יפה מאוד!!
רעיון ממש ממש חמוד..
תודה, התחברתי.ממש יפה
!!אור שמחהכתבת מאזה עצוב...
כתיבה מעולה
פיצוחיתאחרונהבהחלט מקוה שאת לא מרגישה כך אלא רק כתבת מהרהורי ליבך...
הכנסת לי בראש אהבת ישראל עצומה!
כתיבה מעולה!
כתיבה יפה ונוגעת!
אולי צריך להיות - לא מתחרטת על שחרטתי על ליבי כו'..
ע"פ הסוף משמע שזה משמח..
כתיבה יפה מאוד!
כתיבה מעולה!
נתרפקה עליו אשתו שהרי חודש ומקצת שלא חזתה בו. ואף כשחזתה בו לא חזתה אלא לשעה קלה בלבד.
נתרפקה עלי אשתו ככלה שאך יצאה מן החופה ורשאית לגעת באותו שהדיר שינה מעיניה יום וליל.
"מה שמח בי בעלי בעלי משה ברעייתו ומה נתגעגע אליי נכון משה? מה זה אתה מהנהן ברוח קצרה חייך שזה חודש ומקצת לא ידעו ריאותיך אוויר כדי נשימה אחת מחמת געגועיך אליי נכון משה?"
הביט בי משה בעיניו הזגוגיות הלאות כאומר יאה לך בתי שבאת לבקרני. מה אני לא ראיתי יונתי תמתי חודש ומקצת הרי שאותך בתי לא ראיתי כשנה.
נסתכלתי במשה שטופת חמלה וזעם ורחמים. לתוך עיניו נסתכלתי ופי קמוץ כאומר הא לך מה הביא עליך יצרך.
הרכין משה ראשו שהלבין וחשק שפתיו שסמרטוטיות הפכו.
הביט בי כאומר, עידן לא חזיתי צורת אישה. מבט חמור השבתי לו ראה אשר בעוון שחזית צורת אישה, עידן לא חזית צורת אישה.
הרים פנים עייפות מעלה בזעקה שנשמעה מקצה העולם ועד קצהו אך לא נשמעה.
זכורני שמלמל משה אלף פעמים לא לעולם חוסן, לא לעולם חוסן.
רק מה זה אוטולוגי?כשהשמש בורחת למה אי נוחות ? אהבה זה דבר טוב !!כשהשמש בורחתיפה מאוד!
כשהשמש בורחתכתבתי את זה כבר בפורום לנ"ו, אבל פה זה יותר מתאים..
שיר שאפשר להבין שמדבר על חתונה, ואפשר להבין שמדבר על כנס"י והגאולה
אשמח להארות ותיקונים...
וזו מן חשקה פנימית שמגעת עמוק
זו מן אהבה שאינה שלימה
אירוסין
ודוקא הריחוק מקרב אותנו יותר מכל
דוקא הכיסוף הגורם להדמיית חסרון
בונה אהבה
והאהבה,
ככל שתגדל אליה הכיסוף
כך תהיה יותר שלימה
השברים יתאחו,
העצמים יתאחדו
והחיסרון כלא היה
ביום ההוא יהיה ה' אחד!
ממש תודה לכם!
כיף לשמוע...
נשמע משבר של'חיים... מסוגנן מאוד יפה
מקווה שיהיה לכם כח לקרוא..
לבד.
מן דממה כזו שאופפת את עצמך
רק כשאין באזור רבע נפש חיה.
ושקט עמוק שבורח בפנים
עשוי היטב ממצבור של שנים
וזה רק אתה ואתה ואתה.
וזה הלבד.
שעצום, מתעצם, מיותם.
מותיר כל חלק טוב מיותר.
סתם, בדד.
ועוד מנה של שקט
כאילו לא מספיק
והוא דוחק, כבד, מעיק.
ואתה יודע.
דבר לא יחכה לי שם, אחר כך.
רק עוד שקט של בדידות
טמטום וריקנות.
והדממה מדממת בך בנקמנות
מסתבר שאתה דפוק,
אם העולם מצא בך סוג דל"ת
על כל חלון שפתחתי
כמו להכעיס נטרקה מולך עוד דלת.
ואתה גם יודע,
אין פה אפשרות לשינויים.
אתה תסחוב את הבד לאק לכל החיים.
העולם אמר את דברו
בשקט, בדממה.
ברשעות שטנית של צדקנות מדומה.
באבחת סכין של טרום מהומה.
ואתה נושם, את הלבד מול כולם.
חי איתו כבר יותר מדי זמן בעולם.
רואה אנשים, ארצות ובתים
ויודע שאין זו נחלתם של האנשים המאוסים.
נחתם גורלי, לחיות את השקט המצרח.
להתהוות מולו כל שניה מחדש,
מעוצמתו להתפלח.
ואולי זה רק אני שבאמצע הליל מתעורר לקריאת הגבר
וכולם ישנים וטוב להם בחדר
ורק אני אחפש אחרי המנוחה
שלעולם לא תימצא
מסתבר שאני המשוגע וכולם בסדר
חולה נפש דפוק ולכם לא אכפת
תהנו חמודים,
תחיו כמו כולם את החיים הטובים
רק אל תשכחו להקפיד להסב ממני מבט.
(כתבתי את זה בלשון זכר כי ככה התחברתי לתוכן אבל אני בת)
אבל לוקח את זה כאתגר...
נראה מה יהיה..
מקוה שלא כך את מרגישה.. כי אם כן צריך דחוף לשלוח סיוע.. בכ"מ אהבתי מאוד את הקטע שכתבת:
"על כל חלון שפתחתי
כמו להכעיס נטרקה מולך עוד דלת"
מאוד יפה!
גלים.גלים.גלים.טהור ומתוק ככ.
