פורום פרוזה וכתיבה חופשית (עמוד 598)

פינות חשוכות הם אור

כתיבה טובה גם אם קצת גולמית. לא מצליח לשים אצבע על הנקודה.

השיר הזה הוא לא כ"כ מהמוצלחים שלי. האמת שפשוט ישבתי בחוץ בשתיים בלילה וכתבתי מה הולך סביבי

הייתי חייבת לעשות קצת רגש אז שמתי את הבית הראשון והאחרון..

(:

הסיפור שהשיר מעביר טוב מאוד. 

יפה.

אהבתי מאוד את הפסוק שבסוף.

זה פשוט  י פ ה !!

השורות קצרות וגורמות לך לחכות לשורה הקולעת הבאה ובכלל ..

אהבתי מאד מאד מאד .. גם את התוכן, לצערי מתחברת.

ופשוט משהו בשיר הזה עושה לי את זה . אני עדיין בהלם כמה שהוא יפה

אני מאוד מאוד אוהבת . יש לזה ריח סתווי כזה . של עלים יבשים וגשם קל .

אהבתי שהתחלת וחתמת באותה מילה . רוח .

זה באמת באמת מקסים

אני איך שהוא מזדהה לזה, אולי זה לא מה שהתכוונת אבל איכשהו,

את כאילו באה לומר שהאני הזו מפחדת להסתכל אל נבכי ליבה ונפשה,

הזדהיתי במילים " איני יכולה לקום, כי מישהו תקע חץ בתוך ליבי....."

קראו לי שאני חושבת שזה דומה לתיאור שלך פה,

יש כאלה שיגידו לך וואי איזה עצוב אבל את מה שבאמת מנסה להעביר הכותב או הסופר הם לא יעלו על זה לעולם,

למה. את אני שואלת את עצמי הרבה, למה יש אנשים שללא מבינים רגשות,

אבל בתכלס כתבת כתבה שמביעה את עצמה וזחזק ואפילו מרגש.

שיר מרגש

ולגבי שאלתך,אני הייתי משאירה את המילים הרגילות שכתבת (לא את מה שיש בסוגריים..)

במחשבה שניה,זה יוצא פעמיים 'עצמי'

אז אולי הכי טוב לכתוב ככה: "איני מכירה את עצמי....שאומר לי לברוח מתוכי"

ועוד הערה: המשפט בבית הראשון "מפחדת לתת לניבכי ליבי במה"

קשה לסביר

אבל משהו במשפט טיפה'לה הציק לי,אולי כדאי להפוך את סדר המילים במשפט:מפחדת לתת במה לניבכי ליבי

זו דעתי,תעשי מה שמרגיש לך מתאים

בס"ד

יפה...

זה מהמם. ומפחיד קצת..

מעביר תחושה חזקה מאוד. ולא ברורה.

תמשיךך.

הלוואי הייתי ככה גםם.

והגעתי לשפת הים באמצע הלילה בסערה.

עוד מעט חורף אני ממליץ לכולם, לכל מי שיש בידו לכתוב

לקחת דף, עט, תרמוס ומשהו חם, וללכת לראות סערה.

ישראל מאיר, הצלחת ממש לגעת בנקודה הזאת של הסערה בים.

בדרך כלל חרוזים לא עושים לי את זה אבל אצלך

זה יצא ממש טוב.

(שלא תיווצר פשוט טעות...) :
 

א. אז קודם כל- תודה על התגובות.
ב. יכול להיות שיש הבדל בין המשלבים בכתיבה שלי, כי את לא הראשונה ..
חשבתי לשדרג ולכתוב "איך הימים מפחידים אותי בלילות",
שיהיה דו-משמעות, אבל אני לא רוצה שזה יאבד את החלק של הים...
מה אומרים?

אני חולה על המשחקים האלה בכתיבה..

נשמע כמו פזמון, שנכתב להלחנה...

אם זו המטרה (לא בהכרח מצב של הלחנה, אבל כתיבת פזמון) — מאוד מוצלח.

אם לא, השיר לא מקושר לי מספיק (ונקרא כדקלום), נראה שבגלל החריזה. גם המילה ״מדהים״ שהשימוש בה... לא סלנגי אבל באיזור. וחסר צבע... אני אומרת את זה כי בדרך כלל אני אוהבת את השירים שלך וחושבת שהם מצליחים לשבת במקום חיובי בתוך המינימליסטיות, וכאן זה קצת איבד את האיזון.

וסליחה אם נפלתי עליך יותר מדיי.  

לא יודע לְמה זה נכתב, פשוט זה מה שקפץ לי לראש כשראיתי את הגלים..
אני עושה שיפצורים, אבל זה קצת הורס את המינימליסטיות.. נברר בהזדמנות.
 

מאוד מאוד.

שכמעט מתחרזים אבל לא...

אבל ממש מצליח ליצור ים בדמיון

גורם לבלבול..

היה לי קצת קשה עם ההתחלה- אבל הסוף (שתי השורות האחרונות) מצוינות

ממש אהבתי, זה רעיון ממש יפה לכתוב עליו שיר.

הסיום מאד מרשים ומחזיר אותי להתחלה.

יפה. יפה מאד.

אבל לא מצאתי שום דבר אחר 

ותודה..

פתחי פצל"ש שלא ידעו שזה את

זה לא שיש לנו משהו נגדך.

הכל מאהבה!

יש עוד מה לתקן את זה.. לוידעת.. לעבוד קצת..

הבסיס מהמם.

אבל זה עשה לי משו חסר קצת.

אבל בחיאת שאנלא באמת מבינה בזה.. אז אנלא יודעת מה צריך לתקן

אני אוהבת כאלה..

רק היה לי מוזר הסיום.. לוידעת.משהו בו עצר את השיר..

ב"ה

אהבתי מאוד. התיאור מאוד מדויק ונוגע. "ובכאלה מומצאים של רגע" - חזק.

שכוייח.

ואוו- אני ממש לא במצב רוח של קריאה עכשיו ואני בטוח שאני אהנה עוד יותר בהמשך.

אבל מה שעשית פה עם המילים פשוט מדהים- כזה סגנון מפותח, כתיבה כזו משוחררת..

הלוואי עליי קטעים כאלו מדי פעם..

בהצלחה לכולנו

ישר מהלב פשוט בא ליכתוב ו... זה מה שיש ספר לי על זה 

שים לב קצת לחרוזים, יש כאלו שלא מתאימים לגמרי.

חוצמזה? מושלם!!

ושמחחח!

אני אשפץ. עוד משהו?

אני רץ מפה לשם
אני נוסע אל הים
אני ארוץ בין הגלים
ואז אצלול למרחקים

אני אנשום הכי עמוק
ואז אעוף הכי רחוק
השיר שלי נכתב לרוק
את השיר תוכלו לשרוק

יום מלא באהבה
יום מלא בגאווה
יום כזה מלא שמחה
לתת זה סוד ההצלחה

את היום הזה אנציח
לא כל יום אני מצליח
ביום הזה אני שמח
מיום כזה אני פורח

את המסר מעביר
שיר שמח שמאיר
ולכם נשאר לכתוב
שיר שמח בקרוב

שנזכה לשמוח תמיד.

מדיוק. זורם. מקסים!

העלת לי חיוך קריטי.

שיר עליז וחביב . ומעלה חיוך גדול

בס"ד

בעיקרון כשאני נכנסת אני קוראת אבל אני לא יודעת מה להגיב

אין לי הערות בונות או משהו, אני לא מבינה בכתיבה..

משתדלים להגיב.

אל תרגיש עלוב

אני בטוחה שהשירים שלך יפים.

פשוט... יש אנשים שלא יודעים מה להגיב.

זה לא פורום פעיל כמו נסיו"פ וכדו'..

אז פחות אנשים נכנסים, ובטח פחות מגיבים..

והאמת?

עכשיו הוא ממש השתפר, פעם לא היו כאן בכלל אנשים..

לאט לאט..

בעז"ה נשתדל.

אה ואגב, גמלי לא מגיבים הרבה..

לומדים להתבאס..

קשה לי לענות לך ספציפית.

כי אתה עמוק!

אני לא מצליחה לעכל את השירים שלך.

ובטח לא להגיב עליהם..

מצטערת..

סתם, סתם. אהבתי. זה יפה. והכי מצא חן בעיניי הבית האחרון, ה-2 שורות הראשונות. את זה מ-מ-ש אהבתי.

זה שאנחנו לא יודעים לבטע את עצמינו במילים מנוסחות בצורה מעצבנת מרוב שזה טוב אז אנחנו שמים מילים בלי יותר מידי קשר ועם הרבה עומק מדומה

רק כאב לי קצת ..

אבל יש יותר מדי פעמים את המילה 'כולם' ולי אישית זה קצת מפריע..

ב"ה

אני מאוד אוהבת את הבעיטה ששולח הבית האחרון - "לא רוצה להיות מושלם".

חזק.

ועכשיו שמתי לב שגם הבית הזה עומד בחלק מהקונספט של השיר

אבל לדעתי זה דווקא משתלב מצוין  

כי אם כן - זה ממש מעביר את המסר. הבית האחרון כבר מכביד על הנשימה! מפחיד.

כן צביקה, זה קצת מיואש ... אבל מקצת ייאוש ל'מכביד על הנשימה' הדרך ארוכה קצת, לא?!

בקטנה, תודה לך 

אהבתי תתבנית. והכתיבה. וההדרגה..

אבל זה כאילו משאיר אותך לבסוף לבד עם הכאב.

היה פה נסיון לעשות חרוזים בכח, לא?

אז מרגישים את זה.

תנסי לקרוא את השיר כמה וכמה פעמים,

ולכתוב את אותו נושא, אבל בזרימה.

כי זה נראה שמישהו בלם אותך בכתיבה.

והתוכן, מה קרה??

זה מבהיל ביותר!

בהצלחה

תי..(אני רוצה לכתוב ולא יודעת מה זה ליטוש..ניסיתי פעם לכתוב משו.ואמרו לי ללטש..אין לי שמץ מה זה!!)

סליחה מפותחת השירשור שאני גונבת לך ת'במה...

ואז יהיה מושלם.

המקום מובן והגיוני אבל מייאש כ"כ. 

מה עם קצת תקווה באופק? עזבי את מה שכולם חושבים ואומרים נסי לחשוב בעצמך- לתת ביקורת עצמית ומדי פעם להתעלם מביקורות הזולת (במצב שהן רק מזיקות)..
בכל מקרה קטע יפה.מבחינה סגנונית הביטוי מי מנוחות נראה לי קצת מאולץ פה (לא מתאים לסגנון הכתיבה) אבל מבחינה תוכנית הוא מתאים- אולי לנסות למצוא ביטוי אחר?

לא הבנתי למה מיי מנוחות מאולץ?

מרגישים את תחושת המלכוד בכלא ההוא...

אני אוהבת את הדימוי של מערבולת ההאשמות ואז ההגעה למי מנוחות. זה הופך את הקטע למצויר, וזה יפה מאוד לדעתי.

כייף לישמוע שהצלחתי להעביר את הרגש..

ב"ה

משמח ומעלה חיוך גדול

תודה