פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 588)

מישהו/י מכיר מקומות/אטרקציות שווים בחיפה?

על מה ולמה?
אני מחכה שיגמר השידור החוזר של ריקלין ו.... ואז יש שידור חוזר של הפטריוטים.

הקישור: קריאת תהילים משותפת

[לא צריך להגיב]

אני עוברת דירה עוד שבוע
וצריכה לצבוע את הדירה מקצועי וגם למצוא דירה אחרת
ואז לעשות הובלה לנקות את הדירה הנוכחית וגם החדשה ( שאין לי מושג איזה דירה אקח)

והכי מלחיץ: לא יודעת איפה כדאי לי לעבור במינימום זמן הזה

יאווווווו אני בלחחחץץץץ
איך אני עושה איך בכלל עושים את כל זה אפילו לא התחלתי לארוז

זה כל כך פתאומי כי חשבתי שנישאר בדירה ופתאום הוחלט בבית דין שאנחנו עוברים למרכז עקב גירושין
ולא דיבאתי על מסגרות לימודיות שעוד לא ה ת ח ל ת י לחפש

חבר של המשפחה נפטר. פתחתי עליו שרשור לפני כמה חודשים... האיש והחיוך הנצחי.

 

אבא לארבעה ילדים, הילד הקטן בן שבע - איך מנחמים ילד?!

 

הוא ידע שזה נגמר לפני כמה חודשים והחליט להיפרד בשמחה מהעולם שהיה לו לבית במשך 47 השנים האחרונות, ביקש שלא ישבו עליו שבעה, ביקש יום אחד, שזה מספיק כדי להתאבל עליו - איזו עוצמה, איזה כאב...

 

איך מתמודדים, לא עלינו, כשיודעים שיש מספר קצוב של חודשים לחיות? מה עושים בכלל במצב כזה?

מוזמנים להציץ ולהגיב מידי פעם בפורום נוער וגיל ההתבגרות.
יכול להוסיף המון לחברה שנמצאים שם וממש מתעניינים בכל מיני שאלות ותהיות..
אני קיבלתי משם המון

אחר כך יהיה לכם יותר קל למצוא אותם.

 

איך שבין-הזמנים חוזר על עצמו זה מדהים...

(לא זה אפשרי - צעירים מעל עשרים)

אנחנו משפחה די ביתית ופחות מסתובבים בחוץ.
אבא שלי צמחוני (מקשה על הכל
חחח
מחפשים משהו לעשות לו ליום הולדת 60
רעיונות?

דבר שאני אוהב בעצמי:










יאללה שוטו 🏄🏻

בעקבות דיון שהתנהל אצלינו בבית...

האם הכוונה היא לשון תאווה?
אם כן, אז מה בעצם אנחנו מברכים את מי שאוכל? שיספק את התאווה שלו?

ועוד משהו,
"הקנאה התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם"
כמה תאווה לאכול אתם חושבים שיש היום?
רוב הפעמים שאנחנו אוכלים זה לא בגלל שאנחנו רעבים הרי,
האם זה נקרא אכילה מתוך תאווה?

ובכלל אני חושבת שהיום התאווה לאוכל היא לא כמו שהייתה פעם.
היום יש בשפע, לא צריך להתאמץ מאוד בשביל לקבל אוכל ומותרות באוכל.

מעשה בשלוש מפלגות
*
מעשה בשלוש מפלגות ימין שהיו הולכות לעבר הבחירות החוזרות בחודשי הקיץ החמים. כחלוף הימים הגיעו המפלגות אל אחוז חסימה, ואחוז החסימה היה גבוה מכדי לחצותו במצב הפוליטי הנוכחי, ובסיס הכוח של המפלגות היה קטן מכדי שיוכלו להגדיל אותו ולקבל 3.25 אחוזים מהקולות. אך המפלגות היו חסרות כל מודעות עצמית, ולכן שכרו קמפיינרים, הפעילו מתנדבים והתחילו לרוץ לבחירות בכל זאת.
והנה באמצע הדרך דמות איש חפוי פנים. והציבור דיבר אליהם. רב היה כעסו, מכיון שהוא כבר למד בתשעים ושתים שכל הפילוגים האלה גורמים לממשלת שמאל, ובאלפיים ותשע עשרה שהתוצאה אפילו גרועה יותר - בחירות חוזרות - אך הוא העמיד פני מתעניין, ושאל איך הם חושבים לעבור את אחוז החסימה בהתחשב בכך שלפי שום סקר או היגיון הם לא מתקרבים לזה בכלל, ולמה הם לא פשוט מגלים אחריות ופורשים.
המפלגה הראשונה אהבה מריבות ופרובוקציות, ולכן אמרה: "מה השאלה? חייבים עוצמה בכנסת! הנה, רק אנחנו עתרנו כנגד שעות נפרדות בבריכה ברהט כדי להראות את הצביעות של השמאלנים האלה, ורק אנחנו ארגנו הפגנות בכניסה לכפרים אחרי פיגועים, ואנחנו בכלל רצינו ללכת לאיחוד, אבל לא הסכימו לתת לנו את המקומות שדרשנו אז נרוץ עצמאית, כי רק אנחנו נייצג את הימין האמיתי!"
אמר לה הציבור: "אבל אתם לא תייצגו אף אחד, כי לא תהיו בכנ-"
אבל המפלגה כבר לא שמעה אותו בכלל, כי היא המשיכה הלאה בריצה, עד שהגיע יום הבחירות, שבו היא קיבלה מנדט וחצי שהלך ישירות אל הפח. כך לקח אחוז החסימה את המפלגה הראשונה.
המפלגה השניה היתה מלומדת ומחוכמת, ולכן אמרה לציבור קודם כל: "רק שיטת השוברים בחינוך תציל את המדינה, רק אנחנו נגרום למקבלי ההחלטות להכריע את המערכה בעזה, ונמאס כבר מההגבלות על סמים קלים. אנחנו התקווה היחידה לחירות שלך".
אמר לה הציבור: "כן, אבל כבר ראינו שגם אם כל הסקרים אומרים שתעברו וכל מי שחשש מאחוז החסימה מצביע לכם, אתם לא תעברו. בפעם הקודמת נפנפתם בסקרי עומק, מה שזה לא אומר, הפעם אפילו את זה אין לכם, פייגלין כבר בלי אמסלם ווילצ'רסקי ועוד חצי מהאנשים שהיו איתו, אז מה גורם לכם לחשוב..."
אבל המפלגה אמרה לו מייד: "בכלל קראת את המצע?" וכשהציבור הודה שלא, היא אמרה: "אז מה אתה מבלבל את המוח, רואים שאתה לא מבין כלום", והמשיכה בדרכה בלי לסטות ימין ושמאל, עד שקיבלה גם היא מנדט וחצי, ולקחה אותו לשום מקום. כך לקח אחוז החסימה את המפלגה השניה.
והמפלגה השלישית היתה צנועה וענווה, ואמרה: "איננו רצים כי יש לנו כח לרוץ; אנחנו רצים משום שאין בנו כח לשתוק. מה אפשר לעשות, עד שקמנו אף אחד לא דיבר על סכנת הקרן החדשה לישראל, אנשים חשבו שמשפחות חד מיניות זה נורמלי, וכבר עמדו למסור את הכותל לרפורמים. צריך לחזור לדבר אל העם שברחוב בצורה ישירה ובשפה שלו, ואת זה יודעים לעשות רק אנשים שמעולם לא יצאו מבית המדרש".
וכשהציבור שאל: "אבל את לא מפחדת לזרוק קולות לפח?" ענתה לו המפלגה: "מה עדיף, לזרוק את כל המדינה לפח?"
וכשהגיע יום הבחירות, חיפשו כל המצביעים, הפרשנים והסוקרים את המפלגה השלישית, אבל היא קיבלה כל-כך מעט קולות, שאיש לא זיהה אותה. ולכן היא לא הופיעה על המסכים, ולא הוזכרה באף מהדורה כאחת המפלגות שלא עברו את אחוז החסימה, עד שכעבור כמה זמן מישהו בדק וגילה שהיא קיבלה כמה אלפי קולות בודדים, והיא נפרדה מהעולם הפוליטי, אמנם לא כשווה בין שווים, אבל בפנימיות עומק כוסף נשמתה היא ידעה שתכליתה היא היותר נשגבה.

עבודת ה', על פי דרכו,

היתה עבודת הרגע הזה.

ממציאות הרגע "אחזה אלוק".

לכן דרכו בעבודת ה', היתה כרוכה

בהתבוננות מתמדת, כל רגע ורגע. 'לרגעים תבחננו'.

"וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלוהיך מיסרך"

כמו אב רחמן, בשעה שהוא מכה את בנו יחידו ילד שעשועיו מתגברים רחמיו ואהבתו לבנו, ודווקא משום זה רוצה בתשובתו ומלמדו להועיל. כן גם בשעה שהדין מחייב לייסר את ישראל, דווקא אז מתגלה שישראל הם בנים למקום. הקב"ה חושק לבניו ישראל עם קודשו, לא מצד המעשים והזכויות אלא מפני שהם בניו, "בנים אתם לה' אלוהיכם", ובין כך ובין כך קרויים בנים (קידושין לו), ודווקא אז מתגלים הגעגועים העליונים של הקב"ה לישראל עמו, "הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים כי מידי דברי בו זכור אזכרנו עוד על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאום ה'" (ירמיה לא יט)

(נימוקי המקראות פרשת עקב)

 

 

עד שיש הזדמנות שהן יכולות להועיל במשהו למדינה שאיבדה כיוון:
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/410647

כאלו שעובדים עם עוד אנשים באותו חדר/מרחב,

אתם שמים לעצמכם מוזיקה?

 

אם כן,

זה באופן קבוע כל היום?

זה בצורה שאחרים גם מקשיבים לה?

 

כי במצבים כאלו,

ברגע שמישהו שם זה לרוב משתלט על כל החדר וכולם צריכים להאזין למוזיקה שלו במשך כל היום.

 

ואלו שעובדים עם אנשים כאלו, זה מפריע לכם המוזיקה שלהם?

 

סדר המחשבה בעבודת ה' יתברך צריכה להיות לא פחות מההשקפה בהלכה, שבוודאי אם תקדם לו נטיה בתחלה לא יכוין ההלכה. כן הוא בעבודת ה' יתברך- צריך לבטל כל רגש הקודש ונטיה רגילה, ולהשקיף במעין חכמת יראת ה' בהשקפה טהורה ודרורה.

"אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת ה'" (משלי), שבודאי בעת בקשו הכסף והמטמונים ילך אחרי שכלו ולא יסמוך על נטיתו הרגילית, כן אם יבקש באופן טהור זה את יראת ה' יזכה ש"אז תבין יראת ה'".

אך זה צריך לשמור עצמו, שטרם ישיג מחשבות רוממות אל יעזוב הרגשותיו הקודמות, וזה גם כן כלול באופן בקשת הכסף, שטרם משיג עסק המרויח הרבה אינו מניח עסקו הקטן. (רזי לי רב)