זה שיר שלי..עמית..שני זוגות רגליים
מטביעים עקבות בחול
עוד שעה, שעתיים,
יפרצו במחול?
אל מול הים הכחול
שנוצץ בשמש
יישארו בחול
טביעות רגליים מאמש
פסיפס של זכוכיות
יותירו מזכרת על האדמה
כה צבעוניות
אך צבעיהן- מלחמה
זוג אחד של רגליים
יטביע עקבות בחול
על קו המים
יחדל מהמחול
דמעות חמות
במי הים יותירו אדוות עגולות
פסיפס של זכרונות
וגעגוע
למחול
אל מול
הים הכחול.
משהי!! תודה לך.ברכונתובדיוק אני בים עכשיו. אני בשוקק.
ככה אני מרגישה בדיוק.
מוכשרת!!!מישהי בעולם!עמית.. תודה!!עמית..אני לא בטוחה שאני אצליח להסביר.. :/ בעיקרון שילבתי שתי תקופות בחיים של בן אדם- הוא מצא את אהבת ליבו, אבל היא כזבה, והמקום שהכי היה לי קל לבטא את זה היה הים.. אבל אפשר לפרש את זה בעוד כל מיני דברים, כשאני כותבת (ואני כותבת המון) אני בדרך כלל מתכוונת לכמה דברים ביחד.. אז תפרש/י איך שנראה לך ממש שימחת!!
ארמונות בחולשרו'שמשורר מדורותאחרונה
טוב, עקרונית זה שונה מאוד מהשירים הרגילים שלי כי החריזה קצת שונה אבל השתמשתי כאן בהמון אמצעים, נראה מה תגידו 
הערה חשובה: השיר מולחן.
שמיים מחכים
כשעוצמים תעיניים, המציאות הופכת נקייה
שוב נוגעות הידיים באמת החשוכה
לחישת שפתיים הולכת עייפה
ולמעלה שמיים מחכים
אני עוקבת אחרייך, את לא שומעת קול פסיעה
בשדה הגדול והרענן
בועטות שתי רגלייך בנפש מזיקה
עת החסיר ליבך עוד פעימה
פזמון:
לא עוצרת לנוע
אבודה
רק הולכת עם הרוח
הטובה
ונרדמת לאור השקיעה
אולי תנסי גם מחר
המבט הוסט כשהחזקת בנר שליו ביד
מתחממת באש אך מכחישה,
וקוראות העיניים לקחת נשימה
כל זמן שקיימת הבטחה
לא עוצרת לנוע
אבודה
רק הולכת עם הרוח
הטובה
ונרדמת לאור השקיעה
אולי תנסי גם מחר
לחישת שפתיים הולכת עייפה
ולמעלה שמיים מחכים.
החריזה לא אחידה כי היא נעה בין שיר לדיבור ממש... (אם הבנת למה התכוונתי
תודה רבה, שמחה שיש אווירה אופטימית מהשיר (אם כי השמיים מחכים ולא מחייכים)
התחשק לי מאוד לא להכניס שום רגשות באופן ישיר מהדמות המספרת. קיוויתי שיצליחו להרגיש אותם לבד...
את צודקת שכשחשוך אז אף אחד לא רואה, אבל אנחנו רואים וזה קשה לא פחות.
אני מודה שתמצתי ממש את כל תמונת השיר... אם יהיה בי הרצון והזמן אז אסביר (:
כמו צל אתה עולה
עלי,מחזיק אותי
בשתי ידיך
מביט ישר אל תוך
עיני כמו אש השורפת
את חיי
אל תעשה את מה שעשיתה עוד פעם
אל תחזיק אותי
בתוך ידיך
במבט ששורף את חיי
בתוך יער עבות בלילה
כו קר את עומד
כמו שד איום
לפעמים אתה מגיע
כמו רוח לבנה
מרחף מעלי באיום נורא
אל תעשה את מה שעשיתה עוד פפעם
אל תפחיד אותי בדמותך
כמו רוח לבנה
תשב לצידי תנחם אותי
אל תבוא שוב בדמות
עוינת רק תהיה איתי
אל תעשה את מה שעשיתה
עוד פעם
תשב לידי ותהיה איתי
רק אל תעשה את מה שעשיתה.
מי אתה שמדבר איתי
מי אתה שבוכה איתי
מי אתה שצוחק איתי
מי אתה שהולך איתי
מי אתה שיושב איתי
מי אתה שנוגע בי
מי אתה שיושן איתי
מי אתה שחושב איתי
אתה,אתה הוא נשמתי
אתה הוא זה שמשלים את כולי
כי בלעדיך אני לא אני.
סגנון הכתיבה יפה מאוד.. אני אוהבת את זה שצריך לחשוב על השיר שהוא לא כתוב בצורה ישירה שמיד מבינים..
אפשר להוציא מזה הרבה דברים..
אהבתי מאוד!
עיני פלא יש לי.
עיני זכוכית צבעוניות.
קופסת ארגמן יש לי.
ולקופסא קוד ומנעול.
בקופסא זו שמורות-
העיניים שלי.
את עיני הזכוכית אני מתאים לחליפה.
לעבודה, עונד אני את עיני הזכוכית הירוקות,
מוצאות הן לכל קץ-
התחלה חדשה.
בבית, עונד אני את עיניי החומות,
מעניקות הן אורך רוח לתום הילדים.
ובלכתי לישון-
מחליף אני לעיני התכלת.
חולמות הן חלומות יפים על ים ושמיים.
אך את העיניים הסגולות,
שומר אני בקופסת בדולח מיוחדת.
העיניים הסגולות
מבינות את הלב.
את שנאמר בין השורות;
ואת שאין מילים לבטאן;
ואת השתיקות.
העיניים הסגולות מפענחות
סוד האדם.
מה שאני ראיתי בדמיוני כשקראתי את זה,
זה מעין "צעד נוסף", עמוק יותר, של ההסתכלות על החיים
על משקל "משקפיים ורודים", אבל לא עם משקפיים אלא עם העיניים
שינוי של תפיסת עולם...
וכמו שעיניים מבטאות דברים שאי אפשר לומר במילים,
וכמו שהעיניים הם "הספר" שדרכו ניתן לקרוא את האדם
ככה "החלפת העיניים" היא ההבנה שכל מצב דורש הסתכלות אחרת
להיות אחרת בבית מאשר בעבודה, וכו'.
תודה.
לא חשבתי על זה כך...
זה מיוחד שמנתחים לך את השיר.
תודה שוב
איך אספת את שברי המילים הנכונות
בדיוק לשיר אחד קצר
קולע ממושלמות.
אני אוהבת את השירים שלך!!!
איזה כישרון וואו!
רון א.דכתבת מדהים. אין לי מילים
נותנת לאותו אוסף חלומות שבורים לאסוף את כל השירים הארס-פואטיים שלך האלו, המדהימים ביופיים ובשבריריותם,
ולצרוף את ספר השירים הראשון שתוציא לאור.
בשיר הזה אתה מבטא את העובדה שעצם הכתיבה היא עיסוק תרפויטי מבחינתך.
מדהימים הניגודים המשחקים בשיר - בין דמעות תבוסה לקריאת ניצחון
ושים לב לאנלוגיה המקסימה - הוא עשוי מטיפות דיו וחודו של עט
ניגודים שמחברים בין שני קצוות שהאחד לא יוכל לעמוד בפני עצמו וליצור משהו מבלעדי השני :
עט בלי דיו - לא יוציא מילה. קריאת ניצחון בלי ידיעה שישנה תבוסה, היקרא ניצחון?
בשניהם יש את היציב הנחרט יותר (עט וניצחון, חרב מנצחים דומים גם מבחינת מראה) וטיפה ודיו שגם להן יש הרבה מן המשותף (יש פה משחק יפה של זכר ונקבה).
מוטיב הדמעה חוזר כאן שוב, אך משוכלל מההפעמים הקודמות. מורכב משתיהן למעשה. דמעות התבוסה שמותירות אותך שביר מתאחדות עם טיפת הדיו לדמעות של זכוכית. דמעות נפיצות, כאלו שכל מגע, ולו הקל ביותר, גם של ריס, עתיד לנפצן.
(נראה לי שברחה שם ת' - מתנפצות ולא מנפצות).
מה שקורה עד מהרה.
השיר מתמלא בדמעות הדיו הנפיצות האלו. נמרח על הדף בדמותן של מילים הפורטות על מיתרי הנשמה.
בסוף אתה חוזר אל אותו אוסף חלומות, אותו אחד שיצר חלק ממה שיצר את השכלול (דיו שהביא לדמעות הזכוכית, כן בעיני), חוזר לאסוף אותן בדמותן הסופית לתמונת מציאות.
מטאפורות נהדרות.
תודה על זה!
שברוב הפעמים השיר פשוט נפלט לנו מהעט בלי לחשוב עליו יותר מדי, מה מסתדר לי עכשיו? נכתב.
הרבה פעמים אנחנו נקרא את מה שאנחנו כותבים, ונעלה רק על רובד אחד שנובע ממי שאנחנו ומתיבת התהודה הפנימית שלנו. אצל כל אחד מהקוראים שלנו המילים האלו נפגשות עם תיבת תהודה שונה, ועל כן גם תפיק רעיונות אחרים ורבדים, שאולי לא העלנו בדעתנו כלל.
זה קורה לכולם. רק השבוע ראיתי את זה.
ולגבי הספר, איך מישהי אמרה לי?
לפעמים אנחנו מקבלים מתנות שמצליחות לגעת באנשים, החכמה היא להכיר בהן ולהביא לעולם את אותן מתנות, הרי לא לחינם קיבלנו אותן.
אם המתנה שלך היא הכתיבה, וזכית והיא ברמה כזאת (מה שלבטח הושג בעמל וביגיעה) וגם מצליחה לגעת בנימים הכי דקים של הנפש,
(פה אני פונה גם לכל מי שכותב ויש לו מתנה, גם אם היא עוד לא ברמת הפיתוח שאתם רואים לנגד עיניכם,זה עוד יגיע):
אל תוותרו! תשמיעו את הקול הייחודי לכם. כי אין אדם בעולם שיודע לסדר את המילים כמו שאתם יודעים.
טכניקות כתיבה? אפשר ללמוד ולשכלל. כולנו עוד משכללים את הכתיבה שלנו.
נושאים? לא חסרים. העולם סביבנו מלא בהם.
אין מי שילמד?תאמצו לכם מורים טובים. הם יכולים להיות כל אחד. תפקחו עיניים.
קצת 
, אבל איך אמרה המשוררת? בזכותן מגלים עולמות חדשים.
בהצלחה!
אילת השחר אהבתי את התגובה האחרונה שלך....
זה שיר כל כך יפה, כל כך עצמתי, כל כך נוגע. הרעיון כל כך מדהים ותמים. השם כל כך מיוחד, שממש עושה חשק להיכנס ולקרוא!
רון התעלית מעל עצמך, ממש. זה מהמם ומיוחד ואין לי מילים.
ואף פעם לא מתאכזבת.
הכתיבה שלך מיוחדת מאוד.
השפה עשירה, מטאפורות שמדייקות מציאות! זו אומנות.
מענין אם האומן הוא אתה, עם אוסף השירים הארספואטים שלך..
שבהחלט נוצרים מעט ועפרון.
ומרוב דיוק של מציאות- אתה צורף אותם יחד אל תמונת מציאות.
מדהים!
אני לומדת הרבה מהכתיבה שלך.
תודה!
א.הוא הדליק בשבילך
כמה אורות קטנים
בתוך ליל השחור
שם למעלה, בשחקים
ותמיד כשעצוב בלב,
כשיש בפנים כאב
מרימה את עיניך
ומביטה באורות הקטנים
וזוכרת- יש מישהו למעלה
ולו אורות גדולים
ב. מישהו אכזר מלמטה
הפיל אורות קטנים
והלילה הפך שחור
ורקיעים כוסו עננים
וכשהיה עצוב בלב
ובפנים רבץ כאב
הרמת למעלה עיניך
ולא ראית אורות קטנים,
אז כמעט שכחת את ההוא למעלה
ואת אורותיו הגדולים
ג. הוא הרים בשבילך
כמה אורות קטנים
אל תוך ליל השחור
החזירם למעלה, לשחקים
ותמיד כשעצוב בלב,
כשיש בפנים כאב
מרימה את עיניך
ומביטה באורות הקטנים
וזוכרת- יש מישהו למעלה
ולו אורות גדולים
אהבתי במיוחד שיש לך מבנה מסודר של השיר
אלומהאורות, זה מוטיב שחוזר המון בשיר
חרותיקשיר יפה המבנה נהדר
ארמונות בחולסליחה על הסטייה מההערות הקדושות...
רציתי רק להגיד שלי זה הזכיר את מלך האריות...
יפה מאד!!! אהבתי אותו גם בקטע הקליל וגם עם הפרשנות העמוקה...
להיות חזקה זה בחירה,
להיות חזקה זה לא רק ברירה.
גם כשקשה והחושך גדול,
צריך להתרומם ולהביא את האור.
השורה האחרונה לא חרוזה וזה מציק....
אבל נכון ויפה!1
כשקשה מרימים ראש, לא ידיים!
כשכואב בוכים מצחוק מוחאים כפיים.
צריך להתרומם, להסתכל קדימה.
צריך לקום, להביט קצת פנימה.
שיר עמוק מדי בשביל מילים. אבל מדהים. נהניתי מכל מילה, ממש.
תודה!
תקווה,אכזבה,אמונה.-
הגרוע מכול קרה,קשה לי לתאר את זה..
ה' כמה עוד תנסה אותנו?! כמה עוד יהיה לנו עוד קשה?
שמעתי את הבשורה המרה לפני כשעה משקרתה,
וישר דמעות זלגו , כ"כ ניסיתי קיויתי התפללתי זעקתי.
וביכלל אני וחברותי אמרנו תהילים בדבקות רבה
והיינו מאוחדות יותר מאי פעם!
אני רקבת 13 וחצי,אבל אני מבינה..
בעז"ה שאגדל האבק על הארץ ועל זכותנו להיות פה,
אילל,גלעד,נפתלי במותכם ציויתם לנו את החיים
אך אני מרגישה שלי ציויתם יותר מהחיים!
למדתי כ"כ הרבה מהתקופה הזאת,
לדבוק בקב"ה להאמין שקשה ושהיה לי כבר ממש נורא ודאגתי
שרתי "עץ הזית שבגינה"..
הכול מסוחרר לי כרגע ואני מבולבלת,עצובה,ויש לי הרבה סימני שאלה.
אבל הכי חשוב לפי דעתי זה שאני עומדת גאה ואומרת לכול הערבים:
אני עדיין חיה! אני עדיין מאמינה! לא הצלחתם לשנות אותי! תתפיסת חיים שלי לרעה,
קיבלנו אמונה חזקה אבל בדרך כואבת..
מישהי=)רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!רוצים סיפוש! רוצים סיפוש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
טנגענסאיך אפשר בכלל להיכנס לשבת בלי?????
סתם אני צוחק
אושר תמידי
בקצרהדבר ראשון- עשיתם לי טוב. תודה
דבר שני וכל השאר- ראיתי את זה רק עכשיו, ולצערי, לא הייתי במצב רוח לכתוב לאחרונה.
נכון, המקום מחייב. ולכן, אני אשתדל מאוד להעלות השבוע סיפור.
יש למישהו רעיון לסיפור?? צריך אחד דחוף
משתתפת להפגנה!!!!!
ומי הוא זה ואיזה הוא שלוקח ל״הוא״ את המצב רוח??
טנגענסתשב ותקליד את הסיפור שלי שממש מחכה שיהיה לי כח
ואני מרשה לך לקחת את הקרדיט
תדבר על אי בחוף השנהב.
על פיל וקוף שמשוטטים בו.
מצטערת על היצירתיות. זה מה שעלה לי
קראתי את זה בפורום השני ולא חשבתי שזה חיבור שלך..סחטיין!
והשקט צרח
בין קירות ובתים
איך יראו יושביהם
בשכול
בנים
ונדם שאון רחוב
בין ארצות וערים
איך יראה עם הנצח
ברצח
אחים
מלאכי חבלה
אוחזי מאכלת
איך תעיזו בלי רגש
לגדוע
חיים?
ושמרת על מבנה אחיד, חוץ מהבית האחרון שנועד לזעזע.
בבית הראשון המילה צרח בעלת משלב לשוני נמוך מכל שאר השיר.
ושברת את המבנה היפה בבית האחרון, אם כי
זה מזעזע ככה.
יפה מאוד
והשקט זעק.
תודה על ההערות וההארות.
ארמונות בחולאחרונההשיר עצמו מקסים,
מעביר היטב את חוסר ההבנה של הסביבה.
קשה לי לתת עצות טובות על שירה כי אני יותר עוסק בפרוזה,
אבל שיר עשוי היטב לטעמי
יש למישהו או מישהי מושג איך קוראים לשיר של היימיימי (זה של הברמצוות והבתמצוות, שמתופפים בהתחלה על הריצפה..) או שהוא או היא יכולים להעלות אותו/לתת לי קישור שלו????
זה דחווווף למחרר.. אז בבקשה כל מי שיודע או יודעת... אני ממשממשממש ישמח ויודה לכל העוזרים והעוזרות!!!!!!
ניגון חיים דוד
של שלהבת
אהבתי...