שרשור חדש
אתם לאיבחוש חרצוליים

לא שותה כדי לברוח

לא שותק כדי לצרוח

לא מחכה כדי למרוח

לא עובד כדי לטרוח

 

לא אתם לא אתם לא

אז אל תנסו אפילו

אתם לא

אז אל תתיימרו

אל תאמרו

עם מבט מתנשא

'זה בסדר, אתה רק מנסה'

אל תגידו 'גם זה יעבור'

כי אין לכם מושג איך אני אגמור

 

לא נובל כדי לפרוח

לא נופל כדי לצמוח

לא סוגר כדי לפתוח

לא מוחל כדי לסלוח

 

לא אתם לא אתם לא

אז אפילו אל תנסו

אין לכם מושג, לא שמץ

אתם לא יודעים כלום

אל תגידו 'גם זה יעבור'

כי אתם שם בחוץ ואני כאן בבור

אופפצלשש!
אנחנו באמת לא
ואנחנו לא מנסים להכנס לנעליים
וזה כזה שיר שבועט חזק
ואופ אמן שיהיה לך יותר טוב
שתצליח שיהיה קצת רוגע בתוך הים הסוער שבפנים
הלוואייבחוש חרצוליים
בגדול אני משתדל לעבוד על זה, נקווה לטוב.
תודה! משמח לשמוע שנגע בך. לפחות יצא מזה משהו טוב, שחזרתי לכתוב
אוי.פסידונית
זה כתוב מאוד טוב
אבל ניכר שמגיע ממקום מאוד כואב.
זה מטלטל...חולות
בעיטה ועוד בעיטה
מילים מדוייקות לבטן...

בתפילה לטוב גלוי...
תודהיבחוש חרצוליים

אמן... אכן טוב גלוי, זו המסקנה שלי לאחרונה

מדהיםשמשועננים

הכתיבה פשוט יפה ונוגעת עמוק עמוק

ויש הרבה כאב בין השורות וגם הרבה אמת.

לפעמים אנשים אוהבים ליפות את המציאות של האחר כי קשה להם לעמוד מול הכאב והם מרגישים צורך לטייח.

וזה מציק! וכואב!

הרבה הצלחה ותמשיך לכתוב

 

ואם אפשר- הערה קטנה....

קצת הפריע לי מבחינה ספרותית שהבית השני והרביעי לא על אותו משקל. זה בכוונה? רק אל תכתוב על אנשים כמוני שמעירים הערות לא להם, איזה שיר עסיסי...

כן, האמת שזה בכוונהיבחוש חרצוליים
חח אל תדאגי, את צריכה לעשות יותר מזה בשביל להפוך לשיר
קראתי עם מנגינהנחמיה17

אבל היה לי קצת הפרעה במשקל.

 

בכל אופן- לא הייתי מופתע אם השיר הזה היה בפודקאסט של גל"צ או משהו.

הייתי שמח להלחין אותויבחוש חרצוליים
אבל משום מה יש לי בעיה להלחין שירים שלי...
(בפלייליסט?)פסידונית
אנחנו לאיחי המלך - גאה

לא הולכים כדי לשוב

לא אומדים שוב ושוב

לא קוראים מחשבותיך

לא חודרים בין ערפליך

 

לא אנחנו לא אנחנו לא

אנחנו רק נוגעים

בפינת אריג חייך

ולוחשים שוב לך:

רק אתה יודע מה

באמת בליבך

 

לא בוכים כדי למחוק

לא שרים כדי לדמום

לא שומעים כדי לומר

לא שמים לב לשום דבר

 

לא.

זה הלב שלך בלבד

ואנחנו - 

אין לנו רשות

אלא לראותם בלבד

 

***

 

סליחה אם זו סוג של חדירה או שזה לא הבנתי את הכוונה בשיר שלך.

זו תחושתי כתגובה לשיר שלך

תודה על ההשקעה בתגובה כזויבחוש חרצולייםאחרונה
לא חדירה, תכתבי כל מה שנראה לך
וואי... מזדהה עם כל מילה!!חן,
כתבת פשוט מדוייק וכואב ונכון כל כך...
תודה רבה! משמח לשמועיבחוש חרצוליים
האמת שקיבלתי פה הרבה תגובות מפרגנות, יותר ממה שחשבתי. עושה לי חשק להמשיך לכתוב
הגיני כלוא.דמע

כלוא בבקבוק,

כמו גיני כחול,

והנוזל הפקוק

מפריע לגדול.

 

הוא אזוק בקבלי החוקים הישנים,

של איך גברים מטביעים כאבים,

וכלוא בסורגים חדשים ונוצצים,

של מוזיקה עשן טוב וריקודים

 

מבחינתו יש חוקים ברורים,

לא מערבבים אלקוהול וסמים,

פה הוא סם גבול בחיים,

ערב שותים ערב מעשנים.

 

מה נותר לאחל לבחור,

אל תתבלבל בין הוללות ושיחרור,

 

שתמיד יהיה זמין איזה כיוון,

ואולי בין האינגובר ל"קטנה",

הוא יבין סוף סוף שיש איזון,

גם בעצבות, וגם בשמחה.

 

  שלח  

זה יפהחלילית אלט
אפשר לתקן קצת?

בקבלי - בכבלי
אלקוהול - אלכוהול
סם גבול - מניחה שהתכוונת לשם גבול
האינגובר - ההנגאובר

סתם מציק לי בעיניים שגיאות כתיב אבל השיר כתוב טוב עם משקל טוב וממש יפה סה"כ
יפה מאוד.חולותאחרונה
בסוף קצת הציק לי שזה לא חרוז.
וגם כמו שאמרו, כדאי לשמור על כתיב נכון.
הגיגי תפילהמחי
*אשרי* *יושבי* *ביתך*
היום בתפילה נעצרתי על כמה מילים שתפסו אותי...
טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו - אנחנו חושבים בכלל על המילים המדהימות האלה שאנחנו ממלמלים? ה' טוב לכולם, זאת אומרת אלי! ורחמיו על כל מעשיו, הוא מרחם עלינו. ה' כל כך טוב אלי ומרחם עלי! זה בטוח, כי ה' טוב לכולם, לכל, ומרחם על כל אחד ממעשיו. אנחנו צריכים רק לשים לב לכל הטובות שה' משפיע עלינו ברחמיו. וכשנשים לב, אז...
יודוך ה' כל מעשיך וחסידיך יברכוך - אז נתחיל להודות ולברך את ה' על כל דבר! ואז גם נרצה ל...
להודיע לבני האדם גבורותיו וכבוד הדר מלכותו - לספר לכל הסביבה כמה ה' טוב אלינו ועל חסדיו.
סומך ה' לכל הנופלים וזוקף לכל הכפופים - וגם אם אנחנו קצת נופלים ומרגישים שלא הכל כל כך מושלם בחיים, ה' מתכופף אלינו ומרים אותנו מהמקומות הנמוכים. נותן לנו כח לעמוד זקופים.
פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון - ה' נותן לי כל מה שאני צריכה! ואם זה לא נראה לי ככה... אז אולי אני לא יודעת מה אני באמת צריכה?
מה שבטוח... צדיק ה' בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו - ה' יודע מה הכי טוב עבורנו, ומה שהוא עושה זה הכי טוב.
קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת - שנזכה תמיד להרגיש קרבת אלוקים מה היא... לסמוך על ה' שהוא הצדיק והחסיד ועושה לנו רק טוב. ולקרוא אליו בכל עת.
ואנחנו נברך י-ה מעתה ועד עולם הללוי-ה...
מהממם.. בתפילה יש דברים מדהימים.. רק לשים לב!הפואנטה
כל פעם לקרוא קטע לאט ולנסות להבין, אדום עולם, עלינו, אשרי והמזמורים שאחריו, אז ישיר..

תענוג
תודה מחיאחרונה
נכון, ממש כך!
צריך רק להתבונן טיפה,
ומגלים דברים מדהימים
הוא חוזר!!! פרוייקט משלוחי המנות של פסיפס!!ט'

זמן לומר תודה ולהפתיע.

לצפויים יותר, לצפויים פחות. לומר תודה למי שמתחשק לנו

או סתם אם קמנו במצב רוח מיוחד ובא לנו לעשות למישהו את היום.


https://www.inn.co.il/Mosaic/Post?project=32

 

הישארפת שחרית

 

זה המדבר שבורח ליער,

בשריקה קטומה

בשקיעה כתומה.

וחדל.

 

ואני חשבתי שפרחים לא נובלים.

שיערות לא בלים

וגבעולים

ששכחו לצמוח שוב.

 

נאצל בו הכוח

כשף אלום.

 

הישאר.

געגועמדמיינת
נחת עלי השבוע מן געגוע כזה.
הזדחל בין החניכות,
מצא פרצה בין רשימות המשימות,
נדחק בין מליון ואחת פרצופים ואנשים
והתיישב בשקט בפינת הלב.
בשקט, בלי להפריע וכמעט גם בלי לכאוב הוא שלח זרועות מהפינה שלו ללב כולו.
בשקט,הוא הטביע את קשיי היום יום, רגשות האשמה, הפחד.
בשקט, הוא לחש לי קולות שלא שמעתי מזמן, מילים טובות, פרצופים אהובים ואוהבים,
מי הייתי.
בשקט, הוא שטף לי את העניים לראות את הטוב.
בשקט, הוא ניקה לי את הלב והאיר את השבוע.
היה בו משהו מרפא בגעגוע הזה,
משהו שלם,שליו.
ושמחתי בו.
ישיבת צוותנחמיה17

ישבו יחדיו הזכרון הדאגה ההדחקה והגעגוע.
ישבו בלב גדול ודי רגוע.

 

אמר הזכרון: לולא שהייתי- כולכם אינכם.
אתם צריכים לי ואיני צריך לכם.

 

שתקה הדאגה, שתקה בחרון  -
יודעת היא ששקר דובר הזכרון,
היא ראתה והכירה בעצמה-
 הן אדם מודאג ושכח כבר ממה.

 

ההדחקה התלבטה- הרי נכון,
 תפקידה הוא מפני הזיכרון.
נוצרה היא לעומתו וכיון שהיה
 אך מאידך יודעת היא התהייה
 שללקוחותיה הגדולים היא כאויר לנשימה.
ואולי אין זה משנה בכלל בשביל מה?
 וכיון שהיא קיימת- שמא יווצר זכרון לעומתה?
שתקה ההדחקה והתלבטה.

 

אך הגעגוע-
 ישב בצד, די פגוע.
 וידע. לולא שהוא היה במידה-

 

 השאר- מה טיבם?

מדהים!אהבת ישראל!!אחרונה

רעיון חזק ממש.

צריך לקרוא אתזה שוב פעם כדי להבין.

תודה עלזה!

רגע אחד לפנירון א.ד

רגל על המצוק

ורגל באוויר,

אתה עומד קפוא

מול מרחבי חייך.

 

מרחבים ירוקים, רעננים,

מעוטרים

בזהב של שקיעה,

תקוות של זריחה,

ופסגות מעורפלות

עוטות כתרים של שלג.

 

אתה נשרף

בשני סוגים של להבות,

אחת משחררת, אחת משתקת,

ואתה מוסיף לעמוד חסר אונים,

לא יודע אם תעוף

או תצנח כאבן.

 

מבטך מתרוצץ,

בין המפה, ונתיבי חייך,

כל חייך אתה הולך,

ותמשיך ללכת,

לו רק בעזרת הא- ל

תמצא את הבית

בו ינוחו נשמות שיריך.

וואו. ניגמרו לי המילים זה ממש אבל ממש טובמתנחלת גאה!


תודה!רון א.ד

 שמח לשמוע

זה פשוט מדהים!!גלים.
אתה כותב טוב. מאוד.
רון א.ד

תודה!

מהמם!שמשועננים

קצת הזכיר לי את השיר אורות של אברהם טל.

האם המטרה שלך בשיר היתה רגע של אמת ובחירה בין מוות לחיים, או שזה משהו אחר? 

תודה רון א.דאחרונה

השוואה מאוד מחמיאה אני חייב לציין (אברהם טל הוא אחד מהזמרים היותר אהובים עלי), אם כי השיר נכתב מנקודה קצת אחרת, אופטימית יותר. ולשאלתך, זה לא בדיוק עניין של חיים מול מוות, גם לא עניין של בחירה, אלא יותר מאבק פנימי... יותר עניין של תקווה.

כל יושבי הפורום נא להיכנס!!!מתנחלת גאה!

הקשיבו, אני צריכה ממש לקרוא עכשיו קטעים מחזקים אז אני מבקשת בבקשה ממכם שכל מי שיכול שיעלה לכאן קטעים אופטימים/ פשוטים/ מחזקים. בבקשה.

 

תודה ותבורכו משמיים זה ממש יכול לעזור לי עכשיו. ממש.

תיכנסי לצמ"ע ותעשי חיפוש 'החיזוק היומי'חידוש

תמצאי מלאמלא קטעים של ר' נחמן

ה' גם אוהב אותנו, גם שומר עלינו וגם עוזר לנושמשועננים

"הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל"

 

אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָל קְוֻּצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה.

 

אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְהוָה וַאֲמַרְתֶּם בַּמָּה אֲהַבְתָּנוּ הֲלוֹא אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב נְאֻם יְהוָה וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב.

 

עזרי מעם ה' עושה שמיים וארץ

 

 

תיכנסי לצמע תחפשי "#הבדחנים אומרים# החכמים אומריםהמלך 1אחרונה


...חותם-צורי
הכל תהום ותער,

וסלסולי המעוואל נשמע כזמרת השטן

שעה שהוא עוקד את בנו למולך.

ואני, חוור ויבשושי מצטנף בחיק שמיכתי.

מרגיש רע.

לא מרגיש שרע לי. מרגיש רע.

מה? מה עשיתי? למי? למה?

הריח הזה של הסרחון תשרוט אותי עמוק בגרון. יש לי איניבידואל בחיק הדטרמיניזם החופשי רצוף אהבה נכזבת.

תדקור אותי פה, מתחת ללשון שארגיש.

שארגיש. כמה אפשר לדעת

זה ממש חזק. כתוב מצויןמתנחלת גאה!אחרונה


מזוכיזםשמשועננים

בכל הימים האחרונים

יצאתי איתן

עם חברה ועם הבטן שלה

ודיברנו על בחילות

ואמרנו- זה הזוי ממש! איך מתחתנים ובום- הריון! וכמה מרגש ומפתיע, ושיואו! לא נשמתי

והמשכתי לצאת

עם חברה אחרת והתינוקת שלה

והחזקתי אותה ודיברנו על השיער התינוקי החמוד שקופץ לו, ואיך זה להרגיש זרמי הנקה, ומה זה שלקח לה חודשיים מהלידה עד שהיטהרה.

הלכנו לקניון והיא הצביעה על כותנות משי ואמרה לי- ממליצה לך שתקני אחרי שתתארסי.

ואז יצאתי גם איתה

חברתי שנטשה אותי אחרי שהתחתנה לה

ושיחקתי עם שני ילדיה היפים

ושרנו שירים

ואכלנו מעדן של גמדים.

וכמובן כשבעלה התעתד לחזור ברחתי משם.

ויצאתי גם איתן-

שתיים נשואות עם ילדים. והלכנו לבריכה והם הגיעו עם המטפחות היפות שלהן! 

והיום התקשרה חברה ואמרה לי: בוא נצא אני את והיא-

אלא מה, היא נפגשת כרגע עם בחור וטוב לה. והשניה כנראה הולכת להתארס בימים הקרובים.

ואני מה?

אני מה???

אני כל כך חסרה

אני בור כרוי

מרגישה כבר לא רלוונטית בגרוש

מסכנה

מכובה

מחזרת במקום להיות מחוזרת.

הלו!

מה קורה פה? 

 

🙁 מוכרארצ'יבלדאחרונה
מחכהשמשועננים

אני ערה

וליבי ער,

מקול הלמות דפיקות.

איה השומרים הפקודים על החומה

בלילות, בימים

שיצילוני מעצמי

הבורחת,

יראה שמא לא ימצאוהו, יביאוהו אלי.

איה המראות הצובאות

שישקפוני

בטוב, 

כי טובה אני.

ואם שחרתי, זו השמש

ודיממתי, אילו הקוצים.

ובכרם,

גם כשחוללתי,

ייחלתי,

נחליתי

לשווא פעם ליבי,

ואף על פי כן

טובה,

טובה

אני.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

את ממש ממש מדהימה.הולם במיוחד

גם השיר מקסים, אבל זה שולי למה שנשקף ממנו. 

את מדהימה לגמרי.

איזה מחממת לבבות!שמשועננים

ואת ממש ממש מיוחדת שעשית לי כזאת תחושה טובה ונעימה בלב!

תבורכי!

יש עוד הרבה שחושבים ככה, גם אם לא כותבים...חידוש


שמשועננים

אז איזה כיף לשמוע את זה! ותמיד כיף לקבל מילים טובות, ואני עצמי צריכה להתחזק בזה יותר. יש פה כאלו שכותבים כל כך יפה בפורום ואני קוראת ונהנית ולא טורחת לומר להם את זה.

ועכשיו אני אגיד לך שאני קוראת את פירושי המגילה ופשוט נהנית! בזכותך אני מתחברת ומרגישה שאני ממש עושה הכנה הדרגתית ומעמיקה לקראת פורים, ובטוח לי שקריאת המגילה תהיה הרבה יותר משמעותית עבורי. ממש זכות!

תודהחידושאחרונה

הרגע פירסמתי עוד אחד..

אתגר כתיבה. כולם מוזמנים לעשות אותומתנחלת גאה!

הקטע צריך להיגמר במילים: "שלום לך, נסיכה לבושה בשחור."

הקטע לא חייב להיות דיכאוני,

אפשר מסתורי.

 

בקטע אפשר לשלב את המילים:

פרח

כתום

שקיעה

לאהוב

רוח

שביל

כמו תמיד

לנצח

ללכת לאיבוד

שבור

רק דבר אחד

ערפל ברור

שאגה אדירה

 

אפשר לבחור רק חלק מהמילים

 

טוב הוחמאתי כרגע...;)משתדלת_מושגחת

סתם, כבר מלא זמן יושב לי בראש שאני צריכה להגיב לך,

אבל האמת היא (את חטאיי אני מזכירה היום...קורץ) שממש קשה לי לקרוא שירים ארוכים,

כי אני צריכה ממש להתרכז בשביל זה.

אז בהתחלה בכלל לא קראתי את השיר (ממש ממש סליחה ממך ומכל בעלי השירים הארוכים..!)

ואחרי שקיבלתי את הבקשה שלך אז קראתי,

והוא כמובן כתוב ממש טוב ויש בו המון נקודות מיוחדות!

ותוך כדי שקראתי שאלתי את עצמי- איך אני מגיבה לכזה דבר?

זה באמת יפה, ובאמת ארוך, ואם אני אתייחס לכל הדברים היפים כמו שאני אוהבת(ויש הרבה!)

זה יהיה מממממממש ארוך ומפורט.....

קיצור אם את באמת רוצה פירוט כמו הסיכומים בשיעורי ספרות,

אז בשמחה אני אנסה למצוא לזה זמן וריכוז ואשלח לך באישי.

דברי איתי.

יש לך בשיר דברים מהממים.

--פצלשש!
לִפְעָמִים;
כְּשֶׁאַתָּה יָשֵׁן חָזָק
אֲנִי נִגָּשׁ,
וּמְנַעֵר אֶת עוֹלָמְךָ.

אַתָּה;
פּוֹקֵחַ עֵינַיִם מְבֹהָלוֹת,
מִתְעוֹרֵר לְמְּצִיאוּת
שֶׁלֹּא תִּכְנַנְתָּ לִרְאוֹת.

הֲרֵי חָשַׁבְתָּ:
הָעוֹלָם
בְּיָדֶיךָ.
וּפִתְאוֹם
הוּא אֵינוֹ מִתְנַהֵל
כְּפִי שֶׁרָצִיתָ.

אָז אַתָּה;
מֵרִים אֶת מַבָּטְךָ
מִסְתַּכֵּל בָּעֵינַיִם תּוֹהוֹת.
וְאוּלַי קְצָת צוֹעֵק,
וְשׁוֹאֵל שְׁאֵלוֹת.

וַאֲנִי;
רַק מְנַסֶּה לִלְחֹשׁ,
כְּבָר הַרְבֵּה זְמַן
הָלַכְתִּי
עַל קְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת.
איזה יופי זה⁦חולות
יכול להיות שבבית האמצעי (השלישי) יש ירידה במשלב הלשוני?
יששפצלשש!
איזה כייף ששמת לב שעה זה הציק לי ולא ידעתי איך לשנות..
כי לא הסתדר שם מבחינת המשקל או הקצב לא יודעת איך לקרוא לזה.. 'בידיך ורצית' אז שם.
יש לך רעיון?
מה שעולה לי כרגעחולות
הנה חשבת
העולם בכפך (או 'בכף ידך')
והנה
פסק מעשות רצונך.
זה יפה, אבלאבלפצלשש!
זה לא אני🙈
שיניתי בסוף לזה-

הֲרֵי חָשַׁבְתָּ:
הָעוֹלָם
בְּיָדֶיךָ הוּא;
וּפִתְאוֹם
הַדְּבָרִים מְעַט
הִשְׁתַּנוּ.
כשחושבים על זה...חולות
זה נוראי, לשכתב שיר של מישהו אחר זה לנסות להיכנס ולשנות את האישיות שלו.
זה בהחלט לא את.

השינוי הזה מצוין.
אהובההה!!!מתנחלת גאה!

יואוווו כמה התגעגתי!!! קטע מאלף!!! שמרתי

אהובה בעצמךפצלשש!
אני גם התגעגעתי
וסבבה אתייג
כילו ההוא שם למטה קצת התחרטתי אחרי שפרסמתי אותו כי הוא עצוב מידי..
אז אפילו לא הגבתי שם
אבל תוודה
שוב ושוב- וואו. אני פשוט מעריץ את הכתיבה שלך!עוד יהודי


הי תודהפצלשש!
כייף לראות אותך כאן..
תודה.....עוד יהודיאחרונה


כשתביט בעיניהגלים.
כשתביט בעיניה,
תמיד,
יצפה לך דוק של אהבה
חיבוק מלטף וגדול
יבקע מתוכן

כשתביט בעיניה,
תמיד,
תמצא את עצמך,
ותראה את בבואתך
משתקפת מתוכן

גם אם זה זמן רב
שהמרחק בינכם הפריד
כשתביט בעיניה
תגלה את עיניך
מתחבאות בהן כמו מראה

ועיניה הגדולות, היפות,
שצפו בחלומותך בלילות
יכילו את כל כולך אליהן
בלי שתאמר מילה

תמיד,
כשתביט בעיניה,
תצפה לך אהבה.
רק תבוא.
יפה ממש. מעביר תחושת תקווה, תודה לךמדמיינת
תודה!גלים.
אהבתי כתוב מצויןמתנחלת גאה!


תודה!!גלים.אחרונה
יפה!! וואו.. זה גרם לי לאעאיעעV.I.P


אוכל לשמור לי?V.I.P


בשמחהגלים.
ללא כותרת..נשמות טהורות


הניחו לי! הניחו לי!
היא צעקה.
מקלפת טפטים יבשים,
מסיטה שערה טורדנית,
תעזבו,
תפסיקו,
דייי!
נושכת שפתיה עד זוב דם,
מקללת בליבה,
היא צועקת בשקט
כדי שאף אחד לא ישמע.
סיטואציה מוזרה
היא שוכבת במיטה
והמחשבות הורגות,
מנחמות, חושפות.
ואתם קוראים,
אולי מגחכים,
אולי מזדהים
אתם לא תבינו,
לא תיכנסו לנבכי נשמתה.
כי בשביל מה?
בישביל שלום? אחוה?
קלישאות, ססמאות,
בזבוז זמן.
והיא?
היא אטומה,
בודדה,
ריקנית,
עצובה,
מתה.


באלי להגיב על זה....לפחות בחלומות.

'אולי מזדהים...'

 

כן, מזדהים.

אבל רק חושבים שמזדהים.

כי תכלס, אי אפשר באמת.

מזדהה מהמקום שלי.

מוכרת לי הסיטואציה...

 

וזה יפה.

כתוב אמיתי ככ.

בגלל זה.

 

תודה לך.נשמות טהורותאחרונה
הרהורי לילהיבחוש חרצוליים
‌כדי לחבר מחדש את הלב הייתי צריך הרבה דבק. אז עטפתי אותו בהרבה סלוטייפ, אבל עכשיו הוא קצת חסום. אין אליו כל כך גישה... וגם אם לפעמים אני רוצה קצת לפנות בו מקום זה לא מצליח, הוא עטוף ביותר מידי שכבות שמחזיקות אותו ביחד ואם נפתח אותן אז הכל יתפרק. ולפעמים אני מרגיש שאולי מעבר למילים ולשיחה פה בעולם גם הנשמות שלנו מדברות טיפונת, על פוטנציאל ועל אפשרות. אבל הנשמה שלי לא יכולה להקשיב, היא אזוקה בדבק שמשאיר את הלב שלם, היא כבדה ואסירה בכאב. ולפעמים נדמה שנשמה חולפת אומרת לי 'קום! תעזוב הכל ותמשיך הלאה!', אבל איך אני אקום? אני מוקף ברסיסים של לב ופוטנציאל לא ממומש ואפשרות נכזבת... אם אני אקום אני אדרוך על הרסיסים האלה ואפצע. או אפילו יותר גרוע! אני עלול לרמוס אותם עד שהם יעלמו, ולא ישאר זכר מהלב השבור וממה שהיה יכול להיות. והנשמה החולפת היא רק נשמה חולפת, ואין לנו דבר מלבד פוטנציאל אז היא ממשיכה הלאה... ואני נשאר עם רסיסים ודבק ודמעות ואפשרות שלא תקרה ומנסה לקלף ולפרק ולנתץ ולבנות לב חדש וחופשי, שיוכל לממש ולהגשים. אבל אין מקום בלב, גם לעצמי בקושי יש מקום. ואם אני אפתח את הכל הלב פשוט יתפרק מחדש! אז אני רק מרים עיניים ורואה איפה הייתי ואיפה אני רוצה להיות. ואולי יום אחד אני אפתח את הכל ואסיר את השכבות ואראה שהלב לא נרקב אלא התחזק והבריא ועכשיו הוא יותר חכם. ואולי באמת כמו שאומרים זה יקרה מהר יותר ממה שאני חושב, כי מדובר פה על החלמה נפשית ולא פיזית. אולי
דמעותמשיכת קולמוס
איילה ממהרת להגיע בזמן, ליבה הולם בהתרגשות, דמעה זולגת מעינה. 'מי חשב בכלל על מעמד כזה כשהתחלנו להיות חברות? היינו ילדות קטנות, רכות, בתחילת גיל ההתבגרות. השנים חלפו, ואיתן החברות שהתעצמה וגדלה. החיבור הנפשי שמעבר למילים'.
האולם כמעט ריק, ואיילה חוששת שמא איחרה. לפתע היא רואה את מיכל, כולה מלאת אור, כמו תמיד. פניה מאירות לכל, ועיניה מחייכות לכולם. נשארה היא אותה מיכל, עם טוב הלב, רק כיסוי הראש שם הוא שהתווסף.
מקצה האולם מגיע מישהו בריצה- "הוא הגיע, הוא הגיע" ואיילה מבינה שהגיעה בזמן.

היא רואה אותו מונח על ברכיו סביו, לבושו לבן. טוהר פניו מאיר את הסביבה. הכרית הלבנה משתלבת עם בגדיו.
המוזמנים מצטופפים סביב הכסא במעגל, מתכוננים לקדושת המעמד. פה ושם נראים מוזמנים אשר הגיעו היישר מהעבודה, לבושם מעיד על כך.
בכי דק, עדין ומרטיט נשמע. דמעה קלה מוצאת את דרכה אל הכרית.
"אלוקינו ואלוקי אבותינו קיים את הילד הזה לאביו ולאמו ויקרא שמו בישראל- דוד"
ליבה של איילה רוטט. 'קיים את הילד הזה לאביו ולאימו, מלא אותה בנחת מזה הילד, שיתן שמחה לאישה יקרה זו'.

מיכל מוחה דמעה, שפתיה מחייכות מפה לאוזן. הנה הוא הבן הראשון, הנכד הראשון.
היא אוספת אותו אל חיקה, מחבקת, מנחמת.
דמעה סוררת נושרת על התינוק, מוצאת את נתיב הזליגה של דמעתו ומתחברת אליה.
דמעה בדמעה מתערבבת.
קיים את הילד הזה לאביו ולאימו. קיים.

@V.I.P אומנם זה לא בדיוק מה שביקשת, אבל אני חושבת שקיבלתי ממך את ההשראה.
וואי מטורפת. דמעתי ביחד עם איילה. גרמת לי לפנטז על המעמד הזהנערת טבע
ישש! איזה כיףמשיכת קולמוס
וואו!! זה מהמם ממש ממש!V.I.P

שכוייח תותחית!(:

שאלה.V.I.P

מאיפה ההשראה? מגיע לך מזלטוב אולי?

תודה רבה!משיכת קולמוס
איילה מגלמת אותי
אומייגד. מוכשרת.. הפתעת(:V.I.P


תודה משיכת קולמוסאחרונה
עד מתי?????אהבת ישראל!!

מניחה כאן משהו שכתבתי בעקבות הפיגועים האחרונים...

אשמח לתגובות ויותר ממוזמנים להפיץ הלאה...

 

20180209002004.pdf

 

 

יאלדההV.I.P

|@לילה אפל את פה?

כןלילה אפל

מה קורה? איך היה?:

אע זה בפורום הלא נכוןV.I.P


בוקר טובלילה אפלאחרונה