פשוט אין לי כח להתחיל להגיב בכל השירשורים שפתחת...
זה מדהים. כתיבה יפה מאוד! מאוד התחברתי להכל. כיף לקרוא! כתיבה זורמת ונוגעת!
פשוט אין לי כח להתחיל להגיב בכל השירשורים שפתחת...
זה מדהים. כתיבה יפה מאוד! מאוד התחברתי להכל. כיף לקרוא! כתיבה זורמת ונוגעת!
שם מקורי1אחרונהעכשיו כבר חורף
העלה הירוק נפל
עכשיו זאת רק אני
והאדמה הלחה מהגשם של אתמול
חיוך אחרון
דמעה זולגת
היו שלום
שם מקורי1אחרונהלֵב נִשְׁבַּר
עַיִן בּוֹכָה
בְּמִסְתָּרִים
קְלִפַּת הַנֶּפֶשׁ
שָׁקֵד פּוֹרֵחַ
וְקוֹלִי-
פַּעֲמוֹנִים.
נֶפֶשׁ עֲמֻקָּה
אֵמוּן סָדוּק
שָׁבוּר
לִרְסִיסִים
אַהֲבָה נִסְתֶּרֶת
נֶחְבֶּאֶת
אֶל הַכֵּלִים.
יְדֵי אָמָּן
יְתַקְּנוּ כְּלֵי
חֶמְדָּה.
יְרַפְּאוּ, יִסְלְחוּ
יְחַבְּרוּ שִׁבְרֵי
אַהֲבָה.
כרגיל פתוחה להערות
מתלבטת אם לא עדיף בלי ניקוד.. ככה?
לב נשבר
עין בוכה
במסתרים
קליפת הנפש
שקד פורח
וקולי-
פעמונים.
נפש עמוקה
אמון סדוק
שבור
לרסיסים
אהבה נסתרת
נחבאת
אל הכלים.
ידי אומן
יתקנו כלי
חמדה.
ירפאו, יסלחו
יחברו שברי
אהבה.
רגליים צועדות
בפסיעות קטנות
לאט הן מתקרבות
מדלגות בין הטיפות
דמעות
כמו הגשם הראשון
הן מופיעות
כשהולכים לישון.
אולי יש אולי אין
משמעות
מה זה אומר בכלל
חיים ומוות
ולמה אהבה זה כל כך כואב
מי אני
ומה זה העולם
ולמה יש דברים שאי אפשר לבטא
מה זה צחוק
ומה זה עצב
בסך הכל כולנו קופים קצת יותר חכמים
אז למה הכל
ולמה כלום
אני רק יודעת שיש לי חור גדול שלא מפסיק לדמם עמוק בתוך הלב שלי
קצת להבין
רק קצת
איך העולם עובד
אני במים עמוקים
לבד
תנו לי יד
או עצה
לפחות
מה אני אמורה עכשיו לעשות
לנשום
להירגע
זה לא עובד
אתם אולי חכמים גדולים
אבל נראה אתכם שורדים בלי אמונה
לא הצלחתי לעלות
ניסיתי
מבטיחה
שאלתי וחיפשתי
ונכנסתי לדמות
של צדיקה טובה
אין שום רגש
אף אחד לא מקשיב
זה מגוחך
הם לא מבינים שאין באמת אמת
זה רק לפי האמונה
לא שכל
לא רגש
לא ברור
מחשבות עוברות מהר מדי בתוך הראש
אם רק היה לי כפתור לכבות
אין מצב
אני יכולה להמשיך בלי סוף זה לא ייגמר לעולם
נשארתי שוב לבד.
החיים לבד
אין לו אף אחד
הוא רוצה להיות
הוא חולם לחיות
בנשימות אחרונות
הוא כותב אותיות
מצרפן למילים
ומלחין מנגינות
על מי שהיה וכבר לא
על הימים שלה ושלו
על אהבה שלא תתממש
על עיניים שפעם בערה בהן אש
על חלומות
על ימים אחרים
על מי שלקח החיים
החיים לבד
אין לו אף אחד
אולי מישהו אחר יהיה במקומו.
אם יום אחד נגיע לסוף
אני אהיה האחרונה,
אפרד בשקט מהנוף,
כשעל שפתי שזורה מנגינה.
כולם יזרחו משמחה,
הם יספרו את הדקות,
רק אני אתרחק לי ממך,
ובעיניי תהיינה דמעות.
וכשכולם יעברו את השער,
ואני אשאר שם לעד,
אשלח לדרכו את הנער,
הוא יבחר לעשות את הצעד,
הוא יהיה הראשון.
עם הלב
הרוח מתחילה
לנגן לי מנגינות
ההרים נושאים אותי
על זרועותיהם הארוכות
מסביבי אין סוף של אמונה
הכל כל כך גדול
ואני כזו קטנה
הדממה רועשת
ואני איתה
הנשמה תמיד חיכתה
לצעוק
לאבא!!!
אין לי מה להפסיד
ידיים מאחורי הגב
רק ליפול
להיות כאן יותר
אין לי מה להשאיר
ידיים כותבות מכתב
מחשבות באוויר צועקות
הכאב מדבר לבד
אין לי מה להגיד
ידיים עוצרות אחרות
לפעמים אני יודעת
ראיתם הכל
אין לי מה להסתיר.
זה הרגע להגשים חלום
זה הרגע
זה הזמן שלי לבחור
להמשיך או לעצור
ובשביל מה אנחנו כאן אם לא בשביל הרגע?
והחיים הם מנהרה שבסופה מגיע אור
בוא איתי קדימה!
חיים שלמים
נזרקו לפח
איך אנשים משתנים
מחשבות
רגשות
מחר תראי
גם האתמול כבר לא בטוח
הדרך היא המטרה
תכתבי עוד שיר
על טוב ורע
על חיים שלמים
על משמעות
תמשיכי לחפש
הדרך היא המטרה.
זה שיר פרידה
לא אכתוב עוד
זה לא ייגמר
במציאות
לא תמצא את שתחפש
בת המלך שאבדה
לא הייתה מעולם
הוא השקיע זמנו לשווא
טיפש
אין שאיפה ואינני
וכל פנים שם מחייכים
וכל ישראל מנגנים שירי תהילה
ואני
אנה אני באה?
אני יוצאת למסע
בלי לדעת לאן
אני יוצאת למסע
אחרי האמת
הוא אבוד
המסע
צפוי לכישלון
מניסיון.
אני יוצאת למסע
אל תחכו לי.
השראה
משהו שעושה לי טוב
מחפש בכל מקום
בשעות הקטנות של הלילה
אז אני מרגיש שהיא בוכה
מחכה לי שאבוא
לאסוף את שנינו
לראות כוכב נופל ולצחוק
אני כאן
אין לי לאן
ללכת ולמשוך את הזמן
מחשבות שחוזרות על עצמן
לא נותנות לי לברוח
אל מחוץ לעיגול
מחשבות שחוזרות בגלגול
לא נותנות לי מנוח
עכשיו ריק מאנשים
לבד מבפנים
מעלי יש פרחים
אין כוכבים
ואפשר כבר לשכוח
לפעמים בלילה המחשבות מציפות הרבה יותר מהיום
כי ביום אנחנו עסוקים באלף דברים
יש מלא שיהיו מחוברים תמיד
תהיה מחובר לעצמך ותעשה מה שנכון לך
כי.. לענות אפשר גם בבוקר או ביום אחר אוו לא יודעת מה
ויש דברים שמפספסים ואי אפשר להשלים אחכ
הכל עניין של סדר עדיפויות נכון וגבולות לעצמך.. שתדע
זה שואב ממש.
תנסה ללכת לקיצוניות מסויימת בשביל להתאזן
אני אישית עשיתי את זה ומאז ב"ה ממש טוב.
זה כבר מראה על שאתה יודע לשים לעצמך גבולות..
ודיונים טובים תמיד היו ותמיד יהיו
אתה פשוט צריך להכניס לעצמך לראש שיסתדרו פה טוב מאוד גם אם תהיה כאן פחות
להחליט על זמן מסויים
או מספר פעמים שמותר לך להתחבר או להגיב או לוידת מה
אתה מכיר את עצמך הכי טוב
ולהגיד למישהו שכאן את ההחלטה שלך
כי קל לנו לוותר לעצמנו
אבל כשמישהו יודע זה קצת אחרת
אממ זהו נראלי
כאילו ברור שבעיני הצעד הראשון זה לרצות בכלל
וההחלטה היא שלך
וב"ה זכיתי לעזור אבל זה ממש לא רק בזכותי.
יום טוב ומנוצל בעז"ה..
כי החלטת היום. אז היצר שלך עובד חזק להראות לך שלא תצליח.
אמא אומרת, שאיפה שקשה לנו, שם צריך להיכנס הכי חזק
תחשוב על זה..
לְאָן אַתְּ בּוֹרַחַת.
לְאָן?
הַבִּיטִי אָחוֹרָה,
אֶל הָאֹפֶק הַנִּפְרָשׂ.
רוֹדֵף אָיִּן.
אָז לְאָן אַתְּ בּוֹרַחַת?
מִמִּי?
סַפְּרִי לִי.
הַנִּיחִי פְּחָדַיִךְ אֶצְלִי בְּלֵב,
אֲנִי אֶשְׁמֹר עֲלֵיהֶם.
וְעָלַיִךְ.
רַק אִמְרִי לִי,
לְאָן?
בכייפ
"אל האופק הנפרש.
רודף אין."
אהבתי. דימוי ופסיחה מדהימים!
שימחת שתדע.
ובדיוק התלבטתי על הנקודה אחרי האופק הנפרש.
אפשר לשמור?
נוגע ממש
הלילה עוד ארוך
והחלון נשאר פתוח
אולי כדאי לחתוך
לעמוד אל מול הרוח
~
השמש לא זרחה
וכל הכוכבים נופלים
"מה נהיה ממך?"
אותי הם שואלים
~
תלוי על חבל דק
אל מול ים של חול דומם
הוא עמד פה וצעק
שהוא לבד
אל תוך מדבר שומם
שם מקורי1אחרונהכשרון מיוחד![]()
צריך באמת לזכור שכמו שבטבע מנהגו של עולם הוא התחלפות של חושך ואור, כך גם בחיים עצמם, תמיד אפשר להתעודד ולצפות לאור, גם אם זה לילה כמו בקוטב, של כמה חודשים...ומתוך זה, להתחזק באמונה ולהתקרב לקב"ה. קירבה אמיתית נמדדת במצבי קושי.
ברוכה הבאה לפורום!
מחכים ליצירה הבאה שלך!!![]()
![]()