עמוק ונוגע ברגש ומדויק . פשוט כישרון!
לא סובלת פרידות
למרות שתמיד בסופו של דבר
הם תמיד קורות.
כואבות לי השיניים רצחח
והילד שלי לא מסתדר עם הכלב שקניתי לו בכל כך הרבה כסף ומאמץ כי הכלב בא רק אליי וכשאני מנסה להתייחס לילד הכלב פשוט נושך את הילד
ואני מתחרפנת מכאבי שיניים ובא לי דבר ראשון למכור את הכלב פשוט למכור אותו וזהו
הוא עבר את כל החיסונים , והוא בצבע לבן, הוא לא נובח אף פעם אולי בגלל שהוא גור. הוא פומרניאן שפיץ בגיל 4 חודשים עבר את כל החיסונים של גיל חודש
יש לו תעודת לידה תעודת חיסונים יש את כל הקבלות של החיסונים, הוא עלה 5.000 , יש איתו צעצועים סבונים מברשות רצועה יקרה שבב עם צמיד כלוב אילוף ומיטה ובובות נשיכה
והוא חמוד חמוד חמוד......... וזהו.
מי שרוצה שיכתוב לי במסר. אני מוכרת אותו ב3.000
אולי את רוצה לאמץ אותו לתקופה ? בלי לשלם? ואחכ ניקח אותו או אמכור אותו
כשמדובר בסוד הכלב הזה.
חבל...
אבל אולי לא מאוחר ואפשר לאלף אותו שלא ינשך
אה?למה?
למה להרוס לי את היום? היה לי מצב רוח טוב ואז כתבת את זה. כן. לא היה אכפת לך. כי מה אני באמת בשבילך?
כלום!
אבל את כל כך הרבה בשבילי את לא יודעת כמה אני מעריצה אותך בסתר.
אני כל כך אוהבת אותך ומקנאה בך.
ואת? את מייבשת אותי פעם אחר פעם. אבל היום זה מוגזם!
את שלחת לי את ההודעה ההיא שעשתה לי כל כך טוב! כבר התחלתי לפתח ציפיות!
ואת? את חצי שעה אחרי זה שלחת לי עוד הודעה שאחרי שקראתי אותה רציתי לבכות. ואז הלכתי למחשב, אולי הוא ינחם אותי.
רציתי לראות את הסרט ההוא אז ניגשתי והורדתי אותו והוא החליט לעצבן אותי ולא ירד.
למה? למה? זה מגיע לי? ואני משתדלת בחייאת שאני משתדלת.
יום זבל
הקב"ה, אני כבר לא יודע מה לעשות..
זה מרגיש כאילו לא חשוב מה אעשה וכמה אתאמץ - אפול בסוף.
וכמובן אז יתחילו התירוצים כדוגמת:
זה בגלל ההורים שלא מבינים בנושאים הללו ולא שמים חסימה על האינטרנט..
הוא עשוי מאש ואני בשר ודם..
זה הכח הכי חזק - אותו אחד שמחייה את העולם..
ועוד..
אבל בבאמת זה בגלל שאני אדם חלש,לא עובד מספיק על דחיית סיפוקים,תאוותן,ובן רע לך ה' ..
והנה מרפרף פה בפורום ושוב עולה הנושא..ואיזו אחת צדיקה ממש שרוצה (בצדק) בעל שומר עיניים ולא מוכנה להתפשר
ועונה יפה לכל אלה שמנסים להמעיט מהערך או חושבים שהיא הזויה ברצונות שלה ... אני חושב שאנחנו יכולים להתאים...
אבל קצת מפריע איך שהיא אומרת וגם היא נשמעת כמו רבנית ואני לבושתי שיעור ה' בישיבה ומרגיש לידה כמו צוציק שלא באמת מבין כלום... זה בגלל שאני בזבזתי את השנים בשטויות והבלים וממש קצת זמן ניצלתי באמת ללימוד תורה... אוי כמה תורה ביטלתי. רק על זה היה שווה שקיומי לא ימשיך ואין לי מושג למה אלוקיי נתתי בי נשמה טהורה וממשיך לקיים ולהחיות אותי בכל רגע ורגע וכל שניה ושניה. אני ממש צריך להגיד הגומל כל יום (אבל לא אומרים ואם אגיד זה יהיה ברכה לבטלה...)
אחח איך אני רוצה אישה צנועה וצדיקה ולא אכפת לי מהמראה שלה,מצידי כמה שיותר צנועה - יותר יפה.
אבל אני יודע שממש לא מגיע לי..ועוד יותר - לא מגיע לה.
כי מי תרצה לצאת עם שבר כלי עם שנאה עצמית , שכל פעם שנופל בעבירה החמורה - לא מתפלל,לא לומד תורה,ומבטל שלל מצוות נוספות ... כי איך אפשר ?? איך אבא איך זה תרתי דסתרי ממקום של טומאה גדולה איך אפשר לבוא ולהתפלל כאילו כלום לא קרה,לבוא ללמוד ולהידבק בקב"ה..
כמובן שאני טועה. טועה גדול.. יש תשובה בעולם וצריך ללמוד ולהתפלל ולא לתת ליצר לנצח כי הניצחון של היצר כך טוענים,זה הייאוש של האדם. עבירה שלא די לה לבדה אלא גוררת את חברתה ויחד יוצרים שרשרת ארוכה .. כמו רכבת עם מספיק קרונות לאכלס בה את כל העולם ...
ועכשיו יבוא הברסלבר התורן ויגיד "רבינו אמר אין יאוש בעולם כלל" או "רבינו גילה את סוד התיקון" - תודה רבה. אתה יכול ללכת עכשיו.
למה אני בן רע? כי אני מתנהג בטיפשות. ואני יודע שאני טיפש.ואני לא עושה מספיק כדי לא להיות טיפש.
אז נכון ששמתי חסימה גבוהה בפלאפון ואפילו רוצה לעבור לפשוט .. (אפילו כבר אמרתי לכולם בישיבה שאני במהלך היום רק עם פלאפון פשוט ובלי ווטצאפ ושטויות).
ונכון שאני מוריד את העיניים ומסיר מבט וכשאבא שלי בבית מסתכל בטלוויזיה הגדולה שלו תכנים לא צנועים אני לא מסתכל .. אבל אז כשאני נופל - זה בגדול ועל כל הקופה. ומה שווה אם רגע אחד אני שומר עיניים ורגע אחר במקומות הכי זוועתיים שיש ?
ואני יודע שזה אסור .
ואני יודע שזה יוביל למקום רע.
ושניה לאחר מכן אני אבכה ואתחנן למחילה..
ואני מתכוון לזה באמת, לא סתם. ולא רק בגלל שאדם שאומר "אחטא ואשוב" אין מספיקין בידו לעשות תשובה.
ובכלל אני לא בטוח שאני עושה תשובה באמת כי צריך לקבל לעתיד לא לעשות זאת שוב ולא רק להתחרט ..
אני אמנם מקבל,יש לי כבר ניסיון וקבלות בלקבל,ניסיון רב ומר.
אולי אני לא יודע באמת מה זה לקבל ? אני רק מקבל ניסיון אחר ניסיון...
ואולי זה בגלל שאתה אוהב אותי וכל כך רוצה שאצליח,ואתעלה על ידי הנסיונות הללו - אז בבקשה לא. בבקשה תמציא לי את זיווגי המתאימה לי משורש נשמתי כמה שיותר מהר כן גם עכשיו בקורונה שבדיוק במקרה אעשה פעולה והיא תעשה פעולה וניפגש .. כן "במקרה". ויהיה לנו סיפור להפיץ על ההשגחה הפרטית ומה לספר לילדים.
קצת מפריע לי שנשים לא מבינות בנושא. אם הן באמת היו מבינות לדעתי כולן היו צריכות להיות כמו אותה אחת שפתחה שרשור שרוצה בעל צדיק ששומר עיניים. וגם אולי על הדרך זה היה מדרבן בנים לשמור על כך יותר,כי על איכות משלמים חביבי.
וקצת לא מפריע לי. לא בגלל אידיאל גדול,אלא כי אני אנוכי ומפחד שאצטרך להתפשר על מישהי שלא "חזקה" בתורה ובמצוות ולא חשובה לה ההקפדה על ההלכה או יותר נכון לא "חזקה" או לא מספיק מקפידה לטעמי . כי היאך תוכל לקבל אדם כמוני? שמרגיש צבוע,לא ראוי,אפס.
וזה כל כך קל ליפול ולהתקלקל בשמירת העיניים ולהרוג נשמות פוטנציאליות..בחיי שזה אחד קלים.
כל כך הרבה הזדמנויות,כל כך הרבה מחשבות,כל כך הרבה רוע.
על זה אמרו חז"ל "יתיי ולא אחמינא" - מעדיפים למות ולא להיות בדור הזה , ובצדק רב. גם אני מעדיף למות ולא להיות בנסיונות הללו.
כתוב שאדם צריך לכלות את כל ממונו ובלבד שלא לעבור על לאו מהתורה. טוב,נראה לי היום זה : אדם צריך לכלות את ממונו ולעבור על כל הלאווים בתורה. והיום זה כל כך קל .. כמה קל ? שהאינטרנט בזיל הזול,הפלאפונים בזול הזול,המראות האסורים בזיל הזול (בעצם בחינם,בכל מקום שאדם ילך ולאיפה שלא ילך יש נשים לא צנועות ואם אין אז יש את הסמארטפון החכם שמפיל אותך,כן,גם כשיש חסימות) וגם העבירות בזיל הזול.
יש שיר "מה אתה רוצה ממני מה , מי ביקש ממך לזרוק בי נשמה" אני מרגיש ככה לפעמים.
את השיר אני פחות אוהב כי זה לא בסדר להגיד דברים כאלה ולהחליש אנשים וזה אפילו גובל בכפירה לדעתי ואולי יוצר חילול ה'.
אני אמנם כזה לפעמים אבל זה ביני לבינך ה' לא מול כל עם ישראל ... אז זה לא כזה נורא לא ?
אני כבר רואה את מה שהולך להיות , אני אשמור יום יומיים ואז יגיד היצר הרע "תסתכל רק טיפה נו זה כיף אתה לא יכול להגיד שלא" ואני אגיד לו "אבל זה אסור" ויתפתח לו דו שיח:
"לא כזה..לשמור שבת וכשרות זה יותר חשוב"
"אתה סתם מנסה לעבוד עליי כדי שאראה"
"כן אבל זה עובד כי אתה חלש ולא יכול לגבור עליי ואני מאש ואתה בשר ודם וכבר הפלתי חללים רבים וגדולים ממך"
"..."
"אל תדאג אתה בגדר אנוס,זה ממש קשה הנסיונות האלה,את כל הארסנל הוצאתי בדור הזה כדי שיפלו,מה לא עשיתי : הכל חינם,הכל זמין,הכל נגיש,הכל מצופה יפה ונראה טוב , מה אני כבר מבקש,תכבד."
"אבל זה הורס אותי וגורם לי להרגיש אחרי זה רע"
"עזוב אותך הורס שמהורס מה נהיית דוס ? בוא לא נשכח איפה גדלת ומה עשית כל חייך מר.צדיק"
"אבל אני השתניתי אני כבר לא אותו בן אדם"
"את זה תגיד בשידוכים או לרב הנחמד בישיבה,פה אתה שלי ואתה יודע את זה"
"אבל אוכל לחזור בתשובה?"
"בטח..תמיד תוכל לחזור .. קצת פחות מה שהיית יכול להיות , אבל תחזור."
"אין לי ברירה אחרת?"
"אתה יכול לנסות לחכות עוד כמה דקות אם זה יגרום לך להרגיש כאילו עשית צעד משמעותי וחשוב במלחמה הזאת"
וכבר אין לי מה להגיד,ואין לי מה לעשות,ומתרחשים אצלי במוח כל מיני תהליכים פיזיולוגיים שקשורים להתמכרות, אני יודע,קראתי על כל דבר קטן שיש בנושא.וכמובן משם מגיע לדבר החמור יותר (שבשבילו הוא נלחם איתי)
ואחרי החטא לפעמים מתנהל דו שיח קטן:
"אוף,נפלתי שוב ואני מרגיש אפס"
"כן,הגיוני שתרגיש ככה"
"אז למה עשית את זה למה שידלת אותי לדבר עבירה?!"
"מה אתה רוצה ממני תגיד תודה שאתה מרגיש שזה לא בסדר,אחרת באמת לא היתה לך תקנה"
"אז אני כן יכול להיות טוב ולחזור בתשובה?"
"כן,זה כל המהות ידידי,אני פה בשביל להעלות אותך ולרומם אותך .. כשאתה מתגבר עליי אתה מתעלה ברמות שאתה לא מבין בכלל"
"אבל אני נופל"
"אבל אתה קם מחדש מה שנקרא "שבע יפול צדיק וקם" ומפרשים שדווקא על ידי הנפילות נהיה צדיק"
"וואו תודה רבה חיזקת אותי"
"אין בעד מה,מקווה שתתגבר עליי פעמים הבאות!"
אבל בבאמת רוב הפעמים זה כמו :
"אוף,נפלתי שוב ואני מרגיש אפס"
"כן,מי תרצה אותך יעלוב"
"אולי יהיו כאלה שמבינות את הקושי ויכילו"
"כן....לא. אתה לא מאמין לי ? לך לפורום נשואים טריים ולך לפורום לקראת נישואין"
אני חושב לשניה ומנסה לא להקשיב לו,כמו ילד קטן שלא מבין את המציאות :
"אני אדם חזק , אני גיבור , אני בן של מלך , אבא שלי שם אותך בכיס הקטן"
"ומה זה כיף לו לראות אותך נופל,ממש מתענג עליך אה?הוא ממש אוהב אותך..תמשיך לחטוא."
"אני לא רוצה אותך בחיי.. אתה לוקח לי את כל הכוחות הטובים"
"טוב,אתה לא יכול באמת להיפטר ממני,אחרת לא תהיה לך בחירה וכל קיומך בעולם יחדל"
"אני שונא אותך"
"חבל מאד כי אני ... אתה."
כן זה מה שיהיה..אני ממש נביא...בעצם,לא קרוב אפילו. מרחק שנות אור.
אומרים שבני ישראל היו במ"ט שערי טומאה ואם היו מגיעים ל-נ' - לא היו נגאלים.
שער ה-נ' זהו שער הייאוש כך שמעתי.
כי מי רוצה להיגאל מי חושב על זה בכלל כשהוא בייאוש...
אולי כשכתוב "וחמושים בני ישראל עלו ממצרים" ומסבירים שרק חמישית יצאו,ה80% הנותרים יתייאשו...
אז אבא,אנא.
אני לא רוצה להתייאש, בבקשה עזור לי,שעה לשוועתי,שדד המערכה..
אתה יכול,אתה כל יכול.
אולי אתה לא עושה זאת כי זה לטובתי ?
או אולי אתה מחכה שאשפוך בפניך את ליבי ?
אז הנה,אני כאן. באתר בשבע המעצבן (למה מעצבן ? כי אני מאוכזב, הרמה הדתית יורדת ומפרסמים פה כל מיני נשים לא צנועות והופעות של גויות ועושים כתבות על כל מיני אח הגדול ומצטטים את עיתון הארץ כאילו היה "מן דאמר")
הלוואי שבכלל תתן בי את הכח להפסיק להסתכל בחדשות ,רק לשון הרע ורכילות,לחצים ומידע לא נחוץ לאדם הקטן יש שם.
וכמובן אם אני רוצה לשמור עיניים.. ועכשיו יבואו ויגידו לי "מה הבעיה" יש בעיה,לי לפחות. אני רוצה להיות ברמה שאני לא מסתכל על נשים בכלל . "אל תהיה כזה קיצוני" בלבלני שכל,תעזבו אותי.
אף אחד לא מבין אותי חוץ ממך אבא...
ואתה שומר עליי ועוזר לי כל כך הרבה פעמים וכל כך לא מגיע לך שככה אני "מחזיר" לך ..
ואתה אוהב בלי גבול לא משנה כמה מעשים רעים אני עושה.
מזכיר לי "כי יצר לב האדם רע מנעוריו"..
אולי בכוונה העלית לי את המחשבה הזאת? זה אתה שמדבר אליי?יכול להיות..הרי לא תיגלה אליי בחלום...
זה דבר שנורא קשה לי ומתמודד איתו בלי הרף ..אולי זה התיקון שלי בעולם?אולי זו הסיבה שהנשמה שלי ירדה לעולם? (כי הרי אין נשמות חדשות בדורנו , או כך לפחות למדתי) ובגלל זה אתה מעכב את זיווגי?
אוף אבא תעזור לי לא להיכנס לפורום הזה ושלא אקרא פה שום דבר ושלא אתעניין .
כמו שעזרת לי להפסיק להשחית את זמני במשחקים, סרטים וסדרות.
ובכלל זה לא צנוע לדעתי שזה מעורב פה. (לא ברמה של הסרטים והסדרות אבל אתה יודע כמה השאיפות שלי גבוהות וברוך ה' שאני מבין שגם העירוב פה זה לא הכי אידיאלי)
רציתי לרשום פה לגבי זה אבל הבנתי שאני לא המשגיח של אף אחד פה.ובינינו אתה יודע כמה פורומים לא טובים יש אז אולי זה הרע במיעוטו ואנשים פה שואבים כוחות ויש להם פה אוזן קשבת... אני עדיין חושב שראוי שיהיה נפרד אבל בבקשה תסתכל עליהם בעין טובה.
אמרו פה הרבה פעמים "בסוף כל הנורמאלים הולכים מפה" או משהו בסגנון,אז אני רוצה להיות נורמאלי אבא ואני רוצה להתעסק בדברים חשובים כמו לימוד תורה,פיתוח תחביביי,דברים יצרניים,דברים שאתגאה בהם.
אחח איך אני זוכר את התקופה הטובה באמצע שיעור א' כשהחלפתי לפלאפון פשוט והחיים היו הרבה יותר שקטים שלווים ונעימים.
עשיתי את זה כדי להתרחק מעבירות ובזבוזי זמן ... אולי זה אנוכי ? אבל עשיתי את זה בגלל התורה שלמדתי והפנמתי.. אולי עשיתי את זה כדי שלי יהיה טוב ולא באמת לרצונך ? "היייי מה אתה עושה פה לך , אני לא עובר עבירות עכשיו תבוא בניסיון הבא" "טוב,ביי."
לא שלא היו לי ניסיונות אז אבל הייתי במקום הרבה יותר טוב ונקי ... ועברתי לאט לאט תהליך היטהרות..
והרגשתי יותר צדיק,לא מאד אבל הרגשתי עליית מדרגה.
ואז הגיע הצבא ואיתו הלחצים והתירוצים "אני בתפקיד של קצין אני צריך לתאם עם אנשים,אנשים צריכים לעבוד קשה יותר מולי כי אני לא בקבוצות וגם אני לא תמיד מעודכן וזה לא טוב" וקניתי סמארטפון,אחד טוב לא מהפשוטים , אני לא פראייר.. (יש בי תכונה כזאת או הכל או כלום או שחור או לבן. העירו לי על זה בהרבה מקרים ומאז השתפרתי אבל אז הייתי "צעיר" ועוד לא הפנמתי)
וכמובן שגם לא שמתי חסימה,ואף אחד לא יודע ואין ממי להתבייש,הייתי בלי ביינישים או חיבור לרבנים ורק הייתי עסוק בלנסות לקיים מניינים כי לא תמיד היה. וזה הפריע לי אבל היה לי גם נוח שלא תמיד בבקרים היה מניין. ועסוק בלחזור הביתה ולא הייתי באמת בבית כי הבית האמיתי בו הרגשתי באמת "אני" זה בישיבה (ולשם לא הלכתי בתקופתי בצבא) למרות שהוריי חושבים שאני צבוע כי קשה לי לשמור הכל בבית,בבית בו אבא לא דתי, הציפיות ממני היו גבוהות "הנה הצדיק שלנו,נו איך היה בתפילה" כשלא קמתי להתפלל או "מה אתה משחק כל היום ומבזבז את הזמן,זה גם מה שאתה עושה בישיבה?" לא, בישיבה אני משתדל ללמוד ולהיות מי שאני באמת או לפחות מי שאני רוצה להיות באמת ופה בבית אני כאילו ממשיך את איך שהייתי כל השנים כמו הרגל מגונה מהעבר..
תעזור לי אבא, תרחם.
ואני יודע שכל מה שאתה עושה זה לטובתי,ואני בראייתי המצומצמת לא רואה את התמונה המלאה.
תודה לך על הכל.
והטוב בעיניך עשה.
מזדהה עם כל מילה. אפילו שמרתי את זה אצלי שבהמשך אולי אני יקרא שוב פעם את מה שכתבת.
חיזקת אותי מאוד.
הדברים הטובים שבך. אחרת הבריאות הנפשית שלך תהיה בסכנה
קראתי הכל, ולא היו לי עוד מילים. כתבת את כולן...
רציתי רק לומר לך שאני תומך, רציתי לומר לך שתאמין בכל הדברים החיוביים שכתבת,
אבל לא ידעתי מה אני יכול לתת.
ורציתי להוסיף חלק שני.
גם היצר שלך חוטף. ועוד איך שהוא חוטף. וגם אם לא בכל קרב ניצחנו, במלחמה הגדולה עשינו הרבה.
הרבה? המון!
לה' יש חייל בעולם. חייל, שבתוך כל החיים הבהמיים מסביב,
כל הבלבולים, כל הפיתויים, וכל זרם החיים הסוחף בעצמה, בחר ללכת אחריו.
בחר ללכת אחריו ולבקש את מלכו של עולם. בחר לבקש קדושה.
חייל שהיצר לא הצליח לרמות אותו. בתוך עולם של תוהו ובוהו,
שבו היצר שובה נפשות להאמין שהוא ימכור להם את החיים הטובים.
בתוך עולם של ריקנות נוראית. אדם שמבקש את הפנימיות ומתעסק בלמלא אותה.
אנחנו לא נלחמים רק כדי לקבל נקודות בקרב.
אנחנו נלחמים כדי להציל את העולם מהטומאה והריקנות, למלא אותו בתורה וקדושה.
לשנות אותו מהיסוד. ואנחנו בדרך הנכונה. גם אם יש קרבות שבהם אנחנו מאבדים את זה.
מאבדים את זה לגמרי אפילו. נכנעים למצור ופותחים את השער כי גם ככה נפסיד בסוף...
והלב כואב. כואב מאד.
אבל אנחנו לא נלחמים בשמנו, אנחנו נלחמים בשם ה'.
אנחנו נלחמים כי אנחנו רוצים לתת בשביל ה' את המירב שנצליח בשביל לשנות הכל.
בשביל לעשות את העולם טהור, בשביל להחזיר את מלכותו לעולם.
וה' רואה את הטוב שבנו. הוא רואה שיש אור בעולם. יש צדיקים גדולים, ויש צדיקים קטנים, יש מאורות ויש נרות קטנים.
ואיך אומר השיר? "כל אחד הוא אור קטן, וכולנו אור איתן". מעט מן האור מגרש הרבה מן החושך.
עוד ניצחון אחד? היצר מאבד עוד נקודת אחיזה שלו בעולם.
עוד שמחה של ניצחון? עוד פעם שמצאנו משהו לעשות ואנחנו מאושרים בו ומרגישים מסופקים?
עוד מכה אנושה ליצר, עוד כוחות של אמון בנפש, עוד תיקון לעשיה ולאהבה.
וה' מחפש את הנקודות הטובות, כי הנקודות הטובות הן האוצרות שלו. כל השאר זה רק האבק של הדרך.
אם אני מבין נכון, אז אני צריך לחפש את הנקודות הטובות ולשמוח בהם, לא רק כי זה דרך להתעודד ולהרגיש שוה משהו...
אלא כי הנקודות הטובות הם אוצרות שה' נתן בי. ואם אני אשמח בהם, אני אוכל להיות מי שאני באמת.
ואני רוצה לסיים, שאני מזדהה עם הכאב שלך. אני יודע שהדברים שכתבתי לא מרפאים הכל.
אני יודע, בסופו של דבר, נעמוד שוב מול המלחמה, ונצטרך שוב להאמין שאנחנו יכולים, להאמין, להילחם, ולנצח.
ואני אוסיף רק עוד משהו קטן ששמעתי פעם.
יצחק אבינו מידתו גבורה. אבל כשתתבונן במאבק שלו בפלשתים, אין מלחמה ואין נצחנות. הוא חופר, הם סותמים. הוא חופר, הם סותמים. עד שהוא חופר והם לא סותמים. "כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ". זו גבורה.
גם ברכת גבורות בשמונה עשרה, לא מזכירה איך ה' נלחם, לא מזכיר נצחונות ולא מזכירה אויבים.
אנחנו מברכים את ה' על זה שהוא סומך לכל הנופלים, את כולם הוא מקים, את הכל הוא מחיה,
וגם המוות לא יוכל לעצור בעד החיים, שה' נותן אותם בגבורה. לא כי החיים לעולם לא יפסידו למוות.
אלא כי גם אחרי שמפסידים, ה' מחיה מתים.
נמאס לי לקבל תשובות כאלה.
צדקת. מה שכתבת לא מרפא הכל. הוא לא מרפא בכלל, למען האמת.
זה יותר כמו אלוורה ששמים על כוויה. אין לזה כוח ריפוי, רק הרגעה. לחמש דקות זה קצת מרגיע ואתה יכול להשתכנע שלא כזה כואב, אבל זה עובר מהר מידי. ועדיין כואב. מאוד.
אין לי מילים להגיד כמה המילים שכתבת (אנונימי) צובטות לי בלב. כמה, כמה זה מדויק.
כמה כבר אין בי כוחות נפש להתפלל כי זה הכי צבוע בעולם. כמה דמעות וכאב יש בלילה, חרטה כנה ושורפת כל הדרך מהבטן עד העיניים. כאב שרק גדל ומתעצם מתוך הידיעה שהמחר לא יהיה שונה. ולמה בכלל להתאמץ, למה.
תמיד. אפול. בסוף.
תמיד.
ויש דמעות, וכאב, ומלמול אין סופי שחוזר על עצמו אני-רוצה-חיים-אחרים-אני-רוצה-חיים-אחרים-אני-רוצה-חיים-אחרים אז למה לי חיים?
אפשר ממש לשמוע את הרב אומר ומסביר ומבאר את כוחו של הרהור תשובה
תשובה קדמה לעולם
במקום שבעלי תשובה עומדים
שבע יפול צדיק וקם
אבל זה שקר.
אף פעם כשקמים לא מצליחים לחזור למקום שלפני החטא. בדוק. אני רואה רק תהליך הידרדרות ארוך ואיטי ומייסר.
פעם היה בי תום, הייתה בי אמת. פעם היה בי רצון. פעם היה בי כח רצון.
ועכשיו קשה להיזכר אפילו איך זה נראה. הכל כמו חלום רחוק רחוק רחוק..
איך אוכל לחיות כך? והרי זה ככ גבוה, רחוק, בלתי מושג, חסר סיכוי. ככ חסר סיכוי. ומייאש עד השכבות הכי עמוקות של הנפש.
ואיך אוכל לא לחיות כך? והרי רשעים בחייהם קרואים מתים, ואני ככ רוצה לחיות. לחיות לגמרי, בכל העוצמה. חיים מלאים וקדושים וטהורים ומחוברים.
מכאן ומכאן, לא מצאתי תשובה לנפשי.
מישהו מכיר אש שיכולה להמיס לב קפוא?
אני חושב, לאור זה שגם אני התנסיתי בהרבה עליות וירידות,
שיש משהו שאני מבין עכשיו, בזכות הדברים שלך.
הדברים האלה יכולים לרפא ולנחם ולעודד. הם כן יכולים. אבל רק אחרי התשובה.
ולא בגלל שהם אמיתיים רק אחרי התשובה. אלא בגלל שרק בזמנים שהאדם בתשובה הנפש מוכנה לשמוע תנחומים.
הנפש לא מוכנה להתנחם בשעה שהיא שקועה במצוקה שלה, וזה מובן וצודק.
מצטער.
ותאמין בעצמך שאפשר להשתנות. גם אם קצת קצת. יש דרכים. אפשר להילחם, גם אם זה נראה סוף העולם.
אפשר בהחלט, ללא ספק.
גם אם נכשלנו אלף פעמים- זה לא מעיד על הפעם הבאה.
וורט יפה ששמעתי פעם והתחברתי אליו- "מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל",
כמו שהמקוה מטהר אותך באותה מידה גם אם נטמאת אלף פעמים לפני, ככה גם ה' יתברך.
היו לי זמנים שהרגשתי שאני לא יכול שלא להמשך לחטא.
והנה אני כאן אחרי לילה לבן, שהיה יכול להיות זוועתי (כמו פעם), אבל לא נפלתי ולא הסתכלתי מרצוני באשה.
וכך זה כבר 7 חודשים ב"ה. מאז שעשיתי את התיקון של ונשמרתם.
פעם הרגשתי שאני אנוס לחטוא...לא מסוגל לעצור את ההתעוררות... אבל היום קיבלתי הרבה יותר שליטה ב"ה.
בהמלצה אישית, מאוד מומלץ ההדרכה של ארגון ונשמרתם (שכתובה בחוברת שלהם). הם מבטיחים שכל מי שיעשה את מה שכתבו בחוברת היצר הרע של ראית העינים יחלש ולא יהיו נפילות בכלל.
אני מעיד על עצמי שעלי זה עבד כמו שהם הבטיחו!
זה תיקון מהאר''י - 3 תעניות, תפילה (10 עמודים קטנים) וצדקה. זהו.
כריכת החוברת
פנים החוברת
אני מאוד מאוד ממליץ על "שמור עיניך" ועל שיטת הצעדים.
לצערי, לי זה לא עזר, אבל בשנים שהייתי והשתתפתי שם ראיתי רבים שסבלו כמוך, ואף יותר מכך, והצליחו להיגמל לחלוטין.
זו דרך קשה אבל מתגמלת.
ומעלה את כל החיים לרמה יותר גבוהה
הוא פשוט חד, שורף... גרמת לי לרעוד.. אתה מטורף! אתה גדול מהחייםם! תסתכל בדברים החיוביים שאתה משתדל.. יש כאלה שנופלים ולא מנסים לקום בכלל... אני בטוחה שהקב"ה מעריך במיוחד את אלו שמנסים.. מאחלת לך המוןן בהצלחה!
קודם כל,וואו. לא ציפיתי לכל כך הרבה תגובות...
אתם אלופים !
אני רוצה להודות לכולם פה בתגובה הזאת מיד לאחר שאסיים. (ותסלחו לי פשוט אני לא רוצה לפתח שיחות בפרטי או פה,כי אני מעדיף להיות פה כמה שפחות חחח) [וגם כי זה לא הכי צנוע לדעתי]
אני רוצה לומר - הדברים שנרשמו פה טיפה יצאו מהמכלול ובגלל זה לחלק זה נראה כאילו אני עומד לאבד את זה או משהו בסגנון (ע"פ תגובות פה ובפרטי) אז אני רוצה להרגיע את כולם,שברוך ה' הכל בסדר .
מה בסדר ?!? עבדת עלינו ?!
לא חחחח
פשוט באותו זמן הרגשתי דחף להתחבר להוויה הזאת של החטא ולאחר החטא ותוך כדי - הכתיבה זרמה,זה לא ממני זה מהקב"ה.
זו הרגשה טובה סך הכל,מרגיש אפילו שזה נותן לי קצת כח להתגבר (וגם כמובן התגובות)
אני ברוך ה' אדם אופטימי ושמח ואל תדאגו לא אפול בכזו קלות לייאוש,וגם כשנופל יודע לעלות בחזרה,אני כבר אלוף בליפול ולקום כמו גדול. אמנם לא ברמה של אלוף העולם אבל עדיין .. 
אני מרגיש צורך לעשות תיקון ואולי באמת אעלה פה שיחה נגדית ממני ל-ה' על כל הטוב והאהבה שהוא מרעיף , אתם יודעים, כדי לאזן קצת חחחח
חייב לומר שקראתי את מה שכתבתי עשרות פעמים וזה עדיין נשאר אצלי בלב,בעזרת ה' שאוכל להסתכל על זה בעתיד ולצחוק, ואולי לומר שמפה באה התפנית החדה בעלילה.(תתפללו עליי)
תודות :
קודם כל תודה רבה לכולם, אלו שכתבו חיזוקים ועצות.
לכל מי שהתבייש אך נתן בכל זאת.
גם כל מי שראה והזדהה,
ולאלה שאפילו הזילו דמעה.
תודה למי ששרשור זה עשה בו שינוי,
לחזק נפשות זה אחלה פיצוי.
נעבור לשמות ללא דיחוי,
כאן ולא בפרטי כי זה בלתי ראוי.
@רחל יהודייה בדם תודה לך על ביקורות מהסרטים, האלה שמתפרסמים בשער בכמה מילים.
@רק הפעם. מפיחה במילותייך תקווה, תתפללי עליי, שהיא תגיע במהרה !
@ארי מש. תודה לך בחור, בהחלט כדאי ואפילו ברור !
@מר שוקו אתה קצת הגזמת 
אך תודה גם לך,שמח שבאת !
@אהבה. כמה רוך במשפט בודד, הסתכלות נכונה, לבטח מעודד !
@בן חורין נשמה טובה, באת להציל את נפשי היגעה .
@להתפצל שמזדהה ממש, לא מתבייש ובהחלט נרגש.
@זמן לא, אתה יקר ! () משתדל לשמח, זה בהחלט ניכר !
@אני איתך כתבת עצה מעולה,אך לא כל כך לחודש הגאולה 
@פלמוני1234 בחור שרוצה לעזור, תודה חבר, אשתדל לזכור.
@רוח סערה ישרה וברורה, תודה על מילים שנתנו במתנה !
@מחייכת =) מילים כדורבנות, חיוכך מדבק ומעוגן בעובדות !
@ים סוער יודעת להחמיא, מודה מקרב לב . קצר ולעניין,מרומם ומקרב !
הפסיד כל מי שראה ולא הגיב,
אני עכשיו בשוונג, אך אין למי להשיב !
אוי ! שכחתי אחת מהפרטי ,
נסתרת אל הכלים בטירוף אמיתי .
תודה לך על ההערכה והאיחול !
רואים שיש בך הנורמה וענווה ללא גבול !
אתה נשמה טובה..
בן חוריןשרה את חייהשרה את חייהלילה טוב גם לך, יקירי.
לילה טוב.
הרבה זמן
חלומות -
רחוקים מידי
קרובים מידי
לא ניתנים למילים
משהו בוודאות של המרחק
משהו בזיכרונות
והריח הזה
ריח האביב, הגעגוע
הנואשות הזו המתפרצת
כל פעם מחדש -
'חזקה מברזל' אמרו
'עוף חול' אמרתי
רק טוב
רק רוצה טוב.
זה הכל, נכון?
תראה בי טוב.
אפשר להיות קצת חלשה?
לילה טוב, יקירי.
לילה טוב גם לך.
חידדת לי משהו שאפילו אני לא שמתי לב אליו
בהחלט התחברתי לפרשנות שלך, שאחרים רואים משהו שלא נשבר, אבל אני יודעת שזה נשרף אבל מצליח אחר כך לצמוח.
תודה!
היי
רציתי להגיד לך כמה מילים
הייתי רוצה לעזוב אותך..
אבל אני לא יכולה
אני שבויה בקסמך
לא יכולה לוותר
לפעמים אתה קשוח
לפעמים אתה חמוד
אבל אני חושבת שאתה לא מודע לעצמך
כמה אתה גורם סבל
כמה נכנסים אלייך ויוצאים שבורים
אתה הרסני
זה מה שאתה
זה רק עשירית ממה שאני מרגישה כלפיך
אבל לא אומר לך את השאר
את כל מה שכתבתי... כתבתי... לערוץ..
אם אפשרהפורום לא רע או משו.. זה אחלה פורום... באמת.. יש כאלה שזה לא איי איי איי בשבילהם, זה הכל! הכל בסדר..
כל עוד הנר דולק אפשר לתקן
אבל מה נעשה אם הוא נכבה
באה רוח סערה וכיבתה
וכבר לא נותר לי ברירה
לא היה אף אחד בסביבה שידליק לי אותו
כולם רצו לכבות אותו
כי הוא יכול לגרום לשריפה
אז הם פשוט שלחו רוח שתכבה לי אותו
באיזה זכות
וכשהנר נכבה איתו נכבתה גם התקווה
וכשגיליתי שאני לבד
וכולם נגדי ואין מי שידליק לי את הנר
התייאשתי מהאנשים
חיפשתי גפרורים
משהו לפחות משהו
עד שבא איש זקן
ואמר לי אל תתייאשי
את עוד תמצאי את האור
המשכתי בחיפושים
ומצאתי.
מצאתי מדורה ענקית
שם מתנקזים כל הכוחות.
הדלקתי את הנר.
והכוח חזר.
והצלחתי לתקן
כי כל עוד הנר דולק אפשר לתקן
חושך ואור בערבוביה
והיא כל כך אבודה
טוב ורע הולכים ביחד
היא מסתובבת לאחור בפחד
הכל מטושטש לא ברור
מה מותר מה אסור
רק תסבירו לה והיא תבין
היא לא רובוט שיודע להבחין
היא באמת ילדה טובה
שזקוקה לקצת אהבה
אבל היא טובעת בים של אפשרויות
לאן ללכת ימין או שמאל
אבל אסור לשאול
אז היא נתקעת בדברים ונופלת
ולא מצליחה לקום
מחפשת קרש להצלה
אבל כולם נעלמו
כאילו בלעה אותם האדמה
והיא עדיין מנסה לקום
למרות שאין לה בעולם הזה כבר כלום.
"שמע ישראל" צעק הכהן הכחוש
בעודו מטיל עצמו לתוך האש
וגופו הקדוש התמזג בכאב השכינה
"שמע ישראל" בכה הילדון במנזר
עכשיו נזכר בטאטע ומאמע
וחזר ליבו אל שרשרת הדורות
"שמע ישראל" לאט החייל
בעוד הכדור מפלח את ליבו
ודמו נתערב בעפר הארץ האהובה
"שמע ישראל" צועק החזן לבוש לבן
היום הקדוש ומי לא יקרא
"שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד"
וקול דממה דקה ישמע ..
אני חושבת שיש אנשים שלא מגיבים להם בכוונה כאילו לא ממש מכירים אותם או לא יודעת מה
והם כותבים דברים מטורפים ורק 2\3 תגובות לא יודעת זאת הרגשתי..
אשמח לתגובה אנשים!
פשוט יש אנשים שמכירים תכתיבה שלהם ואז יותר מעונינים לפתוח ולהגיב...
לפעמים גם קוראים משהו ויש ביקורת ופשוט פחות נעים לתת ביקורת למישהו לא מוכר ואז יוצא שלא מגיבים בכלל..
ויש גם אנשים שפשוט פחות מתחברים לכתיבה שלהם באופן כללי, כאילו יש כאלו שכותבים רק בשביל לפרוק והכתיבה שלהם לא משהו, אז כשלא מתחברים אין ככ מה להגיב..
אבל אני באמת חושבת שכדאי להיכנס גם לכתיבה של אנשים פחות מוכרים ולהגיב להם, כשיש יותר תגובות יש יותר ביטחון בכתיבה ואז יש יותר חשק להעלות עוד כתיבה...
שרה את חייההלב שלי
לא נקרע לשניים
הוא לא נקרע בכלל
אפילו לא נסדק
מעט.
הלב שלי
לא מרים ידיים,
לא מועד,
הוא עומד על הרגליים.
הוא סגור,
אטום,
חתום.
כבר לא
מרגיש כלום.
ממש מזדהה עם מה שכתבת!!
כתיבה ממש טובה!!
ילד צוהל, נכנס לבית כולו שחוק וחיוך.
מולו סבו שקוע בספה ובזיכרונות,
הילד עם כיפה בכיס ניגש אל סבו העטור קמטים וחריטות, מחבק ומבקש לגעת בעבר,
וסבו מלטף ונזכר בימי צעירותו.
ובמין חיבור שקט שניהם מתחברים לזמן החולף,
מחוברים ביחד וכל אחד בשלו.
בשקט הילד נפרד,
והסבא פותח ספר הלכה וצוחק.
איזה רעיון אדיר ל... איך קוראים לסגנון כתיבה הזה?
תם עונת הזמן,
המתים יכולים לעמוד בתור
לקבור את עצמם.
והשלדים שמים את עצמם בארונות,
מחכים לקרבן הבא.
ורק אני ואת מרחפים לעולם הבא,
ומעלינו מלאכים ומתחתינו המתים,
ובנינו אלה שבאמת חיו את החיים.
תודה רבה
