מסכים רוב מה שכתבת, רעיון יפה מאוד, ביצוע טוב.
שבת שלום לכל עם ישראל!

וואו. |חסר מילים| צריך לעכל דבר כזה..
אגיב לך בלנ"ד יותר מאוחר.

וזה נכון. כמה נכון.

בדיוק חשבתי על זה השבוע..

תודה לך.

פשוט ענק.
הלוואי והיה לי זמן להלחין את זה

השפה המדהימה, הדרך שלך לבטא את הכאב
בצורה כל כך נוגעת ומרגשת, כישרון מדהים ונדיר!!
אודה ואתוודה לרוב אינני אוהב ומתחבר לשירים שאין
בהם חריזה מידתית אך השיר שלך שאב אותי לתוכי לגמרי!
זה שיר מדהים, קסום ויפיפה! שהזכיר לי מאוד את הסגנון של עמיר בניון.
היטבת לתאר את תחושת חוסר האונים והכאבים,
הסיפור ממש קם לתחייה תחת עטך, משל היה זה
ציור מוחשי ולא שיר.
תודה לך על שלימדת את כולנו פרק חשוב בכתיבת שיר

אבל אני מכירה מישו שפשוט היה מתאים לו לכתוב את זה^^

 

 

 

 

 

 

אבל זה לא 

חדשה כאן... אבל מרשה לעצמי להגיב

הטכניקה (אם אפשר לקרוא לזה ככה) מעולה שבמעולות, כתיבה טובה, ורעיון נכון שאין מילים..

חשבתי שזה עוד שיר דכאון שמתחיל ונגמר בעצב אבל כנראה שהכאב שמובע יותר עמוק ויותר נכון ולכן הוא מוצא פתרון מסויים.

מקסים מאד! שכוייח!!

ההבדל הוא ביכולת המולדת והכישרון שמביע את
נקודת ההתחלה השונה של כל אחד ואחד.
ברוך הבא ובהצלחה רבה!

כל מי שכאן כותב, שירה\פרוזה\וכו...

אני לא יודע על אחרים, אני לא למדתי באופן מסודר. ככל שכותבים יותר, משתפשפים יותר, מקבלים הערות, מדייקים הרגשות.

קוראים יותר, מוצאים סגנון שמרגיש נכון.

רוב האנשים התחילו איפשהו - אבל עבדו על זה פעם אחר פעם עד שהגיעו לאן שהגיעו.

 

בס"ד

 

תתחיל ולאט לאט תשתפר..

 

וגם אם לא תוציא ספר שירים, אני חושבת שכל סגנון כתיבה ראוי לכבוד.

 

כתיבה זה דבר שבא מהלב, זה דבר שמבטא את הרגשות הכי עמוקים של האדם,

אני חושבת שלכל סגנון יש מקום.

 

נשמח לראות אותך כותב כאן

תעלה או תראה למישו כדי לקבל ביקורת בונה..
תקרא ספרים.. אני נהנית מידי פעם לפתוח תנך ואיפה שיוצא לקרוא.. זה מוסיף המון..
ובכלל-
להיות איש העולם הגדול זה מוסיף המון לשירה.. עוד המון רבדים ועומקים...

אבל בכללי- אין *לימוד*. אפשר להגיד שלמדתי לכתוב- הייתי בסדנאות כתיבה... זה לגמרי משפר ומוסיף. מומלץ ממש.
בל אפשר גם בלי. פשוט לשבת ולעשות לעצמך סדנאות כתיבה- לפתח את הדמיון...

לפעמים ולי השירים נראים שירים של כאב אבל זה רק מתוך השראה של משפט מסויים שאני רואה ויש לי גם שירים שנכתבו משמחה.

אלא חוויה עוצמתית

לרוב החוויות העוצמתיות מלוות בכאב, אבל לא רק.

 

שירים נכתבים מתוך הנפש, השתפכות של מחשבות ורגשות שהופכים למילים.

את מוזמנת לעבור שיר שיר ולבדוק את זה

לרוב המוחלט של השירים יש איזו חוויה עוצמתית ברקע

דייט מיוחד, פרידה, לידה, טיול, חרדה, אובדן וכו'.

גם חוויות שמחות וגם חוויות עצובות

קו דק מאוד מפריד בין עומק לדיכאון,
לעיתים הקורא לא מצליח להבדיל
ולפעמים אף המשורר בעצמו טועה ומתבלבל
(ע"ע עמיר בניון...)
רובם המוחלט של האנשים רוצים לכתוב שירה
ולא שירים ועל כן לעיתים נובע שיר ממקור כאוב במיוחד
בעיקר עקב האירועים האחרונים שלי אישית נותנים
נופך ורובד חדש לגמרי לשירי...

;

ערבבת אבל משלב לשוני גבוה ונמוך, אולי כדאי להחליט באיזה את משתמשת..

מקסים! בעז"ה אני אקרא שוב כשאהיה פחות עייפה כדי לרדת לעומק שלו כמו שצריך.. 

שיר נהדר 

עמוק כים ומצד שני פשוט להפליא.
זו אומנות במיטבה!
תודה רבה!!
נ. ב. את חדשה פה?
כמה זמן כבר כותבת? סתם מעמיין אותי

אני לא חדשה כאן בכלל, משתדלת להציץ כאן הרבה, אני נרותקת לפורום הזה

רק שמרוב שמלא כאן לאחרונה אני כמעט ולא עוקבת,

וממש לא מספיקה להגיב לצערי, למרות שיש לי הרבה מה להאיר..

ואני כמעט לא מפרסמת.. מדי פעם שולחת משהו..

אני כותבת 3 שנים בערך...

תקשיב אתה טוב בזה! יש לך לשון!

זה עמוק מדי בשביל שאתרכז עכשיו לגמרי... אולי יותר מאוחר. (לא לגמרי הבנתי את כל הדימויים וכו', אבל ככה זה הכי טוב)

 

אני אוהבת הפי אנד... זה עושה טוב

 

הערה בונה (בתור מתחיל במבנה הזה):

נראה לי שכשכותבים במבנה כזה-

כדאי לשים לב למשקל.

מ-ע-מ-קים של תו-פת = 7 |מול|  מ-עו-מק ה-כ-אב ו-ה-בגי-דה = 10

לדעתי כדאי שזה יקביל...

לכל בית ושורה כאן יש משקל אחר...

אני חושבת שגם ציפיתי לחריזה במבנה כזה...

 

באופן כללי אתה כותכ ממש יפה, וכשזה לא ארוך מידי- אני קוראת שריטה שלי...

תודה רבה על ההערה, המושקעת,

אני אשתדל לשים לב למשקלים, די חדש בעסק =]

 

ודווקא לא רציתי לחרוז, חריזה יוצרת תחושה של סדר מבחינתי ורציתי לערער את הסדר הזה.

 

שוב תודה ותקראי את הארוכים יותר כשיש לך זמן שריטות צריך לבחור

אני אוהבת את מה שאתה כותב,

גגם הסוג הזה הפתיע אותי במיוחדותו

אהבתי את שזירת לשון התנ"ך בשיר

ואת המשלב הלשוני הקסום בו אתה משתמש...

האמת שלא ממש ירדתי לסוף דעתך

אבל יש דברים שהם מעבר להבנה בשכל

ולכן אגיד-שהיה לי כיף מאד לקרוא את שירך,

למרות שלא הבנתי אותו עד הסוף.

בהצלחה!!!

אני לא בטוח שירדתי בעצמי לסוף דעתי... 

אחרת כבר היה לו שם.

 

משלב השפה מעט לא אחיד, המעבר מגוף שלישי לגוף שני ובחזרה לשלישי.

הייתי משאירה את הכל מנקודת מבט אחת...

 

אבל חוץ מזה,

את ממש מצליחה להעביר את האווירה של מדרשה/בית מדרש.

אהבתי מאוד.

כנראה זה החוסר דיוק שהפריע לי...

בס"ד

רשום ממש יפה, וגם הרעיון נחמד, אתה יכול ללכת להסביר את זה לכנסת.

יותר ששירים נכתבים מרגש, או ממקום אחר- פחות שכל..

אולי סתם אני פחות מכירה..

בכל אופן- יפה ונכון!

יש טעויות הקלדה, וביטויים שבאים בד"כ להדגשה ואינם במקומם בטקסט הזה, אבל חוץ מזה כתיבה נהדרת! אהבתי מאד, והסתקרנתי..

זו אכן התחלה, מאוד התחלתית אפילו...
ככה שאין הרבה מה לכתוב על עצם העלילה, שלא ממש מופיעה.

 

מבחינת כתיבה,

את כותבת נעים, עם הרבה תיאורים, אבל לא יותר מדי, שזה נחמד ומאפשר לקורא להיכנס פנימה.
מבחינת העמדה- כדאי לסדר יותר טוב את המשפטים, ככה הזרימה של הטקסט תהיה נעימה יותר.

ניסוח - יש כמה ניסוחים שלא נוחים לי -  

"והיה נראה כמו", אפשר לוותר על "והיה נראה"(שורה 4).

"אני לא יודעת איך קוראים לו, מה הגיל שלו, אבל..." חסר לי "או". זה לא תיקני לכתוב ככה. הפסיק הוא לא תחליף(שורה 5)

יצא לך "להוא" במקום "שהוא"(שורה 5)

שורה 6 הייתי מחבר ל7 ומוותר על ה"ו" אחרי הנקודה. "אני פה לבד, ואני לא רוצה להיות פה...".

"ואת האמת זה טיפשי" הייתי מוותר על ה"ואת האמת זה", משאיר רק את ה"טיפשי אפילו להגיד את זה...".(שורה 7)

"ארוכים" ולא "ארוכי". "אבל ככה? זה כל כך מוזר" - הייתי משנה ל"אבל לא ככה. מוזר." זה שומר על המשלב.(שורה 8)

"מצוין, אני אוכל לשחות" - זו מחשבה, זה לא תיאור, המעבר בין תיאור למחשבה צורם קצת.(שורה 9)

"כנראה שלו" הייתי מחליף ל"של הנער", זה לא מחוייב אבל נוח יותר. "וסכו"ם חד פעמי" או "וצלחות וסכו"ם"(שורה 11)

"ומתחת היה" הייתי מחליף ל"ומתחתיו" משלב יותר נוח.(שורה 12)

"המשכתי" בכ'. "ואז" גורם תחושה לא נעימה ומוריד את המשלב, קצת מפריע.(שורה 13)

"ברוכים הבאים" - לא נוח, "ברוכה הבאה" עדיף, גם ככה הוא יודע שזו מישהי, וזה מפריע השימוש בלשון רבים.(שורה 18)

כל מה שהערתי בניסוחים, מלבד טעויות כתיב או בעיות לשוניות - נתונים לתחושה אישית.

 

על המשלב אפשר לעבוד, אפשר לכתוב בצורה "אותנטית" בלי לפגוע במשלב. כלומר גם אם כותבים קטע שהסגנון שלו

משתמש במשלב נמוך לא חייבים לוותר על זרימה של הטקסט.

 

ממש נחמד, ונעים. הרבה בהצלחה בהמשך

 

 

בס"ד

ממש תודה על ההשקעה. את האמת רשמתי את זה די מהר, אבל כן, הייתי צריכה לשים לב לניסוח. תודה על המשוב.

 

יש פה מעט מאוד סיפורים... לצערי

איזה יופי של התחלה!!

את מתחילה בשלב גבוה מאד,

ומשם את יכולה לעלות רק מעלה מעלה....

מקסים,

כתיבה מסקרנת,

תיאורים שמכניסים לאווירה,

תודה רבה למתן על ההערות,

שימי לב והצליחי!!!

 

נ.ב.

כשכותבים כאן דברים ארוכים אין\לי כח לקרוא

אולי כדאי לפתוח פורום נפרד לכאלה דברים...

אני אישית גם כותבת סיפורים אבל לא זה המקום לשתף בהם...

ואת שלך, עננ-יה, קראתי למרות האורך,

יש משהו מקסים בכתיבה שלך.....יישר כח!!

קודם כל- באמת יפהפה! אהבתי ממש את הסגנון שלך ואת הכתיבה.

דבר שני, מתן- אני חושבת שאין כאן הרבה סיפורים כי זה הרבה זמן לכתוב/ להעתיק למחשב ולא תמיד יש כוח לקרוא הכל.. (סתם דיעה אישית..)

 

תודה לך

איזה אתה זה!

שמחים שחזרת לעצמך ולסיפוש..

שבת שלום

בס"ד

 

[הי! חדר 10! הזכרת לי את המכינה ]

אהבתי את זה מאוד.

את הציניות של הדובר כלפי עצמו.

 אהבתי ממש!

|נהנה עד מאוד|

תיארת אותו חנון ואהבתי את הסגנון הזה..

אדיר

או בעברית, בקצרה, ולא ברשמיות... מקפיץ

אממ מה עוד? חריזה מעולה. סוף מעולה.

 

שיר מצויין, ממש

יש בשיר יופי שרק כאב יכול להוליד.
השורות קצרות, כאילו מישהו חתך ופגע בהם.
הן מוסיפות עוצמה וכאב לשיר.
הכאבת..
שיהיה המון בהצלחה(-:

אגב השיר נכתב על גיל-עד שער,
לא יודע למה דווקא עליו ולא על שלשתם,
אולי זה בגלל הציור?!

[עריכה:אין לי מושג למה כתבתי ציור?!]
זה היה אמור להיות בכלל חיוך...

תקשיב אתה כותב מהמם ונוגע...!
ואני לא יודעת לפרגן כמוך, אבל אתה אחד הטובים...

תרגיש טוב, ותהנה בשמירה ילד...
תהיה שמח!
השיר כואב לי מידי

הכל מאיתו יתברך, והוא בחסדו הגדול מאציל
עלי ונותן לי ציור ישיר אל האור שלו שאותה אני משתדל
להוריד לעולם החומרי כמיטב יכולתי באמצעות שירי.

צר לי שעל ששוב גרמתי לך לכאב,
פשוט כעת יש יותק מידי נושאים כואבים שצפים
מעל לפני השטח, מה גם שעל נושאים שכאלה קל לי יותר
לכתוב כיון שמטבע הדברים כאב מתחבר בנקוקה שורשית מאוד גם עם משהו עמוק.
לעת עתה אולי מוטב שלא תקראי את שירי...?

אשתדל ששירי הבא יהיה שמח יותר בעז"ה

אהבתי את הדרך שבה שילבת בשיר את התיאורים היפים ואת החריזה...

שיר קצר וקולע!

יפה מאד,

קטונתי,

אך לא הבנתי את הדימוי "כעלי שלכת..." 

לעיניים שצופות....

זה התחבר לי לאווירה,
וגרם לי לתאר את התפאורה בצורה טובה יותר
תודה לכם

המילים שלך תמיד כ"כ עמוקות ולפעמים גם מלאות מועקה כזאת...

ואין אפי אנד...

נשמע שיש בשיר הזה המון כאב, על משהו שהיה ונגמר, ועל עתיד חסר תקווה

ילד תתעודד! בבקשה!

אבל הכנסת אותי לתמונה, סחטיין עליך, לא כל אחד מצליח.

ראשית אודה לך על תגובתך הנפלאה,
צר לי על שגרמתי לתחושות שכאלה
הנני כותב בזמן האחרון על נושא כאוב ומסוים
ממספר זוויות שונות, וזו אחת מהן.
מעניין שדווקא בנות עמוקות ורגישות יותר הבחינו
בכאב שנובט ונובע מבעד למילים ובין השורות
גם מבלי ההבנה במה מדובר,
ושוב תודה לך, ריגשת אותי...

כמה עם ישראל בכה, כמה התפללנו
שיר מרגש וכתוב ומנוסח היטב,
החזרה על המילים גורמת לך להיכנס לאווירה בצורה טובה יותר,
מבליט את ההדגשה על כמה שחיכינו וכמנגד
המציאות האכזרית שטפחה על פנינו באחת,
חריזה מעולה, שימוש מושכל במילים בעלות משלב
לשוני גבוה, שיר יפיפה ונוגה
מי יתן ולעולם לא נצטרך לראות את כישרונך הברוך
בשירים שכאלה...

תודה לך

עצוב!!!

שיר מרגש וכואב.
אני חושבת שהוא יכול לצאת יפה עם הלחנה(:
יש בו מבנה יפה והוא כתוב מהמם!

הוא נכתב תוך כדי לחן מאולתר על הגיטרה...

יש בו עוצמה שתתחזק עם המנגינה. לדעתי

לא יודעת אם זה ברור, אבל זה נכתב כאילו מהצד שלהם לאמא/לנו...

הייתי משנה בסוף ל: "יום יבוא ולבית ישובו אחים/הוא יבוא, מבטיח/ושבו בנים...

 

וגם בבית השני במקום י"ח הייתי משנה ל ח"י.

 

בהצלחה רבה

ולא הצלחתי להבין, מה התכוונת לשנות..?

אחד השירים הטובים ביותר שנכתבו פה אי פעם!
כתוב בסגנון מרגש ומהפנט כאחד, מילים מדוויקות ממש,
משל חריזה מדהים ששילובם יחדו יוצר את יצירת המופת הזו.
אין לי כל כך מה להוסיף/להעיר אך גם אני מצטרף
להערה שהעירה אחותי...

שיר מושלם ממש!!

מזכיר לי מאוד שיר שלי:

דם ואש ותמרות עשן
גלילי נייר עפים
וקול צועק פקודות ענן
ריחות עזים, הומים

המון אדם מצטלצל
יודע שכך לעולם
יעום האור בצל
לעד כבה אורם

עוד דומם
בחבלי כסף רכים
נעוץ ברגבי אדמה
בהר, בערים ובצלילים

וחוץ מזה מותר לכתוב מכל ז'אנר שהוא ולכן זה נקרא פורום פרוזה ו*כתיבה חופשית*- שמותר לכתוב בו איזה כתיבה שרוצים...

באופן כללי, הרעיון מדהים וגם כתוב בצורה יפה.

המבנה מיוחד ומגוון והכתיבה קולחת.

אבל קצת חסר לי משהו, חסר יותר עומק..

חוץ מזה, שיר קליל ומקסים.

בהצלחה!

יש משהו מיוחד בשיר.
הראת תכונות ניגודיות שיכולות רק אצלינו, בני האדם להיות.
והשאלה בסוף מסמלת את מסע ההתבגרות שלא נגמר עדין, עדין דמות יציבה לא נבנתה.

יפה ממש. בהצלחה(:

איך אני לא כתבתי על זה עדין?!
יפ ה ממש! צריך קצת עיבוד.
אבל לאט לאט כולנו עובדים ומשתפרים.
אבל אתה על המסלול ובדרך הנכונה...(:

כשסיימתי לקרוא את הבית האחרון, השורה הרביעית היתה חסרה לי, ואוטומטיות השלמתי אותה ב'גם אני מתלבט'.
בהצלחה

כתוב בסגנון פרוע, שובר את כל סטיגמות השירה,
אך דווקא בגלל כך נכנס ישר למקום שאליו הוא משתייך.
עשית זאת בחן ובכישרון רב ויצא לך שיר מקסים ממש!!
נגנבתי לגמרי
השיר ממש גרם לי להזדהות איתו להרגיש אותו מבעד לעיני-עיינך.
מכיר לי שיר שכתבתי:

מאחורי הפרגוד


מאחורי הפרגוד נכנסתי
ושם שמעתי מין קול מלטף
שלוחש,וזועק וצורח
אך עודנו רוצה לתת

מאחוריי הפרגוד נכנסתי
ושם שמעתי מין קול מלחש
עייפתי בניי עייפתי
שוב ושוב הוא לוחש

ובת קול אז התגלתה
ובקול צלול אז קראה
לכל בניי יש מקום בבירה
חוץ מ"אחר" שידעני ונפנה

מחוץ לעזרת ישראל יהיה משכנו
מחוץ לעם ודרך החיים שם תהיה מנוחתו
בדוד הוא וזנוח כל מאהביו הדמיוניים עזבוהו
ברגעים הקשים ביותר רק נטשוהו ופצעוהו

אך שאלה אחת עודנה מקננת בתוכי
מיהו "אחר"!?
אלישע או שמא אני

אך ידיעה אחת עודנה מקוננת בתוכי
יש מקום לתשובה...

 

נדמה לי, שהתחושה הזאת שאגב אני מזדהה איתה מדי פעם, היא עצת היצר שמנסה להגיד לנו שאנחנו יותר מדי לא מספיק טובים אז אין סיכוי אבל זה לא נכון. נראה לי שעל אף סיפור אלישע בן אבויה אפילו למי שגדל בבית דתי ולמד תורה וכו' וכפר בעיקר יש מקום לתשובה. ובכלל- "לא בשמים היא". אי אפשר לפסוק לעצמנו שאין כבר סיכוי ואין למה לעשות השתדלות. מוטל עלינו לתקן את עצמנו. חשבונות שמיים זה לא עניינינו.

בגמרא במסכת ברכות דף י עמוד א' מספרים שחזקיהו חולה וישעיהו אומר לו "צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה" ומסבירים בגמרא את הכפילות בלשון המיתה שהוא מת לעולם הזה ולא יחיה לעולם הבא וחזקיהו לא מבין על מה הגיע לו עונש כ"כ חמור וישעיהו אומר לו שזה כי הוא לא עסק בפריה ורביה וחזקיוה אומר לו שזה בגלל שהוא ראה ברוח הקודש (נדמה לי) שיצא ממנו מנשה שהוא רשע לכן לא רצה לעסוק בפריה ורביה וישעיהו עונה לו שהוא היה צריך לעשות את מה שהוטל עליו (כלומר לעסוק בפריה ורביה) ולא להתעסק בחשבונות שמיים - "בהדי כבשי דרחמנא למה לך "

ממש כייף לשמוע כאלה תגובות

אז אני גם אפרט

 

מאוד אהבתי בבית הראשון שהגשם 'אוסף' מה שעל האדמה. זה מסתדר לי בראש עם התמונה של יום גשום שמנקה את כל האבק ברחובות (או לחילופין גשם חזק שסוחף איתו דברים בזרם... אבל גשם בלילה מרגיש לי כמו אחד שקט, לא?)

 

בבית השני "כי לא שלהן חמדו"- לא הבנתי כ"כ, את מה? את הרוח של התקוות?

 

הסוף ממש מענג את כל השיר אני חייבת לציין אם כי אני מרגישה שהשיר מעט נשגב מבינתי (וזה טוב שהוא לא שקוף כזה והייתי שמחה להבין יותר...

 

הסוף נשמע לי קצת עצוב בכ"ז, כי לילה קר לא משתקף לי בקונוטציה חיובית. בטח לא לעומת אלף חלומות...
הלוואי וישובו אלייך גם התקוות!!

ממש כיף לקרוא תגובה מושקעת;) תודה!
אז אני אסביר: בעיקרון השיר מתאר סוף יום מאכזב, שחוזרים לבית ופשוט הולכים לישון כדי לחלום חלומות שאולי ירפאו את התקוות שאבדו. אבל התמודדות כזו היא בריחה מהמציאות. לכן עדיף לראות את המציאות-לילה קר, מאשר לחלום ולישון-אלף חלומות.
החלום בשיר לא מסמל את התקווה. הוא מסמל את 'לחיות בסרט'.
ובבית השני: החלומות בשינה משכיחים את התקווה שהתנפצה, והסיבה שהיא התנפצה 'כי לא שלהן חמדו' התקוות ביקשו דבר שלא מגיע להן.
ודווקא הסוף לא עצוב בשבילי. יש בו משהו שמחזק. נכון שזו קונוטציה שלילית, אבל לכן כתבתי כוכב בודד-זוהר.
הכוכבים כל כך זוהרים אבל הם כל אחד בנפרד למעלה, קטנים ובודדים. לכן גם לילה קר שנראה דבר לא טוב, יש בו יתרון- להתמודד עם המציאות
ועכשיו כשאני מנתחת את השיר אני מבינה יותר טוב את השיר שלי.
תודה לך בזכותך הבנתי את השיר יותר טוב

מדוייק, חד, חותך.
מגיע ישר למטרה
בועט מנסר וקודח

הכישרון שלך הוא משו שלא ניתן לעירור
וכל פעם את מדהימה אותי מחדש
המילים העוצמתיות משתלבות בחן רב
אחת עם רעותה
נוגעת אחת בשניה ומתחברת לשרשרת
קסומה של עוצמה שיוצרת את שירך הנוג(ע)ים
היפנוט וקסם משתלבים יחדיו בשיר הזה
והוא נושא אותל על מין הזייה קסומה שלא מהעולם הזה, גורר אותך אליו
כאילו מבעד לרצונך כל שיר שלך הוא חוויה.חדשה ומשכרת חושים של צלילה אל עולם חדש ומופלא
תודה לך!

על התגובה המושקעת..
ממש כתבת שיר(:

הייתי שמחה להערות בונות, בנוסף למחמאות

כל הכבוד, תמשיכי כך.

 

זה מדהיייים.

יש כל מיני מילות קישור שקצת הורסת את החריזה והקטע:
הגשם שבלילה
אוסף הוא בלחישה
כאב אשר פוסע
על פני האדמה

המילים "הוא" ו"אשר"
קצת הורסות הייתי ממליץ לך לשקול אולי להוריד את שניהם.

החלום לי אז משכיח
תקוות אשר אבדו
כשברחו הן אל הרוח
כי לא שלהן חמדו.

השורה הראשונה קצת ארוכה מידי
ומשו בניסוח מתאים לא כל כך שייך
כנ"ל לגבי השורה השלישית
בשורה הרביעית המילה שלהן מפריעה לי מאוד
ממליץ לך לשקול להחליפה במילה אחרת.

וכוכב ממעל בודד-זוהר
מבהיר לי נחרצות
עדיף לילה קר יותר
מאלף חלומות.

בשיר דווקא הבית האחרון שבא לסגור ולסיים את הקטע אמור יותר משאר הבתים ללכת לפי הכללים
הבלתי כתובים... בשורה הראשונה ממליץ לך להוריד את הבודד
וחוצמזה הבית הזה הוא היפה ביותר בעיני!
מקסים ממש!

איזה שיר מדהים!!! באמת!!!
גם כתוב מהמם וגם התוכן!
ככ עמוק ואמיתי ונוגע! !
אין הערות.
פשוט מדהים!
מוכשרות ;)

שאני לא לגמרי יודע להסביר אותו...

השיר כביכול מחולק לשני חלקים שונים,
אלא שהם מעורבבים זה בתוך זה כך שקשה
להבין היכן מתחיל חלק א' והיכן נגמר חלק ב'.
החלק הראשון הוא חלק מדהים, עשיר בפרטים,
רבדים ודימווים משלב לשוני גבוה כישרון צרוף ממש!
ואילו החלק השני הוא הפכו המוחלט של השני,
מילים קצת ילדותיות, שלר משתלבות טוב בנוף
הלכאורה מוכר של השיר והורסת את כולו.
כל פעם את מגיעה לשיא ואז כאילו כדי לפצות על כך
בא החלק השני שהורס את הכל, וחוזר חלילה...

השירים יפים, כואבים ומרגשים.
אך הם בוסריים לחלוטין.
חסר בהם משו מבושל יותר שיגיע לידי מוכנות
בשיר מושלם.
נסי לפעול לפי כללי הספר לעת עתה,
נכון שלא כל משורר יש רצון לבדל את עצמו מהיתר
אך אצלך יש תחושה שזה הולך לסוג של קיצוניות
במודע או שלא במודע ורק גורם להרס עצמי וחבל...
בהצלחה לך!