אתמול שמעתי אותו בראיון זועק ובוכה מרה על העוול שעשו ליושבי האוהלים ועל חוסר האנושיות בה פינו אותם (לא יכלו לחכות שבועיים? לעשות זאת עם עובדים סוציאליים? פחחח!!) עד שהוא לא יכול היה להבליג והרגיש צורך עז לשבור שתיקה, וכמה שהמחאה הזאת היתה טהורה נקיה וחשובה לטעמו ועוד כהנה וכהנה דברי שבח וחנופה לשומרי משמרת האתרוג הקדוש.
אבל, על מה שעשו במגרון למשל, אף מילה. דברים כאלה לא מזעזעים את נימי נפשו העדינה. הרי ברור שגם לו היה רוצה לזרוק מילה בנידון, ישר היה נשרף וכל האהדה התקשורתית והחיבה מהשמאל כלפיו היתה נעלמת כליל.
ועוד לחשוב שבזמנו, לפני שהכניסו אותו לכלא, עבר בי רגש קל של צער כלפיו. חבל, חבל בכלל ששחררו אותו. מגעיל.
שרייך סוררים וחברי גנבים כולו אוהב שוחד ורודף שלמונים...










החברה לפיתוח גבעות ארץ ישראל