תקבעי כמו שאמרו לך, לאחר הווסתאשה שלואחרונה
חיבוק❤️
הפחד לאבד התקהה לכן מתישהוא?אנונימי (פותח)
האובדנים שלי היו מוקדמים
כבר אמורה להרגיש במקום יציב
אבל עדיין לפעמים מתגנבת מחשבה של מה יקרה אם
זה גורם לי לפחד מצמית, משתק
לפני בדיקה לפעמים עולה מחשבה מה יקרה אם נשמע שזה נגמר?
ואני שואלת
זהו? נשרטתי לגמרי?
זה לא יעבור?
מרגישה תנועות פעם ב.. ועדיין לא ברור
אולי כשיהיה יותר זה יעבור?
לא.. בגלל זה צריך להתמודד עם החרדה/הפחד..ישועת ה' כהרף
ולא לאפשר לה לשלוט בנו..
כי החרדה רק מחפשת מקום לבוא לידי ביטוי..
בכל שלב של ההריון.. לידה.. גידול.. יש לה סיבה אחרת לבוא לידי ביטוי..
לא אתן לך רעיונות משלי לחרדה שיכולה להיות בכל שלב..
צריך לנסות להירגע.. להסיח את הדעת.. להתפלל.. לתת צדקה.. ומבחינתי גם להרים ידיים.. מה שיקרה יקרה.. אני לא יכולה להיות בחרדה מפני מה שאולי יקרה.. כשיקרה, נצטרך להתמודד.. עד אז, לנסות לשמור על אופטימיות..
כשהייתה לי את ההפלה, אמרתי לה' תודה על החודשים שהייתי כ"כ שמחה בהריון.. שהייתי כ"כ מלאת תקווה.. מלאת ציפייה לקראת הבאות.. לא הייתי רוצה להפסיד את החודשים האלו בחודשי חרדה וסבל..
באמת?! פחדתי שתכעסי או תעלבי..ישועת ה' כהרףאחרונה
הכל מניסיון אישי ועבודה עצמית..
עדין, לכל אחד מתאים סגנון אחר..
חג שמח ושבת שלום..
(אנונימית 2)קודם כל את צודקת ככל שעובר הזמן יותר קל...אנונימי (3)
אבל גם יכול לקרות משהו קטן שפתאום יזכיר לך מה שעברת ותיכנסי לחרדה.. מניסיון... אבל זה גם לא בטוח שיקרה.. לי היה לפני כמה ימים תחושה כאילו יש לי ירידת מים נכנסתי לסרטים... אבל זה היה שטות.. בעלי הרגיע. בסוף קמתי חדשה והבנתי שזה היה משהו אחר וסתם נכנסתי לסרטים...
ממליצה להגיד לעצמך הרבה הרפו ודעו כי אני ה'.. לי זה כמו סגולה שמשחררת לחץ...
הרבה עבודה יש לנו המפילות... אבל כדי להישאר שפויות אנחנו חייבות למצוא את הדרך להירגע.. להפסיק להיכנס למחשבות ... אומרת את זה גם לעצמי... לא רק לך.. הלוואי ונצליח... בעזרת ה'
דימום אחרי גרידהשיויתי לנגדי
לאחר ניתוח גרידה בשבוע 18 (עוברית מתאימה ל16).
לפני יותר משבוע וחצי.
הדימום הפסיק ואז חזר (ממש קל אבל קיים. זה היה ככה מההתחלה).
גם כשהפסיק לא חלמתי לנסות לעשות הפסק. גם מבחינה רגשית וגם כי אמרו לי שהדימום אורך בערך שבועיים.
אז כשהדימום הנוכחי יפסיק- מאמינה שיעברו שבועיים פחות או יותר. אבל האם הוא עלול לחזור?
לא בנויה רגשית לספירה שלא תהיה חלקה. לחלוטין. אין לי כוחות לזה. גם אם אצטרך לחכות חודש
וכל כך בא לי חופשה זוגיתתתתת. כשאנחנו מותרים. זקוקה לזה נואשוצ
לי לקח שבועיים דימום גרידה בשבוע 17אמא בשעה טובה
אני רק חיבוק🙏❤️אשה שלו
מצטרפתאין ייאוש בעולם
לי גם היה ולקח לי קצת פחותמ שבועיים להתחיל לספורמי21
וחיבוק תיהי חזקהמי21אחרונה
כןאמא של בנותי
במהלך ההריון של הבכורה שלי כרתו לי את השחלה השמאלית עקב ציסטות חוזרות שחלקן היו קצת ממאירות (ב"ה לא היתה שום התפשטות מחוץ לשחלה.)
חודשיים אחרי הלידה נקלטתי שוב - אך עברתי הפלה.
חודשיים אחרי הגרידה הריתי פעם נוספת - וילדתי את ביתי המקסימה לפני ארבעה חודשים.
כן, זה בהחלט אפשרי להרות עם שחלה אחת בלבד.
(אגב, אמרו לי שבנים יוצאים משחלה ימנית ובנות משחלה שמאלית. אם עוד מישהי שמעה את זה - מדובר בשטות מוחלטת, הבת השניה שלי היתה ב100% מהשחלה הימנית...)
וואי, איזה סיפור מרגש ונותן תקווה! תודה לך יקרה. עשית בי אורציפי כהן
צר לי על הדרך שעברת, ואני שמחה לשמוע על לידת בתך.
תגדלו אותה בטוב.
באיחולי ימים טובים,
ציפי
היי יקרה, חיבוק על הסיפור!! כמה לא קל!!ציפי כהן
הביוץ מגיע כל פעם מצד אחר, כך שלכאורה אם יש לך ביוץ השחלה אכן עובדת וניתן להיכנס איתה להריון.
מה הרופאים שלך אומרים?
לא קל לאבד, לא קל להמתין כה הרבה זמן, לא קל להתקרב לתאריך האובדן.
אולי כדאי לקראת התאריך להחליט על עשיה של משהו לזכר העובר? אולי מעשה סמלי משותף כלשהו יכול לתת כח ומעט תחושה שזוכרים, שיודעים, שהוא היה קיים והשאיר חותם.
את מוזמנת לכתוב פה על תחושותייך ורגשותייך סביב התאריך, ובכלל.
אוי. בהחלט כואב ודוקר!! לא קל להיות בתקופת המתנה.ציפי כהן
מצטערת לשמוע על מה שעברתYaelL
את בטוחה שכרתו לך שחלה? זה מאוד לא סביר, בדרך כלל כשמנתחים הריון חוץ רחמי כורתים חצוצרה ולא שחלה. הריונות חוץ רחמיים בדרך כלל מתפתחים בחצוצרה, 95% מהמקרים.
אפשר בהחלט לבקש מעקב זקיקים.ציפי כהן
מכירה מקרוב משהיא שההריון התפוצץחלושי
ימלא ה' חסרונכם
בחצוצרה לא בשחלהחלושיאחרונה
עברתי הפלה לפני שבועיים, אני מרגישה שחזרתי לעצמי, אבלאנונימי (פותח)
משדרים כאילו אני צריכה להיות יותר מסכנה או עצובה ממה שאני.
אני נורמלית שתוך שבועיים מרגישה שזה מאחורי?
המחשבות שעזרו לי להתקדם מהר הלאה-
מה אנחנו מבינים בחשבונות שמים?
עובר קטן שהגיע אלי לבטן לקצת זמן , תיקון שלו ושלנו
ב"ה שיש ילדים בריאים ושמחים בבית
אני רואה חברות שעוברות הפלות או חוות קשיים ועדיין אין להן ילדים
אז פעם אחת גם אני עוברת את זה
ה' נתן, ה' לקח יהי שם ה' מבורך
:משהו נראה לא נורמלי?
זה באמת מאד שונה כשאין ילדיםאין ייאוש בעולם
אולי זה פשוט האישיות שלך, אולי את ממש לוקחת דברים באמונה..
או שאת מדחיקה.
רק את יכולה להקשיב לעצמך ולדעת..
בכל מקרה יפה שהסביבה אומרת לך לנוח, בדכ הסביבה מנסה לדחוק אותך דווקא להמשיך הלאה ולא נותנת לך מקום להתאבל.
היי יקרה, כל אחת והאישיות שלה, חוויותיה, הסביבה שלה,ציפי כהן
לכל אחת יש את צורת ההתמודדות שלה ואת הקצב שלה. לכן זה מאוד אינדיבידואלי ולא גורף לכולן.
אני שמחה לשמוע שהסביבה מאפשרת ומבינה את הצורך במנוחה, בצבירת כוחות, בנתינת מקום לאבל על מה שאיבדת... זה נהדר ומראה על סביבה בריאה שמבינה שעברת דבר לא פשוט. לא מובן מאליו.
עם זאת, את חשה שעבר מספיק זמן ואת יכולה להמשיך הלאה, וזה מה שנכון לך! זה הקצב שלך, עשית מה שאת זקוקה וטוב שאת קשובה לעצמך.
אני חושבת שאת בסדר גמור.
לא כולן לוקחות את ההפלה באותה הדרך. כל אחת והקצב שלה, והדרך שלה.
המשיכי בדרכך עם הכוחות והיכולות שלך.
רק תני לעצמך את האפשרות כן להרגיש חלשה או כואבת בשלבים אחרים, או היי מודעת לכך שכרגע את בסדר ומרגישה שזה מאחורייך, ולפעמים (לא תמיד, רק לפעמים) יש גלים שמגיעים ושוטפים חזרה אל תוך כאב או צער או אבל.
זה בסדר שהם מגיעים, אבל זה לא דבר ליניארי שבא והולך ונגמר. זה יכול לבוא בגלים. וזה בסדר גמור.
תני לזה להיות אם זה מגיע, לכמה זמן שצריך. אחר כך זה יחלוף ושוב תחזרי להרגיש רגשות אחרים.
היי בתנועה, זה בסדר להיות באזורים שונים של רגשות.
ואם את בסדר עם מה שקרה, זה נהדר.
טוב שיש לך אמונות וכוחות שמאפשרים לך להתגבר ולהמשיך הלאה.
חיבוק חם על מה שעברת!
❤
אני גם קצת כזאת, וחשוב לי להגידנועה נועהאחרונה
שצריך להיות עם המון הקשבה ותשומת לב. כי יכול להיות שעכשיו זה בסדר, אבל עוד חודש פתאום שוב לא יהיה כל כך בסדר, וצריך קשב לזה. לא שהמצב של עכשיו הוא לא נכון, אלא שהוא לא בהכרח יהיה סטטי. לכל אדם יש את מסלול ההתמודדות שלו עם אובדן (לא רק אובדן הריון, אלא אובדן בכלל) ורק את יודעת מה נכון לך. זה טוב שהסביבה נותנת מקום לאבל, וזה טוב שלך יש את המקום שלך ואת יודעת שלך זה לא נכון. אם תמשיכי להקשיב לעצמך ולהיות במקום שלך אני מאמינה שתעברי את זה בצורה הכי טובה שיש.
מחפשת מענה טיפולישיויתי לנגדי
עברתי גרידה כשהייתי בסוף שבוע 18.
רוצה עוד היריון אך מפחדת להיות מוצפת בחרדות. גם ככה יש לי נטיה לזה.
למישהי יש המלצה? על סוג טיפול? מטפל ספיציפי?
הייאין ייאוש בעולם
אבל מעודדת אותך ללכת, זה חשוב.
הריון אחרי הפלות הוא הריון חרדתי, אבל כדאי שיהיה כמה שפחות כזה בשביל שגם נהנה ממנו
היי יקרה, אני מטפלת. את יכולה לפנות אלי ואעזור לך למצואציפי כהן
מה שיתאים לך.
מוזמנת לפנות דרך מספר הטלפון שמצורף למטה ואבדוק איתך מה הצרכים שלך.
חיבוק חם!!
במחשבה נוספת, מוסיפה כמה שאלות ותובנות לגבי טיפול-ציפי כהןאחרונה
אם תרצי טיפול פנים אל פנים, באיזה אזור את גרה?
ישנם סוגי טיפול רבים וסוגי מטפלים רבים.
יש טיפול בדיבור (פסיכותרפיה), בעזרת הדיבור על הדברים שאת חווה בהווה וחווית בעבר, ניתן לעבד ולרכך את הפחדים מהעתיד, למצוא דרכים לסייע לך ולקבל כוחות להתמודדות. כל זה בתוך קשר ואמון שנבנה בינך לבין המטפל.ת.
טיפול באמצעות אמנויות (מוזיקה או אמנות או דרמה או תנועה), באמצעות יצירה או התבוננות ביצירה מוצאים את הכוחות, את היכולת להתמודד, מעבדים חוויות ויוצרים משמעות חדשה.
ישנם טיפולים ממוקדים (cbt, emdr ועוד) שבהם עושים תהליך ממוקד.
בעיניי טיפול הוא מרחב תומך ומאפשר לתכנים פנימיים לצאת החוצה בדרך שומרת, לא שופטת, אמפתית וקרובה. הכל במקום מוגן ששומר על התכנים שתביאי, מתבונן בהם ומברר איתך את המשמעויות שלהם. הכל בתוך קשר עדין שנבנה יחד- את והמטפל.ת יחד.
לאור כל זה, לעיתים מציאת מטפל.ת מתאימ.ה זה דבר מורכב.
לכן הזמנתי אותך ליצור קשר כדי לשמוע ממך על הצרכים שלך ועל מה בדיוק את מחפשת. כך נוכל יחד למקד, ואוכל אולי לתת כיוון כדי לעזור לך למצוא מטפל.ת מתאימ.ה לצרכייך ככל שניתן.
פרגניל . קיבלתי מפרופסור כארפ. נראה לי זה גםMamina
פרגניל זה לא פרוגסטרוןYaelL
זה הורמון ההריון (HCG) שעשוי באופן סינטטי.
נכוןאין ייאוש בעולם
כדורי דופסטון. זה כדורים של פרוגסטרוןאין ייאוש בעולם
השאלה באיזה שבוע את ?
קיבלת אותם והיתה לך הפלה בכל זאת?אין ייאוש בעולם
אה אם לא קיבלת מתחילת ההריון אז זה שונהאין ייאוש בעולם
לא נתת כ"כ רקע.. עברת בדיקות? היית אצל מומחה?
כי לכל מומחה יש גישת טיפול אחרת...
בהצלחה ממשאין ייאוש בעולם
אגב, כשאת קובעת תור למומחהאין ייאוש בעולם
במיוחד בפרטי
לי נתנו פרגניל בלבד ומאז דימום מאסיבי נוסףMamina
יש את פרו'פ כארפ, פרופ קונפורמינץ מי שאני שמעתי שהם מומחים בתחום ו'אין יאוש בעולם' הוסיפה את בשירי..
יש לי אני חושבת 4 זריקות עדיין בתוקף אם את צריכה תפני אליי באמא בשעה טובה
חיבוק, מקווה שהסתדרת.ציפי כהן
המון הצלחה וחיבוק חם!!
הריון חוץ רחמי ליד השחלה והפלה ספונטניתMari
רציתי לשתף אתכן בסיפור שלי,
לצערי על הניסיון הראשון שלנו נקלטתי והתברר שההריון הוא חוץ רחמי.
אני בסך הכל בריאה ללא מחלות רקע ולפי סיכום הרופא מדובר בחוסר מזל.
כשבדקתי בטא היו עליות גבוליות, הכפילה כל 72 שעות .
אושפזתי בבית חולים ביום העצמאות עם כאבים חזקים בצד שמאל, בטא 813 ולא מוצאים כלום בUS.
כשהכאבים חלפו נשלחתי הבייתה למעקב בטא ו US בקהילה.
בטא 3 ימים אחרי שחרור הכפילה ל 1623 ו3 ימים לאחר מכן התחילה לרדת (1251). יום למחרת אושפזתי שוב עם כאבים חזקים באותו המקום בדיוק!!
שוב נתנו וולטרן ואופטלגין ולא מצאו עדיין כלום בסריקה.
יום למחרת בסריקה ה7 שלי ולאחר ייאוש רב, נמצא ממצא מאחורי שחלה שמאל (מסתבר שלא ראו את השק כי הוא הססתר ממש מאחורה!)
בטא ביום הסריקה הייתה 315.
שוחררתי הבייתה, הרופא אמר שמדובר בהפלה טבעית של הריון חוץ רחמי ושהוא אמור להתמוסס לבד ולצאת, ביקש מעקב בטא עד לאיפוס במעקב של קופת חולים ובדיקה אצל רופא נשים לוודא שהכל יצא.
מיום השחרור התחיל דימום טרי כמו שיא המחזור וכאבים חזקים ממש כמו של מחזור עם התכווצויות שאפילו הכדור החזק שלי לא עזר כל כך.
רציתי לדעת האם יש פה מישהי שעברה דבר דומה? האם הריון חוץ רחמי שהיה לה באמת התמוסס לבד ללא התערבות? כמה זמן יש דימום אחרי הפלה טבעית?
מתי נכנסת להריון אחרי הפלה?
אשמח לשמוע מקרים וחיזוקים יתקבלו בברכה🙌
לא נתנו הנחיות בבית חולים מה לעשות אם יש כאבים ודימום חזק?נועה נועה
אין לי ניסיון אבל הייתי מתייעצת עם גורם רפואי אפילו בטלפון, מוקד אחיות או רופא או משהו. אל תקחי סיכון.
רפואה שלמה![]()
לי קרה!אנונימי (3)
תכלס הבטא שלי היתה נמוכה יותר, והתחילה מ380 בערך, לאט לאט ירדה ללא שום טיפול ב"ה. אחרי שבועיים היתה שלילית.
המחזור שהגיע היה נראה קצת צמיגי ועם קרישי דם, אבל נמשך רגיל.
ו... מיד נכנסתי להריון חדש משמח ותקין.
בשורות טובות!
היי יקרה. אני מכירה סיפורים של הריון חוץ רחמי שאחריו היהציפי כהן
זו חוויה קשה לעבור,והתיאורים של הכאבים שאת סובלת- ממש קשה לדמיין. משתתפת בכאבך וצערך!!
אני חושבת שכמו שהרופאים אמרו, ההריון כבר בתהליך יציאה, והוא ייספג. זה תבליך כואב וקשה, פיזית ורגשית.
אני מקווה מאוד שמישהו תומך בך, שאת זוכרת לנוח הרבה, שיש לך מה שאת צריכה מהפן הפיזי, וכמה שיותר תמיכה מהפן הנפשי.
אל תתאמצי יותר מדי. תני לעצמך מנוחה. מגיע לך. היי עם מה שקורה עכשיו, תני גם לבכי או לעצב להיות. זה הזמן לבכות ולכאוב על מה שחווית.
זה באמת כל כך כואב.
חיבוקים חמים. מה שלומך?
אמן! שמחה לשמוע שעכשיו טוב יותר. וכמה טוב שיש לך תמיכה.ציפי כהן
אובדני הריון מהצד של האבאאמיתישמ
היי כולם, אני יודע שרוב המשתתפים כאן בפורום הן נשים, אבל אולי דרככן ההודעה הזאת יכולה גם להגיע לבני הזוג שלכן. תודה..
לפני 5 שנים אשתי ואני עברנו לידה שקטה. בתקופה שאחרי דבר אחד שעלה הרבה זה המקום שלי, כגבר וכאבא, בתוך האובדן הזה. איך שהאובדן הוא אובדן גם שלי ומשפיע עלי. בשנה האחרונה הספקנו לעבור גם שתי הפלות, משהו שעוד יותר מזוהה רק עם בת הזוג, וגיליתי עד כמה זה משפיע עלי ביומיום.
היום אני לקראת סוף התואר השני שלי בפסיכולוגיה רפואית, עובד על עבודת התזה, ובעבודה החלטתי לשאול שאלה שכמעט ולא שאלו לפני בספרות - איך אובדן הריון משפיע על הבריאות הנפשית של הגבר.
אני חושב שעצם השאלה נותנת מקום למשהו שכמעט ולא מדובר, ואני מקווה שהתוצאות שיהיו יתנו ביטוי לאופן שאובדן הריון משפיע על גברים, גם מצד היותם בני זוג וגם מצד היותם אבות.
המחקר הוא של בית הספר למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית תל-אביב יפו. ההשתתפות במחקר מיועדת לגברים בגילאי 20-40 אשר בת זוגם אינה בהיריון כעת, וכרוכה במילוי שאלון שאורך כ-15 דקות. השאלון אנונימי לחלוטין וצריך לענות על כל החלקים כדי שיהיה אפשר להשתמש בנתונים.
חשוב מאדאין ייאוש בעולם
והיחס החברתי ש'תהיה גבר' דורשת ממנו להחלים מהר יותר..
בהחלט בהחלט חשוב.
תודהאמיתישמ
שלום לך. הנושא סופר חשוב, תודה על השיתוף ועל המחקר.ציפי כהן
ואני לא אוהבת שמפרסמים מחקרים בלי ידיעתי.
חורגת כרגע ממנהגי למחוק שרשורים של פרסום מחקר לפני שפנו אלי, כי לא ידעת שאני מעדיפה לבדוק אותו קודם בעצמי... אז לא אמחק את הבקשה שלך.
אבל בפעם הבאה מבקשת לפנות אלי באופן אישי לפני פרסום הפניה למחקר.
(הסיבה: רצון לשמור ולהגן על הא.נשים. זה הכל)
בנוגע למחקרים שפורסמו בנושא התמודדות האבא עם אובדן ההריון- קראתי מחקרים כאלה (בעיקר מחו"ל) כשעשיתי עבודת מחקר משלי בנושא לידות שקטות, אך אני מכירה מישהי שעשתה מחקר על התמודדות האבות, פה בישראל. היא הרצתה בכנס שהופעתי בו של רופאים ואחיות בנושא אובדן הריון, בהדסה הר הצופים. אם תרצה פרטים אתן לך בשמחה.
סליחהאמיתישמ
באמת לא ידעתי ואני גם מבין את ההסתייגות מלפרסם מחקרים, ואני מקווה שכתבתי מספיק ברגישות וממקום אישי כדי שזה לא יהיה פוגע.
לגבי זאת שהרצתה, איכשהו הגעתי אליה מאחד הפוסטים בפייסבוק שכתבתי על הנושא והמחקר ובאמת דיברנו על המחקר המדהים שלה.
תודה על ההבנה, וסליחה על הפרסום בלי לשאול,
ואני מאחל לכולם.ן בשורות טובות והרבה חיבוק מכל הנוכחים כאן בפורום
הכל בסדר תודה לך על הרגישות וההבנה. מאחלת בשורות טובות!ציפי כהן
תודה! ואם מישהי כאן תוכל לשאול את בן זוגה על המחקר זה יכולאמיתישמ
ממש לעזור. תודה רבה רבה!
נכון. בגלל סיבות של שיטות מחקר.אמיתישמאחרונה
תודה רבה רבה בכל מקרה ושיהיו לכם המון בשורות טובות!!
הגיוני . יש כאלה שמתחיל להן בשבוע 23..Mamina
אז הגיוני מאוד שעוד לא הרגשת כלוםMamina
התנועות הראשוניות מרגישות כמו פרפרים
... עיקצוצים.. בטן מקרקרת רק ממש ממש למטה ברחם... ככה אני הבנתי שזה תנועות וכל שבוע זה מתגבר ומתגבר עד שאיפשר לפספס כבר וישר מבינים.. תנסי לשים לב אולי כבר יש לך.. וחשבת שאולי זה בטן מקרקרת.. חחח
לאט לאט, כל שבוע בנפרד. מאמינה שתוך שבועות ספוריםציפי כהןאחרונה
חיבוקים על ההמתנה, היי עם מה שעכשיו למרות שלפעמים ממש קשה לחכות.
זה בסדר שעדיין אין תנועות, אני יודעת שבדרך כלל אומרים שהן מתחילות משבוע 24 ואילך, ויש כאלה שלפני.
תודה על המענהאנונימי (פותח)
יש לנו ילדים בריאים ב"ה.
בהריון שהופסק עשינו מי שפיר והיה תקין ומזמן גם בדיקות גנטיות של הקופה.
שלחתי את בעלי להתייעץ עם מכון פועה ואולי יעזרו לנו להחליט אם כן או לא.
זה השם משתמש שליניסן123
אשמח לקבל מידע ממך.
חיבוק, אני לא מכירה את הבדיקה. אם צריך אוכל לקשר ביניכןציפי כהן
מה הקוד של המשתמש אנונימי?miki052
אין קוד, את כותבת בשם משתמש שלך. ומשמאל יש לךאין ייאוש בעולם
תודה!!miki052
לא הצלחתי לראות היכן רשום אנונימי
miki052
כשכותבים תגובה, ממש מעל המילה "כותרת", בצד שמאלציפי כהן
צריך ללחוץ על הריבוע והוא יסמן בתוכו וי.
כך זה יהיה רשום כאנונימי.
מצאתי. תודה רבה!!miki052אחרונה
וואו. האמת שאני ממש רזונת.. 40 פלוס קילואנונימי (3)
יש לי חברה שלא הרגישה כמעט כל ההיריון.. והלכה כל יומיים להיבדק מלחץ... אמרה שהעוברית היתה במצב שינה כל הזמן וזה גם קורה. יש לך בטן?? זה נראה לי המדד כרגע... לי יצאה ברוך ה'. את לדעתי כל רגע תרגישי תנועות בימים הקרובים...
אבל אני לא מסוגלת לספר... כמוך... משהו עוצר אותי.. חברות שלי פחות טובות יודעות. קל לי יותר עם זרים מאשר עם הקרובים לי.. לא יודעת למה... לא יודעת מתי אראה אותם... לא בא לי לספר. אין לי כוחות נפש לזה. אין לי מושג למה...
הרצון להגן, לשמור קרוב ולא להרגיש חשופה- מרגיש כל כך טבעיציפי כהןאחרונה
אולי זה היה מוריד מעט מהמתח הנפשי ומהתחושה שחייבים לשמור על המידע מכל משמר, אולי זה ישחרר מעט ויאפשר לכן לנשום?
לכל אחת מתאים משהו אחר, זה לחלוטין אישי. תחשבו ותרגישו, ורם יעשה לכן טוב יותר לשמור את ההריון בשקט- עשו זאת. אם יעזור לכן לספר- תנשמו, שחררו, וספרו.
עשו מה שעושה לכן הכי טוב ומאפשר לכן כמה שיותר נשימה בתוך המתח הזה. תרפו, מקווה שההרפיה תביא איתה הקלה ושמחה, ושהתנועות יצטרפו לחגיגה...
בהצלחה יקרות!
בנות, מרגישה חייבת לחלוק איתכןאורית13
הפסקת דופק שבוע 8+, בחרתי בציטוטק כי רציתי לעבור תהליך שהכי פחות יפגע בגוף שלי ובהסיכוי להרות וללדת שוב.
ולמרות שתהליך ההפלה היה לא קל, עם הרבה דימומים ומתמשך , חשבתי שזה היה שווה, כי ניצלתי מפעולה כירורגית
היום נחספתי למידע, וחברה של קרובת משפחה, שהיא חוקרת רופאה ודוקטורית שאם הייתי שומעת לפני כשנה, לא הייתי מתקרבת לציטוטק.
מתברר ש Mifepristone- מיפפריסטון- מיסופרוסטול - ציטוטק
או איך שלא תקראו לחומר הזה
הוא חומר שנוצר במקור על מנת לגרום להפלות וסטריליזציה - עקרות אצל בהמות! סימו לב - עקרות!!!!
בסין אם לעולם לא ימליצו על שימוש בציטוטק לאישה שעדיין אין לה ילדים!
אישה סינית, שעדיין אין לה ילדים, וחייבת לעבור הפלה, תמיד ימליצו לה לעבור הפלה כירורגית כי ידוע שציטוטק משבש את האיזון הורמונלי של האישה בצורה כה קשה שעלול לגרום לעקרות ולהפלות חוזרות.
הוא פוגע במערכת hypothalamic-pituitary של אישה
בשפה הפשוטה, במערכת ההורמונלית, בצורה כה קשה שיכול לקחת 3-5 שנים לגוף האישה לחזור לתפקוד הורמונלי תקין
וזאת בהנחה שהאישה לא השתמשה באמצעים הורמונליים אחרים אחר כך.
אז לסיכום, קחו את המידע הזה לשיקולכן..
לא תמצאו על זה אזכורים בעלון לצרכן, באינטרנט.
אף רופא נשים לא יגיד שהכדור יכול לגרום לעקרות אנדוקרינולוגיה ( הורמונלית) .
כל אחת , כמובן מחליטה לעצמה, לאיזה מידע היא מוכנה להתייחס. כול אחת יש לה הזכות להחליט שהיא מעדיפה להקשיב לרופא שלה ולא עצה מהפורון.
אני, הרגשתי חייבת לשתף, רק כי אחרי ההפלה שלי, כן המלצתי להשתמש בציטוטק.
כיום, לא הייתי מתקרבת לכדור הזה, אלה מחפשת רופא מומחה, אפילו פרטי, לבצע את הפעולה על ידי שאיבה.
שלא נזדקק לא לזה ולא לזה לעולם
אולי זה נכון, אולי זה לא. בכל מקרה..אנונימי (2)
אני הריתי ללא קושי אחרי הציטוטק (אמנם ההריון הסתיים בהפלה אבל לא הייתי קושרת את זה לזה)
בהפלה אחכ עברתי פעולה כירורגית ואחכ נוצרה לי הידבקות כחלק מתופעות לוואי של גרידה..
היום בחסדי ה' אני בהריון תקין
מה איתך? היית בהריון מאז?
את צודקת, אין לדעתאורית13
מה שמצער אותי זה שלא תמיד הרפואה פורסת לפנינו את כככל המידע כדי שנוכל להחליט באמת על הגוף שלנו מתוך ידיעה .
אני מאלו שלא אוהבת להעביר לרופא את כל האחריות עלי , על גופי רק בגלל שהוא למד 7 שנים.
עדיין יש לי זכות להחליט האם לקחת טיפול מסויים או לא.
עדיין לא בהריון, בחצי השנה הראשונה אחרי ההפלה לא הייתי מוכנה נפשית. לא מנעתי ממש, אבל השתדלתי "להיזהר בימים מסויימים".
מזה כמה חודשים אני כבר ממש רוצה הריון נוסף, לא מצליח בינתיים.
אני דווקא כן קושרת, גם את ההפלה שלי לחוסר איזון הורמונלי בגוף, שידעתי על קיומו (לדעתי נגרם בגלל גלולות נגד הריון. מה שעוד הרופאה הזאת הסבירה, הוא שההורמונין הסינטטים הם עצמתיים כל כך, שהגוף שלנו מתקשה אחר כך לזהות/ להגיב להורמונים הטבעים שלנו)
ואז הוספתי חטא על פשע עם הציטוטק((
לסיכום, יש דעות לכאן ולכאן
דעתי היא שזכותינו לקבל את כול המידע לפני קבלת טיפול זה או אחר.
אותה אנונימית (1) - את צודקת שלפעמים לא אומרים לנו את כלאנונימי (2)
גם לי אף אחד לא אמר מה התופעות לוואי של גרידה..
ולא ידעתי שחלק מהתופעות זה הידבקויות. ידעתי בדיעבד רק אחרי שהיתה לי הידבקות...
בכל מקרה אני לא חושבת שאת צריכה להילחץ מהמידע הזה שקיבלת על הציטוטק,
אלא ללמוד מזה שבאופן כללי:
א. לשאול את הרופא שאלות כמו מה התופעות וכו'
ב. לקרוא בעצמי גם ולשאול אנשים ולא להסתמך רק על הרופא.
שתפקדי במהרה בידיים מלאות!
כן שאלתי את הרופא על תופעות לוואי אפשריותאורית13
ועדיין, לא קיבלתי את המידע הזה ששמעתי עכשיו.
בשורות טובות לכולנו💜
אנונימית 1- אז אולי זה דעה חריגה?אנונימי (2)
רפואה זה לא שחור ולבן, גם הרופאה שלי אמרה לי את זה מפורשות. רפואה זה מדעי במידה מסויימת, בכמה שהם מצליחים.
ותמיד תמיד יהיה דעות לכאן ולכאן.
חלק יגידו לך שלייזר לעיניים להברת משקפיים זה בסדר וחלק יגידו שזה מסוכן.
בסוף- אחרי שעושים את הבירור הרפואי, יש גם עניין של מה שמרגיש לך נכון, כמה שזה נשמע מוזר לקבל החלטה רפואית על סמך, אבל ככה זה. ברפואה יש מלא אפור.
מי כמונו יודעות את זה מהתחום של הפלות-
יש רופאים שיגידו לך לקחת קלקסן
יש שיגידו שקלקסן לא עוזר.
אנחנו בסוף צריכים להפעיל שיקול דעת עצמי.
אגב, גם על אקמול אפשר למצוא אולי מחקרים מטורפים.. אין לזה סוף
אל תחשבי שיש קשר בין זה שעוד לא נקלטת לבין הציטוטק, לי לפחות זה נשמע ממש מופרך שזאת תהיה הסיבה.
בשורות טובות
אני זוכרת שלפני הגרידה החתימו אותי על דףלמה לא123
והיה רשום שם שיש סיכון להידבקויות
נכנסתי להריון חודש אחרי שימוש בציטוטקלמה לא123
ולא הייתי לוקחת דוגמאות מסין
ולא משתמשים בציטוטק גם בחדר לידה?
מענייןשירוש16אחרונה
אני לא בהריון,רק מוסרת חיבוק לכל אחת ואחת, אחלה רעיון לשרשורציפי כהן
❤🌺
אנונימית 3. אני!אנונימי (4)
עכשיו באמצע הריון, הייתי רוצה לעשות יותר בדיקות או”ס לעכל את הנס הזה, אבל עם הקורונה מעדיפה להשאר בבית..
אבל כבר מסתדרת בלי, יש תנועות שמרגיעות, אני מסתבר מאלה שמרגישות ממש מוקדם. אז מנסה לעכל, להודות לה' על הנס המדהים הזה. ולא מצליחה שלא לדמיין כבר את השלבים הבאים..
מתפללת על מי שאני מכירה ומאחלת למי שכאן ידיים מלאות בקרוב בעז”ה.
אבל תלכי לבדוק את זהאנונימי (7)
אני לא יודעת אם התחלת בירור...
אבל מניסיון ממליצה לך לעשות הכל כדי לדעת שבהריון הבא את הולכת על בטוח...
אני עברתי הפלה שלישית ומיותרת רק כי לא התעקשתי שיתייחסו למקרה שלי ברצינות (אמרו לי ש2 הפלות זה עוד לא נחשב הפלות חוזרות...) ולא הלכתי לרופא שמתמחה בהפלות חוזרות...
לצערי...
כנל. אמרו לי .. אחרי 2 הפלות שזה צירוף מקריםאנונימי (3)
אחרי הפעם הפעם השלישית שהפלתי. טסתי לפרופסור מתמחה בתחום שישר התחיל עם זריקות. מאמינה שזה מה שהציל לי את העובר. בדיעבד הכל מאת ה'. מאמינה שאחרי 2 הפלות רצופות כדאי לעשות בירור מעמיק ואם נכנסים להיריון שוב לפני סוף הבירור להתעקש על תמיכה או לא לחכות וללכת לפרופסור המתאים. פרופסור שמתמחה בהפלות חוזרות. לא רופא נשים רגיל ולא פרופסור נשים שמתמחה במשהו אחר.
בהצלחה לכולן
אני היתי בהריון אחרי 2 הפלות. הילד ב"ה חגג שנהממוחשבת
ילדתי 2 ילדים בריאים לאחר 2 הפסקות הריוןחמניה
וואו, איזה שרשור מרגש ומקסים!נועה נועהאחרונה
(אני לא בהריון כרגע, מקווה השבוע להצליח לעשות בדיקות קרישיות אחרי הפלה שניה. כן זכיתי להריון תקין ולילד מתוק ומקסים ומאיר אחרי ההפלה הראשונה).
בקלות ובידיים מלאות לכולן![]()
עוד חלק מהחלום התנפץ..אנונימי (פותח)
היי יקרה, קודם חיבוק על האובדןאין ייאוש בעולם
אחרי טיפולים
אוף
כואב לשמוע.
לגביי פדיון ההלכה היא אם עבר ארבעים יום, באיזה שבוע עשית פעם אחרונה us וראית דופק?
זהו, שלא הספקתי בכלל..אנונימי (פותח)
תשאלי רבאין ייאוש בעולם
לזוג חברים שלנו נפל בשבוע הזה בערךאהבתחינם
הלואי ואני טועה.
תראיאין ייאוש בעולם
בעיקרון אחרי 40 יום של הריון לא עושים.
אבל היא אומרת שראו רק שק ולא ראו עובר, יכול להיות שיש לזה משמעות הלכתית.
וגם היא כתבה לקראת 8 כך שכמה ימים יכולים לשנות.. לכן כתבתי לה לשאול רב.
ברור לנו ששאלה בפורום לא מחליפה שאלת רב..אנונימי (פותח)אחרונה
שהרגשתי תנועות והפסיקו לי דימומיםאנונימי (3)
ההפלות שלי היו בשבועות מוקדמים אולי בגלל זה היה לי יותר קל בחודש חמישי. ברוך ה'. מודה על כל תנועה שמרגישה. מבחינתי חוויתי נס. לא האמנתי כבר שיהיו לי עוד ילדים אי פעם.
תודה לה'
וואי שאלה נהדרת...ציפי כהןאחרונה
2- כשהגעתי לשבוע 27, והבנתי שהעובר בר חיים וגם אם ייצא מוקדם- הוא יכול לחיות, וטוב.
3- רגעי הלידה....
באופן כללי, בכל שלב נתתי לעצמי את הזכות לשמוח על ההריון מאוד אבל גם להרגיש את הפחד והחרדות.
ובכל שלב מצאתי לעצמי דברים שיתמכו בי ובהריון המתרקם.
ציירתי לעצמי את מה שהרגשתי בתוך השלבים השונים,
עשיתי יוגה מותאמת לשלבי ההריון
התחברתי לדולה שממש חיזקה אותי בראייה חיובית
נשמתי
עשיתי דברים שאני אוהבת, התפתחתי באופן אישי לכיוונים שעניינו אותי (למדתי קןרס פסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה...)
ובעיקר הייתי נוכחת. ברגע הזה. ונשמתי לתוכו.
זו עבודה משמעותית ועמוקה, מחבקת אותך חיבוק גדול.
התנועות מרגיעות פעמים רבות, זה דבר שאפשר למשש, למדוד..ציפי כהן
יש נשים שזה מקל עליהן ומרגיע אותן. בהחלט.
יכולה לספר שהחוויה של לעבור את השבוע של האובדן היתה החוויה הכי משמעותית עבורי בהריון לאחר האובדן. זו היתה נקודת ציון וכשזה עבר הרגשתי בבירור הקלה גדולה.
לכל אחת יש נקודות ציון שלה, וצרכים אישיים שלה מול ההריון.
מקווה ומאחלת הריון תקין עד סופו, לידה שמחה ובריאה עם תינוק חי בריא ושמח. ועד אז... שתהני מההריון כפי שהוא, בכל שלב שלו.
איחולי רוגע וחיבוקים!
בקשה כללית כשכותבים מאנונימיאנונימי (פותח)
פשוט מסובך לקרוא כאן שירשורים.
לא ברור מי זו מי..
או ש @מתחדשת
יש לך רעיון אחר טוב יותר?
בריאות לכולן
נשמע כמו רעיון טוב... אין לי רעיון אחר להציע, מלבד ניק מיוחדציפי כהןאחרונה
אבל אני מבינה שרבים ורבות אינן רוצות ליצור ניק לשם כך,אולי כי לא רוצות שהפורום יהיה בית לימים ארוכים,אלא רק למנוחה ויציאה לדרך אחרת. אולי מסיבות של רצון באנונימיות. אולי מסיבות אחרות.
בכל מקרה, ההצעה שלך נשמעת טובה👌
אנונימי (3)
חיבוק חם יקרה.
בהצלחה התקופה הלא פשוטה הזאת.
התשובה המעצבנת היא שזה מאד אינדיבידואלי. ויש טווח מאד רחב.
בהפלה אחת עשיתי הפסק שבוע אחרי הציטוטק. והלך ממש חלק.
הפלה השניה עשיתי הפסק שבועיים אחרי גרידה, והייתי צריכה המון הקלות (מינימום בדיקות) כדי להצליח לטבול.
שתי ההפלות סביב שבועות 8-9, אבל עם גודל עובר צעיר יותר.
פעם אחת שבועאין ייאוש בעולם
אוי, חיבוק חם! כמה מצער.ציפי כהן
כנראה זה נע בין שבוע לחודש, אבל זה תלוי בהמון גורמים שת
קשורים לגוף שלך, לתפקודים שונים בו, לגיל שלך, למצב בריאותי כללי, לדימום החודשי ועוד ועוד...
חיבוק חם על מה שעברת.
אם כבר עברת, פחות אנחנו פה כדי לתת חיבוק ומענה.
שבוע וחציאשה שלואחרונה
מתי מספרים על הריוןורוד
עברתי 2 הפלות טבעיות אחת אחרי השניה, וב"ה נכנסתי להריון ואני באמצע שבוע 12 כשהכל תקין (ב"ה אלף פעמים!).
בגלל ההפלות שעברתי אני ממש מפחדת לספר, אבל גם ממש רוצה כבר לשתף את ההורים, את חמותי ואת אחותי.
מישהי מכירה את התחושה? הפחד הזה שאולי אספר ואז יהיו בשורות לא טובות?
מתי סיפרתן על הריון אחרי שחוויתן הפלה? צריכה ממש עידוד בזה. לחכות לשבוע 13? יש הבדל?
אני לא אוכל לשאת את זה שסיפרתי ואז לעדכן שהמצב השתנה...
ממש מזדהה איתך! אני גם אחרי 2 הפלות רצופות.. בהריון שלישיאנונימי (3)
לא ספרתי לאף אחד, עד סוף חודש חמישי... מהפחד שמשהו יקרה וגם רציתי שתשרה ברכה.. אולי הגזמתי.. הסיכויים להפלה חלילה זה בשליש הראשון.. אז מה שאת מרגישה..
כ"כ קשה להסתיר וגם הבטן שצצה.. אבל בשביל הרוגע שלך ממליצה לך לא לפני שבוע 15..
שיהיה הריון קל ותקין ובעז"ה בידיים מלאות!
מבחינת הבטןורוד
גם להורים ספרתי בסוף חמישי.. היו לי פחדים נוראים שיקרה משהואנונימי (3)
אז שכבר ממש לא יכלתי להסתיר ספרתי. הם היו המומים מהגודל של הבטן. לבשתי סריגים רחבים בכדי להסוות.
אני לא בהריון ילדתי מזמן.. וגם שילדתי פחדתי לספר ספרתי אחרי יום.. פשוט הילדה שלי הייתה בטיפול נמרץ והייתה בין חיים למוות..בקיצור סיבוך מאוד נדיר, אל תפחדנה.. גם כאן לא סיפרתי ישר מהפחד שיקרה משהו חלילה.. אולי סתם הייתי קיצונית..
הריונות קלים ותקינים ובידיים מלאות לכולן!![]()
היי אני אחרי הפלות גם...בשבוע 17 כרגעאנונימי (4)
אני ממש בסטרס...אז מנצלת את הקורונה ...
מחכה עד שלא תהיה לי ברירה.
אבל זו תחושה אישית שלי.
ככה אני יותר רגועה ולא מרגישה צורך להסביר, להגיד אם יהיה משהו.
אין לי כלים לזה.
חמותי ואמא שלי ממש מבינות ..
יצאה לי בטן. איפשר לפספס.. אבל אני גרה רחוק ולא יראו אותי בקרוב... אז יצא לטובה ברוך ה'.
תעשי אך ורק מה שטוב לך. את לא מחוייבת לספר עד שבוע 30 אפילו... (בכוונה מקצינה..)
מצד שני אם יראו אותך איפשהו וכבר תצא לך בטן זה סיפור אחר...
אם בא לך לספר ואולי זה דווקא ירגיע אותך תספרי.
להיות קשובה לעצמך. הכי טוב. הכי אמיתי.
לזכור שאת לא חייבת לאף אחד.
את חייבת רק לנפש שלך אחרי הטראומות שעברת.
בהצלחה ובשעה טובה

מזל טוב! הריון תקין וקל וידיים מלאותו!השם בשימוש כבר
אבל כתבת שאף אחד מהמשפחה לא יודעהשם בשימוש כבר
אה... 😁 קודם כל מזל טוב! הריון קל ותקיןהשם בשימוש כבר
ולגבי ההתבאסות-הן יודעות לפחות על ההיריון? ואת מתבאסת שאתן לא חוות את זה ביציאה משותפת וכו, או לא יודעות? אם עדיין לא, ואת בחודש מספיק מתקדם-שתפי אותן
מתבאסת שאני לא חווה אתאנונימי (2)
זה שונה בשיחה..
באלי שיחוו אותי הריונות
אחרי שאיבדתי את התמימות
באלי קצת לחוות את זה מהצד התמים גם, וזה ממש שונה בטלפון מבינה?
באלי את הדיבורים המטופשים של איך לא ראיתי עלייך? או זיהיתי כבר מזמן... וכו
תודה לכולן על העצות והעידודורוד
שוב תודה לכולכן על הכל
אני שמחה לשמוע שסיפרת. ואני רואה שהתשובה שלי נעלמה...ציפי כהן
בכל אופן, שמחה שמצאת את הדרך לתמוך בעצמך כי את הכי חשובה פה.
בקצרה אומר שתהיתי לעצמי עבור מי אנחנו מספרות על ההריון. אם זה עבורנו, הכי טוב להקשיב ללב ולספר מתי שנח לנו ומתאים, ומתי שנקבל מה שאנחנו זקוקות. (אני למשל לא יכולתי להסתיר מההתחלה. הייתי זקוקה לעזרה כי שכבתי במיטה עד שבוע 20 בערך. אז כולם סביבי ידעו).
אם אנחנו מתחשבות באחרים ומספרות עבורם- נדרשת בעיני מחשבה למה זה כך ולמה לא להקשיב ללב ולספר/לא לספר כפי שמתאים לנו.
תהיתי גם על האנרגיות שאנחנו משקיעות בהסתרה.
זה לוקח הרבה כח. ולהפסיק להסתיר זה מקל ועוזר.
עדיף בעיניי לשמור אנרגיות לדברים יותר מהותיים כמו התמודדות עם חרדות בהריון או נשימות בבדיקות וכו, ולספר למי שייתן לנו כח.
חיבוקים לך, ולכולן!
את צודקת,זו באמת דילמה קשה: האם להתחשב בהורים או בעצמי?ציפי כהן
אני חושבת שהשאלה הגדולה היא עד כמה זה בא על חשבונך,ואפילו קצת יותר מזה: עד כמה והאם זה פוגע בך.
לפי זה אפשר לדעת איפה להעמיד את עצמך.
אם את נפגעת מזה שאת מספרת להורים בשלב מסוים, ראוי וכדאי לא לספר. רק כשתרגישי חזקה מספיק בשביל להצליח לספר ולהרגיש שזה לא פוגע בך- יהיה אפשרי לספר.
זה בעיניי.
יש הרבה מערכות יחסים בין הורים לילדים, לפעמים כל מה שאנחנו מבקשים זו נפרדות, עצמאות, מקום שקט להיות אנחנו ולגדל את ילדינו.
לפעמים אנחנו מבקשים דווקא הפוך, להיות כמה שיותר קרוב להורים ולהיעזר בהם כמה שיותר.
הרבה ממערכות היחסים נעות על ציר איפשהו באמצע, בין שניהם. לכל אחת מהן יש שורשים עמוקים וצרכים עמוקים שלא מתחילים רק היום. זה בנוי על מערכת היחסים מלפני שנים...
לכן, כשאני רושמת לך להקשיב ללב אני לוקחת בחשבון שמערכת היחסים שלך עם הורייך יכולה להיות סבוכה, שאולי תרצי לא לפגוע בהם ולכן תודיעי מוקדם,שאולי תרגישי שזה מונע ממך חופש פנימי אבל תבחרי לשלם את המחיר הזה, כדי שלא ייפגעו.
ואולי זה בכלל אחרת לגמרי, אני לא יודעת. רק מנחשת.
רק רוצה לתת לך את היכולת להתבונן על כך. אולי אולי בפעם הבאה שתהיה לך האפשרות להקשיב מעט יותר לעצמך תוכלי לעשות זאת מתוך הבנה של המקום שלך מולם?
חיבוקים, הלוואי שנצליח לעשות בחירות שתומכות בנו, ולא פוגעות באחרים וביקרים לנו.
לאנונומי שספרה בשבוע 20 לאמא ולשאר האחים בחדר לידה-השם בשימוש כבר
אני עברתי 2 הפלות אחת בשבוע 12 ואחת בשבוע 13 בהפרש של שנתיים מהפלה להפלה. ההפלה האחרונה הייתה לפני שנתיים. ועל 2 ההריונות ספרתי רק לאמא שלי בשבוע 7 (הראיתי לה את תמימת האולטרסאונד) ולחמותי בשבוע 10. חוץ מזה הייתה חברה שנחשה, וגם דודה. התחמקתי מתשובה לא אישרתי ולא הכחשתי...
