פורום פרוייקט השטו"ת (עמוד 6)

לטובתך תמצא בדיחות טובות...

שבו מברכים ברכה אחרונה לפני ששותים. ודו'ק.

והיא ימיסודתיו של העולם.

וגדולים רבים ועצומים ממני נתחבתו בה, וקסתת רבות התרוקנו עליה וקולמוסים רבים נשתברו עליה.

ומה לי הקטן לעסוק בה דכל מורי ורבותי הגאונים והדגולים לא פתרוה, וכל תשובה דברי אלוקים חיים היא.

ואע"ג כן נראה לי הלכה למעשה מתיישב על הדעת לומר די"ל דבמקרה דלהלן הרי שהברכה שלפני השתייה תהיה ברכתו האחרונה של היהודי הנידון. ולפיכח יש לנהוג בה לפי סדר ברכה ראשונה ולא לפי סדר אחרונה.

אמרו בבותינו- על כל המצוות מברך עליהן עובר לעשייתן.

לקיים מצוות "לעובדך באמת ובלב טהור" ע"כ יברך לפני השתייה את כל נוסחי הברכות, במידה ושכח נראה שיברך "המפיל" או יאמר הנוסח הווידוי. ועל כורחך לא יברך אם שכח לאחר ששתה ונזכר.

מה הלוז של הפורום

וואו איזה פורום הזוייי

שכל הפורום הזה הוא שאלות כאלה שהן יעני הלכתיות אבל לא באמת חח וזה שונה לי לכן הזוי

אני קודם כל צריך להבין את זה עובד

על דההיא סבתא דהתגלגלה לבקר את נכדתה כיפה אדומה ובלעה זאב ולא הודו לו חכמים.

וי"א דכהיפכה מסתברא, וכיפה אדומה התגלגלה לבקר את ההיא סבתא ובלעה זאב וכו'

ממילא, כשזה לא מכחו אז פחות הוא יוכל להתמודד מולה, כשם שיש לנו "הפה שאסר הוא הפה שהתיר" שמלמד אותנו על כח הנמצא אצל המתחיל.

כתבת אם זה מגרעון תקציבי אז הוא יכול.
וההסבר אומר שהוא לא יכול
האם נפל ט'ס ואולי התכוונת 'לא יכול', או דילמא הדר ביה מר?

כבוד חכמים.

שכן מפורסמת השאלה מהו ירוק מסתובב מהר ועד
ומה קוואא-בלאכס
ותשובתה בצידה

צפרדע בבלנדר.
וע'כ אסרו משקה זה משום מראית עין דמות צפרדעים. ופשוט

וכי נסתרו מעיניו של מר דברי רבותינו? שאמרו: אלא חמרא אית ביה תרתי  סעיד ומשמח. ברכות ל"ה

אנו אין לנו אלא דברי רבותינו ותו לא.

כוונתי היא שיין בלבד הוא הסועד (משביע) וממילא ניטלה שאלתו מעיקרא

 

ונ''ל דיש לדונו כיין 'גומור' בתחילתו - וברכתו בורא פרי תפוח אגס סברס, ובסופו כמשקה - בורא נפשות.

 

אולם ק' שאלת מר דהא ידוע בסניפנו דמן תנועת אריאל, דתפוח אגס סברס היינו משקם הרשמי, דאינו משביע ולא מידי. ואולי יש לתרץ דהעניין מן הדברים הסובייעקטיביי''ם, וא''כ יש לדון אי ברכות לסובייעק''ט נתנו או לאובייעק''ט (כלומר - אי מתקנים ברכות לכאו''א).

דופן.

@פלוני מפונפן
@נחשון מהצפון
@ארץ השוקולד
@חוני המעגל פינות ולא רוצה להתתייג

אבל אם אותו האיש, זכור לנייטרלי, ראוי שנדון בו כאן?

של לשון הרע על אותו האיש זכור לנייטרליות

מה גם שה כל בגדר ספק, וזה חשש מוציא שם רע רח"ל

הוא בדברי הרמב"ם, שאומר שכבר נהגו במקומותינו ובכל ארצות צרפת ושנער(משו כזה) לחכות שש שעות, ואף מרן השו"ע פסק כן. לגבי שאלתך השניה-הלא לאלוקים ולכל יושבי הפורום פתרונים

זה בגמרא שאחד האמוראים אומר שאבא שלו היה מקפיד לחכות יום שלם והוא מחכה רק בין ארוחה לארוחה
מפה עולה השאלה מה זה בין ארוחה לארוחה, אז יש מפרשים שזה שעה ויש מפרשים שזה 6, הארבע ושלוש זה איזשהו תוצר כלאיים בנוצר במהלך הדורות
עכשיו עולה השאלה: תלמיד ששומר 6 שלומד בישיבה שבה יש ארוחת צהריים בשרית ב-12:40 וארוחת ערב בשרית ב-6:15, מה התלמיד יעשה(כמו בי"ק נווה שמואל)? על כך כבר התיר הרב ריסקין לאכול מכיוון שהצורך המקורי זה בין ארוחה לארוחה, ומכיוון שכבר כמעט עבר כל הזמן, והוא עבר מארוחה לארוחה אז מותר לו לאכול
הסיבה שלא מחכים בין חלב לבשר היא שהחלב מתעכל יותר מהר.
זהו, פחות או יותר, יכול להיות ששיבשתי קצת, אבל זה מה שאני יודע פחות או יותר...

לא צריך לחכות כל כך הרבה זמן בין בשרי לבשרי

כמנהגנו ההולנדים, אנו שומרים רק שעה ו-12 דקות! תקנאו!
אגב, לפי מה שסיפרו לי יהודים ממוצא אנגלי לא שומרי בכלל- הם פשוט יכולים להחליף את המפה והם יכולים לאכול.

יקים שומרים שלוש, והטעם- כל יק"ה (-יהודי קשה הבנה) ממוצע ונורמלי (שאף פעם לא תשמעו יקה אומר את המילה הזאת...) אוכל ארוחה באופן כזה:
7:00-קפה ועוגה
אחרי שלוש שעות
10:00 סנדוויץ עם ממרח
אחרי שלוש שעות
13:00 ארוחת צהריים מבושלת-מרק או אורז או פתיתים.
אחרי עוד שלוש שעות
16:00- פרי וכוס תה
עוד שלוש שעות...
19:00- ארוחת ערב-חביתה וירקות
ושוב...
22:00- קרקר עם גבינה לפני השינה.

תדהמה נוראה אחזה בי על אי המצאות הרבנים הנכבדים בסיבה הידועה לשמירת 6 שעות בין מאכל למאכל.
ואפרט רק סיבה קטנה.
הרי כשאתה אוכל מזון, פעמים רבות טעמו נשאר בחיכך זמן מה. ולא רק זאת, אלא שמדי פעם אתה מרגיש את הטעם עולה במעלה הגרון למעלה (במקרה המחמיד, זה נקרא גרעפס. אבל לא רק.). על כן, אין רצון שהטעם שנותר בפיך-יתערבב עם המזון הנאכל בו זמנית.
ישנם עוד סיבות, אך קצרה היריעה.

יש לי חבר הולנדי (שאמור לשמור שעהו-12)....
אבל.........הוא צימחוני......

איזה בזבוז!!!!!!

בס"ד

מי שיש לו קוביות ואוכל קוסקוס או בשר עם סיבים-
תשאלו אחד כזה אחרי כמה זמן עוד יש קוסקוס או בשר וכו' בפה...
או אפילו כשאוכלים תפוח פתאום שעתיים אחרי אתה פתאום מגלה חתיכת תפוח בפה....


(מנסיון של אחת שכבר 4 וחצי שנים עם קוביות וכל העסק הזה...
תתפללו עלי שאני כבר יגמור עם זה! יש לי שיניים נוראות שלא מוכנות להסתדר לפי הסדר )

אז מזל גדול הוא לישראל, שפופקורן, טופי ותפוח- הינם פרווה.
מאכלים אלה עלולים להתקע אף חודשים (!!! באמת!) בפה. והרי לא יתכן לאכול רק חלבי או בשרי כל אותה התקופה...
על כן, יש להמנע מאכילת אותם מאכלים בתקופת הקוביות, כדי לחסוך את הרגשת הגועל נפש.
ואם בכל אופן אכלת, ונתקע- אמור 40 יום 'פרקי שירה', ותיוושע.

נו באמת?! 12 דקות? זה ממש הרבה זמן!!!...
|תקנאו ותקנאו!|

אגב להולנדי ששומר שעה יש הרבה יותר על מה ליסמוך מאשר מי ששומר שלוש שעות שכן השיטה של השעה וכמובן השיטה של השש שעות מופיעות כבר ברש"י על הגמ' (אם אני לא טועה מאד) ואם לא אז זה בטוח מופיע ברמב"ם ובכל השתלשלות ההלכה לאחר מכן ואילו שיטת השלוש שעות אפילו לא מופיעה בשו"ע (וגם לא ברמ"א) ומובאת רק באחרונים בכל מקרה ברור שגם למי ששומר שלוש יש גדולי תורה שעומדים מאחורי הדעה שהוא הולך לפיה ואני לא באתי חס וחלילה לפסול דעה מסויימת שחלק גדול מעם ישראל הולך לפיה (כולה מי אני תלמיד ישיבה תיכונית פעור) אבל סתם כתבתי את זה כי זה מוזר ותמיד כולם צוחקים על ההולנדים ה"מקילים" האלה ששומרים רק שעה ולא יודעים שמה שההולנדים עושים יותר מעוגן הלכתית משמירת שלוש.

למי אחפת אם כל העולם הולנדים...?

מלכתחילה זה היה צריך להיות 4 שעות. אבל מה לעשות, ואחינו היקים, לא רצו להיות יקים גם בזה.
כמו שיש לשמור 6 שעות, אבל אפשר גם "רובו ככולו"-קרי, 5 וחצי שעות- ואפשר גם "מקצתו ככולו"- 5 וקצת- אז כך קרה עם שמירת ה-4 שעות.
אלא מה? שכולם החליטו להקל.
לכן הגיוני ששמירת שעה זה עדיף, כי זה בלי הקלות... ;)
מה שמעורר גיחוך, זה שאנשים אומרים- "מה? אתה שומר 4 שעות?! מעולם לא שמעתי על זה. זה בוודאי החמרה של 3 שעות..."

ואם כבר מדברים על הנושא, אז אחרי כל הדיבורים על זה, עדיין לא הבנתי-
אישה ששמרה 6 שעות, התחתנה עם אחד ששומר 3 שעות. צריכה התרת נדרים?

בשו"ת "אריאל דבוש" "והיו לכם" שמירות בין בשר וחלב שש שעות מהמילים והיו שהמילה והיו אם ניקח את האות האחרונה לגימטריה היא ו=6 שעות בין בשר לחלב

כתוב בגמרא (לא זוכר איפה ) שצריך לישמור מארוחה לארוחה ולכן רוב האשכנזים וכול הספרדים שומרים שש כיזה נגיד מ7בבוקר עד1 בצהריים ועד 7 בערב (6 שעות בין כול ארוחה וארוחה ...)

אצל חלק מהאשכנזים שזה 3 שעות זה מ7 בבוקר עד ארוחת 10 ועד 1 בצהריים ועד ארוחת4 (הזה עם התה של הבריטים ) ועד7 בערב...

והולנדים הם כניראה אנשים מאוד רעבים...

יכול להיות מאוד שמדובר בביקורת מקורית לחד גדיא

אבל עדיין לא ברורה ההערה

@פלוני מפונפן אתה חייב לראות את זה

מצרף קישורים בהרחבה

 

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=35026

 

ועוד משהו מעניין לגבי השיר "יש לנו תיש".

מרחב - הספריה הלאומית

 

אגב יש כמה קישורים שאני לא רוצה לשתף כאן כי זה לא נראה לי מכבוד המחבר, אבל הם טוענים שהמחבר הוא זה שהיה הראשון שהביא את השירון הזה בספר. לא בטוח שזאת ראיה, ולא ראיתי מישהו שכותב ככה בהכרח (אבל יש שם ראיה חזקה לגבי זה במהדורה השניה של ההפצה).

 

בכל אופן, אדמו"ר גייר את השיר הזה וכך הוא נכנס להגדה, ומה גרע משירי גויים?

ועוד יותר, שלכל יהודי יש מה לחדש בחלק שלו בתורה. אז למה שיהודי כזה לא? ואם הוא חידש בלי משים לב, ואותו אדמו"ר (לא זוכר מי, אבל זה לא מחבר הספר הנ"ל) ייבא את זה? יתכן וסוד ה' נגלה לאותו יהודי משורר.

ועל הדרך בחר שיר שיש לו גם רמז ברור

ראיתי שם גם שהיו עוד שירי ילדים כאלה שששורו אחרי ההגדה