ראיתי הר
מוקף אור
ראיתי שלהבת
בוכיה
ראיתי עיינים
שמביטות
אל תהום
נוצרות בכייה
נוצרות דממה
ראיתי לב
שקרס כמו גחלת
אפוף הילה
של שברון
וחשכה
ראיתי עולם
שלם
שנדם
ונשאר עתה
עטוף בתוגה
ראיתי דמעות
שהכריעו אוקיינוס
ושטפו נהרות
של ימים בוכיים
ראיתי ילד
שהפך למלאך
מבהיק כמו אור
(של) שבעת הימים
ראיתי הורים
שנמוג עולמם
מביטים ניכוחה
באימה וצללים
ראיתי שטן
מרקד לאידם
עטוי מחצלות
של כאב ודמים
ראיתי תהום
שבהקה כמו תנור
קוראת לי אליה
מבטיחה ניחומים
ראיתי לב שחור
שמאפיל עליה
כמו צל חרישי
או נשיקת אוהבים
אין מילים.
הי"ד של כולם
רק לא עוד סבב. רק לא עוד סבב. רק לא עוד סבב. רק לא.... עוד סבב.
מי שזוכר את הוויכוחים שלי ואת סיסמתי לפני כמה שנים.
פתאום כולם מופתעים
כולם עכשיו סוף סוף מבינים
מביטים על הגופות כנדהמים
וקוראים לחסל את הרוצחים
אני פחות נרגש ונרעש
אני לא מופתע, זה לא חדש
אכזריותם שנים מהווה חשש
והנה התפרצה לה כהר-געש
כל אותם סיפורי זוועות
איך בחברון נשחטו תינוקות
שרפו יהודים בתנור פיתות
בנות נאנסו לעיני אימהות
וגם בוודאי גיבורי העצמאות
נשחטו בשיירה רק בטעות
והיה זה כמובן רק מיעוט
בל נשכח את חוק ההתיישנות
ובציניות זו נסיים ונאמר
באמת אין זה עם אכזר
זה רק קצת ירי שתיכף נגמר
כי אין כזה עם, פלסטיני ממורמר
אחת שתיים שלוש ארבע,
יריות בכפר כמקהלה,
צרור נסחט על ידי האצבע,
חתונה חביבי יא אללה!
מזל טוב לחתן, הנה מתנה,
קלאצ'ניקוב יפה חדש,
ראבין עבורו קנה,
צרור כזה מקסים ממש!
אחת שתיים שלוש ארבע,
יריות בכפר כמקהלה,
צרור נסחט על ידי האצבע,
חגיגה כמה נפלא!
יאללה יא שבאב, יום החתונה,
צרור נוסף נירה! בובובובום!!!
שרון בא עם הפתעה קטנה,
עזה וצפון שומרון, ומוחו אטום.
אחת שתיים שלוש ארבע,
יריות בכפר כמקהלה,
צרור נסחט על ידי האצבע,
מה הפעם תביא הממשלה?
כתיבה יפה!
יפיפה. עמוק.
כל מה שמה שכאילו כבר עף
עם ישראל קם מעפר מיתנער
אל תיתנו לאריה להיתעורר!
כולנו חובשים את הפצעים והפצועים
מיתחבקים דואגים וממהרים
לחזק אחד את השני מנסים
כל העולם עלינו מיסתכל
האם אותו עם עתיק ימשיך להיסקל?
כולם מצפים למשו איום ונורא
הרגשה שאת כולם היא מדאיגה
מה יהיה ומה עכשיו? משיח אולי זה אתה?
אלוהים בבקשה תשוב תופיעה
כי עם ישראל אותך לא הוקיעה
אנחנו פו מחכים לך כבר אלפי שנים
שתשוב אלינו בעננים רכים
בבקשה אל תיכעס יותר
מבולבלים ומפוחדים אליך בעת צרה קוראים!
בבקשה תחזור! תינקום ! ועלינו אל תוותר !
כי אלו עדיין אנחנו בניך ובנותיך! עם ישראל!
וחם השמש ונמס
באמת שכבר נמאס
ישועת ה' כהרף עין
משום מקום, כמו יש מאין
שמשון עשה והרתיע
כמה זמן זה החזיק? לא מפתיע
זה כוחו של אד"ם, ונחנו מה?
עפר ואפר, שוכני מקום רימה
ואני מאמין שגם אם הכל נראה הפוך
תנקום נקמת דם עבדיך השפוך
א-ל נקמות ה'.
השתתפתי בשבוע שעבר ביום חמישי בערב בבדיחת ההפגנה בין שילה לעלי, ו'חסימת' המשאית שהובילה את המשוריין לכיוון שכם.
היה מדובר בבדיקה עלובה, להגיע לשכם דווקא מהכביש בו נמצאים רוב יישובי הימין, ושם 'להתפלא' שהם לא יכולים לעבור, הגם שהייתה תנועת מכוניות משני הכיוונים, כולל מכוניות בעלות לוחית רישוי פלסטינית. פתאום נעצרו נהגי המשאית הערבים, והועברו לסוואנה משטרתית. מה?? מה זו ההצגה הזו? הרי הם הגיעו עם השוטרים שליוו אותם מירושלים.
אלא שגם הבכירים הבינו כנראה איזה איוולת היא להביא משוריין לרשות בשעת מלחמה, והשתמשה במפגינים ככיסוי לכוונותיה, שכן אילו רצו היו מעבירים את המשוריין דרך כביש הבקעה, הרחק מהישג ידם של מתנחלים חוסמי כבישים.
ואילו רצו, היו מביאים מנוף צבת שהיה מניף בזה אחר זה את המכוניות אל צידי הכביש, כפי שנעשה בחומש בפשיטות משטרתיות שנערכו בישיבה בעבר.
רימוני גז היו נורים בכמויות וכל רכב שהיה חוסם היה נמחץ.
אבל הם בחרו שלא להעביר את המשוריין.
וזרעו חששות בליבי, מתי כן יירצו להעביר את המשוריין? מתי שוב יופקר דמנו?
יסמניק דוחף, צועק ורושף.
הפגנה מטופשת, הצגה מקושקשת.
משוריין נשלח לחוטף, טמטום שוטף.
מה קרה באמת? למה המשאית נעצרת?
הצגה וזה הכל. כך נלקח המשוריין הגדול.
לו רצו, היו עוברים. דרך ציר אלון היו נוסעים.
באו שוטרים בכחול. סתם עזבו את ארגז החול.
התושבים חסמו, אומרים. פחח. שקרנים.
אבל מה יקרה בעוד שבוע? אולי יחזור האירוע?
אולי ינסו באמת, להביא לשומרון מכונת מוות?
איך נתגונן מפני הפיגוע? זהו תרחיש גרוע.
יתנו לרשות משוריין מצמת, ונראה מי יוטל מת.
ומה יקרה אילו נחסום, נעמוד שוב כשלשום?
הרי ידוע מה יקרה אז, יזרקו עלינו רימוני גז.
מכות באלות, שער גהינום, יהיו נחלתנו פתאום.
כל אוהדנו יצטרפו אל הבז, ושוב דמנו יבוזבז.
הן כך היה פה שנים, מאז קיבלו את הרובים,
בהסכמי האסלה, ראו כמה ארצנו התחסלה.
אז מה השוני מה רוצים, הרי אותנו הם רוצחים,
לא השתנה דבר בהשכלה, רק הצגה כסילה.
מה אתם שמחים כל כך, המשוריין יהיה נוכח,
גם אם יבוא בעוד שנה, שום דבר לא השתנה.
לג'נין יגיע עם תותח, כי זה כנראה יהיה נצרך,
פגזים ומרגמה, שיוכלו להפציץ אותנו בשכונה.
ואולי גם מטוס קטן, שניים שיהיה גם לשטן,
וטנק אחד אולי שלוש, עוד אחד למפקד בראש,
שיוכלו לחסל אותנו כאן. אולי... יאללה ניתן!
ייוותרו על ארץ התירוש, לא ישאר לנו אף ברוש.
אנחנו בגלות.
עצוב.
וכל הכבוד שהיית שם
בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵבוּן
וּבְיוֹם צוֹם כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן
כַּמָּה יַעַבְרוּן וְכַמָּה יִבָּרֵאוּן
מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת.
מִי בְקִצּוֹ וּמִי לֹא בְקִצּוֹ
מִי בַמַּיִם. וּמִי בָאֵשׁ
מִי בַחֶרֶב. וּמִי בַחַיָּה
מִי בָרָעָב. וּמִי בַצָּמָא
מִי בָרַעַשׁ. וּמִי בַמַּגֵּפָה
מִי בַחֲנִיקָה וּמִי בַסְּקִילָה
מִי יָנוּחַ וּמִי יָנוּעַ
מִי יִשָּׁקֵט וּמִי יִטָּרֵף
מִי יִשָּׁלֵו. וּמִי יִתְיַסָּר
מִי יֵעָנִי. וּמִי יֵעָשֵׁר
מִי יִשָּׁפֵל. וּמִי יָרוּם
ואתה ה' ממקום שבתך
אתה היודע כל מעשיך
מי מבלעדיך אל מושיע
בשעת צרתינו ממך נוושע.
אל מלך נאמן
יודע תעלומות עם אלמן
אתה הוא דיין האמת
בין אם חי האדם ומת.
אתה יודע צדיק ורשע
אנא תפילת אביון שמע
שובה ה' עד מתי
חוס ורחם עליי
אנא ה' חטאתי לפניך
אל נא תשלח חרונך
נוח לרצות וקשה לכעוס.
עד הנה עזרונו רחמיך
ולא עזבונו חסדיך
אנא ה', אל תטשנו.
כי אתה הוא מושיענו.
ואתה הוא אלוקינו.
אנא ה' אל תשכחנו.
מחל לעוון העם הזה
אשר עומד לפניך נבזה
בפיו צעקה אילמת.
ותמלוך עליו באמת
וידעו כל ישראל
ידיעת ה', ידיעת האל.
אנא ה', סלח נא
סלח לחטאינו, אל נא.
ויאמר ה', סלחתי, כדבריך.
מצמרר וטהור
רק לשכוח.
לשכוח מזה שאני עצלן
ואני דיכאוני כל הזמן על החיים.
לשכוח מכל החטאים שלי
שבטח כבר לא אכפת לי מהם - כי מה כבר קרה .
לשכוח מהפאדיחות שעשיתי בחברה
גם את הפעם הזאת שניסית להתחיל עם אותה אחת -
וגילית שהיא תפוסה.
לשכוח מזה שאני קיים.
מזה שעדיין לא מצאתי שום משמעות ואני תמיד תקוע באותו מעגל -
כמו כולם.
פשוט להתעלם מעצמי ולא להתעורר לעולם.
לייחל לאינסוף חוסר מודעות מושלם.
אל תדברו אליי כי אני כבר לא קיים.
תפסיקו לאהוב אותי
כדי שזה יהיה יותר קל-
להיעלם.
ממליץ לחפש מטפל שיעזור לך
אבל יש בי גם שמחה
ואור
והרגשה של החלמה והתקדמות
אני רוצה לחיות באהבה
בהענקה
אני רוצה למצות את עצמי
להמשיך ללכת
גם אם זה במעגלים
בספירלות
גם אם אין סוף להתחלות
גם אם יש סוף להכל
אהבה ותקוות
מילים
הנאות על זמניות
שיוצרות אור בתוכי
שיזהר לתמיד
הרגשתי את התקווה..
"גם אם אין סוף להתחלות
גם אם יש סוף להכל"
משפט חזק
המוסכניק שלי? רק יהודי.
כן, אני לא קונה ממך חביבי,
לא ממך ולא מאף מחמודי,
קפל ת'באסטה ויאללה רוח מארצי!
לא קונה אף פעם מערבים,
כי אני, זאלמה, לא מפרנס רוצחים!
קנה מיהודים, פרנס את האחים,
אל תתן להם לגיטימציה ורובים!
תנחש - מי יהיה המחבל הבא?
המלצר? המוסכניק? בכפר סבא?
פועל הבניין או החייל מבורקא?
נשק יש? לגיטימציה יש? סבבה!
אז בוא איתי אחי ונעצור את זה כאן,
לא קונים מהם ולא נותנים להם קניין,
זו הארץ שלנו והם פלשו כבר מזמן,
אז הגיע הזמן לעשות סוף לבאלגן!
לא קונים מהם ולא נותנים לגיטימציה
לאויב להישאר לא ניתן כל אמביציה
מן החלום של סטטוס קוו הבה נקיצה
להם לא ניתן למכור בארצנו שום קולקציה!
כתיבה מהממת! קולחת קלילה. ממש אהבתי
איך שאתה מביע את הדעות שלך בחרוזים!
נקודה שחשוב להרהר בה
שהרוח והאכפתיות תמשיך תמיד לפעום בך.
זוועה, העולם נקרא
נקרע
מלחמה?
זוועה
מהבית כנסת, בתפילה
פרעות תרפ"ה
מליון עולמות
פירוק משפחות
אינספור חזיתות
מי בשביה, מי בדאגה
והשקט פה אשליה
סה״כ נראה כבשגרה
אבל הדממה איומה
כל נשק גויס
כל בעל תפקיד מתייצב
ולי פה רק לב
שלא יודע
מה לחשוב, מה לעשות,
מבקש תפקיד כדי שיוכל להיות
מחפש משמעות
להקל על הסיוט
להסיט את הדאגה
את חוסר הידיעה, את חוסר השליטה
שריר תפוס מלחץ
עורף זה נקרא
פה אין פיקוד
מתגייס לעידוד
לשמור על הרוח
על אמונה ותקווה
להוריד אור אינסוף
שם ה' נקרא
אמונה
קריאה
כי ביתי בית תפילה
הלוואי שלא עוד
הקטע הזה של ניענוע לולב
קצת נואש כזה
מי פה??!!
דפיקות של ילד שננעל מאחורי דלת רנדומלית
אבא? אתה פה?
אתה מאחורי? לפני? בצדדי? אולי אתה בכלל מעליי? איפה אתה טאטע?
חד משהו. ומעורר מחשבה.
רק טוב..
אתה לא תאמין מה קרה
שמעתי מפלוני שאלמוני עשה
ואני מכיר אותו זו הסברא
מה אתה אומר הנגע פשה
מהר נסגיר אותו לראש הישיבה
והוא יכעס ויאמר איזו עבירה
נעקור אותו עד שיעשה תשובה
אבל רגע אחיי, זה רק לשון הרע
תנסו לדון אותו לכף זכות
אינכם יודעים, שם לא הייתם
אולי בכלל היתה סתם טעות
ואתם עכשיו אותו ביישתם
בעצם אלמוני לא עשה דבר
ופלוני אמר משהו אחר בכלל
ואתה שמעת בטלפון נשבר
ואמרת להוא שכבר חשב בחלל.
למה אחיי, לא שאלתם אותו
הרי דיין לשמוע צריך שני צדדים
וכיצד דנתם לכף חובתו?
וכך זרקתם אותו אל המאדים.
תנסו לדון אותו לכף זכות
אינכם יודעים, שם לא הייתם
ואני הייתי שם, ואיזו שטות
למה אותי לא שאלתם?
וגם אם נדמה, שהוא חוטא
אולי אפשר לדון אותו לכף זכות
וגם לשון הרע, זה היצר שמשטה
אז תבדקו איתו בתמימות.
אולי אפשר לדון אותו לכף זכות
הוא לא בהכרח חוטא כזה גדול
רק לא להגזים בכל שלך פשוט
יש מי שחוטא ויש כטלית כחול
תנסו לדון אותו לכף זכות
אינכם יודעים, שם לא הייתם
קצת מאמץ, להוכיח בעדינות
ובעזרת ה', כך יתנהגו גם אתכם.
יפה לקרוא משהו כזה ממך.
לו הייתה לי מכונת זמן
הייתי חוזר אל העבר
מנסה לתקן את הבלגן
הייתי עומד על המשמר.
לדיין הייתי מסביר איזו שטות
והייתי את הוואקף חוסם
כך בידינו היו המפתחות
והר הבית לא היה שלהם.
לא הייתי נותן לבגין להשחית
על סיני, הייתי מגן בידיי
על חקלאי חבל ימית.
הייתי סוחף את כולם בודאי.
הייתי ניצב בדרכו של ראבין
מציל אותו מהפנטזיות.
השלום היה נשאר עדיין
ולא היו לשלום קרבנות.
לו הייתי אז בגירוש הגדול
הייתי עוצר בעדם
לו היה כך מסתדר הכל
היה זה כל רצון העם.
אומרים ש"כשהתותחים רועמים במלחמה, המוזות משתתקות". אני די חווה את זה, ומבקשים ממני לכתוב.. אבל אני לא מצליח. יותר מזה - כל פעם שאני מנסה לחשוב על שיר ו'לכתוב משהו' רק עולים לי פסוקים מהתנ"ך, הרבה מאיכה, מנבואות הפורענות, ומצד שני פסוקי גאולה מהתורה...
יומן של זוג מאוהב, יונת ואלכסנדר סנד, "ברעום התותחים שותקות המוזות".
הִבְטַחְתֶּם לְעוֹלָם לֹא שׁוּב
הוֹרִים שֶׁטּוֹמְנִים תִּינוֹקוֹתֵיהֶם בָּאָרוֹן
וְהֵם נֶאֱבָקִים, וְנֶעֱלָמִים לָנֶצַח
לְעוֹלָם לֹא שׁוּב
זַעֲקוֹת שֶׁבֶר וְיָגוֹן
דָּם שֶׁנִּגָּר בְּכָל פִּנָּה בַּשֶּׁטַח
הִבְטַחְתֶּם לְעוֹלָם לֹא שׁוּב
יְלָדִים שֶׁמְּרִימִים יָדַיִם בְּאֵימָה
מְנֻוָּלִים לָקְחוּ אַחְיותֵנוּ
לְעוֹלָם לֹא שׁוּב
חִפּוּשׂ יַקִּירִים בְּתִקְוָה
לֵב נִשְׁבָּר בְּתוֹכֵנוּ
הִבְטַחְתֶּם לְעוֹלָם לֹא שׁוּב
שֶׁתַּחַת צַהֲלוֹת רִקּוּדִים וְנִגּוּן
יִכָּנְסוּ אֵימַת מָוֶת וּצְרָחוֹת
לְעוֹלָם לֹא שׁוּב
בֵּין הַטּוֹב וְהָרַע נֶאֱבַד הָאִזּוּן
אַחִים לַנֶּשֶׁק נִלְחָמִים שָׁעוֹת
הִבְטַחְתֶּם לְעוֹלָם לֹא שׁוּב
בּוֹרוֹת יֶרִי וּפַחַד מְהַלֵּךְ
קְשִׁישׁוֹת חַסְרוֹת תְּרוּפוֹת
לְעוֹלָם לֹא שׁוּב
מַלְאַךְ הַמָּוֶת מֹלֶךְ
אַל תִּבְכּוּ, נְשָׁמוֹת
אָז, לֹא הָיָה מִי שֶׁיָּגֵן
גַּם עַכְשָׁו, 'אִמָּא' הַיֶּלֶד מִתְחַנֵּן
לוּ הַיּוֹם נְשַׁנֵּן
הָאַהֲבָה מְצַוָּה
מִלְחֶמֶת חָרְמָה, נְקָמָה בָּרַע
אַל תִּפְחַד, יֶלֶד
אַל תִּפְחֲדִי, אִמָּא
יִשְׂרָאֵל בָּאָה לְהָשִׁיב אֶתְכֶם הַבַּיְתָה
אַל תִּפְחֲדִי, יַלְדָּה
אַל תִּפְחַד, אָחִי
אֲנַחְנוּ כָּאן בִּשְׁבִילכם
אַל תִּפְחַד, עִם אָהוּב
אַל תְּפַחֲדִי, אוּמַת נֶצַח
עָבַרְנוּ אֶת פַּרְעֹה
נַעֲבֹר גַּם אֶת זֶה
אֵין מִי שֶׁיָּכוֹל עָלֵינוּ, הוֹ
נִלְחָם עַד הַקָּצֶה
אֱלֹהִים, הַבְטָחַת לִשְׁמֹר
נִשְׁבַּעַת אֵין חֻרְבָּן שְׁלִישִׁי
יָד בְּיָד נַעֲבֹר
לֹא אִירָא רַע, כִּי אַתָּה עִמָּדִי
לא היה ולא יהיה חורבן מקדש שלישי
לא תהיה גלות שלישית
מלחמות הובטח שיהיו
וגם אובדנים
תודה.
נכתב במקור על השואה, מרגיש כ''כ תקף גם עכשיו.
''ט 'באב - השואה''
טיוטה של לילה.
- הר של אפר.
ערימת עצמות.
ים של מוות.
בשדה הפתוח.
השמים בוכים.
על עולם שאבד
על עולם ששקע,
טבע בערפל.
דם, בכי, כאב,
ודממה.
דממה.
מתוך הר המוות
עיני הילד מביטות,
שקטות, עמוקות.
כואבות. מייסרות.
השאגה בוקעת את הלילה,
בדממה.
חרישית, תובעת,
מבקשת תשובה.
זעקת החדלון,
הכאב פורץ בניגון,
הניגון מתפתל,
עולה.
מבקש, מתחנן.
בתמיהה, בקבלה.
בזעקה,
כוסף, כמה.
צלול, טהור.
משתוקק.
ומבקש.
מבקש. ותובע.
עד מתי?
במנגינת השיר של אנדרדוס לפסח נטולי נוותר'.
דכאון. החמאס רוצחים בנו מליון.
תגובה רופסת איזה כישלון כה גדול.
מנסים לסייע ולהשפיע, וזה לא הולך.
רק מרור אותנו כורך. וזה לא החג הקרוב בכלל
אין כוח כבר להתאמץ,
אז אולי נתאבד. את הבית נפקיר לשודד
את הארץ נמסור לכל שד משחת. (גם הוא בזה מצדד)
היהודי הבודד. הנה האמריקאי בא לעודד
עכשיו גם שכלו התחדד סוף סוף.
איפה הוא היה כשנרצחו חבריי בשומרון?
האם זה כך? האמנם עמנו כבר לא מבורך?
אף פעם לא קרה לנו דבר כזה ממטח של טילים
לאן נעלמו הניסים, מה השתנה??
בעצם ידענו כל השנה. רק התעלמנו מזה כמו בת יענה
מדוע ביתו עוד חרב,
למה אנחנו לא שם?! מדוע מזבח לא קם?
למה על זה אף אחד לא נלחם כמעט? (ההר שמם וריקם)
על זה נשפך דם. נשחרר אל-אקצא היא צעקתם
ועל זה החמאס חוזר ונלחם כל הזמן.
למה אנחנו לא מבינים, את מה שהם כבר קלטו...?
כבר כמה שעות מתנגן במוחי בית משירו של שלום פליסר - הרי אמרתי לכם. שיר מתקופת האינתיפאדה.
הרי אמרתי לכם,
שעוד אומר לכם,
שכבר אמרתי לכם,
אמרתי לכם.
תבינו מה שתבינו משיר זה, אבל אני חש כל כך הזדהות עם הנאמר בו, שהייתי חייב להראות זאת בפורום הנ"ל.
