם עושים זאת?


אם התשובה היא לא..  והתשובה שלי היא לא. אז באיזה זכות אנחנו יכולים לדבר?? 

נלך בכיוון אחראחו

נתקלתי פעם בשאלה כזאת: יש חייל שאחותו הקטנה חולה במחלה מאוד קשה ואין כסף לטיפולים. מפה לשם הציעו לו עסקה שבה הוא ימכור כמה נשקים צה"ליים דרך מתווך. לא ברור לאן זה יגיע, לא ברור מה יעשו עם זה, אם בכלל. מה הדבר הנכון לעשות בתור אותו חייל? ומה הדבר הנכון לעשות בתור מדינה? מה הדבר הנכון לעשות בתור מישהו שנחשף לסיפור, וביכולתו לדווח או להתעלם?

 

בחיים שלנו, וכל-שכן בניהול מדינה, לפעמים עולות דילמות מאוד קשות. לפעמים הדילמה היא בין פרגמטי לבין מוסרי, ולפעמים בין אפשרות מוסרית אחת לאפשרות מוסרית אחרת.

 

בעיה אחרת היא הבעיה הרגשית. הרגש משחק חלק חשוב במוסר, אבל הוא לא תחליף לו. הפתרון האמפתי הוא לא בהכרח הפתרון המוסרי, במונחים של צדק, טובת הכלל, ושיקולים נוספים.

 

לשאלה המקורית: התשובה שלי היא כן, אבל זה לא כזה משנה. לכל אחד יש הבנה אחרת מה זה מוסר, אינטרסים אחרים, סדרי עדיפויות אחרים. אבל כשמנהלים מדינה צריך לשאול מהי המדיניות ולהסביר למה. אם המדיניות היא להציל את החטופים בכל מחיר, צריך לתת דין וחשבון על כל חייל ואזרח שייהרגו כתוצאה מהפעולות והעסקאות. אם מישהו מוכן לקחת אחריות, לומר שהוא לוקח על עצמו את הדם שלהם, בבקשה. וכן להיפך.

 

עריכה: שאלה דומה יכולה להיות כזאת - אני למשל לא התגייסתי מסיבות נפשיות. זה אומר שאין לי זכות מוסרית לבקש שלמדינת ישראל יהיה צבא, או לעודד אנשים להתגייס, כי אני אישית לא יכול לעשות את זה? זה אומר שהמדינה צריכה לסגור את הצבא?

אין "אם". יש נתונים מציאותיים ועמם יש להתמודד.מי האיש? הח"ח!

הנתון המציאותי זה שלא היה סביר מלכתחילה שלחימה תחזיר את רוב החטופים, בוודאי לא בחיים. ועיסקה כן. ואכן כך בדיוק היה. הדיון מלכתחילה לא נסב סביב השאלה האם הסיסמא המטופשת שהלחימה "מקרבת אותנו אליהם" הגיונית (או, אם להיות ציניים להחריד, האם משמעותה היא שהלחימה מקרבת אותנו אליהם ואותם אל המוות). הדיון האמיתי נסב סביב השאלה שהצגת כאן גם אחרי זמן כה רב, דהיינו אם מחיר עיסקה - במקום לוחמה - הוא ראוי. וזה תמיד דיון מוצדק וזה תמיד דיון הכרחי. למרבה הצער, תועמלנים ודוברים למיניהם יצרו רושם כאילו למישהו יש פטנט מיוחד שיעקוף את האמת הבוטה הזו. כאמור - זה לא המצב, ולהוסיף יגון ראו מה אירע לשלושה חטופים שצלחו הכל ונותרו בחיים, רק כדי להיחשד כמחבלים ברגע המיוחל מכל של חבירה לכוחותינו המשחררים, ואז להיפגע פגיעה קטלנית מאש ישראלית. כיום הכל מודים, גם אם בחירוק שיניים עצבני, שמי שעוד שרדו כחטופים וכחטופות יחזרו חיים רק בעיסקה הכוללת את תום המערכה. התבזו איפוא מדקלמי הסיסמאות - יעקב נגל יכול בהחלט למצוא עצמו ביניהם - שניסו למכור אשליות לא מציאותיות. אפשר ואפשר להתנגד לעיסקאות. אך לא ייתכן שתהיה התחמקות מהכרה, בכובד ראש ובפנים חרושות צער, מהמשמעויות האוטומטיות.

אי אפשר לקבל החלטות מהבטןהסטורי

שאלו את גאולה כהן, כשהתנגדה לעיסקת ג'יבריל: "האם גם אם זה היה הבן שלך, צחי, בשבי - היית מתנגדת אותו דבר?"

היא ענתה בלי להתבלבל: "סביר להניח שהייתי תומכת, אבל הממשלה לא צריכה להתחשב בזה.".


בצורה הכי פשוטה, השאלה הלאומית חשובה מהשאלה האישית. זה אפילו לא השאלה האם עיסקה תגרום שירצחו יותר אנשים ממספר החטופים (למרות שזה גם שיקול שצריך לקחת בחשבון, כמובן).


מבחינה לאומית, אין למדינת ישראל את הפרווילגיה, לסיים את המערכה בצורה שהיא פחות מנצחון מוחץ, באופן שאינו משתמע לשני פנים, לפי מושגי ה'בזאר' המזרח תיכוני. כרגע אנחנו מתמודדים עם האויב הכי חלש. חסדי ד', שהם לא היו מתואמים. אם ח"ו באותה שעה היו פורצים גם מצפון, היינו במצב קשה פי כמה וכמה. כעת כל האויבים מסתכלים ומתלבטים האם שווה לתקוף את מדינת ישראל.


נ.ב.

אני לא 'מתנדב להתחלף איתם', אבל כל מכרי וסביבתי יודעים שאם ח"ו אחטף - איני מעוניין שיחזירו אותי תמורת מחבלים

סליחה, אבל זה *מאוד* ילדותיפשוט אני..

א. אפשר לתת לסיפור הזה איספור דוגמאות, ויש בזה כדי להראות כמה לא אומר כלום על שום דבר.

 

"נניח ילד כלשהו צריך תרומת לב. האם להורים שלו יהיה מותר לרצוח בשביל לקבל לב טרי עבור בנם?

 

נגיד שהייתה לכם האפשרות להחליף את הילד שלכם באותו ילד, בידיעה שמעתה "כולם יהיו מרוצים" משפחת הילד תקבל אותו ואתם לא תדרשו לרצוח אף אחד... הייתם עושים זאת?

 

אם התשובה היא לא.. והתשובה שלי היא לא. אז באיזה זכות אנחנו יכולים לדבר??"

 

ב. ומה בעצם הבעיה?

יש כאן הנחה כאילו החיים הוגנים.

אם לדעתי זה הוגן שמישהו חטוף בעזה, אז בבקשה - אני צריך להחליף אותו בעצמי.

 

אבל לא, החיים לא הוגנים.

 

יש אנשים מסכנים שנמצאים שם והם בוודאי לא אשמים במצב, ובוודאי הם לא צריכים לשלם את המחיר של המחדל.

אבל זה שהם לא צריכים ולא אשמים, לא אומר כלום. זה לא סרט של דיסני, יש הרבה רוע בעולם והוא רחוק מלהיות מושלם.

 

כלומר אם אני מתנגד לעסקה זה לא כי לדעתי החיים של החטופים תותים (ואז באמת אפשר להאשים אותי בצביעות שהרי אני לא אהיה מוכן להתחלף איתם), אלא אני מתנגד *למרות* שברור לי שזה לא הוגן שאותם חטופים נמצאים שם. ואם כך, במה זה יועיל שאני עצמי אתחלף עם מי מהם? האם הייתי מוכן להתאבד בשביל לתרום למישהו את הלב שלי? מה ההבדל בעצם?

גם במקרה של הילד חולה הלב, זה לא שאני לא מוכן לרצוח בשבילו מתוך מחשבה ש"זה בסדר שהוא חולה, אין סיבה לשנות זאת".

לא, זה לא בסדר שהוא חולה, זה עצוב מאוד וטרגי מאוד וזה בוודאי לא מגיע לו.

אבל מה לעשות, החיים לא הוגנים ולא צודקים, ולהציל אדם אחד על ידי גרימת טרגדיה לאדם אחר זה לא בסדר.

 

 

 

 

 

^^תשובה מדוייקתאני77
תשובה מדויקת ומנוסחת מעולהארץ השוקולדאחרונה
אני חושב שאת בכלל לא שואלת את השאלה הנכונהאני77

ההצעה שאת מעלה היא לא מוסרית.

 

אם תעייני בהלכות מסירות נפש, ותנסי לבחון את הקו ששוזר אותן, את תראי שזה לא שיש איזה מדרג של עבירות, כאלה שצריך למות עליהן וכאלה שלא.

אם גוי רוצה למשל שתעבוד בשבילו בשבת ומאיים עליך בהריגה - אז מותר לחלל את השבת מפני פיקוח נפש (ורק ג' עבירות אסור).

אבל אם הוא עושה את זה כדי לגרום לך לחלל שבת, אז אם אתה נמצא בין עשרה מישראל, כלומר שהחטא הוא ציבורי - אז כבר יש מצוה למסור את הנפש.

ובשעת שמד, כשהגוים רוצים להעביר יהודים על דתם, אז צריך למסור את הנפש אפילו על סגנון הלבוש שמאפיין יהודים, גם דברים שהם בכלל לא הלכה. בין בגלוי ובין בסתר.

 

אז מה הענין? הענין הוא שיש כאן מאבק על עקרונות. אם כל מה שהגוי רוצה זה שתעשה בשבילו משהו - אז אין כאן מאבק עקרוני. גם אם תתן לו את מה שהוא רוצה, לא ביזית בזה את השבת, אלא קידשת בזה את החיים. אבל אם מה שהגוי רוצה זה לחלל את קדושת השבת - אז זה תלוי כבר בשאלה אם זה בינך ובינו - שאז עוברים על זה, לבין כשזה כבר משהו ציבורי - שאז באמת כבר יש כאן משהו עקרוני. וזה הרבה מעבר לכבוד של השבת (או של כל מצווה אחרת), זה כבר קשור כאן לשאלה האם אנחנו מוכנים לתת לרשעים מנוולים כאלה ואחרים לחלל את שם ה' ולערער על מלכותו עלינו. ועל זה יש את המצווה של קידוש השם. ואם המטרה שלהם זה לא רק לבטל אותנו מאיזה מצווה ספציפית כדי לקנטר או משהו כזה, אלא כדי להעביר על דת - אז שמה גם הדבר הכי קטן הוא כבר ביטוי של המלחמה הזו.

 

ואחרי ההקדמה הזו, אני אגיע לנקודה שרציתי להגיע, שנמצאת ברמב"ם הלכה אחת אחרי זה:

"נשים שאמרו להם עובדי כוכבים תנו לנו אחת מכן ונטמא אותה ואם לאו נטמא את כולכן יטמאו כולן ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל. וכן אם אמרו להם עובדי כוכבים תנו לנו אחד מכם ונהרגנו ואם לאו נהרוג כולכם. יהרגו כולם ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל. ואם יחדוהו להם ואמרו תנו לנו פלוני או נהרוג את כולכם. אם היה מחוייב מיתה כשבע בן בכרי יתנו אותו להם. ואין מורין להם כן לכתחלה. ואם אינו חייב מיתה יהרגו כולן ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל"

 

אנחנו מעדיפים שתיפול עיר שלמה לאונס ולרצח, ולא לחלל את העקרונות שלנו. לא להיות אלה שיתנו להם - אפילו לא נפש אחת. 

לעומת זאת במחויב מיתה כשבע בן בכרי (כלומר אם יש יהודי שמרד במלכות והם רוצים להרוג אותו), אז שם כבר באמת אין את המצווה הזו של קידוש השם, כי באמת כבר אין כאן משהו עקרוני של האם אנחנו בעד או נגד רצח. יש כאן משהו אישי שלהם נגדו. אז אולי זה לא מידת חסידות, ו"אין מורין להם כן לכתחילה", אבל בהלכה היבשה אפשר לקיים "יתנו אותו להם".

 

לכן ההצעה להתחלף עם אחד החטופים היא הצעה לא מוסרית. אנחנו לא אמורים לשתף פעולה עם העוול. לא בצורה זו ולא בצורה אחרת.

 

שאלה שאת כן יכולה לשאול, זה האם היינו מוכנים בתור חיילים למשל, במלחמה נגד העוול והרוע - לקחת סיכון שיעלה לנו בחיינו או לחילופין בחטיפה, מתוך אידאל לנצח את החמאס ולהשיב את החטופים הביתה.

השאלה הזו בוחנת ממקום אמיתי יותר האם אנחנו באמת חושבים שהאידאלים האלה שווים את המחיר שעליו אנחנו מדברים.

ואמנם אני אישית מרגיש שקשה לי מאד לענות על השאלה כי בפועל אני רחוק כל כך מהסיטואציה ולא שם (בבחינת "מילתא דלא רמיא עליה דאינש לאו אדעתיה"), אבל אני חושב שאם את רוצה תשובה לשאלה איפה עומד הציבור בישראל ביחס לשאלה הזו, כל מה שאת צריכה לעשות זה לפתוח את כל הכתבות עם ה"הותר פרסום" מהחודשים האחרונים. 

נהניתי לקרא. יישר כח!נפש חיה.
כשמדובר ברע וברע יותרמחפש אמת
לא כדאי שמי שנפגע יכריע בשאלה מה לבחור 
לא פותחים פה לשטן, אבל את טועה בכיווןארץ השוקולד

זה לא העניין, מדינה צריכה להחליט מתוך שכל קר מה שיאפשר יותר חיים. החלטה שנובעת מרגש ותעלה במחיר חיים גבוה יותר היא החלטה הרסנית.

המלחמה הזו ועוד הרוגים רבים היא תוצאה של עסקת שליט.

חמאס קיבלה כח גדול כתוצאה מעסקת ג'יבריל.


האם אנחנו רוצים להגדיל את חמאס פי כמה ולעודד אויבים אחרים לחטוף כי רגשית קשה לנו?


אסור למדינה לאפשר מציאות שמשתלם לבצע את החטיפות הללו, ולכן אסור לבצע עסקה.

פשוט מעתיקים לטקסט בגוף ההודעה את הקישור.פ.א.

לא לכותרת, אלא לגוף ההודעה.  

בכותרת אי אפשר להפעיל קישור.  


בכל סרטון יוטיוב יש סימון ״קישור״ ⤵️

תודהשקשוקי3אחרונה
.. עבר ללנ"ו.ראש הממשלהㅤ
חיזוק יפה שרציתי לשתף - הרב שמואל אליהוכְּקֶדֶם
מה? למהכְּקֶדֶם
זה לא שאלה הלכתית או שיעור. זו התבוננות שלחסדי הים

לימוד זכות על עם ישראל שמדקדקים במצוות בעת המלחמה.

בטח שזה ראוי לפה.

זה טרולאני:))))
אז על הכל מותר לדבר כאןכְּקֶדֶם

חוץ מתורה?

יפה! תודהברגוע
מרגש!!*שלי*אחרונה
צאט gpt ותרגום מאמריםצע

בס"ד.


ישלי עבודה לעשות שמצריכה תרגום מאמרים באנגלית והוצאת נתונים מהם ..

מותר להשתמש בצאט gpt.


א. יש את הגרסה באנגלית (המקורית מן הסתם?) וראיתי שכשאתה נותן לו לתרגם מאמר הוא משיב שאין לו היתר גישה למאמר.. יש דרך לעקוף את זה?


ב. מה השיקולים אם בכלל לשקול לשלם למישהו שיתרגם לי חמישה מאמרים במקום להשתמש בצאט gpt?


תודה.

אפשר להעתיק לו את כל המאמר או בחלקיםאתגליא

ולבקש שיתרגם.

אין שום סיבה לשלם למישהו. הוא מתרגם לא רע לעברית (חוץ ממושגים מדעיים גבוהים), והוא גם יכול לעזור בחלק של הוצאת נתונים או סיכום.

למה לתרגם דרך הצ'אט ולא דרך גוגל תרגום?פשוט אני..

אאל"ט, הצ'אט בעצמו משתמש בשירותי צד ג' בשביל לתרגם והוא לא עושה זאת לבד...

 

בכל מקרה, בשביל תרגום מקצועי ונכון אי אפשר לסמוך על תרגום מכונה וחייבים בן אדם בקיא בשתי השפות בשביל לתרגם.

 

יש אתר פארודי בשם "איןציקלופדיה", שהוא כמו ויקיפדיה רק בגרסה פארודית.

 

אם תיכנס לערך "תרגום מכונה", תראה שהם פשוט לקחו את הערך "תרגום מכונה" בוויקיפדיה האנגלית, ותרגמו אותו בעזרת גוגל טרנסלייט לעברית.

התוצאה מבדרת מאוד:

 

תרגום מכונה (תרגום ע"י מכונה) הוא צורה של תרגום היכן תוכנת מחשב מנתח הטקסט במישהו שפה ה"מקור טקסט" ואז ניסיונים לייצר נוסף, שווה ערך טקסט באחר שפה הכוון טקסט ללא אנושי התערבות.

 

מכונה תרגום

Google translate - תרגום גוגלפ.א.
ולא גוגל תרגום


כמו ש good morning אומרים בעברית בוקר טוב, ולא טוב בוקר…

הוא עשה גוגל טרנסלייט על ה"גוגל טרנסלייט"די שרוט

היקום קורס לתוך עצמו בלולאה הזאת

😅 נכון..פ.א.
זה לא שם תואר ולכן הדוגמה לא רלוונטיתפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך כ"ח בשבט תשפ"ד 13:32

גוגל טרנסלייט - שם החברה, שירות שהיא מספקת.

 


 

אם היו אומרים גוגל טרנסלייט זה היה ''התרגום של גוגל'' ואז באמת היה צורך להגיד ''תרגום גוגל'' בתרגום לעברית.

...בוריסאחרונה

 

 

לגבי אעדיין טרייה

אתה מבקש שיתרגם מאמר לפי קישור/כותרת? פשוט תכניס לו את הטקסט המלא ותבקש לתרגם ואז הוא לא צריך גישה למאמר...

אני לפעמים שמשתמשת בגוגל טרנסלייט מניחה שאפשר לעשות את זה גם בצ'אט GPT בכל מקרה זה לא אוטומטי צריך לעבור על הטקסט לראות שהוא הבין נכון את המשמעות ולסדר אם צריך את המשמעות/ לסדר לשפה גבוה יותר וכ"ו.

כמה מסטול אני מאחד עדבנות רבות עלי

לשמוע שיר דרך המחשב ברמקולים של המחשב ותוך כדי להיות עם הפלאפון ביד, ואז לנסות להנמיך את המוזיקה דרך הכפתורים של הפאלפון?

לשומע שיר דרך המחשב ברמקולים של המחשב ותוך כדיפשוט אני..

להיות עם הפלאפון ביד, ואז לנסות להנמיך את המוזיקה דרך הכפתורים של הפאלפון

יש יותר מזהמבולבלת מאדדדדאחרונה
לשים מזגן באוטו ולנסות להנמיך אותו עם הכפתור של המוזיקה😅
לא קניתי גנרטור.נפשי תערוגאחרונה
אבל יש לי מצבר שאמור להחזיק טלפון ותאורה בסיסית כמה ימים.