פורום ארץ מולדת (עמוד 52)

שיש  מפעלים מקבילים של ערבים בזול?

ז"א לא רוצה לקנות בחנויות-סתם יקר,אבל גם לא כ"כ רוצה להזמין מערבים בשטחים,למרות שמן הסתם יותר זול. מכירים חנויות זולות של קרמיקות ומרצפות של יהודים?

וגם: עבודה עברית -שיפוצניקים שלוקחים לא יקר? אשמח לשמוע. זה דחוף

אני הבת הכי גדולה ולפני יש רק בנים

וזה פשוט משגע אותי שההורים שלי לא מרשים לי מלא דברים

שברור שלכל שאר האחים מותר רק כי אני בת..

יותר בקטע של הפגנות, שבתות במאחזים, עליה ליוסף, טרמפים וכאלה...

המשפחה שלי נחשבת ממש קוצונית כזאת

אחים שלי גרים במאחזים ונעצרו מלא פעמים...

לא יודעת איך לשנות אצלם את ההנחת יסוד הזאת שזה לא מתאים

 

 

הכרתם פעם נער גבעות שהפסיק את הפעילות בגבעות בגלל מעצר של לפחות חודש?
ועוד שאלה - מה עושה אחד שקיבל הרחקה מיו"ש? איך הוא נשאר מחובר לגבעות?

http://www.srugim.co.il/123352-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%90-%D7%94%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%9B%D7%9C%D7%9C-%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98-%D7%93%D7%A2%D7%94

/News/News.aspx/304275

מה ההשלכות פה?

דבקות בה' – הבדלה מהגוי
לחודש אלול
הרב מאיר כהנא


"אני לדודי ודודי לי" (שיר השירים ו:ג) - ראשי תבות "אלול". חודש אלול הוא חודש של דודים - אהבה. שיר השירים הוא ספר האהבה-הדודים של ישראל והקב"ה.
כאשר הרמב"ם חיפש את המשל הגדול והעמוק ביותר לאהבת ה', הוא היה חייב לתת את הדוגמה של אדם ואשתו, ולומר שיותר משאדם אוהב את אשתו באמת, צריך לאהוב את ה'. צריך לשגות בה תמיד, כמו שכתוב: "בכל לבבך ובכל נפשך" (דברים ד:כט). הוא שאמר שלמה: "חולת אהבה אני" (שיר השירים ב:ה). זה המשל שנתן הרמב"ם לאהבת ה'. כל שיר השירים הוא המשל הזה. שלמה כתב זאת כך, כי רק כך יתחיל האדם להבין את המצווה ואת המושג של אהבת ה'. ומשום כך, אלול הוא החודש שאנו חייבים לחפש בו את הדרך להתקרבות של "אני לדודי ודודי לי".
האהבה הגדולה ביותר היא אהבה של דבקות. זו היא אהבה אינסופית. יש מצווה לדבוק בה', כמו שכתוב: "ובו תדבק" (דברים י:כ), "ולדבקה בו" (שם יא:כב). וכך אומר דוד: "דבקה נפשי אחריך" (תהלים סג:ט), "דבקתי בעדותיך" (שם קיט:לא). וזו היא אהבת ה'. הדבקות היא שיא האהבה בין האדם למקום.
זה העניין של "דודי לי ואני לו" - הוא לי ורק הוא, ואני לו ורק אני. יש כאן עניין של קנאה: רק זה ורק זאת. וכך כתוב: "ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חיק נוכריה" (משלי ה:כ) - גם שלמה המשיל את ישראל לאישה. וכן: "יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך" (משלי ה:יז). וכך נאמר בספרי: "'ודברת בם' (דברים ו:ז) - עשם עיקר ואל תעשם טפלה. שלא יהיה משאך ומתנך אלא בהם, שלא תאמר: למדתי תורה, אלך ואלמד תורת האומות, ת"ל '(ושמרתם את מצותי) ללכת בהם' (ויקרא יח:ד), ולא להיפטר מהם. וכן הוא אומר: 'יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך' (משלי ה:יז)" (ספרי ואתחנן לד). ואם אסור ללמוד תורת גוי, קל וחומר שאסור לערב אותם במצוות ובתורה. אין מקום לערב את הזר והזרות והתרבות הזרה עם התורה. יש כאן קנאה: הקב"ה מקנא לו, לעמו, לתורתו.
צריך דבקות בה', וממילא נהיה מובדלים משאר האומות, שהרי אם אתה דבק בה', ממילא אתה מובדל משאר האומות. המדרש אומר: "אומות העולם אומרים לישראל 'אנא הלך דודך'... 'אנא פנה דודך' (שיר השירים ו:א)... כנסת ישראל משיבה... מה טיבכם שואלים עליו ואין לכם חלק בו? מאחר שנדבקתי בו, יכולה אני לפרוש ממנו? מאחר שנדבק בי, יכול הוא לפרוש ממני? כל הן דהוא לגבי הוא אתי ליה" (שיר השירים רבה ו:ז). גם אם יש היום הסתר פנים, בכל זאת הוא דבוק בנו ואנו בו. על הפסוק "אנא הלך דודך... דודי ירד לגנו" (שיר השירים ו:א-ב) אומר רש"י שבאו שאר אומות (סנבלט) ורצו לבנות את בית המקדש יחד עם ישראל, וישראל ענו להם "לא תבנו עמנו", כעניין שנאמר: "לא לכם ולנו לבנות בית לאלוקינו" (עזרא ד:ג), "ולכם אין חלק וצדקה וזכרון בירושלים" (נחמיה ב:כ).

החודש הזה הוא חודש של "אני לדודי ודודי לי" - דבקות בה' ולא בשום דבר אחר, להגיע יותר ויותר קרוב אליו. זה אומר שמצד אחד יש דבקות בה', ומצד שני יש התנתקות מהגוי ומהתרבות שלו. אין לנו חלק בהם, ואין להם חלק בנו. בדלנות והבדלה - זאת האמת. האדם חייב להידבק רק בה'. שיא הדבקות באהבת ה' היא מסירות נפש, ולאו כל חכם זוכה לה. זה לא בא רק מלימודים, אבל ודאי שאדם שלא למד, קשה לו מאוד מאוד להגיע לזה. חייבים לשבת וללמוד, אבל צריך לדעת לשם מה לומדים - כדי להגיע לדבקות בה' ולמסירות נפש.

❓❗
שבת .. ארץ ישראל .. עם ישראל .. כל אלה נשמעים לכם כמושגים בעלמא ??

לא עוד 📢 !!

בואו הצטרפו אלינו לתנועת "המכבי" לזכרו של מורנו ורבנו הרב מאיר דוד כהנא זצ"ל הי"ד והבינו את הרעיון היהודי שעומד מאחורי כל דבר

🔴הקבוצה על גל שקט תמידי ללא דיונים וללא דיבורי סרק .. רק דברי אלוקים חיים מתוך ספריו של מו"ר הרב הי"ד .

🔴מדי יום ישלחו כמה קונטרסים על ידי הוגי הרעיון היהודי.

🔴כל שבת,חג וכל אירוע יהודי אחר פתאום יקבלו צבע ומשמעות

🔵רוצים להצטרף לקבוצות ההפצה שלנו??
שילחו - הודעה למספר -‏‪054-486-2999 ‬‏ ‬‏או למספר - ‏‪ 050-478-2164‬‏עם המילה "המכבי" ונצרף אותכם ותקבלו מדי יום ושבוע את הגיגי הרעיון היהודי

בשם ה' נעשה ונצליח !
הפיצו !

עוד שלוש צוים מנהליים לקטינים

עדיין לא ידוע לכמה זמן...

 

 

חברים יקרים שימו לב! ביום ראשון הקרוב נקיים מפגן תמיכה והזדהות בבית משפט בנצרת בדיון של חברינו הצדיקים והגיבורים מאיר אטינגר ואביתר סלונים. כולם מגיעים, זהו לא עוד דיון! אנו קוראים לכל מי שמלכות ישראל חשובה לו ודם יהודי זורם בקרבו להגיע ולחזק! אם לטיול לצפון אפשר להגיע אז להזדהות עם המהפכה כל שכן!
מייל:hasbarayehodit@gmail.com
אנו רוצים להוציא הסעה מיצהר לפרטים יוסף פריסמן - 0529407617

20150720183729.pdf

כמה אנשים נתנו ציון מינוס לתגובה 83..

/News/News.aspx/303926

 

מה שמוכיח שש עוד כמה שפויים בערוץ 7, לכל מי שתהה לעצמו..

 

@אלעד אם אני זוכר נכון..

בביקורי בקבר שמאי ראיתי שיש 2 כוכים במבנה הענק שם בקומה שניה ? האם ידוע לכם על מסורת ברורה האם נקברו שם או שהכוכים שימשו למשהו אחר?

בעזהשי"ת,מחנה בנות יוצא לדרך!

 

בתאריכים ח'-י"א אלול,ראשון-רביעי,נקיים מחנה בנות במעוז אסתר!

בתוכנית-שיחות,דיונים,התנדבויות,שירים,-(כבר לא שלשת השבועות)התחברות לארץ ישראל...

בהמשך נעדכן על סכום כסף לקניית אוכל

בואו בהמוניכן!

 

לפרטים:0532771524-אמונה

 

תזכו למצוות!

ברכת המזון - יסודה בארץ ישראל
הרב יהודה אפשטיין
ידועה האבחנה, שבין מצוות התלויות בארץ למצוות שהינן חובת הגוף ואינן תלויות בארץ, והמשנה בקידושין (דף ל"ו חלקה בין שני הסוגים וקבעה, כי בעוד המצוות התלויות בארץ ניתנות לקיום רק בארץ-ישראל, שאר המצוות ניתנות לקיום בכל מקום בעולם. לפי זה ניתן לשמוע רבות את הטיעון, שמי שדר בחוץ לארץ הרי הוא מפסיד הרבה מצוות, ולכן עליו לעלות לארץ, כדי שיוכל לקיים מספר גדול יותר של מצוות. אולם טיעון זה אינו הטיעון האמיתי שבגללו צריך לעלות לארץ, משום שהתורה אינה משחקת במשחקי מספרים ואינה עורכת תחרויות של "מי קיים הכי הרבה מצוות". אילו היה זה הטיעון כנגד הישיבה בגלות, יכלו בני חוץ לארץ להשיב, שאין אדם חייב להכניס את עצמו לחיוב של מצוות, וגם מי שדר בארץ אינו מחויב לקנות שדה כדי להפקיר אותה בשביעית, וכן הלאה.
לכאורה אותו יהודי היושב לו בגולה צודק בטענתו אילו לא היינו פותחים חומש. אילו לא היינו מקשיבים למה שכתוב בפרשה. אילו הפכנו את היהדות לקובץ יבש של דינים בלא טעם, בלא ערך. לתרי"ג בעיות שצריך למצוא פטנטים כדי להתגבר עליהן. הפטנט המוצלח מכולם היה, במקרה כזה, לא לעלות לארץ. בשביל מה להסתבך עם תרומות ומעשרות וערלה ושביעית ולקט, שכחה ופאה? שלא לדבר על מקדש וטהרה ומלחמת מצווה ורשות ומלך וסנהדרין.
אולם האמת הינה שאין כאן תרי"ג בעיות, כי אם תורה אחת מושלמת, המורה לנו כיצד לחיות חיים מושלמים של עם על אדמתו. ותורה זו כוללת בהכרח את כל המצוות כולן, אלו התלויות בארץ ואלו שלכאורה אינן תלויות בארץ, הנארגות כולן אל תוך מסכת אחת של שלמות. מדוע לכאורה? בואו ניקח לדוגמא את מצוות ברכת המזון, המוזכרת בפרשתנו. זוהי ללא ספק מצווה שאינה תלויה בארץ לפי ההגדרה שהבאנו לעיל מקידושין, מצווה שמקיימים אותה בכל מקום בעולם. נתבונן בפסוקים –
"כי ה' אלקיך מביאך אל־ארץ טובה ארץ נחלי מים עינת ותהמת יצאים בבקעה ובהר. ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ־זית שמן ודבש. ארץ אשר לא במסכנת תאכל־בה לחם לא־תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצב נחשת. ואכלת ושבעת וברכת את־ה' אלקיך על־הארץ הטבה אשר נתן־לך" (דברים ח', ז' – י'). זהו המקור למצוות ברכת המזון! לברך את ה' על הארץ הטובה, על תכונותיה הטובות שה' טבע בה, על הנחלים והמעיינות והסלעים וההרים. אולם מי שמעדיף את ארץ העמים הטמאה, את מפלי הניאגרה והרי האלפים – על מה הוא בדיוק חושב שעה שהוא מברך על מזונו?
זוהי דוגמא אחת בלבד לכך שהתורה והמצוות ניתנו לקיום דווקא בארץ, לא משום שיש כאן סך גדול יותר של מצוות, אלא משום שזהו היעוד שהועיד לנו הבורא. ממילא, כל המצוות מקבלות משמעות אחרת לחלוטין. יש כאן תורה שנמסרה לאומה על אדמתה, ולא ליחידים מפוזרים ונרדפים. אשרינו שזכינו לשוב לארצנו בדורות האחרונים. אשרינו שזכינו לקיים שוב את סדר זרעים, שהיה זנוח במשך קרוב לאלפיים שנה. עלינו להתקדם לעבר השלבים הבאים – לקיים גם את סדרי קדשים וטהרות, ולא פחות חשוב מכך, ואולי אף יותר – לצקת את התוכן המקורי של התורה גם לתוך המצוות שלכאורה, רק לכאורה, אינן תלויות בארץ.

מה קרה לצה"ל?
מעטו של בנימין כהנא

אחרי מלחמת ששת הימים הכריזו רבים על צה"ל, כעל צבא כל יכול, ונולדה האגדה של ישראל הבלתי-מנוצחת. לא היה דבר במוחות האנשים שצה"ל אינו יכול לעשות. ולפתע, כשבאה עלינו מלחמת יום הכיפורים, הכל השתנה. אנשים רדודים החלו לדבר על "מחדלים" של צה"ל, ועל מגבלתו. והיום, נראה צה"ל בעליבותו הנוראה. לפתע צה"ל שבתשכ"ז השמיד ארמיות, מתבזה מול נשים וילדים, ועומד מולם חסר-אונים. ונשאלת השאלה – מה בין צה"ל – לצה"ל?

אופוריה של כפירה
אחרי הנס הגדול והניצחון של מלחמת ששת הימים, נכנס עם ישראל לאופוריה. המילים שבפרשתנו: "וְאָמַרְתָּ, בִּלְבָבֶךָ: כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי, עָשָׂה לִי אֶת-הַחַיִל הַזֶּה" (דברים ח יז), האירו על המצב. נשכח שה' הוא בעל הכח, ותלינו את ההצלחה בכוחנו ובעוצמתנו. אשליה זו של כפירה היתה בעוכרנו.

צריך יוזמה...
אך, לכאורה, יש כאן שלילת היוזמה וחינוך לעצלנות. אם ה' הוא זה שעושה הכל, הרי שאנחנו יכולים לנוח. זה דומה מאד לתפיסה המעוותת שרווחת היום, הטוענת שאין לעשות דבר והכל יבוא בידי שמים, ושיש איסור לפעול.
אלא שלא היא. ודאי שיהודי צריך להיות בעל יוזמה. ואכן צריך יהודי לקום ולומר: "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי, עָשָׂה לִי אֶת-הַחַיִל הַזֶּה" (דברים ח יז), כי יהודי בלי מעש אינו שלם. לכן, חיוני שתהיה בנו ההכרה שבכוחנו לעשות, שאנו חזקים, בעלי עוצמה המסוגלים לחולל דברים גדולים! חוסר יוזמה, היא עצלות פסולה, גם אם מרוצפת היא בהצהרות כמו: "בעזרת ה'"... "ה' יעזור"... ו"ברוך השם"...

...אך יחד עימה – אמונה
אלא שיחד עם היוזמה, צריכה לבוא האמונה. תודעת כוחנו הגדול, צריכה להיות משולבת ומלווה בהכרה שמקור הכוחות – הוא ריבונו של עולם.
מלחמת יום הכיפורים נשלחה אלינו כדי לנפץ את האשליה שניתקה את שם ה' מצה"ל. ללמדנו, שצה"ל אדיר הוא אך ורק מפני שהוא צבא ה'. ההלם של יום הכיפורים שהתגלה בסופו של דבר כניצחון הגדול ביותר, היה חיוני כדי להביא אותנו להכרה שיש ה' בישראל. בזיון מלחמת האינתיפאדה ימשך עד שנבין ונאמין – "כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ, לַעֲשׂוֹת חָיִל" (דברים ח יח).

הגדולים אשר בארץ
הרב מאיר כהנא


דרכי ה', מדותיו ומצוותיו, חייבים להתקבל על ידי היהודי ממש כמו ציווי המלך לעבדיו, ללא שום סייג וסיבה זרה, ללא שום ענין של "הסכמה" שכלית או רגשית. כי הרי ברגע שהאדם מקיים את המצוה מתוך הסכמה או קבלה עצמית ואישית, הרי אינו מקיים מצוה, אינו סר לציווי ה' יתברך, אלא הולך אחרי דעתו ולבבו. והעושה כך לא רק שאינו מקיים את תפקידו בעולם לכוף את יצרו ולשעבד את האנוכיות וה"יש" אשר בו, אלא אדרבה, ונהפוך הוא! מכיון שהוא מקיים את המעשה מתוך "הסכמה" שכלית או רגשית, אינו אלא מחזק את גאוותו ואנוכיותו וסותר הוא את סיבת קיומו בעולם וסיבת קיום העולם עצמו.

וכך ציווה משה רבינו ע"ה את בני ישראל: "ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו" (דברים יא:כב). ועל פסוק זה כתב בקיצור ובסתם האבן עזרא, וז"ל: "והוא סוד גדול". עד כאן לשון המפרש הגדול, כאשר הוא משאיר גם את דבריו כסוד גדול. אך בעל ה"אבי עזר", בפירוש נפלא לפירושו של האב"ע, אומר דברים שעומדים ברומו של עולם, וחובה על כל אחד ואחד מישראל לחורתם על לוח לבו, וז"ל (שם):
"נכונים דברי הרב כי סוד ה' ליראיו הדבקים במדותיו... ובדבקות עצמו יש סוד עצום, שלא להחליף עבודת איש באחיו [כלומר, שלא להחליף את המידות השונות והמנוגדות], ולאחוז ברחמנות במקום שצריך לכעס, כגון תלמיד או על עבריין, או שלא להחזיק בענוה במקום שצריך להלביש גאות או נקמה, כמעשה פנחס. ומועטים הם בני עלייה אשר יאחזו במדות על דרך אמת ואין כושל בם, הלא המה הגדולים אשר בארץ". כמה נכונים ועמוקים הם דברי ה"אבי עזר", הנוגעים בשורש הרע המשחית את היהודי והמפריד בינו לבין אביו שבשמים. כי הקב"ה נתן לעמו ישראל תורת אמת ואמונה, שלמה וזכה, כמו שנאמר (תהלים יח:לא): "אמרת ה' צרופה", וכן (שם יב:ז): "אִמֲרות ה' אֲמָרות טהֹרות כסף צרוף בעליל לארץ מזֻקק שבעָתָיִם". וכן (שם קיט:קמ): "צרופה אמרתך מאוד", וכן (שם יט:ח): "תורת ה' תמימה משיבת נפש". ותורה שלמה זו, מורכבת משני דברים. האחד - המושג, הרעיון, הערך, המדה, והשני - המצוות המעשיות שמהוות את הפולחן היהודי.


והמדות, המושגים, הערכים, הרעיונות של התורה הם הם לב לבה של תורה, המשמשים נר לרגלינו, המאירים והמגדירים את דרכי ה' ואת הדרכים שנלך בהן.

העיקר בתורה ללמוד, ולדעת, ולהכיר את מדותיו ואת מושגיו ואת רעיונותיו של הקב"ה וללכת בדרכיו - להידבק בו. והמצוות, הפולחן, אינם אלא הביטוי החיצוני לרעיון הפנימי, כאשר הרעיון מהווה לב לבה של תורת ה', הדרך בה חייב האדם ללכת. וכאשר האדם אינו מבין את המצוה ואת הרעיון, או - יותר גרוע מזה - למד ואימץ ח"ו רעיונות ומדות זרות, מסולפות ומעוותות, הרי כאשר הוא מקיים את המצוה, הפולחן החיצוני, אינו אלא מדגיש ומבטא רעיון מוטעה או ח"ו המנוגד לאמת הנצחית של השם יתברך. וזה כעין "אין זה מברך אלא מנאץ". ואם כן, זאת כונת ואזהרת התורה בציווי "ודבקת בו", כפי שנתפרש ע"י האבן עזרא והאבי עזר, שלא להחליף את המדות ולאחוז באחת במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון ובודאי ובודאי שלא להתעלם ח"ו מהמדות או לעוות ולזייף אותם בגלל ניגוד שכלי או רגש אישי.