בוז
קשה רצחפסידונית קשה מאודים אהבה ~אחרונה
בס"ד
באלילומרדבריםשאסור
באלילומרדבריםשאסור
|על סף בכי|
יש אחד שקבוע מגיע לעבודה עם המבורגר או מנה שווארמה וצ'יפס. הוא לא שמן.
יהיה בסדר....
יהיה בסדר....
ים אהבה ~הושלמו 0.0000000000001%
קצרה עם עלילה מהודקת
כמו עקורים כמובן
או המורדת
כלומר שחקנים טובים, בקיצור
פליז אני נואשת
לא אוהבת אקשן
אהבתי מאוד את פאודה כשהיא התמקדה באנשים
הפסקתי לצפות כשהיא הפכה לסדנת אגרוף
וטהרן נראה אותו שטרנץ
אבל אולי שפטתי מוקדם מידי
לא יודע אם מתאים לך.
(ליתר דיוק, מעריך שלא)
אנסה. תודה!
פסידוניתבתמצית, יש 2 סוגי סדרות, אחת כמו האוס שרלוק חליפות חברים המקום הטוב לוציפר שבהן השחקנים הם רק כלי להפיק את הדיאלוגים השנונים, וחוץ מלהפגין שמחה, עצב וכעס השחקנים לא עושים יותר מידי, והשנייה כמו עקורים, המורדת, מראה שחורה, סטוקהולם - השחקנים שם הם מרכיב מרכזי, הדמויות לא בהכרח יפות, העלילה לרוב הרבה פחות דרמטית וכישרון המשחק קריטי לאיכות.
אז אני רוצה סדרה מהסוג השני.
(זה הרבה יותר מומרכב מזה אבל באמת שאני מבואסת על התגובה המחוקה אין לי סבלנות לנסח שוב)
פעם שטחתי את התיאוריה הזאת לשרה
הסוף היה צפוי מדי.
יום סיוט
יש למישהו עבודה בשבילי לשנה הבאה?
בגלל שיש לי עוד חצי שנה לרישיון זה די מסובך, מעדיפה מלכתחילה לא להכנס לזה
חבל לך על הזמן איזה יופי של קו"ח יש לי
כי שמתי לב שאת מתעלמת כשאני כן, גם אם אני שואל שאלה או משהו.
שזה סבבה פשוט קצת מיותר שאגיב אם בעצם את מעדיפה שלא.
/מתחיל להתעלם באלגנטיות/
בס"ד
אני רוצה שתגיב
ואני פשוט גרועה לאחרונה בלתקשר ולכן אני לא מגיבה חזרה
אבל אתה צודק וזה לא יפה אז אני אשתדל יותר מעכשיו
(זה חזר על עצמו גם כשכן הגבת לאחרים, אבל אני לא אהיה קטנוני ונחיתי ואאמין לך 😌)
אני מוצא סתירה בין "אין לי כוח לאנשים" לבין הרצון שיזכרו אותך והבאסה שכבר עכשיו אין למה ולבין התחושה שלבד לך כל כך.
והמסקנה שלי היא שאין לך כוח לאנשים מרחוקים, שזה די ההפך מ"אין לי כוח לאנשים".
בס"ד
אני אוהבת את הרעיון הכללי שיהיה לי קשר עם אנשים ולכן לא בא לי שישכחו אותי ואוותר לבד
אבל כרגע אין לי כוח לדבר עם אנשים כדי לשמור על הקשר
ולא רק זה גם יתגעגעו אלייך
וזה בסדר אם אין לך כוח
בס"ד
וגם אם יזכרו כשאחזור זה לא יהיה אותו דבר
ונכון, זה לא יהיה אותו דבר כי הכל משתנה כל הזמן
כמו שלעולם אי אפשר לחזור לאותו ים
שמעתי פעם ממישהו שלא חיים פעם אחת - מתים פעם אחת. לחיות זה כל החיים.
קצת דמגוגית בעיניי כי מן הסתם פעולה מתרחשת כל זמן שעושים אותה
לחיות זה לכל החיים כמו שלישון זה לאורך כל השינה או שלצייר זה לאורך כל פעולת הציור
החיים פשוט ארוכים יותר והמוות הוא קצר (אלא אם כן לא מתכוונים למיתה עצמה אלא למה שאחריה - ואז זה כנראה לנצח), אבל שניהם מתרחשים רק פעם אחת
אפשר לקחת אותה לכיוון שתיארת ואפשר לכיוון אחר (הכיוון שלי הוא לא לשים על מה שאחרים חושבים).
(ופיזיולוגית אתה חי גם כשאתה ישן)
יהיה בסדר....בדיוק אתמול בלילה אמרתי את זה למישהו, אפילו די באותה שעה שכתבת את זה בעצם.
(הוא אמר שהוא עייף מהחיים, כבר בן 27, אני אמרתי שלא עייפים מהשנים אלא עייפים מהימים כי כל יום מתחילים מחדש)
יהיה בסדר....שני הדברים נכונים, יש גם התחדשות וגם הצטברות. וחשוב לנפוש מדי פעם (לאו דווקא מנוחה פיזית, בעיקר נפשית).
שם למשל לא נחתי לרגע ובכל זאת (כלומר, דווקא זה) זה נתן לי כוחות לכל כך הרבה זמן.
ילדים טנים פוגעים שם בעצמם
והשומרים XXX בלי הכרה
זה מאוד עצוב.
והכי עצוב שאין באמת פתרון
אנשים הם האויבים הכי איומים של עצמם
אבל אוסטרליה רחוקה
לא סתם אומרים שזה גורם לריחוק מהלב.
יש גם הרבה כאב שקרוב אליי יותר
לא שזה סותר. אבל
לכך התכוונתי.
אבל זה עצוב.
התעניינתי לאיזה כאב קרוב את מתכוונת
את צודקת שיש דברים הרבה יותר קרובים
מצד שני רובם הרבה פחות אקוטיים
והאקוטיים כבר די מטופלים על ידי הקרן החדשה ;)
ואין כל כך סיבה לשום דבר ואני לא כלום ממי שחשבתי שאני הכל זר לי הכל לא בריא אם תתקרב מידי למישהו תוכל להרגיש את החולי זה קרוב מידי זה רע מבפנים הכל מעוות אני רוצה לדעת מי אני
הייתי זאת שכותבת
הייתי זאת שקוראת ספרים שאף אחד מסביב לא קרא
אחר כך הייתי זאת שלומדת פילוסופיה
שלומדת יהדות
חתרתי לאנשהו
עכשיו אני לא ולא ולא, עוד אדם מבוגר משעמם עם בעיות
נעודד גם אותך!
אי אפשר לתת לי מלא קליקים אבל תודה!
נשלח לך עוגיות שוקוצ'יפס מקמח שקדים.
יאללה קורונהההההההההההה
בכל מקרה אני מרגישה שאני חיה על סטרואידים
היה לי עכשיו דיון ממש מרתק בפייסבוק שממנו קלטתי שרוב האנשים חושבים שהחיים טובים סך הכל
ורק לי הכל רכבת הרים מעוררת בחילה שדוהרת דוהרת דוהרת יותר מהר משאתה מסוגל לנשום ובאמצע סטיות חדות לכיוונים שיקשו עליך לנשום עוד יותר
אבל הזכרת לי צילום, אולי אני אלך לצלם ודברים יהיו יותר בסדר
ואת צדקת
אגב
117 תגובות בשעה
אני אולי לא שם הרבה אבל כשאני כן זה שוס
לגבי איינשטיין
פסידוניתבאיזה תחום אני גאון? 
(זה ^ סתם מרדף אחר מחמאה. אני די בטוחה שאני לא גאון בשום תחום, האמת. מדכא אולי אבל נכן לגבי כמעט כל האנשים, אין על מה להתלונן)
יוצאת לאופניים
זה סרט מעולה ויש בו שירים מעולים
רק לא מחזמר פליז זה עושה לי רע המילה הזאת
בוזפסידוניתאחרונהאני פטריוטית למות
לפחות בעינינו.
מלשון חן.
ימ''לימ''לסתם.
זו הייתה בחירה של הקודמת שלי, אני המשכתי בשביל לשמור על האחידות.
יש מסמכים שצריךך לשמור אז אני מתייקת אותם בקלסרים.
כן, אני עובדת עם קלסרים.
ים אהבה ~
