קצת הלכות לשה''ר ורכילות.
אסור לספר רכילות על תלמיד חכם, שעוון זה גדול ועצום מכמה טעמים:
א. שהרי בדרך כלל תלמיד חכם אין בו גנאי ואינו עושה רעה לאחר בחינם, ומסתבר שנהג כדין, ואם כן המרכל עליו מספר רכילות של שקר, שהיא חמורה יותר מרכילות של אמת.
ב. שהרי ציותה התורה להתדבק בתלמיד חכם, לאכול ולשתות עמו, לעשות עמו סחורה, ולנהוג בו כבוד גדול, וקל וחומר שלא לעורר עליו מחלוקות, שזה גורם שלא יתדבקו בו.
ג. שהרי בני אדם נפגעים וכועסים יותר כשהם שומעים שתלמיד חכם דיבר בגנותם, או עשה להם עוול, יותר מאשר כשעם הארץ עשה להם כן, וממילא בסיפור זה תתעורר בלב השומע שנאה גדולה לתלמיד חכם, ובפרט אם מספר כן על הרב שבעיר וכדומה, שיוצאים מדבר זה קלקולים גדולים.
(ואל תתחילו עם השאלה מי נחשב בעינכם תלמיד חכם! כל מי שנקרא רב - הוא תלמיד חכם, בלי קשר למה דעתכם האישית בעניין.)
??
??
