אני אפילו לראות מדורות הפסדתי. כואב לי הראש רק מלפתוח את החלון . כל המשפחה במירון, כל החבריה במירון
אני נשארת בירושלים וזהוווו
רואה את המדורה דרך החלון, תענוג
אוף. זה כזה לא כייף שלא נסעתי בסוף

ועדיין אין לי חשק להיסחב באוטובוסים
בבבבעעעעעע

ותיטב לה' משור פר מקרן מפריס.
ונשאו דדו ומסרפו להוציא עצמים מן הבית ואמר לאשר בירכתי הבית העוד עמך ואמר אפס ואמר הס כי לא להזכיר בשם ה'.
הלכתי לחפש. אחזור עוד חודש.


תיוגים
כדאי להקשיב במיוחד למה שהוא אומר בכמה שניות הראשונות.
והאבות מבערים את האש,
ולקו באש, דכתיב ממרום שלח אש"
(איכה רבה, ב סה)
"תעשו חשבון נפש יא קקות, בגללכם המדינה נשרפת" איך זה?
אני מסכים שאנחנו צריכים לחזור בתשובה גם על החילולי שבת.
אבל חלק מהחזרה בתשובה זה לומר בקול שמדובר על מחבלים ולטפל בהם ובכל תומכיהם כמו שצריך, ולא לומר שהכל בגלל החילולי שבת.
אז איזה חילול שבת בדיוק?
מאשר לקבוע שהם מחללים שבת..
לא התכוונתי ספציפית לאותם המקומות כמובן, אלא על עם ישראל באופן כללי וציבורי. זה יה די מובן מאליו
אל תחשוש להביא דברי תורה. לא התנשאות ולא נעליים..
בעת אשר ראש הפסגה של אמיתת הווייתנו נתגלה על כללנו, בעת אשר אדון-כל נגלה עלינו בערפלי טוהר ללמד לעמנו תורה ומצוות, באנו לידי המעלה העליונה הזאת, ונהיינו ישראלים טהורים, כטבע איתן של נשמתנו בעצם טהרה. ובשביל כך הקדמנו נעשה להישמע" (מועדי הראי"ה, עמוד תפו)
פרשת בחוקותי נפתחת במילים "אם בחוקותי תלכו". יש כל כך הרבה מה להרחיב על הפסוק ועל הפרשה בכלליות, אבל הפעם נעלה את השאלה: למה התורה בחרה במילה "חוקים"? זו נשמעת מילה כל כך קשוחה, כל כך כבדה. למה התורה לא יכלה לכתוב "אם במצוותי תלכו" או "אם בתורתי"? התורה באה ללמד אותנו כאן מוסר- אנחנו מחוייבים בכל המצוות והציווים שהקב"ה ציווה אותנו, בלי יוצא מן הכלל, מהסיבה הפשוטה שהקב"ה בכבודו ובעצמו החליט וציווה אותן עלינו. מטבעינו כבני אדם, אנחנו נוטים תמיד לחיפוש הסיבות: למה צריך להתלבש בצניעות? ומי החליט שצריך 3 תפילות ביום? החיפוש התמידי הזה הוא בריא ומאד נכון, וביחד עם זה עלינו תמיד לזכור שקודם כל לפני הסיבות והטעמים עלינו לקיים את המצוות עצם זה שהקב"ה אמר, ושזו הסיבה העיקרית והראשונה לקיום המצוות שלנו. לכן עלינו להבין שאנחנו לא על "תנאי", ויש לקיים כל מצווה ומצווה גם לפני ידיעת הטעם שלה. הרב קוק מסביר כאן שעמ"י הצליח לקיים את "נעשה" לפני "ונשמע" משום שהם הצליחו להתחבר לאמונה הטהורה ואהבת השם שלהם ב100% במעמד הר סיני, והגיעו למדרגה כזו שלא היו זקוקים לסיבות העשייה אלא הבינו בפשטות שעליהם לקיים ולעשות, וממילא זה רק ייטיב להם- והרי כל התורה והמצוות, והכל בחיים- לטובתינו. שבע"ה נצליח גם אנחנו להגיע לאמונה שלמה ואהבת השם אמיתית כמו במעמד הר סיני!
עזיבת העסק בסתרי תורה וסודותיה, היא היסוד היותר גורם לכל החלישות והנפילות הרוחניות, בין אצל הכלל ובין אצל הפרט.
ויש שלפעמים אין לשים לב על מדת ההכשרה, ואין צריך לאמוד את עצמו אם מוכשר הוא באותו זמן ללימודים הגבוהים אם לא, בהכרח צריך לשבר בריחי ברזל ולהכנס לפנים. ובפרט בזמן שמרגישים את הכשלונות הרבות שסובבות אותו והרשתות שנפרשו לפניו, אז כאילו על אפיקי מים צריכים לדלג ולנוס על מרומי הלמודים, להשקיע עצמם ברזי תורה ופליאות סתריה, ויהיה לו זה מנוס המפלט מכל צרה ומצוק רוחני וגשמי.
(רזי לי של)
סתם, תודה ואשריך!!נפש חיה.
משה
בתוך בני ישראל
adar
סמטאות


פה לקצת
ב"ה זכיתי להיות אתמול (ל"ג בעומר) ביומא דהילולא של התנא הקדוש ר' שמעון בר יוחאי זי"ע יחד עם עוד אלפי רבבות ישראל שבאו לבקש ולהעתיר בתפילות ביום מסוגל זה. ב"ה ה' זה התחיל בהדלקה המסורתית של בויאן ואז קרלין וכו'. האמת שאורות של שמחה כ"כ גדולים כאלה אני מרגיש רק פעם בשנה בל"ג בעומר פשוט א"א לתאר את ההרגשה הנפלאה שפשוט כל עמ"י מתקבץ למקום אחד בשביל עניין אחד מי שהיה יודע ומבין.
אמנם זו לא פעם ראשנה שלי במירון אבל השנה הרגשתי שעם כל השמחה וההתרגשות היו דברים שתשכלו אותי מאוד. נורא תישכל אותי לראות יהודים לבושי שחורים ועטורי זקנים הנקראים חרדים שמוכנים לעשות הכל רק בשביל לתפוס מקום טוב, כך שיוכלו לראות את ההדלקה. הכל זה כולל מריבות צעקות ואפילו מכות. היו כאלה שהגדילו לעשות ואף דחפו אנשים כאשר אלו עומדים בתפילת עמידה פשוט מזעזע.
עוד דבר שתישכל אותי זה לראות יהודי כביכול ירא שמיים אחרי שגמר להרוות את צמאונו זורקק את הכוס שלו בטבעיות על הרצפה וממשיך את מסעו הקדוש ברחובות מירון. פשוט לא נתפס איך יהודי יכול להשחית לעצמו את הנפש בצורה כ"כ זוועתית.
וכל זה בלי לדבר על החילול ה' שזה גורם.
שלא תבינו לא נכון היה שמח מאוד ומרומם אבל לא יכולתי להתעלם מהעובדות שראיתי.
האם מתוך הרוממות והענין באה ההרגשה, כדי להפנים אותו - או שהעיקר הוא ה"חוויה", ואז מוכנים להעיף את הענין ומה שסביבו בשבילה.
גם ענין של חינוך למידות טובות ובין-אדם-לחברו כל השנה.
ב"ה שהרוב לא ככה. וב"ה שזכית לשמחה הגדולה הזו.


תיוגים
התבוננתם בזה פעם?
שנוצרה כאן חברה חילונית, חלקם מאמינים, חלקם לא...
ורובם לא מכירים את ההלכה, לא בטוח שרוצים להכיר,
חלקם חושבים שרבנים הם...
אבל בשורה תחתונה הם חלק מאיתנו
ולא רק חלק מאיתנו, הם יהודים כמוני כמוך...
אבל הם הרוב,
ואנחנו המיעוט
וגם במיעוט שלנו יש כל כך הרבה מחלוקות
זה מטריד אותי.. מזה אומר בעצם? מזה דורש מאיתנו? (אם דורש)
ואיך מתייחסים לזה?
איך אפשר להשאר שאננים שכל כך הרב יהודים רחוקים כל כך?
ואולי זאת גם קריאה חרישית לנו המיעוט.. להיות מאוחדים ולקדש את ה' באחדות שלנו
אולי יותר.
איזה הרגל מגונה הוא זה, "לדבר" על הדור.. זו לא "הבנה" של התקופה, אלא התנשאות שצריכה תיקון.
אם יש "רב שמרצה על דברים נשגבים אבל הוא עצמו" וכו' - זה צריך טיפול נקודתי. אי אפשר לעשות מזה תופעה.
לא פחות חמוּר, שמדברים על אהבת ישראל אבל בפעל עוסקים בלקטרג על הדור - ועוד חושבים את זה למצוה.
הרב אליהו זצ"ל, שהזכרת את שמו, הוא בדיוק דוגמה לההיפך. כולו לימוד זכות על הדור ועל הפרטים. לא הי מדבר בצורה כזו, בוודאי לא בתור שיח קבוע, בשום אופן.
מה שצריך לתקן ולהיזהר - זה מהרגל הדיבור הזה.
ההיפך ממה שנאמר במסילת ישרים פרק י"ט, על הצדיקים האמיתיים, שעוסקים בללמד זכות על דורם.
ברגועבעקבות השריפות היום
יש לכם חמש דקות לקחת דברים מהבית לפני שהשריפה מגיעה
מה אתם לוקחים?
עצם העניין של הרפלקס הוא המחשבה האמיתית שלך ולא כל מיני מסיכות ותחפושות שאתה מתחפש בהם...
אני יושב עם עצמי וחושב על השאלה הזאת כבר כמה שניות ואין לי ממש תשובה, רוצה להאמין שהייתי לוקח תפילין....
לב טהור:)רק בשקיות בצבעים שונים.

חרותיק
שיש לך שקיות במגוון צבעים?

נגיד זמרים, פוליטיקאים, ספורטאים ושאר סלבים.
אז נכון יש פעמים שכשמדובר בפוליטיקה יש איזה היתר אם מדובר בטובת הכלל אבל עושה רושם שכשמדובר על שאר מפורסמים זה נעשה כהיתר, אם נגיד נשמע סתם דיבור על אדם פשוט יש סיכוי שנזדעק ונמחה אבל אם זה שחקן מסידרה או מפורסם זה סבבה.
ההיתר לספר אם 3 אנשים שמעו, הוא עם המון המון כללים והגבלות שכמעט אין פה היתר.
וגם ההיתר- לא כולם סומכים על זה, הרבה רבנים אוסרים.
התקשורת הרגילה אותנו ללשון הרע וזה גרוע!!
מי שלומד קצת חפת חיים מבין כמה זה חמור!
להרגיל את הפה שלך להגיד דברים רעים על יהודי, או בכלל להגיד רע- זה תמיד פסול.
גם אם זה מפורסם בתקשורת, וברור שזה גלוי לכל.
(חוץ מזה שזה יכול להזיק לשומע- ומה אם הוא לא היה חשוף לזה?
פעם דיברתי עם חברה שסיפרה לי שבעל מקצוע מסויים שאני מטופלת אצלו הוא בעל נטיות הפוכות.
היא שאלה בתמיהה- מה, לא ידעת? זה ממש מפורסם!
אז לא. לא ידעתי. וזה הוריד לי המון מהבנאדם, למרות שזה בכלל לא רלוונטי למקצועיות שלו)
ורצון השליטה יותר חשוב אפילו מאלהים. הכל לכוונה טובה כמובן.
זה מגיע לידי ירידות, חיכויים ועוד.
צריך לדעת עליהם, כדי להחליט אם להצביע להם או לא.
😁בשר, פירה, ירקות מוקפצים
sounds awesome!!!
וטעטע צ'יפססססס (מטוגן כן?..)
השתדלות !
(וזה בעצם די מתחבר למה שכתבתי למעלה...)
ארצ'יבלד
השתדלות !

הוא ממש גדל בתקופה האחרונה
שמואל5
אמיץ(ה)

מי שהיה במירון הוא גבר שבגברים:
"וּכְתִיב 'יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי הָאָדוֹן יְיָ'. מַאן פְּנֵי הָאָדוֹן יְיָ? דָּא רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, דְּמַאן דְּאִיהוּ דְּכוּרָא מִן דְּכֻרְנָיא, בָּעֵי לְאִתְחֲזָאָה קָמֵיהּ" (זוהר פרשת בא)
תרגום: וכתוב 'יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי הָאָדוֹן יְיָ'. מי 'פְּנֵי הָאָדוֹן יְיָ'? זה רבי שמעון בן יוחאי - שמי שהוא זכר שבזכרים צריך להיראות לפניו.
דכורא ״תמים״ ? מסתפקנא...
ציף