כדאי מאוד לראות איך הייתה הדרך שבה הרצל הגיע לעניין של הקמת המדינה,

בהתחלה הוא רצה שעם ישראל לא יהיו מושפלים יותר בין האומות, לכן הוא הגה תוכנית שכל היהודים יתנצרו, הוא כתב את זה,

ואחרי זה כשהוא ראה שזה לא הולך, הוא כביכול התחיל את התנועה הציונית, (כמו שאמרו הציונות קיימת בכר הרבה שנים), והוא עיוות את זה ואז בתור אחד משלנו עם הרצונות שלנו, וכאילו חידש את עניין העלייה,(העלייה הייתה קיימת כבר מזמן, תלמידי הגר"א, תלמידי הבעש"ט, וכ'ו) וכך הוא הצליח למשוך אחריו, ולכן כל הרעיון של הציונות לא היה ליחד את היהודי, כי מצדם יהודי הוא צריך להיות כמו שאר האומות, (או יותר גרוע כמו שנזכיר בהמשך,) וממילא כשזה מגיע מתוך כוונות כאלה אז לא משנה אם זה באוגנדה או בישראל העיקר שיהיה מקום שלא נהיה מושפלים ונכל להתערב בגויים, וממילא גם מגיעים לגירושים ופינויים, כי העניין הוא לא התורה אלא מה שנח להם ולכן עכשיו שנח להם לפנות חלקים מהארץ אז זה לא סותר את ההתחלה של הציונות, ולכן אסור להיות חלק מהנהגה כזאת במיוחד אחרי שרואים את התוצאות של ה"מטרה החשובה" שלהם,

(כתוב בפסוק "הצילני נא מיד אחי מיד עשיו" למה גם "עשיו" וגם "אחי", שיהיה כתוב רק עשיו? אלא רואים מכאן שיש שתי מלחמות של הגויים והערב רב בכל הדורות נגד עם ישראל, אחת מלחמה ראש בראש שזה מ"יד עשיו", ושנייה בתור "אחי" שזה הכי חמור הוא כביכול בא בתור חבר (יש את היוונים שבאו כביכול לעזור לנו הביאו ספורט וכ'ו, ויש את המדיינים שהביאו לנו את הבנות שלהם) ויש כאלה שבאים כאילו עם אותו מטרות שלנו, וככה היצה"ר והערב רב נכנס בנו,

וזה המלחמה הכי חמורה.

כדאי מאוד לעיין גם בדברי בן גוריון שכתב, שאם היו שואלים אותו, מה הוא מעדיף חצי ילדים יהודים בישראל והחצי השני ימות, או כל הילדים ינצלו אבל יגורו בארץ אחרת, הוא היה עונה שחצי יחיו ארץ, וחצי ימותו, רואים מזה שכשהמטרה לא מגיעה מהתורה, אז הדעת משתבשת, ועושים דברים לא הגיוניים.

וכן רואים מדברי עוד אחד מראשי הציונות שאמר שהיהודי הוא מושפל הוא מסריח הוא כלב, והוא מאוד מבין את כל האנטישמיות נגד היהודים וכ'ו.

ורואים מדברי הרב קוק שהוא אומר ש"יכולה לבוא תקופה שבה המדינה הציונית תהפוך לחיה שתשחית", וזה מה שקורה היום בעצם, במקום לשמור על המטרות שלה המדינה מחזירה שטחים וכ'ו,

ולכן כדאי מאוד להבין מה היה השורש של הרצון שלהם להקים מדינה. 

                 בהצלחה חברה מקווה שתגיעו לאמת!!!   

                      העיקר להיות בשמחה!!!

                           ואל תשכחו ש:

               "ה' הוא המלך"    

                    וצריך שיתקיים:

      "הלב בוער למלך"

וצריך לזכור שכל מה שקורה לנו זה בהדרכת המלך, וצריך לראות בכל דבר ודבר שזה רצון ה' יתברך.

    "החיים הם פרוזור שבסופו יש טרקלין

                       המעשים הטובים נכנסים פנימה

                               והכסף והשטויות נשארים מאחור"

                                               (לכן כדאי להתרכז במה שנשמר לנצח)

                      בהצלחה.

ועוד יש בזה [=בפסול הכופר] תנאי שלא יהיה אנוס, וכמו שכתב הרמב"ם פ"ג מהלכות ממרים ה"ג, שבניהם ותלמידיהם חשיבו כאנוסים וכתינוק שנשבה, ותינוק שנשבה מביא קרבן [=שגגה], דאמר (במסכת שבת) ראש פרק כלל גדול, ומצווין אנו להחיותו, ואף לחלל עליו את השבת בשביל הצלתו. ובהגהותו מיימוניות פ"ו מהלכות דעות כתב שאין רשאין לשנאותו אלא אחר שאינו מקבל תוכחה, ובסוף ספר אהבת חסד כתב בשם הגר"י מולין שמצווה לאהוב את הרשעים מטעם זה [=שאיננו יודעים להוכיח], והביא כן מתשובת מהר"ם מלובלין, כי אצלנו הוא קדם תוכחה, שאין אנו יודעין להוכיח, ודנים אנו אותם כאנוסין.

ולצדו נימוק רוחני:

ונראה שאין דין מורידין [לבור ואין מעלין], אלא בזמן שהשגחתו יתברך גלויה כמו בזמן שהיו נסים מצויים, ומשמש בת קול, וצדיקי הדור תחת השגחה פרטית הנראית לעין כל....  ואז היה ביעור רשעים גדרו של עולם, שהכל ידעו כי הדחת הדור [לכפירה] מביאה פורענויות לעולם, ומביאה דבר וחרב ורעב בעולם [ואם כן, מחיית הרשעים היא הצלה לעולם, להמוני אנשים חפים מפשע]. אבל בזמן ההעלם, שנכרתה האמונה מן דלת העם, אין במעשה הורדה [לבור] גדר הפרצה, אלא הוספת הפרצה, שיהיה בעיניהם כמעשה השחתה ואלימות חס וחלילה, וכיוון שכל עצמנו לתקן [עולם], אין הדין נוהג בשעה שאין בו תיקון, ועלינו להחזירם בעבותות אהבה, ולהעמידם בקרן אורה, במה שידינו מגעת.

יורה דעה, ב', כ"ח