את שירשור הפעולות שלנו שנעוץ למעלה, ומאוד מאוד ישמח להתחדש בפעולות וצ'ופרים..

וישראל מאיר- תודה!

באמת, זאת השקעה יפה להכין את השרשור פעולות הזה!!

אבל הוא לא כ"כ נוח..

אם אפשר לעצב אותו אחרת... אולי אפילו להכין מאגר פעולות של ערוץ 7, ככה שזה יהיה משותף לכל התנועות...|פרסומת סמויה|

הרעיון יועבר למשה בשעה יותר שפויה בעזרתו יתברך.

עד אז-

מה אפשר לעשות כדי לשנות ולהנגיש יותר את השירשור פעולות?

[חבל, שווה לנבור בו- כי יש בו פעולות אדירות ממש.]

בעיקרון זה די בסדר, אבל יש מה לשפר...

בכותרת של כל הודעה יהיה את הנושא של הפעולה.

תגובות של הוספה, או "אפשר גם לעשות..." יכנסו בעריכת המנהלת לתוך הפעולה המקורית.

לבדוק אם אין פעולות שחוזרות על עצמן, ואפשר לחבר אותם.

לבדוק אם יש אפשרות להפריד בין הצ'ופרים לפעולות. שלא יהיה הודעה על פעולה, הודעה על צ'ופר, הודעה על פעולה וכן על זה הדרך.

שכוייח!

כל הכבוד!!!

א. קצת הפריע לי שכל דבר- "אנו מטילים על ההנא"ר", "אחד מהרכזים ייקח אחריות", וכד'...

ב. גם קצת הפריע שמנסים "ליצור" הגשמה. סתם שתדעו, מכיוון שבנ"ע היא לא היחידה שמחנכת לערכים האלו, ומכיוון שאנשים ממש גודלים בתוך הערכים, הם מגשימים גם בלי בנ"ע.

תחשבו שנייה איפה יש בנאדם שלא מגשים? במה הוא עובד, כך שהוא לא מקדם איזה אידיאל?

אבל בכללי, ממש טוב...

עכשיו נשאר רק לחכות להגשמה של ההחלטות האלו...

רב סניף, משפחה מאמצת, "סמינריונר" וכד'...

וגם מאוד מעוררת מחשבה לגבי הדרך שהוא מציע- אם זה האידיאל או לא.

נראה לי שלפני שמגבשים דעה צריך לקרוא גם חומר מהצד השני שתומך בהפרדה מוחלטת- לדוג'- חסד נעורייך של הרב אבינר שליט"א.

מה שכן,

לפני שיוצאים וזועקים ש"הרב שרלו אומר שצריך חברה מעורבת! וזה האידיאל!!"- הלוואי, אבל ממש הלוואי שנזכה קודם להגיע לדרגות הבסיסיות של חברה שהוא מדבר עליה- עם שמירה והקפדה על כל סעעיפי הצניעות בשו"ע, בלי ייחוד ובלי שום מגע בין המינים. [שזה עוד דבר שממש הסכמתי איתו- שצריך להוציא את המושג 'שמירת נגיעה' מהלקסיקון- כי ברגע שיש את המושג הזה, זה נותן לגיטימציה לאנשים לא לשמור נגיעה. הוא אומר שפשוט צריך להיות ברור שלא נוגעים.]

בכ"א- הופתעתי לטובה מהחוברת. אני עדיין לא יודעת מה העמדה שלי בעניין, אבל הרב בהחלט נתן כיווני מחשבה חדשים.

אז צעקות נשמעו ברחבי בית המדרש על החוברת.

ב"ה, אחריי שהצלחנו להרגיע את את הרוחות ולקיים דיון תרבותי (שבנושא הזה זה מאוד קשה)

חשבנו על כמה נקודות. אחת מרכזית הייתה -

הרב מתבסס הרבה על כך שהפוסקים מעולם לא דיברו על "חברה" אלא על היחיד.

אבל לא היה ברור לגמריי כיצד מסביר הרב את אשר על היחיד לעשות.

בדיוק כמו שאת תיארת, הגענו למסקנה שעל היחיד בחברה מעורבת יש לעבוד טוב על עצמו,

להיות אמיתי וטהור כדי שיוכל להיע למצב בו הוא חיי בחברה מעורבת, אבל מצד שני לא מסתכל על בנות

בחיבה וכדו'. אבל אחריי הדיון הגענו למסקנה שהיה צריך להדגיש את זה יותר. איך בת'כלס, אדם

שחי בחברה מעורבת צריך לעבוד על עצמו, עד שזה יהפוך לדברר טבעי שלא מצריך כל הזמן מחשבה של

"רגע, אני צריך עכשיו ללכת\אוי, אני שומע אותה שרה\אני שומר נגיעה" כי ע'ד שמגיעים למצב בו זה טבעי -

יש על מה לעבוד.

נראלי עם כל הכבוד לחבר'ה מהפורום שרוצים לדון בנושא שצריך לתת לרבנים להביע דעתם על התוכן.

אם אני מסכים או לא מסכים זו לא השאלה ודאי שאפשר להביע דעה ולדון בנושא אבל בכ"ז נראלי שיש רבנים שמכירים קצת יותר את המקורות ואת ההלכות בעניין וראוי לשמוע את דעתם על החוברת... ולא ישר לפסול\לקבל את החוברת.

אני עצמי ראיתי את החוברת אבל לא יצא לי לקרוא אותה עדיין אבל חבר שלי אמר שהוא קרא והרעיון מאוד יפה אבל לא ריאלי... יכול להיות שהאידיאל נכון וראוי אבל בפועל זה לא המצב.

דרך אגב יש עוד כמה חוברות באותו סגנון בנושאים אחרים.

אבל יש לך ראש על הכתפיים, לא?

וב"ה ספרי ההלכה מונחים לפניך. אתה זה שחי את המציאות הזו ביום-יום.

לא חשוב לך לדעת מהי הדרך הנכונה לחיות על פי ההלכה?

אני ח"ו ולא מתכוון להיות חוצפן (ואם כך אני נשמע אז קבלו ביטול) כלפיי גדולי עולם.

אבל אפשר ללמוד את החוברת, אח"כ ללמוד את חסד נעורייך של הרב אבינר, את הפניני הלכה

של הרב אליעזר מלמד, את ספרו של הרב כ"ץ, להסתכל בשו"ע, בספר שכתב הרב ד"ר אמנון שפירא (מזכ"ל התנועה לפני 20 וקצת שנה) על חברה מעורבת לתכחילה שאגב, קיבל את הסכמתו של הרב גורן).

להבין את הנושא, אז לחיות את חיינו בידיעה שאנחנו לא "חוטאים" או במצב של בדיעבד,

או לחילופין - להרגיש בנוח שהמציאות בה אנו חיים של חברה נפרדת היא המציאות הנכונה והטובה לאור ההלכה.

ח"ו לא ישר לפסול או לקבל את החוברת, אבל הייתי שמח לדעת אם לאנשים יש קושיות עליהן לא חשבתי -אני אישית- או שיש להם נקודות שהיו מעניינות ונכונות שהם מרגישים שבפועל היום הרב צודק לגביהם. כמו למשל מה שחבר שלך אמר שזה לא ריאלי. אני רוצה לדעת למה.

לפי מה שהבנתי, ולפי מה שאני מכיר, הרב שרלו בטח אומר שיש מציאות של חברה מעורבת, אם מקפידים על כל הבעיות של בינו לבינה, נכון?

אז ככה. דבר ראשון, אני לא יודע אם אני יכול להביע דעה על החוברת.

זה שלרב שרלו יצא לצערנו שם רע, זה לא אומר שאני יותר טוב ממנו.

מישהו מוכן להביע דעה על "פניני הלכה" של הרב אליעזר מלמד? האם הספרים האלו נכונים או לא נכונים?

דבר שני.

הרב שרלו טוען דבר הגיוני. ממקומי הנמוך וחסר מרחב ידיעות כמו שלו, אני חושב שיותר פשוט להשקיע בהפרדת החברה, כמובן שלא בצורה מוגזמת יותר מידי, מאשר להשקיע בתיקון חברה מעורבת בריאה.

קשה מאוד מאוד להיות בחברה מעורבת, ולא להיות שונה. מאוד קשה. אולי אפילו בלתי אפשרי.

אבל מן הסתם החוברת מלמדת הרבה מאוד, את מי שכרגע נמצא בחברה מעורבת, מה הוא צריך לעשות כדי להיות בסדר. אם הוא לא יכול להפריד, כדעת רבנים אחרים, איך הוא מתמודד עם החברה המעורבת, המצב הקיים.

הרבה רבנים מתעסקים בחברה נפרדת, ולא מספיק מדברים על מציאות קיימת, של מקומות עבודה וכד'...

אבל רק להבהיר משו שלא הובן כהלכה,

אני ח"ו לא הכוונתי לבוא ולבקר את הטענות, או את הוצאת הספר ללא כל סיבה.

אבל כשמדובר בהלכה, ב"ה יש לכל "תלמיד" (או תלמידה בימים אלו) יכולת להביע

דעה הלכתית.

כמובן שאם אנחנו לא מבינים או יודעים, אין טעם להגיב. אבל דברים שנכתבו בחוברת

וצרמו, או חילופין ממש חיזקו - במיוחד כשמדובר בספר הלכתי בהרבה מובנים לע"ד,

נראה לי אפילו דבר מבורך לכתוב ולהביע.

השאלה שלי על מה שאמרת היא -

למה יותר פשוט להשקיע בהפרדת החברה?

אתה רואה את חברת המבוגרים נפרדת? למה אנחנו כל פעם צריכים להיכנס למעגל הזה של -אךלהסתדרעםבנות, האםמותרלילדבראיתה, איזופאדיחההואאמרלישלום, וכהנה וכהנה.

למה שלא נפתור את הבעיה מהשורש?

מז"א להיות בחברה מעורבת ולא להיות שונה (לא הבנתי כ"כ), למה צריך להיות שונה אם נעשה את השינוי? כל אחד במקומו יתחיל להביא את השינוי, בשלב מסוים - כולנו נהיה עמו וצאן מרעיתו הקדושים.

לפריד את חברת המבוגרים- זה אפשרי..

אבל לקחת בני נוער, שהם בשיא כוחם (כוח מסוים..) ולשים אותם בחברה מעורבת, כדי לנסות שתהיה כשרה...

זה לא הגיוני.

כאילו, אולי זה אפשרי, אבל עד שהם יתאפסו על עצמם, ורק יתחילו לנסות להיות כשרים בחברה מעורבת, ייקח כמה שנים.

אני אישית רואה את זה בסניף, שכולם יודעים שבנים בנות זה לא בסדר, אבל בגלל שיש כל מיני היתירים, אז הם קופצים על ההזדמנות, ולא תמיד אפשר לקרוא להתנהגות שלהם "כשרה".

שבאמת אפשר להפריד את חברת המבוגרים?

אפילו החרדים כיום מתחילניס נשים לעבודות ואע"פ שמשתדלים ומנסים

שיהיה מינימום ל אינטרקציה בין עובדות לעובדים - עדיין יש דיבורים,

ועבודה יחד.

מה שהן מנסים לעשות שבחברה הדתית לאומית שמים פחות דגש (ברוב  המקומות)-

זה לצמצם את המגע כמה שאפשר לכדי מינימום.

רק מה שנצרך.

מה זה עד שייתאפסו?

כרגע המצב  הוא שרוב החבר'ה בציבור שמוגדר "דתי לאומי" חיים בחברה מעורבת - מה שיוצר בעיות.

אבל אם אתה לוקח קבוצת מיינסטרים (או בעברית - קבוצה מובילה, מרכזית בסניף\שבט)

ומסביר את הבעיות, אפילו לומד איתם את החוברת, בנים ובנות כאחד.

מסביר להם את הבעיות - הם יוכלו להתחיל ולתקן את המצב.

כל אחד לחוד, וכולם יחד כמשפיעים על החברה. זה לא אבסורד, וזה עוד יותר מזה, זה מציאותי.

עם לומדים את זה, מבינים שהתעסקות עם זה רק מחללת אותנו ומבינים שהתעסקות עם זה מונעת מאיתנו להתרכז בהרבה נושאים חשובים לא פחות - אז לאט לאט מגיעים לחברה הצנועה הזו.

נדמה לי שרש"י אומר שעשו להם עגל כדי להתיר לעצמם "עריות"...

גם אם תקח קבוצה מובילה - ותסביר ותלמד וכו... עדיין תמיד יהיו אנשים שונים או אותם אנשים בזמנים שונים, שלא יקבלו את זה - כי זה חלק מיצר הקיום...

זה שאצל המבוגרים לא מפרידים את החברה - זה מפני שרוב המבוגרים - נשואים!

ואגב - גם שם אם לא נזהרים - יש בעיות...

הבעיה חמורה פי כמה כשאנשים נשואים.

מז"א חלק מיצר הקיום?

ובזמן המקדש זה לא היה חלק מהקיום?

-ואעפ"כ בביהמ"ק היו האנשים והנשים יחד למעט בזמן שמחת בית השואבה-

ישנם מצבים, אתה צודק, בהם באמת יש צורך בהפרדה.

מצבים קיצוניים כמו שמחה גדולה, או במצבי אבל קשים בהם הרגשות הכי חזקים וקשים לשליטה.

אבל בחיי היום יום?

מז"א חלק מיצר הקיום? הייצר יכול להיות יצר טוב ויצר רע. אתה זה שמנתב אותו. 

בס"ד

הראיונות לשל"פ היו די מזמן...

תפני למחלקת הגשמה, דרך האתר של התנועה ויסדרו לך ב"ה ראיון, שם אף פעם לא מאוחר (אני מכירה מישהי שעשתה ראיון חודש לפני שהתחילה של"פ

ושל"פ זה דבר מדהים פשוט לא מתאים לכל אד ובטח אחת.

בס"ד

א. כן, צריך להתקבל, אבל אני יודעת ש4 החברות שלי שהלכו לראיונות- כולן התקבלו (בסוף רק 2 החליטו שהן הולכות על זה).

ב. הערים שיש בהן של"פיות בנות הן נהריה ועפולה ובכל אחת מהן יש בערך 5-7 בנות.

ג. מה זה של"פ? שמיניסטים לעיירות פיתוח.

בגדול, זה לעבור לשנה- בשמינית לגור בעיירת פיתוח בדירה עם עוד כמה שמיניסטים. משתלבים שם בלימודים, מדריכים בבנ"ע שם, והופכים להיות חלק מהקהילה במטרה, כמובן, להשפיע בצורה חיובית.

זה יכול להיות מדהים, אבל זה באמת לא מתאים לכל אחד. את צריכה לחשוב טוב אם זה מתאים לך ואם את מוכנה להקריב את השמינית שלך באולפנה בשביל זה. אני מניחה שבנ"ע יוכלו לתת לך יותר פרטים.

http://www.bneiakiva.org.il/show_item.asp?itemId=9346&levelId=58806&itemType=0

• אף פעם לא מאוחר מדי להירשם, אני יודע שאצל הבנים חסר להם הרבה... (זאת הסיבה שדיברו על זה הרבה במועצה ובמסע). וגם אם נגמרו המקומות תמיד יש כאלה שפורשים כשהם מגלים מה זה באמת...
• הייתי ממליץ לך להירשם בכל מקרה, ואז גם תביני יותר מה זה...
• תחשבי על זה שבכל מקרה יהיה לך שירות לאומי אחרי זה... לבנים אין את זה.. כמעט כל מי שדיברתי איתו אמר שלבנות הוא פחות ממליץ בגלל הנקודה הזאת. אבל כדאי שתשאלי בנות שהלכו... 

בהצלחה!!

בכל מקרה תדעי שזה לא מסובך להתקבל... (בעיקר אם יש לך תעודה טובה)

אבל בעיקרון יש מיונים ביום השואה.. כח ניסן.. בירושלים..

אני חושב שכל שבוע הם עושים יום ראיונות.

זה ממש חשוב לבוא, ככה אתה יכול לראות איזה חברה באים ומה ההתלבטויות שלהם.

יש להם איזה קטע עם התאריכים, לי הראיונות היו ביום של הבגרות חורף במתמטיקה...

זה לא אכפת לי שיש שירות לאומי, אני רוצה לתרום גם בשמינית שלי....אבל לא נראה לי שאני אלך כי אם יש רק בטבריה, נהריה, ועפולה לבנות..... זה ממש רחוק לי....ידעתי שאם אני ארצה ללכת אז זה יהיה רחוק, אבל לא חשבתי שעד כדי כך.....אני בכלל גרה ברחובות ואני שביעסטיתת וזה ממש רחוק המקומות האלה.......מצידי ללכת לכל מקום אבל לא עד קצה העולם איזה באסה!!!!!אבל נראה לי שאני ילך בכל זאת לבדוק במיונים.....אני מקווה שאמא שלי תסכים לי ליסוע עד נהריה או עפולה חחחחחח תודה רבה!!!!!!!!

אני גם רציתי באיזה שלב ללכת לשל"פ אבל ירדתי מזה...

בכל מקרה יש לי מספר של מישי שקשורה לשל"פ אם את רוצה אז אישי...

בהצלחה נשמה!

ובלוד יש של"פ של עזרא.

מה זה משנה שזה רחוק? בכל מקרה חוזרים הביתה רק אחת לשבועיים שלוש...

לא נורא כל כך...

עפולה וטבריה זה יותר ארוך (אוטובוסים מאספים בת"א...).

ושאלה, חוץ מלשלוח טופס צריך לעשות עוד משהו? לא שמעתי על ראיונות...

ומי שהיה, יכול להגיד מה הולך שם?

צריך רק לשלוח טפסים...

אחר כך מקבלים הזמנה ליום ראיונות.

ביום ראיונות מביאים כל מיני דילמות ושאלות ומדברים עליהם,

וגם נותנים איזשהי משימה לכל הקבוצה.

בסוף יש ראיון אישי...

בס"ד

בעיני, המרחק יכול להיות שיקול אבל לא צריך להיות השיקול העיקרי.

בסה"כ באמת לא חוזרים הביתה כל שבוע...

זה קשה מאתגר ומניב פירות.

במידה ולא ילך - אז קחי את הכוחות והרצון הטוב לצורה אחרת - תפילות והתנדבות בדברים שמתאימים לך ולכשרונות שלך.

הרצנה של אידיאלים, לימוד אמונה ותורה בכלל - התחברות עם אנשים - כל אלו יועילו ממש בשלפ , בשירות , בחיים.

הלוואי ותצליחי להגיע לאן שתרצי ואם לא - אז הלוואי שתביני שהטוב לא תלוי רק בדברים פרטניים ויחידיים כמו שלפ (בנ"ע או עזרא) שירות או שבת באיזה אירגון - הוא חופשי ומחפש , הוא אמיתי ולא תלוי בדברים - הדברים נובעים מהטוב שבך , מהרצון שלך , שלנו לטוב.

אז נסי ומקסימום נסי אחרת.

מסכימה בכל מילה... שנזכה במהרבה שכל עמ"י יחגוג את יום העצמאות בשמחה גדולה וראויה!

בס"ד

רציתם יישום של ההחלטות שהתקבלו במועצה הארצית? 

קבלו!

מה עושים בפועל שם.

חוצמיזה שיום העצמאות הוא מעין מקום לתא המשפחתי,

לא קצת חבל לעשות את זה דווקא אז?

אני חושב שבאו לרב קוק וביקשו את הסכמתו לתנועה החדשה והוא אמר להם שהוא מסכים אבל שישנו את השם ל"בני רבי עקיבא"...

הרב נריה היה תלמיד של הרב קוק ולכן אני חושב שלא סתם השאירו את השם כמו שהוא...

ובימי חג החרות והאביב נקדם בברכה את פני הניצנים אשר נראו בתנועתנו, בדמות ארגון בני הנעורים בשם "בני-עקיבא".

ציטוט מתוך הרב קוק .

אני לא בטוח שזה אומר שהוא לא רצה שישנו את השם, אבל הוא כן הביע א תהסכמתו המלאה בלי לשנות אותו כלל.

יש צד שבנ"ע מסמלת דווקא את עקיבא ולא רק את "ר' עקיבא". עקיבא בנוי גם מתורה וגם מדרך ארץ (עקרונות התנועה)  לעומת ר' עקיבא שבפשטות נשמע כמו רק תורה.

ח"ו שאנו לא רוצים את תורתו כמאמר הבדיחה -הלא מצחיקה-.

כמו כן, מרגישים יותר קירבה לדמות כשמתייחסים אליה כאב. בני עקיבא מעיד על יותר קירבה מאשר תלמידי עקיבא, או בני רבי עקיבא.

בס"ד

"דמותו של ר' עקיבא סימלה בעיני חברי בני-עקיבא יותר מכל את השילוב של תלמיד חכם שתורתו האירה את עיני כל הדורות, גם רועה צאן ופועל וגם לוחם לאומי, בקיצור גילום של רעיון תורה ועבודה. כבר בניסן תרפ"ט זכו חברי בני-עקיבא לברכתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל שכתב להם: 

"ובימי חג החרות והאביב נקדם בברכה את פני הניצנים אשר נראו בתנועתנו, בדמות ארגון בני הנעורים בשם "בני-עקיבא". ברוכים יהיו לנו אלה צעירי הצאן אשר עליהם תקותנו בשאיפתנו לגאולתנו ולפדות נפשנו, והם הם דור עתידנו וממשיכי דרכנו"."

מקווה שזה עונה...

http://www.bneiakiva.org.il/show_item.asp?itemId=2&levelId=58733&itemType=0

רבי עקיבא סימל בעינהם גם תורה וגם עבודה, כמו שאמרו לפני.

והרבה כבוד לזולת - גם אם הוא 'רק' עובד אדמה...

בכל מקרה, לשאלתך השניה:

לא יודעת מי אמר לך שהחרדים לא עושים כלום.

מי שרוצה לבנות דרך, לא יכול רק לפסול אחרים - אלא צריך להצדיק את עצמו.

מהכרותי עם התנועה, לא נראה לי שיש מישהו שלא פועל כך...

ולכן השאלה שלך צריכה להיות -

למה דווקא בני עקיבא?

למה ציונות-דתית?

למה לא להיות חילוניה? חרדיה?

העקרונות של התנועה הם תורה ועבודה. לא תורה ודרך ארץ (הדרך ארץ מתחבר לצד של התורה- כבר אמרו רבותינו "דרך ארץ קדמה לתורה"...)

כמו שציטטה "באה מאהבה" :

"דמותו של ר' עקיבא סימלה בעיני חברי בני-עקיבא יותר מכל את השילוב של תלמיד חכם שתורתו האירה את עיני כל הדורות, גם רועה צאן ופועל וגם לוחם לאומי, בקיצור גילום של רעיון תורה ועבודה "

כשאני אומר "דרך ארץ" ויכול להיות שכאן לא הובנתי כהלכה, הכוונה היא לא רק מידות - אלא בפשטות, צירוף המילים "דרך ארץ". דרך - הצורה בה חיים ביום יום, ארץ - כל אחד בעולם. דרך ארץ זה כל תחומי החיים וכיצד לחיות את החיים.

וזה אכן מה שמסמל ר' עקיבא לע"ד.

למה לא "בני רבי עקיבא"

בטקס הנחת אבן הפינה לסניף ירושלים (לפני הרבה שנים). שבו השתתפו בין השאר הרב קוק זצ"ל והרב בר-אילן זצ"ל, נשאלה השאלה מדוע נקרא הארגון "בני עקיבא" ולא "בני רבי עקיבא". ומשנה תוקף לשאלה: כי בתקופת התנאים לא מצאנו שייקרא מי מהם בשם סתם ללא תוספת "רבי", היו שרצו לתרץ את הקושיה בשטחיות: לשם קיצור נקראנו "בני עקיבא", שכן לא נוח לומר "בני רבי עקיבא"… אך הרב בר-אילן (והסכים עמו הרב זצ"ל) נתן פירוש אחר: תואר יוצר חיץ. תואר בא לומר שהנושא גדול מאוד ורחוק מאוד מאתנו, ולמרות הכל נושא התואר הגדול ביותר – בניו יקראוהו "אבא" ופנו אליו בלשון נוכח "אתה". כך אנו המרגישים עצמנו קרובים לאיש ולרעיון וקוראים לעצמנו "בני-עקיבא". דוגמא לכך נמצא גם בתנ"ך, כשיצחק אומר "הקול קול יעקב והידיים ידי עשו", אין להניח שהתכוון במלה "קול" לצליל מוסיקלי, אל שיצחק היה רגיל שעשו יפנה אליו בגוף שלישי כמו שבאמת עשו אמר אח"כ: "יקום אבי ויאכל מציד בנו" והנה מגיע עשו המדומה הוא פונה בנוכח :"קום נא שבה ואכלה מצדי" שהיא לשונו הרגילה, לשון שבקרבה, של יעקב, ועל כן הוא אומר "הקול קול יעקב" קול הקרבה של יעקב לאביו יצחק.

אך שאלה גדולה יותר עלינו לשאול, מה פתאום דווקא "בני עקיבא", למה לא "בני טרפון" או "בני ר' יוחנן"? גם שם זה לבטח היה משתרש אצלנו! ואכן, לא לשווא נפלה הבחירה על ר' עקיבא כי ר' עקיבא מגלם באישיותו את אותו חזון שאליו אנו מחנכים. הוא עמוד התורה שבע"פ ולמעשה עמוד ההלכה, כי התוספתא, המשנה, הברייתא, הספרא והספרי "כולהו אליבא דר"ע"!

הוא גדול מרביצי התורה בישראל. עשרים וארבעה אלף תלמידיו, אין הם סתם מספר סטטיסטי הם מראים את כוחו הגדול של האיש כמחנך דגול וכמורה הדור. הוא גדול בנסתר. שכן ר' עקיבא דרש תלי תלים של הלכות על כל תג ותג שבתורה אולם קווים זערערים, שבעינינו אין להם שום משמעות, הפכו בפי ר' עקיבא לתורה ולעולם מלא. ואל נשכח שבין הארבעה שנכנסו לפרד"ס (לקבלה) יצא בשלום רק ר' עקיבא.

הוא מנהיג גדול – מנהיג רוחני של מרד שלם. ואע"ג שתוצאה מעשית לא הייתה לו, לאותו מרד, מכל מקום, השפעה חינוכית רבה נודעה לו ברעננו את כוחות העם ובהעמיקו את התקוות המשיחיות בלב ישראל. צירוף של גדול המנהיגים, גדול המחנכים וגדול התורה, הם שמהווים סמל ומופת לדרכנו החינוכית - מעשית…

נשאל – והרי אין אנו דומים כלל לר' עקיבא! לא גדולים כמוהו, לא מחניכם כמותו ולא מנהיגים כמוהו! אך התשובה פשוטה: עצם התלכדותנו הציבורית מאפשרת לנו למלא תפקידים שהיחיד אינו יכול למלאותם, והגלומים באישיותו של המנהיג, המחנך והגאון – רבי עקיבא.

בדורנו זקוקים אנו לאופק רחב. לא יכול לבוא אדם ולומר "אני את נפשי הצלתי" ודי. אנו אומרים בפירוש שברצוננו לכבוש את כוח הארץ, ואת כל היהדות להכניס בעול התורה – ואנו מחנכים גם לכך. אל נשכח, מה שיש היום – אתמול לא היה עוד, ושלשום לא חלמנו עליו, ואלמלא יצאנו במבט רחב לפני הדור – כי גם אז את שיש לנו היום לא היה לנו. ואם לעתיד נוסיף ונרחיב מבטנו, נשיג יותר מאשר אנו יכולים להעלות אף בדמיוננו!  לא לחינם דווקא "בני עקיבא" הם שחוללו את המהפכה הגדולה – "המהפכה בישיבות" ויצרו את הטיפוס בן-הישיבה החדש של היום, לא לחינם זכינו אנו לכך שהכוח הדוחף של ההתיישבות החקלאית-דתית בארץ, היה שלנו, כי לנגד עינינו עמד כוח התנופה של ר' עקיבא, כסמל חינוכי, ואליו הרגשנו קירבה אבהית. אין ספק, אין רבי עקיבא מתבייש בבנים כ"בני-עקיבא" ומי ייתן וירבו לו כאלה.. .

                                                                                    הרב אלימלך בר-שאול

                                                                  מתוך דברים לשבת ארגון, סניף רחובות, תש"יט

|מנסה לפחות לעודד|

http://www.haroe.org.il/pics/peulanet/peulanet60all.pdf

סניף גבעת אולגה שבעיר חדרה (לא זה לא סניף של רוסים!!!)

ממש זקוקים למדריכי חוץ (בנים).

בנים רציניים,אחראיים שרוצים לתרום בסניף לא גדול במיוחד אבל משפחתי ממש..

עם חברה ממש שפיצים מוזמנים להגיב וברר...

אני אשמח...

שביעיסטית לשבט 'נעלה' באזור ירושלים.

פרטים באישי..

שביעיסטית לשבט 'נעלה' באזור ירושלים.

פרטים באישי..

  בישוב המעורב (חילוני עם דתיים) אלפי מנשה (בין כפר סבא למחסום צופים) יש סניף בני עקיבא קטן ונחמד שחייב בדחיפות קומונרית לשנה הבאה.

באלפי מנשה יש קצת מאוד דתיים והם גם הולכים ומתמעטים, מה שגורם לחברה הדתיים שבישוב לא להיות חלק מהנוער ולהשאר עם מספר מצומם של חברים בתוך הישוב. החניכים מגיעים ממשפחות דתיות (לא חזקות במיוחד / בחלק מהמשפחות האבא חילוני או שההורים גרושים) רובם לומדים בכפר סבא ובכוכב יאיר (חלקם גם בבתי ספר חילוניים) ובעצם המקום שמרכז את כולם ולחלקם גם מקום החינוך התורני הכי משמעותי זה הסניף. ראש המועצה (חילוני...) מאוד אוהב את בני עקיבא ומאוד עוזר ומעודד, בכלל המועצה והמתנ"ס מאוד משתדלים לעזור ומעריכים מאוד.  קיימת בישוב תנועת הצופים שמאוד אוהבים אותנו ועוזרים לנו ובכלל יש שיתוף פעולה נדיר בין כל הגופים שעוסקים בנוער.

הסניף מונה כ 30-35 חניכים מכל השבטים, 8 מדריכים (רובם מקדומים וצופים) וקומונרית שמיניסטית בהתנדבות (לא מאלפי מנשה). האתגר הגדול והמרכזי זה לשמור על הסניף חי, פועל ותוסס ולגרום לו להיות מרכזי בחיי החניכים.

החניכים מתוקים ומקסימים, המשפחות המארחות מדהימות ובכלל כל הישוב תומך ושמח!

מישהי שמעוניינת לשמוע עוד, או שיש לה חברות שמחפשות שירות בסגנון מוזמנת להתקשר בשמחה ל 0523662873. תזכו למצוות!!!  

סניף מאד מיוחד... פרטים אצלי..

בס"ד

באיזה ועדה הייתם?

מי דיבר?

על מה התווכחו?

והכי חשוב-

מה המסקנות?? מה הצביעו? מה בחרו??

אנחנו מתים לשמוע!!

הייתי בועדת התיישבות והתנחלות בלבבות - כבוד!!!

מי דיבר? הרב דרוקמן, הרב בני וכל ראשי הועדות והרכזים וכו' וכו'...

התווכחו מלא על ההצעות של הועדה שלנו - "אנו קוראים למועצת התנועה לפעול לחיזוק ההתיישבות מתוך עמידה עיקשת על כל מקום ומקום" .

המסקנות - בנ"ע יוציאו חוברת מסודרת עם המסקנות....

חינוך העבירו את כל ההצעות!!

מתי בנ"ע מוציאים סיכום של המועצה?

(אגב, פגשתי השבת את יוחנן בן יעקב, מזכל התנועה לשעבר, והוא לא כ"כ היה מרוצה מהמועצה.....)

אני ראיתי מרחוקה איזה שהיא חוברת של המועצה. אז נראה לי שזה זה- לא?

[מפתיע.]

בס"ד

ממה הוא לא היה מרוצה?

זה ממש מסקרן אותי.

בתור אחת שהייתה שם ומסכימה עם זה שהיה מדהים אבל גם לה יש קצת ביקורת...

בס"ד

למה הוא היה חייב לפתוח משתמש בערוץ 7?!  (ודווקא עם הכינוי הזה?!)

היתה עוצמה!! הרגשתי חלק מדבר גדול!!

אני דווקא שמעתי שהרב בני יצא מרוצה מהמועצה...

ביקורת-

• אם היו מוסיפים עוד יום אחד היינו מרוויחים המון, היה לחץ מטורף שהיה אפשר להוריד  
• לא היו החלטות פרקטיות, ולא נראה שבאמת יצא מזה משהו
• ניסו לשים דגש על כמה דברים ביחד וזה פגע. למועצה קראו "עושים הגשמה" וועדת דרכי הגשמה העלתה את ההחלטות בשעה הכי עייפה בלילה...
• הייתה אווירה של פחד... לא הייתה תעוזה לעשות שינוי דרסטי בתנועה, אלא רק לקחת את הקיים ולנסות להוסיף לו עוד...

נ.ב. כל ההחלטות עברו... ולכן כל הוועדות העבירו הכל...  

שבנ"ע יודעים בעיקר לדבר...

לא שהם לא עושים כלום!! הם עושים, אבל יחסית לכמה שהם מדברים- הם לא עושים הרבה בכלל...

בס"ד

הם לא רציני'ים!

שנה הבאה אני אצטרך ללבוש הרבה את החולצת תנועה בעזרת ה' (כי כנראה אני יהיה קומונרית אם לא אז מדריכה בעז"ה).

למרות שהיא נחמדה אבל לא בשביל ללבוש אותה כל הזמן ובכל מקום חחחח