הגעת שר החוץ של ארה"ב, שנקרא ג'ון קֶרִי, לא"י כל הזמן, ועושה לנו צרות צרורות, ותובע שיחרור מחבלים ומסירת שטחי א"י לרוצחים, מעורר לנו שצריך לתקן את המעשים.
ע' רמב"ם הלכות תעניות (פרק א הלכה ג): אבל אם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית, הרי זו דרך אכזריות וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים, ותוסיף הצרה צרות אחרות, הוא שכתוב בתורה (ויקרא כ"ו) והלכתם עמי בקרי והלכתי עמכם בחמת קרי, כלומר כשאביא עליכם צרה כדי שתשובו אם תאמרו שהוא קרי אוסיף לכם חמת אותו קרי.
ויקרא (פרק כו כג) וְאִם בְּאֵלֶּה לֹא תִוָּסְרוּ לִי וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי קֶרִי: (כד) וְהָלַכְתִּי אַף אֲנִי עִמָּכֶם בְּקֶרִי וְהִכֵּיתִי אֶתְכֶם גַּם אָנִי שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם:
(כז) וְאִם בְּזֹאת לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי בְּקֶרִי: (כח) וְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם בַּחֲמַת קֶרִי וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף אָנִי שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם:
שבע פעמים הוזכר בפרשה המילה קרי (כאן הועתקו חלק מן המקומות), וכן נאמר שבע על חטאותיכם.
הנה בכל הפרשה לא הוזכר חטאים מפורשים רק חטאים כלליים, חוץ מאיסור אחד וזה שמיטה כמו שנאמר (לד) אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ כֹּל יְמֵי הֳשַׁמָּה וְאַתֶּם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ: (לה) כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה תִּשְׁבֹּת אֵת אֲשֶׁר לֹא שָׁבְתָה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶם בְּשִׁבְתְּכֶם עָלֶיהָ:
(מ) וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֹנָם וְאֶת עֲוֹן אֲבֹתָם בְּמַעֲלָם אֲשֶׁר מָעֲלוּ בִי וְאַף אֲשֶׁר הָלְכוּ עִמִּי בְּקֶרִי: (מא) אַף אֲנִי אֵלֵךְ עִמָּם בְּקֶרִי וְהֵבֵאתִי אֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם אוֹ אָז יִכָּנַע לְבָבָם הֶעָרֵל וְאָז יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם:(מב) וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר:(מג) וְהָאָרֶץ תֵּעָזֵב מֵהֶם וְתִרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ בָּהְשַׁמָּה מֵהֶם וְהֵם יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם יַעַן וּבְיַעַן בְּמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ וְאֶת חֻקֹּתַי גָּעֲלָה נַפְשָׁם:
רש"י (כא): ואם תלכו עמי קרי - רבותינו אמרו: עראי, במקרה, שאינו אלא לפרקים, כן תלכו עראי במצות.
וכן כל הפרשה היא המשך של פרשת בהר שכל כולו בעקבות ביטול שביעית.
רש"י (שם א): ואף הפרשיות הללו נאמרו על הסדר בתחלה הזהיר על השביעית, ואם חמד ממון ונחשד על השביעית סופו למכור מטלטליו, לכך סמך לה וכי תמכרו ממכר (ויק' כה יד), מה כתיב ביה או קנה מיד עמיתך (שם), דבר הנקנה מיד ליד. לא חזר בו, סוף מוכר אחוזתו. לא חזר בו, סוף מוכר את ביתו. לא חזר בו, סוף לוה ברבית. כל אלו האחרונות קשות מן הראשונות. לא חזר בו, סוף מוכר את עצמו. לא חזר בו, לא דיו לישראל אלא אפילו לגוי.
הנה יש לנו רמז מן השמים על מה בא גזירות על א"י, וזה משום עון שמיטה שמוכרים א"י לגוים, והקב"ה כבר לא בבעלות קבע על א"י ונתקיים וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי קֶרִי, ממילא גם עם ישראל הם לא בבעלות קבע על א"י, ונתקיים וְהָלַכְתִּי אַף אֲנִי עִמָּכֶם בְּקֶרִי, ובזה יש רמז מן השמים, שהקב"ה גלגל שהשליח שבא לכאן נקרא קֶרִי, כדי לעורר לנו על נקודה זו. וכן מבואר יסוד זה שבעלות הקב"ה על א"י ובעלות עם ישראל הם תלוין זה בזה. ע' ספרי (בהר, הובא רמב"ן ויקרא כה כג): כי לי הארץ, אל תרע עינך בה, כי גרים ותושבים אתם, אל תעשו עצמכם עיקר, אתם עמדי, דיו לעבד שיהא כרבו, כשהיא שלי, הרי היא שלכם.
וכבר נתברר לנו שני פעמים מגילוים מן השמים שהגזירות של מסירת שטחים לגוים באים בעקבות היתר מכירה, לא מדובר על גילוים דרך נבואה או חלומות, אלא דרך צירוף מקרים בצורה חזקה ביותר. וזה נקרא דבר ה', ע' העמק דבר על הפסוק (בראשית פרק כד פסוק נא) וּתְהִי אִשָּׁה לְבֶן אֲדֹנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'.
וכפי שכבר כתבנו במ"א, שבזמן מכירת הארץ להפקיע שביעית, ג' ימים לפני ר"ה של שנת השביעית תשנ"ד נעשה הסכם אוסלו (כ"ז אלול תשנ"ג 13.9.93), שהביא טרגדיה על עם ישראל כידוע לכל בר דעת, ובעקבות הסכם זה הועברו עזה ויריחו לרשות הפלסטינאית יחד עם אלפי אמצעי לחימה ושחרור אלפי רוצחים, ואח”כ הועברו הרבה עיירות לרוצחים. וכל אלו נעשו מקור לטרור ולהפצצות אוטובוסים וקצרה היריעה מהכיל. ובערב ר"ה של שנת השביעית תשס"א התחיל אינתיפאדת אל אקצה, שכל יום היה פיגוע או נסיון פיגוע במשך קרוב לשנתיים, וכל הצרות שהגיעו בעקבות זה עד לחורבן גוש קטיף. וכל זה בזמן שמכרו את הארץ להפקיע שביעית. (עוד יש להזכיר מכת הארבה בשנת השביעית תשי"ט, שהגיע עד מושב קוממיות, ושם לא פגעו כי שמרו שמיטה כהלכתה. ובזה ראו כולם בעליל שהמכה באה בגלל שמיטה).
ויסוד גם מרומז בפסוק, יסוד של שביעית הוא כמו שאמרו חז"ל (סנהדרין לט) "זרעו שש והשמיטו שבע כדי שתדעו שהארץ שלי הוא", שבזמן שהרבנות הראשית מסלקת כביכול את הקב"ה מבעלות על א"י ע"י מכירה, ונותנים זה לגוי, אז ראש הממשלה נותן חלקי א"י לגוי.
ולמדים מזה שאם יפסיקו לעשות היתר מכירה ולא יסלקו עוד הקב"ה מבעלותו ויהא בעלות של הקב"ה בקבע, ממילא יהא בעלות של עם ישראל בקבע, ולא יהא עוד הרשע קרי כאן להסיר בעלות של עם ישראל מא"י. (ע"ע כמה מאמרים בענין זה, היתר מכירה גם לדעת המתירים לא שייך היום,שמירת שביעית מקורית, המוכר א"י רק לענין הפקעה, וכו'.
ואף שאין המכירה חל כלל משום שזה פיקטיבי ואין גמירות דעת, כמבואר במאמרים הנ"ל, מ"מ יש עונש על כך שמתנהגים כמכור וכמו מכירת נפש שחייב מיתה אף שאין המכירה חל, ע' ב"ק (סח ע"ב).
גזירת גיוס ורדיפה נגד מוסדות התורה ונגד הציבור החרדי
אולם הרי יש גם גזירות נגד חלק של עם ישראל המכונים חרדים, גזירת גיוס וגזירות נגד הישיבות, ונגד כל לימוד תורה, ועוד הרבה גזירות, כמו הכנסת הרפורמים שמצדיקים חילול שבת ונשואי תערובת, ואף שהרבה מהם מתנגדים להיתר מכירה, וא"כ גם זה צריך לבדוק, שיש גם סיבות אחרות.
ואולי גם בזה צריך לבדוק אם מקיימים שביעית כהלכתו ויש אחד מן הבעיות שקונים ירקות מן הערבים, וזה גרם לבעיה של אמירה לנכרי ועוד הרבה בעיות.
ויש בזה עוד הרבה בעיות שמן הגמרא משמע שבזמן הגמרא לא קנו ירקות מן הנכרים בשנת השמיטה.
(א) בעיה ביטחונית
כעת רוב רובם של הערבים הם רוצחים, ובפרט אלו של רצועת עזה ושאר שטחים, וקניה המונית מהם מחזק אותם, ובכסף זה הם קונים נשק להרוג יהודים, והוא בבחינת לא תאכלו על הדם, שע"י אכילת הפירות מביאים לידי הריגת יהודים.
אולם טענה זו על אחרים יכול לומר רק מי שבכל שש שנים נזהר שלא לקנות שום דבר מערבים וכן שלא להפעיל ערבי לאיזה פעולה ועבודה וכו' אבל מי שקונה בשש שנים מערבים או מפעיל ערבי באיזה פעולה ומלאכה ונותן לו פרנסה בזה, ורק כשמגיע להיתר מכירה אז צועק על אלו שקונים מערבים כדי להצדיק היתר מכירה, הוא פשוט סותר את עצמו והטענה שלו לא שוה כלום. ואלו שנזהרים בזה הם מעט מאוד.
(ב) יש איסור לקנות פירות שביעית בא"י מגוים ועכ"פ כשהרבה שדות הם של יהודים
עצם הקניה מגוים בשביעית הוא בעייתי מאוד. ויש שני הוכחות לאיסור זה.
(א) איתא בתוספתא (שביעית פ"ו הל' י"ב) אין מוכרים ואין לוקחים מן הכותים ומן הנכרי פירות שביעית.
והמנחת ביכורים מפרש שם, משום שמוסר פירות שביעית לגוי, כי הדמים נתפסים בקדושת שביעית וכ"כ בשל"ה (ח"א שער האותיות דף נ"ז טור ב') וכך יוצא מביאור הגר"א (דמאי פ"א הל' א') במעשה דריב"ל, דאוקים מה שקנה פירות שביעית מקרקע של נכרי, בסוריא, אבל בא"י אסור לקנות מגוי, (ודלא כהחז"א (שביעית ס' ד' ס"ק ד' ד"ה ועובדא דריב"ל) ואכמ"ל.
אולם המהרי"ט (חי בדור של הב"י, ח"א ס"ס מ"ג) הובא בפאת השולחן (בית ישראל ס' כ"ג ד סוף ס"ק כ"ט) כתב, שטעם האיסור משום שיש חשש שהגוי קונה מישראל חשוד, וכ"כ בחז"א (ס' י' ס"ק י"ד) ומשום זה הוסיף המהרי"ט שבזמננו (היינו זמן המהרי"ט) שרוב השדות של גוים, מותר לקנות מהם. (וע' בחידושים וביאורים של הגאון ר' חיים גריינימן שליט"א (שביעית ס' ט') מה שכתב בענין זה).
ולפ"ז בזמננו שרוב השדות של ארץ ישראל הם ברשות ישראל חשודים או שסומכים על היתר מכירה (שכבר נתברר שאינו שוה כלום) אסור לקנות מגוי גם לדעת המהרי"ט. וכ"ש לפי המנחת ביכורים והשל"ה והגר"א אסור בכל גווני.
(המציאות הזאת שגוי קונה מיהודי ומוכר ליהודים אינו רחוק כלל, ובשביעית שעבר סיפר לי חקלאי יהודי, שהגיע אליו ערבי להציע לו, שכיון שעכשיו שנת השביעית, והחרדים קונים רק מערבים, שיזרע הוא וימכור לו והוא יחזור וימכור לחרדים, וכן ידוע מעשים רבים בכיוון זה).
הראייה של החז"א מירושלמי שמותר לקנות מן הגוי צע"ג, ירושלמי (דמאי פ"ב הל' א'): והא תנינן אורז וכמון ופרשתנון הוי שייריה היא הרי אלו בשביעית היתר בשאר שני שבוע דמאי. הרי אלו בשביעית היתר ויהיו בשביעית שביעית. שביעית ישראל משמטין ועכו"ם פטור וישראל ועכו"ם רבים על כותיים. בשאר שני שבוע דמאי דיהודאי ישראל מתקנין ועכו"ם פטורין ישראל ועכו"ם רבים על כותיים.
והחז"א למד שקונה מגוי, אולם לא מובן, ששם לא הוזכר שקונים מן הגוי אלא כתוב סתם ויש מקום לפרש, שמי שמצא פירות ברחוב במקום שיש גוים כותים וישראל, מותר, משום שישראל משמט וגוי פטור שאין בו שביעית וכותי הוא מיעוט.
(ומה שכתוב שמגוי מותר היינו שאין זה ספיחים אבל יתכן שיש בזה קדושת שביעית).
(ב) יש ראיה מן הגמרא (נדרים נ"ג) וכן ירושלמי (נדרים פ"ו הל' ח' ושביעית פ"ו הל' ו') שבזמן רבי שנהגו לשמור שביעית לא היה אספקה מפירות נכרים, אף שכמחצה מן השדות היו של גוים.
וז"ל הגמ': הנודר מן הירק בשאר השבוע אסור בירקות הגינה ומותר בירקות השדה, ובשביעית אסור בירקות השדה ומותר בירקות הגינה, אמר רב אבהו משום רבי חנינא בן גמליאל, לא שנא אלא במקום שאין מביאים ירק מחו"ל אבל במקום שמביאים ירק מחו"ל אסור.
וכן כתוב בירושלמי שם, ומבואר שם שבמקום שהביאו ירק מחו"ל היינו אחר שהתיר רבי.
ביאור הענין, שהנודר מן הירק סתמא מתכוון לירקות החשובים, שהן דרכן לזרוע, וזה נקרא ירקות גינה, אבל ירקות שדה שאין דרכן לזרוע, שהן מינים שאינן חשובים, לא התכוון בהם, ומש"ה מותרים, אבל בשביעית שאין זורעים ירקות גינה, ובדרך כלל יש רק ירקות שאינם חשובים שצומחים מעצמן, לא התכוון רק לירקות שדה, ומש"ה ירקות גינה מותרים מצד הנדר. וכ"ת הרי הם אסורים מצד שהם ספיחי שביעית, י"ל דאיירי בירקות של ד' שדות, דהיינו שדה בור ושדה ניר וכו' שלא גזרו עליהם משום ספיחים (ע' רמב"ם פ"ד הל' ד'), אולם אינם שכיחים והנודר לא נתכוון לאסור אותם, ועל זה אמר רב אבהו, שבמקום שמביאים ירק מחו"ל, שכיח גם ירקות גינה, וממילא נתכוון לאוסרם.
ועכשיו, אילו היה בקלות אפשר לקנות מגוים, למה לא נתכוון לאסור ירקות גינה שקונים מגוים, ומאי עדיפות מזמן שקונים מחו"ל, אלא ודאי שיש איסור לקנות אצל גוים בא"י.
וא"א לומר שלא היו שדות של גוים באותו תקופה, דע' ירושלמי (דמאי פ"ב הל' א') דפליגי רבי יוחנן ורבי לעזר אם רוב שדות היו של גוים או של ישראל, ומסיק שם שלא היה בידם להכריע, ומביאים גם ברייתות לענין זה, אלמא שבין בתקופת הברייתות ובין בתקופת ראשוני האמוראים היו כמחצית שדות בא"י של גוים, ובכל זאת לא קנו מהם רק מחו"ל, אלמא שיש איזה איסור לקנות ירקות מגוים בשביעית וכמבואר בתוספתא הנ"ל.
וכן אמרינן בירושלמי (שם) שלא עושים שנה מעוברת בשביעית מחמת שקשה שלא לאכול ירקות, וכשרבי התיר להביא ירק מחו"ל עושים שמיטה מעוברת, ורואים מזה שלא קנו ירקות מגוים, אף שהיו לחוצים לאכול ירקות (ע"ע לקמן) וע"כ שיש איסור בזה.
(ג) בעיה של אמירה לנכרי לזרוע שדות
כשמדובר בקניה סיטונאית, בדרך כלל מדברים מפורש עם הגוים שיזרעו הרבה ויקנו מהם, וזה אסור, דהרי איתא בשביעית (פ"ד מ"ג ופ"ה מ"ט וגיטין ס"א.) מחזיקין ידי נכרים בשביעית ופליגי בירושלמי, דעה ראשונה, שאומר לגוי יישר, והיינו כמו שכתב הרמב"ם (פ"ח הל' ח) שראהו חורש או זורע אומר לו תתחזק או תצליח, ודעה שניה בירושלמי שאומר לו תחרוש ואני אקנה ממך לאחר שביעית.
והנה רוב ראשונים פסקו כדעה ראשונה שרק מותר לומר לו יישר (ע' ר"ש שביעית שם) והטעם שפסקו כך, משום שבבלי (גיטין ס"ב.) ס"ל כדעה זו, אבל אפילו לדעה שניה שמתיר לומר חרוש ואקנה לאחר שביעית, (כך פסק הסמ"ג עשין קמ"ח) משמע שרק שאקנה לאחר שביעית, אבל לא שיקנה בשביעית עצמו, וא"כ אם אומרים מפורש שיזרע ויקנו ממנו בשביעת אסור לכל הדעות. וכ"כ בחוט שני מהגאון ר' נסים קרליץ שליט"א (על הרמב"ם פ"ח הל' ח, עמוד שע"ה), אולם הוסיף שם, שאולי אם אומרים לו להביא פירות שאין בהם ספיחים ויש אפשרות להגוי להביא מששית או מחו"ל, אין זה אמירה ישירה לזרוע ע"ש.
ולא הבנתי המציאות הזאת, שאם איירי שיש אפשרות להביא מששית או מחו"ל, א"כ איירי שאין משגיחים על הגוי שיביא משדהו, וא"כ יכול להביא גם מיהודים, ואם יש אפשרות כזו, בודאי אסור לקנות ממנו, ע' לעיל שגם לדעת המהרי"ט המפרש התוספתא שאסור לקנות מגוי, שזה רק במקום שיש חשש שיקנה מיהודים, ועכ"פ במקרה כזה אסור לקנות מגוי, וא"כ כאן בודאי אסור, וכל מה שרוצים להתיר, משום שטוענים שיש השגחה שיביא משדהו, או כפי ששמעתי שיש שסומכים במצבים שירקות של הגוי הם יותר בזול, ובמחיר זה א"א להביא מיהודים, וא"כ במקרה זה גם א"א לו במחיר זה להביא מחו"ל, וכן מששית בדרך כלל אפשר להכיר, שאם היא סחורה טריה לא בא מששית, וא"כ שוב במה שאומרים לו שיביא ירקות בשביעית, נקרא אמירה ישירה שיזרע ויקנה ממנו בשביעית, וצע"ג.
(ג"כ מכאן משמע לכאורה שאסור לקנות מגוי בשביעית, שלדעה שניה שמתיר לומר שתחרוש ואקנה ממך לאחר שביעית, למה לא הותר לומר תזרע ואקנה ממך בשביעית, ובפשטות משום שאסור לקנות מגוי בשביעית).
(ד) כל ההיתר שאין קדושת שביעית בפירות נכרי הוא דחוק
בירושלים סומכים על הדעה של הב"י שאין קדושת שביעית בפירות נכרים, אולם ידוע שרוב האחרונים חלקו על זה, המהרי"ט והמבי"ט והשל"ה והחרדים, ומהר"י קורקוס (הובא בכ"מ פ"ז הל' ג'). ובדור האחרון החז"א (ס' ג' ס"ק כ"ה וס' כ' ס"ק ז') רק סמכו על המנהג, אבל זה היתר דחוק. וא"כ לדעת האוסרין צריך ליזהר מאיסור סחורה ושאר דברים שנוהגים קדושת שביעית, וידוע שאין נוהגין כן בירושלים.
ועל כן אנו צריכים להשתדל להשתמש בירקות טריים רק מחו"ל או מדרום הערבה. ואם לא מוצאים, אין לאכול כלל ירקות טריים, רק מה שאפשר לשמור משישית, מבתי קירור וקופסאות, קטניות יבשים וכדו'. ומחו"ל יש היום מטוסים וחברות שמביאים סחורה טריה בסיטנאות.
(ה) משמעות התורה שאין הכרח גמור לאכול ירקות טריים בשביעית
כך משמע פשטות הפסוקים "וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית הן לא נזרע ולא נאסוף את תבואתינו: וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים", ולכאורה קשה, עדיין אין תירוץ לירקות טריים, שאפילו אם יש כפליים עגבניות בשישית, אין אפשרות לשמור אותם עד שנת השביעית, אלא ודאי שזה מן המסירות נפש לשמירת שביעית שלא לאכול ירקות טריים בשנת השביעית, וא"כ כפי שכתבנו שאסור לקנות פירות שביעית מגוים, אם א"א להשיג מחו"ל או דרום הערבה, לא יאכל ירקות טריים בשביעית. וכן מבואר בגמ' נדרים וירושלמי שם שהובא לעיל (ס' ב' ס"ק ב').
ע"כ בענין קניה מן הערבים.
(מקור)
ונשמח להשתדל לענות על שאלות בכל הקשור למקדש ולפעילות המכון.
) [