פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 641)

על הדבש והעוקץ
מישהו?

בס"ד

על חצית הולך רגל באור אדום??



מרגישה ככ מטומטמת עכשיו.....🤦‍♀️

הרחמן הוא יחזיר עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו אמן!

תיוגים

@פה לקצת
@והוא ישמיענו
@שוקולד לבן
@משתדלת יותר
@אנה דור

השקיעה בעניני גשמיות וחומריות נוטלת כל ההצלחה, ולהיפך, כל עדינות מוספת הצלחה.

השקיעה בגשמיות אינה רק המעשה הגשמי והחומרי, אלא בעיקר הלהיטה אחרי כל זה. ואפילו אם להיטתו לא הגיעה למעשה, כל שאינם פועלים על הרצון לבלי לרצות את הגשמיות והחומריות, הינם נחשבים לגשמיים. שהרי הרצון חשוך ולקוי אצלו, שרוצה דווקא בדברים גשמיים, וההצלחה עוממת ע"י זה.

ובאיזה אופן ניצולים מהלהיטה וליקוי הרצונים?

על ידי שמחקיקים בתוך ההרגשה שהשכל הישר הוא הצריך להיות השליט על הכל.

ומתוך הרגשה עדינה זו, גם אם לפעמים נכשלים באיזה נטיה גשמית, צריך לנוס מהרה מהרה ממנה, ואל להחשיך את הרצון ע"י זה, כי אם להשתדל שהרצון ירגיש את טהרתו כמו לא אירע דבר, ובזה עכ"פ מעטים בהלהיטה, וממילא ההצלחה מתחלת להאיר, ומאירה גם בזה שתצליח העדינות להשאר בעדינות בקביעות גמורה.

(רזי לי שסג)

 

@ארץ השוקולד @יהודי אמיתי! @בא לי בירה @והוא ישמיענו@ע מ@לעבדך באמת! @פרח-אש @בת מלך!!!!@חן, @חיפושית~@בתוך בני ישראל@תופסת אומץ

כמו שיש בבתי ספר וכדו'

איזה מקצוע אני צריך ללמוד? איך נקרא התואר או התעודה של זה?

איך שרים את השיר של כלבא שבוע?
מה המילים

התחיל לי יום מבעס אבל התגברתי עליו.

תתן כוח.
כוח.





לשמוח
ולצמוח.

אני (אישתי) צריך(ה) לכתוב
הבעיה (אם יש) שזאת לא חתונה של ישראלים

מסתבר שגם ג'וק מספריים הולך מהר

איכשהו יצא שיש לנו כרטיס מיותר 🤦‍♀️
מוכרים את הכרטיס להופעה בקיסריה (אזור תחתון 4) ב230₪
כל אלה שהתבאסו מהסולד אאוט, אתם לא באמת רוצים לפספס אתזה 📣📣📣

אני עושה שירות בגן חינוך מיוחד, ויש בגן ילד בן 4.5 עם הפרעת התנהגות. כשהוא הגיע בתחילת שנה הוא התנהג בצורה ממש פראית ואלימה והפר את כל הכללים של הגן בכוונה, הציק לילדים וכו', אבל מהר מאוד ההתנהגות שלו ממש השתפרה בעקבות עבודה של הצוות וגם של ההורים שלו על הצבת גבולות, וגם בקטע של ויסות חושי. העניין הוא שלאחרונה יש ממש רגרסיה בהתנהגות שלו והוא מתנהג אפילו יותר רגוע מאשר בתחילת שנה..הוא מקבל המון עונשים ונראה שזה לא כ"כ מפריע לו וממש משתולל. הצוות משער שזה בגלל המצב בבית שלו, קורה שם משהו ,כנראה בין ההורים אבל לא יודעים בדיוק מה.. ונראה שמבחינה רגשית (ואולי גם נפשית) הילד עובר משהו. ובתור בת שירות אני זו שסובלת יותר מההתנהגות שלו, כי הוא מבין שאני לא דמות סמכות כמו שאר הצוות-שמהם הוא מפחד ומקשיב להם בד"כ, ולכן כששאר הצוות לא איתנו/לא מסתכלות הוא מרשה לעצמו להשתולל ולעבור על החוקים. ואני צריכה להיות זאת שסופגת את זה ושצריכה למשמע אותו ואין לי מושג איך עושים את זה.. כשאפשר אני כמובן אומרת לצוות מה הוא עשה והן מטפלות בזה, אבל כשלא (למשל כשהגננת יצאה לרגע מהחצר) אז אני מרגישה ממש חוסר אונים מולו.. גם לא נעים לי כל שניה לקרוא לצוות, אז לפעמים אני מאיימת שאני אגיד להן מה הוא עשה ואז הוא מפחד אבל זה משהו מאוד זמני ולא פתרון לטווח הארוך כי זה מייד מאבד את ההרתעה של זה (כשהוא רואה שהן לא נמצאות או שאני מוותרת לו בסוף ולא קוראת), ואני מרגישה גם שהוא קולט את חוסר האונים הזה והפחד ממה שיעשה ומנצל את זה להתנהג איך שהוא רוצה..  אני מרגישה כבר שקשה לי לאהוב אותו (למרות שבעיקרון הוא ילד נפלא, רגיש וחכם) כי הוא ממש סוחט אותי רגשית, וההתנהגות שלו יכולה ממש לבלבל, הוא יכול להיות ממש עדין ומתחשב, אבל גם ממש אכזרי אפילו לפעמים.. לדוג' הוא יכול להציק לילדים ללא סיבה, למשוך להם באוזניים,להרביץ,להרוס מה שבנו.. או להציק לבע"ח בחצר.. פעם אחת הוא דרך על חילזון שהילדים שיחקו איתו, ממש בשלוות נפש.. למרות שלפני כמה זמן כשמצאנו חילזון הוא ממש דאג לו והיה רגיש אליו..  בקיצור, אני ממש אובדת עצות...   אשמח מאוד לעצה ממי שמכירה את התחום.. תודה רבה!!

 

בס"ד
פרסום הנס שקרה היום

אח שלי ואישתו נרדמו לשנ"צ עם הילדים ( לג בעומר וזה..)
יש להם תינוקת בת כמה ימים. היא ישנה בעגלת אמבטיה גבוהה .
לאחר שלוש שעות בערך הילד בן ה3 מעיר את ההורים. אבא, היא נפלה. הוא אומר.
אח שלי טס לחדר הילדים, רואה את התינוקת שלו שכובה על הריצפה לא זזה. העגלה הפוכה, הריצפה קשה .

הוא מתקרב אליה בחרדת על , אישתו היולדת בינתיים קמה ורואה את זה ונשכבת על הריצפה ובוכה .

אחי מתקרב לשילתי: היא רק ישנה. נשימות קצובות ורגועות, היא חיה.

אני יודעת שיש הרבה מה לצעוק עליהם, זה חוסר אחריות להשאיר תינוקת בת יומיים וחצי בחדר ילדים ועוד לא קשורה.

אבל הנס הזה, מלאך ה' שמר עליה.
תודה לבורא העולם

תודה למסייעים

שמאליים להתפקד!
(עותק: נסיופ)

עד היכן מגיעה מסירות נפש ביישוב ארץ ישראל?

ארץ ישראל שלנו הנפלאה והאהובה אינה מקום בטוח לגור בו. בלי שום ספק .
השאלה עד היכן צריך למסור את נפשי עליה? (לא מדברת על חיילים...)
האם יש מקומות בהם אדם הולך לגור שהוא עובר על "ונשמרתם" ?
האם זה אינדיבידואלי עבור כל אחד בפני עצמו. או שישנם כללים ברורים היכן זהו מקום ששם זה "סכנת נפשות" (אולי זה לפי הסתברות)?

אשמח לשמוע דעות הארות.

איך אוכל לשנות את המצב? היא משכילה, חכמה, ויפה. אך אין לה זוגיות כבר למעלה מ- 10 שנים. אנחנו לא דתיים, אבל בצר לי אני פונה גם לאתר זה על מנת לשנות את המצב. לא מזמן סיימה את התואר שלה בהנדסה כימית. לפני כן למדה לתואר ביוטכנולוגיה, הנדסאית. היא מאוד מוכשרת אך בעיניין הזוגיות לא הולך לה. איך אוכל לעזור לה?

ערכה של הצפיה לישועה הוא יותר עליון מהערך של גילוי הישועה עצמה. שכן הישועה היא בלתי סופית ולעולם לא יגיעו אל קצה, כי כל גילוי ישועה אינו אלא חלק של ישועה. אולם הצפיה לישועה כוללת את כל האור האין-סופי של הישועה.

 

הצפיה לישועה איננה רק על העתיד, אלא גם בהוה- לצפות בכל שעה שתופיה בה הגאולה. ומבלעדי זה אין בכח השעה ההיא שתהא מקרבת את הגאולה. ומפני זה הקץ האחרון נעלם זמנו, לעמן יצפו ויחכו אליו בכל שעה.

וזה עניין "חבלי גאולה- "חבלי משיח", מלשון חבלים המושכים.

ומכאן הרעה של מחשבי קצים, שדוחים את הצפיה לישועה על הזמן ההוא שחושבים עליו.

וכל אלו שחשבו את הקץ חשבו על ה"בעתה" ולא על ה"אחישנה".

 

(ממעיני הישועה פרק א')

 

 

@ארץ השוקולד @איש רגיל @בא לי בירה @והוא ישמיענו@ע מ@לעבדך באמת! @פרח-אש@בת מלך!!!! @חן, @חיפושית~@בתוך בני ישראל@תופסת אומץ

@נחשון מהצפון @קראנץ שוקולד