היום לפני 66 שנים , בשנת ה'תש"ח (כן בשנה הזו המוכרת לכולנו, אך קצת לפני החגיגה הגדולה),
נולד משורר ופזמונאי ישראלי.
דודו ברק
ברק נולד וגדל בשכונת רחביה, ירושלים. בילדותו השתייך למקהלת פינת הילד של קול ישראל. בנעוריו עבר עם משפחתו לחולון. את שירותו הצבאי העביר כקריין וכעורך מוסיקלי בגלי צה"ל. לאחר שחרורו מהצבא התקבל ללימודי טלוויזיה באוניברסיטת RSA בברודוויי, ניו-יורק. עם שובו כעבור שנה שב לגור בירושלים ולמד באוניברסיטה העברית ספרות עברית, פולקלור יהודי, אמנות וחינוך. בשנת 1970 החל את דרכו כעורך מוזיקלי בגל הקל של "קול ישראל" , שהיה לימים ל"רשת ג'". בשנת 2004 פרש מ"קול ישראל", לאחר 35 שנה.
ברק החל לפרסם שירים ופזמונים בשנת 1968, לאחר מלחמת ששת הימים. בין שיריו הראשונים היה "הילדים של סיוון", שאותו כתב לזמרת אילנית, ששרה רבים משיריו. רבים מפזמוניו הראשונים כתב ללהקות הצבאיות ובהם: ""ארץ ישראל יפה", "סיירת אגוז", "היום היום", "לצפון באהבה" ו"פרחים בקנה" שנכתב בעקבות הניצחון במלחמת ששת הימים ושנבחר ביום העצמאות ה-56.
בראשית דרכו הרבה לכתוב עם המלחינים שייקה פייקוב, נורית הירש, נחום היימן, אפי נצר ומוני אמריליו. דודו ברק מזוהה בעיקר עם שירי ארץ ישראל שכתב והוא מרבה לתאר בשיריו את נופיה וחגיה. משיריו הבולטים בתחום זה: "דרך ארץ השקד", "בצל כפות תמר", "ארץ שבעת המינים", "זמרת הארץ", "אהבת איתמר בן אב"י" ו"דרך ישנה". בשנת 2004 כתב תקליטור שכולו שירי חגים שהלחין טוני הלפמן בביצוע רונית אופיר. בין שיריו גם שירי זיכרון לנופלים במערכות ישראל, כמו "אחי גיבורי התהילה" ו"בפרוט נבל ועוגב", שהקדיש אותם לחבריו שנפלו במלחמת ההתשה ובמלחמת יום כיפור.
לצד שירים אלה הרבה ברק לכתוב גם שירים בסגנונות אחרים, בהם שירי פופ כמו "חייך וחיי" ו"חופשי ומאושר", שכתב בראשית דרכו לבעז שרעבי ומאוחרים יותר כמו "זודיאק", של ירון חדד. הוא פנה גם לזמר הים תיכוני בשירים כמו "כותל המזרח" של אביבה אבידן ודקלון, "אין לי יום אבי", של עופר לוי ועוד. ברק כתב ותרגם אלבומים לשירים דרום אמריקאים, בולגריים, מרוקאים ושירי שנות החמישים והשישים של ארצות הברית. הוא תרגם שירים מיוונית של ניקוס דימיטראטוס וכתב שירי ילדים. שירו "למה ככה", בביצוע אבי טולדנו ועירית ענבי זכה במקום הראשון בפסטיבל שירי הילדים הראשון, בשנת 1970.
לברק זיקה הדוקה אל ירושלים, עליה כתב גם מספר שירים כמו "שובי בת ירושלים" ו"כותל בירושלים", שכתב עם המלחין נחום היימן. ברק אהד במיוחד את הזמרת שושנה דמארי, שלה כתב כמה שירים כמו "שובי בת ירושלים" ולכבוד זכייתה בפרס ישראל, בשנת 1988, כתב את השיר "עגילי דמאר" שביצעה ירדנה ארזי. כמו כן חיבר את השיר "ירושלמי שכמוך", לכבוד חתן פרס ישראל יהורם גאון ואת השיר "נתיבה", לכבודה של נתיבה בן יהודה.
ברק חיבר מילים לכמה פסקולי סרטים ובהם "נורית".
שיריו זכו עם השנים לגרסאות כיסוי רבות.
בסוף שנות השבעים החל לפרסם ספרי שירה וספרי ילדים. הוא ערך ספר פזמונים של הלהקות הצבאיות וספר שירי לאה גולדברג ושני ספרים מפזמוניו בשם "דרך ארץ השקד" ו"היום היום". בין ספריו "פולין בין פאר לאפר: מסע למחוזות חפץ" - שאותו כתב בעקבות מסע שורשים שקיים טרם נפילת מסך הברזל לפולין, שם גדלו הוריו. על ספר זה הוענק לו פרס ראש הממשלה לספרות לשנת 1988.
בשנת 1971 זכה עם שירו "ושוב אתכם", בביצוע אילנית במקום השני בפסטיבל השירים הבינלאומי באתונה. שלוש שנים אחר כך זכה שירו "שירו שיר לשמש", גם כן בביצוע אילנית, במקום השלישי בפסטיבל השירים הבינלאומי בטוקיו.
במרץ 2009 זכה ברק בפרס אקו"ם על מפעל חיים. ביוני 2012 העניקה לו אוניברסיטת בר-אילן אות הוקרה על מפעל חיים בזמר העברי, במסגרת אירועי הכנס השנתי "מי אני שיר ישראלי".
אחד המחודשים
האם יש שיר שלו שהכרתם? ידעתם שהוא שלו?
מה מעלה בכם השיר הזה?
