בסיעתא דשמיא ט' באלול, התשע"א
הצהרת הרשות היהודית בארץ ישראל, בעת כינונה – ט' אלול תשע"א
א. ההנהלה הזמנית של "הרשות היהודית" בארץ ישראל, מכריזה בזאת על הקמתה של ישות יהודית מדינית, שגבולותיה כוללים את האזורים המשוחררים במלחמת תשכ"ז, ושלא סופחו עד עתה למדינת ישראל, מתוך כלל מרחבי ארץ ישראל מנהר פרת ועד נחל מצרים.
ב. הקושאן והיסוד לישות זו, הוא בצו האלוקי: "כל המקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם יהיה". וכהבטחת ה' ליעקב אבינו: "הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך עד עולם". בהבטחה ובציווי זה, ניתנה ארץ ישראל לגבולותיה, לאבותינו ולזרעם אחריהם, כאחוזת עולם לעם ישראל. משום כך, אין הרשות היהודית זקוקה להכרה של כל גורם מקומי או בינלאומי על ריבונותה בשטחים אלו. הרשות מייצגת את כלל ישראל, ובעלותה נובעת מזכויות העם היהודי על ארצו.
ג. הרשות תפעל בכל הדרכים הלגיטימיות, למניעת הקמתה של מדינת אויב בארץ ישראל, ולביטול ניסיונות של הממשלה להחרבת יישובים או להפקרתם.
ד. אם ח"ו לא יצליחו פעולות אלו, ויישות זרה תתיימר להכריז או יוכרז בעבורה, על יישות מדינית לא יהודית בארץ ישראל, בחבלים הללו, או בכל חבל אחר הכלול בגבולות התנ"ך של ארץ ישראל, או אז תעבור קודם לכן הריבונות בפועל לידי הרשות היהודית באופן אוטומטי לרבות כל הניהול האזרחי והביטחוני והיא הופכת מרגע הקודם להכרזה לריבון החוקי היחיד בכוח ובפועל בכל האזורים המשוחררים, וכל ניסיון תפיסה או הכרזת ריבונות זרה באזורים הללו, לרבות של מדינת ישראל, המסרבת להחיל ריבונותה על האזורים המשוחררים, יהווה פלישה לשטחי הרשות היהודית, ויתקל בהתנגדות בכל אמצעי שהוא כדי לסקל את הפלישה ולגרש את המתיימרים למינם לרשת ארץ לא להם.
ה. לאור הכרזת ראש הממשלה, כי יישובים יהודים רבים עתידים אכן להנתן למדינת האויב הפלסטינית, הרי מחובתה של הרשות היהודית להכין כבר עכשיו כוחות כוננות אשר יגנו מבחינה ביטחונית על תושבי היישובים שיופקרו ולהדוף תוקפנויות כמו שנעשו במגרון השבוע. כמו"כ עליה להכין כבר עכשיו את הבסיס הכלכלי לניהול בעתיד של היישובים הנ"ל עם הכרזות מצד האו"ם או גורמים אחרים המכירים במדינה זרה בארץ שיראל כיישות לגיטימית.
ו. במידה שממשלת מדינת ישראל, תכיר בחובות הבסיסיים שלה כלפי העם והארץ, תחיל את ריבונותה על כל השטחים הנ"ל, ותבטל את ההכרזה הבוגדנית על כינון מדינת אויב בארץ ישראל, הרשות היהודית תשמח להעביר את הפקדון שבידה לידי מדינת ישראל.
העתקים:
ממשלת ישראל
כנסת ישראל,
הליגה הערבית
מזכ"ל האו"ם
נשיא מועצת הבטחון
הקוארטט
http://www.ne-israel.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=195542
|
עקרונות הרשות היהודית בארץ-ישראל
|
|
הרשות היהודית מוקמת בחבלי ארץ-ישראל המשוחררים כדי למלא את החלל שנוצר בידי כל ממשלות ישראל, שלא פעלו מכוח האמונה בזכותו של עם ישראל על ארץ-ישראל. הרשות היהודית נוטלת את סמכותה מכוח הציווי לאבות האומה ולישראל, ומכוח החובות המוטלות על כל יהודי להגן על חייו ועל עמו ולקדש את השם. |
א' אלול, תשע"א
במחוזות א"י המשוחררים - יהודה, שומרון, בנימין והבירה ירושלים, מוקמת רשות יהודית כמענה מתחייב לרפיון האוחז את העם היהודי, ככל שהוא מיוצג של ידי ממשלות ישראל שאינן מוצאות את דרכן לנוכח האיומים הבינלאומיים לגזול את ארץ ישראל מהעם היהודי ולאיים על קיומו הפיזי.
הרשות היהודית תפעל מכוח הציווי והסמכות שניתנו לאבות האומה ולישראל מאז היותו לעם, ומכוח החובות המוטלות על כל יהודי להגן על חייו ועל עמו ולקדש את השם.
הרשות היהודית תמלא בחסדי בורא העולם ותמיכת העם היהודי והנלווים אליו, את החלל שנוצר בידי כל ממשלות מדינת ישראל, שלא פעלו מכוח האמונה למען עם ישראל בארץ ישראל ועל פי תורת ישראל.
הרשות היהודית מתנגדת לתוכנית "שתי מדינות לשני עמים", ורואה בה הכרזה הבטֵלה מעיקרה, בהיותה נטולת סמכות ומנוגדת לזכויות העם היהודי על מלוא ארץ-ישראל על פי התנ"ך, וגם על פי הכרת חבר הלאומים בזכויות הללו, תוך אימוצן בהסכמי "סן-רמו" (1920-1922) ועיגונן במגילת האו"מ בסעיף 80.
אין לממשלת ישראל ולא לאו"ם, סמכות חוקית ומוסרית, ליזום ולהעניק הכרה להצהרות או להחלטות הבאות לנשל את עם ישראל מאדמתו. פעולות אלה הן כמוהן כפעולות איבה.
הרשות היהודית רואה באו"ם מוסד עוין ואנטישמי, החותר בהתמדה נגד קיומו וריבונותו של העם היהודי בארץ ישראל.
הרשות היהודית רואה ברעיונות הפקרת יהודים תחת שלטון זר בארץ ישראל או המשך גירושם מנחלתם, רעיונות נפשעים ומזעזעים, שאינם עולים בקנה אחד עם לקחי השואה ועם לקחי הנסיגות האומללות שהיו בעבר. כל עוד גורם ממשלתי - ישראלי ינסה לבצע שוב רעיונות כאלו, הרי הוא אויב העם היהודי.
הרשות היהודית קוראת לתושבים היהודים במחוזות המשוחררים, להישאר בכל מחיר במקומותיהם על אדמתם, בהיותם בעלי הבית הבלתי מעורערים כיורשיהם של אבות האומה, ובאי כוחו של העם היהודי לכל תפוצותיו.
הרשות היהודית דורשת מממשלת ישראל, להביע חרטה על חטאי העבר וההווה, למן החתימה על הסכם שלום מדומה עם מצרים, הבנות אוסלו, הבאת גדולי המרצחים ללב ארץ ישראל, מסירת חלקים מלב ארץ ישראל לאויב הערבי, גירוש יהודים ממקומותיהם בארצם, ועמידה על הדם הנמשכת בעצם הימים האלה.
הרשות היהודית שוללת את כל פסקי הבג"ץ והרשות השופטת כולה, שעניינם שלילת זכויות היהודים ושלילת זכות ההגדרה העצמית הבלעדית של העם היהודי, וכן כל פסק המנוגד לתורת ישראל. מאידך תקים הרשות היהודית מערכת משפט יהודי ביהודה, שומרון ובנימין.
הרשות היהודית תפעל בכל דרך לגיטימית, לסיכול נסיונות של השלטון למסירת נחלות בארץ ישראל לידי גורם זר. הרשות תלחם בפעולת השלטון להריסת מבנים ביו"ש ותעשה כל שיש לאל ידה לבנות מחדש מבנים שייהרסו.
היהודים יתלכדו בפעילות משותפת למטרות אלו, והם יחויבו במס ובגיוס לִבניה, בטחון, חקלאות ותעשייה ברחבי יו"ש.
הרשות היהודית תעודד פעולות חוקיות לסילוק נוכחות זרה מהר הבית, ותתנה עליית יהודים ופולחן בהר הבית בהכוונת והוראת פוסקי ההלכה בדורנו.
הרשות היהודית קוראת לגויים הנלווים אל עם ה' - יחידים כמשפחות ואומות לבית עֵשָו וישמעאל - המקבלים את הכתוב בתנ"ך, להקים מסגרת חלופית לאו"ם, לתמוך בעם היהודי ולהילוות אליו במסעו להר בית ה' בגאולה השלימה.
הרשות היהודית קוראת לכל ההנהגות בחבלי יהודה ושומרון ובארץ ישראל, וכן לכל התושבים כיחידים כקהילות וכישובים, לקיים הנהגה מוסכמת משותפת ונבחרת על ידי הציבור המזדהה עם עקרונות המסמך. הרשות תקיים בחירות חופשיות ברחבי בנימין, יהודה, שומרון וירושלים, לבחירת הנהגה המייצגת את הרעיונות המהותיים של העם היהודי והשומרת על זכויותיו ובטחונו, הנהגה שתיאבק בכל צר ומתנכל ובכל אמצעי נדרש כדי לשמור על חיינו, כבודנו וזכויותינו בהתאם לנסיבות המתפתחות, למען יאריכון ימינו על האדמה הזאת אשר נשבע ה' לאבותינו.
הרשות היהודית פונה לתושבי ארץ ישראל שאינם יהודים, הגרים במרחבי ירושלים העתיקה והשכונות, ובכל יהודה, שומרון ובנימין - והרוצים להישאר במקומותיהם, לקבל עליהם את העקרונות והתנאים הבאים:
1. להצהיר, כי ארץ ישראל כולה מנהר פרת ועד נחל מצרים היא ארצם של בני ישראל, העם היהודי המהווה רצף ישיר של אבותיו שעמדו בסיני, ובראשם משה רבינו אדון הנביאים, שנתן לנו את תורת ה'.
2. לקבל עליהם את שבע מצוות בני נח, שהעניק להם משה רבנו מפי הגבורה, במעמד הר סיני.