פורום פרוזה וכתיבה חופשית (עמוד 33)

מרגש

נוגע וטהור.

כל זמן שהנר דולק..

ויהודי הוא קודש קודשים!

קריאה החוצה, שהיא בעצם קריאה פנימה.

יא תשרי-ובין יו"כ לסוכות

אמש[1] ביום תשיעי,מוכה בנגעי

ובצאת העשירי,טרי למשעי

קרצפת נשמתי,קמה אלומתי

זאת נחמתי, לא אסיר תֻּמָּתִי[2] 

-לב חדש צמח.ישראל ישמח[3].חסדך אל תמח.- 

בגדים צועים לבשה,נשמה יבשה.

הסריחה מפרשה,רשה ובושה[4]

הלבשתה מחלצות,הדורים בכל קצות

ניכרו בכל חוצות,נשמות העולצות [5]

-לב חדש צמח.ישראל ישמח.חסדך אל תמח.- 

רחצה במי גנים[6],לבשה לבנים

רצה ברננים, לארבעה מינים

בחדווה בוחנתם,ששה בקנותם

לך נגינתם, 'הדר' - טענתם.[7]

-לב חדש צמח.ישראל ישמח.חסדך אל תמח.- 

נשאת עוונה, וחיש היא בונה

סוכה כה חסונה, עזבה מעונה.[8]

בצל האמונה,יושבת ספונה

ככסף,שבתה מונה.מאור קונה ניזונה[9]

-לב חדש צמח.ישראל ישמח.חסדך אל תמח.- 

קום סוכה נופלת, תפרח כחבצלת 

מאוד מעורפלת,רק ממך פלט[10]

קומם את דעתה,קבל את ביעתא

סלק את ביעותה,קרב גאולתה[11]

-לב חדש צמח.ישראל ישמח.חסדך אל תמח.- 

                                                                                                        ************

[1] ע"פ הרמב"ם בהלכות תשובה (פ"ז ה"ז): "כמה מעולה מעלת התשובה אמש היה זה מובדל מה' אלהי ישראל שנאמר עונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלהיכם צועק ואינו נענה .. והיום הוא מודבק בשכינה שנאמר ואתם הדבקים בה' אלהיכם צועק ונענה מיד שנאמר והיה טרם יקראו ואני אענה ועושה מצות ומקבלין אותן בנחת ושמחה שנאמר כי כבר רצה האלהים את מעשיך ולא עוד אלא שמתאוים להם שנאמר וערבה לה' מנחת יהודה וירושלם כימי עולם וכשנים קדמוניות." וביום התשיעי,למרות היותו אחד מעשי"ת עדיין לא במעלת יום הכיפורים שבו 'מכל חטאתכם תטהרו' ., ובצאת העשירי ,הקב"ה מוחלן וסולחן לשבטי ישורון ,ומחדש להם נשמה טהורה וטרייה,כטריות לחם הפנים. 

[2]"והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי" (בראשית לז,ז) "זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חייתני" (תהילים קיט,נ). "חלילה לי אם אצדיק אתכם עד אגוע לא אסיר תמתי ממני"(איוב כז,ה). ודרשו ע"ז בגמרא בסוטה את העניין על תשובה מאהבה. :"בו ביום דרש ר' יהושע בן הורקנוס לא עבד איוב את הקב"ה אלא מאהבה שנא' (איוב יג, טו) הן יקטלני לו אייחל ועדיין הדבר שקול לו אני מצפה או איני מצפה ת"ל (איוב כז, ה) עד אגוע לא אסיר תומתי ממני". וכן העניין בימים אלו בין יו"כ לסוכות-תשובה מאהבה. וכמו שאומר השל"ה (מסכת סוכה,פרק תורה אור אות ע) שמדקדק ממה שכתוב בגמ' בר"ה (יח.) דרשו ה' בהמצאו-אלו עשרה ימים שבין ר"ה ליו"כ וכו'.אך בפועל אין עשרה ימים בין ר"ה ליו"כ ,(אלא רק אם מחשיבים את ר"ה ויו"כ עצמם,וא"כ לא נחשב 'בין'),וע"כ הכוונה לעשרה ימים שבין יו"כ (שגם נקרא ר"ה: "בראש השנה בעשור לחודש" יחזקאל,מ,א) הכוונה לימים שבין סוכות והושענא רבא. וכתב ב'קדושת לוי' (הפטרה לפרשת האזינו) שימי תשובה אלו הם בגדר 'תשובה מאהבה' (מתוך הספר באר החיים,תשרי,עמ' רכו) 

[3] "ישמח ישראל בעושיו ,בני ציון יגילו במלכם" (תהילים קמט,ב). "זכרה לי אלקי על זאת ואל תמח" (נחמיה יג,יד)

[4] לפני הכפרה,הנשמה הטהורה לבשה בגדים צואים ומלוכלכים (ע"פ זכריה ג,ג :"ויהושע היה לבוש בגדים צואים" ומצודות :"צואים" - ר"ל מלוכלכים ולפי שהצואה הוא לכלוך קורא לבגדים מלוכלכים בגדים צואים) ,וגם הסריחה מפרשה ,היינו מהצואה של העוונות,של חטאי האדם. "פרש" - זבל וצואה" (מצודות על מלאכי ב,ג) ,והיא מרגישה רשה בעולם הזה ובושה מכך. וכעין שנאמר במסל"ש (פ"א) :"על כרחך אתה נוצר ועל כרחך אתה נולד". כי אין הנשמה אוהבת העולם הזה כלל אלא אדרבא מואסת בו…אלא בריאתו של האדם, למצבו בעולם הבא היא. ועל כן ניתנה בו נשמה זאת, כי לה ראוי לעבוד, ובה יוכל האדם לקבל השכר במקומו וזמנו, שלא יהיה דבר נמאס אל נשמתו בעולם הזה.."

[5] אך עכשיו לאחר הכפרה, הלבשת את הנשמה מחלצות "ויען ויאמר אל העמדים לפניו לאמר הסירו הבגדים הצאים מעליו ויאמר אליו ראה העברתי מעליך עונך והלבש אתך מחלצות" (זכריה ג,ד) -"מחלצות" - כן יקראו מין מלבושים נאים (מצודות), שאותם בגדים הדורים חופפים ומשפיעים בכל קצות הנשמה, וניכר בכל חוצות ,היינו לא רק בפנימיות ,אלא ההשפעה היא גם בחיצוניות, גם בחוצות העיר (כמו 'חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות'. איכה,ד,ח) ובמוצאי יום כיפור ,שב ה' את שבות עמו ישראל, ובנה ערים נשמות, וכל הנשמות ירננו ויעלצו בחוצות. ועוד, הרי באדם יש שתי נשמות ,בהמית ואלוקית -ובמוצאי יו"כ, שב ה' גם את שבות הנפש הבהמית, שעכשיו באו לה ימים שיש בהם חפץ, שענייני ימים אלו מרובים בעשייה גשמית ,כמו ארבעת המינים ובניית סוכה וכדו'- וע"כ עכשיו יש לה שייכות יותר ,ושוש תגל ותעלוץ בה'. "ע"י העלייה של יו"כ מתרחקים הרבה מן העוה"ז..ואותם הימים שבין כיפור לסוכות נתנו לחינוך של חזרה לענייני העוה"ז בתאור הגון בקדושה.. " (עולת ראיה,בין יוה"כ לסוכות) וכן ע"ע אורות התשובה ט,י)

[6] ע"פ "מעיין גנים באר מים חיים"(שה"ש,ד,טו) ו"עיניו כיונים על אפיקי מים רחצות בחלב ישבות על מלאת" (ה,יב).אחרי רחצה במי הנקיון של יו"כ, רצה לקיים מצוות- לקנות ארבעת המינים.

[7] בחדווה בוחנת הנשמה את ארבעת המינים. ולכ נגינת האדם שישו וחדוו ,ומנגינתו השמחה-היא אינה נזבחת בלתי אם לה' לבדו. ואחרי הזדכות הנפש של יום כיפור, כל הטענה, הרצון- הוא שיהיה 'הדר'. שארבעת המינים יהיו כמה שיותר מהודרים. לעשות רצון בוראנו ולפאר ליוצרינו.

[8] בצאת יו"כ, יום נשיאת העוון. חיש מהר הנשמה רוצה לבנות סוכה. שמצווה להתחיל בבניית הסוכה שילכו מחיל אל חיל. "ומצוה לתקן הסוכה מיד לאחר יום כפור, דמצוה הבאה לידו אל יחמיצנה" (שו"ע רמ"א תרכה. וכן בא"ח וילך כג. ועוד). ולא עוד שבונה סוכה, אלא סוכה חסונה. הסוכה נקראת 'צילא דמהימנותא'. זוהר תצוה (ח"ב קפו, ב): "כתיב (ויקרא כג, מב): בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים – דא הוא רזא דמהימנותא… ובעי עמא קדישא למיתב תחות צלהא ברזא דמהימנותא. אחרי טהרת הלב של יו"כ, גם כן ישנו רצון לבנות סוכה איתנה, לבנות קומה באמונה ובדעת ה' חזקה וחסונה. ועל כך צריך שיעזוב איש את אביו ואת אימו ,את הרגליו הישנים ויעזוב את מעונו הקלוקל, וישוב למעונו האמיתי לחדוות ה' אשר הי מעוזו, וישכון בבית מאוויו האמיתי. ועוד פשוט, 'עזבה מעונה'- בסוכות אנו עוזבים את ביתנו ויושבים בסוכה.

[9] בצל האמונה וכו', שהסוכה נקראת צילא דמהימנותא. כנ"ל. ומה עצמו רזי הסוכה ומה יקרו מאוד עניינה , ועל כן ככסף מונה את זמן הישיבה בסוכות, שכל זמן בה הוא מצווה. ומאור קוננו ,מאור קונה- הקב"ה , ניזונת הנשמה. ובסוכה אפשר לקלוט יותר עניין זה.

[10] ע"פ : "הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת".שתקומם את קרן ישראל, את עם ישראל, ואת מלכות בית דוד, את תהליכי הגאולה ו"יששום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת"(ישעיהו לה,א). כי עם ישראל מאוד מעורפל, הוא מחפש את דרכו ואיך נכון לפעול במדינתו. (בהשראת אירועי הרפורמה המשפטית והשלכותיהם) ,ורק ממך הפתרון והמפלט לזה.

[11] לכן אנו מבקשים ,שקומם את דעתה, דעת סוכת בית דוד, סוכתינו. וקבל את תפלתינו.(ביעא-בקשה,שאלה בארמית) וסלק את ביעותה, את הפחד שלה. בין אם זה פחד מזרם אחר בעם, ובין פחד חיצוני. וב"ה קרב את גאולתינו.

אומרים שמהרגע שמשורר מוציא שיר לאוויר אז כל אחד יכול לעשות איתו מה שהוא רוצה. 

אז אני מגלה כאן קצת עומק, אולי הוא גם עמד בנשמה שלך (שאני בטוח שיש לה עומק גדול, על אף שלא תמיד זה ניכר).

תחילת שנה מביאה איתה תקוות גדולות של שינוי. בארבעת הימים האלה, שבין יוה"כ לסוכות, הרבה פעמים האורות (של התקוות) הללו נופלים, לכאורה מתבדים, ומבחוץ נראה שלא קרה שום דבר, שהכל ממשיך מאותה נקודה. ואז אנחנו מתייאשים. לפחות קצת. לכן שייך לקוות לייאוש, כי אם הוא לא נמצא זה אומר שני דברים: א) לא התחדשו בנו תקוות לשינוי, זה איום ונורא. ב) אנחנו עדיין באופוריה וככול שהיא תיגמר יותר מהר - נוכל יותר להוריד את התקוות הללו (לשינוי) למציאות ולהופיע אותן בפועל.

יאוש קצת בתחילת השנה הוא טוב. אבל צריך לדעת לקחת אותו קדימה, לפעול איתו נכון. מצד שני, אם נשארים באופוריה, בתקווה - תמיד חוזרים להתאכזב. צריך את רגע השבירה כדי להבנות קדימה, הלאה. בין אם השנה נבין את זה ונשכיל לפעול על פי זה, ובין אם לא - מנגינת הלב, ששוקקת להתקדמות חזרה אל הטוב, לשׁיבה, היא תמיד פועמת. היא לא צריכה יעד, מטרות בדרך, יש לה תכלית ברורה, לשוב חזרה אל מקורה ואלוהיה.

אוהב

זה יכול להתפרש לשני מסרים סותרים.

בכל מקרה, זה נוגע.

ויש קטע למקף.

כואב.

אם הבנתי נכון גם מתגובות קודמות, אתה מתנחל 

יש בי הערכה גדולה למתנחלים.

כל הכבוד לך שאתה נלחם על ארץ ישראל.

אהבתי! 

*אני אמשיך לרדוף..

נוגע..

אהבתי.

אמן שתמצא אותה. את האמת.

רק שאני לא יודע אם האמת מחכה לך מאחורי איזו פינה ;)

אבל זה חשוב להמשיך לקוות.

אחרי הכל זה מה שמשאיר אותנו בחיים..

רק טוב..

ולמה שלא יחזור?
ואם לא יחזור, אז מה משם כבר שלך וימשיך איתך בזכותך. 

בכל מקרה כתיבה מהממת ונוגעת

תודה על זה 

כמיהה יפה לדברים שבקדושה

שאלה יהיו הכמיהות שלך תמיד

אתה לא משווה את החיילים והשוטרים לצוררים, נכון?

אומר בפה מלא:

שוטר שמונע ממני לקיים מצוות הוא צורר ישראל

אני חושבת שאתה עושה זילות לצוררי ישראל כשאתה מדבר ככה על שוטרים במקרה הזה.

חבל.

בקטע טוב אני אומרת, נראה שאהבת ה' יש בך, אולי תחשוב על שינוי כלשהו בהסתכלות על יהודים.

רשע הוא רשע, וצורר הוא צורר.

מי שמונע ממני לקיים מצוות, הוא צורר ישראל.

השוואה מאוד לא לעניין.

סורי.

אולי אתה גם שמח כשחיילים ושוטרים שמאבטחים שם נרצחים בפיגועים?!בכל זאת צוררים..

חבל. תקשיב לעצמך.

כל אחד צריך לחזור בתשובה.

כנראה אתה צריך לחזור בתשובה בנושא הזה של איך אתה מסתכל על יהודים.

חייל שנרצח בהגנה על הארץ על קידוש ה' הוא נרצח, ואני לא שמח כלל, גם כששוטרים בהר הבית נרצחים.

ואולם, יהודי שעומד בשער הר הבית ומונע ממני לקיים יותר ממחצית מתריג מצוות - הוא צורר.

גם האינקוויזיטור הבכיר חואן דה טורקמדה היה יהודי משושלת מומרים, צוררי ישראל מגיעים גם מישראל, בבחינת מהרסייך ומחריבייך ממעייך יצאו.

ברגע שהשוטר מפסיק למנוע ממני לקיים מצוות, הוא אינו צורר, אבל כל זמן שהוא שומר שלא אשתחווה בהר הבית ולא אמלמל חס ושלום פסוק תהילים, הוא צורר.

ודרך אגב, אם כבר הזכרת פיגועים,

לפני כמה שנים היה פיגוע באחד משערי הר הבית ונרצחו שני שוטרים. באותו יום היה לכיתתנו ערב כיתה, כיתה ח', ואני ועוד שני תלמידים הלכנו לחדר מורים לחתוך ירקות.

אחד התלמידים התיישב ליד המחשב שהיה שם לרשות המורים, ופתח ערוץ 7.

היה פיגוע, הוא אומר לנו, נרצחו שני שוטרים בהר הבית.

הרמתי את העיניים מהקרש ושאלתי אותו: "לפחות הם היו דרוזים"?

מורה שהייתה בחדר צחקה. שני התלמידים הסתכלו עלי בזעזוע.

המורה שקלטה פתאום שאני רציני הסתכלה בי גם כן בזעזוע. ("רגע אתה רציני?")

החבר שליד המחשב התעצבן והתחיל להרצות לי שגם הדרוזים משרתים בצבא ונהרגים על ארץ ישראל. יופי.

השני היה טיפה בהלם.

עכשיו מעניין אותי לדעת מה את חושבת, האם זה כה מוזר לקוות ששוטר דרוזי נרצח ולא שוטר יהודי?

דרך אגב, הם היו דרוזים.

וגם, אחד מהם היה צורר גדול מאד, ממש סייעתא דשמיא שמת.

אמנם השוטרים הם יהודים. אמנם הם לא יודעים שצריך לקיים מצוות.

אבל מנגד גם קלגס רומאי לא יודע שצריך לקיים מצוות, ובדיוק באותה השיטה הוא מפריע, צורר ישראל בין אם יהודי בין אם גוי.

חייל שנרצח בהגנה על הארץ על קידוש ה' הוא נרצח, ואני לא שמח כלל, גם כששוטרים בהר הבית נרצחים.

ברגע שהשוטר מפסיק למנוע ממני לקיים 

מצוות, הוא אינו צורר, אבל כל זמן שהוא שומר שלא אשתחווה בהר הבית ולא אמלמל חס ושלום פסוק תהילים, הוא צורר.- אוקיי, זה נשמע אחרת עכשיו, אם כי עדיין אני חושבת שצריך לשים לב שלא הופכים מילים מסוימות לשגורות מדי על הלשון, כי שימוש טבעי מדי בהן גורם לזילות של המילה.

בנוגע לשוטרים הדרוזים, אני מסכימה עם זה.

אם כי יש הבדל בין לשמוח על זה שהם מתו או לא להצטער בכלל על הרצח שלהם לבין להצטער יותר כשמדובר ביהודים.

כאב לי עליהם, על אמיר חורי, על הקצין מ' בעזה ועוד.

ובכללי, בלי לזלזל באלה שהקריבו את החיים באמת להגנת עם ישראל, יש בעיה עם השירות שלהם ולדעתי מורכב מאוד לעודד אותם להתגייס. בראייה רחבה יהודי מרגיש חובה,משהו טבעי, אם הגיוס שלהם גורם לחברה שלהם להרגיש שאנחנו חייבים להם עכשיו כל החיים זה כבר הופך לבעיה.

ראה ערך הבלגן שהם עשו על חוק הלאום ועוד.

ובנוגע לדרוזים.. תראה, זה בסדר שהוקל לך שאחד הנרצחים לא יהודי, בדומה לאם היה סיכוי סביר שאחד הנרצחים זה אחיך והוקל לך שזה לא הוא.. אנושי סך הכל. אבל מאיפה האדישות הזאת שמהולה בשמחה לאיד למוות של אדם שאתה לא מכיר רק בגלל שהוא דרוזי? מאיפה השנאה הזאת? איך אתה יודע אולי הוא היה בנאדם טוב? זה שבסוף התברר שאחד מהם צורר גדול ניחא, אבל נדלקה בך שנאה סתמית עוד לפני שהתברר לך שהוא כזה.. אז למה?

לחומה אין בחירה.

למגבניק יש.

אנחנו מאותו עם? אם אנחנו מאותו עם משנה משהו? גם אינקוויזטורים בכירים היו יהודים.

גם רודפי מחתרת הניל"י שניסו לרצוח את יוסף לישנסקי היו יהודים.

גם רודפי האצ"ל והלח"י, אנשי שירות הידיעות של ההגנה, הש"י, שעינו והסגירו לבריטים מאות יהודים, שחלקם נרצחו על ידי הבריטים, וחלקם גם עלי ידי ההגנה, כפי שמספר נשיא מדינת ישראל חיים ויצמן ימ"ש, במכתב לראש הממשלה הבריטי צ'רצ'יל.

מהרסייך ומחריבייך ממעייך יצאו אינו פתגם בעלמא, זהו פסוק שמתאר יפה מאד, צוררי ישראל יוצאים מתוך עם ישראל.

אני לא מבין למה אתה מתכוון בחום בקור עם רגש לאומי, מה זה רגש לאומי?

אני זוכר כשהייתי בן שבע שהמג"ב השתלטו על ישיבת עוד יוסף חי, שהלכנו כל ילדי היישוב להפגין.

בהפגנה הבהירו לכולנו לא לזרוק אבנים, הרמתי אבן וילד מיהר אליי והסביר לי שלא זורקים אבנים.

לעומת זאת, למג"ב לא הסבירו שזו הפגנה ללא אלימות.

לאחר מספר משחקי חתול ועכבר עם ילדים שהגדול ביותר בינינו היה מתחת לגיל בר מצווה, התחילו השוטרים ב'חטיפות' לוקחים ילד בן שמונה, ארבעה שוטרים, כל אחד תופס יד או רגל, והולכים לכיוון בניין הישיבה.

ילד בן שמונה!

כשחזרו הראשונים הם סיפרו בדמעות שהמגבניקים שאלו אותם שאלות ואסרו עליהם לענות, ואם ענו - קיבלו סטירה.

אם לא ענו - קיבלו סטירה.

ממש כך:

מה השם שלך?

אורי-- פלאח!

תענה!

פלאח!

הזיכרון של הילד הגדול ממני בסך הכל בשנה מספר את זה בדמעות לא יצא לי מהראש אף פעם. אני זוכר הרבה מגבניקים. מבחינתי זה שאנחנו רשומים כיהודים בתעודת זהות לא הופך אותנו לכאלה, אם אתה רוצה להיות יהודי אתה צריך להתנהג כמו אחד.

אני לא יודע מה זה רגש לאומי.

אני מכיר רק את התורה וה', לא רגש לאומי למדינה שמבחינתי ההבדל היחיד בינה לבין המנדט הבריטי הוא שבוטל הספר הלבן.

לגבי הדיבורים על מדינה יהודית, הנציב הבריטי הראשון היה הרברט סמואל ימח שמו וזיכרו, וכשהוא נבחר גם כן קראו לו נציב יהודה, כך שההבדל מזערי.

איני רואה הבדל גדול בין הרברט סמואל שהגביל את עליית היהודים לארץ, לבין דוד בן גוריון שחטף תינוקות מהוריהם התימנים, וגזר גזירות שמד במחנות הקליטה.

גם ילדי טהרן שנשלחו הקיבוצים ושם דאגו למחוק ממוחם תורה ומצוות.

איזו מדינה יהודית היא זו, שחנויות מוכרות בה חזיר בשבת ודגלי תועבה מתנופפים בעריה??

שחיי היהודים בה הפקר כמו לפני קומה?

אמנם אני מתמקד ברע.

אבל גם בימי הבריטים אפשר להתמקד בטוב, ולהתעלם מהרוע שהיה בארץ.

זה הכל בראש, האם אנחנו רוצים להישאר בגלות בארץ ישראל, או שסוף סוף אנחנו כבר כאן באתחלתא דגאולה, בואו נעשה עם זה משהו!

ואני רוצה לגעת במה שאמרת, אחיי שעושים ימים כלילות, אני 17 שנה מחיי עושה ימים כלילות בהרי שומרון.

17 שנה מהבית שלי לא נורים טילים על הבית היפה שלו ברמת אביב.

17 שנה שהשכנים שלי נאבקים בקור ובחום בחומש.

17 שנה ש"אחיי" עושים ימים כלילות לפנות כל חושה אפשרית שאינה "חוקית".

17 שנה שאני פוגש את האחים האלה וחושב שאולי אני והאחים המוסלמים קרובים יותר.

17 שנה שאני צועק להם להתעורר כל פעם שאני רואה אחד מהם, צועק להם להבין שאנחנו לא אויבים, באותו צד.

ואולי בעצם אנחנו לא.

17 שנה מספרים לי שקרים שזה מתוך הגנה על חיי, בשעה שמנסיוני האישי, לפני 15 שנה עלה ביתנו בלהבות עלי ידי מחבל בן בליעל, שדקר את שכננו וחזר לכפרו בלי שריטה.

ושבועיים אחר כך, אותו מנוול חזר, עם בקת"ב נוסף ביד.

והוא רץ אל עבר היישוב, אל מול חיילי המג"ב שכנראה חושבים שהוא ציפור, יורים באוויר.

והוא רץ.

ורץ.

עובר שם צנחן מילואים. ירי על מנת.

המחבל, סאלח, נופל.

ובמקרה יש לי קרוב משפחה שעבד במוזיאון המג"ב, בצפון.

ושם, מסתבר, ישנה תעודת הוקרה למג"ב הגיבורים שהצילו את תושבי יצהר.

חה. בדיחה לא מוצלחת.

המג"ב, שפחדו לירות.

שכמעט מתו בעצמם.

גיבורים.

שקרנים.

ואולי יש עוד שקרים..?

כתבתי המון, קצת מבולגן, קצת מוזר, יש לי עוד לומר על התגובה שלך, אבל נראה לי שאתה לא עומד לקרוא כל מה שכתבתי בכל אופן, ארוך ומבולגן מדי.

אני חס ושלום לא אומר שאין לי שום קשר לאותם יהודים, אבל כמאמר שירו של אהרון רזאל משום הרב שח, הקב"ה עושה שלא תהיה גוי, אתה עושה שתהיה יהודי.

אתה עושה שתהיה יהודי, אתה עושה שתהיה יהודי!

וקודם כל צר לי על החוויה שעברתם שם עם מג"ב, מבין אותך, זה היה מעשה בריוני מצדם ואין דרך להצדיק את זה. ובכל זאת, הבריונים זה האנשים עצמם כאנשים ולא כמגבניקים, אני חושב שכדאי לעשות את ההפרדה.

אז בוא נגיד ככה, אני חולק עליך בהמון עניינים, בערכים ובדרך, ואין עניין להכנס לזה. רק בוא נתייחס רגע למשהו מאוד מעניין שאפשר לומר שקלטתי מההתחלה אבל רק חיכיתי שתנדב קצת מידע ולא אצא מכליל.

אמרת שההבדל בינו לבין חומה זה שיש לו בחירה. ובכן, בחירה, לפני שמגיעה לענייני טוב ורע, זו בחירה בין ערכים ועיצובם, שעל פיהם אתה מגדיר מה טוב ומה רע.. ולאור המידע שנידבת אני תוהה, 17 שנה אתה במאבק הזה, חונכת לזה, גדלת לזה, החברים והסביבה שלך הם כאלה.. האם אפשר לומר שבחרת בערכים שלך? אני רואה שיש לך הרבה ידע וזה מוערך מאוד, אבל כשבוחרים ערכים גם חשוב להכיר סוגים שונים של אנשים מקרוב, לא את דעותיהם וערכיהם מבחינה שכלית, אלא אותם כאנשים, עם לב, רצונות, שאיפות.. אני חושב שאם היו לך חברים טובים מרמת אביב היית מדבר אחרת. יכול להיות שהיית נשאר עם הערכים שלך ללא שינוי, והיית גם מתנגד בתוקף לערכים שלהם ואומר להם את זה בפנים, אבל בכל זאת, היית מדבר אחרת. לא בגלל פוליטקלי קורקט מזויף, אלא כי אתה מודע לזה שיש עוד ערכים בעולם, וטוב ורע אלה מושגים קצת יותר נזילים ממה שאתה חושב.

את דעותיי גיבשתי בעצמי.

יש אנשים שמבחינתם (בתוך היישוב) אני שמאלני, ויש שרואים אותי כמשוגע, מן הסתם אתה.

אני עצמאי למדי, עד כמה שאוכל להעיד על עצמי, הן בפסיקת הלכה והן בגיבוש דעות.

כשאהוביה סנדק נרצח בשוגג על ידי שוטרי ימ"ר טענתי שאין זה רצח, ושלא הייתה להם כוונה.

אני לא מנותק מהמציאות כמו שנדמה לך, או כמו שנדמה לחברי שבטוחים שכשהתנגשו הימ"ר ברכב כל מחשבתם הייתה לרצוח את יושביו.

הפגנות מכיתה ט' טענתי שהן אינן מועילות, ובכלל נטיתי לחשוב בשכל ולא ברגש.

ניהלתי דיאלוגים עמוקים עם חיילים, חלקם שמאלנים חלקם ימנים.

אמנם אין לי חבר ברמת אביב, אבל לדבר עם כאלה יצא לי לא מעט.

יש לי שתי דודות חילוניות, נשואות ב"ה, ואמנם זה לא חבר קרוב, אבל הן היו גרות תקופה בת"א, וגם עליהן אני מדבר באופן דומה, אם שאלת.

מבחינתי אין דבר כזה לעשות הפרדה בין הרעיון של 'מג"ב' לבין האנשים, האנשים הם מג"ב.

בכלל, פעם היו אומרים לנו ההפך, שהמג"ב הוא שגורם לבעיות והאנשים עצמם יכולים להיות חברים שלנו.

זה היה נכון אילו. אילו לא היו הללו מצרים את צעדנו בארץ, בחסות מילוי פקודות המדינה.

המג"ב הוא הכוח שמבצע את פקודות הגירוש, העקירה, האלימות כלפי יהודים.

אמר לי פעם איזה אחד שאמנם מג"ב מציקים ליהודים, אבל גם ערבים הם מפרקים.

זה נכון.

אבל לא נותן שום הצדקה 'לפרק' אותנו.

אם אנחנו אחים- אחים לא מתנהגים כך.

אם איננו אחים- הרי שהם צוררים.

גם הצורר הגדול ביותר, יכול לשוב בתשובה, יש לו בחירה.

כל זמן שהוא מרע ליהודים הוא צורר.

אני לא מבין למה התכוונת אנשים עם לב, רצונות, שאיפות.

אני בן אדם שאוהב להיכנס לראש של יריביו.

לא פעם בחווארה הסתכלתי על חנות ברזים, ודימיינתי את הלקוח לוקח את ברז הזהב הענק שעומד על השולחן, מרכיב בווילה.

לוקח את אישתו לסיבוב בבית החדש שבנו. שמחים, מאושרים, שואפים להצליח בחיים.

וגם דמיינתי את המגבניק שאני עומד מולו. חתם קבע, מדמיין איך הוא מטפס בסולם הדרגות, אולי עובר ליס"מ, אולי אפילו עוזב את המשטרה ופותח חנות תכשיטים, למכור שרשראות דקות כמו זו שיש לו על הצוואר.

דמיינתי רבות את תושבי תל אביב, חיילים משוחררים בהודו, חבדניקים בשליחות, דמיינתי את הרפתקאותיהם האפשריות.

כלום עכשיו הערבי שבחנות הברזים לא מהווה לי איום?

כלום עכשיו חברים אנחנו, ויזמין גם אותי לסיור בוילה?

אנחנו אויבים. ברצותו ישלוף קלאצ' יש מאין, ואולי בכלל הוא שוטר במשטרה הפלשתינאית, כך שזה יש מיש, והנה דמי נשפך על רצפת השיש.

ואותו מגבניק, אם אקנה תכשיט בחנותו, הידד, נהיה שמחים ומאושרים. אולי. תן לי לספר לך עוד סיפור על שוטרים.

בני דודים שלי גרים בצפון לחזק קהילה קטנה שם. והנה, הגעתי אליהם לפני כמה שנים לאחר הבר מצווה לשבת.

הייתה שבת נחמדה מאד, ובאמצע השבת דפקה הבת של השכנים מלמעלה, ואמרה שברחו לה ארנבים ושאם נראה נאמר לה, וכן הזמינה אותנו לראות את הארנבים.

לקחתי את בת דודתי הקטנה לראות ארנבים, ובינתיים יצא אביה של בעלת הארנבים וגרף עלים בשביל.

ואז הוא שאל אותי דרך התענינות גרידא איפה אני גר.

עניתי לו שביצהר.

הוא הזדקף בפתאומיות, ואמר קצת בקול, יצהר?? עבדתי שם.

היה נשמע מוזר שחילוני עבד ביצהר, לפיכך התענינות גרידא שאלתי במה.

הוא השיב לי בפרצוף חמוץ וטון טיפה כועס: במשטרה.

על חולצת הטריקו שלו התנוסס סמל של יחידת יס"מ, כפי שהיה כתוב, יס"מ יחידת משהו.

השתררה שתיקה מביכה שהופרה רק על ידי ביתו הקטנה שלא הבינה בכלל שקרה מאורע דרמטי ולמה פניו של אביה חמוצות כל כך.

אותו אדם לא שכח.

השאיפות שמוליכות אותו לא משכיחות ממנו את הפער שיש בין איש יצהר לבין שוטר יס"מ.

ואמנם יש עוד אנשים בעולם, ואולי הם כן שכחו ונוכל לגשר על היותם שוטרים.

ואף על פי כן, אותו שוטר הניח שאנחנו לא בסדר. אני מניח שזה משהו משותף לכל שוטר המבצע פקודות עוולה אלו.

וכן, אולי ישנם ערכים שונים, אבל אי אפשר להתייחס אליהם, כיוון שאילו היינו מתייחסים, היה עלינו להתייחס גם לערכי החמאס, הלא כן?

אולי גם לערכי המפלגה הנציוסוסיאליסטית(נאצים בלעז), ואולי גם לקומוניזם, תכלס למה לא באמת?

אי אפשר להתייחס לערכיו של אלה שמנוגדים לערכים שלך, או יותר נכון אפשר, פשוט לא להתחשב בהם.

הרי יש גם את ערכי אלו שחושבים שהיהדות היא דבר מיושן ועלינו לחדש אותו או להוציא מתוכנו, ודבר זה הוא ערך המנוגד לערכנו.

לכן לא נתחשב במי שאלו הם ערכיו.

לפי כך, מי שערכיו הם המדינה, וכל מה שהיא אומרת קודש, הרי שערכי מנוגדים לו.

נראה לי שהבהרתי את הכוונה, גם אם שוב בבאלגן כהרגלי.

ובכן, יום טוב, פורים שמח וגמר חתימה טובה!!!

(נ.ב. בברכת שיחזרו המג"ב בתשובה וישארו בהר הבית רק המג"ב הערבים והדרוזים, ואז נוכל לכבוש את הר הבית בלי חשש לא תרצח)

ורק רוצה לציין והדיון הזה לא כ"כ לרוחי. @ימח שם עראפת - פעם הבאה לציין שיש טריגר.

זה יפה ומעניין.

יש בזה משהו ציורי כזה.

יש בך נחישות ואש.

שיישאר בך תמיד.

לא היית כאן הרבה זמן. אז ברוך השב

נוגע

מרגיש כמו השתחררות מפחד , מתבניות מגבילות.

טוב לראות כאן משהו תחת הניק שלך

תמשיך לכתוב

בהתחלה באתי לרפרף על השיר והוא פשוט לכד אותי. כאלה מילים יפות ומסר כל כך עוצמתי. 

אני חושב שנגעת כאן בנקודה עמוקה.

תודה!

כמה שזה עשיר ויפה...

נוגע מאוד 

לב יהודי

נוקב ומעורר מחשבה.

חשוב. 

נוגע וטהור.

הדברים שאתה כותב נותנים תחושה של עולם אחר וזמן אחר.

זה יפה.

נוגע ועצוב 

הלוואי שלא ימותו לנו אחים יותר 

מאוד יפה. ומעורר כל כך הרבה מחשבות

בדיוק מה שהייתי צריך עכשיו. תודה רבה! 

יש לך כישרון כתיבה שמחדיר את המסר ישירות ללב.

זה משהו שפשוט הופך את אלול לאחר.

נושמת עמוק את המילים. הן כל כך צלולות בעומק כוונתן. והיעד אליו הן מכוונות.

המילים שעוברות דרכך...

וואו.

פלא איך שאת נוגעת בלב. בעומק הנשמה.

מדוייק רגיש, עדין.

מלא אהבה.

כמו אלול.

@רץ-הולך תודה שהקפצת אותו. 

תודה,

את משמחת.

❤️