היא לא יודעת
כמה אני כמהה למבט ממנה
מבט של דאגה
של אהבה
היא לא יודעת
כמה כואב לי הלב
לראות אותה אוהבת ככה
את אחותי הקטנה
היא לא יודעת
שאני מעריכה אותה
ושאני מייחלת ומשתוקקת
שהיא תעריך גם אותי
היא לא יודעת
כמה אני לבד
כמה לילות אני בוכה
בחושך
ומחכה למישהו שיעטוף
שיאהב
היא לא יודעת
ואם רק הייתה יודעת
ואם הייתה רוצה באמת
הייתה מסוגלת לנחם אותי
ולהיות לי כתף תומכת
נפש אהובה
בתוך ים של בדידות
היא אחותי הבכורה
ואני בשבילה- זרה.
מרגישים את האמת והנוכחות שלך בשיר. ואת הכאב העמוק. זה מוציא ממך את המיטב.
אבא אבא בחים לא הסתכלתי פה ופתאום לא ידעת ה' כיון שאני יסתכל ואני פשוט בשוק ממה שהולך כאן..שעות ימים ישבתי וקארתי ואבא פשוט לכלכך המון דברים התחברתי והזדהתי בטירוף וממש הרגשתי שזה עלי פשוט תודה..זה עשה לי להרגיש משו..אני בנאדם שלא יודע לכתוב מה הוא מרגיש ורק לפעמים יוצא לי פתאום אזה משו..וכתבתם בשבילי מה שהרגשתי וכבר המון זמן לא הרגשתי ככה חזק.תודהתודהתודה
כל כך חששתי
שמה שגיליתי זה המציאות
פחדתי
על עצמי
חשבתי שאני לא יודעת מה אני עושה
אם זה האמת
בורחת
נעלמת מכל העולם
שאלתי ללא מילים
למה זה קורה רק לי
למה דווקא אצלינו
למה היית חייב לגרום לזה לקרות
ואז
ברגע הכי שחור
נדלק פנס
שהפך בין רגע למנורה
מנורה גדולה ועוצמתית
שהבהירה לי יותר מכל
שטעיתי
הבנתי את הכל בצורה שגויה
רציתי לקפוץ משמחה
לחבק את כל הסובבים אותי
פעם ראשונה בחיי
כל כך שמחתי
שטעיתי
רעיון יפה
מרגישה כאילו נכתב עלי
כותבת מדהים
בלונדינית עם גווניםלפעמים כשהיא נשברה
ובכתה לי מול הפרצוף
ורצתה רק כתף תומכת
לא ידעתי איך לתת לה
כי אני אף פעם לא קיבלתי
למרות שאני גם צריכה
אז ניסתי לנחם אותה
ולא ממש הלך לי
היא קמה בכעס ניגבה את הדמעות
והלכה לחברה נורמלית
שתרגיע , שתנחם
הרי אני ילדה קרה בלי רגש
שלא יודעת לבכות
אז מה אם אני לא בוכה מול חברות
לכן אני לא בוכה בכלל?
את הבכי והכאב אני משאירה לעצמי
ולא רוצה שום כתף תומכת
כי אולי היא תלך ותעביר לכולם
אפילו בטעות
אני רוצה להרדם נורמלי בלילה
בלי פחדים מאנשים שמספרים
אז משאירים את הדמעות
למקומות נסתרים
כולם פה רובוטים
עושים מה שאומרים להם
כאילו אין דעה אישית
הולכים אחרי החבר'ה
בעיניים עצומות
לא אכפת ממה שבאמת נכון לעשות
אפילו שהתחושות קשות
ויש ילדים שבגלל החבר'ה מלאי חששות
והם סובלים בלי סוף
כי הם מפחדים לחשוף
לספר להורים כי אז הם יחשבו למלשנים
הם מלאי פחדים
ולחברים את המצפון דואגים להרדים
את האנושיות להעלים
ובאמת שהם לא רעים
הם פשוט לא חושבים
והולכים אחרי המנהיגים
"אנשים טובים נשארו עוד אנשים טובים" (רמי קליינשטיין)
כזה הוא היה, מפיץ כל כך הרבה טוב. הציל כל כך הרבה אנשים.
גרם לכל כך הרבה אנשים לעשות חסד וטוב בעולם.
מאות אנשים חייבים לך את חייהם.
מאות אנשים חייבים לך תודה על הפצת החסד, על הפצת החיים.
לא מגיע לך, בן אדם מדהים.
-------------------------------------------------------------------------
אני בכלל לא התכוונתי
את כל מה שהוא אמר לא הפנמתי
בכלל לא הבנתי
את כל מה שהוא אמר
למרות שהוא שוב שוב חזר על אותו דבר
לא נכנס לי לראש
אז ניסתי ללחוש אני לא מבינה
בצורה לא כל כך יפה
והוא..נפגע
וגם אני
אז אנחנו רבים
עד שהאגו ירד לאחד מאיתנו
ונשלים.
"היא כה מסתורית, ארץ הדמעות"
(הנסיך הקטן)
"לא ידעתי איך לגשת וכיצד להתקרב אליו...
כי ארץ הדמעות נעלמת ומסתורית כל כך!"
(הנסיך הקטן)
הלכתי לטיול בארץ הדמעות
הן היו כה רבות הן היו כה יפות
מחייכות, צוחקות את הלחי מלטפות
חלמתי על טיול בארץ הדמעות
חלמתי על טיול בארץ הדמעות
הן היו כה כסופות כל כך זוהרות
של בכי, של צחוק, כולן יקרות
הלוואי וחלמתי על ארץ הדמעות
הלוואי וחלמתי על ארץ הדמעות
הן כולן מסתוריות, הן כה עמוקות
בזמן של בדידות רק הן מחבקות
אני אף פעם לא לבד בארץ הדמעות
רוצה_להיות_טוב
רוצה_להיות_טובגדול
אני כל כך אוהבת אותך שאת אפילו לא יודעת..
הסמקתי
רק הפעם.אחרונההוצאתי תעצביים
על הבן אדם הלא נכון
הוצאתי תעצביים בלי חשבון
אולי אותו אחד יסלח
אבל בן אדם אחר היה זורק תקשר בינינו לפח
נכון זה מלוכלך
אבל על מי אני יוציא
כשאף אחד לא מקשיב
על מי אני יוציא
כשאף אחד לא מגיב
על חוסר הצדק
על האשמה שהוטלה עלי בלי שום חשיבה
על מי?
אף אחד לא שם
וגם מי שהיה לעצמו כבר רשם
שאני סתם ילדה שמתעצבנת
בלי שום מרשם
הוא לא קולט שזה בגלל
שזה עדיין שם
תן לו בראש
קדימה,אל תחשוש
תכבוש
לך על זה אני יודעת שאתה מסוגל
למרות שאתה סתם עושה הצגות שאתה מוגבל
אני יודעת הכל
יודעת שכיף לך ליפול
כי אתה מקבל צומי
יודעת שלמרות שאתה מתמסכן יש לך הכל
יודעת
אבל אני גם יודעת
שמאחורי ההצגות
מסתתר מישהו מדהים
שרוצה קצת יחס מאנשים
אפילו שהם קצת עסוקים
וגם להם קשה לפעמים
אם תספר הם יבינו
אני מבטיחה
למרות שנבגדת כבר פעם
ואתה לא מאמין יותר
באהבה.
כבלת אותי אליך
בחבלים שקופים
מורגשים אך אינם נראים
לקרוע אותם כמהתי
להשתחרר מחובתי אליך
כי נמאס רוצה ללכת לבד
ואתה. אפילו לא הקשבת
היה לך כיף לשלוט על מישהו
חיפשת דרך איך שהוא
אז מצאת אותי
בשעה הקשה
אז נתת ת'כתף התומכת
שכל כך הייתה חסרה
כי לא הייתה שם אף חברה או מורה
ולא הייתה לי שום ברירה
כי אליך הייתי קשורה
בעבותות של אהבה
זה כל כך מוחשי...
מעורר מחשבה..
התחברתי לכתיבה
גלים.אחרונה"האם הרגעים המאושרים בחייך אלו חייך או שמא הם שברי שניות זרוקות בחטף?" הוא שאל. ואני לא ידעתי מה לענות, שהרי אני עוד טרם נוצרתי והוא כבר רב בשנים. שתקתי. גם הוא. זקנו הלבן משתפל תחת חכמה שנחרטה בו בקמטים, מעטרים כל פיסה מפניו הזורחות. עיניו חדות וכחולות, כשל נער תמים בן 14.
"נולדת כדי לחוות אושר". הוא אומר.
והלב שחור ומלוכלך, קשרי הלב כבר רופפים, שחורים כמו בוץ שמצטבר לאחר נפילה לבורות פעם אחרי פעם אחרי פעם.
בורות בורות.
"נולדת כדי להגשים את החלומות שלך, את כל החלומות שלך". הוא מביט בתוכי, והקשרים נופלים והלב נפתח
וכל השברים מתפזרים
"נולדת כדי לאהוב". וחוט חדש מגיע וקושר תפר אחרי תפר. חוט לבן וחדש ונקי.
"נולדת כדי למלא את העולם באהבה". והחום שלו נכנס לתוכי ואני מאמין שאהבה שלי מרפאת אותי
אני הרי טרם נוצרתי, אך ליבי כבר מוכן לאהוב.
נולדתי לאהבה. אמרתי פתע. ורגש חם עטף אותי. אהבה, כך חשבתי. תרופה משוגעת. קסם. איזה חפף.
[לא להגיב בבקשה]
אולי זאת הבדידות
מתיישבת לי בגרון
מעירה אותי אחרי
אפס
שעות שינה.
אולי זה הרצון לחיות
התשוקה להלחם
הפחד להרים ידיים
שתיים
ולהתייאש.
אולי זה הגעגוע
נכנס לי מתחת לעור
מטריד את המחשבה
האחת
שאני מנסה להתרכז בה.
מחשבה כמו
למה לעזאזל אני אומרת לעזאזל
ואיפה האמת
ואיפה האני השלם
ומהי תכלית האהבה.
ומה יהיה כשאהיה בת
שמונים
וארבע.
אולי אהיה בפנסיה
אשב בגינה ואצייר.
מידי פעם תפרוץ מתוכי
אנחה
של כמיהה למעבר.
והמחשבה היחידה מתחוורת לי
אולי אני דאגה
מי אמר
שאגיע
לשמונים וארבע.
ומה תכלית הבטחון.
כמה שאת מחממת לי את הלב כל פעם מחדש.
