בואו נתחיל כבר עכשיו עם קטעי קישור!
אז יאללה! מי ראשון?
בואו נתחיל כבר עכשיו עם קטעי קישור!
אז יאללה! מי ראשון?
ספסל דמיוני..- לא חושב שיש מישו שלא מכיר...
קטנה או גדולה...- אמא! אבל אני אוהב את הקטנה....היא יותר מתאימה לי וגם הרבה יותר יפה... אני רוצה לצאת איתה... האמא מתווכחת ובסוף הוא מקשיב ויוצא עם כיפה שמכסה לו את כל הראש...
עזוב, נסה אחר...- אחד מנגן על גיטרה עד שמישו עוצר אותו....עזוב, נסה אחר... ומחליף לו ת'גיטרה...ככה איזה שלוש פעמים... עד ששוב...עזוב, נסה אחר.. ומחליף את הגיטריסט...
יש עוד מלא....מוכרים יותר או פחות...לסוף או להתחלה...
מראים סצנה של הצעת נישואים וברגע השיא בחופה שהוא כמעט שם את הטבעת הפלאפון שלו מצלצל והוא מתחיל לדבר עם חבר שלו והכלה האומללה בורחת משם בבכי ואז כזה אומרים ראיתם מה פלאפונים יכולים לעשות?! אז בבקשה תכבו אותם=]]]
או שמישו אוכל גזר במשך שעוווות על הבמה כבר כולם מחכים בטרוף שזה יגמר ואז שהוא גומר את הגזר הוא מוציא עוד חבילה שלמה...
מספר בנות יושבות מסביב ל..עוגת קרם\קרמבו\עוגיה [תלוי במידת ההשקעה] וכול אחת אומרת כמה היא רוצה לאכול את הקרמבו\עוגיה... ואז היא מתבאסת ולא אוכלת בגלל שהיא בדיאטה וככה כל אחת אומרת בתורה עד שעולה בן לוקח את האוכל ומברך .. ברוך אתה ה'...שלא עשני אישה..=]
אחרת שום דבר לא נשמע מצחיק...
סוד לגבי קטעי קישור: יש כמה מערכונים מ"קצרים" שאפשר להפוך לקטעי קישור..
אחד שכמדומני מבוסס על "קצרים":
קבוצה של חברה יושבים סביב תשבץ ומנסים שעות לפתור את ההגדרות הבאות:
"כלי אוכל, שתי אותיות, מתחיל בכ'
"איבר בגוף, מתחיל בע'"
"ברכת שלום בלע"ז, שתי אותיות מתחיל בה'"
תלים עליו דברים, שתי אותיות מתחיל בו'"
"מעשה רע, שלוש אותיות, מתחיל בח'"
יש למישו רעיונות מעשיים איך לשתף את חב"ב בכל הקטע של חודש ארגון?
אין לנו גרעין או משו כזה- אם זה עוזר... .
תודה!
אחראים על הכתובת אש,
תפאורה + קטעי קישור +
הווי. כלומר, עושים איזה פעמיים במהלך החודש ערב ממש כיף לכל הסניף עם מרק וכדו' ופעילות שווה. משהו שיגבש.
שיפוץ חדר הדרכה.
מה שעלה לי בראש כרגע.
יש בעקרון 4 שבועות בחודש ארגון, ו4 שבטים בחב"ב.
תנו לכל שבט שבוע שהם אחראים עליו.
בשבוע הם צריכים לדאוג לפעולת שבת בנושא [לפי מערך ההדרכה] ועוד משהו לחב"ב, לדוגמה- יישום נושא.
איזה סניף אתם? יישוב? עיר? משהו אחר?
תנו להם להיות אחראים על כל העניינים הטכנים במוצ"ש ולהיות סוג של צוות מצב רוח, בתכלס ההשתתפות של חב"ב תלויה בחב"ב, אם הם מורעלים מספיק הם ישרצו בסניף יומם ולילה...
אצלנו יש גם פרוזדור לאחד הסניפים ואותו השבט החדש צובע...(הם גם עושים קיר שמות, וגם מקשטים את הקירות- או בסתם קישוטים יפים\מבדרים ו\או בדברים שקשורים לנושא החודש. והם כעיקרון גם אחראים לצבוע את הבפנים והבחוץ של הבתי שימוש הציבוריים...)
אני אעביר אותם לקומו'.
בעזהי"ת
וסליחה על הפלישה
- כל תפקיד שצריך לעשות בחודש אירגון, והוא לא קשור באופן ישיר לשבטים- זה תפקיד של חב"ב. הרשימה של 'תפקידי חב"ב' ארוכה יותר מהרשימה של הצוות ויותר מהרשימה של הקומו'..
יעני באים ובודקים מי עושה מורל ושל מי ההופעה הכי טובה וכל זה
ובסוף מחליטים ביחד עם הצוות
לפעולת פתיחה לכיתה ד'?
תכנס דרך החתימה.
למה כל הסניפים של בני עקיבא כמעט מעורבים??????????????????!!!!!!!!!!!!
אין טיפת צניעות????????????!!!!!!!!!!!!!!!!!!!![]()
![]()
![]()
(נא לא למחוק, מותר להתוודות על חטאים, ולא צריך להתבייש ...)
קושקושני=]רוב ממש רוב הסניפים של בני עקיבא נפרדים,השאלה היא מה זה נפרד מבחינתך?
מבחינת בני עקיבא-סניף נפרד נקרא סניף שחב"א נפרד(ז"א שבט בנים ושבט בנות)וחב"ב מעורב
ובע"ה מפה רק נעלה.
(לידע כללי רוב הסניפים המעורבים אלה סניפי ישוב,רוב הסניפי עיר הם סניפים נפרדים)
בברכת חברים לתורה ועבודה
עניין ההפרדה בבנ"ע זו אכן בעיה.
אבל,
בוא נסתכל שניה על תנועות הנוער הדתיות (המוכרות בכלאופן) שיש לנו בארץ.
עזרא- נפרד.
אריאל נפרד.
הצופים הדתיים- אין בכל מקום בכלל.. יש בערך 10 סניפים בארץ.
ולאן עמך ישראל יילך?
הסלוגן של בנ"ע (חוץ מתורה ועבודה..) זה- תנועה של עם. ולכן היא מתאימה את עצמה לעם..
איפה שהחברה נפרדת, הסניף נפרד.
במקום שבו החברה מעורבת, הסניף מעורב. וגם- תוך שמירה על כללי הצניעות וההלכה.
תאר לך מקום מקסים שכזה.
יש בו הרבה זרמים של אנשים ב"ה, מגוון ביותר..
יש בו רק סניף אחד. נפרד.
אז יכול להיות שאפילו יותר חבר'ה יהיו בו מאשר אם היה גם בנ"ע, אבל..
מה עם אותם ילדים\נערים שלא יבואו לתנועה הזו בכלל, כי זה נפרד וזה לא הסגנון חיים שלהם?
מה יהיה איתם?
או, שהם יתגלגלו ברחוב, לא ילכו לאף תנועת נוער ולא יקבלו שום ערכים חוץ מבישיבה-תיכון שהם לא מקשיבים שם כי חופרים להם.
או, שהם פשוט ילכו לתנועה חילונית לגמרי..
צריך להבין, שילדים פשוט לא יבואו לבנ"ע אם היא תהיה נפרדת לחלוטין.
ועוד לא הזכרנו את ההורים, שהמילה 'נפרד' עושה להם אסוציאציה של בני ברק ומאה שערים..
בתור מישהי שבחיים לא הייתה באה לסניף אם הוא היה נפרד, וב"ה ב"ה היום אני נמצאת במקום אחר לגמרי והרוב זה בזכות הסניף שלי- המדריכות, האנשים.. אני שמחה שזכיתי! בתור מי שיש לה חברה מסורתית שהיום כ"כ קרובה לקב"ה בזכות הסניף שהרגל שלה לא הייתה דורכת בו אם הוא היה נפרד, אני גאה בבנ"ע כל כך!!
אני לא אומרת שאין בעיות בכלל, ממש לא. אני פשוט אומרת שיש גם צד טוב כ"כ בכל הסיפור.
שבוע טוב 
אוהבת את בנ"ע כתנועה מעורבת, ואין עם זה בעיות צניעות!
בעיקרון, לדעתי, הכיוון שלך די נכון, רק שימי לב-
"תנועה של עם. ולכן היא מתאימה את עצמה לעם".
התורה לא מתאימה את עצמה. אנחנו צריכים להתאים את עצמנו אליה...
אני אריאלניק, קחו את התגובה לאן שתרצו.
ממש כמו ש "לבן כהה" אמר...אנחנו מתאימים את עצמינו לתורה, לא היא אלינו..!
יש מספיק שהופכים את התורה ומשנים לה מצבי צבירה לפי איך שנוח להם, עלק "התחדשות..."
תנועה של עם!? סבבה בהחלט מסכים....אני יודע בדיוק עד כמה הייתם חשובים ואתם עדיין כאלה עבור העם..
הבעייה היא.....כזאת!.. בואי שנייה לא נעצום ת'עניים...כולנו יודעים מה הולך היום בתנועה, וכאן אני עובר גם לבת ישראל וציון..יש!....יש המון בעיות צניעות בבנ"ע....ואני מבין...תאמינו לי..
עשיתם על זה נושא חודש ארגון אחרון...עושים עלייה...! לעלות, להשתפר....נכון, אתם תנועה של עם....אבל אתם לא מתנס...אתם מחנכים..אתם אמורים להוציא בוגרים ערכיים הכי שאפשר, לא להסתמך על זה קהל היעד, וזה הביקוש...!
יש גם סניפים נפרדים...! ברור, אבל יש גם המון שלא, ואולי אלו דוווקא במקומות היותר סבוכים, בערים...
ודיי....כולנו יודעים ת'מצב...!
יש המון שלא היו מגיעים לתנועה אם הייתה נפרדת...? יש גם המון שלא היו מגיעים לתנועה בגלל שהיא לא... לכן קמה תנועת אריאל....!
אין רב אחד שמתיר את מה שהולך שם....
בתנועת אריאל מתחולל היום מהפך... תנועת אריאל, לא רק לדוסים...!
וזה כ"כ נכון...
רק כדוגמא קח את סניף אריאל בכפ"ג...שכונה שאינה של אריאלניקים קלאסיים ברובה... וב"ה... היום הסניף מונה כ70 חניכים בע"ה...! (אחרי שנה וחצי...!)
ברור שזה קשה....אבל הובלנו מהפך....
אתם מחנכים לדורות, באמת שעתיד הדור ביידיים שלכם... הסניף צריך להיות בסיס להתחזקות, לעוצמה...לא לתסלחו לי...מה שהולך לפעמים...
חניכות לא יבואו...? באסה....להם ולי...אבל אני מחנך....ויש לי עוד כמה חניכים והורים שמחפסים את החינוך הדוס משהו...
ושורה תחתונה...אתם ואנחנו בחוד החנית של העם, בואו נלך עם התורה ביחד....בא לכם...?
יש המון רבנים שמתירים את "מה שקורה שם".
ודי לעיין ברשימת חברי המליאה.
ושלא נדבר על התמיכה של הרב קוק בתנועה [שאז היו ריקודי זוגות בסוף כל פעולה].
שבעים פנים לתורה.
התורה לא אומרת שום דבר על חברה נפרדת.
כולנו הולכים בדרך התורה.
בעיני, אין שום שאיפה לבני עקיבא להיות כמו אריאל.
בני עקיבא לא מרימה דגל של נפרד, ומצליחה להוביל את הנוער.
אריאל מרימים דגל של נפרד, ופחות או יותר נתקעים בנקודה הזו. זה מצמצם ומגביל.
לדוגמה, לאחרונה התקים ערב שיזמו בני עקיבא לתנועות הנוער, שהמטרתה היה חשבון נפש של הנוער לקראת השנה החדשה. עזרא נרתמו לעניין, אבל אריאל הודיעו שזה מעורב ולכן לא יכולים לבוא.
בעיני, זה כמו להגיד שהשאיפה זה להפריד את הכנסת.
מי החליט שדוס= נפרד?
שנפרד= דוס?
תנועת אריאל לא מצליחה להגיע למספרים של בני עקיבא. אאל"ט, יש יותר חניכים בסניפים נפרדים של בני עקיבא מאשר בכל אריאל.
דביר, אתה אומר שהתנועה בעייתית וכו'.. אני לא חולק עליך.
נכון, לכל דבר יש חסרונות, וכמו שאמרת, גם אריאל בהתחלה לא היו מותאמים לכולם, והנה הם משתפרים.
מה אתה מצפה מבנ"ע? שתקום מחר בבוקר ופתאום יהיה נפרד?
אז ברור שזה לא יהיה ככה, אבל אני יכול להגיד לך, שככל שהנושא הזה מתעורר, בנ"ע משתפרת יותר.
ברגע שיש מודעות לצורך של חניכים ומדריכים להיות בתנועה נפרדת, בנ"ע נותנת יותר פתרונות..
עד לפני שנתיים אני לא זוכר שלכל מסע היה גם מסלול נפרד. והנה, היום כמעט כל מי שרוצה, יכול לבחור ללכת במסלול רק של בנים, או רק של בנות.
אז מה התלונה שלך על בנ"ע? שאנחנו מעורבים?
אין מה לעשות, אתה צודק. יש לנו חיסרון. אבל כו כל חיסרון, אנחנו מנסים לתקן אותו..
וכן על זה הדרך באריאל... גם אתם לא מושלמים..
אנונימי- אתה בהחלט צודק בכיוון. נכון, יש הרבה רבנים ששמתירים.
אבל כמה נקודות.
הרב קוק תמך בתנועה, זה לא אומר שמעורב זה סבבה, כי כמו שאמרתי, בכל דבר יש יתרונות וחסרונות.
זה שהרב קוק תמך בתנועה, הוא תמך במטרה שלה, בכיוון. שים לב שאתה בעצמך מתאמץ להרים דגל של מעורב, בדיוק כמו שאריאל מרימים דגל של נפרד.
אם הרב קוק מסתכל על בנ"ע, ואתה אומר שהוא הסתכל על הריקודים המעורבים, כנראה שאתה חושב שזה מה שמייחד את בנ"ע.
אתה גם לא יכול להגיד שהתורה לא אומרת שום דבר על חברה נפרדת, כי עובדה שיש רבנים שאומרים שצריך הפרדה...
וסה"כ, אתה צודק. בהחלט נראה לצערנו, שכל המציאות, כל המטרה וכל העניין של אריאל, זה להראות שהם לא בנ"ע, והם נפרד...
פעם אמרתי למדריך, שכדי שצוות יוכל לעבוד ביחד, צריך שיהיה מינימום גיבוש.
אז הוא אמר לי: גיבוש?! זה בדיוק מה שלא צריך להיות בין בנים לבנות!
ואז נפל לי האסימון.
הרב קוק תמך בתנועה...גם אני תומך בבנ"ע, בטח בבנ"ע של פעם, שבלעדיה לא היו כ"כ הרבה דתיים כמו שיש ב"ה היום..
מי אמר שעלייה = השתפרות = נפרד....? אתה לא היחיד שאמר לי את זה...לאיודע... זה מצחיק אותי... התורה אומרת...השו"ע...פוסקים, גמרא ראשונים ואחרונים...מצטער אחי....אבל זו נראת לי תשובה לא משו...
תתתפלא, התורה כן מדברת על חברה נפרדת... זה בערך כמו שתשאל, איפה כתוב שאסור לנהוג בשבת...
-לא זוכר בדיוק את האירוע שאתה מדבר עליו, וגם אם היו שואלים אותי, לא הייתי מגיע או שולח אנשים, כי אני מחנך, ובעיקר לדברים האלו..!
תנועת אריאל ממש לא נשארת במקום... במספרים, תצחק.. אבל היא כבר עברה את עזרא..ורעש היא בכל מקרה עושה הרבה יותר...
התנועה שלי כבר לא בבועה...הסברתי.. וזו המטרה..! להעלות את העם למעלה, לא לרדת ולאשאר...
נכון, בהנהגה של בנ"ע הבינו את זה ובאמת ישנה לגיטימציה לסניפים שבוחרים נפרד....ב"ה..!
ועדיין...אני חושב שגם ב"דרגים הנמוכים" צריכה להיות הענות, כי באמת...שבעים פנים לתורה, והחניכים לא היו מגיעם אילו הייתה הפרדה...הכל נכון..רק צריך לדעת להעלות את המציאות למעלה, לא לרדת אליה....!
בקשר לצוות...יותר מידי אנשים מספרים...כן, קשה לפעול כצוות מעורב, כי למרות שכל מין תורם את הדברים שהוא טוב בהם..עדיין, ישבצ"ים...אתה באמת אומר שם את מה שאתה חושב...??
וזה לא התנאי היחיד לכך.
לא אכנס לדיון ההלכתי מכיוון שאינני רב/ פוסק, רק אציין שיש דברים בהלכה שלא מוחלטים. אחד העניינים זה ההפרדה. לאחרונה יצאה חוברת של הרב יובל שרלו על הנושא, ניתן לעיין כאן: http://www.toravoda.org.il/node/3191
בכל מקרה, בכל עניין- אין לצאת כאילו האמת נמצאת רק במקום אחד. בכל דיון, צא מנקודת הנחה שגם לצד השני יש מה לומר בנידון.
האם החרדים יותר דתיים מאיתנו כי החברה שלהם נפרדת יותר?
בעיני, המדד של הקב"ה הוא לא רק בכמה אתה רואה בנות ברחוב. ואין איסור ליסוע איתם באוטובוס.
בכל מקרה,
הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה- אלא מוסיפים צדק.
שכל אחד בדרכו ובאמונתו יוסיף צדק, תוך הכרה שיש מקום גם לאנשים שחושבים אחרת ממנו.
מה שהפריע לי בדורשי החבר'ה המעורבת וכד', זה ההסתכלות שלהם על המצב, כאילו זה אפליה על הנשים.
אני לא יודע מי עיצב את החוברת של הרב שרלו, אבל מאוד הפריע לי שיש המון המון תמונות על אפליה בין שחורים ללבנים.
לא שהתורה היא של העם.
אני אומרת שנכון שהמצב אולי לא אידיאלי, אבל בהתאם למצב שהעם נמצא בוא ככה התנועה- תוך כדי שמירה על כללי צניעות.
אני לא אומרת שהתנועה רואה במצב של העם משהו אידיאלי, מה שהולך בלילות במחנה כולנו מכירים.. אני פשוט אומרת שהתנועה מתאימה את עצמה למצב של העם כדי שהעם יוכל לקבל ולהתעצם..
יש את הטענה שהתנועה מתחרדת וכיוצא בזה...
אני לא יודע למה באמת היו רוקדים מעורב, אבל יחיאל אליאש היה בחור ישיבה, ובתור אחד שכזה, כשכתב את החוקה, הוא כתב שהמבנה הוא קבוצות נפרדות.
משום מה הוא לא כותב שהיו על זה ויכוחים פעם...
"בית שמאי אומרים לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה דבר ערוה...
ר' עקיבא אומר אפי' מצא אחרת נאה הימנה" (גיטין צ.)

זו - לפי ר' עקיבא - כבר סיבה 'לא רעה' לגרש את האשה. הזוי, הסבתא של ההזויים.
הרי כולנו יודעים ש - "כל המגרש אשתו הראשונה אפילו המזבח מוריד עליו דמעות".
וזו סיבה מספקת שיכול הבעל לגרש את אשתו? ר' עקיבא, מה קורה פה?!...
ממש לא מובן. אדם הולך ברחוב, רואה בחורה משהו פצצה לפנים -
מגיע הביתה, מוציא גט לאשתו - אומר לו ר' עקיבא - ת'פאדל, גרש את אשתך.
ר' עקיבא?! אתה הרי זה שאמרת "ואהבת לרעך כמוך", מה זה ההיתר הזה?
תגיד לבעל - פססט, לך ליועץ נישואין, תעשה משהו, ואל תעיז להוציא גט...!
לא! במקום זה - "אפילו מצא אחרת נאה הימנה", כבר, סיבה טובה לשחרר גט..
ולא - אני לא רב שיעביר שיעור בגמרא, ולא בגיל 50 בשביל להיות יועץ נישואין -
אלא רק בחור פשוט וצעיר שרוצה ללמוד מהגמרא הזו יסוד לחיים.
===
אם מישהו פה חשב, שהעיניים שלו אחרי הנישואין פתאום יהיו רק על אשתו,
אז הוא...
טועה. אמנם בזמן הדייטים ובחתונה עצמה היא תעלה לו ת'פרפרים לבטן,
אבל מה לעשות - ההרגל עושה את שלו - ויש בחורות מושכות יותר. כמה שאשתך
לעתיד תהיה יפה, הרי מלכת היופי, אפילו של סין - מן הסתם יותר פצצה ממנה.
וכמה בחורות צעירות שיושבות שעות מול המראה רק בשביל שיסתכלו עליהן מכל הכיוונים,
מה, תפסיק ללכת ברחוב?! פתאום תפסיק להסתכל עליהן?! בחלום הלילה.
ואם מישהו פה לא מאמין - אז פשוט נפעיל ת'מציאות שתספר לנו על עצמה -
והיא ספרה לי, אפילו הראתה לי שהחשבון הזה פשוט כ"כ אמיתי, בלי שום חולק.
זה טבע האדם, שאם הוא התרגל למשהו מסוים, במיוחד משהו שנוגע ליצר,
יהיה לו מאוד קשה לשנות את המצב הנתון. אז נכון, שיבוא לו איזה 'ריגוש מיוחד',
אז הוא יוכל לשבור - לפעמים - את ההרגל לזמן קצר, אבל כמו שהמציאות צעקה,
הפרפרים בבטן הדמיוניים שמצחקקים בכל בטן של שישיסטיט, לא נשארים לעולם.
אז תתחתן, בעוד...
נגיד 5 שנים. ואז מה? ואז תלך עם אשתך ברחוב, תראה מישהי יפה, ו...
אוו'ץ. אישתך מצד אחד, היא מצד שני, ולא נעים להעיף מבט. אבל אוף, היא כ"כ
יפה! ואז לפעמים יתגנבו המחשבות ללב - וואי, למה אשתי לא כזו...!
למה?! כי גם אם היא הייתה מלכת היופי שהיא הייתה בת 18, אבל אתה יודע,
מתקמטים (...) עם השנים. למה אתה נשארת יפיוף העולם? גם אתה נהיית חבית סיד
שאינה מאבדת טיפה, וכל שנה מוסיפה עוד כמה ק"ג לכבוד השנה החדשה..
והרי לא תתחתן עם מלכת היופי - אז כבר לפני הקימוטים שלכם בפנים, יהיו אצלך
המחשבות האלה רצות כל הזמן, בכל הליכה פשוטה ברחוב, ו -
ראבק, מה עושים?! הרי אנחנו לא רוצים להיות בשום פנים ואופן חלק מה - 26%
גירושין במדינת ישראל, שלא מעט מהם קורים בעיקר - הסיבה האמיתית והלא
נראת מעל פני השטח - בגלל ההרגל שעושה את שלו, והשגרה המעייפת.
====
אם - "מצא אחרת נאה הימנה" - אומר רבי עקיבא, אם ככה,
עזוב. תן גט. אתה אפילו לא התחלת להבין מי זו המלכה הזו שנקראת 'אשתך'.
לא למדת מה זה להתחתן, ולא קלטת את מהות הנישואין. אם ככה - אם הצלחת
לראות מישהי בעולם יותר יפה מאשתך ולא הבנת ש - "אשתי הכי יפה בעולם",
זה לא משפט שמוציא הבל, אלא זה יסוד בלתי נפרד ממהות הנישואין - עזוב! פרוש לדוקים.
אין לך שום רשיון להיות בעל, ובמיוחד לא אבא לילדים שתביא לך המלכה הזו.
מצא אחרת נאה הימנה?! תתבייש אתה! אתה פה הבעיה האמיתית.
---
נו, משכנע הא?
איך יכול להיות שיכולת לראות במישהי אחרת יותר יפה מאשתך?!...
זו הטענה - אמנם לא הפשט, אבל אמיתי - שאומר לנו ר' עקיבא.
והדברים נאמרים בעיקר לאותם חבר'ה שנמצאים היום בגיל העשרה.
כי דווקא משם מתחילה העבודה בחיי הנישואין - למרות שעדיין לא הכרת את אשתך.
איך בדיוק? אז בכללי - בעבודת המידות. אבל אם נתמקד בציר שלנו, ב -
"מצא אחרת נאה הימנה", אז כמו שאמרנו, אי אפשר דקה אחרי החתונה להגיד
לכל הבנות שיושבות בראש 'ביי, אני נשוי', או לכל ההולכות ברחוב, 'כבר לא אכפת
לי ממך, התחתנתי' - כי זה פשוט לא מציאותי. היצר עובד תמיד, גם אחרי החתונה.
לכן, צריך מאוד להקדים תרופה למכה, ופשוט, כבר היום, לשמור על העיניים.
כבר היום, לא לצחקק עם בנות אחרות, כי זה פשוט לא זה. כבר היום להבין
ששווה מאוד לחכות ליום הקדוש הזה, שיבוא כולה עוד כמה שנים בודדות, שטסות
כמו טיל - תשאלו ת'מבוגרים שבנינו - כי אנחנו עכשיו ממש בעבודת ה', עבודת הנישואין.
אם עוברת מישהי ברחוב שצועקת לך בלי מילים, "משה, תרים ת'עיניים. תראה איזה יפה אני,
התלבשתי היום, התאפרתי - בלי מייקאפ, כי הרי הפנים שלי חלקות טבעי, משהו מדהים. נו משה"...
תהיה גבר, אל תרים ת'עיניים, ותגיד בלב - "ר' עקיבא אומר, אפי' מצא אחרת נאה
הימנה". אין יותר יפה מאשתי לעתיד, וזו לא תשבור שום קשר ניצחי ואמיתי.
זהו. זו 'עבודת הנישואין' שלנו, עבודת ה',
שמתחילה כבר מהיום ממש.
~~~~~~
ואם יש בנות שהגיעו עד לכאן, קבלו טיפ לחיים.
גם אתן - כמו הבנים - תזכרו, שאי אפשר לשנות הרגל ברגע, וחייבים
להתחיל לעבוד בעבודת הנישואין, כבר מהרגע הזה. (כולל, לא להכיר את 24 אלף תלמידי בני עקיבא..)
אבל משהו יותר נוגע שאני רוצה להגיד לכן. בדור שלנו, כדאי מאוד להשקיע בחיפוש
אחר בן זוג אמיתי. ראית למעלה את אחוז הגירושין. פשוט זוועת עולם. אין מילים.
אין אף אחד בעולם שישתווה לבן תורה אמיתי, בחור יראת שמיים, שמשתדל לשמור על עצמו
רק בשבילך. שלא מכיר בנות היום, רק בשבילך! שלמד את המשנה במסכת גיטין,
ומבין שלקשקש או לצחקק עם בנות היום - בגיל הנעורים - שקשר עם בת בגיל הזה,
זה פשוט רצון - סוג של התגרות ביצר - לקיים את דברי ר' עקיבא בעתיד - "מצא אחרת נאה"..
אין לו דמיונות בראש, ושום בת לא יושבת שם וטוחנת לו ת'מח ברגשות שלה.
כזה בחור, תבקשו. כזה בחור, תתחנו לקבל. על כזה בחור, תתפללו בבכי לריבונו של עולם,
שיעזור לכם למצוא את אותו אחד מאלף. כי בסופו של דבר כמו שאומר הגר"א על הפסוק 'שקר החן',
גם כך אפשר להגיד על הבחור עצמו - כשיש יראת שמיים, אז במה הוא יתהלל הבחור?
בחן וביופי שלו. כי אז, החיצוניות תשלים ממש את הפנימיות - שהיא העיקר.
אל תתפשרו, אל תוותרו, ואל תתנו ליצר הרע לרקד בניכן, כי זו עבודת ה' שלנו עכשיו,
וככה יראו כל החיים שלנו. ו - אשת חיל מי ימצא? אם את רוצה שיתייחסו אלייך כאשת
חיל באמת - זה לא יהיה אחר מאשר בחור שהוא עצמו - איש חיל, ירא ה' באמת ובתמים.
~~~~~~
"שקר החן והבל היופי, אשה יראת ה' היא תתהלל",
מסביר הגר"א - במה היא תתהלל אותה אשה?
בחן וביופי שלה. כשיש יראת שמיים, אז אין -
"מצא נראה אחרת הימנה"..
מי שיכול בבקשה לכתוב בתגובה אפילו נקודה קטנה,
העיקר שיעלה הקטע למעלה ועוד חבר'ה מאיתנו יקראו.
מי שרוצה, יש כאן קטעים להרחבה:
אם בן 18 לחופה, אז אני כבר...
18 פלוס בלבד...?! (כולם יכולים להכנס)
אלו-הי הפרטים הקטנים.
אחוזת עולם- ישוב המושתת על ערכי אהבת עם ישראל וארץ ישראל.
הצטרפו לעצומה-
http://www.atzuma.co.il/acuzatolam
דף הפייסבוק- https://www.facebook.com/achuzatolam
ובקרוב... אתר האינטרנט.
תודה מראש!!
מלאמלא חברות שלי נכנסות עכשיו להדרכה..
אני אשמח לרעיונות מה לתת להם..
אח..
"וַיַּעַשׂ אֱל-הִים אֶת שְׁנֵי הַמְּארת הַגְּדלִים" וגו'
אומר רש"י הקדוש:
המאורות הגדולים - "שוים נבראו ונתמעטה הלבנה על שקטרגה ואמרה א"א לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד".
(התמונה מויקי' של Ikiwaner)
לא חושב שיש פה אחת או אחד שלא מכיר ת'סיפור הזה. ממש, נפלא ביותר...
אלא, שיש פה שאלה קשה מאוד. מה אשמה הלבנה?! מה לא נכון בטענה שלה?
רגע, יש פה מישהו שחושב שיכולים להיות שני מלכים עם כתר אחד?! יש לה אחלה טענה,
אז א"כ ממש לא מובן למה הקב"ה העניש אותה?!...
אלא - כך שמעתי מהרב שלי שליט"א -
נכון, באמת אי אפשר שני מלכים בכתר אחד, אבל - גברת לבנה - אומר לה הקב"ה,
מי אמר שאת מלכה?! האא, את מייחסת לעצמך תואר 'מלכה', ואז אומרת שאי אפשר שני מלכים...?!
את - לא מלכה! אלא, את שפחה של הקב"ה, וא"כ - שני עבדים? יכולים בהחלט להיות ביחד.
זו הייתה הבעיה שבטענת הלבנה - "אני מלכה", ועל זה היא בנתה בניינים ושאלות...
אומר לה הקב"ה - אם לא היית חושבת שאת מלכה אלא שפחה, היית נשארת גם גדולה.
אבל עכשיו אחרי שטענת שאת מלכה - מגיע לך שתקטיני את עצמך - כי באמת,
לשיטתך, את לא יכולה להיות עכשיו גדולה, כי 'א"א לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד'...
נכון פשט מדהים?
אין, אני התלהבתי ממש. 
ו - רגע, איך זה קשור לחיים שלנו?
אנחנו צריכים ללמוד מהדברים האלה, ש...
לא לאמץ את מידת הגאווה אלינו. נכון - אמנם אנחנו חייבים (!) להכיר בערכינו,
ולדעת שיש לנו כוחות, אבל לזכור שהכל מהקב"ה, ואף פעם לא לייחס לעצמינו
כל מיני תארים שלא מגיעים לנו. כך, בעז"ה רק נגדל בעבודתו יתברך...
שנזכה בעז"ה לפתוח את השנה בלימוד וחיבור לתורה הקדושה,
להאיר את החיים ע"פ דרך רבותינו הקדושים ומתוך ענווה גדולה.
שבת שלום ומבורכת בעז"ה לכל עם ישראל, אמן! 
נ.ב.
בבקשה מי שיכול שיכתוב בתגובה אפילו נקודה קטנה,
בשביל שהד"ת יעלה למעלה ויזכו עוד כמה חבר'ה מאיתנו.
אוסנת
זה שאלה של איפה אני משקיע את כוחות הנפש שלי.
בעולם הוירטואלי,
או בתנועת הנוער שלי.
ובשביל להצטרף להתנדבויות פה, אתה צריך להרגיש שייך= לחיות פה בפורום...
אפשר להיות גם מאוד פעיל בתנועת נוער, וגם להיות פעיל בהתנדבויות של נוג"ה.
ולא חייבים להיות מכורים לנוג"ה כדי להוא להתנדבויות. בהתנדבות שעברה (באלי"ן) היו גם חבר'ה שלא בהכרח קשורים לפורום, וגם כאלה שקשורים (יש להם כינוי..) אבל כמעט לא פעילים... והם הרגישו שייכים לגמרי.
אבל אני מאמינה שתנועת נוער צריכה להוות המסגרת שבתוכה ומכוחה רוצים לפעול.
מצד אחד - שהתנועה תאפשר לבני נוער לפעול, ליזום, להרים.
מצד שני - להרגיש שייכים ומחוברים כ"כ, שכל דבר שעושים - עושים בשם התנועה והאידיאלים שלה.
וזה תלוי בנו.
אני מאמינה שכוחות הנפש שלנו צריכים להיות מכוונים לעולם המציאותי ולעשיה בו ומכוחו (בתנועת נוער בעיקר
).
- לא פוסלת עשיה אחרת, ולכן הגבתי את מה שהגבתי רק בפורום הזה. כי חשוב להבין -
אם כשאני רוצה לבוא באמת מתוך האידיאלים של בנ"ע> אני יכולה לעשות התנדבות עם עצמי?!
אני לא אומרת שבכל הסניפים לא עושים כלום. אני רק אומרת שאצלנו, אין כ"כ עשיה 'מטעם' הסניף. אולי זה כי אנחנו ישוב, ואז אוטומטית כל דבר נהיה מטעם הנוער ולא מטעם בנ"ע.
הרי זה ממש אותם אנשים, באותו ישוב.
אולי יש בודדים שהם לא בנוער וכן בסניף, או הפוך..
אז אם יש פעילות של הנוער, אפשר גם דרך הסניף לעודד את זה.
כי נראה לי, שביישובים, כדאי שהנוער והסניף יהיו אחד..
אל תחכי שמבוגר יבוא ויגרור אותך לעשיה.
אל תחכי ל"הנהלת התנועה" שתשכנע אותך להתחיל לזוז.
זה לא התפקיד שלהם.
תנועת נוער נועדה כדי לאפשר ל-ך לקדם את העולם עוד צעד קדימה.
כדי שאת תיזמי, כדי שאת תרימי, כדי שאת תובילי.
אין עשיה במסגרת הסניף אצלכם בישוב?
חסר גלגל - אני גלגל!
קדימה, אם יש לך כח, תתחילי להוביל אותה.
זה הרבה יותר חזק מכל מיני התנדבויות שהמועצה מארגנת לך ב40 ש"ח בהרשמה מוקדמת (יום אחד בשנה).
שמעת על ההנהגה הצעירה של האיחוד הלאומי? בואו נלמד מהם.
לא מחכים שיסדרו להם התנדבות חד פעמית. מובילים שינוי חברתי!
המטרה של התנועה היא לפעול בחיים גם כשאנחנו מחוץ למסגרת הסניפית. לפעמים זה אומר להתאחד עם מסגרות אחרות בלי שינתן "קרדיט" לתנועה שלנו. ברור שגם לעשיית פעולות בשם התנועה יש ערך, אבל זה לא אמור למנוע מאיתנו לפעול במקומות אחרים.
אם זה דרך הסניף או נוג''ה, זה פחות חשוב. התכנון וירטואלי אבל העשיה היא במציאות.
פורום זו רק פלטפורמה אחרת ליזום.
עלינו לנצל את כל האמצעים העומדים לרשותינו.
אני מחפשת אידיאליסטיות עמוקה, תהליכית, שיטתית.
לא התנדבות פעם בחודש באיזה שהיא מסגרת (העיקר שנסמן "וי" על התנדבות), אלא חיים של עשיה משמעותית.
אני מחפשת הזדהות עמוקה עם ערכי התנועה ודרכה,
הזדהות שתוביל לחיים של עליה, חיים שכל רגע ורגע מלאים באידיאל. גם כשלא "עושים" באופן טכני.
הזדהות שתוביל להרגשת ה"ביחד".
אני חלק מדבר גדול, מתנועה גדולה, מעם שלם - שחפץ באותו אידיאל גדול.
ידיעה שכל אחד ואחד מהדבר הגדול הזה עושה הכל בשביל האידיאל המשותף.
אני מאמינה שבמסגרת כזו, שקמה על בסיס אידיאל (ולא על בסיס בזבוז זמן או חיפוש חברים), שנותנת עוצמה של 350 סניפים מגוונים שמאמינים באותו הדבר - אפשר לעשות הרבה יותר. כל הזמן.
אפשר לעשות גם בלי "לעשות".
אפשר גם לשתף פעולה עם אחרים (כאמור, לא מחפשת קרדיטים לבני עקיבא).
אבל מכוחה של תנועה.
וזה לימוד קטן בשבילנו, איך אנחנו צריכים להרגיש חיבור לעם ולפעול בשם האידיאלים הלאומיים שלו.
לא כפרטים שמתאחדים על בסיס מכנה משותף קטן ונמוך, בשביל מעשה קטן וזמני, שאנחנו יותר מרוויחים ממנו מאשר החזון.
אלא כעם, כציבור שנולד עם מטרה ברורה של קיום האידיאל, שכל אחד מפרטיו חש הזדהות וקשר עמוק לכלל, ומכוחו ובשבילו מוכן - מצד אחד - להקריב את חייו, ומצד שני - לקדש את חייו. לחיות חיים מלאים ומקודשים באידיאל של הכלל.
אתם עוד תראו. בני עקיבא תביא את הגאולה...![]()
ניסיתי לא לדבר בסגנון קוקניקי מצוי,
אבל אם זה עדיין לא מובן - אשמח מאוד מאוד להסביר.
חג שמח!
אוסנת.
למישהו יש ספק בכלל שבני-עקיבא יביאו את הגאולה? ![]()
בנ"ע מחנכת לעשייה.
עשייה יכולה להיות במסגרת הסניף, הנוער או הפורום.
אולי אי אפשר להסתפק בהתנדבות דרך הפורום אבל כמה שיותר זה יותר טוב, ואם יש התנדבות במסגרת הפורום לדוג'- אז למה לא?
(נראה לי שהסברתי את זה מספיק טוב בהודעה הקודמת)
אפשר לומר - הנה, מתגבשת פה חבורה וירטואלית שעושה חסד.
אפשר, ולכן אני כן חושבת שבדיעבד זה מבורך.
אבל מצד שני אני גם מאוד נגד.
אסור לשקוע בחיים וירטואליים.
אסור לעבוד על עצמנו ש"הנה, אנחנו גם עושים דברים טובים ביחד, אז זה בסדר".
ומסכן מי שמחשיב את הפורום כ"חבורה" ושיותר מרבע מהחיים שלו ומהחברים שלו מתקיימים פה.
מי שיש לו תנועת נוער - שיתאמץ וישקיע וילך אליה.
לפני הכל.
זה יותר מסובך, יותר מורכב ויותר דורש. אבל זה מה שאנחנו רוצים! לעשות טוב בעולם הזה.
וכגודל הקושי - גודל התועלת.
(וכמו שאמרתי, לענ"ד רוב התועלת היא לעצמך, שזה גם מאוד מאוד חשוב.
וחלק עיקרי אחר בתועלת זו בניית חברה אידיאלית
לענ"ד העשיה בבנ"ע היא בעיקר לשם החינוך, אבל זה לגמרי ענ"ד - ואת, במקרה, כבר שמעת את זה)
ב"עולם קטן" לפני כמה שבתות, בכתבה על הישיבות התיכוניות, אמר הרב צוקרמן שהנוער היום פחות אידיאליסט. פעם נורא בער לו להציל את העם והמדינה, והיום כבר לא כל כך.
אחד המרואיינים הגיב על זה, ואמר שלדעתו דווקא הנוער מאוד אידיאליסט. אף פעם הנוער לא עזר כל כך הרבה לבעלי מוגבלויות!
אז אני חושבת שכן. זו ירידה גדולה.
ומאותה ירידה נובעת גם המחשבה ש"העיקר שהתנדבנו כמה שעות בבי"ח".
יש פה כמה דברים, שהראשון בהם הוא העיסוק בפרטיות נטו. ולמה? כי אם למישהו ידבק חיידק הכלל, זה ידרוש ממנו המון.
הרבה יותר קל להתרים סלי מזון לנזקקים.
אתה בא, עושה מה שעושה בפרק זמן מוגדר מתי שאתה רוצה, וחוזר הביתה. רגוע.
ואילו אם בוער לך ענייני הכלל, אז אי אפשר לנוח גם בבית.
מכיוון שהשאלה המתבקשת עכשיו היא - איך אני הקטנה יכולה בכלל להצטרף לעסק כל כך גדול ומורכב?
התשובה היא פשוטה - תנועת נוער.
בקיצור,
אני לא נגד התנדבות של נוג"ה,
אני בעד עשיה אמיתית ומשמעותית במסגרת מציאותית,
ולכן בדיעבד - זה טוב שגם פה יש חסד ועשיה,
אבל... הבנת.
שבת שלום! ![]()
אני מסכימה עם רוב מה שאמרת למרות שאני עדיין חושבת שיום התנדבות של המועצה, של נוג"ה וכד', זה חשוב ומועיל, גם אם לא בלהציל את העם אז לפחות בלחנך את עצמנו לתרום.
אני גם חושבת שזה לא סותר את בנ"ע אלא זה אפילו משהוא שבה מה"חינוך" של בנ"ע..
שבת שלום ומבורך![]()
כמו אנשים שמשתדלים לקיים מצוות לפי מה שהורגלו מהבית.
פעם ב--- שומעים שיחה של חוזר בתשובה שעבר מוות קליני, ומחליטים להתקדם עוד קצת בפרט הלכתי קטן שהם לא רגילים בו.
זה חשוב. זה נורא חשוב.
אבל יש בזה מן הבינוניות.
אנחנו מסוגלים להרבה יותר.
לחיים של משמעות.
אבל שוב - זה באמת יפה מאוד, רק אני מבקשת יותר.
[ועוד הערה קטנה - לא חושבת שההתנדבויות האלה באות מבני עקיבא.
נכון, הם תואמות לערכים שבנ"ע מחנכת אליהם. אבל לא בגללה הן נעשות...
שלא נטעה בהערכת השפעתנו]
גלעד\א.נ.צ ה.ש - ניתן וחשוב לפרסם
אחי אחי גלעד
בעיניים משפלות וגוף שפוף תמצאני מקבלך
אל נא לרגע תעלה המחשבה כי איני שמח
וחפץ בטובתך
אך הבט,
ודם אחיי זועק אלי מן האדמה
ולאן תברח והיכן תסתתר
אותה אדמה
אשר חרפתה לא תוכל לכסות
כי גדולה עד אין קץ הבושה.
אם ואלמנה
יתום ויותמה
יביטו בתמיהה
בבכי,שיברון,וזעקה.
אחי אחי גלעד
הבט וראה
כי לארץ אנוסה הנך חוזר
לידי מפקירך לובשי המסכות
למדינה אוכלת יושביה
אבודה,וחסרת כל שפיות
וכעת מי יעמוד
ויפנה מבטו אל נהר הדם והחלל
אל מול נהר המרצחים המצחקקים
ואולי שמא וחלילה שוב
מאוחרי סכין או כוונת
אחי אחי גלעד
אוי מה היה לנו!!!!
ובדמעה אומר
ההברוך שובך אחי גלעד?!?!
והיינו זרים לאחינו
ונוכרים לבני אימנו
תרגיעו!
נכון שזאת עסקה רעה ומסוכנת, אבל לשאול "הברוך שובך?!?!" ???
השתגעתם?
מה, עכשיו בגלל שזאת העסקה, אנחנו לא רוצים את גלעד??
תקשיב, אתה יכול להתלונן על הממשלה וכד', אבל תזכור שגלעד לא אשם בזה, ואנחנו שמחים בזה שהוא חוזר.
אני מצטער, אבל אם מישהו מתכוון לעשות לגלעד שליט פרצופים, על זה שהוא חזר- שילך בעצמו לשבי, ונראה איך הוא ירגיש אם זה מה שיעשו לו.
ראשית שלא יובן מדבריי הדבר קשה לי כמו לך
אך צריך להבין שכן שבמחיר של עסקה כזאת
לא משחררים אחד כשמנגד יש עם שלם שנכנס לסכנה פוטנציאלית
ואיני יודע עד כמה הנתונים קרובים ללבך אך דע כי מעל 80 אוחז מהמשחוררים חוזרים לפעולות טרור
באופן גורף.
ועוד שהמחבלים הללו לא הרגו אחד או שנים מדובר במאות מעמך ישראל.
אז אתה שואל מה לעשות
העשייה הייתה צריכה להתעורר ולנוהג כמו בכל מדינה שפויה ולהוציא אותו ולהחזיר אותו הביתה שעות מספר אחרי שנחטף....
אז אי אפשר להכות על חטא בשיחרור רוצחים ופוראי אדם
כשהוא חוזר. אתה תגיד לו "הברוך שובך אחי גלעד?!?!"
אתה לא מתבייש??
איך אתה יכול לקבל אותו "בעיניים משפלות וגוף שפוף"?
למה השיר הזה מדבר אל גלעד בכלל? מה זה אשמתו??
אתה לא יכול לעשות לו פרצופים. האם הוא בחר בזה שישחררו מחבלים?
אתה, אל תפיל את זה על גלעד. לך דבר עם ביבי, תגיד לו שזה לא בסדר.
אבל לגלעד, שחוזר הבייתה, תראה פנים שמחות!
ובעקרון זה לא בסדר להחזיר מחבלים, אבל שים לב שאינך יודע את כל השיקולים, ויש גם שיקולים למה כן לשחרר.
ושוב, אני גם לא מוכן שישחררו, אבל אינני ראש השב"כ, לכן לא שומעים את דברי בחדשות. אני מניח שלראש השב"כ יש סיבות משלו.
"ב. יש טוענים שאם נשחרר את המחבלים יהיו אסונות. ודאי אסור לנבא נבואה רעה. אל תפתח פה לשטן. אנחנו לא נביאים. אלא אנחנו צריכים לפעול בשכל ובדעת.
ד. אם גלעד שליט ישחרר, אנחנו וודאי נאמר שהחיינו עליו ונשמח שהוא חוזר הביתה, ואנחנו נהיה עצובים על המחבלים החופשים. הרי אם ילדה אשתו ומתה, אדם מברך שתי ברכות: דיין האמת על אשתו ושהחיינו על הבן. אם מת אביו וירש, הוא מברך דיין האמת על אביו ושהחיינו על הירושה (ברכות נט. שו"ע או"ח רכג א-ב)."
(הרב אבינר, תשובות בעל-פה על שחרור גלעד שליט)
שימו לב בראיון. על אף בלא אמרו את זה בקול אז היה קשה לשמוע- גלעד מודאג שמחבלים יחזרו לטרור!
יש לי שאיפה להיות מדריכת בני עקיבא! ואו, אבל לי זה לא כל כך פשוט, בגלל שאף פעם (סה"כ 3 פעמים) לא הלכתי לסניף שלנו. מסיבה פשוטה- ישלי שבט דפוק לאללללה, אם יש פעולה אז כולם שואלות "הבנים גם באים?" ואם כן, אז כולם באות, אבל אם לא, אז אולי יש דברים יותר דחופים לעשות.... יתנו לי הדרכה בסניף שלי , או בסניף שקרוב לאולפנא שלי?
שכחתי להוסיף, אני די רוצה, אבל באמת לא יודעת כלום על בני עקיבא, חוץ מזה שיש שבטים, סניף, ביריה, מסע סוכות, מסע פסח, וחודש ארגון. אבל אפפעם לא השתתפתי בזה. יתנו לי?
זה באמת תלוי בסניף שלך, כי יש סניפים שמקפידים להכניס רק מי שהיה בסניף, ולעומת זאת, יש סניפים שמקפידים שיכנסו מדריכים טובים, גם אם לא היו בסניף...
ובעניין זה שאת לא יודעת כלום- יש גם קומונריות שאף פעם לא היו בבנ"ע, אז לא נראה לי שזה כזה נורא...
על זה, ישנם המון סיכויים שזה יעזור...
והאמת שכיום לא חייבים לדעת המון על בנ"ע כדי להיכנס להדרכה\קומונה, הקומנרית שלנו בקושי ידעה איך עושים מפקד בשבתות הראשונות שלה...(היא היתה בכלל באריאל...
וואי, היא ממש מתוקה!..)
והיא גם הייתה באריאל וזה לא סותר את זה שהיא היתה מעולה בתור קומונרית. זה תלוי באופי אם מתאים לך להיות מדריכה אז זהלא נראלי כזה משנה.
אני מממש רוצה להיות מדריכה אבל רוב הסיכויים שלא יקבלו אותי כי אני יותר מידי דוסית בשביל הסניף...[גם שנה מעלי לא הכניסו את אחת המדריכות כי לדעתם היא יותר מדי דוסית...=[ ] והקטע הוא שעד לפני שנתיים הייתי ה-חניכה המורעלת של הסניף לא הייתי מפסידה אף פעולה וכל היום הייתי שורצת בסניף עד שפתאום גדלנו.. וכל מה שהיה חשוב לשאר הבנות זה הה איך אני אלבש כדי שיותר בנים יסתכלו אלי ואיך אני אהיה יותר מאגניבה וכו.. ולכן הפסקתי כמעט לגמרי ללכת לסניף [ולכן המדירכה והקומונרית שאמורות להכניס אותי להדכה בכלל לא מכירות אותי באמת...] אבל אני ממש רוצה להיכנס להדרכה וזה ממש חשוב לי דווקא בסניף הזה כי זה סופו של דבר זה הסניף שלי ונמאס לי לראות אותו כ"כ מתדרדר... מה לעשות??? נ.ב. אני לא יכולה לדבר עם המדריכה כי היא לא מכירה אותי וחושבת שאני לא מתאימה לסניף=[[
אני הייתי בערך באותו מצב, אבל היו תנאים שונים שעזרו לי להיכנס..
למה שלא תדברי עם הקומונרית?
ועם עוד אנשים שיש להם השפעה על הסניף?
ובכ"מ, אם את שונה משאר הדרך של הסניף, תשארי בדרכך, אבל אל תבליטי את זה שאת שונה מכולם, כי הם לא יאהבו את זה, וכרגע את צריכה שהם יכניסו אותך...
את על הסניף או הסניף עליך. אם את בטוחה שאת תשפיעי ולא תהיי מושפעת( למרות שהרבה פעמים אי אפשר באמת לדעת אבל בכל זאת) אז תנסי להכנס. אני לא מכירה את הסנף שלך אבל ממה שראיתי בסניף שלי הרבה בנות יותר מושפעות ממשפיעות.
שאנחנו יכולים להציע זה לדבר עם המדריכים והקומונרים שלכם.
ואם אתם ממש אוהבית את בנ"ע, וממש רוצים להיכנס להדרכה, וממש רוצים וחושבים שאתם מסוגלים להשפיע- תילחמו על זה!
בכל מקרה- תמיד כדאי לנסות לדבר עם הקומונרית והמדריכה.
ואם לא מצליח- לא לוותר וללכת לסניף חוץ.
חוויה ונתינה הרבה יותר גדולים.
אנחנו לא היינו אף פעם בסניף כי הוא היה מעורב ועכשיו עברנו דירה ואחותי נכנסה להדרכה בלי להיות בשום פעולה!!
אם יש מספיק איכותים מהסניף או שאין..
אם כן דברו איתי באישי או אפילו פה זה שיא החשוב
אז תיצרי איתי כי אני לא מספיק 'פעילה'...אני ישמח...אני בוגרת של הסניף.
http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t387982
יאללה בני עקיבא להפגין נוכחות!
בסיעתא דשמייא!!
[גרסת הביינישי"ם - כאן]
כמו שבטח אתם יודעים קהלת זה ספר דיכאוני, אבל וואחד דיכאוני..
כאילו, כל מילה שנייה בו יכולה להכניס אותך לדיכאון -
"הכל הבל", "מה יתרון לאדם בכל אשר הוא עמל", "כל הדברים יגעים", "ושנאתי את החיים" ועוד, ועוד, ועוד..
ועכשיו אני שואלת -
בסוכות המצווה הכי גדולה זה לשמוח,
אז למה דווקא עכשיו קוראים את מגילת קהלת?!..
כאילו מה, לא מספיק שהיצר הרע רוצה כל הזמן להפיל אותנו לעצבות דווקא בסוכות - גם מכריחים אותנו להתבאס עם המגילה הדיכאונית הזאת??.. 
אבל בואו נראה שנייה >>
נכון, שלמה המלך במגילת קהלת שולל את כל הדברים בעולם כמעט, ובאמת יכול להכניס אותנו לדיכאון..
אממה?!
כל הזמן הוא חוזר על זה שהקיום שלנו פה בעולם הוא ארעי.
נכון כל פעם כשיש יומולדת למישהו מהמשפחה, סבתא באה ואומרת: "יווו, אני לא מאמינה!! איך הוא גדל! אבל הוא נולד רק אתמול.."?.. 
באמת שסבתא לא סתם אומרת את זה -
החיים חולפים מהר, חביבי.
תסתכל שנייה אל סוכות שעבר - אתה מאמין שכבר עברה שנה מאז?!..
אז בעצם שלמה המלך רוצה להחדיר בנו דרך קהלת ש..
החיים עוברים מהר, ואם אנחנו לא ננצל אותם בשביל עבודת ה' ה-כ-ל שווה הבל.
כי כל הדברים הגשמיים אולי (ואני מדגישה את האולי, כי לפעמים זה בדיוק ההיפך..) יעשו לך טוב עכשיו, יתרמו לאורח החיים שלך, אבל אח"כ אתה לא יכול לקחת אותם איתך לעולם הבא, וגם לעולם הזה, לדור שיבוא אחריך, לא בטוח שהם יועילו.
ולכן, אחרי ששלמה המלך (שאגב היה החכם מכל אדם, אתם יודעים..) בודק וחוקר, הוא מגיע למסקנה ש -
"סוף דבר הכל נשמע, את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור - כי זה כל האדם. כי את כל מעשה האלוקים יבא במשפט על כל נעלם - אם טוב ואם רע".
עכשיו נחזור לשאלה הראשונה ששאלנו - למה קוראים את מגילת קהלת בסוכות?
כי בסוכות אנחנו עוברים לגור באמצע הרחוב, על שק"שים (ובמקרה הטוב מזרונים..). הכל בשביל להתנתק מהחומריות, ולהתחבר יותר לצד הרוחני.
אז קודם כל - המסקנה של ספר קהלת ממש מתאימה לסוכות, כי אנחנו מתחברים לצד הרוחני שלנו, ומסלקים את הגשמיות.
אבל זה לא ענה על למה דווקא בסוכות, 'זמן שמחתנו', אנחנו קוראים את מגילת קהלת הדיכאונית..
אז ככה,
שמחה אמיתית זה לא סתם להריץ צחוקים עם החבר'ה, או לראות סרט טוב -
שמחה אמיתית יכולה לבוא רק מדברים משמעותיים יותר.
כל ספר קהלת מלא בשאלות נוקבות, שבתכל'ס כל אחד מאיתנו צריך לשאול את עצמו לפחות פעם בשנה -
מה המטרה של מה שאני עושה פה בעולם? יש בכלל ערך לחיים שלי?
רק מתוך החשבונפש הזה, אתה יכול להיות שמח באמת.
אחרי שתשב עם עצמך ותגיע למסקנה שקהלת הגיע אליה - שהחיים חוליפים מהר, וצריך לנצל את העולם הזה לתורה והמצוות - תוכל לשמוח שמחה אמיתית, שמחה של מצווה.
אגב, שתדעו שספר קהלת הוא אחד הספרים היותר מעניינים בנ"ך לדעתי..
שווה לקום מוקדם לתפילה ולהישאר ערים בקריאת התורה.. 
שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת, מלאה שמחה, לכל עמ"י!!
מי פה אמר 'ושמחת בחגך' שיהיה גבר וירים ת'יד. 
מצטער שאתם 'הכותל' שלי, אבל אני חייב לפרוק פה משהו,
ממש, כמה רגעים אחרי החג, ו -
עכשיו קבלו מהפך בחיים. 
'שמחה', זה לא כסף ואלכוהול - וכן, תתפלא דודו אהרון,
אבל שמחה זה גם לא בחורה...
כי ת'כלס, כל האלה שמורחים מייק-אפ על הפנים (שם כולל לאנשים שחיים 'בכיף'...)
אתם תראו אותם - אנשים עצבניים, עצובים, ומשועממים בטירוף.
אז רגע, מי זו שמחה? איפה היא גרה? איך אפשר להשיג אותה?
הוווווופה! הנה זה בא:
השמחה האמיתית יכולה לבוא, רק אם האדם מבין שכל החיים שלו פה הם רק 'ימים עוברים',
ובאמת הכל פה זה ר-ק הכנה לעולם הבא. ממילא, להוא יש יותר? לא נורא, העולם פה
זה רק 'מעבר'. ההוא עצבן אותי? לא נורא, לא נשאר פה לנצח, פה זה רק אמצעי...
קיצור - "השמח בחלקו", הוא היחיד שבאמת מאושר, שמח. ול - 'שמח בחלקו',
אדם יכול להגיע ר-ק אם הוא מחדיר לתוך הראש שלו, שהעולם הזה הוא עראי, ות'כלס,
יש ת'עולם הבא ששם נקבל ת'שכר האמיתי, ושם זה שיא העונג והכיף, ופה? רק מכינים לעולם הבא...
סוכות. יוצאים החוצה, יוצאים לסוכה שהיא 'עראי'.
ווואו. עכשיו מובן הכל. ד-ו-ק-א בסוכה, ד-ו-ק-א שאנחנו יוצאים אל מקום עראי,
ד-ו-ק-א שם נוכל להרגיש הכי ת'שמחה האמיתית. ד-ו-ק-א בחוץ נבין באמת מה זו שמחה...
יאאא. תראו איך המעגלים נסגרים יפה. 
רק אדם שמבין שהעולם הוא 'עראי', חולף - רק הוא יוכל להיות שמח באמת.
= דוקא בסוכה - שיוצאים החוצה, ל - 'דירת עראי', דוקא שם צריך להיות ה-כ-י בשמחה.
כי באמת, זו הדרך היחידה להגיע לשמחה האמיתית, לזכור תמיד ולחיות ממש -
שהשמחה תבוא רק ע"י ההבנה, ש - 'העולם הזה הוא מקום עראי'...
טוב, חברים, אני עפתי לסוכה.
יודעים, קצת שמחה... 
עשו טובה, שמרו על השרשור למעלה.
קיצור - תקפיצו בשמחה.
חח שיהיה בעז"ה חג מלא מלא מלא שמחה אמיתית,
א-מ-ן-! 
אלף מחבלים משתחררים
אבל 10 יהודים נרקבים בכלא
את מי הם הרגו? את מי הם חטפו?
ע ד מ ת י!!!!!
עכשיו יותר מתמיד
דורשים לשחרר את אסירי ציון בציון
לכל מי ששכח או לא יודע
ישנם יהודים שיושבים ונרקבים בכלא הלא עוול בכפם
מעל ל12 שנה!!!!!!!!!!!!!!!!!!
די לבגידה והאדישות
אין סיבה לצעוק להזדעזע ולהתלונן סתם.
אפשר לעשות דיון, וזה מספיק. אא"כ היית קורא לעשות משהו, מציע משהו אמיתי.
להתלונן? אני לא רואה איך זה עוזר.
דבר שני...
כדורי שוקולד!
כשאני נכנסתי היו עוד 2 שבטים חוץ ממני שעשו את זה..
בכלל, כל פעם שרציתי לעשות פעילות מיוחדת, עשיתי כדורי שוקולד...
עושים חפש ת'מטמון, ובכל תחנה בדרך מוצאים מצרך כלשהו שצריך בשביל כדורי שוקולד (מרגרינה, ביסקוויטים וכו')
בסוף מכינים מהכל כדורי שוקולד טעמים ומתוקים.
ומזה אפשר ללמוד (=מסר) שבשביל שיהיה לנו טוב ומתוק, ומה שנרצה לעשות בתור שבט יצליח- אנחנו צריכים את כוווווולם (כמו שהיינו חייבים את כל המצרכים, ואי- אפשר לוותר על חלק), וכל אחד ואחד בשבט הוא חשוב לנו, וצריך שיתוף פעולה של כולם.
(יש איזה צ'ופר בקשר לזה- משהו על מישהו שנתקעה לו רק אות אחת במקלדת, וככה כל מה שהוא כותב יוצא לא מובן- רואים שאפ' כשרק אחד חסר ולא משתף פעולה- לא יוצא טוב) .בהצלחה!
אמרתי כדורי שוקולד- אז כדורי שוקולד!
לא חפש ת'מטמון...
ואגב, נראה לך הוגן ליפול עליהם עם מסר בפעולת פתיחה?
ועוד דבר מעט קשור-
אני חושב שלא כדאי להיכנס לקטע של לעשות כל הזמן פעילויות גיבוש...
תחשבו טוב טוב עד כמה זה באמת מועיל, או שזה סתם אמירה...
חומיזה שבפעולה ראשונה כן צריך להגיד שאנחנו שבט. ברור שאח"כ עדיף להתמקד בנושאים אחרים ולא בגיבוש (הגיבוש בא מעצמו, סביב מטרה משותפת וכד', זה מופש לדבר עליו כל הזמן)
טוב, אולי לא חובה, אבל סתם זה נחמד..
זה מוציא את כל היצירתיות של המדריכים- כל מדריך שלא מצא פעולה/אין לא כוח להכין פעולה, מוציא מהמגירה איזה פעולת גיבוש מהנה וטופח לעצמו על השכם,![]()
על כמה שהוא מדריך מסור שמעביר פעולות חשובות עם מסר.
לדעתי צריך לעשות הגבלה של פעולת גיבוש פעם בחצי שנה!! (אלא אם כן יש לך שבט בעייתי שאפילו לשבת אחד ליד השני לא מוכנים)
ככה המדריכים יאמצו יותר את שכלם הנבוב ויעבירו לחניכים שלהם מסרים אחרים וטובים לא פחות.
ערב צבא.
כאילו השבעה כזאתי. כל מיני משימות וכאלה..
עם נ.צ של היישוב, מפקד וכאלה, ההזמנות גם קשורות וזה וזה..
ובסוף כמובן מסיבת חטיפים נחמדת...
שמע אחי, אני מרגיש כזה...
נאכס. זהו, עברו להם הימים החשובים, ימי המטרה.
מה עכשיו? סוכות וזה. נו, זה לא זה. זה לא יום כיפור...
(התמונה מויק' של RonAlmog)
תמיד אחרי יום כיפור, יש הרגשה כזו, כמין ריח באויר שמפזר -
"זהו. את התכלית - עברתם. עכשיו קצת בין הזמנים מצחיק, וחוזרים לשגרה".
ו - באמת, זהו? אין עוד פסגה? עברה לה המטרה הכ"כ חשובה?
אז זהו, שלא. בואו נרשום לנו ביומן שבלב, שסוכות זה לא עוד איזשהי מסיבה
קטנה מחוץ הבית עם אוכל טוב + צחוקים בבנית הסוכה,
כי התכלית של הימים הנוראים שעברנו - סוכות.
זה כבר אומר, שיש פה משהו מעבר.
איך זה באמת עובד? איך הימים הנוראים, המפחידים האלה,
הם ה - 'הכנה' לחג השמח ביותר...?
התשובה? פשוטה מאוד. מי יכול להיות שמח שכל המדינות סביבינו 'חמות' עלינו...?!
מי יכול להיות שמח והוא לא יודע מה יהיה מחר עם כל הצרות שיש?!
ואם נלך שלב קדימה - עם כ"כ הרבה עבירות, מי יכול לחיוך?! לא, זה לא יעבוד.
לכן, בא "ראש השנה", ומזכיר לנו מי פה המלך בעולם, ושאנחנו בניו.
קרי, במילים אחרות: הגשמיות - מהקב"ה, וממילא אין לנו מה לדאוג.
בא "יום כיפור", ומכפר לנו על העוונות - עושה אותנו טהורים, לבנים.
אווו - ע כ ש י ו - רק עכשיו אפשר סוף סוף באמת לשמוח.
עכשיו, מגיע השיא, חג הסוכות.
כי, שמחה בעבודת ה', היא עצמה עבודת ה'.
ואז מתוכה -
נגיע להכרת טובה לקב"ה, להודות לו,
על הגשמיות, על החיים - על התורה ועל המצוות.
ו - הנה לנו כלל בחיים:
שמחה, לא נמדדת בכמה יש לך,
אלא דווקא בכמה אתה מ ע ר י ך את מה שיש לך!
"שבעת ימים --- והיית אך שמח".
שמחה, שתמשיך, שתהיה יסוד -
לשמחה אמיתית לכל השנה כולה.
אז יאלה, חברים.
מסתבר שיש לנו הרבה עבודה לחג הזה.
חג סוכות מלא שמחה בעז"ה לכל עם ישראל! 