פורום פרוזה וכתיבה חופשית (עמוד 5)

אני אוהב סירופ אגווה

אבל גם בלי משמעות, טוב לכתוב.

החתימה שלך מקוממת...

אהבתי ביותר. גאוני.

ידוע לי שאתה אוהב חתולים במיוחד.

חתול היא אחת החיות שההפרש בין גרסתה המבויתת לגרסתה הרחובית הוא הגדול ביותר בחיי האדם, האחד ענוג, חנפן ומתחכך ברגל, והשני מלוכלך, דרוך, ציני ושתום עין, עמוס צלקות ופצעים אדומים.

כשאתה אומר "חתוליי", כלומר מתיחס אליהם בשיוך, ובנוסף - בהנחה שכתיבתך הולמת את אישיותך - סביר להניח שהחתולים המוזכרים בשיר הם חתולי בית. 

וזה מוזר! כי היללות המיוחמות שטורפות את הלילות ידועות דווקא כמיוחסות לחתולי רחוב, שנוהמים מייללים ובוכים כתינוק מחוץ לחלון לפני השינה. ואם אליהם אתה מתכוון ואליהם אתה משתייך - ועליהם אתה כותב "חתוליי", אזי שזה יותר מעניין ממה שחשבנו עד עתה. אלא אם היללות הן של חתולי בית, עדינות, "Nyan" קטנות ומהורהרות, מה שלא מסתדר לא עם המציאות (לרוב חתולים ישנים בלילה), ולא עם התדר.

הטללים הלאים קשורים גם הם ללילה ולרחוב מן הסתם (למרות שאזכור החול בהקשר לחתולים מזכיר את החול לצואת החתולים, הדוחה).

בקיצור, יש כאן משהו בין בית לחוץ, בין יללות טורדות שינה וטללים עייפים (הלאות הזו, המתחרזת עם יללת החתולים, יכולה להיות קשורה ללאות של הכותב העייף, או לכבדות של הקוסמוס, המטיל טללים לאים, או לאנלוגיה של חול בחיי הכותב בהשוואה לחול של החתול. (אני עכשיו ראוה שחתול וחול שותפים באותיות).

ארבע השורות האחרונות מתרחקות להרגשתי ממשל החתולים ועוברות לכאב של היומיום והלילה. השפה רכה כל כך, מוכת-גורל כל כך, ודווקא מול דברים כל כך עדינים. "יללת חתולים" קשה ככל שתהיה - לא מעוררת בלב הקורא צעקה נוראה או נהמה. יללות הן רכות, אבודות, וההדהוד שלהן בתוך לילותיו של גיבור השיר מהדהדות רכות וכאב וחולשה מול החיים. ואת אותו תדר אני פוגש בשורות הבאות, רק להפך - המילה מגואל היא מילה מאוד חריפה, מזוהמת, ומעוררת קונוטציה מיידית לדם. אך כאן הדימוי יוצא כואב במיוחד - נהר לא יכול ולא אמור להיות מושפע מדמעות, כי דמעות זולגות, רבות ככל שתהיינה, לא יכולות להשפיע על טבעו של אגם. המילה "נחלים מגואלים בדמעות" נותנת כאן שיפוטיות נוקבת על אומללותו של הכותב ביחס לימיו. הדמעות האלו אסורות, הכאבים איתם הוא בא אל היומיום (הסובייקטיביים) מזיקים ליומיום (האובייקטיבי).

שיר נעים וכאב נעים, עם אקספרסיביות מאוד מינימלית. אוהבים אותך אחו 3>

בהחלט התכוונתי לחתולי רחוב הפעם. בכללי, אני חושב שהחתול האולטימטיבי הסמלי הוא דווקא חתול הרחוב, כי אז תכונותיו החתוליות באות לידי ביטוי באמת על כל אופניהן.

"חתוליי מייללים" מתייחשים לאיזשהו מקום בנפש, שאו טוב לו, או רע לו. כמו צופרים פנימיים, או רחובות הלב. קצת כמו "כלבים בוכים – מלאך המוות בא לעיר". או קצת כמו הסיפור של ר' נחמן עם מנגינת היער המפחידה.

הבוקר המסומל על־ידי הטללים לא באמת מצליח לעשות שום־דבר. אני חושב שהבוקר יכול להיות או הקריאה הקוסמית, כפי שזיהית, או מנגנון פנימי של יקיצה של הנפש, אבל מבחינתי היינו־הך.

"מגואלים בדמעות" הוא רעיון שעדיין לא ירדתי לסופו, אני נוטה ראשית להמציא דימויים ורק אחר־כך לחשוב מה הם אומרים. דמעות, לרוב, נתפשות כחומר זך, שקוף, טהור, אמיתי, אותנטי, וגם בעל יכולת טיהור. וכאן בעצם הפוך, הדמעות הן יותר כמו דם, זיהום בלתי־נראה, משהו להרגיש עליו אשמה. כמו שהלילות רוויים ביללות, הימים רוויים במליחות (שאין רואים אותה, אך מרגישים אותה אם טועמים אותה). גם כאן יש אלמנט של מים מטהרים (נחל, כמו הטל הטהור) שאינם ממלאים את תפקידם כראוי (זרמי ההתחדשות והחיים נגועים בכל־כך הרבה עצב, שאינם מצליחים להצמיח דבר).

אולי קצת כמו הכריש הבוכה של רמשטיין:

"Und der Haifisch der hat Tränen und die laufen vom Gesicht

Und so kommt es dass das Wasser in den Meeren salzig ist"

///

The bright sky that breaks my heart
As I see it so far away
Tears rolling down as ever today

Too sad too sad
To go on any longer
Should I confess this frustration
To anyone?

White clouds are floating one by one
My dreams are tangled up
Drifting sadly as ever today

Too sad too sad
To go on any longer
Is there any rescue
To this everlasting vain

Held by the green deep forest
With the song of wind
I moan as ever today

Too sad too sad
To go on any longer
Will this flaming pain
Continue tomorrow?

ועכשו

נשימה

אמיתית

בלי תגובה.

יש אני

והעולם נצבע מחדש

הכל קם לתחייה 

ממש

1. הכינוי שלי שהכי רחוק מהשם המקורי - מרי.

2. באיזה שישית מ-120 שנותי אני נמצא? - 2/6 

3. איזה תחביב או כשרון נוסף יש לי מלבד כתיבה? (מצליחים לשלב ביניהם בפועל? שתפו!) - ציור, משלב באמצעות קליגרפיה.

4. מה מייחד את הכתיבה שלי? - בעיקר חריזה שלימה (לא שור וחמור) ונושאים שמחים ומוארים.

5. מה אפשר או כדאי לקדם בפורום? - כתיבת סיפורים מתגלגלת.

6. מה האתגר הגדול ביותר שחוויתי בכתיבה? - שהיה לי צמאון עז לכתוב ופשוט לא מצאתי על מה.

7. זמר לא מוכר אהוב – אביב בכר (חפשו את השיר 'ואם יש אהבה בתוכי').

8. הדומם האהוב עלי בבריאה (בתיאור שִירִי בבקשה) - ענני גשם עבים הנדמים קלים כנוצה, משוטטים להם בנחת בשמי תכלת, משתעשעים בשמש על הארץ במשחקי אור וצל.

9. פרגן ותייג לניק שאתה מעריך את הכתיבה שלו (עדיפות לניק שעוד לא הגיב פה)... @מוריה. 

1. הכינוי שלי שהכי רחוק מהשם המקורי -  אברהם איבגי

2. בן 21 (להתחיל לחשוב שלישיות מ120? למזלי סיימתי כבר את הבגרות במתמטיקה)

3. איזה תחביב או כשרון נוסף יש לי מלבד כתיבה? (מצליחים לשלב ביניהם בפועל? שתפו!) - להיות בדיכאון תמידי ובכל זאת לשכנע את עצמי ואת הסביבה שאני בסדר? כישרון אדיר. ציניות שעוזרת לי לחפות על כל הבלאגן? מדהים. לשלב ביניהם זה כמו.. בדידות כנראה.

4. מה מייחד את הכתיבה שלי? - שום דבר לא מיוחד בי או בכתיבה שלי. בסך הכול עוד בן תמותה.

5. מה אפשר או כדאי לקדם בפורום? - רק את עצמנו כנראה. וזה לא ייגמר לעולם.

6. מה האתגר הגדול ביותר שחוויתי בכתיבה? - לקבל את זה שהכתיבה שלי היא בינונית כמו האדם שכתב אותה. ואת כל הרעיונות שאי פעם חשבתי עליהם חשבו לפניי. וגם אם לא - הם עד מהרה יישכחו.  שזה בכלל לא אמור להפריע לי כי בכל מקרה כולם מתים וכבוד זה חסר משמעות.

7. זמר לא מוכר אהוב – שתי זמרים שהכרתי לאחרונה. Nina Simone ו pale jay ובאופן כללי מוזיקת dream pop ואלטרנטיבי.

8. הדומם האהוב עלי בבריאה (בתיאור שִירִי בבקשה) -

הווו אדממה

את אומנם פולי סויה וזה צומח

אך כעת לאחר בישול את אוכל קולח

אוכל אני אוהב

אוכל זה דומם.

(מחיאות כפיים סוערות)

9. פרגן ותייג לניק שאתה מעריך את הכתיבה שלו-

@תות"ח! 

הכינוי שלי שהכי רחוק מהשם שלי? זו לא הכוונה לכינוי שלי כאן, נכון?

ישראל - שרוליק - שְׂרוּל.

לא שם הניק שלך.

1. הכינוי שלי שהכי רחוק מהשם המקורי - אבא דידה

2. באיזה שישית מ-120 שנותי אני נמצא? - 6/1

3. איזה תחביב או כשרון נוסף יש לי מלבד כתיבה? (מצליחים לשלב ביניהם בפועל? שתפו!) - נגינה. ממש לא, פעם הייתי מנסה לנגן שירים שאני כותב, אבל נחלתי כישלון חרוץ

4. מה מייחד את הכתיבה שלי? - אממ.. חרוזים? עצבים? אורך?

5. מה אפשר או כדאי לקדם בפורום? - תרגילי כתיבה, השתתפתי בפורום אינטרנטי אחר בתרגילי כתיבה, בהם ניתנה לנו מילה והיינו צריכים לכתוב סיפור המשלב אותה, כנושא וכדו'. מנהל הפורום ההוא מסתובב כעת בערוץ, אבל אני אתן לו לחשוף את עצמו אם יחפוץ בכך

6. מה האתגר הגדול ביותר שחוויתי בכתיבה? - שכתבתי סיפור, כבר כמה פרקים, ולא הצלחתי להמשיך אותו. לא כי לא היו לי רעיונות, פשוט לא הצלחתי להוריד אותם לכתב.

7. זמר לא מוכר אהוב – לא נראה לי שהוא לא מוכר, אבל אני אלך על אליעזר בוצר.

8. הדומם האהוב עלי בבריאה (בתיאור שִירִי בבקשה) - הדשא, בחורף הסגריר,

כשהוא כל כך ירוק והכל סביב קריר,

כשהמים נוצצים על גבעוליו ברוך,

והוא נשמט, כמו מזמין אותי לדרוך.

9. פרגן ותייג לניק שאתה מעריך את הכתיבה שלו (עדיפות לניק שעוד לא הגיב פה)... אמנם אני לא תמיד מבין את הכתיבה שלך, אבל אני מרגיש את העומק שבה @צדיק יסוד עלום

לזכור תמיד – להעמיד עקרונות לפני האישיות. אה אחי?

1. הכינוי שלי שהכי רחוק מהשם המקורי - מיני

2. באיזה שישית מ-120 שנותי אני נמצא? - בשישית השניה

3. איזה תחביב או כשרון נוסף יש לי מלבד כתיבה? (מצליחים לשלב ביניהם בפועל? שתפו!) - אני אוהבת הרבה תחומים של אמנות ציור, מוזיקה, בישול ועוד..

4. מה מייחד את הכתיבה שלי? - אממ לא יודעת מה מייחד אותה.. יכולה לומר שאני כותבת בד''כ את התובנות שלי מתוך התבוננות. לעיתים התבוננות בעולם, לרוב התבוננות בתוכי פנימה, שזה גם עולם..

5. מה אפשר או כדאי לקדם בפורום? - האמת שהתחילו פה לנתח את השירים והיתירות שהמילים וזה נפלא ומרתק בעיני

6. מה האתגר הגדול ביותר שחוויתי בכתיבה? - אחד האתגרים שלי הוא חריזה. כשאני מנסה לכתוב בחרוזים זה יוצא ארוך ומסורבל ולא מבטא את התחושות שלי בדיוק מספק..

7. זמר לא מוכר אהוב – הכי פחות מוכר שמצליחה לחשוב עליו זה הרב דוד רפאל בן עמי

8. הדומם האהוב עלי בבריאה (בתיאור שִירִי בבקשה) - דוממים אהובים עלי יש הרבה, מהם קטנים, מהם גדולים, מהם קרובים, מהם רחוקים.. והמכנה המשותף הוא שהם מרחיבים את ליבי ומביאים אותי אל עצמי. ישנו הבית שלי, ישנו הים על גליו, וישנה המחברת הזו, עליה אני כותבת כעת (לא ממש כעת, אבל העיקרון;))

9. פרגן ותייג לניק שאתה מעריך את הכתיבה שלו (עדיפות לניק שעוד לא הגיב פה). @בין הבור למים שהכתיבה שלה שובה אותי

1. הכינוי שלי שהכי רחוק מהשם המקורי - פקוקי

2. באיזה שישית מ-120 שנותי אני נמצא? - חשבונות של מעלה, אני בן 26 תובב"א

3. איזה תחביב או כשרון נוסף יש לי מלבד כתיבה? (מצליחים לשלב ביניהם בפועל? שתפו!) - נגינה

4. מה מייחד את הכתיבה שלי? - לא יודע להגיד. אני יודע שהייתי מזהה טקסט שכתבתי בערימה של 400 טקסטים אחרים. הסגנון שלי פרוע, האסוציאציות מולידות משחקי מילים באסתטיקה אהובה עלי. בכתיבה ספרותית אני מאוד משתדל להבליט אלמנטים ריאליסטיים

5. מה אפשר או כדאי לקדם בפורום? - אני חושב שככל שיותר יגיבו על הטקסטים המתפרסמים, זה יהיה יותר טוב. תגובה טובה היא תגובה שבה הקורא מספר לכותב מה הוא פגש בקטע. זה יכול להיות ארוך, זה יכול להיות קצר; זה יכול להיות עמוק, זה יכול להיות קל. אבל כשיש מפגש בין כותב לקורא יש חיבור שעבורו שווה לכתוב.

6. מה האתגר הגדול ביותר שחוויתי בכתיבה? - גבורת ההתמדה. כל כך קל זורם וכיפי לפרסם קטע לירי נטול צורה מסגרת וחוקים. כל כך קשה להתמיד בשיר עם חריזה ומשקלים קבועים או להתמיד בכתיבת סיפור בהמשכים. זה דורש גבורה! אגב, שמתי לב שכתיבת דיאלוגים היא אולטרה מאתגרת. שבח לתסריטאים

7. זמר לא מוכר אהוב – אביב גדג' ומהר

8. הדומם האהוב עלי בבריאה (בתיאור שִירִי בבקשה) - "בנפול העוגן שפרוח-שפראח בטראח אחד של שוס, הטיל הזה מותך ברזל צלל לי בום לראש" [דני סנדרסון, נחירה פומבית]

9. פרגן ותייג לניק שאתה מעריך את הכתיבה שלו (עדיפות לניק שעוד לא הגיב פה)...

בין הבור למים שכבר תויגה

לזכור תמיד – להעמיד עקרונות לפני האישיות.

ויש אנשים שאני מאוד סקרן לשמוע עליהם (קחו את זה כהזמנה לפרט יותר), אז אתייג...

@נחלת 

@רחל יהודייה בדם 

@זיויק 

@הוד444 

@נקדימון 

@זכרושיצאנולרקוד 

השאירו מתנת פלא ונעלמו (באופן מסוים) -

@תמהון לבב 

@טיוטה 

@ידידיה ג 

@יוני.ו. 

@כנר✍️ 

@שושומושו. 

@כל קול קן כן 

@שלי💘 

@כְּקֶדֶם 

@עלמה1 

@לא חדשה 

@סתם אחת פשוטה 

@אני הנני כאינני מעריך את המילים היפות

האמת כבר הרבה זמן לא יצא לי לבקר בפורום או לכתוב בכללי אולי זה יחזיר לי קצת.

1. הכינוי שלי שהכי רחוק מהשם המקורי - 

'פולקע',  הכינוי ברובו יצא לגמלאות עוד לפני שערוץ מאיר לילדים היה משהו כך שאין קשר 

2. באיזה שישית מ-120 שנותי אני נמצא? - 

2

3. איזה תחביב או כשרון נוסף יש לי מלבד כתיבה? (מצליחים לשלב ביניהם בפועל? שתפו!) - 

לא חושב שיש לי 

4. מה מייחד את הכתיבה שלי? - 

שאלה מצויינת, לא מרגיש כרגע שיש משהו ספציפי

5. מה אפשר או כדאי לקדם בפורום? - 

כמו שכתבתי למעלה די התנתקי לאחרונה כך שאין לי תגובה

6. מה האתגר הגדול ביותר שחוויתי בכתיבה? - 

כמה אני מוכן לתת למחשבות האפלות דרור לנייר וכמה להיאבק בהם תוך כדי הכתיבה

7. זמר לא מוכר אהוב – 

 Jorge Rivera-Herrans  ממליץ במיוחד על העבודה שלו epic the musical 

8. הדומם האהוב עלי בבריאה (בתיאור שִירִי בבקשה) - 

קצת רמאות כי זה שילוב של 3 דוממים: תה ספר וספה.

9. פרגן ותייג לניק שאתה מעריך את הכתיבה שלו (עדיפות לניק שעוד לא הגיב פה)...

 @אני הנני כאינני 

1. הכינוי שלי שהכי רחוק מהשם המקורי -

מעדיפה להישאר קפיץ כאן

תיראו מופתעים - אבל זה לא באמת השם שלי

2. באיזה שישית מ-120 שנותי אני נמצא? -  2? 3? התבלבלתי בחישוב

3. איזה תחביב או כשרון נוסף יש לי מלבד כתיבה? (מצליחים לשלב ביניהם בפועל? שתפו!) -

אין לי כישרון בכלום (זה

4. מה מייחד את הכתיבה שלי? -

שאני עצלנית מדי לכתוב אז היא כמעט ולא קיימת

5. מה אפשר או כדאי לקדם בפורום? -

לא נמצאת פה מספיק כדי לדעת

9. פרגן ותייג לניק שאתה מעריך את הכתיבה שלו (עדיפות לניק שעוד לא הגיב פה)...

@ימח שם עראפת, הוא כותב מעולה ומצחיק אותי מאוד רוב הזמן אפילו שאני שמאלנית

לזכור תמיד – להעמיד עקרונות לפני האישיות.

1. הכינוי שלי שהכי רחוק מהשם המקורי - קפיברה

2. באיזה שישית מ-120 שנותי אני נמצא? - 2

3. איזה תחביב או כשרון נוסף יש לי מלבד כתיבה? (מצליחים לשלב ביניהם בפועל? שתפו!) - 

ציור לצערי ממש לעיתים רחוקות

4. מה מייחד את הכתיבה שלי? - 

בלגן

5. מה אפשר או כדאי לקדם בפורום? - 

יותר אתגרים

6. מה האתגר הגדול ביותר שחוויתי בכתיבה? - 

..

7. זמר לא מוכר אהוב – 

אוהד מנשרי

8. הדומם האהוב עלי בבריאה (בתיאור שִירִי בבקשה) - 

הוא גיטרה ישנה נושנה

9. פרגן ותייג לניק שאתה מעריך את הכתיבה שלו @ימח שם עראפת 

1. בין הבור למים? אני לא אדם מכוּנה מאוד, לרוב פשוט נקראת בשמי.

2. ממש פעוטה של השישית השנית

3. אני אוהבת מאוד אומנות, כך שמוצאת אותה בתחומים רבים אך לא כישרונית די בכדי לפתח את כולם. אני נוגעת מעט בציור צילום ועריכה, נמשכת בעבותות לעולם המשחק והתיאטרון, ניגנתי תקופות שונות על כלים שונים ופרשתי, בדיוק מתנסה בחליל, כל הקשור לנפש הוא תחביב שלי, וזו אומנות שאני פוגשת ומצליחה/נדרשת לשלב בעיקר בלימודים.

4. לא אכפת לי להיות לא מובנת, זה גם החיסרון שלי. אני באה לגלות סוד, לעיתים אני נבוכה לחלוק אותו אז אני עוטפת אותו בשכבות של מליצה וסתר. לעיתים איני יודעת אותו בעצמי ולכן מסתובבת סביב לנקודה, לרוב אני לא מוצאת דרך אחרת להמתיק.

5. רק על עצמי לספר ידעתי, אולי עקביות, רציפות, אני נוטה להגיח ולהעלם.

6. לסלק רעשים, לדבר אמת, לזקק, לזכך

7. HOZIER (לפניו היה אביתר, שהוא כמובן מוכר, אך לשם המחשה, הוא השתווה לו.)

8. אבל דבר לא דומם

9. נמלאת באושר על כל כותב וכותבת שפוגשת. מעריכה כל מתבונן ומתאבק ומתעקל אל תוך הדף או הפתקים בטלפון. כיף וממלא היה לי לשמוע שיש מי שננגע מכתיבתי. רוצה לומר שאינה שלי אבל היא ממני.

1. הכינוי שלי שהכי רחוק מהשם המקורי - עוגיה

2. באיזה שישית מ-120 שנותי אני נמצא? - ראשונה, כן,כן, אני קטנה🍼😅

3. איזה תחביב או כשרון נוסף יש לי מלבד כתיבה? (מצליחים לשלב ביניהם בפועל? שתפו!) - אני אוהבת מאוד מוזיקה וציור אבל לא ממש יוצא לי לשלב ביניהם, המקסימום זה לשמוע שירים תוך כדי שאני כותבת😅

4. מה מייחד את הכתיבה שלי? - ארוכה מאוד, דוגרית ולפעמים לא לגמרי סגורה על עצמה, כמוני😜...

5. מה אפשר או כדאי לקדם בפורום? - יותר דיונים והמלצות על כתיבה, יש פה אנשים שאוהבים לכתוב ואני בטוחה שיש לכולם הצעות ייעול לכתיבה מניסיון אישי שלהם אז תשתפו...

6. מה האתגר הגדול ביותר שחוויתי בכתיבה? - צרות של עשירים ברוך ה' אבל מלא רעיונות שיש לי ואני לא מצליחה לכתוב אותם כי אני  לא עומדת בקצב...

7. זמר לא מוכר אהוב – הוא כן מוכר אבל אני אוהבת מאוד מאוד מאוד את הכתיבה של ישי ריבו, כל פעם כשאני שומעת שיר שלו אני מתפעלת מחדש...

8. הדומם האהוב עלי בבריאה (בתיאור שִירִי בבקשה) - 

כותל, לרדת במדרגות, לראות אותו מרחוק, להתקרב, לגלות כמה הוא עצוםםם, להתפלל, להתחבר, לשמוח, להעיף מבט על קליפת הסלע ולגחך, קיר של אבנים מול כיפה של זהב, אבל באבנים יש קדושה ובזהב טומאה, ברור מה עדיף.....

9. פרגן ותייג לניק שאתה מעריך את הכתיבה שלו (עדיפות לניק שעוד לא הגיב פה)... אמממ, @ריק סאנצ'ז לא הגיב פה עדיין ואני מתחברת לכתיבה שלו, אם אני עניתי על זה שלושה חודשים אחרי שזה עלה-גם אתה יכול😉

אני לא מסוגל לשמוע שירים ולכתוב במקביל

2. 2/6

3. ציור..  לפעמים מצליחה לשלב כשיוצא לי לעשות פרוייקט מגניב.

4. הרבה סביב אמונה והקשר עם הקב"ה.

5. אולי כן ליצור יותר שיח ותגובות בשרשורים.

6.להצליח לכתוב תקופה ברצף.. גם אם זה סתם 'יומן'.

7.אין.. אז מוכר- פורת נוב. 'חוס אלוהי'.

8.פרח קטן נפתח לאור,

לוחש סודו בלב טהור.

צובע עולם בגוון עדין,

מרפא בשקט כל כאב בפנים.

וכמו הפרח, גם הלב-

צומח, אוהב, ושוב מתקרב.

🌷🌻🌱

מ1.  הכינוי - פוקי

2.  הרבה הרבה יותר קרובה ל120 ממה שאתם -סליחה - מכם.

3. לצייר (אבל לא מציירת), לטייל בטבע, בני אדם (מרחוק), בעלי חיים (מקרוב),ללמוד שפה...  כן. הכל משתלב בסופו של דבר.

4. כשנחה עלי הרוח, הכל מאוד זורם  ופתוח, בא "חלק", ציורי (נראה לי), עולץ . במצב רוח רע, לא כותבת. 

5. יותר כתיבה נשית, נדמה לי. רגשות, מחשבות, לאו דווקא שירים.

6. לכתוב על מה שאני מרגישה. לעצמי. קשה לי.

7. מנדי ורדיגר, אורה זיטנר.

8. שבילי עפר זניחים בין עצים ועשבים פשוטים וספסל אחד בודד. מעץ.

9. נוגע לא נוגע.

מעניין אם יש פה וותיקים שזוכרים

1. הכינוי שלי שהכי רחוק מהשם המקורי -

אמממ נערת?

2. באיזה שישית מ-120 שנותי אני נמצא? - לא הצלחתי לחשב.. חח

3. איזה תחביב או כשרון נוסף יש לי מלבד כתיבה? (מצליחים לשלב ביניהם בפועל? שתפו!) -

ציור, משלבת בהחלט, טיולים, איפור.

4. מה מייחד את הכתיבה שלי? -

שירה פיוטית, לצד שירה בגובה העיניים יותר, סיפורי פרוזה שמשלבים תהליכי נפש

5. מה אפשר או כדאי לקדם בפורום? -

להחזיר את חוצות היוצר חחחחח.

) מרגישה דינזאורית)

6. מה האתגר הגדול ביותר שחוויתי בכתיבה? -

מחסום כתיבה, חוסר יכולת לפתח עלילה ארוכה.

7. זמר לא מוכר אהוב –

אממממממממ לא עולה לי. אולי יהודה ביטון.

8. הדומם האהוב עלי בבריאה (בתיאור שִירִי בבקשה) -

ארון ספרים

כורע לנפול

ואני,

מולו,

מחכה ממנו לגדול.

9. פרגן ותייג לניק שאתה מעריך את הכתיבה שלו (עדיפות לניק שעוד לא הגיב פה)...

@זכרושיצאנולרקוד, @מתואמת

לזכור תמיד – להעמיד עקרונות לפני האישיות.

1. לעת עתה נלך על אחו שזה הניק שלי כאן בעבר.

2. 2/6

3. שפות, ולאחרונה התחלתי לצייר כחלק מטיפול באומנות. השפות חושפות אותי לתרבויות שונות כך שפעמים רבות הכתיבה שלי היא פסיפס של רעיונות ממקומות שונים. לגבי ציור, היו רעיונות שהתחילו כציור וסיימו ככתיבה ולהיפך.

4. לאחר בדיקה מעמיקה והשוואות רבות בין חיבורים, אני חושב שהבולט ביותר הוא שהכתיבה שלי נוטה לתרגם רגשות לעולם מיתולוגי דמיוני שבו מתרחשים כל־מיני אירועים בקנה מידה קוסמי־אפוקליפטי ובמקביל גם בקנה מידה זעיר (שמקבל בערך אותה חשיבות), או לפתוח צוהר לעולם כזה, משהו על־סף ההיגיון. נראה שלעולם הזה יש חוקים, מטפיזיקה וקוסמולוגיה משלו, והמצב השורר בו הוא פוסט־אפוקליפטי, אחרי איזשהו אסון קדוש, ולפעמים ניסיון זעיר לשרוד בתוך הדיכאון הזה, או להיכנע לו כחלק ממהלך קוסמי גדול יותר, או משהו כזה. זה בגדול הלב הפועם של הכתיבה שלי וכל השאר נגזר ממנו בצורה כזאת או אחרת. יש עוד כל־מיני מאפיינים אחרים אבל זה המייחד ביותר.

ברמה הטכנית: כתיבה פשוטה, חזרתית/מעגלית, לפעמים כמו תפילה הדומה ללחש או כישוף.

5. writing prompts

6. קשה לכתוב כשאין לי בעיות.

7. Mei Ehara קל אזוטרית מאוד

8. קבר קדוש.

9. @אברהם א 

חרוזים מדוייקים שנבלעים בכאב שיש בשורות...

צימרר את נשמתי, מאז ועד היום

תלוי לי על דלת הבית ליד תמונות שלהם.

לא נשכח ולא נסלח.

עריכה: עכשיו אני רואה שגם המילים מעט שונו

אגב לא יודע אם אמרתי לך, אבל כל הזמן מרגיש לי

שהיה צריך להיכתב ואת ולא ועת

לא מושלם, ממש לא. אבל בהחלט חביב פלוס.
כמובן, @אני הנני כאינני עזר לא מעט אז מגיע לו שאפו.

לא מזהים?

מלא פאתוס בהתאם.

עם ובלי קשר, אני תוהה ביני לבין עצמי על ההייפ במחוזותינו סביב יאיר ואכמ''ל.

אבל למה כבר אפשר לצפות מנער מתבגר?🤷

עליו ועל כמה נוספים שקראתי כעת בשקיקה

בעיקר-שהטוב והרע היתערבבולגמרי , אפילושלקחת רת זה לכך שהמוותש לוהיה יפה ולא רע ,מאוד מורגשת הציניות   שהוא בסופו   שלדבר מת   כמו כלב.

והשראה לשימושאלטרנטיבי   בפסוקים.

באמתכלב הוא גם   חיה רעה,בתפיסה   וגם כמו לב .

לזכר מתי כספי, הפעלתי לילדיי את השיר הפופולרי "כלבלב הו בידיבמבם", ומשם הידרדרנו לשירים רבים שנכתבו על הכלבים (פה קבור הכלב, שלמטבח בא כלב, וכו וכו).

ולא בכדי - כבר כתב ה"בן יהוידע" (ביצה כה: ), שישראל עזים שבאומות, נדרשים ללמוד מהכלב שהוא עז שבחיות.

השיר הזה ,יותר מסוכן ממשחק ,המיליםוהאירוניה

מי שיבין לעומקיקפא.

מרד מטאפ יזי

בכוונה זה ספת עם ס ולא שפת עם ש? כאילו בקטע של ספה?

[הרבה פעמים כשאני מגיבה כך מהבטן 

איני יודעת מה מצבו של הכותב

המילים משלהבות ומעוררות חלחלה 

בדרך שהיא כל כך מושכת ופרועה

ולצעוק עוד אולי חסר טקט

כשחושבים על כמה זה כואב]

--

והחתימה מהיכן?

https://eretzhemdah.org/newsletterArticle.asp?lang=en&pageid=53&cat=2&newsletter=051&article=141

איך יד עת שכואב  ?   זה שיר על עכבישים ,

פרוע בקטע טוב לגמרי

אהבתי את הרפרנס לרב קוק.

כתבתי בעבר הרחוק שיר על שיחות עם חיפושית אז יהיה מעניין לזמר לעכביש....

אל תילך לעכביש

אל תילך אליו, תביא לי כסף לצדקה

זה יציל אותך ממוות. אין לך כסף? אז אל תבזבז לי את הזמן

אני הלכתי לעכביש, ואני אומר לך אל תילך

אבל תילך לי מהעיניים עכשיו, אני עסוק

העכביש אומר דברים רעים מאוד ילד

אל תילך אליו

אני רעב מאוד ילד

בגלל העכביש הלך הכסף, הלך

עכשיו אני רעב ושוכב על האבן הכואבת

ומתחנן לאנשים לכסף

אל תילך

פתאום הוא פצח בשיר רעוע, בגרונו המודלק:

מה קורה בחושך

יש לשרוק!

אנשים רכונים למילוי תאוות

כמה חיוכים שנשטף מהם חושך

מול מראה, רענון הבעות

יצר האדם טוב מנעוריו, טוב

אבל יש עכביש! יש עכביש!

כמה תחנונים מתחנן גבר להוט

לאישה רכה עם עיניים אטומות

היא של העכביש כבר, לא שלך!

שכב עלוב בספה ושתוק! תחלום אחרות

יצר האדם טוב מנעוריו, טוב!

אבל יש עכביש! יש עכביש!

אז אני אומר לך (כאב לו וחדל לשיר)

אל תילך לעכביש

אני הלכתי והכל נגמר לי

תביא לי כסף לצדקה

תהיה נחמד אל האישה ואל תתחנן כשהיא של העכביש

העכביש שר שירים רעים מאוד ילד

אז אל תחשוב על עכביש

תתעלם ממנו כמו שמתעלמים ממשהו נורא

תתעלם ממנו כמו שמתעלמים ממני

עכשיו לך, או יש לך מה לאכול?

אתה ילד טוב, אל תילך לעכביש

בחושך צריך לשתוק

לכופף את כל הראש