בע"ה ביום שלישי הבא, יתקיים ריקודגלים בנצרת עלית - עיר מעורבת בגליל שבהחלט זקוקה לחיזוק! תהיה צעדה ברחבי העיר ולאחר מכן הרקדה והופעה של גיא צבי מינצ.
התחלה משוערת- 17:00, סיום משוער- 19:30.
חבר'ה מהצפון שיכולים, וגם חבר'ה ממקומות אחרים - כולם כולם מוזמנים לבוא ולהביא את החברים שלהם!
[אם צריך עוד פרטים.. אפשר באישי..]
יום ירושלם שמח 
מישהו כאן יודע מי כתב את ההסבר על תוכנית דרור באתר בני עקיבא (הקישורhttp://www.bneiakiva.org.il/show_item.asp?itemId=53&levelId=58800&itemType=0)
זה ממש חשוב ודחוף, אם מישהו יודע, מכיר מישהו שיודע זה ממש יעזור לי....
תודה!
בס"ד
הנושא היה "למען שמו באהבה" ויש שם מערך בנושא
(הנושא של השבט החדש היה "מה זאת אהבה?"- אאל"ט).
בס"ד
|מנצל"ש|
מאיפה הבאת את זה?
יש כזה לעוד חוברות הדרכה?
או שסרקת את זה לבד?
בצד יש לך שם "מידע לצוותי הדרכה"- יש שם מלא חוברות.
ב"הצלחה
השאלה הזאת התחזקה אצלי במיוחד לפני המועצה.
אנשים לפני המועצה דיברו, וחיפשו את ה"עשייה", "ההגשמה".
לדוגמא- אחד מראשי התנועה אמר שהוא ראה את הנוער הנפלא שבבית שאן, בישיבה, והוא ראה כמה שהם מגשימים וכו'.
עכשיו, הבהרה- אין לי שום בעיה עם הנוער הנ"ל. חבר'ה גם חכמים מאוד, וגם רציניים מאוד.
אבל למה צריך ללכת לשם, לנוער שעובד חצי יום, וחצי יום עושה בגרויות, ולא ללכת לנוער שכל היום לומד תורה?
מה, ללמוד תורה זה לא אידיאל? או שאולי בגלל שלא שומעים ולא רואים את האנשים השקטים, האנשים שלא מודיעים לכולם שהם "מגשימים", אז זה לא נקרא?
אז ראיתי השבת בעולם קטן סיפור יפה..
מה דעתכם?
סיפור ממש יפה ואני מצטער שלא
העמקתי יותר בנבכי העלון בשבת.
מצד שני, זכיתי להתפלל ערבית כמו שצריך - זה גם טוב.
בכל אופן, הנקודה בה נגעת היא רגישה,
כי..אני מסכים בלב שלם שיש אידיאל בלימוד תורה.
אבל,
האם האידיאל הוא שכל עם ישראל רק ילמדו תורה?
יש אידיאל של ללמוד תורה,
ויש אידיאל של לבנות בארץ ישראל,
ויש אידיאל של לתת לעני, לגר ליתום ולאלמנה,
ויש עוד ועוד אידיאלים.
אז לטעון שהם מדגישים אידיאלים מסויימים על פני אידיאלים אחרים - זו טעות.
זה לא אומר שהם לא חושבים שהדברים האחרים אינם אידיאלים,
פשוט אומר שאותם הדברים ב"ה קורים ממילא, ודברים אחרים, כגון חיזוק
הקשר בין אנשים שאינם חובשי כיפה-למסורת, זה דבר שצריך להדגיש אותו ולחזק אותו.
אגב, אפשר לענות לשאלה בצורה פשוטה.
יש אנשים שמתאים להם ללכת לחצי בגרויות וחצי לימודים ויש אנשים שמתאים ללכת לבית המדרש במשרה מלאה.
אני מעריך חרדים.
לפחות חלק. ובהרבה מובנים.
לא חושב שזו דרך החיים הנכונה (להסתגר ולחסום את העולם),
אבל מבחינתם לימוד התורה - אני מצדיע ללומדים יומם ולילה ועושים
את מה שאני לא עושה. זה דבר עצום ומדהים.
יש ביניהם כאלה שאני לא אוהב (ולא נפרט כי אני לא רוצה שח"ו מישהו יחשוב שאני
מנסה להוציא לעז על הציבור)
למה הם לא מעריכים אותנו?
כי הם חושבים שאנחנו כופרים..
ולפני שנענה להם בכעס "אבל כתוב תורה עם דרך ארץ" ו"תורה כל תורה שאין עמה מלאכה.."
כדאי לחשוב למה הם אומרים את זה.
בס"ד
אולי הם לא מסכימים עם הגישה שלהם בכל מיני נושאים...
שיודעים להכליל מעולה ציבורים אחרים.
בת חיל- לא שייך לתת יחס לכל מה שהם אומרים, כנראה הם לא יודעים מספיק פרטים.
גם אני שמעתי רכז שיצא נגד חרדים וממקום אחר שמעתי רכז שדוקא אוהב אותם אבל לא מסכים עם
הדרך שלהם.
החרדים לא מעריכים את בני עקיבא כי זה לא שיטת החינוך שלהם
הם יודעים שאם הם לא יצאו נגד בנ"ע נחרצות והם ירפו אז כל הילדים שלהם ילכו לשם
כל החינוך שלהם יהרס.
אני אישית לא דוגלת בחינוך מעורב. אני כן בבנ"ע אבל לא רואה ת'חינוך הזה כדבר נכון לגמרי אבל אין לאף אחד זכות לדבר מבחוץ.. אם אכפת לך קום ועשה.. משהו.
וזהו הבעיה אנשים מפחדים לעשות.
הרבה מסתגרים ומדברים על אחרים שמה שהם עושים זה לא בסדר.
זה כעיקרון מה שהולך...
ודניאלה=מה אפשר לעשות?הרי הציבור שמרכיב את בנ"ע לא יתן..
את עושה כאן הכללות מאוד גסות, ומצטערת להגיד- אבל נראה שאת מדברת מסטיגמות ומשמועות.. תנסי להיות קצת יותר ספציפית.
נוסיף אהבת ישראל! ונעשה מצוות וחסדים
נתפלל לאחדות ונשתדל רק לקרב.
שנזכה באמת...
וחוצמזה שבכלל..היו לנו איזה 5 פעולות על חרדים-בנ"ע-חילונים ותמיד כל השבט שלי יצא נגד החרדי בכזה חובר טאקא והכרות אמיתית!באמת שאני יודעת על מה אני מדברת..הציבור שמרכיב את בנ"ע,לפחות בסניף ואולי גם במחוז שלנו(דן)רובו לא אוהד חרדים בלשון טובה..
כמו שדינאלה אמרה..זה הדבר היחדי שיש לעשות נראלי..אנחנו נהיה בעז"ה בסניף בשביל להרים דברים ולא רק כדי להתלונן...
מי זה ההנהלה? תביאי ציטוטים.
זה שהשבט שלך לא אוהב חרדים- זה לא מעיד על 350 סניפים אחרים בתנועה.
וזה שיוצאים נגד חרדים- זה לא בהכרח אומר ששונאים אותם, אלא זה גם מאוד יכול להיות שיש פשוט חילוקי דעות אידיאולוגים איתם. וזה לגיטימי לגמרי, ואפילו ידוע שאנחנו לא בדיוק מסכימים עם החרדים בחלק מהדברים..
תראי,
אני לא חיה בסרטו שכולם בבנ"ע אוהבים את החרדים ומתים עליהם- בדיוק כמו שלא כל החרדים אוהבים אותנו ומתים עלינו, ובדיוק כמו שעוד הרבה קבוצות בעם לא אוהבות לצערנו אחת את השניה כ"כ.
אבל במיוחד בימים האלה, שסה"כ אלה ימים של ספירת העומר - שאנחנו אמורים להרבות בהן באהבת חינם,
וכואב לי על ההכללות הכ"כ גורפות האלה שלך.. מילא היית ממודקת, ויותר ספציפית, אבל- "ההנהלה"- ? בהנהלה יושבים אנשים טובים ואוהבי ישראל. אני בטוחה שהם אל שונאים חרדים. "לפחות בסניף ואולי גם.. " שימי לב איזה הנחות אלה.. את עברת אחד אחד במחוז ושאלת אותו מה דעתו על חרדים?
שוב, "כולם יודעים מה בני עקיבא חושבת על חרדים"- ידוע שאנחנו לא מסכימים איתם. אם היינו מסכימים- ככה"נ היינו תנועה חרדית. אבל מכאן ועד לקבוע שבבנ"ע "לא מעריכים את החרדים"- בכזאת אמירה כוללת,
צר לי- אבל קשה לי עם זה.
באמת אשרייך על זה שאת אוהבת גם את אלה שלא בדרכך, ושקשה לך שמדברים עליהם רע- ואת שואפת להוסיף אהבת ישראל [בשיא הרצינות! ממש אשרייך!] - אבל צריך להזהר לא בדרך לשכוח את האחרים..
איך אני אביא ציטוטים?אני יודעת את השם של הרכז שדיבר!?אבל זיצר רושם-כי הכז בעצם-מיצג את ההנהלה!
נעמה,בתכלס את צודקת,די הכללתי.אבל,זה קיים
תופעה עצובה!ושלא תחשבי-אני מאוד תומכת ואוהבת את בנ"ע,אני חדשומטית בטרוף..והשבט שלי באמת מדבר בכזו שינאה!
למה החרדים לא מעריכים את בנ"ע?כי בנ"ע לפעמים "מחפפת",זה לפחות הרושם שהיא יוצרת!הענין של הבנים-בנות אצלנו..לא הכי..וזה לא בנ"ע!זה לא באמת האידאל שלנו!!האידאל שלנו-עשיה ביחד!!לא לעבור על הצניעות!!אבל הבעיה שאנחנו "תנועה של עם" ולכן כל אחד מוזמן.."אליה וקוץ בה" והחרדים פשוט אומרים-"לא מדובשך ולא מעוקצך".
אני חושבת שבאמת כמו שדניאלה אמרה-כל אחד פשוט צריך בתוך הסניף,לנסות לקדם ולהרים-שאנחנו נקרב אותם ולא להפך..ב"הצלחה..
עכשיו הגעת לנק'..
זה רכז שדיבר. רכז אחד, מתוך המון רכזים והמון חברי הנהלה.
מה שיפה בתנועה שלנו זה שיש מכלול של דעות, וכולן תחת הדרך והמטרה הכללית של בני עקיבא. באותה תנועה ביחד יושבים אמנון שפירא, הרב בני, הרב שרלו והרב דרוקמן- שלכל אחד הדעה שלו והגישה שלו [השמות סתם בתור דוגאמות..] וכולם לובשים את אותה החולצת תנועה.
אז קשה מאוד להכליל בעניין הזה. וכן- יש בסה"כ בסופו של דבר דרך שמאחדת ומגבשת את כולנו סביב אותו הדגל- של תורה ועבודה, דרכנו בבנ"ע- אבל בתוך זה יש המון גוונים..
לכן אנחנו תנועה של עם- לא?
השבט שלך מדבר בשנאה? אז צאי נגדיהם ותראי להם את הצדדים הטובים שבחרדים. תתווכחי איתם, רק לא צריך להכליל..
החרדים לא מעריכים אותנו? [שוב, הכללה שקשה לי איתה..] גם אם יש בתוכם חלק שלא מעריכים- אז מה! מה זה אכפת לנו? אנחנו יודעים מה הדרך שלנו, ואנחנו דבקים בה, ואנחנו יודעים שאנחנו בתהליך לתיקון, כי אנחנו לקחנו על עצמנו אתגר מאוד גדול- לא להיות תנועה מושלמת של הטובים- אלא לקבל כל אחד. נכון, זה גרם לנפילות, אבל בדיוק בשביל זה אנחנו מתקנים. וכן, זה תהליך, וזה לא יבוא ביום אחד.
אנחנו בהחלט צריכים לנסות לקדם ולהרים- אבל לא צריך "לקרב" אף אחד, אלא אנחנו אלה שצריכים להתקרבץ לא לצפות מאחרים שיבואו אלינו, אלא לראות מה אנחנו יכולים לעשות כדי להתקרב לדוגמה, לחרדים- בלי להרויד מהערך והייחודיות שלנו.
"אדרבה,
תן בלבנו שנראה כל אחד מעלת חברינו,
ולא חסרונם, ושנדבר כל אחד את חברו
בדרך הישר והרצוי לפניך
ואל יעלה שום שנאה מאחד על חברו חלילה.
ותחזק אותנו באהבה אליך,
כאשר גלוי וידוע לפניך,
שיהא הכול נחת רוח אליך."
שנזכה, בע"ה.
בס"ד
מצחיק..אותה דילמה רק לפני שלוש שנים.בול שלוש שנים.
ההורים שלי חזרו מאסיפת הורים ואמרו לי תקשיבי את חייבת להשתפר במתמט' ובאנגלית המצב שלך (בעברית סחה חח) בקאנטים.
אז באמת ישבתי עם עצמי (אחרי הרבה דמעות) וחשבתי.
אבא שלי כל ספירת העומר לא מוותר ולא שוכח (ב"ה) להגיד את פרקי אבות.
אז באמת אני יושבת בסלון וחושבת ובוכה ואומר לעצמי,תכלס תורה זה הדבר החשוב ביותר,לא באמת
זאת ההשקעה שלי...למען מה בדיוק אני צריכה את כל השטוייס האלו של הלימודים,זה סתם גורם לי צער וזהו. אני פשוט אשקיע בתורה ומעשיים טובים.
ואז אבא קורא ברקע "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ"..ואז פשוט פרצתי בבכי ואמרתי..אין זה כ"כ נכון.
אין מה לעשות פשוט היופי הזה בשילוב בניהם זה הדבר הכי חשוב בעולם.
פשוט א"א להתקיים רק בלמידת תורה...אין אפקט לזה.
כשאתה נמצא בחממה הזאת (החממה הכי כייפית בעולם!!) אז הדברים לפעול נראים הרבה יותר קלים.
"בסדר צניעות,נו ממילא אני בחברה של בנים" "מה צריך להתפלל שלוש ביום..זה ברור"
אבל כל הקטע שאתה יוצא "מחוץ לחומות" אז זה הכיף האמיתי!! לעבוד את ה' באמת!!! לא להביא את עצמך סתם לניסיונות ,אלא באמת לפעול בחברה עפ"י דרכי ה' וככה גם לפאר את שמו.
מלבד זאת נאמר "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו" השי"ת הביא אותנו לעלום הזה בשביל (!) שנפאר את שמו..ואיך?! ע"י שאנחנו-עם ישראל נתגדל ולא רק על התורה (שזה חשוב מאוווד) אלא גם בחוכמה,שהארץ שלנו תתפתח הכי טוב שיש,שאנחנו נגיע להשיגים הכי טובים,שנתנהג בצורה הכי טובה בעולם..ולמה?!-כי א נ ח נ ו נבחרנו!!פשוט אנחנו.
גם לפתח את הארץ וגם את התורה וגם את עם ישראל.
ב"הצלחה!
אולי לא מסכימים עם כולם, מתנגדים לדעותיהם ומעשיהם....
אבל הערה קטנה...
שימו לב תמיד, שכשיש דיונים על "חילונים או חרדים", כולם הולכים לצד של החילוני, למרות שלכאורה אין לו ערכים ואין לו כלום.
הסיבה של ההליכה לחילוני, לפי מה שאני רואה, נובעת מדבר אחד בלבד- חוסר דרך ארץ אצל חרדים.
אז להגיד מכאן שאנחנו לא אוהבים את הציבור הזה, ולהסיק מכאן מסקנות על דעות של אנשים וכו'... זה נראה לי קצת מוגזם..
איזה אושר שנכנסת לערוץ|גאה בעצמו|!!
וללבן כהה..סליחה שניצל"שתי,לא היה בכוונה..פשוט בער לי..באמת שסליחה!
הנה המדריכה הנשמה שלי ענתה לך,תודו שהיא שפיצית!!
ללא ספק יש אידיאל בלימוד תורה, זאת חובה של ממש. ולא בדיוק בחירה. אבל יש עוד לא מעט חובות ומצוות שצריכים לקיים, כך שאנחנו לא מתעסקים בחשבונות שמיים. כל אחד תורם בדרכיו.
האידיאל הגדול לדעתי הוא לקיים את התורה, להגדיל אותה, להעצים אותה ולקדש שם שמיים בכל פעולה שאתה עושה. וזה לא שאלה שצריך ללמוד אותה כדי לחיות אותה.
הדיבורים החופרים על בן תורה ועוד...
כמו שצריך את יששכר כך צריך גם את זבולון
גם ככה אנחנו כמו שצריך אידיאליסטים מהסוג שפועלים בעשייה אז
צריך את אלו שיקדישו את רוב זמנם ללימוד התורה...להם יש חלק ולהם יש חלק...
כלומר: כלי שהיה על האש (או על הפלטה) בשבת, מבשל.
כלי שני = הכלי שנשפך אליו מתוך הכלי הראשון,
כבר לא מבשל. (חוץ מדברים בודדים)
ול"ג בעומר שמח!
בסיעתא דשמייא!
נכון לפעמים אנחנו קצת מזלזלים במצוות שלא יודעים מה הטעם שלהן?
ז'תומרת - יש מצוות שסבבה, אנחנו יכולים להבין למה שאנחנו עושים אותם - כי הן הגיוניות\מוסריות.
אבל יש מצוות שפשוט אי אפשר להבין מאיפה הם נחתו אלינו!
לדוגמה, מה הקטע לחכות בין בשר לחלב?
מה הבעיה שזה יהיה אצלנו ביחד בבטן?!..
או דוגמה אחרת - מה הבעיה שניסע בשבת לאיזה טיול קטן עם המשפוחה?!..
גם בטיול אנחנו נהנים ומתענגים על השבת.. אז מה הקטע לא ללכת לטיולון?
בפרשת השבוע שלנו (בחוקותי), ה' אומר לנו:
"ואם בחוקותי תמאסו, ואם במשפטי תגעל נפשכם - לבלתי עשות את כל מצוותי, להפרכם את בריתי"
בספר 'מעיינה של תורה' כתוב על הפסוק הזה ש -
ה' בעצם אומר לנו פה איך מתחילים לכפור - יענו איך נהיים דתלש"ים.
קודם כל, מתחילים לזלזל בחוקים של התורה - ז'תומרת במצוות שאין להן הסבר הגיוני בשכל בשום מצב.
אח"כ אנחנו מתחילים לזלזל במשפטים - ז'תומרת במצוות שאם ה' לא היה אומר לנו עליהן, לא היינו חושבים עליהן לבד, אבל עדיין יש להן הסבר הגיוני.
ואז אנחנו מזלזלים בכל המצוות - גם במצוות שיא ההגיוניות והמוסריות, כמו השבת אבידה, כיבוד הורים וכו'.
בגלל זה אנחנו צריכים תמיד תמיד לזכור שבאמת כל המצוות ניתנו מבורא עולם.
וגם אם אנחנו לא תמיד מבינים אותן, גם אם הן לפעמים נראות לנו ח"ו פרימיטיביות, מיושנות, לא הגיוניות וכו' -
אנחנו יודעים שבגלל שהבורא של כל העולם אמר לנו מה לעשות פה, ואיך לחיות בעולם הזה בצורה הכי טובה, אנחנו חייבים לשמוע בקולו, כי זה הכי טוב בשבילנו. אם באמת נשמע בקול ה' - בעז"ה יגיעו אלינו כל הברכות שיש בפרשה שלנו, ולא יודעת מה אתכם - לי נשמע שזה אחלה ברכות שבעולם 
לסיכום >>
גם למצוות שנראות לנו חסרות סיבה - יש טעם הגיוני, אבל לא תמיד אנחנו יכולים להבין אותו.
ולכן, אנחנו צריכים להיזהר ולהשתדל כמה שיותר לקיים את כל המצוות, ולא לזלזל בשום מצווה, אפילו שיא הקטנה - כדי שח"ו לא נגיע למצב של כפירה.
שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י! 
בסיעתא דשמייא!
חחח באמת שווה לקרוא את הד"ת הזה, עכשיו לפני שבת..
משהו קטן בשביל הנ-ש-מ-ה!!! 
שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!!
הללי נפשיבאמת שזה מחזק\!!!תודה\!! שב"ש=]
זה בעיקר למדריכות שהן מדריכות משבט מעלות (בערך) ומעלה..
אז..
עשיתן מערך צניעות? בנים בנות? משו בסגנון?
או דיברתם איתם?
דברו איתי..
אפילו באישי...
דחווףף..
לשבט הרא"ה (בנות בלבד..) זה מערך של 3 פעולות.. אם את רוצה אותו דברי איתי.!
בס"ד
אני בעז"ה אעלה כאן מדי פעם פעילויות / חידונים או פעולות כייפיות שהכנתי.
ניתן גם לקבל בשיחה אישית.
אני אשמח אם לא תורידו את הלוגו שלי...
תודה!!!
י.ז
נ.ב: קובץ ראשון: מצטער שזה טיפה באיחור: תפזורת ליום העצמאות...20110511181238.doc
אגב, לבן ככה- במיוחד בשבילך-
בקרוב יהיו בע"ה הפתעות בנושא השירשור פעולות
חכו ותראו!
בע"ה זה בפיתוח כרגע של משה..
אני מבין בזה קצת, ועם קצת סבלנות, אולי זה יעזור לי להבין יותר...
למרות שלא נראה לי שזה בראש סדר העדיפויות כרגע- אבל מוזמן לנסות.
חייבת בדחיפות פעילויות כייפיות לל"ג בעומר לכל הסניף
תודה מראש=)
אי פעם עשיתי שמתי בבלוג עכשיו.
תהנו!
מחלקים פתקים עם משימות...
"גרום לפלונית להודות שבלונדניות לא חכמות"
"הצע נישואין לעץ"
וכו'
אהלן,
אני מחפשת את הסיפור על זוג תאומים, שילדי הכיתה של אחד מהם התעללו בו וצחקו עליו.
הם יצאו לטיול שנתי, והם לקחו לתאום המסכן את המחברת\יומן וקראו בקול, ואז הוא "נפל" מצוק, והאח התאום שלו משוכנע שזה התאבדות.
מכירים?
אני צריכה את זה דחוף!!!
תודה!
בעז"ה. עשו לנו פעולה על זה לפני כמה חודשים...
אני לא מצליחה להעלות אז תחפשי באינטרנט
גם אני חיפשתי את זה
בס"ד
בתור מדריכה אני ממש משתדלת לא להביא סיפורים כאלה.
יש המון כאלה, וזה לכאורה הכי חזק, הכי משאיר רושם, הכי מחדד את המסר...
א-ב-ל סיפור ועוד סיפור, זה כבר נותן סוג של לגיטימציה.
אני לא רוצה שהתאבדות אפילו תעבור לחניכים שלי בראש, ולא משנה בני כמה הם.
בכל מקרה, בהצלחה!
ובעיני, הגיוני ולגיטימי גם שתחליטי להעביר פעולה עם סיפור כזה, אבל בעיני עדיף שלא יותר מפעולה אחת כזאת...
אני מצאתי אתזה בפעולהנט..
בהצלחה!! (אם זה עדיין רלוונטי..)
שבוע טוב!!
מישהו כאן יודע אם הוא אמיתי? מאיפה?
תמיד הוא נראה לי פשוט סיפור שהמציאו במיוחד בשביל פעולות, ואני לא סובלת את זה...
זה באמת מציק לי די הרבה זמן:
אנחנו באמת מממשים את כל האידאלים היפים שלנו?
לי הייתה ההרגשה שאנחנו קצת חיים לעצמינו, הזכרתם שם את החברה מבית שאן, אתם לא חושבים שיש בזה משו כ"כ יפה, שהם באמת עושים משהו עם החיים שלהם, ובשילוב עם הבגרויות, ז"א, אנחנו תמיד מתלוננים על הנוער גבעות ומאידך על החרדים שהם הופכים בסוף לנטל על המדינה בגללשהם לא עובדים, אבל השילוב הזה, ולאו דווקא עבודת אדמה, אולי מפגש עם עמ"י, אולי דברים אחרים...
במיוחד לאור הפיגועים האחרונים והמזעזעים.. אני הרגשתי שאנחנו חייבים לעשות משהו עם החיים שלנו באמת! ולהפסיק לחיות לעצמינו..
מישהו מסכים איתי? למישהו יש רעיונות..;)
תודה מראש...
כמובן, אולי את מרגישה אחרת, כי את חיה אחרת..
אבל אני יודע שרוב מה שאני עושה, זה לא רק למען עצמי, אלא למען הכלל.
כמובן, שאני לא מושלם, ולא כל פרט שאני עושה הוא כללי.
אבל כן, כשאני לומד, זה למען הכלל. וכשאני עושה בגרויות, זה למען עצמי* כי כן צריך להשקיע קצת בעצמי.
אבל אין לי שום הרגשה של חוסר עשייה, כי אני יודע שכרגע, בשלב שבו אני אמור להתעסק הרבה בעצמי, המעט שאני עושה למען הכלל גם הוא מספיק.
*יש שיגידו שזה למען הכלל, שבעתיד אני אוכל לשרת אותו. אבל עזבי את זה כרגע...
מז"א בשלב בו אתה נמצא עכשיו אתה עושה מספיק?
מי אמר לך שיש לך עוד 120 שנה?
ואם ח"ו קורה לנו משהו..
מה נגיד, "זה היה השלב בו הייתי צריך להשקיע בעצמי"?
אף פעם לא משקיעים מספיק בכלל.
ורחל, את צודקת. צריך לממש את האידיאלים האלה עליהם אנחנו מדברים.
צריך לפתוח גרעינים, לעבוד עם חניכים בהתנדבויות קבועות,
לעשות כל מה שאת יכולה כדי לתת.
אם זה ביישוב - תתפלאי לדעת כמה אנשים ביישוב ישמחו לעזרה ממך (עולים חדשים, לימודים, משפ' עם בעיות סוציאליות שצריכים עזרה עם הילדים)
אם זה בעיר - ב"ה יש עשרות ומאות אירגונים שיישמחו לעזרתך בכל תחום שהוא.
כ ן . תממשי את האידיאלים האלה שאנחנו מדברים עליהם.
לא כולם חיים אידיאלים לא כולם מחפשים לעשות חסד.
כל אחד חיי במקום אחר והמציאות שלו אחרת... לא כולם רגילים לעשות ולשנות
לא כולם עושים את זה או שואפים לזה..
אולי לצערינו
ואולי לא.. כי לכל אחד יש תפקיד אחר. מבינה?
יש ת'אנשים שיסכימו איתך וירתמו לרעיונך ויש את אלו שיסתייגו ויעשו את שלהם!
אני אכן מסכימה שכולנו צריכים לעשות משהו למען העם.. כל אחד בדרך שלו.
ואני לא חושבת שהחרדים או נוער הגבעות הם נטל כי הם גם תורמים אמנם בדרך שונה משלי ושללך אבל תורמים
אם הם נטל.. אז מה עם כל הסודנים והפליטים שחיים פה על חשבונינו?
אותם צריך להעיף.. איתם צריך לעשות משו...
אז רציתי לשאול משהו בקשר לבנ"ע בכללי:
אני לא מדריכה, במטרה לעסוק בקידום חבריא ב' ביישוב שלנו, ואחרי כמעט שנתיים של נסיונות, אני לא מיואשת , אבל מאוכזבת. זה לא כ"כ הלך..
ולפעמים אני מרגישה שכל הסיפור של בני עקיבא כיום, זה.. לא שטות, אבל קצת חסר טעם (לפחות כפי שאני רואה שהפעילות מתנהלת ביישוב שלי ובסביבתו), בגלל שכל מה שעושים זה לחנך ילדים להיות מדריכים.
מי שלא הבין אותי- ילד נכנס לשבט נבטים, עובר כמה? שמונה שנים, כשפעמיים בשבוע מחדירים לו ערכים, פעילויות וכיף. בסופו של דבר, הילד מגיע לגיל מסויים, בו הוא - אם הוא ילד טוב, הוא נכנס להדרכה וממשיך את המעגל, ואם פחות טוב (אני יודעת שזה קצת מוגזם, אבל רק קצת), הוא לא נכנס להדרכה ואז חי לו את חייו, אולי משתתף בהתנדבות אחרת.. אולי לא... ובכל מקרה- הוא כבר לא בתנועה.
והמעגל הזה נמשך ונמשך.. ומה שקורה, שמצטברים לאט לאט יותר ויותר חברה שהיו או לא מדריכים, והם כבר לא קשורים לתנועה, וזהו. וכל מה שאנחנו מדברים עליו 8 שנים (אולי יותר), נשאר במסר שעובר לחניכים הבאים, ובתור תנועה, בני עקיבא לא עושה הרבה (שוב, אני מדברת על יישובים, בערים זה אחרת), כי זו תנועת ילדים ולא תנועת נוער.
אולי, אם נעשה משהו, ונפעיל את חבריא ב' ונעשה שיהיו חבריא ב', שבאמת יפעלו, ולא בקטנה אלא באמת, הדברים יחזרו לפרופורציות הראויות..
אשמח לשמוע אם זו דעה שלי או שיש עוד מישהו שחושב ככה (אם האפשרות השנייה היא הנכונה, אפשר להעביר את זה לאנשים גבוים יותר ולהתחיל לשנות בעזרתם!)
יום נפלא!
בס"ד
בס"ד
מישו כאן מכיר במקרה את הסיפור רצח הזה שעושים בל"ג בעומר עם אבטיח?
הוא יכול להעלות לי קישור של איך זה הולך או לכתוב..
ממש ממש ממש תודה !!
אני לא ממש זוכרת, עשו לי את זה בתור חניכה... בעיקרון את אומרת להם שהם צריכים לפענח מקרה רצח ע"פ הממצאים הבאים:
-הנרצח נראה לאחרונה בשוק עם בגדים ירוקים.
-בזירת הרצח נמצא נוזל אדום.
-הרוצח נראה לאחרונה עם בגדים שחורים. (תלוי בצבע הסכין..)
אח"כ את נותנת להם רמזים/עושה להם סוג של "חפש את המטמון" עד שהם מוצאים ת'אבטיח עם סכין תקועה בתוכו...
ב"הצלחה!
יש לנו בסניף שבט שזקוק דחוף להדרכה, אין מדריכות שיכולות להיכנס כי השבט שניכנס שנה הבאה הן שנה מעל השבט שזקוק להדרכה.
רוצים לחפש מדריכות חוץ, אבל הסניף שלנו גרועה בליקלוט מדריכות חוץ (פוגע לא מפרגן וכו...).
אני כבר הייתי מדריכה ויצאתי בתחילת השנה (חנוכה...) אני מתלבטת אם להציע את עצמי...
ממש מתחשק לי כי זה שבט נחמד, אני מתגעגעת להדרכה (שרופה שכמוני, ברגע שיצאתי מההדרכה נכנסתי לריכוז חב"ב...)
אבל, וזה האבל הגדול אם זה לא יתנגש לי בלימודים... בכל זאת שמינית...
אשמח לעצות...
כי זה בדיוק המצב בו הייתי.
עזבתי את ההדרכה שבועיים לפני חודש אירגון,
בידיעה שאני נכנס לשבט הגדול.
כמו במקרה שלך, זה היה בגלל שלא היו מדריכים,
-בקיצור - זה בדיוק אותו מקרה-
והדבר שאני הכי שמח עליו בעולם היה שנכנסתי אליהם.
ההדרכה עם השבט הקודם הייתה מדהימה אבל זו התנסות
שונה וקשירת קשרים כל כך מדהימים.
הם כבר גדולים, אתה ממש יכול לדבר איתם על החיים שלהם
כי אתה מבין אותם.
אתה רואה את השינויים בחיים שלהם ות'כלס - אתה ממש אוהב אותם.
(אתה בגלל שזה אני, הבנתי שאת מישהי ולא מישהו)
בקיצור - הדבר הכי טוב שעשיתי השנה היה להיכנס אליהם להדרכה ולהדריך אותם.
באמת.
את מוזמנת לפנות באישי אם את רוצה לשאול שאלות.
(כמו איך אני אסתדר עם צוות שכולו שישיסטים>< וכדו')
יש גם את העניין עם הצוות. כי את יותר בוגרת ומנוסה מהם- ואז מצד אחד זה יכול להיות יתרון, כי את יותר יודעת מה הולך בסניף ואיך דברים צריכים להראות, ויכולה יותר לעזור.
מצד שני- זאת ההזדמנות שלהם להדריך ולהתנסות, וזה הגיל שלהם. וחוץ מהעובדה שאת תקועה בין חבר'ה שהם לא בגיל שלך, זה יכול ל'הרוס' להם את ההזדמנות לחוות את כל מה שעוברים בהדרכה.
את שביעיסטית, נכון?
אני עכשיו עכשיו מסיימת שמינית ואני עדיין מדריכה, ויש לזה צדדים לכאן ולכאן.
מצד אחד- אם צריך- ואת עדיין עם כוחות לזה- לכי על זה. ההדרכה נותנת המון, ובשמינית את כבר יותר בוגרת ויכולה לתת לחניכות הרבה יותר.
לימודים לא צריכים להדאיג אותך- כי בשמינית הם לא תופסים כ"כ הרבה מקום.. אולי קצת בתק' של הבגרויות חורף.
מצד שני- ותחשבי טוב-טוב על זה- בשמינית הראש כבר נמצא במקום אחר לגמרי- את מחפשת שירות, יש הכתרה, כל האווירה של הסיום- וההדרכה פשוט תקועה שם. וכן- היא ממש תקועה, והרבה פעמים את בכלל לא בראש לזה- ואז חבל עלייך ועל השבט שנדפק.
עוד דבר- בשמינית הרבה דברים מקבלים פרופורציות אחרות, וגם החשיבות של ההדרכה יכולה קצת לרדת בעינייך, ואז חבל שסתם תעשי את זה..
אז תשקלי את העניין טוב טוב- תראי אם יש לך כוחות ואת באמת מסוגלת לעמוד בזה, וזה לא ידפוק לך את השמינית- שחבל, כי זאת שנה מאוד משמעותית.
אם את הולכת על זה- אשרייך! ומלא ב"הצלחה! כל המדריכים השמיניסטים הם הכי שווים. 
אם לא- אל תרגישי לא נעים. זה מובן לגמרי.
המון ב"הצלחה!
ומוזמנת להתייעץ במסר/כאן אם את רוצה.
אני שבעיסטית, וכבר שנכנסתי היה לי ברור שאני נשארת לשמינית..
עכשיו, כשזה ממש קרוב אני יודעת פי מאה בוואות שאני נשארת עוד שנה ושזה נכון.
החניכות שלי באמצע תהליך באמת. ואין שום מצב שאני עוזבת אותם.
ב. אני מרגישה שאני ממש בשיא של ההדרכה, שיש לי עוד המון מה לתרום
ג. אולי זה קצת גאוותני, אבל הסניף שלי באמת צריך אותי, ואני לא חושבת שהסניף שלי ימצא מדריכים אחרים
ד. כ"כ כיף לי בהדרכה! ההדרכה באמת נותנת לי אושר וכיף וסיפוק ואין... אין על ההדרכה!!
ה. גם בתקופה הזאת שבאמת אין לי הרבה זמן לחניכות שלי לפעולות וכו', חניכות שלי ממש מבינות את הלחץ.. כי הם יודעות שכשאני לא לחוצה אז אני ממש משקיעה בשבילם שזה כיף שהחניכים באמת מבינים את מה שיש מעבר..
אבל--
א. שנה הבאה באמת השמינית זה ראש אחר וזה קשה יותר, וממש מסתכלים על החיים מזווית אחרת
ב. אני מפחדת שבמהלך השנה םתאום החשק יעלם לי (ח"ו ח"ו!! טפו טפו טפו) ופתאום לא יהיה לי כוח להדריך.. למרות שזה לא נראה לי יקרה כי אני פשוט מאוהבת (!!!) בסניף שלי..
ג. בע"ה שנה הבאה פותחים לנו פרויקט של "פסיכומטרי בשמינית" שזה עוד יותר לחץ מהבגרויות..!! אז אני ממש מפחדת..
עדיין ברור לי מאוד מאוד שאני נשארת!
זה תלוי בהרגשה שלך, תשבי עם עצמך ותראי עד כמה כוח יהיה לך שנה הבאה ועד כמה שאת חושבת שאת בשיא של התרומה..
אם את כבר בדעיכה- עדיף שלא כי השבט שלך יידפק.. אבל סתם ככה- לכי על זה, הדרכה נותנת המון וזה כיף מהחיים! (
(לגבי להסתדר עם צוות של שישיסטים- לי זה די סבבה.. אני בקשר טוב עם הצוות וזה יכול להיות צחוקים להיות בתור זקנת השבט.. חח)
סליחה על החפירות, היה לי דחף לחפור =]
הצוות שיכנס זה חניכות שלי לשעבר....
את ההדרכה הקודמת עזבתי אחרי שנתיים פלוס כי היתה לי תקופה עם מלא בלגנים שלא מהעולם הזה.... (אל תשאלו, התשובה עצובה...) ופיתאום אחרי פורים הרגשתי שההדרכה חסרה לי הרגשתי שאני לא נותת מעצמי ושאני שקועה בעצמי...
בקיצור לאחר כל החפירות אני ממש רוצה להדריך אבל מפחדת שכמו שאמרתם שמינית זה ראש אחר ועומסבצורה שונה....
שירושקילי יש אחד חמוד!!
10 שיטות לאכילת מרשמלו:
1. לשים על מקל ולאכול בלי לצלות- לא לקחת סיכונים..
2. לקחת מהשקית ולבלוס
3. ללכת למדורה ולשרוף את החלק העליון
4. לשרוף הכל כולל המקל ולקבל כוויה
5. לשים על האש ולהזהר שלא לשרוף (ובסוף-נשרף..(
6. לשים על מקל ושחברה תעשה את העבודה השחורה
7. להשקיע במרשמלו שעה ואז כשהוא נשרף לזרוק אותו לאש.
8. לעשות מהמרשמלו תבשיל שלם בתוספת נקנקיות וצ'יפס (יאק!)
10. להדליק גפרור ולנסות לצלות איתו את המרשמלו.
בסופו של דבר כל אחד והמרשמלו שלו..
אבל לא לשכוח- אש, זה לא משחק ילדים (!!)
ומביאים עם הצופ'ר מרשמלו =]
לי יש אחד-
"הרוח נושבת קרירה, נוסיפה קיסם למדורה" (ומחלקים עם קיסם)
(חילקו לנו את זה בערך בכיתה א [כשהינו בעוז...])
"אם יש לך קוצים במקום שבו צריך לשבת..." מקוות שתשרדו..
אני ממש רוצה לצאת למסע לפולין בשבוע שאחרי ט' באב,
ואני מפחדת שזה יצא על המחנה - מחנה נ"צ מחוז שרון שומרון.
מישהו יודע תאיריכים?
בבקשה?...
], או כי את באמת צריכה לדבר עם מישהי, או בגלל סיבות אחרות שבאמת טובות.
