פורום פרוזה וכתיבה חופשית (עמוד 31)

עמוק, נוגע ויפה.

הכתיבה יפה והדימויים חדים

תמשיך לכתוב..

ברוך הבא לפורום 

אהבתי מאוד! פשוט דיברת את כל מה שאני חווה לפני כל מועד כזה או אחר..

תודה על מילי יקרות כאלה..

הצלחת לתעתע בי

הכישרון שלך מהפנט

מהתיאור בחלק הראשון עולה תחושה של אהוב ישן ש'קם לתחייה'

לקראת "ורחמים" התחלתי לחשוד,

והפתרון (אלול) הותיר אותי לא פחות מהמומה.

התהליך שעברתי במהלך קריאת השיר, מוכיח כאלף עדים על כך שמדובר ביצירת אומנות, לא פחות.

מרגיש כל מה שאלול מביא איתו.

ואהבתי את ההתכתבות בסוף עם אחד השירים שליוו אותי בתקופה הזו בדיוק, לפני שנתיים... שיר ששם את האור והפוקוס על הרגע של המעבר.

והיופי שפרסמת את זה ביום שהוא עצמו קו תפר בין אב לאלול...

לגבי הנקודות בסופי המשפטים, זה היה עוצמתי מאוד העצירה. התחושה של חשיבה ממוקדת על כל דבר, כל פרט... לבדוק בדקדוק בנבכי הנפש, לשים לב לתנועת הלב והנשמה.

רק שיש כמה מקומות שהייתי שוקלת לשים פסיק או שלוש נקודות (כמו שנעשה שם באחת השורות).

ובאמת כמה טוב שבא...

אח... אלול.

מקבל ממש את מה שכתבת על בפסיקים ושלוש נקודות.

תודה על המילים ועל המחשבה באמת.

עמוק ונוגע כל כך

צד אחד זה שאני מפקיר את הרכוש ככה שרק מי שאני רוצה יזכה בו.

אולי כדי שאלול יפעל אנחנו באמת צריכים להפקיר קצת את עצמנו, לעזוב את האגו, המחשבות וכל הדמיונות ופשוט להיות כאן ועכשיו. לסלק את עצמנו מכל ההסחות דעת ולתת לקדושה של הימים האלו לפעול.

תודה על זה!

מתנצלת על הגולמיות בבמה מכובדת כמו הפורום הזה... לחובבי אמת מושבעים בלבד

אני נדרש לעיבוד נוסף בקטעים כאלה. על זה יותר מתאים לומר "תודה על השיתוף "

הקטע הזה נכתב ברגע נדיר מבחינתי של התרוממות הנפש

הוא ספוג כל כולו באותו רגע, שכמעט ולא העזתי לפגוע באמת העוצמתית שבו

נוגע, יפה ועמוק.

אהבתי

תמשיכי לכתוב

דימויים יפים ונוגעים.

כתיבה יפה מאוד ועדינה.

אהבתי מאוד.

בראבו. לא פחות ממושלם לדעתי.

אני אוהב את זה..

נוגע..

נשמע קצת עצוב

שיהיה רק טוב

אהבתי את הקריאה הגדולה שבקטע הזה. חזק ונתחזק ;)

מעלה את השאלה - "הכל טוב?" עדיין על המסלול?

את האמת, עשית לי חשק לכתוב..

אח שלנו

מקסים ומרענן בצורה יוצאת דופן..

מעריך את זה.

התרגשתי, הזדהתי. וואו.

נוגע ועדין

אהבתי

מעולם לא קראתי טקסט שכתוב ככה... מסקרן ממש

מרגש שלא הגעתי אל העומק. אוכל לזכות ממך לביאור? אני באמת רוצה להבין..

זה מחמיא שרוצים להבין.

בדרך כלל אני לא נוהגת לפשט או להסביר דברים שאני כותבת אבל קח קצת כיוון:

חדרי בריחה , חידות, תעלומות,

אולי אנחנו אוהבים בלגן.

זה לא ביאור מדויק. זה רק כיוון שלא בדיוק משקף את כל מה שהיה מובע שם אבל אולי יכול לכוון בשביל להבין את הלמעלה

תודה!

צורת כתיבה מעניינת, מסקרן אותי למה השתמש בה..

למען האמת, אני לא סגורה על הצורה בעצמי.

כתבתי בתור התחלה איך שיצא לי...

ואז כשניסיתי לסדר את השיר ככה יצא.

(כשאני מתחילה עם חרוזים, קשה לי להפסיק. אחת הבעיות הטובות שלי ;)

זה נראה כמו הדרך שבה מסדרים את השירת הפיוט של ימי הביניים (אבל זה ממש לא סגנון הכתיבה). מכל מקום, תודה על שיר כזה!

ברוכה השבה לפורום..

המשל, ההתנסחות.

כתיבה יפה ועמוקה.

אהבתי.

תמשיכי לכתוב..

הרצון הוא המקום של האדם לשאוף גבוה.- משפט מעניין..

לא כתבת כאן הרבה זמן כמדומני, אז ברוך השב..
 

הייתי מנסה לקחת אחריות אבל לא יהיה לי כ"כ איך להועיל שם, כי יש לי חסימה על כל התמונות בדפדפן...

אם יש לך כח, אומץ ויוזמה אפשר לדבר עם @משה 

הזה עליו.

ובעבר גם גלגלו פרוייקטים ודברים נחמדים שעשינו.

וצריך לעשות הכוונה של היוצרים לשם, שישלחו לשם יצירות.

אבל מה התועלת? מה השינוי מהפורום פה? מה הייתרון לפרסם בפסיפס?

ממה שאני יודעת וזוכרת מתקופת הניהול הקצרה, הפורום הזה היה בעיקרון סוג של פורום שיתוף בתהליך, ליטוש, דיוק והכנה לקראת העלאת היצירות המוגמרות לפסיפס. גם יצירות שנשלחו לאישור העלאה, והיו זקוקות לליטוש נוסף הופנו לכאן לקבל פידבק נוסף וכיוונים לחידוד ושיפור.

בפסיפס גם יש את ה''במה'' שהיא מקום שבו בעצם היו יצירות שהעורכים ראו בהן כאלו שראוי שרבים יפגשו אותן ויכירו את היוצרים שלהן.

עם הזמן אנשים נכנסו לשם פחות ופחות, וזכור לי שמישהו שאל אותי מה הקטע להעלות לשם, הרי אף אחד לא רואה ולא מגיב ופה יש יותר קהל, והוא רוצה שיראו ויגיבו...

ואולי אוכל לעזור בעניין. 

אם ככה אני לא יודע כמה כדאית הטרחה "לשקם" את הפסיפס. אם הוא היה תופס מקום משמעותי לא רק בפורומים אלא בתוך ערוץ 7 עצמו זה היה יכול להיות אטרקטיבי, אבל אם זה בסופו של דבר עוד פינה בפורומים, אני לא יודע כמה כדאי (אותי פחות מעניין)

לגבי מה זה בערוץ 7, מה המשמעות ומה חלמו שיהיה צריך לשאול את @משה. מה שבטוח זה לא היה פינה בפורום.

אתה מכיר את 'ביכורים', ואתרים בסגנון שיוצרים מעלים יצירות מתחומים שונים ויש העלאת מודעות ליצירות וליוצרים? זה היה בכיוון הזה.

ויכולה להבין למה יש שמעדיפים את פה ולא את שם.

קידמנו אותו בדף הבית בחלק מהתקופות ובאחרות לא.  אבל זה היה מדור בפני עצמו עם עיצוב וחוקים וכללים משלו.

(ועל הדרך, גם מקום לעשות בו ניסוי על מודל שאהבתי ושימש אחר כך במשך שנים את  האתר של ערוץ 7 הראשי על בסיס אותו קוד מקור פחות או יותר, ואחר כך עוד אתר של לקוח אחר שלי).

אני רוצה. השאלה אם יהיו המשאבים לעשות את זה כמו שצריך.

מה עניינו? מה הוא שונה מכאן? (ומי המנהלים שלו?)

לנסות לחדש את המנהלים לפורומים. יש פורומים שמתנהלים טוב ולא צריכים את זה, לדוג' לנ"ו או נוג"ה (ופה), אבל נניח "בית מדרש"... פשוט להציע "מטעם ההנהלה" או לפנות ולבקש מאנשים שפעילים בפורומים האלה, שהנעיצה האחרונה שלהם היתה לפני עשור (או חצי עשור). מנהלים יכולים לעשות טוב, במיוחד כשהם בעלי מוטיבציה, מבינים את הפוטנציאל..

מתיקות שכזו...

מַאׇמׇא,

אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁגְּדֵלִים וַאֲנִי לֹא מַרְגִּישׁ אֶת זֶה?

הַפִּיגָ'מָה קְטַנָּה , וְגַן יָעֵל נִגְמַר?

    הוא שואל,  ואני מחפשת תשובות 
בשבילו וגם בשבילי
כבר שנים אני מרגישה תקועה.
הזמן חולף , בעוד התקיעות עוד כאן..
ואז הוא ענה כזו תשובה מדהימה:
 

מַאׇמָא זֶה כְּמוֹ

הַמַּדְרֵגוֹת בַּדֶּרֶךְ לְנוֹנָה רוֹזָה*

שֶׁהֵן זָזוֹת, וְגַם אֲנִי וְגַם אַתְּ

וּבְלִי שֶׁנַּרְגִּישׁ נַגִּיעַ לַמָּטוֹס שֶׁיִּקַּח אוֹתָנוּ אל מָקוֹם אַחֵר.

כן.. חכם קטן שלי.

*סבתא רוזה (איטלקית)

נוגע מאוד..

כמה אנשים מתעמקים במה כתב ההוא בפייסבוק ומה כתבה ההיא באינסטגרם.

ואפילו לא מכיר אותו. ואפילו לא מכירה אותה.

ושוכחים את האנשים האמיתיים.

כל כך צריך לייקר כל רגע ורגע ולזכור מה באמת חשוב.

אני לא בטוחה על מי כתבת את זה. נשמע שאיבדת מישהו קרוב מאוד.

אני מאחלת לך שלא תאבד יותר אנשים שאתה אוהב

ושתדע רק טוב. טוב אמיתי.

ותמשיך לשיר,לכתוב ולהלחין. אתה עושה את זה יפה ומרגש.

המלצה קטנה שלי, קחו זמן לעצמכם עם אנשים שאתם אוהבים, בלי רשתות חברתיות בלי הודעות בלי קשר לעולם מלבד מי שתבלו איתו/ה/ם באותו רגע כי הרגעים האלה לא יחזרו... 

נוגע חשוף ואמיתי.

כתוב ש"והאמת תהא נעדרת"

עוד יגיע יום והיא תצא החוצה.

נוגע וחשוב.

אני חושבת שהתמצות פה משרת את המטרה.

נוגע

נוגע מאוד.. מרגיש כמו ראפ אישי כזה.

אנ'לא יודע מה עושים

אבל אותי חתמו על קבע- אני אוהבת את זה שמשאילים משהו ומשתמשים בזה, זה כאילו משאילים משהו בשביל לפשט משהו אחר.

זה מוסיף חדות כזו. בהירות למה שכתוב.

שיהיה רק טוב תמיד 

בעיקר מרגיש שצריך פירוש לשיר הזה.

זה על המצב כאן במדינה?

אישית התכוונתי למשהו אחר, אבל אני שמח שהבנת אחר ממני זה אומר שהשיר שלי יכול להתפרש ליותר מכיוון אחד ואני חושב שזה טוב ובריא כשזה ככה.

הרבה יש בהן במילים ובמיוחד במה שביניהן.

עוד מהרהרת במה ששמעתי שם... ואת מה שהבנתי אשמור בפנים.

אך הזעקה ההופכת למילים על הכתב,

והנה טוב מאוד...

וואו.

(ולמדתי בזכות זה שאפשר לכתוב מידפקת.)

תודה. 

נראה לי שצריך לכתוב "לא תגידו" ולא "הלא תגידו", לא?

למרות שזה באמת משלב נמוך בהרבה, אבל "הלא תגידו" נשמע הפוך מההמשך
 

וגם הייתי מוסיפה פסיק אחרי ז"זהו" בשורה האחרונה, זה פסיק עם מלא תוכן 

ב- "הלא תגידו" אני מנחשת מה תהיה הטענה עלי- ברור לי שכך תאמרו (הלא=הרי), אפשר להבין מההתנצלות שממשיכה בשורות הבאות... צירוף המילים מתאר נימה אירונית במקצת

באמת התלבטתי אם להוסיף פסיק! אבל לא הוספתי משום שההתרחשות עליה מבוסס השיר היא אפיזודה שמתארת דפוס בחיים שלי, "וזהו, בחיי" היה מצמצם מבחינתי את המשמעות של השיר.. 

תודה על ההתעמקות!

נראה לי שהבנתי מה התכוונת על הפסיק. איזה יופי זה.

הלא תגידו - בכל זאת נשמע לי לא מתאים לשונית. כלומר שזה לא ממש משמעות המילים...

אולי

הן תגידו

הרי תגידו

ואתם תגידו

הלא תגידו נשמע לי יותר בקשה להגיד משהו, ולא אמירה שברור שיגידו משהו

למשל, אני רוצה שוקו, הלא תגידו איפה הוא?

הלא תאמרי לי אם את אוהבת אותי?

דוגמאות מאד פיוטיות, רק כדי להעביר את העיקרון שהתכוונתי

ברשותך
הנה הגדרת המילה "הלא" מתוך האתר של האקדמיה ללשון העברית:

הגדרה

• מילת פתיחה למשפָּט המֵביא עוּבדה ידוּעה או מחוּיֶבת כדי לסייע לטַענה

לאור זאת עולה כי השימוש במילה הוא לאו דווקא כדי לבקש...

אנא תקני אותי אם אני טועה

כתיבה יפה ומעניינת.

נשמע עמוק

זה נוגע ויפה.

אהבתי מאוד 

יש בזה משהו ציורי, חי.

וגם אהבתי את הפערים בין התיאורים הפיוטיים ל"נרדמו לו הרגליים" ואינסטגרם... גם מעורר מחשבה ממש.