פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 742)

זאת התקדמות

הקב"ה לא עובד אצלנו

אבל אנחנו כן עובדים אצלו

ולכן ראוי שנתחזק באמונה ובתורה ובמצוות

וראוי שנאמין שזה מה שמאפשר לנו באמת להיות ראויים לשכר, במגבלות שהקב"ה קובע, אבל רק זה מאפשר לנו להיות ראויים באמת, ולכן מצווה להאמין שהמצוות שלנו הם מה שנותן לנו את הזכויות הללו

בשביל זה אנחנו אומרים בוקר וערב:

"והיה אם שמוע תשמעו... ונתתי מטר ארצכם בעיתו יורה ומלקוש... השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם...וחרה אף ה' בכם... ושמתם את דבריי אלה על לבבכם... למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיכם כימי השמים על הארץ". מה יותר פשוט מזה?

אני מבין אם אתה אומר שראוי ללמוד מהמקורות את כל הנושאים של שכר ועונש ולדעת לדייק בין מצווה לשכרה, אבל זה לא מונע את עצם הרעיון שאדם יתחזק באמונה על סמך מה שהוא כן למד ויחזק עצמו

אבל צריך לחזק אנשים גם להאמין במה שהם לומדים, הרי גם משה רבינו יכל להגיד: אחאב יגיד אחר כך שדבריי לא התקיימו, אז עדיף לא לכתוב. אבל האמונה מחייבת אותנו ללמד, אדם שיודע את האמת צריך להתאמץ מעבר למה שקל לראות ולדעת שיצליח, אדם צריך להתאמץ ולהאמין בה' גם כשיש קושיות, וכשהוא יודע את האמת צריך ללמדה גם אם יש חשש שיהיו כאלו שיטעו, כמו שכותב הרמב"ם, שהוא כותב למען האחד המעולה גם אם אלף סכלים יטעו

מדרש ידוע - כתוב בפסוק ש-חיאל בית האלי בנה את יריחו, בבכורו ייסדנה ובצעירו הציב דלתיה, באו גדולי האומה לנחמו - אחאב ואליהו - ונפגשו יחד, אמר אחאב הנה משה רבינו אמר שאם נעבוד עבודה זרה לא ירד גשם - ויורד גשם, ואז אמר אליהו "חי ה' אלוקי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי", אז הנה אתה רואה שמשה הניח לאחאב ולרבים כמוהו הרבה מקום לכפור, ולמרות זאת הוא לא חשש לכתוב את מה שהוא רואה לנכון.

לדבריך - האם תאמר שעכשיו עדיף לשנות את נוסח התפילה מ"הטוב כי לא כלו רחמיך" ל"הטוב כי אינך מפסיק לעשות כטוב בעיניך"?  להזכירך לשון דומה נמצאת ב"צידוק הדין" שאמרו כגון עלי שאמר "ה' הוא הטוב בעיניו יעשה", וחז"ל אמרו - על בשורות רעות אומר "ברוך דיין האמת", על בשורות טובות אומר "ברוך הטוב והמטיב", (ולעתיד לבוא על הכל יאמרו "הטוב והמטיב") כלומר אתה רואה שאנחנו צריכים לדעת שזה טוב ולהודות על כך שזה טוב, ולהכיר שזה בא מה'.

עכשיו אם בן אדם אומר נתתי מעשר והתעשרתי - זה לא ראוי? אם בן אדם אומר - כיבדתי אב ואם והארכתי ימים, עשיתי שילוח הקן והארכתי ימים - למה לא? זה בדיוק מה שמצופה.

לא מדובר על סתם ביטחון, אלא התחזקות בביטחון ספיציפי כלפי הנושא הזה,

כמו שאמרתי אילו היית כותב שצריך ללמוד את המקורות ולפי זה להחליט בעניין חיזוק האמונה - זה מובן בהחלט, אבל לא זה מה שכתבת, אתה כותב כאילו אתה "יודע" שכל אמונה שבעיניך היא "עממית" מידי, אז אין סיבה לראות בה משהו רציני, וגם אחרי שיש לה מקור אתה עדיין כותב שאסור לחשוב ככה. וזה לא נכון.

אבל למה הכוונה?? 

נגיד אני מדמיין שיחה עם מישהו ושהכל זורם ואני יודע מה להגיד בכל רגע נתון ואז הכל נראה קשה

ואז בפועל כשאתה בא לדבר אתה בכלל לא מתחיל כמו שתכננת והתשובות הם גם לא מה שחשבת שיהיו

ואז אתה בכלל מסתבך..

שבת שלמה אני מתכנן את הדבר הזה וכשהיא יצאה  רצתי להבין אם זה אפשרי בכלל.

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/386134

עיקר המתעללים-ברשת המזיקים ביותר זה פשוט החברים של הילד לכיתה שמתעללים בו גם במדיה החברתית.

זה פשוט המשך של החרם שעושים לו בכיתה, רק שהפעם יש הסטוריה.

מצריך הרבה פחות כח פיזי רק כישרון כתיבה.

ילדים חלשים סבלו מבריונות מאז ומתמיד. ההבדל העיקרי (אם כי לא היחיד) הוא העובדה שיש הסטוריה שאותה ההורה יכול לראות ולהזדעזע...

ברור שפוסט עם תמונה שניתנת לעריכה ולהפיכתה לבדיחה או סרטון עם 1500 צפיות פוגע בנפש של הילד הרבה יותר. היו איתי בכיתה גם חברים חלשים ונכון שצחקו עליהם לפעמים אבל זה לא התקרב למה שאני מכיר שקורה היום במקום שיש רשתות חברתיות. @Admin אתה פשוט מתעלם מהמציאות ומההיגיון הישר רק כדי להגן של האינטרנט אהוב נפשך

זו פשוט גרסה של מיינדקראפט למשחק הלוויתן הכחול העתיק.

רק שלא הבנתי כ"כ מה הפתרון שלה.

ההורים לא באמת יכולים לעקוב אחרי כל מה שהילד עושה באינטרנט.

נכון שלא צריך לסמוך רק על החסימה, אבל דווקא חסימה (טובה, שחוסמת גם פייסבוק וכד') זה הבסיס.

(וגם עדיף לא להתערב ביחסים שלהם)

אבל את יכולה לעזור לעצמך להתמודד עם זה. ללכת לייעוץ אישי בשביל עצמך בלבד.

בהצלחה...

לאדם יש אחריות על עצמו בלבד, וכשיש לו ילדים - גם על ילדיו. 

את לא יכולה לשלוח את ההורים שלך או את אחותך וגיסך לייעוץ. הם אחראיים על עצמם, ואם הם ירצו או יגיעו למסקנה שזה נצרך - הם יעשו זאת. את יכולה רק להתפלל שהם יצליחו להתמודד, וגם - להשתדל להוריד את המתיחות בבית מצד עצמך, כלומר לא להכביד ולנסות לשדר קלילות ושמחה. יותר מזה אין לך מה לעשות...

(ואני לא מספיק יודעת להפנות אותך לייעוץ בשביל עצמך, רק שני דברים אומר לך: א. כדאי שתכתבי אזור מגורים, כדי שידעו להמליץ לך בהתאם. ב. ממליצה לך ללכת לאישה, כי ייעוץ אישי הוא בטבעו חושפני - רגשית - וזה מתאים יותר שייעשה מול אדם מאותו מין של המטופל).

אין ביכולתנו לא להתקרב אליו ולא לקרב אותו.

ה' יתברך הוא אין סוף ואנחנו קרוצי חומר.

אבל ה' גילה לנו שאם נתפלל/נקרא אליו, הוא יתקרב אלינו ויקרב אותנו אליו.

בס"ד

מתנה סימלית נחמדה לבית לאח שלך וגיסתך יחד..

@בת מלך!!!! תודה על ההבהרה יקירתי!

באתי להגיב מתוך מחשבה שזו בת שפתחה את השרשור..

הוא שאל איך לתת תחושה, למה כולם פה הבינו שמדובר על מתנה?

@תתן אחרית לעמך אני מניח שהתכוונת ב"לקראת זה" לגבי ההצטרפות למשפחה, נכון?

אין לי עצות, אני חושב שבעיקר הזמן גורם להרגיש חלק (לגבי אחיך היא יודעת שהיא רצויה, אחרת הוא לא היה מתחתן איתה, אבל ביחס למשפחה לפחות בהתחלה יש תחושה שצריך כביכול להרוויח את המקום שלך). אולי כל מיני דרכים להביע את השמחה שהיא מצטרפת אליכם כמו שלטי ברכה בבית של ההורים לפני שהם מגיעים יעבירו לה את התחושה שאתם מקבלים אותה בשמחה.

של החוויה היומיומית שלי לאחרונה.

חושבת שכן, באחוז גבוה אשם האינטרנט שמאפשר לנו להיות בו זמנית באינספור מקומות ובעצם לא להיות באף אחד מהם.

להבנתי זה לחלוטין משפיע על היכולת שלנו להתרכז במשימה אחת לחלוטין ועד הסוף.

מה שלי מאד עזר זה להפחית מינונים. פחות התכתבויות "און ליין", פחות לפתוח את המחשב אם זה לא ממש לצורך (אין לי ווצאפ אבל אפילו סמסים וצ'טים יכולים לשבש אותנו אם משתמשים בהם בהגזמה). האמת? זה ממש שיפור איכות חיים. אני עוד בתחילת התהליך אבל מרגישה שזה די מחזיר אותי לשפיות וליישוב הדעת.

תצליחי.

לדוגמא, כל פעם שאני אומר את הנוסח אחרי הלימוד: 

"שזכיתי להיות מיושבי בית המדרש ולא.. וכו'.. אני רץ לחיי העולם הבא והם רצים וכו'"

זה מאד עוזר לי לזמן מה להתגבר על נסיונות שבדרך כלל אני עלול לוותר לעצמי.

ההרגשה היא: "אם אני כבר מצליח ובדרך להרוויח מזה, חבל להרוס בשביל שטויות שלא מועילות"

אתם ממש חיזקתם אותי ונתתם לי רעיונות.
עשיתי עם בעלי הסכם שכל מוצאי שבת בודקים כמה ימים הצלחתי במה שאני צריכה והוא במשהו שבחר לעצמו כדי להיות איתי ביחד בהתמודדות ועל כל יום שהצליח אנחנו נוסיף שקל לפינוק השבועי שלנו. (גלידה, קניות של דברים קטנים שמשמחים אותנו וכו'...)
 

לעצור את שטף החיים

להתבונן

לדבר עם ה'

להתפלל מעומק הלב

לעשות חשבון נפש יומי

ולשמוח על כל ניצחון "קטן"

ועוד נקודה (שראיתי בספר "בני מחשבה טובה")-

לחזק בעצמנו את מידת הגבורה, שליטה עצמית.

לדוג'- בא לך עכשיו לאכול משהו, גם אם זה לא אסור, תעצרי את עצמך לפחות לכמה רגעים.

שמת שעון מעורר לשעה מסויימת, תקומי מייד.

(כמובן שכל אחד צריך לבחון מה מתאים לו במקום שהוא נמצא)

ברגע שמתרגלים לנהל בעצמנו את החיים מתוך מחשבה, ולא לתת לרגשות/רצונות/תאוות לשלוט בנו,

הרבה יותר קל להתגבר על היצר גם בדברים יותר קשים.

תודה על השרשור

מחזקת את הנקודות ההכי חזקות שיש בי ומנסה דרכן להוכיח לעצמי (וליצר...) עד כמה אני מסוגלת...

זה ממש תופס אותי.

לאחרונה מתי שהיצר הרע תקף אותי, התחלתי לחשוב על היצר עצמו..
קודם כל לא להיכנס לעצבות, יצר הרע הוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו!
ובזכותו אנחנו מתקרבים לבורא עולם.
כל פעם שהיצר הרע מכניס בי מחשבות לא טובים, אני חושב על היצר..חושב על מי ששלח אותו.
הרי ברור שהוא לא הגיע סתם, הוא בא כדי לבחון אותי, ולנסות להפיל אותי.
גם ליצר הרע יש בוס שמנהל אותו..
זה קשה מאוד, אבל מניסיון זה עובד
בהצלחה..
 

בעיקר בגלל הזקן. סיוט לסדר אותו

קצת נוסטלגיה: שהייתי בפנימיה היה חבר ספר שפעמיים היה בתשלום מלא פעם בחינם. (בגלל שכל פעם היה מספר רק חצי תספורת)

גם ככה אני עושה כל הראש קצוץ.. 

אבל אפילו בזה אני לא סומך על אחרים