והזמן שעובר מול ביתי,
משכנע גם אותי,
לנסות מחדש;
להתגשם
להתרשם
ולראות.
לגלות ולנפץ חלומות.
והאור הזה,
שלא מגיע,
מול נקודת האופק-
בשקיעה נוגה,
משהו יישאר בי,
חלקיק תקווה
עם שם ישן/
אהבה.
??לעבדך באמת!
והזמן שעובר מול ביתי,
משכנע גם אותי,
לנסות מחדש;
להתגשם
להתרשם
ולראות.
לגלות ולנפץ חלומות.
והאור הזה,
שלא מגיע,
מול נקודת האופק-
בשקיעה נוגה,
משהו יישאר בי,
חלקיק תקווה
עם שם ישן/
אהבה.
נוגה ועוצמתיניצוץ ההוויה
תודה רבה לך..!לעבדך באמת!
זה ממש יפהדעתן מתחיל
מנסה להבין, ולא בטוח, אבל בטוח שזו מחשבה מושקעת.
תודה רבה!לעבדך באמת!אחרונה
באמת..
אתה, כן אתהמשלימה..
הי, אתה. כן, ממש אתה.
אל תפזול ימינה או שמאלה, זה גם ממש לא ההוא שמאחוריך.
אתה, בדיוק.
אתה שקורא.
כאילו זה סתם עוד מלל. כאילו אין מאחוריו רגשות.
אתה שמרפרף בעיניים, אפילו לא מסמן וי.
אתה חצוף, ידעת?
כןכן, עדיין אתה!
אתה יודע למה? לא? אז בוא אני אגיד לך.
אתה מזלזל. מזלזל! במילים, ובנשמה שביניהן.
אתה משפיל, משפיל בצורה הכי פוגענית שיש, בעצם השתיקה שלך. כי מישהו חשף את הנפש שלו כדי שידעו, וכי כתיבה זה כלי חושפני אבל בצורה אחרת הוא לא יחשוף את הדברים האלה.
אתה מכאיב, לסובל גם ככה, כי אתה לא עושה את ההשקעה המינימאלית של להראות ששמעת.
לא, אל תסגור את החלונית ותמשיך להבאה.
שוב, זה אתה! ממש!
גם אם אני לא רואה אותך, אני רואה אותך כי אני לא רואה אותך. חשבת על זה?
חשבת על זה פעם?
אתה בועט.
אתה מכאיב.
אתה סוטר.
אתה מתנשא.
במקום לתמוך.
במקום להרגיע.
במקום להראות שאכפת.
במקום למלא את התפקיד שלך, לעזאזל. התפקיד שאתה בחרת, בעצמך, לעצמך, בעצם הקריאה שלך.
אתה משניא.
אתה מכעיס.
אתה כל כך מסתכל.
אתה.
ומה תעשה עכשיו, הא? גם על זה תסמן וי ותמשיך הלאה? גם על זה תדלג? גם כאן תירמוס עוד אדם?
גם כאן, במקרה הטוב תסב עיניים בניצוץ בושה ותרוץ עם העכבר לטקסט הבא?
תחשוב על זה, הא?
מה אתה אומר?
אמורים לעזור. לא לפגוע.
אז איך יש כל כך הרבה אתה?
- ושלא תחשוב, אחי
גם אני
לפעמים
הוא אתה
אל תפזול ימינה או שמאלה, זה גם ממש לא ההוא שמאחוריך.
אתה, בדיוק.
אתה שקורא.
כאילו זה סתם עוד מלל. כאילו אין מאחוריו רגשות.
אתה שמרפרף בעיניים, אפילו לא מסמן וי.
אתה חצוף, ידעת?
כןכן, עדיין אתה!
אתה יודע למה? לא? אז בוא אני אגיד לך.
אתה מזלזל. מזלזל! במילים, ובנשמה שביניהן.
אתה משפיל, משפיל בצורה הכי פוגענית שיש, בעצם השתיקה שלך. כי מישהו חשף את הנפש שלו כדי שידעו, וכי כתיבה זה כלי חושפני אבל בצורה אחרת הוא לא יחשוף את הדברים האלה.
אתה מכאיב, לסובל גם ככה, כי אתה לא עושה את ההשקעה המינימאלית של להראות ששמעת.
לא, אל תסגור את החלונית ותמשיך להבאה.
שוב, זה אתה! ממש!
גם אם אני לא רואה אותך, אני רואה אותך כי אני לא רואה אותך. חשבת על זה?
חשבת על זה פעם?
אתה בועט.
אתה מכאיב.
אתה סוטר.
אתה מתנשא.
במקום לתמוך.
במקום להרגיע.
במקום להראות שאכפת.
במקום למלא את התפקיד שלך, לעזאזל. התפקיד שאתה בחרת, בעצמך, לעצמך, בעצם הקריאה שלך.
אתה משניא.
אתה מכעיס.
אתה כל כך מסתכל.
אתה.
ומה תעשה עכשיו, הא? גם על זה תסמן וי ותמשיך הלאה? גם על זה תדלג? גם כאן תירמוס עוד אדם?
גם כאן, במקרה הטוב תסב עיניים בניצוץ בושה ותרוץ עם העכבר לטקסט הבא?
תחשוב על זה, הא?
מה אתה אומר?
אמורים לעזור. לא לפגוע.
אז איך יש כל כך הרבה אתה?
- ושלא תחשוב, אחי
גם אני
לפעמים
הוא אתה
הם הם...כוסף
האמת שהתלבטתי אם להגיב ומה, מזדהה ומבין את התסכול וחשוב מאוד לעורר על כך מידי פעם. (א"כ לא בצורה מוקצנת כזו, חשוב לזכור שגם להגיב דרוש השקעה מסוימת) ובכל זאת יש לי כמה הערות:
1. (והעיקרית) פרום פרוזה וכתיבה נועד (לא רק אבל בעיקר) כדי שיערו הערות על המבנה והסגנון (דבר שלצערי לא קורה בפועל ובכל זאת..) , בשביל שיתוף וכדו' יש פורומים אחרים.
2. תמיד אפשר להגיב מרגש וכדו' אולם אני חושב שאנשים מעדיפים לקבל בעיקר תגובות של יותר מזה, ובשביל תגובות כאלה צריך שהיצירה תיגע באדם וכו וכו לא שייך להגיב סתם.
אפשר להאריך ולדון עוד אבל זהו לבנתיים.
יישר כח גדול
וכמובן, עצרתי. חשבתי. ואחשוב עוד בעז"ה.
לא חולקת עליך, אבלמשלימה..
לא דיברתי בהכרח על תוכן התגובה, אלא על *עצם* התגובה.
אני לא מאמינה שלאף אחד אין אף הערה על המון טקסטים/שירים/קטעים שמתפרסמים כאן.
קודם תירשם תגובה, אחכ נראה על מה.
אני לא מאמינה שלאף אחד אין אף הערה על המון טקסטים/שירים/קטעים שמתפרסמים כאן.
קודם תירשם תגובה, אחכ נראה על מה.
מסכים לגמריכוסף
הפורום הזה באמת רדום וזקוק ריענון..
וואו, אם זה לא פוגע אז מה כן?דעתן מתחילאחרונה
מצאתי את עצמי הרבה לאחרונה לא באמת מקשיב, קורא ולא קורא, מציץ ובורח.
ללא ספק צריך לתקן.
יפה אמרת.
ללא ספק צריך לתקן.
יפה אמרת.
משהו מפעם. שיתוף קטן של משהו מבפניםנרו יאיר.
איפה את נמצאת
אני רוצה אלייך
לדעת מי את
לדעת מי את
להכיר אותך
להכיר לך אותי
בבקשה תהיי אשתי
תהיי איתי
זה ימלא אותי שמחה
ימלא את החלל
אני רוצה לצאת מהצב המעורפל
סוף סוף לגלות מי אני בכלל
והבדידות שתעלם-
תעשי אותי שלם.
יכול להיות שזו כתיבה ילדותית קצת. כתבתי את זה בצבא לפני כמה שנים.
איך להמשיגניצוץ ההוויה
התהייה המתמשכת אודות הרדיפה
הבקשה לדבקות במה שכבר איננו
הערגה הזאת, הארוגה היטב במחשבותיי
מתסכלת אותי בכל פעם מחדש
אם אני מתעייף מלהיות במקום אחד
איך לא אברח מהיותי עצמי, לבד?
האם האהבה היא לכספי , לרעיונותיי או לאישיותי
או שמא רק לטעמו הערב של השלל
הבא לפתחם על ידי
מעורר החלום מרבצו
כנשוך נחש
הרצון להאחדה, לסינתזה עם עצמי
ועם אחיי משכבר
מזכירה באכזריות
לב טעון שנשבר
או שמא לא היה מעולם
ועתה , הוא,תוצר האבולוציה
חש בחיסרון האמורפי של האשליה
היסכימו ללכת עמי או שאשכח
ושמי ימח מעל פני האדמה?
התהיה מכה בי מכה אחר מכה
משתקת אותי בשתיקה
במבטה המענג
אך המורט עצבים באופן טוטאלי
ואוטומטי.
יש מה ללמוד
אבל עיני בוחרות שלא להיפקח
לסגת למחוזות
שבהן האילמות לא נותנת פתח להתווכח
אלא משיבה לי פה
לספר בו על כל הגוונים המגנים
ובד בבד ממגנים את אישיותי
המנגנונים השונים הללו
הראו לי את נקודת הסיום
רק חבל שהתהייה
גוררת תעיה
ושם
אין
סוף.
מה שבצפר מוציא ממך.....יש תקווה?
כמה הוא עבר כבר
כמה צלקות
כמה ראשים הונחו עליו
כמה דמעות
כמה קישקושים עשו עליו
חלק נמחקו
לחלק
לא
גשם רוח מחנק טיול
בהכל הוא היה
את הכל הוא חווה
בחושך ובאור
הוא עדיין כאן
יציב תומך
מחזיק את כולם
הוא גמיש יצירתי
יכול הכל
אז רק רציתי להגיד לך
תודה
תודה שאתה פה
תודה שולחן
כמה צלקות
כמה ראשים הונחו עליו
כמה דמעות
כמה קישקושים עשו עליו
חלק נמחקו
לחלק
לא
גשם רוח מחנק טיול
בהכל הוא היה
את הכל הוא חווה
בחושך ובאור
הוא עדיין כאן
יציב תומך
מחזיק את כולם
הוא גמיש יצירתי
יכול הכל
אז רק רציתי להגיד לך
תודה
תודה שאתה פה
תודה שולחן
יפה ומפתיע!מתנחלת גאה!
תודהיש תקווה?אחרונה
תגובת דחקניצוץ ההוויה
עוד רגע זה יקרה
אני בטוח.
הכביסה המלוכלכת תברח לדשא של השכן
הרצפה העקומה שוב תנסה לרקוד
עוד רגע זה יקרה
אך הפעם הכל יהיה שונה
לפחות החיצוניות לפחות המסגרת
החוויה הבאה חייבת להיות.אחרת.
משקפי השמש אותי יסנוורו
אנשים ששתקו איתי, פתאום ידברו
והתנועה העוצרת
תיעשה ליוצרת
עצמי חדש
זאת עוד הבטחה
ועוד בריחה
לנוחות המתרפסת
למילה המתפספסת
הנסוגה מפני כבר שנים
ואני מדמיין כל פעם מחדש
שניה לפני שאני שוב מיואש
שאפשר לשנות
שאוכל להשתנות
אך אז מוכיח לעצמי שוב
שעדיין כלוא באותו מקום
של לפני שבע שנים
ברחוב המלך ג'ורג' פינת רמב"ן
המים ממשיכים לזרום.
השיר הזה כ"כ עצוב.. יש בו כאב..לעבדך באמת!
ממש מרגישים אותו😔
אממ כן, אבל אני שמח. כי סופסוף הצלחתי לבטא את זה(:ניצוץ ההוויה
בערך חודשיים אחרי שהתגייסתי שמתי לב שהקטע שאחראי אצלי על יצירתיות במוח כאילו נמחק..אולי זה קשור לכך שבהכשרה אין לך מילה. והמילים הרוחניות לקחו את המטאפורה הזו ועשו אותה לאמת כפשוטו. אבל עכשיו הצלחתי ב"ה לחבר כמה משפטים 
מכירה את התחושה.לעבדך באמת!
וואי. איזה טוב שהצלחת.
תודהניצוץ ההוויה
אמיתי. וואו. הלוואי שאני אכיר את עצמי,,,,,,,,
ואוכל לבטא את זה ככה
בפשטות אמיתית
חודרת.
תודה.
תודה לך.ניצוץ ההוויהאחרונה
אורשאג
יש הרבה כוכבים בשמים
כולם רחוקים, אבל הם עושים מאמץ להגיע אלינו
כל כוכב מאיר
יש הרבה שלא נראים כמעט, אבל יש כמה יותר בולטים
האדם מסדר את הכוכבים
נותן לקבוצות שמות, וחושב שידע מה יקרה לפי המזל שלו
יש המוני כוכבים בשמים
אבל יש להם מתחרה, יש אומרים ששמו ירח ואחרים קוראים לו לבנה
הירח לא תמיד מפריע
לפעמים הוא חסר, אבל כשהוא מלא הוא מאפיל על צבאות השמים
כשהירח מלא הוא שולט
האור שלו חזק, מה יקרה אם הוא לא יהיה?
בהתחלה בטח זה יהיה מוזר
אנשים ישאלו איפה הוא? ואולי אפילו יפחדו וילחצו
אנשים אולי יפגינו ברחובות
ידרשו להחזיר אותו בכל מחיר, אבל מה יקרה כשהם יתרגלו?
הם פתאום יראו אלפי כוכבים
המון נקודות של אור, שעשו מאמצים גדולים כדי להגיע
הם יראו שמים מלאי כוכבים
רקע שחור, אבל אור פורץ ומקרין לעולם מכל פינה
הם יראו ניצוצות של לבן
ימצאו סדרים חדשים, כוכבים שלא נראו עד עכשיו יופיעו
ואולי יקרה משהו שונה
אולי הירח נעלם מסיבה אחרת, משהו גדול ומאיר הרבה יותר מתקרב
לפעמים יש משהו שאנחנו נתלים בו, שאנו בטוחים שהוא הכל.
לפעמים הוא פתאום נעלם וקשה לנו.
אנחנו מנסים למצוא כוכבי אור קטנים שיהוו תחליף מסויים למה שאיבדנו.
לפעמים דרך ההתמודדות הזו טועה.
כשמשהו נאבד, לפעמים במקום למצוא לו תחליף צריך לחפש את המקור. כשאין ירח הכוכבים מאירים, אבל אולי הירח פשוט שקע כי הוא רצה לפנות מקום למקור, לשמש.
חיים בסרטאוהב אותך ה
הראש מהדד
האוויר מלא צלילים
מלא אורות
מלא גוונים
הכל כדי שניסתנוור
שנחשוב שאנחנו חיים את החיים
כדי למכור לנו עולם מתוק
עולם שיש בו הכל
סרט נע
סרט רץ
הכל כמו בסרט טוב
להכניס אותנו לרצף של תמונות
כולם רוצים להתחיל לחיות
אבל כולם מהלכים חיים את הסרט
חיים לפי הספר
לוקחים את החיים כאילו מצלמים אותם
מתי תבינו ?
רגשות,אמיתיות,חברות
מה שאין בכל הסרטים מה שחסר שם
זה מה שבאמת חיים
זה מה שלא מוכרים
ואווו כל כך נכוןןןןפחות או יותראחרונה
מישהו יודע למה כבר מלא מלא זמן לא מאשרים יצירותלעבדך באמת!
בחממה של פסיפס?
גם לי לא מאשרים פווווול זמן,,,,,,,,
ממש מוזר..לעבדך באמת!
מקפיצהלעבדך באמת!
גם לי הרבה זמן.הר ומדבר
גם בצילום.
שלחתי לנפתלי הדג ולמשה. בטיפול.
הוא אמר שזה בטיפול?לעבדך באמת!
כןהר ומדבר
הו.. הלוואי. מעולה..לעבדך באמת!
דברים קצת נתקעו לאחרונה, מקווים לרענן עניינים בקרוב 
נפתלי הדג
תודה רבה!הר ומדבר
גם בצילום?
תודה רבה רבה!לעבדך באמת!אחרונה
אשמח.
אני..אגמי היפיפיה
אני מאוכזבת ..
כואבתת...
סוחבת..
את כל חיי אני בסך הכל בת 12..
וכבר סבא שלי נפטר ..
כבר ישלי בעיות עם חברות...
כבר יש לי קשיםם ...
למה????
במה חטאתי???????????????????
מי יכול להסביר לי??????
תודה וסליחה על ההתפרצות
מחכה לתובותאגמי היפיפיה
לתגובותאגמי היפיפיה
חמודה שאת.יש ויש...
לא בהכרח שעשית משהו רע. פשוט זה דרך העולם...
קשיים יש בכל גיל ובכל מקום. צריך להתמודד...
זה קשה. אני מבינה אותך...
רק העם סבא שלך נפטר תביניאגמי היפיפיה
יש קשיים גדולים יותר מזה.מתנחלת גאה!
מה את מנסה שאני אבין??אגמי היפיפיה
כלוםמתנחלת גאה!
את פשוט...אגמי היפיפיה
תודהמתנחלת גאה!
מה ישלך?אגמי היפיפיה
כלום.מתנחלת גאה!
ובבקשה אל תגיבי לי יותר.
תודה לך.
תודה לך.
מי שואל אותך?אגמי היפיפיה
בואי נשאיר את זה ככה.מתנחלת גאה!
אל תגיבי לי יותר.
תאמיני לי שיש דרכים קשות יותר כמו לחסום.
תאמיני לי שיש דרכים קשות יותר כמו לחסום.
גם סבא שלי נפטר וחברה הכי טובה שלי בעולם ופרפר בכלוב
אמא שלי ובת דודה שלי ומלא אנשים שאני אוהבת.
זה החיים יפתי, אנשים נולדים אנשים מתים.
בוכים קצת ועוד קצת ועוד הרבה וממשיכים.
בהצלחה!!
ממש לאאאאאגמי היפיפיה
אני חושבת שהתבלבלת בפורוםגלידת לימון
פטירה של סבא זה דבר מאוד קשה
קשיים ובעיות זה חלק מהחיים שלנו, בלי זה לא היינו מי שאנחנו
מתנחלת לדעתי ניסתה להגיד שלמרות מה שאת עוברת יש אנשים שעוברים קשיים גדולים יותר.
^^מתנחלת גאה!
❤️
את לא מבינה כלוםםםםאגמי היפיפיה
יכול להיות,גלידת לימון
אבל זה לא סותר שאני צודקת
לא את לאאגמי היפיפיה
בחיים לא תביני את בנאדם לא רגיש בנאדם זבלאגמי היפיפיה
סורי על הבוטותאגמי היפיפיה
מה מצחיק אותך ביודיוקאגמי היפיפיה
פסיקית אני חולה עלייך!מתנחלת גאה!
היא לא רגישה? פחחח
אין עלייך!
אין עלייך!
וואו תקשיביהגיע הזמן
גם סבא שלי נפטר לפני כמה זמן.
אני גם הייתי נורא עצובה, אבל יאללה- החיים ממשיכים- תמשיכי איתם!
בתור אחת שגם סבא שלה נפטר- וזה היה הקרוב הראשון שנפטר לי, אני ממש מבינה אותך.
אבל לא צריך בגלל זה לצאת פה על אנשים.. אז רוגע.....
תחשבי אילו דברים טובים יש לך בחיים, ותאמיני לי שהכל עובר.
אני גם חשבתי שהעולם התמוטט ואיך אוכל להמשיך לחיות בלי סבא??
אבל הנה אני כאן- ובסוף את כבר תחיי עם זה, ותביני שהחיים זורמים וצריך לזרום איתם.
קחי לך כמה ימים לקלוט, להבין ולהירגע את העובדה שסבא שלך נפטר, ואחר כך תמשיכי הלאה.
את צודקת.yoyod
איני נוהג להתערב בשיח בנות אבל הפעם אחרוג ממנהגי.
כאב הוא דבר מאוד מאוד אישי. כל אחד כואב את כאבו לבד, ואי אפשר בשום פנים ואופן לפטור בן אדם בטענה ש"אלו החיים וזה יעבור" אף על פי שזו המציאות וזה מה שיקרה בסופו של דבר.
נראה מהתגובות שלך שאת מאוד מאוד סובלת, אולי פשוט לא פרטת הכל אז איננו מסוגלים לעמוד על גודל הכאב, או שאת יותר רגישה מאיתנו או שתחושת האבל מאוד טריה אצלך. הדבר ביחידי שנשאר לנו לעשות הוא להביע תמיכה והזדהות.
גם לי נפטרו אנשים שאהבתי. מה שאני משתדל לעשות הוא למצוא דרך להנציח את זכרם ואת מה שהם עשו בחיים. זה נותן לך הרגשה שהרושם שהם השאירו בעולם עוד מלווה אותך.
אני בטוח שתצליחי לצאת מזה. חזקי ואמצי.
תודה חימשלי עזרת ליאגמי היפיפיה
חשבתי שאתה בת אז אל תיקח את זה חימשלי אישי וזהאגמי היפיפיה
גיל ההתבגרות............שירה123456
לא אני לא מבינה למה לא מבינים אותה????פחות או יותר
היא מנסה שתבינו וזה לא מענין אותכם איזה פורום?פחות או יותר
ארצ'יבלד
כן, זה קשה מאוד, ושיהיה לך בהצלחה!!
לאט לאט זה יעבור.
נ.ב. אל תתיחסי לאלו שניסו להמעיט בכאב שלך.
אגב, זה המקום לכתוב. "וכתיבה חופשית" זה הוא שם הפורום, לא התבלבלת בפורום.
לאט לאט זה יעבור.
נ.ב. אל תתיחסי לאלו שניסו להמעיט בכאב שלך.
אגב, זה המקום לכתוב. "וכתיבה חופשית" זה הוא שם הפורום, לא התבלבלת בפורום.
עצוב מאוד לשמוענפתלי הדגאחרונה
הלוואי שיהיה לך טוב יותר בעתיד.
לצערי הפורום הזה פחות מתאים לקבלת עזרה, הפורום נועד לפרסום אמנות כשירה ופרוזה.
מקווה שתוכלי למצוא את מה שאת מחפשת בפורום אחר (כדוגמת נסיופ או נוגה).
שוב בהצלחה
לצערי הפורום הזה פחות מתאים לקבלת עזרה, הפורום נועד לפרסום אמנות כשירה ופרוזה.
מקווה שתוכלי למצוא את מה שאת מחפשת בפורום אחר (כדוגמת נסיופ או נוגה).
שוב בהצלחה
..בין הבור למים
כולנו אוכלים שקרים
כשהלב שלנו רעב
מחפשים אחר ריגוש
שיעורר את הכאב
לא איבדתי אמון באנשים
איבדתי תקווה מבני אדם
לכל אחד יש מסלול
אבל כל אחד צועד לבד
כשיורד הגשם חפש אחר הקשת
ובחושך מצא לך כוכב
תמיד חשוב להיות אופטימי
ובמיוחד אם אתה לבד
לא צריך להיות מושלם
אבל צריך להיות יותר טוב
אתה נמצא היכן שמחשבותיך
וודא שהן במקום טוב
לכולנו יש ערך
וכל אחד חשוב
אבל אני רוצה חבר
כדי להרגיש אהוב
כשיורד הגשם חפש אחר הקשת
ובחושך מצא לך כוכב
תמיד חשוב להיות אופטימי
ובמיוחד אם אתה לבד
זה יפה מאד מאדפסגות
תודהבין הבור למים
אפשר הסבר?נקדימון
אפשר הסבר על 2 המשפטים הראשונים בבית השני?
זה בסדר באישי?בין הבור למים
כן, בטחנקדימון
זה טוב וזה יפה.גלים.
אהבתי ממש
ממש יפה!כוסף
יש פה משפטים חמודים ממש והשיר מתגלגל טוב בלשון..
האמת שלא כ"כ הבנתי את הבית השלישי, ואולי בכללי את היחס בין ה'לבד' ל'חבר'
היה כיף לקרוא..
בבית השלישיבין הבור למים
מדובר על השיפור המתמיד של כל בנא
ושחלק ניכר מזה זה המחשבות
המחשבות של הבנא מראות מה מעסיק אותו באמת ובאיזה עניינים הראש שלו עסוק...
לכן שווה לבדוק איפה ובמה הן עוסקות
הלבד והחבר זה מן תחושות ומסקנות מעט מנוגדות שקיימות אצלי ואולי אצל עוד כמה...
מצד אחד זה כן חשוב הבנא הקרוב שתוכל לדבר איתו ומצד שני בני אדם הם אינטרסנטים והם נאמנים אך ורק לעצמם מה שאומר שהרבה פעמים תמצא את עצמך לבד (וזה לא אמור להוריד את המצב רוח כי את הערך לא קובעת החברה אלא כל אחד לעצמו)
זה סתם מחשבות שלי
זה לא אמור להיות משהו עמוק ככ...
וואןיש תקווה?
במילה. זה מתמצת הכל.
תודה...בין הבור למים
אהבתי, ממש נוגעעטרה א
בין הבור למיםאחרונה
סיפור ארוך שאני כותב #3ג'קי האדמור
בס"ד
אחרי כמעט שנה שלא פירסמתי פה (וגם הפסקתי לכתוב ) חזרתי לכתוב סיפור ישן שהתחלתי.
גם ראיתי שפירסמתי אותו פה בפורום פעם.
הנה קישורים לפרקים הראשונים שפירסמתי:
סיפור ארוך שאני כותב - פרוזה וכתיבה חופשית
סיפור ארוך שאני כותב #2 - פרוזה וכתיבה חופשית
עכשיו תקציר מזורז: סיפור מז'אנר של פנטזיה שמתרחש בעולם שאני המצאתי. העלילה למעשה עוקבת אחרי כמה עלילות שכולן חלק מעלילה אחת גדולה. בגדול העלילה המרכזית עוסקת בקרב שבין מכשף מרושע שמנסה לחזור לעולם אחרי שנכלא בבטן האדמה, כשמולו ניצבים גיבורים לא ממש שגרתיים כדי להגן על העולם.
אני אדם דתי, שמקיים תרי''ג מצוות, ולומד באחת מישיבות ההסדר הוותיקות בארץ.
אבל אני מרגיש שחובה להקדים ולהגיד שיש חלקים שלא ימצאו חן בעיני חלק מהאנשים פה בפורום. חלקים של אלימות פיזית ומילולית. ואני מכבד את זה, ומי שפחות בעניין- לא כועס בכלל.
רק מציין- כמה שישנה אלימות- היא עדיין *הרבה* פחות ממה שתמצאו בספרות שממלאת היום את השוק.
אז תעשו את החשבון שלכם.
אני אפרסם פה את ההמשך הישיר לפרקים ההם. אז *אזהרת ספוילרים*
פרק עשרים ואחת: קורים פרק עשרים ואחת: קורים
פרק עשרים ושתיים: רוח ושיכור זועם פרק עשרים ושתיים: רוח ושיכור זועם
פרק עשרים ושלוש: אש מכלה הכול פרק עשרים ושלוש: אש מכלה הכל
פרק עשרים וארבע: מתוך ההריסות פרק עשרים וארבע: מתוך ההריסות.
כמו כן, בגלל שכל הסיפור ממש מסובך: בערך שבע נקודות מבט שונות, עולם דמיוני מורכב (שאם מותר לי להשוויץ *ממש* השקעתי ביצירה שלו) ואינטריגות ללא סוף, אז עשיתי רשימת דמויות (שאעדכן אותה מדי פעם), וציירתי מפה כדי שיהיה יותר נוח.
רשימת דמויות: רשימת דמויות.docx
מפה צפון מפה צבעוני צפון.jpg
מפה דרום מפה צבעוני דרום.jpg
דבר אחרון- אני מתייג פה את כל מי שביקש באשכולות הקודמים. אם מישהו לא מעוניין לקרוא- שיגיד, כי אני אמשיך לתייג אותו גם בפרקים הבאים. מי שרוצה שאתייג אותו מחדש- מוזמן.
יאללה חפרתי.
קריאה מהנה!
אין לי כ"כ זמן לקרוא, אבל איזה כיף שחזרת לכתוב!! 
אביגיל.
וואו איזה כיףבין הבור למיםאחרונה
האמת תהיתי איפה נעלמת
אצטרך רענון אבל אשמח לחזור לקרוא
לא אבנה לך ביתפועל במה
שוב יצאתי דביל כי אני אוהב
תראו איזה ילד קטן איך הוא מתלהב
שברתי את הראש שנים כדי להתאכזב
עכשיו מבין ת'השלכות של להתחשב
ידעתי כמה פעמים צריך לבחור נכון
תמיד שכחתי לצבור את הביטחון
ראיתי אנשים גדולים נופלים לסירחון
וראיתי משוגעים עם הניצחון
אני סוגר ימים לילות שלמים בלי לישון
שר על עצמי ומדבר רק בגוף ראשון
אמרו לי קח מקל תרמיל טוריה וקילשון
ולך תחרוש את החיים ואל תשכח לנשום
מבין עוד כמה פעמים נשאר להאמין
שוכח איך כל השנים ניסיתי להבין
למה אלוהים גדול ואנשים קטנים
ואיך הוא מצפה ממנו שנשאר תמימים
אני לא אבנה לך בית, לא היום
לא אספיק להגשים לך את החלום
אני לא אבנה לך בית, מצטער
לא אשמור לך על הלב שלא ייסגר
ההוא טמיר ונעלם תמיד פוחד
ורק האושר מתחבא הוא לא ממש רוקד
והאוויר מצב הרוח כל הזמן יורד
מתכנן מסע לאיזשהו אי בודד
לבד בין כל הכישלונות שלי זה קצת מוזר
אף פעם לא הייתי בן אדם כל כך מוכשר
שוכב בוהה בכוכבים חושב ואז נזכר
בחיוך המיוחד שלך כשהייתי שר
אני לא אבנה לך בית, לא היום
לא אספיק להגשים לך את החלום
אני לא אבנה לך בית, מצטער
לא אשמור לך על הלב שלא ייסגר
תראו איזה ילד קטן איך הוא מתלהב
שברתי את הראש שנים כדי להתאכזב
עכשיו מבין ת'השלכות של להתחשב
ידעתי כמה פעמים צריך לבחור נכון
תמיד שכחתי לצבור את הביטחון
ראיתי אנשים גדולים נופלים לסירחון
וראיתי משוגעים עם הניצחון
אני סוגר ימים לילות שלמים בלי לישון
שר על עצמי ומדבר רק בגוף ראשון
אמרו לי קח מקל תרמיל טוריה וקילשון
ולך תחרוש את החיים ואל תשכח לנשום
מבין עוד כמה פעמים נשאר להאמין
שוכח איך כל השנים ניסיתי להבין
למה אלוהים גדול ואנשים קטנים
ואיך הוא מצפה ממנו שנשאר תמימים
אני לא אבנה לך בית, לא היום
לא אספיק להגשים לך את החלום
אני לא אבנה לך בית, מצטער
לא אשמור לך על הלב שלא ייסגר
ההוא טמיר ונעלם תמיד פוחד
ורק האושר מתחבא הוא לא ממש רוקד
והאוויר מצב הרוח כל הזמן יורד
מתכנן מסע לאיזשהו אי בודד
לבד בין כל הכישלונות שלי זה קצת מוזר
אף פעם לא הייתי בן אדם כל כך מוכשר
שוכב בוהה בכוכבים חושב ואז נזכר
בחיוך המיוחד שלך כשהייתי שר
אני לא אבנה לך בית, לא היום
לא אספיק להגשים לך את החלום
אני לא אבנה לך בית, מצטער
לא אשמור לך על הלב שלא ייסגר
אתה גאון!! מקנאה בך.פרפר בכלוב
תודה רבהפועל במה
וואו, כתיבה ממש יפהבזרימה
אהבתי.
תודה רבה!פועל במה
יפההmp3
הכתיבה זורמת וקלילה.כיף לקרוא.
תודה!פועל במהאחרונה
כיף לשמוע(:
....רגע שלם
עבר עריכה על ידי רגע שלם בתאריך כ"ה בתשרי תשע"ט 22:37
אני רוצה שיכתבו לי משו.מתנחלת גאה!
אני לא מצליחה לכתוב.
אוף.
בדרך כלל אני כותבת בלי סוף ועכשיו
אוף.
בדרך כלל אני כותבת בלי סוף ועכשיו
,,שפוי בטרוףאחרונה
עבר עריכה על ידי שפוי בטרוף בתאריך כ"ג בתשרי תשע"ט 22:35
אאני לא ניכנסת לפה יותר בחיייםאגמי היפיפיה
יש פה אנשים זבלללאגמי היפיפיהאחרונה
אני...אגמי היפיפיה
רוצה לבכות רוצה להוציא
אבל מפחדת לא יודעת איך
מה מי מו ??????????????
צועקת בלב רוצה להוציא
לבכות לאאאאאאאאא
אסור זה ילדותי תינוקי
אלוקים לצרות תאמר דייייי
בבקשה!!!!!!!!!!!!!!!
אוככ הלואי שהסיוט יגמר..
ואני יתעורר לעולם טוב יותר
אמן..להבה ירוקה
נשמה טובה.כלום.אחרונה
התבלבלת בפורום...
זה לא המקום המתאים.
את יכולה לכתוב את כל זה בנוער וגיל ההתבגרות.
בסדר?
זה לא המקום המתאים.
את יכולה לכתוב את כל זה בנוער וגיל ההתבגרות.
בסדר?
היושאגמי היפיפיה
פעימת האתמולמשמעות החיים
כוס הניחומים מלאה עד תומה
"לחיים" צחקו רוצחי הזמן בערמה
קצת מתוק טיפה חמוץ מלוח ואפור
כמעט כמו חיים שנפסק מהם האור
והשתיקה הרועמת לוחצת בחוזקה
לא מרפה, שותקת, זהו לחם חוקה
יוקדת, במבט צלול, נוכח, ואכזרי
בלתי נראית, רק נשמעת - חרישי
איזה כואב זה...לעבדך באמת!
ריבונו של עולם.
נוגע.דעתן מתחיל
וואומתנחלת גאה!אחרונה
אני?תפוז סיני
אינני כאן. אינני כאן.
אינני כי אם אפסוס קטן.
האמנם אפסוס?
האמנם קטן?
אינני דבר. אינני דבר.
אינני כי אם אבק מדבר.
האמנם אבק?
האמנם מדבר?
הנני כלום. הנני כלום.
הנני אינני שום כלום שום.
האמנם הנני?
האמנם אינני?
אינני כי אם אפסוס קטן.
האמנם אפסוס?
האמנם קטן?
אינני דבר. אינני דבר.
אינני כי אם אבק מדבר.
האמנם אבק?
האמנם מדבר?
הנני כלום. הנני כלום.
הנני אינני שום כלום שום.
האמנם הנני?
האמנם אינני?
יש... ויש...משיכת קולמוס
יש אנשים שגורמים לך לברוח
ויש כאלה שמביאים אותך לצרוח
יש אנשים שגורמים לך לשמוח
ויש כאלה שמביאים אותך לזרוח
יש זוגות המעוררים קנאה
ויש את אלו הגוררים שנאה
יש זוגות המעוררים השראה
ויש את אלו הגוררים הנאה
יש אנשים שגורמים לך לרתוח
ויש כאלה שמביאים אותך לצנוח
יש אנשים שגורמים לך לצמוח
ויש כאלה שמביאים אותך לפרוח
יש זוגות המעוררים גאווה
ויש את אלו הגוררים עכבה
יש זוגות המעוררים תקווה
ויש את אלו המשרים שלווה
ומה אתכם?
איזה סוג אנשים אתם?
איזה סוג של זוג אתם?
איפה הייתם רוצים לראות את עצמכם?
ויש כאלה שמביאים אותך לצרוח
יש אנשים שגורמים לך לשמוח
ויש כאלה שמביאים אותך לזרוח
יש זוגות המעוררים קנאה
ויש את אלו הגוררים שנאה
יש זוגות המעוררים השראה
ויש את אלו הגוררים הנאה
יש אנשים שגורמים לך לרתוח
ויש כאלה שמביאים אותך לצנוח
יש אנשים שגורמים לך לצמוח
ויש כאלה שמביאים אותך לפרוח
יש זוגות המעוררים גאווה
ויש את אלו הגוררים עכבה
יש זוגות המעוררים תקווה
ויש את אלו המשרים שלווה
ומה אתכם?
איזה סוג אנשים אתם?
איזה סוג של זוג אתם?
איפה הייתם רוצים לראות את עצמכם?
נכון וכתוב נכוןנקדימון
אכן, השאלה צריכה ללוות אותנו בחיים