שתדעו שממש חשוב ללכת לתנועת נוער!!!!!!
ממליצה לכולםםםםםםםםם
בני עקיבא: אחלה של תנועה!!!!!
בבקשה תעזרו לי!!
תודה
שקית הקאה – הוראות שימוש
בהצלחה...
בסיעתא דשמייא!!
אחים שלי, עשו טובה ותקדישו 3 דקות בשביל לקרוא ד"ת להצלחת עמ"י, לרפואת הפצועים בתקריות היום ולעילוי נשמת ההרוגים.
יאללה, בואו נעשה משהו מועיל בשביל העם שלנו!
סומכת עליכם שהד"ת יישאר למעלה 
[גרסת הביינישי"ם -פה]
--
יואו, מה אכפת לה' אם אני נועלת קודם את נעל ימין או את נעל שמאל?!
ומה אכפת לו בכלל אם אני הקטנה מדליקה אור בשבת?!
כאילו, בואנ'ה, לא קצת הגזמנו עם כל הקטע הזה של המצוות?!
למה זה נכנס לי לכל דבר בחיים?!..

בפרשת השבוע שלנו [עקב] כתוב:
"והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה, ושמרתם ועשיתם אותם -
ושמר ה' אלוקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך"
שואלים על הפסוק הזה - למה כתוב דווקא 'עקב תשמעון'?
למה לא כתוב נגיד 'והיה אם תשמעון'?!
אלא שחז"ל עונים על השאלה הזאת שכתוב דווקא עקב, כי מדובר כאן על המצוות שהאדם 'דש בעקביו'.
ז'תומרת מצוות שבד"כ אנחנו מחפפים בהן, לא ממש מתייחסים אליהן.
אבל דווקא אם נשמור את המצוות האלה - ה' ייתן לנו את כל הברכות שמתוארות בפסוקים.
אבל כאן אנחנו חוזרים שוב לשאלה שאמרנו בהתחלה -
בינינו - מה אכפת לה' מכל מה שאני עושה?!
יאללה, למה התורה נכנסת לנו לכל פרט הכי קטן בחיים?!
כאילו, זה באמת משנה לה' אם אני כרגע מדברת לשון הרע או לא?
זה באמת משנה לו אם אני קושרת קודם את נעל ימין או את נעל שמאל?!
תחשבו שנייה מה היה קורה אם בכביש לא היו חוקים. לא היו תמרורים, רמזורים, מעברי חצייה והכל -
אלא רק היו אומרים לנו 'סעו בזהירות ושימו לב למה שקורה סביבכם',
נראלכם שזה היה מחזיק מעמד?!
בטוח שהיו פי אלף יותר תאונות דרכים ממה שיש היום, ושהכביש היה מקום הרבה יותר מסוכן.
אבל רגע, למה זה ככה?!
הרי יש כלל שממש מקיף את כל מה שצריך להיות כדי שלא יהיו תאונות!
אלא שבני אדם לא יכולים להסתדר רק עם חוקים בסיסיים והנחיות כלליות.
אנחנו צריכים שממש יפרטו לנו מה צריך לעשות.
כמו שאי אפשר לנסוע בכביש בלי חוקים - ככה גם אי אפשר לחיות בלי ממש חוקים ברורים.
אחרת, אנחנו לא נוכל לחיות בצורה שהכי נכונה והכי טובה לנו.
ועכשיו, מה זה משנה לה' אם אני הקטנה מדליקה אור בשבת!?
הרי הוא כ"כ גדול וכ"כ עצום שזה לא צריך להפריע לו שאדם כ"כ קטן, מסכן וחסר חשיבות [לכאורה] יעשה איזו עבירה קטנה.
א-ב-ל >>
כמו שלהבדיל הגדולה של האדם נמדדת דווקא באיך שהוא מתייחס לאנשים שפחות 'נחשבים' ממנו -
ככה אנחנו רואים שהגדלות של ה' היא דווקא זה שאכפת לו באמת מכל אדם בעולם שלו.
הגדלות של ה' היא דווקא שהוא מתייחס לכל מעשה הכי קטן שלנו ומייחס לו חשיבות.
אז עכשיו אפשר להבין למה באמת ה' נותן שכר כ"כ גדול למי שדווקא מקיים את המצוות הקטנות האלה, שנראות כ"כ חסרות חשיבות -
כי אדם שהוא באמת גדול, יקיים גם את המצוות הקטנות האלה, שבד"כ לא מתייחסים אליהן.
ודווקא לאדם כזה מגיעות כל הברכות שמופיעות בפסוקים - כי הוא באמת שם לב גם לדברים הקטנים, ומנסה כמה שיותר להידמות לבורא עולם.
יש משפט של הרב קוק, שממש מסכם את כל הקטע הזה -
"האנשים הגדולים ביותר, באים למבוקש הקטן ביותר בדרכים של גדלות".
אז אחים שלי,
פעם הבאה שאתם באים להתחמק מאיזשהי מצווה -
תחשבו קצת על הקטע הזה, ועל זה שדווקא לפרטים הקטנים יש חשיבות כ"כ גדולה.
אחח.. שנזכה בעז"ה באמת להיות מהאנשים הגדולים האלה 
שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!!
לך. כי אני והבנות של השבט עשינו ארוחה בערב שבת (לא שייש לנו משהו אישי נגד הבנים, בבוקר עשינו כל השבט, פשוט הבת שהיתה לבד בבית לא רצתה שהבנים שכמו הנות, הם גם היפר אקטיבים רק בצורה יותר אלימה, יהרסו ל את הבית... =) ואז התברר שלא דאגו לדבר תורה אז אמרתי את זה... אז תודה! ![]()
כל הכבוד לסניפי ב"ש ואילת!
זה סתם כדי להראות שיש משהו.
א. באילת הם הולכים רק בערב.
ב. לא נותנים להיכנס לבי"ח.
ג. משחררים את כל הפצועים.
ד. מה אתם (בתור חניכים מחב"א) הייתם עושים מול בנאדם שנפצע לפני כמה שעות? ברור ש"לשמח" לא שייך כרגע, נכון?
אבל זה בשביל להביע הזדהות...
להראות שאכפת מהם- וזה דבר ממש ממש חשוב!!!!! כל הכבוד להם!
ישר מראים שבנ"ע עושים משהו...
אח"כ בדקו, את מה שהיה ברור, וראו שאי אפשר בכלל להיכנס לבית החולים...
אבל במקום זה הבנתי שהולכים לחזק את צה"ל בצמתים?
(אגב, לא רק את צה"ל, את כל העם!)
חשובה לי האמת, מצטער....
אתה הבאת את החדשות, ואני הראתי מה האמת.
אני עוד מעט צריכה להחליט אם להכנס להדרכה ואם כן לאיזה שבט..
בעקרון אני רוצה את שבט הרא"ה, כי אני חושבת שזה סוג של הדרכה שמתאימה לי. הבעיה היא שאחותי בשבט הזה והיא לא רוצה שאני אהיה מדריכה שלה..
אם לא את השבט הזה אז אני רוצה את נבטים הבעיה שגם שם אחותי נמצאת שדווקא היא כן רוצה שאני אהיה מדריכה שלה.. אבל אני לא בטוחה שזה כ"כ מתאים לי..
מה אתם אומרים? מישהו היה מדריך של אח/ות שלו? זה נורא? קחו בחשבון שכנראה תהיה אתי עוד מישהי לא משנה איפה אני אדריך..זה משנה?
אני לא יודע איך זה אצל בנות, אבל מה שקורץ בשבט הרא"ה, זה שאפשר לדבר איתם תכל'ס אידיאלים, נכון?
כאילו, להוציא עליהם את כל מה שחשוב לך..
אבל מה ששוכחים בד"כ, זה שלשבט הרא"ה הרבה יותר קשה לקבל. והרבה יותר קשה להביא אותם לזה.
נכון שאם תדברי איתם, הם יבינו.. אבל לפעמים הם רוצים לחשוב בעצמם, והם לפעמים גם מתנגדים לקבל עצה ממבוגרים...
לעומת זאת הצעירים, גם אם בתכל'ס אתה סתם מעביר להם פעולות כאלו קיצ'יות, בדרך ההתנהגות שלך אתה ממש מחנך אותם, וממש אפשר לראות את זה אחרי שאתה איתם שנתיים 3...
אז תחשבי גם על זה..
החלטתי בכל זאת שלדעתי זה מתאים לי..
ואם את מדריכה טובה אפשר לעשות הרבה עבודה..
וראיתי כבר איזה עבודה המדריכה התותחית שלי עשתה איתנו.
למה שלא תיכנסי למעפילים?
זה כמעט כמו הרא"ה, וגם יש לזה יתרונות..
ז"א, הרא"ה את מדריכה שנה אחת, ואז הם בחב"ב, ואני לא יודע איך זה אצלכם...
מעפילים- שנה הבאה יהיו הרא"ה!
נבטים-ניצנים
מעלות-מעפילים
הרא"ה-השבט החדש..
זותומרת שאם אני יהיה מדריכה של הרא"ה אני כן יהיה איתם שנתיים..ואם אני אכנס למעפילים אני אצטרך קודם להיות של מעלות..ולא מתאים לי הגיל האמצעי הזה..
אצלנו בסניף המד''שית שלי (לפני שעזבה) הדריכה גם את האחיות שלה - שלישייה!
אני חושב שבנבטים זה יותר קל, כי הרבה פעמים אחים קטנים בכל מקרה מסתכלים על האח הגדול כמקור השראה. מצד שני זה מגדיל את הערך דוגמא אישית אצל המדריך.
אח גדול שגם מחנך יכול להיות כוח ממש חשוב בבניה של האח הקטן (עם או בלי ההדרכה).
אני מדריכה הרא"ה, ומדריכה של אח שלי ,
זה לא כ"כ מפריע , אבל אולי זה בגלל שהוא בן - ![]()
והמצב הוא שונה בין אח לאחות לעומת אחות לאחות ...
בעקרון זה תלוי בקשר שלכן , אולי אפילו נסי לדבר איתה ולשאול אותה מה היא חושבת על זה ..
בכל מקרה,
שיהיה לך מלא בהצלחה ,
לא משנה איפה תכנסי ואיך ...
בכל גיל יש את ההשפעה וההתקדמות העצומה !
כאן תמיד אם את צריכה ,
שיראל .
כמעט כולם רוצים להדריך הרא"ה וחושבים שזה מתאים להם.
בפועל זה לא ככה.
ברור שזה יותר כיף להדריך חניכים שבאמת אפשר לדבר איתם עמוק וכזה, אבל.. אבל.
וחוצמיזה, אם את נכנסת להרא"ה, את דופקת את אחותך.
היא פשוט תפסיק לבוא, זה יבאס אותה רצח.
אל תעשי אתזה, זה אגואיסטי ברמות.
ואת מחליטה לבד לאיזה שבט להיכנס?
כי בד"כ את אומרת מה את מעדיפה והמדריכים שלך/הוקומונרית/הצוות הקיים מחליטים לפי ההיכרות שלהם איתך ועם השבט.
קחי את זה בחשבון שלא בטוח שתדריכי מה שתרצי..
ואם את רוצה הרא"ה, אין כזה הבדל בין הרא"ה למעפילים.
עוד שנייה גם הם יהיו הרא"ה.
תיכנסי אליהם.
להדריך את אחותך בנבטים יהיה דפוק, כי היא תצפה ליחס קצת יותר מיוחד, יהיה לך קשה לא לעשות אפליות (נגיד היא תריב אם עוד מישי, אוטומטית תחשבי שהיא צודקת, זאת עובדה.), היא תראה בבית צ'ופרים שתעשי להם וכאלה, ויהיה לה יותר קשה לראות בך דמות סמכותית שבאמת צריך להקשיב לה ולעשות מה שהיא אומרת.
אני מציעה לך להיכנס למעפילים..
א. הרצון להיות מדריכה של הרא"ה בא אחרי מחשבות רבות. ואני חייבת להגיד שאני לא מחליטה את זה בלב שלם. באיזה שהוא מקום זה כמו מורה.. אני יודעת שזה לא פשוט אבל אני חושבת שהדרכה כזאת יכולה לא רק לתרום לחניכות אלא גם לי.ב. נכון, בהחלט לא ברור לי שיכניסו אותי להדריך את הרא"ה או כל שבט אחר שאני אבחר.. אבל השאלה היא אם בכלל לבקש,אם כדאי לי, תמיד יש סכוי שאולי כן יבחרו בי.
ג.אני גם לא מסתדרת עם הבנות הספציפיות של שבט מעפילים השנה..
ד. דווקא אני חושבת שעם אחותי הקטנה זה יכול להצליח..
דווקא שם זה הכי לא מורה בעולם!
בנבטים זה הרבה יותר מורה, כי הן לא רגילות למדריכה..
בהרא"ה אפילו לא תמיד ברור אם זה מדריכה או חברה, והרבה יותר קשה כל הקטע של משמעת ולגרום להן להקשיב לך, כי בכמה את גדולה מהן, שנתיים?
וכל הדרכה תתרום לך, אני בטוחה בזה.
עצם ההדרכה תורמת, בלי קשר למודרך.
אני הייתי מציעה לך לא לבקש כלום, אבל כן להסביר למי שמכניס אותך להדרכה את כל מה שכתבת פה (האחות בנבטים והאחות בהרא"ה והבקשה שלהן וכל זה..), ותסמכי עליו שהוא מכיר אותך ואת הסניף וידע מה יהיה הכי טוב לסניף ולך.
ויש סיכוי טוב שלא תסכימי איתו בהתחלה, אבל רוב הסיכויים שהוא יהיה צודק.
תשמעי, נכנסתי בתחילת שנה לשבט נבטים, 14 בנות, מתוכן 6 חדשות בישוב אז לא הכרתי אותן בכלל, 5 שלא הסתדרתי איתן בכלל בכלל בכלל, את באמת לא מבינה כמה לא הסתדרתי איתן, ו3 בנות שאני סבבה איתן.
ועכשיו אני מתה על כולן, כולל על אלה שלא הסתדרתי איתן בכלל בהתחלה.
אז אל תפסלי את מעפילים בגלל זה, אולי יהיה קשה בהתחלה, אבל לומדים לאהוב אותם..
כן, אבל אם שתי בנות יריבו, את אוטומטית תחשבי שאחותך צודקת. ואם לא, היא תשאל אותך בבית למה לא באת לעזור לה כשמישהי רבה איתה ולמה האשמת אותה דווקא?
וכל הקטע של צ'ופרים ושהיא תדע דברים מראש.. זה הורס ממש!
תחשבי על זה טוב, לא בטוח שזה כזה יצליח, הגיוני שיש דברים שלא חשבת עליהם..
כי זה גיל שכבר גיבש לעצמו דעה וממש קשה לשנות אותו לא כמו בשבט נבטים שהחניך עושה כל מה שהמדריך אומר.. אני בעד באמצע=]
שעשיתי כל החיים שלי!!
זה פשוט לעצב להם ת'חיים בתאכלס!!לדבר בגובה העניים ועם זאת אתה משתנה..ועזבו שבני עקיבא ממש משקיעה במדריכי הראה עם כל הסמינריון דרור והמפגשים במחוזות!!
בארור שכל שאר המדריכים של השבטים האחרים זאת עבודת קודש הכי מדהימה בעולםם!!
אבל למי שנכנס להרא"ה שידע-שאם הוא מחליט להשקיע בחניכים שלו העתיד שלהם יראה אחרת..ממש לתקן את העולם במלכות שדי..
ב"הצלחה לכל הנכנסים,איזה התרגשות לכם..
שבת שלום=]
נורא.
אחותה היתה מדריכה שלה כשהיא היתה בהרא"ה..
והיא טוענת שזה גם הרס לה וגם לאחותה.. ולכן היא חושבת שזה ממש לא שייך..
לעומת זאת אני מכירהכ כמה בנות שהיו מדריכות של אחיות שלהן, והן הסתדרו מצוין..
אני קיבלתי מה שרציתי (הרא"ה..) וב"ה זה טוב. אבל חברה שלי, שגם נכנסה למה שהיא רצתה- מעפילים, לא נראלי שממש טוב לה שם.... אני לא בדיוק יודעת, אבל ההתחלה לא הייתה משו....
אז גם אם ייתנו לך את ניצנים או מעלות- זה מעולה! לכל שבט יש את ההתקדמות שלו, ותאמיני לי, שגם אצלם זה לשנות ולהזיז. סתם לידע כללי- המדריכה שאני הכי אוהבת- זאת המדריכה מניצנים 
קיצר, אחרי כל החפירות- אל תתפסי לשבט מסויים!
![]()
אין על שבט ניצניייים ! 
אצלנו בסניף בשבט נעלה המדריכה מדריכה את אחות [שהיא התחילה להדריך אותה מהרא"ה] ומדהים, אין בעיות אין סיבוכים.. השאלה איך אחותך תקבל את זה.. אני מדריכה שבט זרעים, וזה פשוט כייף,את מתנהגת מי שאת באמת, והן פשוט לומדות ממך, יש לי חניכה שאמא שלה אמרה לה להתחיל ללכת עם 3/4 בגלל שהיא עוברת לביצפר יותר דתי,וכי היא כבר עולה לכיתה ד' והיא גדולה.ואמא שלה פשוט לקחה אותי כדוגמא ואמרה הינה כמו המשריכה שלך..והילדה פשוט התלהבה וישר באה אליי ואמרה לי אני מחילה ללבוש 3/4 כמוך. כבר בזבר הקטן הזה ראיתי מה חוללתי בילדה.. אבל את באמת צריכה לעשות הכל מתוך רצון אמיתי, כי אם תיכנסי לשבט לא מתוך רצון, לא ניראלי שיהיה לך גם את המוטיבציה לפעול כמו שהיה לך אם היית בשבט שהיית רוצה להיות בו.
שיהיה לך המון ב"הצלחה !! אחלה של לילה (:
אני בשבט נעלה ויש לי את 2 המדריכות הכי מדהימות בעולם!!!.. - הן משקיעות בנו המון, כמו חברות שלנו, מדברים על אידיאלים תכל'ס, שחנש"ים, שטויות..כל השבט מת עליהן... אבל הן לא מעצבות לנו ת'חיים!! את חיה בסרט שאת חושבת שאת מעצבת לחבורת ילדות בכיתה ט' את החיים!!
ולאורושקוש-
זה ממש תלוי בקשר שלך עם אחיות שלך אם להדריך אותן או לא. לי אישית יש אחות בנבטים שאני יודעת שזו תהיה טעות איומה אם אני ייכנס לשבט שלה, ואחות במעלות שממש אין לי בעיה להיות מדריכה שלה. זה ממש תלוי בכן.
[למרות שנראלי בכיתה ח' בכל מקרה זה גילאים קרובים מדי.. במיוחד אם היא לא רוצה]
בהצלחה=]
בס"ד
זה אותם מסלולים של שנה שעברה?
לא יודע אם אותם מסלולים
למישו יש את הקטע הזה עם השעות עבודה של האבא
שהוא שואל אותו כמה הוא מקבל לשעה ואז מבקש ממנו את אותו סכום כסף
ואז אומר לו שיפנה לו שעתיים מזמנו... מכירים??
אז למי שיש אני אשמח מאוד.. וזה דחווף!!!!
תודה1![]()
אני מקווה שהתכוונת לזה,
שמח לעזורD:
איש אחד חזר הביתה מהעבודה בשעה מאוחרת, עייף ומרוגז ומצא את בנו בן החמש מחכה לו בפתח הבית:
"אבא, אפשר לשאול אותך שאלה?"
"בטח, מה העניין?" ענה האיש.
"אבא, כמה כסף אתה מרוויח בשעה?"
"זה לא העסק שלך, למה בכלל אתה שואל שאלה כזאת?" השיב האב בכעס.
"אני פשוט רוצה לדעת. בבקשה ענה לי. כמה כסף אתה מרוויח בשעה?" הפציר בו בנו הקטן.
"אם אתה ממש רוצה לדעת, אז אני מרוויח 20 דולר בשעה".
"אהה", אמר הבן הקטן בראש מורכן ואז הוא הרים את ראשו:
"אבא, אתה יכול בבקשה להלוות לי עשרה דולרים?"
האב רתח: "אם הסיבה היחידה בגללה שאלת את השאלה הזאת, היא כדי לקבל קצת כסף בשביל לקנות לעצמך צעצוע מטופש או איזו שטות אחרת, אז לך עכשיו ישר לחדר שלך, תכנס למיטה ותחשוב בבקשה, למה אתה מתנהג בכזאת אנוכיות. כל יום אני עובד שעות רבות וקשות כל כך ואין לי זמן להתנהגות ילדותית מהסוג הזה."
הילד הקטן הלך בשקט לחדרו וסגר את הדלת.
האיש התיישב, כועס אפילו עוד יותר על השאלה של בנו. איך הוא מעז לשאול שאלות רק בשביל לקבל קצת כסף?
אחרי שעה, האיש נרגע. הוא התחיל לחשוב שאולי היה קצת קשוח מדי עם בנו. אולי יש משהו שהוא באמת צריך לקנות עם עשרת הדולרים האלה? והאמת היא, שהוא לא מבקש כסף לעיתים קרובות...
האיש ניגש אל החדר של בנו ופתח את הדלת: "אתה ישן בן, הוא שאל?"
"לא אבא, אני ער" ענה בנו.
"חשבתי שאולי הייתי קצת קשוח איתך קודם" אמר האב, "היה לי יום ארוך והוצאתי את כל הכעס שלי עליך, הנה לך עשרה דולרים".
הבן הקטן התיישב במיטה וחייך.
"תודה, אבא!" הוא קרא. אז הושיט את ידו אל מתחת לכרית והוציא משם מספר שטרות מקומטים.
כשהאב ראה שלבנו כבר יש כסף, הוא התחיל להתרגז מחדש.
הילד הקטן ספר במתינות את הכסף שלו והתבונן באביו.
"למה אתה צריך עוד כסף, אם כבר יש לך?" רטן האב.
"כי לא היה לי מספיק" ענה הבן, "אבל עכשיו יש לי. אבא, יש לי עכשיו עשרים דולר!"
הוא הגיש אותם לאביו.
"האם אני יכול לקנות שעה מזמנך? בבקשה, בוא מחר מוקדם הביתה, אני רוצה לאכול יחד איתך ארוחת ערב..."
זה שיא העזר לי תודה רבה!
"פעם הלכנו אני וחבר,
הגענו לוילות פרחים וחצר,
ראינו שם שלט תלוי על הקיר
בו כתוב "פה גר ראש העיר"
נכנסנו פנימה לתוך החצר
מצאנו כל רגע שלטון שאומר:
"אסור לצלצל" "אסור להפריע"
"אסור להיכנס" "חייבים להודיע"
אז אנא דעו!
אנחנו לא ראש העיר
מותר לצלצל מותר להעיר
אם יש בעיות ולכל מטרות
אנחנו כאן כדי לייעץ להיות חברות (או חברים לבנים..)
תמיד פה בשבילכם ______________________. "
אני אריאלניק ומעריך מאד את התנועה שלכם,אבל..נק' למחשבה על ההתנהלות הכללית של התנועה שלכם.חשוב לי לשמוע את דעתכם!!
אתם ואנחנו-זה אותו הדבר-
דרור, מה המצב?
אצלי הכל טוב, אבל אתה יודע, בגרויות, לומדים...
שמחתי לקבל ת'מכתב ויצא לי לחשוב הרבה על כל העסק הזה של הדתיים, "מצוות" "השגחה עליונה", איזה סבא שנמצא שם למעלה, או כמו שאתה קראת לו במכתב-"אלוקים".
כתבת גם על התנועה שלך, על חודש ארגון, ועל הנושא, הלא הוא "להפיץ את האור", או במילים אחרות, להפיץ לנו, החילונים, את אור התורה...(כמו שהסברת לי כל כך יפה.).
למען האמת הייתי קצת מופתעת לקרוא על כך.
עזוב את זה שזו חוצפה, "תחיה ותן לחיות". מה אכפת לך, או לכם "כתנועה" שנשאר חילונים? הפכתם למיסיונרים? הפתיע אותי עוד יותר שתם חושבים שיוצא ממכם איזשהו אור קסום שמושך אותנו לתורה שלכם... אני לא יודעת מה אתכם אבל אני עוד לא ראיתי שום קסם באור הזה שאתם מתיימרים להפיק. כי אני רואה אתכם כל הזמן, בכל מקום.
אני רואה אתכם בקניון- מסתובבים מפה שלם, לבד או בקבוצה, לבושים טוב: נערים ונערות דתיים שיצאו לבלות. אני רואה אתכם מסתובבים בקניון ואתם כמו כולם.
אתם יצרי התרבות הזאת. אתם מסתובבים מוקסמים, פראיירים של העיצוב, שפוטים של העולם, ילדים של הפרסומות. אישה מספרת לכם ברמקולים על משהו "מיוחד" בקומה מעליכם, ואתם כולכם שלה. כמו כולם, אבל לא. אבל אתם לא כמו כולם, אתם דתיים ורואים שזה מעיק עליכם, לא בדיוק משהו קסום. אני רואה אתכם מסתובבים עם כיפה או לחלופין עם חצאית, והמבט הזה של "נדפקתי" בעיניים, מתחנן לאנשים שסביבכם :"תתעלמו מהכיפה\חצאית, היא לא חשובה, הרי אתם יכולים לראות שאני אחד משלכם, אני לא כזה שונה.
אתם בכל מקום-במרכזים, בסרטים, בתחנות המרכזיות, אני רואה אתכם בעיר, יוצאים לבלות, ושוב המבט הזה בעיניים, מת לקבל כל דבר חילוני. העיניים האלה נשלחות למקומות שבהם אדם רגיל מתבייש להסתכל, ואתם?, בלי בושה תוקעים זוג עיניים! אני רואה אתכם דוחפים אותי ואפילו מקללים בתור להופעה של 'שלמה ארצי', של 'היהודים'. ושם, בהופעה, אתם נוגעים כמו חילונים, רוקדים כמו חילונים, ונותנים עוד הזדמנות להוכיח שאתם בדיוק כמונו, רק דתיים.
אני רואה אתכם מדברים על מה שמתחשק, עושים מה שבא לכם, מקללים, יורקים- פשוט אחלה, איך לומר, ה"חברה הטובים". אני רואה אתכם בסניף, אתם שמה בשביל הפגישה, בשביל החבר'ה. בשביל להעביר את הזמן, בשביל הבנות, בשביל הבנים, מדברים על ערכים, מעבירים פעולות על אידיאלים, על א"י, על אמונה, על צניעות. זה לא דבר בעל תוכן, זה אפילו לא חיצוניות, זה הכל דיבורים, סתם דיבורים.
נראה ש"הדת" שלכם, האור הכל כך קסום שלכם לא ממלאת לכם את החיים. היא דבר מציק, היא רק חיצוניות מעיקה חסרת כל תוכן.
אם זה האור שאתם כל כך רוצים להדביק בו אחרים, אני בינתיים אעדיף להישאר פשוט חילונית, ולא דתייה שבויה בחצאית או חילוני שבוי בכיפה.
ועוד עצה קטנה, רוצים להפיץ את האור? תדליקו מנורה.
בצפייה לתשובה, אני- החילונית שזקוקה נואשות לאור התורה.
אני לא אומר שזה כולם בתנועה שלכם..אבל זו האווירה הכללית לעניות דעתי כחניך לשעבר בבני עקיבא..
למישו יש רעיון למשחקים מעניינים וכיפים למסיבת פרידה מחניכה שעוזבת? [
]
תודה
כתרים על הראש עם
כל מיני דברים שמאפיינים אותה
והיא צריכה כל פעם לנחש מה יש לה על הראש.
כל אחד כותב משהו עליה.
למשל "מה הדבר הכי מאפיין אותך לדעתה"
וכל אחד כותב את זה,
ואז
"מה תעשה עוד 20 שנה?"
וכן הלאה..
מקווה שמספיק!
בס"ד
ושוב השאלה "מה יהיה עם שסניף שנה הבאה?" לא נותנת לי מנוחה...![]()
מוכר לכם? או שרק אצלנו/אצלי זה ככה?
אני מת מפחד,
גם על החניכים שלי,
גם על החניכים לשעבר,
והרבה מאוד על כל הסניף.
בשבילי זה לעזוב אחריי 3+ שנים של השקעה,
ואני לא יודע איך אני אוכל לעזוב את המקום
בלי להיות בטוח שהכל טוב.
ואם הם לא יאהבו את הקומונרית או יסתדרו איתה?
מה עושים?
טגם למי שלא חג'דומט - כולכם מוזמנים לתרום עוד משהו קטן למען עם ישראל, כפי שתמיד חינכה אתכם תנועתכם לעשות, וללמוד לזכות חולי עמנו, ולזכותכם...
פתחנו (טוב, פתחתי, אבל כולנו נעזור לזה להתגשם בעזרת ה', אז זה בלשון רבים...) במבצע מיוחד - פרויקט לסיום הש"ס, עד ר"ח אלול, ואם לא אז לפחות לגמור עד מתי שנצליח...
השירשור המלא עם הפרטים וההרשמה, בקישור הבא:
/Forum/Forum.aspx/t375940#4540259
בבקשה, הקדישו כמה דקות לפתוח את השירשור, לקרוא את הודעת הפתיחה ואז אם אתם מסוגלים, אנא שבצו את עצמכם במקום המתאים לכם. זה ממש חשוב וממש דבר אדיר אם נצליח להרים אותו. אתם יודעים מה זאת הזכות של לסיים ש"ס משניות? גם אם עושים את זה כללי...
אז כל מי שייכנס, וגם יירשם - תבוא עליו הברכה, ואת הזכות שלו הוא בכל מקרה יקבל...![]()
ערב טוב!
אני מחפש מישהו שיעביר שיחה בשבת חב"ב בקשת.
משהו קליל, לא עמוק וכבד..
יש למישהו המלצות?
מספרי טלפון- כמובן שבאישי..
קצת דחוף...!
תודה רבה!!
היא חזרה בתשובה ולפני שגרה בקשת ביא גרה באיתמר ומחבל נכנס להם לבית בלילה בדיוק כשהילדים היו מחוץ לבית ואז היא ובעלה השתלטו על המחבל...לא נראה לי שזה מה שאתם מחפשים...
בסיעתא דשמייא!!
[גרסת הביינישי"ם - פה]
מה היית עושה אם היית צריכה להכין פעולה למחר, אבל בדיוק חזרת עכשיו מטיול, ואת כולך עייפה וכל מה שאת רוצה זה רק לישון?!
מה היית עושה אם נזכרת שלא התפללת ערבית רק ב-2 בלילה, ואתה יודע שיש איזה בי"כ בבני ברק [אגב, באמת יש כזה בי"כ. מומלץ!] שיש בו מניין בכל שעה, אבל כבר לבשת פיג'מה ואין לך כוח לצאת מהמיטה?!
<,>,= 
---
כולנו מכירים את הפס' מקריאת שמע, שמופיע אצלנו בפרשת השבוע [ואתחנן]:
"ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך"
אבל מתישהו חשבתם לעצמכם - איך זה הגיוני שה' מצווה אותנו לאהוב?!
כי אהבה זה רגש, לא איזה פעולה טכנית כמו להדליק נרות שבת.
אז איך אפשר לומר לי פתאום - 'תרגישי אהבה!'?!
הופה, תשמעו איזה תירוץ יפה נותן ה'שפת אמת' לשאלה הזאת!
אם אבאל'ה שבשמים ציווה אותנו לאהוב אותו - זה אומר שהאהבה הזאת כבר נמצאת בתוכנו!
כי הרי אבא שלנו הוא גם במקרה הבורא של כל העולם, כולל אותנו 
ולכן, אין מצב שהוא מצווה אותנו משהו שבלתי אפשרי.
אבל? אנחנו צריכים לגלות את הכוח הזה של האהבה אצלנו, ולטפח אותו.
ז'תומרת שהמצווה של 'ואהבת' פה היא -
שנמצא בתוכנו את הנקודה שבה אנחנו אוהבים את ה', ואז נוכל להגדיל אותה ובאמת להרגיש את האהבה שלנו לה'.
ועכשיו, בואו נתייחס שנייה למילים - 'בכל נפשך'.
כולנו יודעים שזה אומר שצריך לאהוב את ה' במסירות נפש.
אבל מה?! זה בעצם אומר שרק אם אנחנו מתים על קידוש ה' אנחנו יכולים באמת לאהוב את ה' במסירות נפש - יענו, עד המוות?!
אז זהו שממש לא.
מסירות נפש מתחילה דווקא מהחיים הפרטיים שלנו, מכל מעשה קטן שלנו.
מזירות נפש זה בעצם להקריב קצת מעצמי בשביל איזשהו ערך שאני מרגישה שהוא חשוב יותר.
ז'תומרת שלאהוב את ה' במסירות נפש זה אומר להשתדל ממש תמיד לקיים את המצוות.
ו'תמיד' זה אומר גם כשאין לי כוח, וגם כשיש לי את כל התירוצים בעולם לא לעשות משהו -
אני דווקא אמסור ת'נפש שלי על הדבר הזה ואתעקש לעשות אותו.
עכשיו חלק מכם בטח חושבים -
'בואנ'ה אחות שלו, לא נסחפת קצת?!
מאיפה יש לי את הכוח הזה עכשיו לא לעשות מה שבא לי, אלא מה שצריך?!
מה אני נראה לכם איזה בבא?!'
אז בואו נחזור שנייה למה שאמרנו על אהבת ה' -
כמו שאהבת ה' כבר נמצאת בתוכנו, ואנחנו רק צריכים למצוא את הנקודה הזאת בתוכנו -
ככה גם היכולת 'למסור את הנפש', ז'תומרת לעשות מה שבאמת צריך, ולא מה ש'בא לנו', נמצאת כבר בתכונו.
ואם תנסה קצת להיזכר - תראה שגם אתה - כן, כן, אתה - 'מסרת את הנפש' לפחות פעם אחת בשביל איזה משהו שהיה לך חשוב יותר.
יש פה קטע שכתב אלירז פרץ הי"ד על מסירות נפש, שממש מתאים.
אני אישית ממש הצטמררתי כשקראתי אותו, אז באמת כדאי לקרוא 
אחח.. אחים יקרים שלי,
שנזכה בעז"ה באמת למצוא בתוכנו את הנקודה של אהבת ה',
ושנוכל באמת למסור את הנפש בשביל הערכים שחשובים לנו.
שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכ--ל עמ"י!! 
ככה-
אני רוצה לסדר את הצ'ופרים שלי...
כאילו אני רוצה שהכול יהיה מסודר, השאלה היא איך עושים את זה??
אמא שלי אמרה לי שכדאי לי לכתוב אחרי כל פעולה מה עשינו (יעני שיהיה לי פעולות עם אני אהיה מדריכה,
שיש הרבה סיכויים..חחח) אבל זה יוותר מידי מעצבן!! אז לא עשיתי את זה..
שווה להתחיל עכשיו (מעפילים)
יש לכם דרך אחרת לסדר את כל הצ'ופרים?
אולי פשוט לעשות קלסר ולכל נושא לשים תיקיה (בעצם, נראלי מלאא נושאים..)
או שאולי לא צריך את זה..
ושעם אני אהיה מדריכה אני אסתדר??
תודה![]()
ועוד משו - אני חולה על בני עקיבא!!! אין על התנועה הזאות!!
תודה![]()
גם אם לא תהיי מדריכה- זה סתם כיף לשמר את כל הצ'ופרים האלה.
יש לי בחדר לוח שעם ענקיי ויש בו צד אחד של צ'ופרים ממחנות, צד אחר מפעולות אמצע שבוע, צד אחר נושאי אמונה ודת עוד צד של ארץ ישראל ואז בעז"ה אם אני אהיה שנה הבאה מדריכה [אני ממש רוצה..] אז הכל יהיה לי מול העיינים.. וחוץ מזה יש לי בקלסר מסודר דפים סיפורים וכל מיני כאלה מחולק לפי הנושאים..
בס"ד
ממיינים את הצופרים, הסיפורים, הקטעים וכו' לפי נושאים בתוךך קלסר. זה שימושי לכל דבר בחיים: בהדרכה, באולפנא, לחברות.. גם אם רוצים לקרוא קצת בנושא מסויים יש לי במרוכז את כל הקטעים עליו..
וזה גם סתם כיף
הנה רשימה התחלתית:
שבת
שמחה
נתינה
שיתוף פעולה ואחדות
ארץ ישראל
עמ"י, ציונות, גאולה..
תעודות ומבחנים
אמונה
יש לי 2 קלסרים מפוצציםם בצ'ופרים.. וזה אחד היעילים, ואני עודלא מדריכה..
יש לי ניילוניות.. והם מחולקות לפי נושאים מאוד כללים>>
צ'ופרים מטיולים
צ'ופרים משבתות מיוחדות
דפי קשר
פעולות פתיחה ופרידות
סיפורים
קטעים עמוקים
חודש אירגון
וכו'.. תחשבי אם יש עוד קטגוריות שיהיו בהם כמות מסויימת של צ'ופרים. (לא צריך הרבה.. דווקא יותר נוח לחפש אם יש בערך 10-20 צ'ופרים בכל ניילונית..)
ומה שלא מתאים לאף אחת מהקטגוריות האלה, מחולק לפי המדריכה שנתנה את זה..
זה ממש נוח ויעיל!
מערכי פעולות לא כתבתי.. ות'אמת שאני קצת מצטערת על זה.. כי היו לי פעולות ממש טובות, שעכשיו אני רק זוכרת שהם היו טובות וזהו.. וזה מבאס.. אבל אולי אל תכתבי מערכים של כל הפעולות, אלא רק של פעולות שהיו טובות ממש..
ישלכם רעיון לגלופה לחולצה למחנה סיירים..?אולי מהגלפות שעשיתם בחודש ארגון משהו עם נעלה..
וכמובן צופרים אדירים ולא החרושים..ךמחנה סיירים המטורף=]וגם לכל המחנות=]
בס"ד
אצלנו הסניף למטה אז במקום להגיד "ללכת לסניף" אומרים תמיד "לרדת לסניף"
אז בגלופה לחודש ארגון עשינו שני ילדים שאחד מהם אומר "נרד לסניף?" ושני עונה "לעעע" ואז למטה כתוב "נעלה *** כבוד!"
ועלה עוד רעיון לכתוב "אנחנו שבט נעלה" "אז מה אם כל החודש היינו בסטלה?" עם ציור של ילד עם חולצתנועה, כתר על הראש, שוכב בסטלה על איזו ספה, שותה מילקשייק, אוכל ענבים וכו'.
מקווה שמשהו יעזור לך...
#בחזרה הביתה לעשות סוג של גיטרה ולרשם :"אני חוזר הביתה אני והגיטרה....,"
#עגיל בצורת צב [לבנות] ולרשום :,אל תלכי כמו צב" או משהו כזה
#לצייר דרדס רגזני ולכתו "אני שונא שמעירים אותי בבוקר.. בוקר טוב
#לצייר משהו רגיל לדו"ג סנופי מתחיל ללכת ולכתוב "לפני "[זה בצורת ספר]" מה שלא הורג מחשל" ~זה בדף השני
"אחרי" סנופי פצוע...מקווה שמובן...(:
את יכולה לקחת מאתר "פרש צ'ופרים"
יש משפט כזה במלך האריות 3-
פומבה אומר- אחרי יום ארוך של בטלה גמורה, הכי טוב להרגע...
אז אפשר לכתוב את זה ככה- אחרי שבוע שלם של סטלה, הכי טוב לנוח.. או משו כזה 
וגם יש את ההחרוש- גיחה רחרוח נסיגה של השירותים הכימיים
אבל ה-כ-י עדיף-- בדיחות פרטיות! זה הכי כיף!! =]
יש רעיון מה לרשום בקבלת שרשרת פרחים
ולא "להפריח את השממה
"
טנקס=]ועוד רעיונות יעזרו=]
סתם לפחות ככה זה אצלינו
ותזרמו עם הבדיחות של השבט
את חניכה או מדריכה??
נדנדה כתומה.אחרונהמישהו היה בה?
חוויות... ספרו 
[היום עשיתי הפרשת חלה עם החניכות
רגע לפני עזיבתי! ב"ה היה אחד הטובים!!]
הללי נפשימממש התגעגתי למדריכות שלי
[אוף, איזה באסה לעזוב!
את מי אני אפגוש במחנות?
]
שיראל:)אחד הדברים באמת !
איזה רובע היית ?
היה קורע בשני המובנים , מצחיק וקשה ![]()
שב"ש !
אני באה לחפש אותך ברובע 3דניאלה .ד.בלי נדר..
תתכונני 
יש 2 מחנות..
צריך לעשות התפקדות של מי שיוצא ממחוזות- שרון-שומרון, דן, צפון - הם יוצאים מט"ו עד י"ח אב.
והתפקדות אחרת של כל מי שיוצא ממחוזות- י-ם, יהודה, דרום וחיפה- הם יוצאים בתאריכים כ"ב- כ"ה אב.

אביגיל את יוצאת איתי למחנה?
הללי נפשיומירב את צרכה להרשם אצלי לרשמה של חיים בסרט
אופס..ט'קועים בסרט
ואם את יודעת על עוד כאלה שפיצים שהם מדן\שרון שומרון\צפון תגידי לי
(כאילו שלא כל הכולם יודע מאיפה את..אבל צריך עוד כמה פרטים..)
איתנו!! מצפה לראותך שוב!
אני חניכה!! אבל צריכה פעולה לשבת לבנות שעולות לח' ט'
פעולה נחמדה לא מידי ארוכה.
אין לי זמן לחפש אז מי שיכול לכתוב לי כאן או באישי אני מאוווד אשמח!
ואני צריכה פעולה לשבת ואין לי כ"כ זמן לחפש...
בס"ד
![]()
קבלו אותם במחיאות כפיים סוערות-
![]()
![]()
![]()
צוות המנהלים החדש של הפורום-
שתהיה המון ב"הצלחה,![]()
ויהי רצון שתצליחו להעלות את הפורום הזה,![]()
להגביר את הפעילות בו ושרק יעלה ויפרח! [נסחפתי..
]![]()
**
יחד עם זה, אני מסיימת 3 שנות ניהול בפורום הזה, אז משהו לסיום-
הרב קוק זצ"ל כותב:
"האהבה הגדולה, שאנחנו אוהבים את אומתנו, לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אבל הננו מוצאים את עצמיותה, גם אחרי הבקורת היותר חפשית, נקיה מכל מום. כולך יפה רעיתי ומום אין בך."
אז אמנם הרב מדבר על האומה- אבל אפשר להשליך את זה על התנועה הקדושה שלנו.
אפשר לבקר את התנועה, להעיר ולקבול על תופעות וכיוונים שאנחנו לא אוהבים, אבל צריך שהכל יהיה מתוך אהבהלתנועה, ואמונה בה ובדרכה. לזכור את הדברים הטובים שאנחנו עושים, את הדרך המיוחדת שלנו ובכללי את התנועה הנפלאה שאנחנו חלק ממנה.
אבל שוב- אותה אהבה לא צריכה למנוע מאיתנו מלבקר את הדברים הלא טובים. רק צריך שהיא תמיד תהיה בבסיס.
אז באמת, כדאי לפעמים להפנות את המבט המצומצם מהעיסוק רק בהפרדה, בנים- בנות וכו'- גם בפורום וגם בכלל, ולהפנות את המבט להסתכלות קצת יותר כללית ומקיפה על התנועה שלנו.
תנסו את זה- ותופתעו לגלות מלא דברים טובים ויפים 
מוזמנים להסכים/לא להסכים לדברים- זוהי דעתי הענייה.
אז המון ב"הצלחה למנהלים החדשים!
בברכת חברים לתורה ולעבודה,
נעמה
וכל הכבוד בשם כל הפורום על הניהול...
גם לעמית-טליה, שהספיקה להתחתן ולעזוב...
ו-תהנו
אבודה!תתחיל לחפש מחשב במצפה, לאח שלי אין אינטרנט בבית...
(הפורום יסתדר לבד..)