מידי פעם אני תוהה לעצמי,
בזמן האחרון זה קורה הרבה
אם זאת רק אני
או שכולם מסתובבים רוב הזמן בבאסה כזה
אם זה כולם אז בשביל מה?
בשביל מה אנחנו חיים בכלל?
מה צריך את זה???
באלי לברוח.
כל הזמן מקנן בי הרצון הזה לברוח.
מהכל.
למה?
החיים שלי מהצד נראים מושלמים כמעט
אבל בפנים הכל דפוק
נמאס לי.
מידי פעם אני מדמיינת את עצמי בורחת
גרה רחוק עם כמה חברות
אולי גם חברים
בלי העול הזה של המצוות.
חיה איך שבאלי,
עובדת, מרוויחה כסף, נהנית מהחיים.
אבל זה חלום בלתי מציאותי.
כי גם אם אני אברח,
אני לא אהנה מהחיים
תמיד יהיה על מה להתלונן.
ובכלל, הכל תלוי בנפש.
ואם בפנים רע לי,
לא יעזור כלום.
אז למה לי החיים האלה?




