אי אפשר לנשמה שתתגלה בצביון קדשה זולת אך ורק ע"י תורה לשמה. ותורה לשמה כמה הוד ונועם היא מביאה לאדם, וכמה התישבות הדעת וניחא רוחא היא מבססת אצלו. ועל כן אם אי אפשר שיהיה לימוד התורה לשמה בתדירות, צריך עכ"פ למצוא איזה זמן מוכשר ביום ולקדש את הזמן ההוא בתורה לשמה, וזמן קצר זה ירומם את כל שאר הזמנים לטהרם ולרוממם למעלה למעלה. (רזי לי שלה)
ברור שבכך יש איסור חמור
)