עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך י"ח בסיוון תשפ"ו 14:52
...
לא משנה התחרטתיShandy
גם להתחרט מותרסופר צעיר
כן..Shandy
זה היה פריקה של לפנות בוקר.
אבל אם מסקרן אותך אשלח לך
יאללה פרקיסופר צעיר
ככה לסקרן ולברוח?xmasterx
תמונה שווה יותר מאלף מילים
אז אעלה שוב☺️Shandy
היה שם 2 טקסטים.
1.
הלכתי לפארק הפיראטים
היתה שם ספינה גדולה מעץ
ולידה נדנדה יפה לשניים
נראתה כמו כרכרה של נסיכות
עליתי עליה ראשונה
ואז אתה הופעת
חשבת אתה פיטר פן
ואני וונדי
"נעוף ונברח לארץ לעולם לא " אמרת
נחיה בטבע בחופש, רחוק
בלי חוקים של אף אחד ומגבלת זמן
נעוף על החיים ונראה עולם.
בהתחלה זה היה נשמע קסום
אבל מהר מאד גיליתי
שלעוף לא אהבתי
אז מהנדנדה ירדתי
ואותך שם לבד השארתי
הרי עליה עליתי לחפש נסיך על סוס
שיקח את המושכות לאיזה ארמון על צוק
והרי פיטר פן אינו נסיך אז
נכנסתי כאן לתסביך.
2.
הנדנדה הזאת
עשתה לי בחילה
פעם כן.
פעם לא.
פעם אני דוחפת, פעם אתה.
פעם אני למעלה, פעם אתה.
פעם אתה עוצר באבחה אחת וגורם לי כמעט להתרסק,
ופעם אני גורמת לך להתנדנד על מקומך, היי שם למעלה.
רצינו לשחק.
התיישבנו יחד על הנדנדה.
התכוונו ליהנות.
אבל –
התחילו משום מה משחקי כוחות.
ניסיתי לרדת.
אולי גם אתה.
אבל –
היינו כבר בתנופה.
זה היה קשה ומלחיץ.
אבל –
קפצתי.
אתה המשכת להתנדנד לבד,
וכן, איבדת קצת את שיווי המשקל
ראיתי שחור ולא הצלחתי להמשיך ללכת
אז נשארתי שם לידה יושבת
ירדת מסוחרר, מבולבל
אמרת לי -
"היה כייף
בואי נמשיך".
"לא". עניתי
"את פחדנית?!" שאלת קבעת
"לא אני פשוט לא יודעת להקיא.
יפה מאד מזל שבקשוזיויק
תודה😊Shandy
👏👏xmasterx
מעלה הרבה מחשבות וכיוונים אבל סוף סוף כתיבה שמעיזה משהו
תכתבי יותר
בעזרת ה'. תודה.😊Shandy
..Shandy
אם מעניין אותך
אני יכולה להעלות לפה שוב כמה טקסטים ישנים
האמת שהם נמצאים פה בפורום אבל לא מצאתי אותם.
אולי כן יצא לך לקרוא.
ברורזיויק
ברור מה?Shandy
שרוצים שתכתביזיויק
תעליxmasterx
מעניין אותי
לא חופר כאן כל כך בעבר אז לא ראיתי
אעלהShandy
אשלח לפה בתגובה
מעולהזיויק
טקסטים ישנים נראה לי חלק קראתם בעברShandy
0.
אני
מי אני?
מה זה בכלל להיות אני?
מה מגדיר את זה?
אותי
אותך
ששואלים מי את/ה?
מה עונים?
העדה?
הגיל והשם?
התחביבים?
החולמות?
האמונות?
החוויות וההצלחות?
או שמא הכשלונות?
הרי אי אפשר לענות
על הכל במשפט
הרי אני
אני
אני עולם ענק.
1.סריג שחור
פאות מאחורי האוזניים
חיוך ביישן ומבט סקרן
הוא שואל ואני עונה שנינו שותקים
( וזה) נעים
מביטים יחד מחוץ לחלון
בוהים בשמש שאומרת שהנה נגמר לו עוד יום
"היא יפייפה" הוא אומר
"מממממ" אני עונה
לוגמת אותה במבטי עד שהיא נעלמת
מזווית העין קולטת אותו מסתכל עליי ומגניב חיוך
"חחח" צחקתי "מה למה אתה מחייך?"
הוא מביט הצידה ואומר, "סתם
היה נראה כאילו את בולעת אותה
חורטת אותה בזיכרון שמא חס ושלום לא תזרח מחר"
"היא תזרח" עניתי "תזרח מחר ועוד הרבה ימים עלינו"
חרטתי את הרגע לאו דווקא אותה
את הרגע הזה ששנינו בוהים בה מחייכים מאושרים יחד
והיא בדרכה לשקוע מביטה עלינו ומפזרת לעברנו קרניים אחרונות של אור
#####
2.
אני נסחפת
אני במערבולת
אני יודעת שאני צריכה לשחרר, להרפות
לתת לה לקחת אותי עד למטה
עד הסוף
ואז לשחות שוב למעלה
לכיוון החוף
אבל
זאת לא סתם מערבולת
היא עשויה מרגשות
היא אחת שלא נגמרת
לא פועלת לפי הכללים
מסובבת אותי בתוכה במעגלים
מטיחה אותי שוב ושוב לאותו כיוון
בלי תכלית ותזמון
####
3.
תציפי
תציפי הכל
רגשות מחשבות
תוציא לאוויר העולם
ברגע שהן תנשומנה מעט חמצן
הן לא תחזורנה לתת מודע -לחנקן
תני להן לדבר
תקשיבי עד הסוף
תני להן מקום
אחר כך יהיה זמן לסדר
תהיי נוכחת, קשובה
מדי פעם תגעי תחבקי
אל תשכחי-
זה הגרסאות הקודמות של "עצמי"
####
4.
חתול
...Shandy_
לאהבה שלי אלייך
יש תשעה נשמות
ואתה כמו חתול
הולך ובא
כשאתה רעב
אתה יודע לגרגר
להתחכך בי
להודיע
טפלי בי
משעמם לי
אני שוב נמסה,
ממך
מלטפת מחבקת
מאכילה
ואתה?
שורט אותי
נעלם בלי תודה
עד הפעם הבאה
ולי עם כל שריטה
אובדת נשמה אחת של אהבה
במקום שתאבד לך
אתה חתול
מטבעך אתה בוגדני
זאת אשמתי
שאני נמסה כל פעם
לא לומדת לקחים
מכורה לשריטות וחיכוכים
אבל לא נורא
עוד מעט זה נגמר
בזבזת שמונה נשמות כבר.
###
5.
אני מביטה בנעליים שלך
בלנסטון חומות
נוגעות לא נוגעות בחול הרך
מביטה ומחפשת
מחפשת עקבות
שלי, שלך, של שנינו
מחפשת סימנים שיובילו אלייך
כי הלכת
הלכת בלי להשאיר זכר.
אתה זוכר?
כל לילה היינו מקשקשים
על הא ודא
צחוקים, ויכוחים על מדע
איך שאנחנו עמדנו על שלנו
לא וויתרנו, נפרדנו חזרנו ושוב
עד שנגמרנו...
אני מתגעגעת
מחפשת סימנים, עקבות
בתמונות של
שקיעות , זריחות
פנים מוסתרות
ים,שמיים,עלים
ועם כל תמונה הרגשות שלי
צפים, עולים, גואים
###
6.אני חיה בסרט
לפעמים צופה בו מהצד דרך עיניים של אחרים
מתבאסת שאצלי אין אפשרויות של :
דילוג-חזור אחור
השתקת פס קול-הגברה
המשך- השהייה
האטה ומהירות
ככה הייתי חיה יותר בקלות
הסרט שלי יש לו קצב משלו
עם קאסט שחקנים שלא אני בחרתי
תסריט כתוב מראש שבו לא הצצתי
הבמאי אותי ליהק כי ראה בי כוכבת
אבל לפעמים אני באמת מרגישה כמו סתם ניצבת
אבל אולי יום אחד הוא יוקרן ברבים
יגרוף מחיאות כפיים
יהפוך ללהיט
ואני אקבל את גביע השחקנית
מי יודע??
####
7.
אתה יודע
יש שירים כשאני שומעת אותם
אני בוכה
לא עלייך, לא עליי, לא עלינו
אלא על האהבה שלא ממשנו
אני שומעת את הפזמונים
הקולות השבורים
ולוחשת
אני גם רוצה להרגיש ככה
רוצה לאהוב
לגעת
לריב
לצרוח
להפרד
להשבר
לדעת שהיה משהו אמיתי
ושכאב הזה לא רק בדמיוני.....
הולכת על החולות
שרשמת עליהם את שמי
צועקת לגלים
שליטפו אותך, אותי
למה זה לא הפך למשהו אמיתי?
אתה יודע
יש שירים כשאני שומעת אותם
אני חולמת
להפוך להיות הדמות שמשחררת
שמאחלת לך רק טוב ושתהיה מאושר
עמוק..זיויק
...רחל יהודייה בדם
נוגע, מעניין ומעורר מחשבה
תודהxmasterx
1- פשוט, ראשוני יפה ותמים ולא נופל למחוזות הקיצ' והנאיביות שזה לא פשוט
2 ו-4 מאוד חזקים בעיני מעלים הרבה תחושות ומחשבות וגם מבנים של סימני שאלה
3 טוב מטלטל
7 אין מה להגיד עליו יפה לאחל לאמת גם כשהיא מביאה שבר וכאב או דווקא בגלל זה
את לא מייפה כלום בכתיבה שלך בסגנון שמתהווה אצלך לאט מעריך את היופי שיש בזה אל תפסיקי לכתוב גם אם זה לא בחרוזים או ספרותי או אסתטי בעינייך פחות מלוטש כשמשהו מזיז צועקים אותו בלי שזה יותר מדי ישנה איך זה נראה מהצד
תודה לךShandy
בזכותך העלתי והתגובות שלך מדוייקות
🖤xmasterxאחרונה
לא לכבוש נבואה
פגישהxmasterx
שוב אני מאחר
את רגילה לחכות לי
תמיד פה
הרוח מתחילה קצת קר
את לא זזה
זה מציק רק לי כנראה
הבאתי פרחים
לא בשביל להיות מנומס או שלא תכעסי
כי אני רוצה
אחליף את הישנים שכבר יבשו
מחכה שתדברי
שתשברי את השקט
אבל את לא מדברת
את מחכה
אז אני שובר את השתיקה המעיקה
מספר לך על החיים וכל מה שעבר עלי
מהפעם האחרונה שדיברנו
תמיד היית ככה שקטה אבל עם הזמן זה כבר מרגיש מוגזם
עכשיו אפילו יותר
זה כבר מרגיש כמעט לבד
ואני אומר לך את זה
שעות כבר כאן
הרגל נרדמת
השמש שוקעת
אני קם מארגן קצת מסביב
מנקה
מדליק נר
חושב קצת ומדליק עוד כמה
מתכופף לחיבוק ונשיקה
יוצא בצעידה לאחור
גונב עוד מבט בשם שלך
מעלףShandy
איך שהגשת את זה ככה יפה וברכות
ונשבר לי הלב בסוף
יהי זכרה ברוך..
🙏xmasterxאחרונה
תודה
אמן
הרנקדימון
בחושך ליל ובאור יומם,
בסופה, בסערה, בדומיה.
בצילצלי שמע, בנדנודי תרועה,
בשמש קיץ וברוחות חורף,
בפריחה, בקריסה, בשריפה.
בענן מצויר ובגשם ניתך,
בחיות מטפסות, באדם.
גם קצת משתנה אבל גם נשאר.
בעתיד,
בהווה,
בעבר -
הר.
ליאב ויואב ונווה וניר ודור,עיניים טובות
ליאב ויואב ונווה וניר ודור,
תסבירו לי איך יש עוד מקום במדור
לא נגמר שם למעלה? לא כלו הקיצים?
הלוואי שלא נצטרך שיפוצים
הכסאות שמורים לוותיקי המרום
החדשים עוד עומדים מפני כבוד המקום
ויש שידורים חיים מלמטה
והלוויות ובכיות של אבא אמא וסבתא
וצפוף, וצפוף, אך סוף סוף נפגשים
עם החבר'ה שמזמן כבר הפכו לקדושים
ואור גדול בניגוד מוחלט
לעולם שממנו לא רואים כמעט
נצח שמיים ואינסוף
ופורפורציות לעולם שנגדע אל הסוף
מה הלו"ז שם למעלה?
יש לו"ז בכלל?
נהנים מזיו השכינה?
חיים חיי כלל?
יש שם אחדות? יש געגוע?
הכל טוב כמו שהבטיחו? שווה להגיע?
ליאב ונווה, ניר ודור ויואב,
איך רואים מלמעלה את ארץ ארץ שנאהב?
יש איום גרעיני? יש איום? יש גרעין?
גרעין של טוב? יש במה להאמין?
והבחירות שבפתח, וכל התככים,
תהיה כאן מלחמת או שיש כאן אחים?
יואב ודור וליאב וניר ונווה,
סליחה שהפרעתי לנצח מההווה
יש כמה ניחומי אבלים השבוע
ואיזה פחד שהלו"ז הזה הפך להיות קבוע
יש בכרם מהר"ל והרצליה ובית השיטה
ובגבע בנימין וגם בהוד השרון המהלומה נחתה
אז אם לא מסובך והלו"ז התפנה
תקפצו לנחם, בשבילכם בקטנה
תזרקו קצת כוחות, בשמיים אין גבול
רק פה בארץ הלב כבר חלול
חזק מאד מאדזיויק
וכואב ממש
וואווShandy
גרמת לי לצמרמורת ולדמעות
זה כתוב יפה כלכך והרגש פשוט יוצא מהשורות.
יהי זכרם ברוך🥺
אין ספק שלא יכול להיות יותר טוב מאשר להם, שם.נחלתאחרונה
אפור בוהקחתול זמני
שוב נצבעים מי נהרִי
בכסף עננים
והרים מלאי סלע
ישנים בדמדומי האינסוף
כוכביי, ירחיי, שמשותיי, פנסיי ואורי הפנימי
רק הופכים את החלל למשהו יותר אפור
ופיסת הזוהר הקטנה נמשכת
אך כמה דקות.
דימויים יפייפיםסופר צעיר
וגם התמונה נהדרת, תרשה לי להניח שהיא לא צולמה בארץ הקודש?
אכן, אי־שם בהרי החושך/אור.חתול זמניאחרונה
לאטxmasterx
אם היית רק שלך בסדר
אבל את לא וגם אני
אבל זה עלייך ועל הכל
הכל זה רק להשכרה
חכירה הכי הרבה
הסוף יבוא
לאט
כמו שניות בשעון חול שלא רואים שזזות ופתאום חצי כבר למטה
הזיכרון
היופי
הכוח
העוצמה
המוח
הבית שקנית בכל הכסף
אפילו הילדים
הכל
בסוף זה יגיע
הזמן מגדל את כל הדברים בשביל לקחת אליו דברים שווים
בוגרים
בשלים
ואת יושבת מחייכת
שותה את השוקו שלך
כרגיל לאט
כשאני מסתכל עלייך מחייך
חושב מה למרוח לך בסנדביץ' הבוקר
וואווואברהם יאיר שטרן
אהבתי מאוד, מרגישים אותך בשיר...
ועדיין יש הערות, רוצה?
מדינה חופשיתxmasterx
שיר גירושין קלאסיסופר צעיר
כמו מראהxmasterx
כל אחד רואה את עצמו בפרשנות שהוא מביא
אני מאוד אוהב את הקטע הזה ולכן נמנע מלתקן או לומר מה באמת היתה הכוונה מבחינתי
לא בטוח שזה שיר
גירושין יכול להבין איפה מצאת את זה
לא מוצא בזה הרבה קלאס
אולי כשהייתי סוּפֶּר צעיר
חחח אין עלייך מאסטר איקססופר צעיר
גם אני נטיתי לשםמשהאחרונה
וקצת תהיתי. כי לא הסתדר.
...כְּקֶדֶם
בין הנשימות של העולם
בזווית המצלמה
יש נשמות גלמודות שהעולם טפח על פניהם
תקוות שהיו ונתלשו
חיים שנגדעו
רק כדי להותיר זיכרון עמום
היינו כאן
כשהמשיח יגיע אני ממש מקווהצדיק יסוד עלום
שהמון אנשים צדיקים ופנימיים לא יעופו באופוריה שאין לה גבול ולא ילעגו לרש ולא רק יחבקו את המתים הקמים לתחייה, אלא מתוך השמחה יוקירו וייתנו המון המון כבוד ואולי יעמידו אנדרטה ממש מכובדת ומפוארת ומכבדת לאקזיסטנציאליזם, לגלים העמוקים, להולכים בחושך בלב תמים.
תודה!
עכשיו כשאתה אומר את זה,חתול זמני
די מלחיץ כל העסק.
זה יהיה לא מוסרי אם לא תהיה ממש הצדעהצדיק יסוד עלום
פסטיבל וודסטוק משיח נאו
אהבה יש באוויר
בצדי הדרך מוטלים מתינו, באב אל וואדסטוק
אני אומר שיזרקו את כולנו תחת רכבת הגאולהחתול זמני
פשוט נשכח מכל מה שהיה
לודז', וילנא, סלוניקי, חאלב
או שנעשה הרבה אנדרטאות לחיילים
אבל בהחלט נשכח ונזנח את הבלגן המתוק המר
כאילו אימא באה לסדר לך את החדר אחרי 2000 שנה שלא טרחת להרים דבר מהרצפה
ופתאום אינך מוצא דבר.
זה הניצלו"ש הכי יפה שנעשה כאןצדיק יסוד עלום
לא דומה אקזיסטנצאליזם שלי לשלך though
מדוע?חתול זמניאחרונה
איש של חורףזכרושיצאנולרקוד
אֲנִי אִישׁ שֶׁל חוֹרֶף
כְּשֶׁלֶּהָבוֹת בּוֹעֲרוֹת מִסָּבִיב
בְּתוֹכִי יוֹקֶדֶת שַׁלְהֶבֶת
וּכְשֶׁכְּפוֹר חֲרִישִׁי מְכַסֶּה הַכֹּל
עַד לִמְלוֹא הָעַיִן
תָּשׁ כּוֹחִי.
כְּשֶׁשִּׁכְבַת הָאָבָק
הָרוֹכֶנֶת מֵעַל כַּנְפֵי נִשְׁמָתִי
חוֹנֶקֶת אוֹתִי עַד לִבְלִי מְשׂוֹא
אֲנִי אוֹגֵר בְּתוֹכִי
רְסִיסֵי זִיכְרוֹנוֹת מַבְלִיחִים
שֶׁהִבְלִיחוּ
מִבֵּין לֵילוֹת חַסְרֵי שֵׁנָה
רְסִיסֵי נְשָׁמָה
שֶׁנִּכְתְּבוּ בְּדָם
וְעוֹלָם
שֶׁהֵד אַכְזָרִיּוּתוֹ
מְהַדְהֵד מִבְּלִי שׁוּב
מָשָׁל הָיִיתִי כֶּאֱחוּז כִּישּׁוּף.
כְּשֶׁאוֹר הַבּוֹקֶר הַחִיוֵּר
בּוֹקֵעַ גַּלְגַּלֵּי עֵינַי
אֶפְרִי מִתְנַעֵר
שֵׁנִית
נוֹשֵׂא בְּתוֹכוֹ
צַלָּקוֹת שֶׁנֶּחְרְטוּ
בִּתְהוֹם הַצְּלָלִים.
לוּ הָיִיתִי כּוֹתֵב
אֶת סִפְרִי
בְּדַם חַיַּי
הָיָה הָעוֹלָם נָמוֹג
לְנוֹכַח הַשְּׁתִיקָה
אַךְ בִּמְקוֹם זֹאת
אַצְפִּין סוֹדוֹתַי
וְאֶשְׁתּוֹק
אֶת כְּאֵב הַזְּעָקָה.
הממ.חתול זמני
ראשית זה מאוד יפה.
קראתי כמה וכמה פעמים, והרגשתי מעין יופי חד/מרוסק כזה. מצד אחד השיר עוסק בתיאור דמותו של "איש של חורף", אבל הדמות לא מתגבשת לכדי משהו קוהרנטי וברור, אלא יותר כמו וינייטות קטנות, הצצות קצרות אל מבעד לפרגוד. רב הנסתר על הגלוי.
גם מאוד אהבתי את השורות המצומצמות למילים בודדות.
מה שקצת הציק לי, ברמה האסתטית בלבד, הוא חיבורי מילים עם משמעות פחות או יותר זהה: "תהום הצללים", "כאב הזעקה". כלומר אחת משתי המילים בזוג מבטאת בכל מקרה את מה שחברתה אומרת, וזה הופך את זה קצת ל-overly. כמובן זה לא "אופל החושך" או "ייסורי העצב" או משהו כזה, אבל עדיין, הייתי רוצה משהו קצת יותר "מחודש".
מענייןזכרושיצאנולרקודאחרונה
תודה על הפירוט
השירים שלי...אברהם יאיר שטרן
טוב אז שלום, אני אשמח שמי שקורא את זה (אם יש לו כוח וזה לא טרחה כמובן) אם יאהב יפרגן לי (לא שיש לי בעייה בביטחון עצמי ב"ה אבל לא נראה לי שיזיק... 😝 ) ואם לא יגיד למה. יציע הצעות לשיפור וכו' בנוסף רציתי לשאול, אני חושב שכדאי לשפר כמובן את השיר ולעשות לו כמה סקיצות, אבל יש לזה שני חסרונות.
א': אחרי כמה עריכות לפעמים הוא יותר יפה אבל פחות מבטא את עצמי ו/או המסר וכדו'
ב': אני כשאני כותב שיר אני נמצא באיזה מצב נפשי ולפעמים קשה לחזור למצב נפשי מגיל 16 (לפני 3 - 4 שנים...) אשמח גם בזה לעזרה (במיוחד אשמח לשמוע את דעתך @ימח שם עראפת ועוד כמה שמות שקצרה היריעה מהכיל...)
זה שיר שאני עדיין עובד עליו אז אני הכי פתוח לשינויים בו... השיר נועד לבטא את הדיכאון מהריחוק מה' (שמתבטא חזק מאוד בזה שאין מקדש) ואת זה שאנשים מנסים להמשיך בחיים על אף שאנו רחוקים מה'... וכיסופים לסוף המיוחל, לגאולת ציון. ולנקמה!
"זה עתה חרב הבית
כולם בוכים, נאנקים
בבלה מובל עם הזית
אבות, נשים, ילדים
על ערבים בתוכה אנו תולים כינורותינו
שואלים התינוקות חלב אימם
דברי שיר ושמחה רוצים עוללינו
חפצים הם לראות את ביתם
וגם אם תיקח הדרך שנים לא נחכה לה
נמשיך בדרכנו לעבר הגדולה
ננפץ בעצמנו עוללים אל הסלע
נשלם לבת בבל את גמולה"
{בשלב הזה הרגיש לי שמשהו חסר אז הוספתי בסימן שאלה את זה:}
"ואז יבוא יום בוער וילהט הרשעים
ישובו לחיק האם הבנים
ונצעד שוב בחצרות האלוהים
תתנחם ציון בבניה האובדים"
תודה אחים!
אוקי, אז אענה כהרגלי...אברהם יאיר שטרן
א' תודה רבה.
ב' מסכים איתך, הסוף יותר אופטימי אבל לפעמים דווקא צריך להתרכז במה שכואב, ברע, בשכול באובדן... ט' באב זה הדוגמא...
ג' התלבטתי על זה, טוב לשמוע דעה נוספת בנידון.
ד' אמממ, לא חשבתי על זה, אנסה...
גיליון חדש של כתב העת שלי יצא, אשמח להארות סופר צעיר
שמע זה אדיר אני חייב להתחיל לקרוא יותר ברצינותחתול זמני
זה כזה מקסים שיש כל־כך הרבה כותבים
וכולם כותבים יפה ומיוחד
ברמה הטכנית בלבד, הפונטית קצת מבולגנים לי
דבר ראשון ספרתי חמישה פונטים כשכל אחד מהם מיוחד / סריף רציני
לא יודע איך קוראים לכל אחד אבל:
– הסריף המרובע סובל מבעיית קרנינג בינונית, ומרגיש קצת "יותר מדי". לדעתי אפשר ללכת על משהו קצת יותר "מסורתי" (לא בהכרח סטנדרטי לחתולין)
– בדפים של מראה המקום, הניגוד בין הפונט המיוחד של הכותרת לבין הסריף המרובע הוא קיצוני
– בדפי השירים יש לי שלושה פונטים מאוד שונים זה מזה במהות, השילוב בין הכותרת לתוכן סבבה אבל שם המחבר פשוט לא מתחבר בגופן
– אמנם חלק מהשירים עמוסים במילים אבל חייב חייב חייב טיפונת רווח בין השורות לפחות היכן שזה מתאפשר
תודה רבה על ההארות סופר צעיראחרונה
אפיק לקחים לגיליון הבא
דְּמָמָה פְּשׁוּטָהנקדימון
דְּמָמָה פְּשׁוּטָה
בִּנְקֻדָּה אֲחוּזָה.
לִשְׁטֹף רוֹצָה
מִקָּצֶה לְקָצֶה.
חֻרְבָּנָהּ -
בְּמַחֲשֶׁבֶת מוּקְצֶה.
...רחל יהודייה בדם
אם הייתה ממלכה של נעלמים מעניין איך היה נראה ריקוד שם.
האם הם רואים אחד את השני או שגם אז ,ריקודם בודד הוא.
האם רואים שזו ממלכה. או ששעריה הם עלים שנפלו בשלכת . או שהם אינם בודדים מספיק בשביל להיות השערים, שמא אי מי ירים עלה ויגלה את הממלכה.
אבל האם הוא ידע שזו ממלכה בכלל גם אם יגיע לשם בטעות.
מה הוא ייראה שם.
מי שם.
הנעלמים במתמטיקה. אלו שבחרו להיעלם.
ואלה שהאלימו אותם.
כולם בממלכה אחת.
כנראה שהריקוד שם נעלם אף הוא.
כי אם לא, אלה שהעלימו אותם יתאחדו עם נסתרי המתמטיקה
אלה שבחרו להיעלם יפתרו את המשוואות
והממלכה תיעלם. או תיפתר.
מענין מה הפירוש של השיר.קבלה
..מוריה.
מסתורי ועלום.
וגם נוגה קצת.
ובעיקר נוגע.
♤♤♤♤זיויק
...רחל יהודייה בדם
תודה..
עמוק מאדהמפוזר מהכפר
תמיד אהבתי לקרוא אותך
...רחל יהודייה בדם
תודה..
וואוכְּקֶדֶםאחרונה
מוקדש לתמימלה. וסליחה מראש.ימח שם עראפת
עמדתי בשדה הקטל כשהוא הופיע.
"מי אתה?" שאלתי.
שערו היה לבן, ארוך, סרוק. על כתפיו עטה אדרת אדומה עם שולי פרווה לבנים. הוא רכב על חד קרן מכונף, יפהפה. החד קרן היה לבן ורוד, וקרנו בהקה בזהוב.
האיש הביט בי ושתק. הבטתי בו בחזרה. שדה הקטל עוד טרי. חרבי מלאה דם קרוש, ופה ושם פזורות גופות אויבי.
"אמור עכשיו מי אתה, או שאנעץ בך את חרבי," איימתי ונופפתי כלפיו בחרבי מגואלת הדם.
החד קרן נרתע ורעמתו הוורודה התנופפה מעט.
האיש ליטף אותו. "למה"? הוא שאל.
פילבלתי בעיניי. מה זאת אומרת למה? חשבתי בכעס.
הזקן לא חיכה לתשובה. "קח", הוא אמר, והושיט לי את ידו. נטלתי אותה בהיסוס, מוכן לקצוץ אותה לחתיכות בחרבי.
"מה אתה רואה?" שאל האיש.
"אני רואה את שדה הקטל," עניתי בכעס.
"אמור לי, מה בדיוק אתה רואה?" דרש הזקן, והידק את אחיזתו בידי. הכנסתי את החרב לנדנה, בזעף. "אני רואה את גופות אויבי. אני רואה את חברי שלחם לצידי, אני רואה את גופתו שסועה לשניים. אני רואה דם, ואני רואה את העורבים חגים על הגופות."
"אינך מביט נכון," אמר הזקן והניד בראשו לשלילה. משכתי את ידי מידו וירקתי הצידה. "אני מביט מצויין," עניתי בכעס.
"מה אתה שומע?" התעלם הזקן מכעסי.
"אני שומע את יללות הנשים, גניחות הפצועים, בכי הילדים."
אינך מאזין נכון, לאט הזקן בעצב. "ומה אתה מריח?" שאל.
"ארור תהיה. אני מריח את מעיהם השפוכים של אויבי וחברי, את החיטה השרופה, את גללי הסוסים."
"אינך מריח נכון," הניד הזקן ראשו.
שלפתי חרבי בכעס. "אמור לי אתה!" שאגתי, "מה אתה רואה?! מה אתה שומע?! מה אתה מריח?!"
"אני רואה שדה חיטה, ענה הזקן בשלווה. וחד קרן יפהפה, ועץ ברוש עבות.
אני שומע ציוץ ציפורים, צהלות ילדים, שאגות ניצחון לוחמים.
אני מריח אדמה רטובה מגשם, תבשיל במדורה במחנה, וצוף מתוק נישא בידי דבורים."
"מקסים," אמרתי. ונעצתי את חרבי בליבו.
וואוגב'
כתוב מקסים, ואיזה סוף....🥺
תודהימח שם עראפת
לא אהבת את הסוף? אני אוהב להרוס סיפורים מסתבר
האמת? דווקא סוף חזק.גב'
פשוט בלתי צפוי.
כואב, עצוב.
ברררר🫣🫣🫣תמימלה..?
ההתנצלות מתקבלת למרות שאני עוד תוהה למה להקדיש לי אתזה😅🫣🫣
סתם, רציני רגע, אני לא מנתחת אותך או משו(או שכן אבל זה משפט טוב...😅) אבל נשמע שכתבת על ההסתכלות שלך על העולם, על ראייה "שגויה" (במרכאות כי אין דבר כזה באמת...), הסתכלות כל הזמן על השלילי, הסוף עוד יותר מדגיש אתזה, הוא מבין שיש גם טוב אבל כל כך מותש ממה שעבר עד שגרם לטוב הזה להגיע שלא מרגיש שהוא מסוגל להמשיך לחיות, אולי בגלל שמרגיש לו שלא מעריכים את מה שהוא עשה בשביל שיהיה שקט וטוב, אולי כי הוא עוד בטראומה....
אבל אנחנו לא בשוטל, זה פורום כתיבה והכתיבה מטורפת, ממש, הניגוד בין החד קרן הלבן הורוד והלבוש שלו האדום והלבן, (אולי כאילו הוא הבין שאפשר לשלב בין הדם של המוות לטוב... אולי לא...) התיאורים היו לי קצת קשים לקריאה אבל זה כבר באג שלי😜
בקיצור, כתיבה מהממת, תמשיך כך👏👏
מורכב, לא בדיוקימח שם עראפת
זה גם הבאג שלי ומן הסתם של עוד הרבה. אי אפשר לחיותנחלת
ככה. מנסיון. רק תארו לעצמכם, רגע לפני המיתה, יש אפשרות לסכם את החיים.
כך רוצים לסכם את החיים? היה נורא ואיום ואיכס ומריר ופויה (מחילה)?
צריך לעבוד, ולפעמים לבד קשה, על ראייה ותפישה כזו של החיים.
תראי איך הוא נאמן למשימה שלו להכרית את הרועפתית שלג
ואת כל מה שעומד מנגד למטרתו הטובה (אולי)
זה לא אומר שהאדם בעין רעה על מה שעובר עליו, אלא בעיקר שהוא לא מוכן להיות שבוי בקונספציה ופשוט לפזר נצנצים על כל הרע שבעולם.
זה יכול להיות ראוי לשבח, וככה לוחם צריך להיות בשדה הקרב.
אם הייתי נותן לו להנהיג מדינה? לא. אבל מה צריכה ממלכה יותר מאנשי לוחמה כאלה בחזית?
אגב @ימח שם עראפת הזכרת לי מעט את בני צרויה. אנשים עזים שלא נותנים לשום דבר לסנוור אותם ולעמוד בדרכם, שהמלך רוצה קרוב אליו, למרות שהם ממהרים להוציא להורג את מי שמסכן לדעתם את המלך אפילו נגד דעת המלך ממש.
אם נצנזר רגע את הדם והקטל והחרב והגופות- כתיבה יפה ממש ימקצוען!
יופי הבנתימח שם עראפת
חן חן ידידי
מזעזע. קצת אופטימיות בן אדם. יש מי שמנהל את העולםנחלת
והוא לא יתן לאדם להרוס אותו. לא.
פפפ.ימח שם עראפת
ודוקפתית שלג
כתיבה יפהפייהLavender
סוף קרינג'י
תודהימח שם עראפת
אין בעד מה
אני מממממש אהבתיאברהם יאיר שטרן
חן חןימח שם עראפת
וכן למר! ומהברך יתברךאברהם יאיר שטרן
איסתרק שם שם ע"א בשורות הרחבות וד"ל
ימח שם עראפת
איסתרק ספר מטופש, עם נירטיב חרדי אידיוטי
נכון, אבל עדיין מענייןאברהם יאיר שטרן
מדהים.חתול זמני
אהבתי מאוד. רק הייתי מוחק את "מוכן לקצוץ אותה לחתיכות בחרבי", כי אז הפאנץ' פחות צפוי וחזק פי כמה. אבל כך או כך זה פשוט נפלא.
גם לא יודע מה הקטע של לא לאהוב את הסוף. כל הסיפור הוא על משהו כמו אובדן התמימות או כוח משחית. אי־אפשר להפוך את הכל לסוף טוב קיטש.
חן חן לך ידידיימח שם עראפתאחרונה
אינטרסטינג
מחשבות על כתיבהסופר צעיר
סיפור די ארוך (וכמעט גמור) אני לא יודע האם להמשיךסופר צעיר
השבוע לפני 12 שנים
#תרגיל כתיבה - טריפל#אילת השחר
(לבקשת שנז'י)
הפעם במתכונת קצת שונה ממה שהעלו כאן.
בתרגיל הזה לכל אחד יש חלק (גם אם אתם לא מהכותבים, אתם יכולים להיות ה"מעוררים").
איך זה עובד?
משרשרים להודעה זו שלוש מילים (הן יכולות להיות שם עצם/פועל/שם תואר/כל מילה שעולה על דעתכם) שלא חייבות להיות קשורות אחת לשניה.
האתגר לבאים אחרי מעורר ההשראה הוא לקחת את שלוש המילים וליצור מהן כאוות נפשו.
היתרון : כל אחד יכול להיות מעורר השראה, וכמה אנשים יכולים להיענות לאותו אתגר.
(את שלוש המילים רצוי לכתוב בכותרת)
תפתיעו אותנו...
דממה, נקודה, אורריעות
לפני שהכל התחיל
היא החזיקה את התמונה שעות ארוכות, בוכה ובוכה ומנגבת את הפנים, שקמטים עמוקים נחרשו בהם עוד לפני שהכל התחיל בכלל. כוס של תה חם הייתה מונחת על השידה, ממתינה לרגע בו כף היד החמה תעטוף אותה, אבל הרגע לא בא.
היא המשיכה לשבת, מלטפת את התמונה באצבעותיה היבשות, מילים של אהבה מתמלטות מפיה הרועד, והבכי עוד שוטף אותה בגלים.
זה היה ביום קר, יום של קרח. עכשיו כבר קצת יותר נעים, אבל הקור שבחוץ ובפנים עוד משתולל והורס הכל. הגשם ששטף את החלונות והשלג שנערם בכל פינה בישרו לה שמשהו רע עומד לקרות, והיא ידעה. היא ידעה עוד לפני שהכל התחיל. לא עזר הרופא שהזריק לה חומר שהיה אמור לשכך את כאביה, כאביה הקשים מנשוא. אך איזו תרופה תוכל לשכך כאב שכזה? כאב ששורף בחזה ובגרון ומרטיט הכל בפנים.
יד מנחמת מונחת על כתפה. יד שהייתה שם עוד לפני שהכל התחיל. יד של אהובה, יד חמה ומלטפת, סדוקה מעבודה קשה ורכה מדמעות. אין ניחומים באיש שלה, אין ניחומים בדבר שהציעו לה, אך הטישו הלבן הקטן ספג את דמעותיה בשתיקה, והחיבוק שהגיע אחריו מהאיש שאהבה כל כך לקח קצת מהכאב ושמר אותו אצלו. בלב הגדול, האוהב, שהיה שם עוד לפני שהכל התחיל.
אני לא בטוח לגבי הסגנון שלי, אשמח להארות סופר צעיר
הפסקהxmasterx
קורא וולך ותרצה אתר כמה היא שונה מאבא שלה
כמה הן שונות
כל אחת מיליטנטית בדרך שלה
מכניסות לי רוח לחיים
הקירות מתעוררים מתמתחים
הרהיטים קמים לתחיה
כל המציאות מוארת באור אחר
או חושך
תלוי בשיר
מדי פעם עולה איזה לחן משקל מקצב
מפריע או לא מפריע לא החלטתי
הוא פשוט נמצא כמו הצעה
והפיסוק שלא נמצא רק מוסיף ענין
כל שיר אפשר לקרוא במליון דרכים שונות
לחזור ולהיכנס מכל כיוון
להפוך להרים מקדימה מאחורה
מהתחלה או מהסוף
שתיהן איתי כאן בחדר על השולחן מולי
ההפסקה הולכת להיגמר
הן ייעלמו מכאן כמו שהופיעו
לא מהדלת ולא מבחוץ מבפנים
אחזיר אותן למגירה
עכשיו הן כבר חלק ממני
חוזר לעבודה
לעבוד
לא חוזר אותו אחד אבל חוזר
שרק או חיה?Shandy
יש שני סיפורי אגדות
שממוחי לא יוצאים –
אחד אהוב, ואחד משונה.
כל אחד ומה שרצה –
בל או פיונה.
מי פה יהיה זה שישתנה?
האם אהפוך למפלצת ירוקה,
או שאתה תהפוך להיות בן אצולה?
לשניהם היה לב זהב
מתחת למעטה החספוס.
שניהן היו נסיכות,
אבל הסוףףףף,
אוי, הסוף.
אצל פיונה הוא כואב,
אצל בל הוא מהדהד.
וסופי, מה עליו?
אני???
אני נסיכה.
השאלה –
מה אתה.....
אני? אני אגיע על 🐎 לבן ואגיש לך 🌹 ורד אדוםפ.א.
תודהShandy
אבל בעיה קטנה
אני עולה רק על כרכרה
זה מסורבל לדהור עם שמלה😌
וכיאה לנסיכה אתה לא ההצעה היחידה😂
העונג יהיה לי להתחרות על ליבך מול נסיכים אחריםפ.א.
כי ככה זה בחיים האמיתיים- למשהו מיוחד במינו, יש הרבה ביקוש. והטוב ביותר 🏆 זוכה
# שתיהן היו נסיכות...Shandy
העיקרxmasterxאחרונה
שאת יודעת מי את זה הצעד הראשון
אני אוהב את הבטחון שלך כדי שזה יעבוד את צריכה מישהו שיודע מי הוא, רואה מעבר למה שמונח מולו (כמו שתיהן) וגם יודע מה לעשות עם מה שימצא שם.
בן אצולה או מפלצת בסוף הוא זה שיכתוב את החוקים לאגדה שלך
שיזכור מי הוא ומי את גם כשכל השאר שוכחים
משמעות עוגן קבלה מה שהן חיפשו
אז לכתובxmasterx
אז את רוצה לכתוב
אוקי
אם את צריכה שמישהו יקרא את זה קודם
או להקריא למישהו
לבעל לחבר לחברה
עזבי
אל תהיי מאלה שכותבים וצריכים את הקהל שלהם
בלי קהל הם כלום
תעמדי מאחורי זה
תביאי את עצמך
אל תהיי צפויה אל תכתבי
אל תשעממי
תפתחי את הקרביים שלך תארזי את הבעירה הפנימית שלך
ששורפת הכל בפנים שמכלה אותך
ותפרשי אותה
הספריות מלאות כבר בשיממון
בואי נמנע מהן עוד אחת
כמו טיל או נשק שיוצא מהנשמה שלך
אחרת אל תוציאי את זה
אין דרך אחרת זו הדרך היחידה ותמיד היתה
עד שהבהונות יכאבו
היד תדמם על הנייר
בלי אהבה עצמית
חמלה
קבלה והכלה
תכתבי כי את לא יכולה אחרת
כי אין אפשרות נוספת
כי כואב ובלתי נסבל
צודק 🙂Shandy
והלוואי ונצליח
נכוןxmasterxאחרונה
מאוד חשוב
...רחל יהודייה בדם
הוא בוכה.
והם לא רואים.
הוא נעלם.
הוא בוכה.
והם רואים.
אבל בשבילם הטיפה רק הופכת לנעלם אחר.
וכשהם מוצאים את הנעלם החדש הם כמעט הרגו אותו
אבל הוא הרג את עצמו קודם.
מעניין מה הפירושזיויק
המבנה הזה יפהxmasterx
להשתלשל איתו ביחד
מחילה מה הקטע של השם?סופר צעיר
וגם למה אתה מכנה את עצמך: אדון, מאלף, שולט. זה קשור לעולמות הפי דידי?
...רחל יהודייה בדםאחרונה
אפשר לא לנהל את השיח הזה בשרשור?🙏