שרשור חדש
מילים שעלו על המקלדת אחרי הצפירה...אסתי שטרנבוך

דַּף אֶחָד קָטָן,
קָמוּט קְצָת בַּפִּנּוֹת,
מְסַפֵּר עַל שְׁלוֹשָׁה
שֶׁנָּפְלוּ קָרְבָּנוֹת.

 

מַחְבֶּרֶת חוּמָה
עִם שַׁעַר מֻשְׁקָע,
מְתָאֶרֶת חַיָּל
שֶׁנִּלְקַח בַּאֲלֻנְקָה.

 

יוֹמָן אִישִׁי אֶחָד,
שֶׁנִּפְתַּח בְּטָעוּת,
מְדַבֵּר עַל הָאָח הַגִּבּוֹר 
שֶׁהָיָה לִרְעוּת.

 

וּבְקֹבֶץ ווֹרְד מְסֻדָּר,
בְּגוֹפָן מְכֻבָּד,
נִכְתַּב בִּקְצָרָה
עַל הַבֵּן שֶׁאָבַד.

 

---

 

בָּאַלְבּוֹם הַיָּרֹק
יֵשׁ תְּמוּנוֹת שֶׁל יַלְדָּהּ,
שֶׁבְּיוֹם אֶחָד בָּהִיר
כְּאַיִל נֶעֶקְדָה.

 

הַמַּדָּף הָעֶלְיוֹן
מָלֵא חֲפָצִים,
שֶׁנִּקְנוּ לְתִינוֹק
שֶׁנֶּהֱרַג בַּפִּיצוּצִים.

 

סִדּוּר יָשָׁן מַצְהִיב,
סָפוּג דְּמָעוֹת שֶׁל אֵם,
שָׂרַד כִּמְעַט בְּנֵס 
אֶת הַנֶּפֶץ הָרוֹעֵם,

 

וּשְׁתֵּי בֻּבּוֹת סְרוּגוֹת
שֶׁהֵכִינָה בַּחוּרָה,
נִשְׁאֲרוּ בִּשְׂדֵה הַקְּרָב
מִתְבּוֹסְסוֹת בְּדָם גְּבוּרָה.

 

---

 

מִכְתַּב מֵהַנִּרְצַח,
חוֹבֶרֶת זִכָּרוֹן,
שַׁרְשֶׁרֶת שֶׁנּוֹתְרָה,
בְּגָדִים בְּתוֹךְ אָרוֹן,

 

תְּמוּנָה קְצָת דְּהוּיָה,
צִיּוּר כִּמְעַט גָּמוּר,
אוֹסֵף מַפִּיּוֹת
וּשְׁרַפְרַף טִפָּה קָמוּר.

 

אֵינְסוֹף פְּרִיטִים קְטַנִּים
שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִזְרֹק,
זִכְרוֹנוֹת אַחֲרוֹנִים
שֶׁמּוּלָם אֶפְשָׁר לִפְרֹק,

 

וְכָל אֶחָד מֵהֶם
מֵכִיל עוֹלָם שָׁלֵם,
דְּמוּיוֹת שֶׁלֹּא נִתֵּן 
מִלִּבֵּנוּ לְהֵעָלֵם.

וואוו!! מעורר מחשבותבאמונה תמיד


כתבת מדהים וכואבקיבוצניקית
אימאלהאלפיניסטית

 

מעבר לכתיבה האלופה שלך.. זה היה פשוט עצוב ומרתק ונוגע לקרוא את השיר

תודה רבה

וואו, יפה...!!תות"ח!

נוגע ומשתחל ללב...

נכון עד מידת כאב...

אופס, יצא לי חרוז...

💔path
...רחל יהודייה בדםאחרונה
זה יפה ונוגע
ומעורר מחשבה,

אכן, לא ניתן להם
מליבנו להיעלם.
💔
יִזְכֹּר.נקומה נא
"יִזְכֹּר

יִזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת צַעֲקָתָם הָאַחֲרוֹנָה
אֶת הַדִּמְעָה בְּזָוִית עֵינֵיהֶם שֶׁלֹּא הִסְפִּיקוּ לִמְחוֹת
אֶת הַלֵּב הַפּוֹעֵם בִּרְגָעָיו הָאַחֲרוֹנִים"

סגרתי את המחברת ונזכרתי בו, הכעס והעצב התנגשו בתוך ליבי, ולא ידעתי במי לבחור. או במה. רק רציתי שייגמר היום הזה כבר. אצבעותי רפרפו על האותיות החרוטות בלב המצבה. אולי לב זאת לא המילה הנכונה כאן, אבל זה היה הלב. היד הרגישה כל חקיקה, אבל הלב כבר איבד תחושת זמן. ואז ראיתי אותו, את אותו אחד שהיה מבין חבריו הטובים, מתקרב. פתחתי שוב את המחברת ושקעתי בכתיבה;

"יִזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת חַבְרֵיהֶם הַהֲמוּמִים
אֶת הַתַּדְהֵמָה שֶׁפָּשְׁטָה עַל פְּנֵיהֶם
אֶת הָאֹמֶץ וְהַקֹּשִׁי לְהַמְשִׁיךְ הָלְאָה וְלִנְקֹם אֶת נִקְמָתָם"

לא בכיתי. אני לא מהרגשניות. יותר נכון אני לא מהרגשניות שיראו את הכאב כלפי חוץ. ניסיתי לחשוב איך הם המשיכו, איך הם הצליחו להמשיך הלאה, כשהם נוטשים את אחד מאהובם. באותו רגע לא היתה לי טיפה של כעס, רק תמיהה, לא רציתי לכעוס, רציתי רק לרחם, לחשוב שהם ראו אותו נשרף שם. בתוך בתוך הטנק.
ואז נזכרתי כשהודיעו לנו את הבשורה המרה. רק לי ולאמא. והמשכתי לכתוב.

יִזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת פְּתִיחַת דֶּלֶת הַבַּיִת לִמְבַשְּׂרֵי הָרָעָה
אֶת הַבַּת מִתְפָּרֶקֶת עַל כְּתֵפָהּ שֶׁל הָאֵם
וְאֶת שַׂק הַדְּמָעוֹת שֶׁנּוֹתַר בַּכְּנִיסָה לַבַּיִת

יִזְכֹּר"
...רחל יהודייה בדםאחרונה
מצמרר. מכניס ליום ומעורר מחשבה.
28.2.2021אריק צדק

וְהַתַּרְנְגוֹלוֹת הַמּוּבָלוֹת לַשְּׁחִיטָה,
הַאִם הֵן יוֹדְעוֹת שֶׁהֵן מוּבָלוֹת לִשְׁחִיטָה?
אוֹ שֶׁעוֹד יֵשׁ בָּהֶן אֱמוּנָה
בְּכַף הַיָּד הַמַּאֲכִילָה
וְהָרוֹחֶצֶת
וְהַמְּסָרֶקֶת
וְהַמְּלַטֶּפֶת לִפְנֵי הַשֵּׁנָה

 

אוֹ שֶׁאוּלַי בְּרֶגַע
שֶׁכַּף הַיָּד דּוֹחֶסֶת אוֹתָן
צְפוּפוֹת צְפוּפוֹת
לְתָאֵי הַמַּתֶּכֶת הַקְּטַנִּים,
לַמַּשָּׂאִית הַשּׁוֹרֶקֶת
הֵן מְבִינוֹת כִּי בָּטְחוּ בַּיָּד הַלֹּא נְכוֹנָה
וְדַוְקָא בְּזוֹ הַמַּרְחִיקָה מֵהֶן
הָיוּ צְרִיכוֹת לָתֵת אֶת אֱמוּנָן

..אריק צדק
עבר עריכה על ידי אריק צדק בתאריך א' באייר תשפ"א 00:26

.

12.2.2021אריק צדק

הִנֵּה קָרֵב אֶל קִצּוֹ
הִנֵּה קָרֵב
הִנֵּה קִצּוֹ
עַל קְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת
הוֹלֵךְ וּבָא וְהוֹלֵךְ
וּמֵצִיץ לַבּוֹר
וּמֵצִיץ
וְלֹא נוֹפֵל

כַּמָּה כְּאֵב יֵשׁ שָׁם
עַל
שְׂפַת הַבּוֹר
כַּמָּה כְּמִיהָה

28.1.2021אריק צדק

יְרוּשָׁלַיִם בּוֹכָה בִּימֵי חֲמִישִׁי
וְרִאשׁוֹן
וְשֵׁנִי
וְשַׁבָּת
בָּעֲמָקִים הִיא בּוֹכָה
וּבְגוֹרְדֵי הַשְּׁחָקִים
בְּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה
וּבִישִׁיבָה שֶׁל מַטָּה

 

הַחֹרֶף יָפֶה לָךְ, אֲהוּבָתִי
אֵינֶנִּי יָכוֹל לְדַמְיֵן אֶת פָּנַיִךְ
לְלֹא הַחֹרֶף
רַק בַּצֵּל
אֲנִי מַצְלִיחַ לְזַהוֹת אֶת אוֹרֵךְ

מדהיםאהבה.אחרונה


29.2.2021אריק צדק

יְרוּשָׁלַיִם בּוֹכָה עָלַי
דְּמָעוֹת
שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מִן הַפְּרֵדָה
וְיֵשׁ בָּהֶן
מִן הָרִחוּק

 

יְרוּשָׁלַיִם קָרָה אֵלַי
קְרִירוּת שֶׁל סוֹף יָנוּאָר
בּוֹאֲכָה אַכְזָבַת נְעוּרִים
קוֹרֶצֶת וּפוֹצַעַת וְקוֹרֶצֶת
שֶׁמֶשׁ

 

יְרוּשָׁלַיִם שׂוֹנֵאת אוֹתִי
בִּרְחוֹבוֹת קָרִים
וּמְנֻכָּרִים
שׂוֹנֵאת אוֹתִי בְּחִבּוּק אָפֹר
אָרֹךְ
בְּמַבָּט שֶׁל הַקַּבְּצָן
בַּתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית
בְּמִנְהָרָה חֲשׁוּכָה
לְלֹא סוֹף

מדהים פשוט, תודהבין הבור למים
מקסיםאלפיניסטית

 

מאוד יפה,

אשמח לקרוא עוד חומרים שלך

...רחל יהודייה בדם
איזו כתיבה יש לך,
הראשון ממש .. עושה משהו לא מוגדר.
זה פוצע וחד.

רק חייבת לומר שאת השיר השני הייתי מסירה
זה פורום מעורב.. זה עשוי לגרום לאי נוחות
אכן.תות"ח!

אשמח שתסיר את השני...
אבל השירים האחרים ממש יפים...

מסכימהתפוחית 1
נערךתות"ח!
עבר עריכה על ידי תות"ח! בתאריך א' באייר תשפ"א 23:53


וואו הכל פשוט מדהיםשלג.


השירים שלך ממש יפיםחולות
כיף לקרוא אותם, פשוטים ונוגעים.
אהבה של אבאטוב די

למה את בורחת?

מתחמקת?

זה אני, שכחת?

שנים מחולקים לחודשים

מחולקים לשבועות

מחולקים לימים מחולקים לשעות

לדקות לשניות לרגעים

לכאב..

ופתאום את כבר לא תינוקת..

וכבר יש לך דעה,מחשבות,

ימים וסיפורים שבהם אני כבר לא קריטי כלכך

וקורה שבלילה אני מתחרט

מכה על חטא

שלא אספתי אותך אליי

שלא הכלתי

שלא נתתי מקום

אבל עכשיו כבר מאוחר

מה שהיה היה

אך אי אפשר להתחיל מהתחלה

ואת רחוקה, והכול כבר שבור וסדוק

ועל הלבבות יש חומות, שכבות 

שמרחיקות ומייסרות

ואני יודע שאיתי זה כבר אבוד

אבל אם תמצאי מקום קטן בנשמתך 

בשבילי, שם אהיה מוגן,

אהיה המאושר באדם

אוהב למרות הכל

אבא

 

 

..רחל יהודייה בדם
נוגע וכואב.
ניכר ממש שנכתב מהלב
תודה רבהטוב דיאחרונה


דודמזמור לאל ידי
דוד/

בעת כחול שמים הוריק
נשא את מבטו למרחק
חגור אפוד, מבטו דרוך
סוחב על שכמו משא קרב

כנושא שם מלך חדור תהילה
יפה תואר וזיו תפארה
ידע לשלב יחדיו בחדווה
יד מלכות ויד תורה

כגיבור ארי משחר לטרף
כנשר יגביה מעוף
לוחם נועז, מתאמן ללא הרף
ראשון הוא תמיד לתקוף

ובעת חמה הרכינה ראשה
נדם אף צחוקו לעד
ואילמים נותרנו, אחוזי געגועים
על מלאך אדם שאבד

מפקדים וקצינים ספדו ובכו
על אותו עלם חן מיוחד
מפקד וקצין מצטיין- הם אמרו
שהיווה לחייליו דמות אב

והעולם כמו נמוג
נעצר סיבובו
עת הלך דוד ולא שב

אבודים, ובוכיים
נשאנו עיננו
כואבים לכתו לשווא.

וואו...תות"ח!אחרונה

מדהים, אהבתי ממש את הביטויים שנלקחו על דוד המלך מהתנ"ך ושולבו בשיר, יפה מאוד...
מצפה שתשלח עוד בסגנון כאלו, ממש אהבתי...

שכוייח...!!

היום (אתמול)גומת חן
שואה.
מילה של פעם בשנה
קורע לב
לב מאבן
מאנושיות לחיות
רעבים ללחם
ואני
אני מתלוננת שהלחם שלי יבש
שפספסתי את האוטובוס
שאני רבה עם ההורים
עשירה
ומתלוננת
זה צובט
צובט ולא עוזב
וזה תחושה של פספוס
אני רוצה לשנות משהו
לתקן
לעשות שיהיה יותר
טוב
אבל הכל נגמר
כבר אי אפשר
זה נמצא בעבר
איך להמשיך כרגיל בחיים?
ומה נעשה כשהם באמת לא יהיו כאן
ואנחנו נהיה העדים שלהם
האם אנחנו *באמת* יודעים?
אין כמו סיפור ממקור ראשון
זה מתגלגל אחרת בלשון
הלב דוקר עוד פעם
כמו קלשון
חוסר אונים משווע לא מצליחה לישון
מדמיינת את הגוויות הרזות
שבקושי חיות
אני רוצה לתקן! אני רוצה לעשות טוב!
אבל עכשיו
אי אפשר
זה כל כך כואב
אני מבטיחה לעצמי להתנדב למען ניצולי שואה
לנסות לזכור את סיפור שלהם
להיות
עדה



יפה מאודחלילוש
תודה)גומת חן
וואו נשמה אחתאלפיניסטית

כתוב נוגע

❤️❤️גומת חן
...רחל יהודייה בדם
תודה לך.
זה מעורר מחשבה
ודוקר.
בדיוק מה שהרגשתי שכתבתי את זה❤️גומת חןאחרונה
אני מאוד אוהבת את הפורום הזה❤שלג.

זהו רק רציתי להגיד

|מצטרף לאמירה|בין הבור למים
גם אני! ממש!!באמונה תמידאחרונה


החיים שלה נעצרו, קצת אחריו.האקונה מאטטה:)
החיים שלה נעצרו קצת אחריו.
קצת אחרי שהחיים שלו נגדעו ולא ישובו אליו.
הוא יצא כרגיל, עם חיוך מתוח על השפתיים,
הוא אמר לה שהכך יהיה בסדר ואין לה מה לדאוג בינתיים.
הוא הבטיח לה, הוא הבטיח לה לחזור.
ושוב פעם הזכרונות קופצים לאותו יום שחור.
לאותן הבטחות, ותקוות.
ואז נפילות, וכאבים ואכזבות.
היא קמה לעוד בוקר נורמאלי,
לעוד יום רגיל.
היא נחסתה לאפות וגילתה זשה יצא לא אכיל,
היא מלאה בדאגה, אבל היא הבטיחה לחייך.
איך הוא הוציא ממנה כזו הבטחה? איך?
הפאלפון מצלצל, הוא נמצא על הקו.
"מה שלומך? איפה אתה נמצא עכשיו?"
"אני בסדר, נלחם למען המדינה",
ואז הוא הפיל את הפצצה בזהירות עדינה,
"תקשיבי, אני נכנס לעזה עוד קמה דקות,
אבל אני אהיה בסדר! ושלא תעזי לבכות!!"
שתיקה. פחד מחלחל.
הלב כבר מעכשיו מתחיל להתפלל.
"הי, אני צריך שתאחלי לי הצלחה,
רגערגע, את בוכה?"
"לאלא, אני בסדר, הכל טוב"
על מי היא עובדת? כל הפאלפון כבר רטוב.
"אבל אתה מבטיח שאתה חוזר לכאן ואני אראה אותך שוב?"
"מבטיח אהובה שלי, את תראי אותי שוב."
"יופי, אז כשתחזור יש לי חדשות משמחות,
שיהיה לך המון ב"הצלחה, נשיקות"
"אוהב אותך"- הקו מתנתק.
והלב? הלב מתקתק.
סופר כל דקה, כל שניה. לא מחמיץ אפילו רגע אחד.
ובינתיים הוא שם מתכונן בצד.
לוחש תפילה ויצא לתוך האש,
בהמון אהבה ואמונה הוא מתחמש!
הוא נלחם על האדמה שלו, ואין לו ברירה-
ופתאום- בום. כדור נורה.
הישר לחזה, אבל אין מוות מידי.
הוא תופס בידי של חברו ולוחש לו- "יהודי,
תגיד לה שניסיתי בשבילה, באמת נסיתי לשרוד. תגיד לה שנלחמתי בשבילה ושאני רוצה שתמצא עתיד טוב יותר. ורוד.
תגיד לה שאני לא מרשה לה לבכות המון, שאני רוצה שהיא תתקדם בחיים, ושאני אוהב אותה המון"
ואז הוא שחרר, את נשמצו השיב לבוראו,
ובצד השני של המדינה דופקים על דלת ביתו
שלושה חיילים, היא מציצה מהתריסים.
החא לא מסכימה להכניס אותם לחדרים.
"התבלבלתם בבית! התבלבלתם במשפחה!!
זה לא יכול להיות!"
היא קורסת, ובוכה.
ועל הקבר שלו היא מתפרקת,
"הבטחתי לך בשורות טובות" היא אומרת.
"אז שתדע שאני בדיוק נכנסתי להריון,
ואל תדאג! אני מבטיחה שהוא יכיר אותך, הילדון..
ואני אוהבת אותך, ואני מצטערת שאני לא עומדת בהבטחה ואני בוכה,
אבל קשה לי, ואני מתגעגעת.
בחיי עוד שניה אני משתגעת!"
והחיים שלה נעצרו קצת אחריו.
קצת אחרי שהחיים שלו נגדעו ולא ישובו אליו.
והיא הבטיחה לו לחייך, להלחם בשבילו כל יום מההתחלה.
בדיוק כמו שהוא נלחם בשבילה.
...רחל יהודייה בדםאחרונה
אחחח כמה כואב וכמה חי.
הייתמזמור לאל ידי
גולו- 4 שנים בלעדיך...💔

היית/כפיר גולן

היית טל
על שכבת מרבד
רצופה
אבני שיש צפים
היית שבילי
עלי כוכבים
נובטים, מנביטים
זוהרים.

היית לנו אושר
היית לנו לילה
חרישי
כאור הסתיו
היית בוקר
היית אושר
נשא ברוח
האכזב.

היית מלך
עטור תהילה
נושא מטה
ואדרת קטיפה
היית מלאך
מבהיק בגוף
היית אור
מכוסה ועטוף

היית לנו אושר
היית לנו לילה
חרישי
כאור הסתיו
היית בוקר
היית אושר
נשא ברוח
האכזב.

מה נותר
עוד לילל
עם אוושת הרוח
וירח אפל
מה נותר עוד
רק לבכות
על בדי עמל
דם יזע ודמעות

לוואי תנוח
על משכבך
בטהרה
לוואי אל ירומם
את עמו הנדכא
לוואי לא יפול
עוד חייל
נושא בשורה
לוואי ולעולם לא תקונן
עוד אם עבריה.



(תשמעו את השיר🙏)


פוסט טראומהמזמור לאל ידי
אַל תַּשְׁאִירוּ אוֹתָנוּ לְבַד
לְהִתְמוֹדֵד עִם הַפְּחָדִים
אַל תַּשְׁאִירוּ אוֹתָנוּ לְבַד
עִם רְסִיסֵי חַיִּים

אַל תְּפוֹצְצוּ לוֹ אֶת הַשִּׂמְחָה
וְתַשְׁאִירוּ רַק זִכְרוֹנוֹת
מִקּוֹלוֹת הַפְּצוּעִים, הַצְּעָקוֹת,
וְהַמֵּתִים בַּתְּעָלוֹת

אַל תַּחְזִירוּ אוֹתָנוּ לְשָׁם
לָמוּת שׁוּב בְּיַחַד אִתָּם
תִּהְיוּ חֲכָמִים וְתַקְשִׁיבוּ גַּם לָנוּ
הַפְּצוּעִים שֶׁקּוֹלָם נָדַם

כִּי אֲנַחְנוּ הָיִינוּ שָׁם
בְּסֻגְ'עִיָּה אוֹ לְבָנוֹן
וְנִשְׁמָתֵנוּ לָעַד תְּדַמֵּם
אֶת מַשְׁבְּרֵי הַשִּׁגָּעוֹן

אֲנַחְנוּ הִקְרַבְנוּ הַכֹּל
שֶׁתּוּכְלוּ לִחְיוֹת כָּאן בְּשַׁלְוָה
אָז לָמָּה עַכְשָׁו אֲנִי צָרִיךְ
לִצְרֹחַ אֶל הַדְּמָמָה

בְּבַקָּשָׁה תִּהְיוּ רְגִישִׁים
בְּבַקָּשָׁה תַּרְגִּישׁוּ גַּם אוֹתָנוּ
שֶׁמִּסְתּוֹבְבִים בָּעוֹלָם כְּמוֹ מֵתִים
נוֹשְׂאִים אֶת שְׁאֵרִית חַיֵּינוּ

אַל תַּהַרְסוּ לָנוּ אֶת שִׂמְחַת הַחַג
אַל תִּפְתְּחוּ אֶת הַצַּלָּקוֹת וְהַפְּצָעִים
תְּנוּ לוֹ לִישֹׁן בְּשֶׁקֶט
לְלֹא רַעֲמֵי הַנַּפָּצִים
...רחל יהודייה בדםאחרונה
אחח כואב כל כך,
אם אתה נמנה עליהם(וגם אם לא) אאחל לך רק טוב,זה כואב..
ואם לא, אז השמעת כאן זעקה שראויה להישמע
סא"ל עמונאל מורנומזמור לאל ידי
אל מערכות ארצו יצא
בחירוף חיים ומולדת
על שבילי השכול שם נטע
את זרעי תחיית השלכת

את שלהבת אש-קודש נשא
בניתוץ חילולי תפארת
במבטו העז, המצמית והנורא
הניף חזון ארץ אחרת

על זאת תקונן ארץ
בנפול גבור עדריה
את דמו החשיב כמים
לשיחרור כבלי שבייה


...רחל יהודייה בדםאחרונה
גיבור. אלו הגיבורים שלנו!
💔
צְבָעִים.נקומה נא
הַדֶּרֶךְ לַכִּנֶּרֶת, הַנּוֹפִים, וְהָאָרֶץ הַזּוֹ, הִיא הָיְתָה בְּשִׂיא יָפְיָהּ, וַאֲנִי מִלְמַלְתִּי תּוֹדָה בִּשְׂפָתִי, הוֹדֵיתִי לוֹ, לְאוֹתוֹ אֶחָד בַּעַל הַמִּכְחוֹל הַקָּסוּם, שֶׁמְּאַיֵּר וְצוֹבֵעַ אֶת הָעוֹלָם בִּצְבָעִים כֹּה מְאִירִים, כֹּה נוֹגְעִים, הַצֶּבַע הַתָּכֹל נִבְלָע לוֹ לְאִטּוֹ בָּאֲדַמְדַּם, שֶׁסִּמֵּל אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת, וּמִבַּעַד לְחַלּוֹן הָאוֹטוֹבּוּס הַכֹּל הָיָה נִרְאֶה כָּל כָּךְ יָפֶה, וְטָהוֹר, וַאֲנִי הִתְפַּלַּלְתִּי שֶׁלֹּא יִגָּמֵר לְעוֹלָם. לְפֶתַע פָּרַץ עַז שֶׁל שָׁחֹר הֻתַּז עַל הַתְּמוּנָה. וְהָעוֹלָם נִבְלָע.

הַדֶּרֶךְ לַכִּנֶּרֶת, הַנּוֹפִים, וְהָאָרֶץ הַזּוֹ, הִיא הָיְתָה בְּשִׂיא יָפְיָהּ, אַךְ אוֹתִי לֹא עִנְיַן הַיֹּפִי, אֲנִי רָצִיתִי רַק לָרֶדֶת בְּאוֹתָהּ תַּחֲנָה. וְלִכְעֹס. לִכְעֹס עַל בַּעַל הַמִּכְחוֹל הַיָּפֶה, שֶׁצּוֹבֵעַ אֶת הַחַיִּים בִּצְבָעִים אֱלֹהִיִּים, וְשֶׁמְּטַמֵּא אֶת הַתְּמוּנוֹת שֶׁלּוֹ בְּגָוֶן שָׁחֹר. רָצִיתִי לִכְעֹס עָלָיו עַל הַשִּׁתּוּק שֶׁתָּקַף אֶת גּוּפִי, הַכְּאֵב הַפִּתְאוֹמִי מֵאוֹתָהּ תְּאוּנָה. רָצִיתִי לָרֶדֶת בְּאוֹתָהּ תַּחֲנָה וּלְהִתְגַּלְגֵּל לְשֵׁם עִם הַכִּסֵּא הַשָּׂנוּא עֲלֵי, אַךְ הָאוֹטוֹבּוּס הִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ. בְּעוֹדִי עָלָיו. קְפוּצַת שְׂפָתַיִם.

הַדֶּרֶךְ לַכִּנֶּרֶת, הַנּוֹפִים, וְהָאָרֶץ הַזּוֹ, הִיא הָיְתָה בְּשִׂיא יָפְיָהּ, וּבַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה מִזֶּה חָמֵשׁ שָׁנִים, אֲנִי הוֹדֵיתִי לוֹ, עַל הַצְּבָעִים שֶׁמְּקַשְּׁטִים אֶת גּוּפִי, הַסֶּגוֹלִים וְהַכְּחוֹלִים, הַקַּוִּים הָאֲדֻמִּים שֶׁמְּעַטְּרִים אֶת רַגְלִי, אֵלֶּה שֶׁבְּנֵי הָאָדָם קוֹרְאִים לָהֶם שְׂרִיטוֹת וְצַלָּקוֹת, וּבְעִקָּר לְהוֹדוֹת עַל הַתְּאוּנָה. שֶׁבִּזְכוּתָהּ הַצְּבָעִים נִכְנְסוּ אֵלִי. לְלִבִּי.
מרגש ויפהבין הבור למים
העברת רעיון חזק ואני ממש סקרנית על התהליך באמצע שלא תועד (;
איפשהו בין הבית השני לשלישי...

מקסים
באלי עוד...
♥️נקומה נא
אני אוהבת שהלב לפעמים משלים בעצמו.
מעורר מחשבה ויפהרחל יהודייה בדם
יש פה משהו עדין ומיוחד.
תודה♥️נקומה נא
את מדהימה שאת מגיבה לכל אחד.
וואו... חזק ביותר.אני הנני כאינני

מקום ראשון בתחרות פרוזה. אני מעניק.

♥️נקומה נא
חח תודה נשמה.. הלוואי🙏🏽יש גדולים ממני.
...שלג.

מדהים.

♥️נקומה נאאחרונה
תודה נשמה.
🕯🕯🕯שלג.
חנה קראו לה
כמעט בת גילי
ועיניה חומות כדבש.
אהבה היא ללמוד
ולטפל באחיה הקטנים
שערה הייתה קולעת כחלת שבת רכה.
כמוני הייתה כותבת בלילות
מילים קטנות
המסתירות ומגלות על נפשה
וכשהייתה אופה עם אמה
חלות של שבת
כצמתה
היו השכנים מתפלאים ומתענגים מריחן
ומשבחים אותה מאוד
ומהללים כשרונה הנפלא.
במעי אמה ראתה היא מסוף העולם
ועד סופו
גם כעת היא צופה בי מלמעלה,
אולי
עיניה החומות, כגדרות התיל
או הכחולות כעיני המפקד
או הירוקות כשל אמה הבוכיה
מביטות בי דרך השלהבות
כתבת נפלאבין הבור למים
הרבה תחושות חלפו בי
רוך, עצבות שקטה, נחמה...
ממש סיפור שלם מאחורי כמה מילים
תודה רבהשלג.

נוגע.אני הנני כאינני

בהשראת יום השואה אני מתאר לעצמי.

תודהשלג.אחרונה

כן..

לא זוכרת אם כבר העליתי פה, אשמח לביקורתבין הבור למים
את עומדת יחפה בחדר הריק
במבט מרושל, קצת פרוע
יש משהו במבט הזה
שעושה להתפרק
משהו בבדידות שלך
יותר מידי כנוע

יש עצב דק בשקט
ושלווה מסתורית
יש מנגנינה שדוחקת בך לנוע
בריקוד של גוף שפוף
במחול פשוט, צנוע

בשובבות ויופי רך,
בעדינות ורגש
גופך החשוף ירקד
ודמעות אכזבה שיצאו מליבך
יחלפו ואיתן הכאב

הצלילים נדמו
את נעמדת עייפה בחדר השותק
משהו בלב שלך עכשיו רגוע
משהו בכאב שלך
הרבה פחות זועק
...רחל יהודייה בדם
וואי זה טוב.
השירים שלך, יש בהם משהו מפחיד.
כמו סם.
אויש, מקווה שזה סם טוב ❤בין הבור למים
...רחל יהודייה בדם
זה נאמר כמחמאה
ולא חוזרת בי⁦⁩🧘
אהבתיקיווע

השיר מכניס את הקורא ישירות אל הדמות וישירות אל ההתרחשות וזאת אומנות לכנס את שניהם בארבעה בתים. מאוד אהבתי את המעבר של הנערה ממקום "יותר מידי כנוע", שרוצה לרחם על עצמו ולהנות מהעצב למקום שובב שדווקא הבדידות והעצב דוחפים אותה לריקוד בלי גבולות בחדר שלה. ניסיתי לקרוא כמה פעמים את הבית השני, בהתחלה בשקט ואחר בקול, משהו בחריזה בו, במשקל בין השורות לא הסתדר לי, חושב שכדאי להוסיף עוד כמה מילים בשורה הרביעית או החמישית שלו שלו או לחלופין להוסיף עוד שורה כי הוא כאילו נגמר מוקדם מידי. צריך לבלום אותו קצת יותר רך.
פחות התחברתי למשפט "הרבה פחות זועק", לא יודע להסביר למה.
הכי אהבתי את המשפט- 
יש עצב דק בשקט
ושלווה מסתורית
יש מנגנינה שדוחקת בך לנוע
יפה מאוד מאוד

תודה!בין הבור למים
כתבת אחד לאחד את כל מה שלא עבר לי חלק בשיר ;)
ישנה אפשרות לסדר זאת, אבל זה יעלה לי, למשל, בשינוי של המשפט שהכי אהבת

בכל אופן, תודה רבה על התגובה המפורטת
בשמחה. תודה על השיר המקסים.קיווע


כבר אמרתי לך,אני הנני כאינני

את כותבת ישירות להלחנה, יש קצב קריאה לשירים שלך וסגנון שפשוט דורש את זה.

וואלה? אני ממש חושבת הפוךבין הבור למים
אמנם אני משתמשת בחריזה לא מעט אבל המבניות לא תמיד ברורה
ואין חלוקה לבתים או פזמון...

אבל תודה!
מי אמר שצריך פזמון לשיר?אני הנני כאינני

קצב קריאה לא קשור בהכרח למבנה מסודר.

למישהו יש את "אחרי שהתנגשנו" בדרייב?ראובן רוט


אני יוצאת מנקודת הנחהבין הבור למיםאחרונה
שבשירים פזמונאים ובשירים שמיודעים להלחנה אמור להיות פזמון, או לפחות מבנה מסודר
יפה מאד!path


..ארץ המחשבות
כל כך יפה, עדין ורוגע...
וכתוב מאוד יפה
במנגינה שמתאימה לתוכן
דף אחד חלקpath

יד גרומה
שולפת מהמדף,
לוטפת, נייר אחר דף.

 

שקיעה
כוספת בסף,
האופק נכסף,

 

ומכסיף,
כהכרח הדוחק לחלום,
המוסיף להלום,
בראשי,
אין זאת אלא כי פנה יום.

 

הנני
ננער,
הספר
נסגר,
לוכד דמעה קטנה,
של מעבר.

 

ובחשכת אשמורת,
מוסך דיו של רגע,
שנכרת,
באבחת עבר כענן קטורת,

 

וענן, של מטר,
טופף על השורות הצפופות,
עד צאת השמש, דבר אחד נותר,
אחוז ביד איתנה,
באצבעות כפופות,

 

דף אחד חלק.

ואו מיוחד מאודבין הבור למים
סגנון ייחודי ורעיון חזק שמתואר מקסים
(לפחות איך שאני הבנתי את הדברים)
וואו.. תודה!path
...רחל יהודייה בדם
באמת מיוחד.
הכתיבה, המבנה.
זה עמוק ויש בזה משהו ממכר.

אהבתי מאוד
תודה! שמח לשמועpathאחרונה
שיר קצרצרשפיר כאמרתי

כמים הפנים לפנים

כן כל מה שאנשים רואים

כל מה שאתה עושה

חשוב עליו לפני מעשה

מפני שאם תעשה רק טוב

העולם ישיב לך בוורוד וצהוב

אך אם תעשה לאנשים רק רע

זה בדיוק מה שתקבל בחזרה

 

 

...רחל יהודייה בדם
נקודה נכונה ומעוררת מחשבה
תודה..
יישר כוח...!תות"ח!אחרונה

קצר וקולע, עם מסר יפה, מסר פשוט כזה...

אהבתי...

טוב, ניסיתי.אני הנני כאינני

אז, יש לי חיבה גדולה לפיוטים וניסיתי לראשונה (אחרי כמה פיוטים ללא מנגינה שכת' ואחד הלחנתי בעצמי) לכתוב מילים על שיר ערבי מקורי. הקישור למנגינה (שיר בערבית, ישנה זמרת): 

 

והפיוט (אשמח לביקורת, עדיין ישנם כמה שיפוצים לשוניים (דקדוקיים וניקוד) שעלי לסדר, אני יודע. לא הקפדתי על כללי יתד ותנועה, מחילה. אשמח לראות אם התלחתם לעמוד על כל ההרמזים):

 

שֵׁשֶׁת יָמִים בִּמְלָאכָה / וּבַשְּׁבִיעִי בָּאָה מְנוּחָה.

אָכוֹל וְשָׁתֹה בִּרְוָחָה / וּמִן הַתּוֹרָה אַל תָּנַח יָדְךָ.

 

צִוָּה אֵל חַי מֵעֲשֹוֹת דְּרָכַי / מִדַּבֵּר דָּבָר וּמִמְּצוֹא חֲפָצַי;

שַׁבָּת עֹנֶג, קֹדֶשׁ לַאדֹנָ-י.

 

בְּשִׂמְחָה אָכִין הַנֵּרוֹת / תַּרְגּוּם אַחַר שְׁנֵי מִקְרָאוֹת.

אֶשָּׁמֵר מִן טָ"ל מְלָאכוֹת / מוֹצִיא וּמְרַקֵּד בָּהֶן נִזְכָּרוֹת.

                הָפֵר כַּעַס וּמָדוֹן אָסִיר / פֶּן אֵשׁ גְּהִינָם בְּשַׁבָּת תַּבְעִיר.

 

צִוָּה אֵל חַי מֵעֲשׁוֹת דְּרָכַי / מִדַּבֵּר דָּבָר וּמִמְּצוֹא חֲפָצַי;

שַׁבָּת עֹנֶג, קֹדֶשׁ לַאדֹנָ-י.

 

תְּחִלָּה הוּא לְמוֹעֲדֵי אֵל / עֵת דּוֹדִים כַּלָּה וְאֵשֶׁת חֵיל.

עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ בְּבוֹא גּוֹאֵל / קִדְּשׁוֹ מִבְּרֵאשִׁית וּלְיִשְׂרָאֵל.

 

צִוָּה אֵל חַי מֵעֲשׁוֹת דְּרָכַי / מִדַּבֵּר דָּבָר וּמִמְּצוֹא חֲפָצַי;

שַׁבָּת עֹנֶג, קֹדֶשׁ לַאדֹנָ-י.

 

תְּמִימִים הוֹסֵף וּמְנָחוֹת עִשָּׂרוֹן / וְעַם בְּחִירָךְ בְּחֵן יָרֹן.

רְצֵה בְּעַמָּךְ וּמִגְדּוֹל  לְזִכְרוֹן / הָעַל אֶת יְרוּשָׁלַיִם, שַׁפְרִיר חֶבְיוֹן.

                שָׁמַיִם וּצְבָאָם, תַּכְלִיתָם הָעֵד / הָאֱמוּנָה יְסוֹד עוֹלָם וָעֶד.

 

צִוָּה אֵל חַי מֵעֲשׁוֹת דְּרָכַי / מִדַּבֵּר דָּבָר וּמִמְּצוֹא חֲפָצַי;

שַׁבָּת עֹנֶג, קֹדֶשׁ לַאדֹנָ-י.

..רחל יהודייה בדם
רגע, אתה כן רוצה ביקורת?,לא מקניטה , שואלת
כמובן.אני הנני כאינני

ביקורת כן, שבחים וכד - לא.

...רחל יהודייה בדםאחרונה
הייתי כותבת לך ביקורת אבל בלי להוסיף משפט קצת מחמיא הביקורת לא תשקף..

אבל אכבד.
רק לא מזמן גיליתי את הפורום הזה...אז נכתוב משהו...תות"ח!
עבר עריכה על ידי תות"ח! בתאריך כ"ז בניסן תשפ"א 16:14

הגיעו מים עד נפש
ארובות השמים נפתחו
והיונה יצאה לבדוק, לחפש
הקלו המים, אם נשפכו
יצאה היונה לעת ערב
חיפשה בכל היקום
וראתה עדיין יש חרב
המלחמה קרובה לקום
חזרה היונה לתוך התיבה
מאוכזבת ומבואסת
כולם חשים בכאבהּ
וכך אל התיבה נכנסת

 

ויגברו המים על הארץ
הכל נשטף במים
כל החטאים, הקלקולים, השייגץ
נמחו מתחת השמים
חשבה היונה אולי הזמן הגיע
הכל הגיע לאשורו
וכאשר המצב ירגיע
נראה אם הפך הכושי עורו
אך היונה לא מצאה מנוח
לכף רגלה לא היה מקום
כי כולם עסקו במשחקי כוח
והיונה נשארה במרום
נשאה היונה את כנפיה
התכנסה חזרה לתוך התיבה
אל תוך החסד האינסופי, השופע
במקום היחס שבחוץ, האיבה

 

ויכלא הגשם מן השמים
הופסק מלשטוף ומלמחות
ויעבר א-לוקים רוח...וַיָשֺכּוּ המים
הארץ התחילה להתאחות
חשבה היונה בראשה
עכשיו העולם נרפא
חושבת וכך עושה
יוצאת לראות מי לא נספה
ראתה הכל הושחת
הכל כֻּסה בזרם
אך מלפני הכל, מתחת
צומח כרם
שבה היונה אל התיבה
וחיוך נסוך על שפתיה
ראתה אחרי הרבה זמן טבע
ולפתע חלום את מחשבותיה קוטע

 

חלמה על שלום בכל עבר
אנשים אוהבים ועוזרים
ואין חמס, שוד ושבר
הולכים ביחד הורים ומורים
וכשהיא נמה את שנתה העריבה
העורב יצא לסייר בחוץ
וחזר עם עיתון בכריכה צהובה
משהו ממש לא נחוץ
ראה רכילות עסיסית
קרא על כדורגל וספורט
אך הוא, אישית
הכי אוהב חידות קשות
ראה את החדשות העדכניות
את הפוליטיקה והעניינים
ראה בבורסה את גובה המניות
את ההופעות, הזמרים, הנגנים

 

והנה היונה משנתה הקיצה
ראתה את העורב קורא
שלחה את עיניה והציצה
חשבה זה מידע פורה
אך ראתה את כל השקרים
שכתובים שחור על גבי לבן
הוא דוחה אותו והוא אותו מחרים
משהו לא ממש מובן

 

המים היו הלוך וחסור
השמים מהצוהר נראו
וחוץ משחור, לבן ואפור
צבעים עזים את העולם מלאו
היונה יצאה מן התיבה
כנושאת מחשבה או משאלה
שאולי אפשר להתעלות מעל הטבע
חיסרון להקטין ולרכוש מעלה
כי כבר כלו כל הקיצים
היונה משוועת לצאת
ובמקום לירות חיצים
אפשר במקום חיבוק לתת

 

יצאה היונה למצוא מנוחה
להוריד ת'ראש באיזו פינה
ולפתע הרגישה בעיני רוחה
את הופעת השכינה
כי כאשר חלומה התגשם
ושלום שרר בין כולם
יכול להופיע שם השם
ולהתפשט בכל העולם
עלה זית טרף בפיה
היא יושבת וחושבת
מתי משיח יופיע
גאולה בעולם מתרגשת

 

ומה עם העורב, אתם שואלים...?
הוא סגר את העיתון
וחי באמת את החיים
בלי חרחור או מדון
את העולם הבין יותר טוב
בלי גשמיוּת וחיצוניוּת
שהעולם חלילה לא יהיה רטוב
אלא מגשם קוממיות
גשם זך ונקי
יֵרד טהור מן הרקיע
ולא חוּמצי, מלוכלך כי
הקב"ה מלמעלה משפיע!

@מאן דאמר

...רחל יהודייה בדם
מאוד מאוד אהבתי.
זה מיוחד. יפה ומעניין.
רק המבנה לדעתי היה אפשר לשנות קצת
האורך והמבנה מקשים מאוד להתרכז
ולזכור מה היה קודם.

תמשיך לכתוב.
תודה רבה...!!תות"ח!

מה זאת אומרת המבנה...?
כאילו, לא הבנתי מה בדיוק לשנות...
ממש תודה רבה על ההערה, אני לא אוהב שאנשים רק אומרים שכוייח ולא אומרים לי ביקורות שיכולות לשפר את השירים שלי הרבה יותר...!!

תודה...
ובעז"ה בלנ"ד אשתדל להמשיך לכתוב...

...רחל יהודייה בדם
כאילו הכל מין נמרח על הדף , אותו אורך של השורות,
כאילו ניכר שהתוכן נכתב בהשקעה ופחות היה דגש על המבנה, על השורות,האורך וכו'

בכיף 🙂
...תות"ח!

אה, הבנתי...
אז לא הבנתי, מה בדיוק לעשות...?
לקצר ולהאריך שורות...?
ואיך לשנות את המבנה בדיוק...?
שוב תודה...

...רחל יהודייה בדם
לנסות לחשוב איך נכון לכתוב את זה מבחינת המבנה, כמו שלשיר יש מבנה אחד ולסיפור מבנה אחר וזה מתבטא באורך שורות,בירידת שורה וכו'
תחשוב איך הכי נכון.
איך אתה רוצה להציג את זה,כקטע, כשיר ותתאים את זה ככה
ותשים לב יותר שירידות השורה הן לא אקראיות אלא יש להן משמעות
ואסביר מה הכוונה משמעות,
למשל בשיר, כשאתה רוצה להדגיש מילה מסוימת אתה יורד שורה ושם אותה לבד ואז היא מקבלת מין מקום מיוחד משלה וזה נותן את האפקט של המשמעות המיוחדת,
כך גם כאן, שים לב אולי יותר שהירידות תהיינה עם משמעות ולא סתם לרדת שורה.
ואולי עם האורך ניתן לכתוב את זה אחרת, אולי יותר כמו קטע ופחות כמו שיר.
תחשוב מה נראה לך 🙂
בהצלחה!
....תות"ח!

וואו, תודה רבה על הסבלנות הרבה לכתוב הודעה כזו ארוכה ומפורטת...
הבנתי...
ואכן, כשערכתי עכשיו והורדתי שורות, השתדלתי להוריד שורות בכוונה במקומות ספציפיים שייתנו משמעות, אבל לא התעמקתי יותר מדי...
אם זה כמו קטע, אז לשנות מהסגנון ולעשות אותו בלי חרוזים או עם שורות יותר ארוכות כאילו...?
אוקיי, סבבה, תודה רבה על הכל...

...רחל יהודייה בדם
עבר עריכה על ידי רחל יהודייה בדם בתאריך כ"ז בניסן תשפ"א 16:55
הכוונה הייתה יותר לעניין השורות היותר ארוכות.
לאו דווקא שצריך לעשות מזה קטע.
אפילו ניתן לצמצם את הכל קצת , כאילו לקחת את הדברים הכי טובים, לפעמים זה מעצים את העניין ונותן לטקסט עוצמה גבוהה יותר מאשר למשל אדם שכותב את כל הדימויים שעולים לו

ושוב,בכיף🙂
...תות"ח!

הבנתי, תודה...
וואו, זה קצת קשה לצמצם, אבל אשתדל...
תודה על הטיפים, עזרת...

...רחל יהודייה בדם
בכיף, שבת שלום לך
...תות"ח!


רק עכשיו רואה...
שבוע טוב, לילה טוב וחודש טוב...!!

וואו, ארוך..אני הנני כאינני

ברוך הבא!!

...תות"ח!

כן, יצא קצת ארוך...😅
תודה רבה...!!
ורק את הפורום הזה גיליתי עכשיו, אני לא ניק חדש...

הבנתי, ברוך הבא לפורום...אני הנני כאינניאחרונה


שיר שכתבתי שנה שעברה ליום הזיכרון (לחללי צה"ל ונפגעי טרור)אסתי שטרנבוך

הן יורדות לצידי הדרכים
אחת ועוד אחת
ולמרות שהחיים ממשיכים
הכאב לא פחת.


הרכבת שועטת, ממשיכה לנוע
ואני כלואה בתוכה
ליבי הקטן מוצף געגוע
ובתוך ים של כאב אני שוחה.

 

---


הן זרוקות בגלוי בשולי הכבישים
אך כולם כבר שכחו
מחלונות הרכבת הציצו פעם ראשים
הביטו לאחור ודמעותיהם מחו,


אך הרכבת נסעה, החיים התקדמו
וגזירה.. שישתכח מן הלב
הבטחות הבורא אכן התקיימו
רק בודדים עוד נושאים בכאב.

 

--


הן עומדות בשורה מסודרת
תמונה על יד תמונה
המולת אנשים לידן עוברת
מעיפים מבט פעם בשנה.


ליחס הן זוכות רק לעיתים רחוקות
כל שנה בקביעות, יום אחד
אך גם אז הן מיד לפינה נדחקות
יש רק דקת דומיה לעם הנכחד.


כן, הן כבר עם, אותן מדוברות
הן כבר מזמן לא יחידות
הן עם שלם של שאיפות קבורות
עם שלם של אבידות.


ולמה זה נורמאלי?! כמה זה נורא
שהן עוברות לידינו כדבר שבשגרה
חייבים לחולל שינוי, בלי חת ובלי מורא
להפוך את הכאב לאות הגבורה.


כדי לזכור שיש מי שעומד מאחור
שמסר את נפשו על הארץ והעם
לדעת שעכשיו הגיע אלינו התור
לתת מעט מעצמנו למען כולם.

 

---

 

אז בבקשה, אם אפשר, לפחות השנה,
כשאתם עומדים בצפירה לשניות בודדות,
תעניקו לכם ולסביבה מתנה
ותחשבו עוד שניה על אותן אבידות.

...רחל יהודייה בדם
מעורר מחשבה ונוגע.

חריזה איכותית מאוד שלא פוגעת באיכות השיר, לעיתים נראה כי חריזה פוגעת באיכות
פה היא רק משבחת.
חזק מאודתפוחית 1אחרונה
יום הזיכרון -משהו שכתבתי. אשמח לתגובות.תפוחית 1
בַּשָּׁבוּעַ הַזֶּה
מַגַּשׁ הַכֶּסֶף מִתְפָּרֵק
לַחֲתִיכוֹת.
וּמְקַבֵּל-
שֵׁמוֹת,
וּפָנִים,
וּתְמוּנוֹת.
וּמְקוֹמוֹת בָּאָרֶץ
עוֹלִים לַכּוֹתָרוֹת בָּעִתּוֹנִים.
לֹא בִּגְלַל-
הַנּוֹף,
אוֹ הַדִּירוֹת הַמְּשַׁגְּעוֹת,
חֲמִשָּׁה חֲדָרִים
וְגִנָּה.
אֶלָּא בִּגְלַל שֶׁפַּעַם
הָיָה שָׁם
מִי שֶׁהַיּוֹם כְּבָר לֹא,
שֶׁצָּחַק, וּבָכָה,
וְרָץ, וּבָנָה.
וְהָיָה.
פָּשׁוּט הָיָה.
...אני ועצמי:)
אהבתי..!
..
''מגש הכסף מתפרק''
וואו!!
...רחל יהודייה בדם
וואי זה.. טוב.
😶
תודה רבה!!!תפוחית 1אחרונה
...תות"ח!

א-לי, א-לי

שלא תכלה תפילתי

שלא תיאסף אל כלי

שתראה בה את נשמתי

שאדע שאתה שומע

שיש אוזן קשבת

כי אני כולי דומע

ואליך תפילתי מנותבת

תסיר את מחיצת הברזל

תפתח את השער

כי סל הזכויות אוזל

פנינו אל המחר

תראה בעניינו

תחוש בכאבנו

תגן עלינו בשעת צרה

תצילנו מאף ומעברה

איננו יכולים עוד לסבול

את הכאב והייסורים

איך כך נוכל לגדול

נאלצים לעשות ויתורים

 

 

פתאום שומע קול קורא

"תות"ח תות"ח!"

חושב זה ההורה

הולך למטבח

אמא אומרת לא קראתי

ואבא גם לא מבין

אך הייתי בטוח בצדקתי

ועברתי למצב מאזין

ובאמת אחרי דקה

שומע שוב קולות

רץ ללא הפסקה

לעבר החולות

אך גם שם אין קול

אין עונה ואין קשב

אין כלום מלבד הקול

של רשרוש העשב

כבר עברו פעמיים

אין לי אף חשש

כי הקול מן השמיים

אולי התדר קצת מוחלש

פניתי לריבונו של עולם

אמרתי לו "דבר"

והוא כאילו מנהל עולם

מצפה שאחד+אחד אחבר

אמרתי בהכנעה ובענווה
וכאילו מן השמיים

הקב"ה הרעיף אהבה

והותיר אותי בתוך המים

דודי חמק עבר

לא נתן אותו לגלות

אין לי שום דבר

מלבד מידע לדלות

חיפשתי בשווקים

וברחובות נתתי קולי

חיפשתי בחורים ובסדקים

כמעט נפלתי לחולי

פגעוני השומרים

מנעו ממני לחפש

לא נתנו לכוח נעורים

 


@מאן דאמר

...רחל יהודייה בדם
זה טוב.
נקי כמו התבודדות.

נגע בי מאוד
וואו, תודה רבה...!!תות"ח!

לא סיימתי את השיר וזה לא נותן לי לערוך...
בעז"ה בלנ"ד אפתח שרשור חדש עם השיר המלא...

...רחל יהודייה בדםאחרונה
👍 אשמח