יש לי 2 כרטיסים מיותרים שאני רוצה למכור
(מחר זה בנות)
יש לי 2 כרטיסים מיותרים שאני רוצה למכור
(מחר זה בנות)
וַיֹּאמֶר, מִי לְךָ כָּל-הַמַּחֲנֶה הַזֶּה אֲשֶׁר פָּגָשְׁתִּי; וַיֹּאמֶר, לִמְצֹא-חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי. וַיֹּאמֶר עֵשָׂו, יֶשׁ-לִי רָב; אָחִי, יְהִי לְךָ אֲשֶׁר-לָךְ. וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, אַל-נָא אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי, מִיָּדִי: כִּי עַל-כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ, כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים--וַתִּרְצֵנִי. קַח-נָא אֶת-בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ, כִּי-חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ-לִי-כֹל; וַיִּפְצַר-בּוֹ, וַיִּקָּח.
בדו שיח בין "אדוני" לבין "אחי", בין המרצה לבין המתפייס, יש נקודה מעניינת מאוד...
עשיו שואל את יעקוב למה הבאת לי את המחנה הזה? ויעקוב עונה לו "למצוא חן..."
ואז עשיו אומר לו "יש לי רב יהי לך אשר לך"...
ויעקוב עדיין מפציר בעשיו - ומעניין מאוד הטיעון שלו -
לָקַחְתָּ מִנְחָתִי, מִיָּדִי: כִּי עַל-כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ, כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים--וַתִּרְצֵנִי.
יעקוב בעצם אומר לו - נוכחתי לדעת שאני מוצא חן בעניך - ואתה רואה בי כ "אחי" - ומקבל אותי ברצון, אני שמח כמו אדם הרואה את פני אלוהים ומביא לו מנחה - אף על פי שאין אלוהים זקוק למנחה וגם אין לו צורך במנחה שהרי הכל שלו. כך גם אתה, תקבל את המנחה אף על פי שאין לך צורך ואינך זקוק לה..
שבת שלום 
{@גמני זה מתקשר לדיון שלנו...}
ארץ השוקולד
הבן של בן דוד שלך?
נכדן זה הנכד של האח (הבן של האחיין)
?אורה2xמתכוננים למסיבת חנוכה! מקשטים, יוצרים, מהדקים, שרים, רוקדים, מציגים, קונים, כל מה שצריך!
ואתה במחילה במכבודך, הגב מהר על השירשור השערורייתי שלך!!!
חן,לומדת למבחן ענק בשבוע הבא
וממש חג האורות,
האור בקצה המנהרה של כל תקופת העומס הזאת
חן,ללכת להתאוורר כשמרגישים צורך?
או לקבוע לזה זמן מיוחד פעם ב... , כדי שלא להגיע בטעות למצב של התפוצצות?
חיהל'ההפעם נעסוק אות ע של יע"ל קג"ם (מי שלא עקב מוזמן לעיין פה-פינת המושגים התלמודיים - יע"ל קג"ם - ייאוש שלא מדעת - צעירים מעל עשרים)
עד זומם למפרע הוא נפסל
ראשית כל, נבאר בקצרה מיהם 'עדים זוממים' - עדים שהעידו לרעת אדם אחר, ולאחר מכן באו עדים אחרים והכחישו את עדותם, כגון שטענו שבאותה שעה היה האדם עליו העידו במקום אחר - אינם עדים זוממים, אלא שתי העדויות בטלות מחמת הספק.
אך אם העדים האחרונים העידו על העדים הראשונים עצמם - כגון שאמרו שבאותה שעה שבה אירע המעשה לדברי העדים הראשונים, אותם עדים היו איתם במקום אחר, ומכך מוכח שעדותם שקרית, קבעה התורה שבמקרה זה אנו מאמינים לעדים האחרונים ולא לעדים הראשונים, ועל זה נאמר: "ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו" - ומכאן הגדרתם - "עדים זוממים".
הגמרא אומרת שדין זה "חידוש הוא", כלומר גזירת הכתוב שלא היתה נאמרת מסברא, שכן מדוע נאמין דווקא לאחרונים יותר מלראשונים?? לכאורה גם במקרה כזה הדין היה צריך להיות כמו אם העידו על מושא העדות ולא על העדים, שאז מתייחסים בספקנות לשתי העדויות.
[בגדול, הסברא לחלק בין המקרים היא שבמקרה הראשון מעמד שתי כתות העדים ביחס לעדות הוא שווה, אך במקרה השני, הכת השנייה היא האובייקט של העדות של הראשונים והם נאמנים להעיד עליהם, ומאידך לגבי הכת השניה הרי זה הם עצמם, ואדם לא נאמן להעיד על עצמו.. אך מכל מקום זו סברא בעולם ההגדרות ולא בהסתברות המציאותית הריאלית, ולכן דין זה נחשב לחידוש].
וכעת לענייננו-
מלבד פסילת עדותו של העד הזומם וענישתו, הוא גם נחשב כמי שאינו אמין מכאן ולהבא ואי אפשר לקבל ממנו עדויות אחרות. אך נחלקו אביי ורבא כיצד אנו מתייחסים לעדויות שקיבלנו ממנו בעבר, לאחר שהעיד את העדות שעליה הוזם, אך לפני שבאו העדים שהזימו אותו:
"עד זומם: אביי אמר: למפרע הוא נפסל, רבא אמר: מכאן ולהבא הוא נפסל".
סברת אביי יותר פשוטה, שכן מאחר ואנו מתייחסים לעדותו כשקר, יש להתייחס אליו כמי שאינו נאמן להעיד כבר מהזמן שהעיד אותה, ומחמת כן לפסול למפרע את כל מה שהעיד מאז, כגון אם העיד על אדם שחייב ממון ומחמת כן חייבנוהו לשלם, כעת מתברר שעדותו לא היתה אמינה ואותו אדם זכאי לקבל בחזרה את כספו.
אך לדעת רבא "עד זומם חידוש הוא, ואין לך בו אלא חידושו" - דהיינו כאמור מסברא לא היינו יכולים לקבוע שאכן העד מוחזק לשקרן, אלא מגזירת הכתוב להאמין לאחרונים דווקא, ולכן רק משעה שקבענו בפועל שהעד נחשב לעד זומם, עדותו נפסלת, אך העדויות שהעיד בעבר נותרות בחזקת כשרות.
כאמור בכותרת, גם כאן ההלכה כאביי, שלמפרע הוא נפסל.
כלומר, אם אתה מבין שאפשר לחשוב שיש אנשים שהם גופא הקב"ה.
ואפילו יותר מרחיק לכת, משמע מדבריו, שאדם יכול לרצוח ולגנוב, לנאוף ולישא את שם ה' אלוקיו לשווא, לחמוד ולהתאוות, אבל מחזיק פרוטה בעבור נשמת הצדיק ואומר עשרה מזמורי תהילים תוך כדי פקידת הציון הקדוש הוא ניצל מהכל?
איפה מערכת השכר והעונש? איפה המוטיבציה לאדם לא לחטוא? איפה דרך ה' לעשות משפט?
הדברים מטרידים כהוויתם, ויש להתמודד איתם מעבר לדמגוגיה, אם אדם בחר להביא קטע המעורר פרובקציה קמעא ראוי שיעסוק בו ויסביר את המעבר לפשט
שכל כוונתו\ה להציק לנפש חיה
(למה חשבת?)
וודאי שר' נחמן לא התכוון לזה כמובן, ואתה צודק בדבריך
האמת תורה דרכה, אם את משוכנעת תדברי על העמדה שלך ולא עם האדם שמאחורה
למה לא מתנהלים פה אפריורית? למהההההההההההההההההההה?
שמן פשתן
"רַק מֵעַתָּה יְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ שֶׁלּא יִשׁוּב לְאִוַּלְתּוֹ חַס וְשָׁלוֹם."
הרי מדובר על אדם שנשפט אצל הקב"ה לגיהנום, איך רבי נחמן מקבל את התשובה שלו ומוציא אותו נגד הפסק של הקב"ה?
יש הרבה צדיקים (לאוו דווקא חסידים) שאמרו שאם תעשו כך וכך נפעל בשבילכם בשמיים.
גם בגמ' יש סיפורים על אמוראים שפעלו כדי להוציא אנשים מגהינום.
אני לא חושב שהכוונה פה שר' נחמן יבוא ויוציא אנשים מגהינום בניגוד למה שנידון בשמיים,
אלא הכוונה שהפעולות האלה (תיקון הכללי- מזמורי תהילים מסויימים שר' נחמן גילה שיש בהם סגולה מיוחדת לתיקון, ופרוטה לצדקה לעילוי נשמת הצדיק- קישור לצדיק) יגנו עליו שלא יכנס מראש לגהינום.
ר' נחמן לא כתב דברים שהם תחליף לתשובה,
תסתכל בשרשור הזה: ברור שזה לא תחליף לתשובה - חסידות ברסלב
כמובן שיש עוד מה ללמוד ולהתעמק כדי להבין יותר טוב.
המציאות היא לא לפעול ולהתפלל על משהו אלא להוציא אותו בכח מהגיהנום בניגוד לפסק של הקב"ה..אני לא מכיר תקדים לזה.
חשבתי בהתחלה להעמיד את המקרה כמוך, אבל, אני לא חושב שזה ניתן לקריאה בטקסט, רבי נחמן אומר שיוציא מהפיאות מהגיהנום, ברור שהוצאה אינה דומה ללא כניסה, למרות התוצאה הדווה.
אני לא מדבר על תשובה ותחיליפיה, אני מדבר על קריאה חתרנית לאלוקות שלו עצמו, הוא שופט כל הארץ והוא יעשה משפט (גם אם לא לכולם אלא רק לX אנשים שעשו מה שביקש)
אני מעדיף להסביר שר' נחמן דיבר במליצה ולא התכוון לדברים כפשוטם שימשוך בפאות,
מאשר להציג אותו כמו שאתה מנסה להציג.
אתה יכול לא להתחבר לדרך של ר' נחמן,
אבל כולם מסכימים שר' נחמן היה צדיק גדול
ולא.. (לא מסוגל לחזור על מה שכתבת
).
לא מכיר רב אחד שאומר אחרת.
אני גם חושב שהפיאות זה מליצה (כי זה לא קשור לתנאים שהוא הציג על מנת שזה יקרה)
אבל, האם רבי נחמן התכוון שיש בכוחו להוציא מגיהנום?
(יכול להיות שהוא מתכוון כמו שאתה טוען שמדובר על סימן ולא סיבה, אבל בהחלט ניתן לחשוב,(ויש לא מעט ששמעתי אותם אומרים את זה) שמדובר על סיבה, וההוצאה היא מכח הביקור בקברו ונתינת הצדקה).
אני יכול להתחבר לדרך של רבי נחמן ואני יכול שלא, אבל גם אני מסכים (כאילו שמישהו שואל אותי..) שרבי נחמן היה צדיק גדול.
ועדיין, אני מנסה להבין טקסט, ואם תזרום עם הקריאה שהצגתי בטקסט, אני מניח שתגיע למסקנה דומה.
הקב"ה פוסק גיהנום
רבי נחמן מוציא משם מכח גופו.
איך אתה קןרא את זה?
הרבה רבנים כתבו שמי נלמד לעילוי נשמתם וכו' הם 'ישתדלו' בשבילו בשמיים,
בכח התפילה שלהם.
ר' נחמן כתב את זה במליצה,
אם אתה מסכים שר' נחמן צדיק גדול,
למה לא לקבל את הפירוש הזה?
דוד המלך הוציא את בנו מהגיהנום והכניס אותו לגן עדן ע"י שאמר "בני" שמונה פעמים
(סוטה י ב')
משה רבינו הכניס את יהודה לישיבה של מעלה (סוטה ז ב')
ר' יוחנן הוציא את אלישע בן אבויה מגהינום והכניס אותו לגן עדן (חגיגה טו ב)
אני לא מערער על עקרונות התשובה והתפילה על אדם אחר.
אבל אף אחד לא חתר חתירה מחתרתית כנגד פסק הקב"ה אלא התפלל וכך זה נעשה.
מהניסוח ברפ"ה, אני מבין שמושכים בגופו של האדם.
(בשביל להסביר את הסברא אומר שיש הבדל עקרוני בין כוחו לגופו. כשמדובר על גוף האדם שמעורב כמו שמתואר בתורה של רבי נחמן זה בעייתי יותר מאשר כוחו של האדם המגיע על ידי תפילה ובקשות)
(אני מסכים שאתה יכול לקרוא את זה כמו @ברגוע שמדבר על סימן ולא סיבה אבל זה לא הניסוח של התורה הזו)
מבקש אמונהלצערי קפצת למסקנות מאד אבל מאד רחוקות מהאמת
אָז יַנִּיחַ רַבֵּנוּ עַצְמוֹ לָארֶךְ וְלָרחַב, וּבְוַדַּאי יוֹשִׁיעַ לָזֶה הָאָדָם וְאָמַר שֶׁבְּהַפֵּאוֹת יוֹצִיא אוֹתוֹ מֵהַגֵּיהִנּוֹם אֲפִילּוּ אִם יִהְיֶה אוֹתוֹ הָאָדָם אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה אֲפִילּוּ אִם עָבַר מַה שֶּׁעָבַר.
אני אנסה לפרש מה שכתוב: לאחר שהאדם נתן צדקה והשתטח על קבר רבי נחמן אז תגיע תגובת הרב, והוא יושיע לאותו אחד, וימשוך אותו מהפיאות מהגיהנום (כלומר, האדם נשפט לגיהנום ורבי נחמן יבוא ויוציא אותו משם, בעברית אחרת, האדם המת נשלח על ידי הקב"ה ובית דינו לגיהנום ובא רבי נחמן ומוציא אותו מהפאות) אז אומר רבי נחמן "יהיה אותו האדם איך שיהיה אפילו עבר מה שעבר" - בתרגום חופשי, לא משנה מה הוא עשה, לא משנה מה הוא עכשיו - הוא נתן צדקה, רבי נחמן יציל אותו ויוציא אותו מהגיהנום.
זה נשמע הבנה מאוד אפשרית של הטקסט, והבנה כזו לא מתיישבת על הלב, אתה רוצה להסביר שונה, תפאדל. (אתן לך טיפ קטן, דמגוגיה וסיסמאות לא יובילו אותך לספק הסברים טובים, תסביר טקסטואלית ותתיחס לגופו של עניין ולא לגופו של מתדיין )
כדי לעודד אותך ללמוד ולבדוק... שתבין שכשלא לומדים גם מפרשים לא נכון
בהצלחה!
וזה עוד לפני שמאמצים מודלים פוסטמודרניסטים על קריאות טקסטים.
Sealשלום לכולם 
טוב, זה קצת הזייה ואני גם לא יודעת אם זה הפורום המתאים, אבל מנסה את מזלי בכל אופן..![]()
ברובע היהודי יש חנות תכשיטים שנותנת הנחה (משמעותית) לחיילים ובנות שירות שמגיעים עד 11 בבוקר בימים א-ה. מכיוון שאני כבר כמה שנים לא בת שירות, וגם לא יוצאת עם חייל
רציתי לדעת אם אתם מכירים מישהו/י שיהיו מוכנים להיפגש איתי שנייה וחצי ברובע ולהראות את החוגר/כרטיס שירות בחנות תכשיטים וזהו!
גלידה על חשבוני והנאה מובטחת 
וואלה אם היא לא הייתה מציעה לי, בחיים לא הייתי עושה דבר כזה..
פסידונית
תאמיני לי,
בהרבה יותר מהר מלמצוא עכשיו מישהו לפגישה ![]()
![]()
![]()
וְזֶה עִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁה' יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל-
כִּי ה' יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר מְאֹד בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי -
שֶׁמַּפִּילִין אוֹתוֹ בְּכָל פַּעַם, וְהוּא מִתְחַזֵּק בְּכָל עֵת, וְהוּא עַקְשָׁן גָּדוֹל וְאֵינוֹ מַנִּיחַ לְהַפִּיל עַצְמוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן.
(ליקוטי הלכות, ברכה המזון ד', אות י"ב)
מבקש אמונה
ברגועאז תלמדי אולי הלכות עם ליקוטי הלכות..
וגם ככה אני בעיקרון לא הרבה בפורום
אבל נשמע שמבקש אמונה לומד..
סיפרתי מישהו מדורג... ירדתי משתי סנטימטר בערך לשש מילימטר
וההוא אח"כ מסתכל במראה אומר לי "אתה בטוח שעשית לי מדורג?" 
![]()
![]()
נפש חיה.שבהתחלה הוא אמר לי "תעשה לי מדורג, אבל שלא ישימו לב"
בסוף גם הוא לא שם לב חחח
נפש חיה.

!!מירב!!
מבקש אמונה
רחפת..התספורות לא משהו בכלל בעיניי ובכל זאת הם מבקשים שוב.. עאלק מדורג, טרסות יוצא לי..
שתרווה רק נחת מהתספורות שלך! ושהמסופרים תמיד יצאו מרוצים ועם חיוך על הפנים 
מבקש אמונהטרסות. חחח קרעת אותי ![]()
גם לי בהתחלה היה ככה
נפש חיה.
יואו נכוןןןןנפש חיה.
חיה רוז
הפואנטה
מעניין מה הם יעשו איתם..
יארצייט של המהרש"ל מגדולי הפוסקים ומפרשיחסדי היםלומדים, כי יש לו שפה קצת קשה, והוא לא השאיר אחריו שלשלת חסידית וחצר, אבל יש שם אוצרות מתוקים מדבש.
יש צורך דחוף לתייג את @ימ''ל
חסדי היםוימל - מרמז על מצוות המילה. והיינו שבא לעמוד מול עשו בכח הברית, שיש בכח שמירתה להכניע את קליפת עשו. ואתנח סימנא, מה שארז"ל (ב"ב קכג.) אין זרעו של עשו אלא ביד זרעו של יוסף, שהוא נוטר הברית. וגם יעקב אבינו היה במדרגה ההיא כמו שאמרו ביבמות (עו.) אטו כו"ע יעקב אבינו וכו' ע"ש. וגם היה איש תם, שנולד מהול כמו שאמרו ז"ל. ולא לחינם אמרו במדרש שמה שאירע ליעקב אירע ליוסף, ואותו עניין היה מופיע אף בהופעתו החיצונית שהיה זיו איקונין של יוסף דומה לשל יעקב, וגם ע"ד האמת שניהם על קו האמצע, והכל הולך אל מקום אחד.
אלעזר300כנראה שניגמרו ל'לחיים טיש' הניגונים..


כתר הרימוןאחרונה
אבל לא כדאי לסמוך על הכח הזה ככח לחימה משמעותי בשדה הקרב 🙊
אוריה,כי זה באמת בסדר גמור לשים קצוץ מידי פעם...
אוריה,