שרשור חדש
שרשור הנהלה- חידוד נהלים (עזרו להקפיץ)יעל מהדרום
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך י"ג בחשוון תשפ"ו 12:57

 

כללי הפורום

1.  הכתיבה בפורום צריכה להיות מכבדת

 יש דרך להביע דיעות שונות בצורה נעימה (למשל "אני חושבת אחרת...") ובנוסף , בכתיבה לא תמיד קוראים נכון את האינטונציה, אז כדאי להתנסח בצורה ברורה, ומצד הקוראות, לא לפרש אוטומטית בצורה שלילית.

 

2.  הפורום הוא פורום פתוח.

קחו בחשבון שיש פה מגוון גדול מאוד של אנשים שקוראים, גם אם לא מגיבים. מגוון זה כולל בתוכו גם גברים, נערים, נערות, הדודה של השכנה והאחות הרווקה. בחרו בחכמה מה נכון לכתוב, מה שלא הייתן כותבות באף מרחב ציבורי אחר לא בטוח שנכון לכתוב פה.

 

3.  גברים שנכנסים לפורום: 

הפורום משמש הן להתייעצויות טכניות בנושאי הריון ולידה ותקופות החיים הראשוניות והן כמרחב חברתי-נשי.

גברים יקרים-אם יש לכם שאלה חשובה לגבי ההיריון של נשותיכן או התינוקות הקטנים, או תשובה לשאלה טכנית בלבד שנשאלה שלא בנושא אינטימי- מוזמנים בשמחה. במקרים אחרים נשמח שתכבדו את המרחב המשותף והמרקם החברתי של הפורום ותמעטו להגיב.

 

4.  הפורום הוא פורום דתי

יש לנהוג בכבוד כלפי התורה ולהיזהר בכבוד רבנים מכל הקשת הדתית.

 

5.  פניה למנהלות במקרה הצורך יש לפנות אלינו על ידי כפתור 'דווח' ולא בתיוג או בסתם הודעה.

אם יש הודעה שלא נראית לכן, בבקשה דווחו לנו, ואל תגיבו ותשפטו על גבי הפורום.

גם אם יש למישהי בקשה שקשורה להודעה/שרשור שלה, היא יכולה לדווח על הודעה אחרת באותו שרשור, ולכתוב שם את הבקשה שלה. ולא לתייג אותנו או לקוות שנראה… 

 

6.  זהירות משיחות בפרטי נא לדווח לנו על דברים חשודים, ולחסום אם משהו לא נעים בשיחה. אל תרגישו לא בנוח "להיעלם" פתאום לבן שיחתכם.

 

 7.  ניק אנונימי כדי לקבל סיסמה לניק האנונימי צריך לפנות למנהלות. ניתן לקבל רק אחרי וותק משמעותי של השתתפות בפורום.

בבקשה להשתמש בו רק כשבאמת צריך.

בשום אופן אין לכתוב ביקורת מהניק האנונימי.

 

אין להשתמש בניק האנונימי להתכתבויות אישיות.

מחיקה/נעילה של הודעות שנכתבו על ידי האנונימי ולא תואמות את הכללים יתבצעו ללא אזהרה נוספת. 

 

8.  שרשורי שמות

שימו לב לא להגיב בזלזול/ בצורה שלילית על שמות, תמיד יכולות להיות פה בנות עם השם הזה או שלילדים שלהן הן קראו ככה, וזה עלול לפגוע

 

9.  פרסומים בפורום מותר רק בתוך שרשור כשזה קשור לנושא, ורק אחרי שיש וותק בפורום. אסור לפתוח שרשור במיוחד לשם הפרסום. 

 

10. עזרה כלכלית בתוך הפורום או מחוצה לו כל התארגנות או בקשה לעזרה כלכלית בתוך הפורום אסורה.

 

גלישה נעימה🌸

הודעות חשובות וטיפים- קישורים לשרשורים שונים.תחיה דולה

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריוןחיוך

כללים לגלישה בטוחה בערוץ-מוריה
עבר עריכה על ידי מוריה בתאריך כ"ג באייר תשע"ט 11:53

כולנו רוצים להנות משימוש מועיל ובטוח בערוץ. רוב המשתמשים בערוץ הם אנשים טובים עם כוונות טובות, עם זאת יש לזכור שכמו בכל מקום גם כאן קיימים אנשים העלולים לפגוע ולנצל את תמימותם של אחרים. על מנת שהשימוש אכן יהיה בטוח אנחנו ממליצים:


  1. שימו לב עם מי אתם מדברים, לא לכל מי שפונה אליכם חייבים להגיב. גם אם התחלתם לדבר עם מישהו ובאיזשהו שלב אתם מרגישים שלא נוח לכם להמשיך בשיחה מכל סיבה שהיא - אל תהססו להפסיק את השיחה ואף לחסום. וזיכרו - ותק ומעמד אינם ערובה להתנהגות נאותה, בדקו היטב במי אתם נותנים אמון.
     

  2. הימנעו מדיבור על נושאים שהצנעה יפה להם, בפרט בשיחה עם בן המין השני. לעולם אל תדברו על נושא שלא נוח לכם לדבר עליו, אם מישהו לוחץ עליכם לעשות זאת חסמו אותו מיד.
     

  3. אל תשלחו תמונות שלכם למשתמשים אחרים, בטח שלא בעקבות הפעלת לחץ מצידם. אל תשתפו פרטים מזהים ו/או פרטי התקשרות אישיים (מספר טלפון, מייל וכדו') עם מי שאתם לא מכירים ולא ברורה לכם הכוונה שלו.
     

  4. בכל מקרה של דיבור או העלאת תכנים בעל אופי מיני ללא הסכמה מפורשת מראש מצידכם, או שידול והפעלת לחץ לקיום דיבור כזה בין אם בשיחה אישית בערוץ ובין אם ע''י מעבר לפלטפורמה מקבילה (מייל, וואטסאפ וכדו'), או הפעלת לחץ לקבלת תמונות ופרטים אישיים – חיסמו את אותו הניק ודווחו עליו במסר לאחד מהאחראים לקבלת תלונות על הטרדות או במייל  divuah.a7@gmail.com. האחראים: @אלעד,@+mp8 ו@ענבל. כמו כן, בשיחות האישיות ישנה אפשרות לדווח על השיחה. הדיווחים ייבדקו ברגישות ובדיסקרטיות.



 

בברכת שימוש מועיל ובטוח, מנהלי הפורומים.



אמא טובה, שיר חמוד ממש! תהנושמש בשמיים

וואו, איזה שיר מדהים ומדויק~מרמלדה

תודה ששיתפת.

מקפיצה כדי שעוד יהנו

באמת שיר מתוק ומרומם!מתואמת

גם הביצוע שלו לקליפ מקסים - אהבתי שכל זירות ההתרחשויות הן בעצם באותו מקום. זה ממחיש את הרעיון שאמנם אמא מתפקדת בהרבה זירות, אבל כולן מתוך מקום יציב אחד.

תודה ששיתפת!

וואווו מדוייק! העלה לי דמעותשיפור

חשבתי כמה זה מטורף, שזה כל כך קשה וכולנו עושות את זה...

שומעת בלופים, מרגישה שסופסוף נותן מקום לקושי הזהשיפור

שיר מקסיםעודהפעםאחרונה

הזדהיתי עם כל מילה!

נשים לא עובדות?-לכאןאנונימית בהו"ל

אתן עושות הכל בבית כולל הכל והבעל עובד?

אני גמורהההההה עם כאבי גב מטורפים

ובעלי-מתעלם .הוא יוצא לתפילות משאיר אותי עם כל הקלחת

עובד עצמאי כך שאין לו שעות מסודרות,יכול לצאת לעבוד גם ב11 ,גם ככה עובד עד הלילה

מרגישה והוא גם אומר את זה מדי פעם

את לא עובדת אין עלייך עול

אבל עליי כ-ל העולם של הבית והילדים וזה לא פחות קשה

מרגישה שצריכה לשתוק כל הזמן כי הוא מביא את הכסף

ולא בקטע אלים כי לא חסר לי כלום ב"ה

פשוט די אני מותשת מזה שאין אפשר לבקש ממנו כלום

ממש112233445566

אני עכשיו יצאתי לעבוד וזה מאתגר כלכלית. נכון שההכנסות גדלות אבל פתאום קשה עד בלתי אפשרי רכב אחד, ומשפחתון, ואפילו הרכב האחד חייבת שידפוק עבודה, ודלק,

ואני ממש מרגישה שבשביל שזה יהיה רווחי צריך ממש לעבוד משרה מלאה ואני מוציאה את הילדים ב2 ורוצה גם להשאיר זמנים חופשיים... אז רחוקה ממשרה מלאה....

ממש מרגישה שבתור אחת שהייתה הרבה בבית יש בזה צד שאם עובדים לא מלא מדי אז זה מאתגר כלכלית

כיף לו בלעדייאנונימית בהו"ל

נשרף לי הלב לראות אותו יוצא הערב לאירוע

והוא מבסוט חבלז מחויך ומאורגן

כשאנחנו יוצאים תמיד זה בתחושה עייפה שעושה לי טובה

ואני מנסה להבין ולהשוות,מה כל כך שונה?

אולי באמת לצאת עם אישה ותינוק זה פחות כיף?

הוא היה עייף גמור כמו בכל יום בערב, אבל פתאום כאילו התעורר לחיים

אין בינינו כמעט כלום מלבד שותפים לדירה אבל אנחנו ממש חברים טובים

שותפים טובים

עצוב לי שורף לי

כבר שוחחנו על זה שבוע שעבר ואמר שישתדל יותר

לא רואה שום השתדלות אלא רק להפך

ולא רוצה עכשיו לצאת עליו שיגיע כי זה רק יראה כמה אני מקנאה

שכיף לו במקום אחר ולא איתי

ואני רוצה לפרגן לאבל איך אתה אומר לי שאתה עמוססססס בעבודה ואין

לך זמן לנשום ובשנייה שמציעים לך יציאה לאירוע אתה קופץ בכיף איך?

קבוע כבר הולכת לישון בלי לילה טוב מרוב העומס שלו

אוכלת לבד שותה קפה לבד והוא ברקע עוזר עם הילדים

אני עצובה ומרגישה בדידות למרות שהוא אבא ובעל נהדר

חיבוק אהובה!!! נמשע שיש לכם בסיס טובבבבבאוהבת את השבת

וזה ממש מדהים וככ לא מובן מאליו...

אבל עם העומס של החיים קצת פחות מוצאים זמן ופניות להשקיע בקשר לעומק ומתחילים להרגיש שדברים פחות עובדים כמו פעם.. וזה יכול להיות קרירה להתעורר ולעבוד על זה.. ולמצוא אוצרות...

אנחנו היינו אצל @נגמרו לי השמות והיה לנו ממש ממש ממש טוב!!!

באמת..

ממליצה לך ממש עליה ובכלל על ייעוץ מקצועי ולהשקיע עד שמוצאים איך מתקדמים כאן.. לא לחכות עוד ועוד שהקשר ייחלש...

בהצלחהההההה

חיבוקנעמי28אחרונה

מבאס שזה המצב.

את נפגשת עם חברות בעצמך? יוצאת לפעמים בלעדיו?

לפעמים עם כל האהבה, מפגשים כאלה באמת ממלאים הרבה יותר מיציאה זוגית, יש משהו בשינוי אנרגיה ואנשים שממלא בצורה אחרת (כשזה בתדירות של פעם ב..)

איך היציאות שלכם? מדברים על בעיות / ילדים / החיים

או שחרור וכיף (אולי כדאי לצאת למשל למופע סטנדאפ או משהו קליל).

כשאני יוצאת עם חברות, לפעמים זה באמת ממלא יותר מיציאה עם הבעל שגם ככה החיים מפגישים אותנו הרבה.

כרגע נשמע שאתם במצב שאת נואשת ליציאה ויחס והוא מרגיש חייב.

כשזה הפך למטלה זה באמת פחות מרגש.

אולי תקבעי עם חברות? אחיות? כדי שהאיוורור שלך לא יהיה רק דרכו, זה יקל עליך ועליו.

מה אתן נוהגות בראש חודש?אוהבת את השבת

אשמח לפירוט כמה שיותר...

ללבוש חולצה לבנההשם שלי

תפילת ראש חודש עם הלל מוסף, אם יש לי אפשרות.

לא יותר מידי.

אה ועוד משהוהשם שלי

נוהגים לא לגזור ציפורניים.

קבוע בראש חודש אני נזכרת שצריך לגזור ציפורניים לילדים, ואז בעלי מזכיר לי שראש חודש.

חח מרפי, ץודה!אוהבת את השבת

הזכרת לי שאצלינו לא נהגו לעשות מלאכה בר"חיעל מהדרום

לק"י

נראה לי שסריגה/ תפירה

מקסים, תודה!אוהבת את השבת

חולצה לבנהואני שר

משתדלת להגיד הלל

אם זוכרת לא לכבס 😅

אם מצליחה אז ארוחה קצת יותר חגיגית ומושקעת מהרגיל (בתור ילדה זה היה אצלנו יום של צ'יפס ונקניקיות שאהבנו ממש, מקווה להצליח ליצור איזושהי מסורת כזאת גם בבית שלי)

תודה רבה!אוהבת את השבת

מכינה כל ליל ראש חודשעל הנס

וופל בלגי/ בלינצס.

אתמול הכנתי סופגניות היתה ממש חגיגה

יואו רעיוןןןןאוהבת את השבת

קונים לילדים ולנואישהואימא

מעדנים מיוחדים (דנונה , מילקי) בשגרה אנחנו לא קונים. רק בראש חודש

הילדים לבושים לבן... אני משתדלת מטפחת חגיגית וגםאנונימיות

ממש מקפידים בזכות בעלי לעשות סעודת ראש חודש בשרית ואם לא בשרי אז חלבי שווה

ההפתעה לילדים

חולצה לבנה לילדיםכחל

הפתעה טעימה בבוקר- לפעמים משהו מיוחד קנוי ולפעמים מכינה בלינצ'ס או משהו בסגנון..

סעודת ראש חודש- הולכים למסעדה או קונים אוכלים איפשהו בחוץ

לפעמים אם אין זמן לצאת מזמינים משהו טעים לבית

והיו פעמים שהכנתי משהו חגיגי בעצמי

לפעמים להכין או לקנות אוכל טעיםיעל מהדרום

לק"י

פעם פעם הייתי לובשת חולצה לבנה.

הלל, מוסף, יעלה ויבואשמש בשמיים

בדרך כלל לובשת חולצה לבנה.

נוהגת לא לעשות מלאכות מסויימות- לא מכבסת, סורגת, תופרת... (די דומה למלאכות שלא עושים בתשעת הימים)

הייתי מעדיפה להשוות לחול המועד 😅😉לפניו ברננה!

אבל יש דברים שלא עושים בחול המועד ובראש חודש כןשמש בשמייםאחרונה

למשל בחול המועד לא כותבים או כותבים בשינוי, בחול המועד לא עושים מלאכה שלא לצורך המועד, בראש חודש כולם הולכים לעבודה...

אצלנו חולצות לבנות ואוכלים קורנפלקס וכריות בחלב.מתואמת

חולצה לבנה וארוחה קצת יותר מיוחדתשושנושי

בעיקרון נוהגיםרקאני

שנשים לא מכבסות

זה מתבטא בזה שבעלי לוחץ על כפתור ההפעלה חחחח

אבל תמיד אני שוכחת ולא שמה לב

ומשתדלים להתפנק באוכל טעים

לובשת חולצה לבנה,לפניו ברננה!

לא תופרת וסורגת,

לגבי כביסה פעם לא הייתי עושה בכלל, היום משתדלת להמעיט (עשיתי על זה התרת נדרים)

חולצה לבנה לילדיםקנמון

'הפתעת ראש חודש'- יכול להיות מעדן (לא אוכלים ברגיל) או משהו טעים אחר

לפעמים ארוחה חגיגית

היום הכנו ארוחת לביבות (וסלט ענק לרענן את כל המטוגן הזה) וקינחנו בשתיה חמה ועוגיה

לפעמים, כשמתאפשר, נוסעים בערב ראש חודש לסיבוב שערים.

ממליצה. מרגש מרגש ומחבר מאוד

על הסיבוב שערים גם אנחנו כל הישועות

וחוץ מזה רק חולצות לבנות לילדים..

אצלנו הולכים לבחור ממתק במכולתשקדי מרק

והם יכולים מה שרוצים..

תודה רבה רבה לכל העונות!!!אוהבת את השבת

מה אפשר להכין כמו "בית לזית"?אוהבת את השבת

גם קל

גם יחסית בריא (לא בצקעלים)

וגם ארוחתי כזה, משביע ומתאים לקחת לביס...

יש עוד דברים בסגנון?

לחמניות קוטג' וזיתיםרק רגע קט

https://www.foodsdictionary.co.il/Recipes/20741

אני תמיד מוסיפה גבינה צהובה, שיהיה טעים. פעם אחת הכנסתי מעט בצל קצוץ.

אני מכינה בוריקטס ביתיירדניתאחרונה

מתכון של לייזה פנלים

ממש מוצלח וטעים

בקיעת שיניים אצל תינוקת בת שנה יש איך להקל?חולמת להצליח

בלילות האחרונים היא ממש בוכה כשהיא נרדמת וגם מתעוררת הרבה בלילה וראיתי שצומחות לה 2 שיניים

למעלה. מה יכול להקל? מותר לתת אקמול?

בטח לתת אקמולאיזמרגד1אחרונה

אקמול זה לא רק לחום. אם תינוק סובל אני בעד לתת, אין סיבה שיסבול סתם.

ויש גם משחה לחניכיים שעוזרת, טיג'ל או ג'נג'יג'ל, לא זוכרת בדיוק.

ולמה לך היום אפשר להביא נשכנים שהיו במקרר או במקפיא או דברים כמו חתיכות של גזר שאפשר לנשוך וזה יקל.

מיטה יהודית של אלינההגלה
עבר עריכה על ידי הגלה בתאריך ל' בחשוון תשפ"ז 9:59

היי

אשמח לשמוע חוות דעת על המיטה היהודית של אלינה

היא באמת לא זזה?

באמת המרווח לא מורגש?

באמת לא זזהנברשת

אין לה שום אפשרות תזוזה בגלל התופסנים שיש לשתי המיטות יחד. פטנט פשוט פשוט וגאוני.

והרווח כמעט לא מורגש. כן מרגישים שזה שני מזרנים.

אולי זה תלוי מזרן .קנינו את היקר יחסית ומרגישים קצת את המעברים של המזרונים שזה סך הכל הגיוני, אבל בלי רווח בכלל.

מה שכן היא גבוהההה

בחכמתי לקחתי רק מידות אורך ורוחב ומדדתי את החדר. לא חשבתי על הגובה. ולפחות במקרה שלנו היא גבוהה משמעותית ממיטה סטנדרטית.

כותבת רק כדי שתקחי בחשבון, מאמינה שיש כאלו שלא יפריע להם. ויכול להיות גם שתוכלי לבחור מראש מזרונים שונים או רגליים בגובה שונה לפי מה שיתאים לך.

תודה על התגובה המפורטת!!הגלה

נראה לי שהגובה זה בגלל המזרונים.שואלת12

יש להם מזרוניים ממש גבוהים

לא נראליפצלשהריון

אנחנו עם מיטות משם ומזרונים לא משם והמיטה יחסית גבוהה

גם המזרונים וגם המיטות גבוהים מהסטנרדט.נברשת

אנחנו ממש מרוצים!אני אנונימית!אחרונה

והמיטה טיפה גבוהה

אבל מתרגלים

אחרי הסיפור באריאל- איך אפשר לשלוח למעון בלב שקט,מעיין34

הקטן במשפחתון. הכנסתי אחרי המלצות

אבל הסרטים לא פוסקים

למה הוא קם מוקדם, ולמה היא לא מצלמת ושולחת תמונות

כל דבר נראה לי חשוד

ומדובר באישה חבדניקית שהמליצו לי שהיא שמה תמיד מוזיקה נעימה והיו כמה ששמו את 2 הילדים שלנם אצלה כי היו מרוצים

ועדיין אני לא רגועה

יש דרך לדעת? בן שנתיים

אין לי שום דבר חכם לומר- מקפיצה לך.אםאני

רק להגיד שכשאני שומעת סיפורים כאלו אני מבטיחה לעצמי באלף הבטחות שהילדים שלי יהיו איתי בבית צמוד כל החיים.

כמובן לא רלבנטי, ומה אעשה בשעת אמת לא יודעת🤷‍♀️

ואו בול כמוני זה מפחיד ממשמולהבולה

אי אפשר. חרדותאורוש3

בלב ממש שקט אי אפשריעל...

אבל בעיניי-

א. אנשים יראי ה' סיכויים גבוהים יותר לאמינות

ב. ככל שיש יותר אנשים בשטח, סיכוי גבוה שיהיה בסדר

ג. לזכור שרוב האנשים טובים, רוב המטפלות אוהבות ילדים

ד. להתפלל לטוב

לגבי א סליחה שאני אומרת זו אמירה מאד מסוכנתכורסא ירוקה.

כמו שבכל חברה יש אנסים פדופילים וגנבים יש גם גננות מתעללות דתיות וחרדיות זה ממש לא חסר. המפלצת שפגעה לי בילד היתה חרדית..

לסמוך על האמירה הזאת פשוט מסוכן.

מסכימה מאד עם מה שכתבת אחרי.. כמה שיותר יש אנשים, כמה שלמטפלת יש סבלנות שתשהי שם ותשבי שם ולא מחכה שרק תעופי, כמה שיותר אנשים יוצאים ונכנסים - אם זה הורים או חוגים או משהו כזה, זה מבורך.

שימי לב מה כתבתייעל...

קודם כל - באמת אי אפשר בלב שקט. חד משמעית בכל חברה זה יכול לקרות ואף פעפ אי אפשר לסמוך לגמרי.

ויחד עם זה- כן, במקום שיש יראת ה' יש יותר עבודת מידות ופחות פגיעות. ממש כמו דברי אברהם אבינו...

הנקודה היאכורסא ירוקה.

שאפשר להציג מצג של יראת שמיים. וכמו שאי אפשר לדעת שמישהי מתעללת בילד גם לא תדעי שיראת השמיים שלה היא הצגה

בהחלט. גם רבנים כאלו לא חסר לצערינו...יעל...

יאוו איזה פחד.. מה זה פגעה? ואיך גילית?מעיין34

מעדיפה לא לפרט כאן בגלל אאוטינגכורסא ירוקה.

יכולה בפרטי.

תודה רבהמעיין34

ופחות הבנתי את ב

זה משפחתון בבית שלה. אין איתה סייעות.

יש אצלה גג 8 ילדים מגיל חצי שנה עד 3

ואוליי יש לה את העזרה של הבת שלה לפעמים.

ותמיד שהיא שולחת לי הקלטה באמצע היום אז יש שקט דממה. או שהיא אלופה עם ילדים או לא יודעת מה

ויש אפילו הקלטות ב9 בבוקר שבטוח אף אחד לא ישן

שאר הסעיפים באמת עוזרים. תודה!

שבעיניי עדיף מעון עם כמה מטפלות בשטח מאשר מטפלתיעל...

למקרה שלך אני לא עוזרת...

אהה נכון. מסכימה עם ב.מעיין34

ככה הסיכוי גדל שמישהי תחליט פתאום לספר

מנסיוניחולמת להצליחאחרונה

משפחתון של 8 ילדים עם מטפלת אחת זה לא עבודה קלה.

אני אישית עבדתי יום בשבוע במשפחתון של 9 ילדים ועזבתי מהר. לדעתי זה לא שפוי.

גם מבחינת המטפלת זה מאוד קשה להיות עם כל כך הרבה ילדים לבד. רק הלכתי לשירותים ופעוטה אחת זרקה משחק על תינוק. ממש מלחיץ.

ומבחינת החוק זה גם בעייתי. מטפלת יכולה להיות על מקסימום 6 ילדים.

סליחה אם אני מלחיצה אבל כותבת מנסיוני.

אני לא חושבת שמקרה כזה או אחראמאשוני

צריך להשפיע על ההחלטות.

הסכנות קיימות בין אם הן פותחות מהדורות או לא.

יש השתדלות שאפשר וראוי לעשות.

פעמיים שמעתי שזה קרה בגנים הכי מבוקשיםעדינה אבל בשטח

אז באמת שאין אפשר לדעת, שם למשל, אפילו עם הקלטות לא עלו על זה כי ההתעללות היתה שקטה ושטנית ולא מתלהמת ובהמית , איכס על זה ועל זה. מזעזע

כןoo

בטח שיש דרך

לדבר איתה לשאול שאלות על סדר יום על קשיים שעולים

לראות איך היא מגיבה איך היא פותרת קונפליקטים

מי שבעייתית רואים דברים כבר בשיחה פשוטה

(אני מכירה מקרה שלא פורסם כי הוא לא היה מספיק חריג אבל היתה התעללות

והאמא ששמה שם ילדה ספרה על חוסר סבלנות ועצבנות שהיו ניכרים לעין בשיחות פשוטות)

וגם להביןoo

שמעונות שמשלמים מינימום ומקבלים כל אחת

זה כר פורה לבעיות במקרה הטוב והתעללויות במקרה הגרוע

הרבה מאוד מעונות מתנהלים ככהואז את תראי

כןoo

זה למה קורים הרבה מקרים

רק הקיצוניים מגיעים לחדשות

והאחריות היא בעיקר על ההורים

מי שמוכן לשלוח למקום כזה

לוקח מראש סיכון

הוא רואה איפה הוא שם את הילד

אצל צוות שעלול להיות לא כשיר

אשים על זה עין. חשוב. תודה!מעיין34

מעלה רעיוןקל"ת

מידי פעם להפתיע בביקורים במעון באמצע היום כדי לאסוף את הילד, בלי להגיד מראש ולהתרשם. ותנסי לבודד האם יש בסיס מאומת במציאות לחשדות שלך לגבי אותו מעון או שאת רק מונעת אמוציונלית ממקרים בתקשורת.

זה בבית שלה. נותר רק לנסות להאזין בדלת באמצע היוםמעיין34

מבינה אותך כל כךשירה_11

ויחד עם זאת-

קודם כל המלצות הן לא ציק ביטחון למקום טוב, הרבה מומלצים התגלו כחרדת אלוקים.

ולחלק היותר טוב-

פרופורציות,

1.רוב האנשים טובים. לא כולם פסיכופטים חולי נפש.

2.שנית, את מכירה את בעלת המשפחתון, מדברת איתה שומעת אותה את יכולה להסיק איך היא בכללי.

3.לעמוד מאחורי הדלת קצת לפני שאת נכנסת ואחרי שאת הולכת ולשמוע מה קורה.

4.הפתעות באמצע היום. אפילו רק להאזין לה ליד הדלת או מתחת למרפסת.

לי מאוד קשה לשים מקליט. והייתי משתדלת כמה שיותר להפתיע באמצע היום, כמובן שבמעון זה הרבה יותר קל.

ההתרשמות שלי שהיא טובה והכל טובמעיין34

אבל לא חסרים סיפורים (להבדיל כרמל מעודה) שההורים טענו שהילדים היו הולכים שמחים לגן והתרשמו שהם אוהבים אותה והיא היתה חייכנית וטובה אליהם.

כנראה שהאינטואיציות שלנו לא תמיד ערניות מספיק לדברים שאולי אפשר לראות

אני חושבת שמקליט יכול כן לעזורטרכיאדה

אפשר לשמוע אם יש בכי מוזר והסטרי, איך המטפלת מתייחסת לבכי.

רק פסיכופטית ממש תתעלל בדממה מוחלטת, אבל זה מכסה את מרבית המקרים.

אי אפשר לשלוח בלב שקט, בעיניי חובה על כל הורהואז את תראי

להיות עם היד על הדופק כל הזמן, להפתיע וכמובן לשלוח עם מקליט.

צריך להתחזק ולזכור שזה מיעוט112233445566

מה שקרה שם זה פסיכופטיות זה דבר קיצוני...

כן יש טווח רחב ומטפלות אולי פחות נחמדות וכו זה פחות נדיר וגם יותר מובן.. אבל התעללות של ממש זה כמו פדופיליה

זו הפרעה וסטייה והיא באמת בקצה והיא במיעוט בסוף פשוט כזה בכותרות זה מטלטל.

לעשות השתדלות כן לפקוח עיניים ולראו שטוב לילד גם בבית, ולשים לב אם יש נורות אדומות (שלא תמיד יעידו על התעללות אבל יעידו שאולי פשוט פחות טוב לילד)

ומפה לשם להתשדל להיות באמון לעולם ולטוב שבו

כי לתת לילד את התחושה שאין אמון בעולם זה גם נוראי וזה עוול מצידנו לתת לו

ילד צריך לגדול בהרגשה שהעולם טוב

וההורים שלו מלאי אמון...

אז כן לחזק גם את זה בעיניי

איזו תגובה חשובה. נראה לי שקיבלתי טיפ לחיים בדיליימעיין34

כי אני מאוד חרדתית ופרנואידית. ואני גם מאוד גלויה עם הילדים הגדולים שלי (ילדי יסודי) כי חשוב לי שלא יהיו תמימים עם כל הסכנות.

ואחת מהילדים באמת יצאה חרדתית כמוני .

כמובן שאני לא מדברת רע על המטפלת, ובטח שאם אני חוששת אז לא אדבר בגלוי לידם. אבל הם מכירים אותי כאחת שלא מאמינה בעיניים עצומות לכל אחד ואני גם אומרת להם לא לסמוך על אף אחד אלא רק על אמא ואבא.

מעדיפה שיהיו פחדנים וזהירים ולא תמימים וה' ישמור משהו יקרה לא עלינו ולא על עם ישראל.

אבל את צודקת שחייב לתת להם ביטחון בעולם שהעולם טוב בסופו של דבר

לגמרי הם קולטים את השדר גם כשלא אמרנו כלום112233445566

וגם אם אמרנו ההפך...

שמחה שהתחברת

שום קיצוניות זה לא טובאוהבת את השבת

לא לכאן ולא לכאן... כל הכבוד שאת ערב לשים לב שלא להיות בקיצוניות...

🙏💓מעיין34

טריגר הריוןעניינית

מחילה מראש ממי שמצפה. בבקשה תדלגו 🙏🙏

נכנסתי להריון עם התקן. בשלב בחיים שבכלל לא מתאים לי בשום צורה. לא כלכלית, לא נפשית, לא זוגית, לא פיזית.

אני עייפה מהחיים. מהרגע שגיליתי אני בלי כוח לכלום. בכלל דיברנו על גירושין ופתאום זה.

בקושי הרמתי את הראש עוד מהדיכאון אחרי הלידה הקודמת אז מה עכשיו שוב?

יש לך מישהו בחיים האמיתיים להתייעץ איתו?יעל...

חיבוק ענקקקהריוןחדש

במצב דומה

גם נכנסתי עם מניעה וגם היינו במצב זוגי שחשבנו על גירושין וגם היסטוריה של דיכאון.

תתייעצו עם רבנים יש כאלה שעם הנתונים האלה מתירים הפלה בשבועות מוקדמים.

אני הלכתי לעשות הפלה וחטפתי רגלים קרות

וכן בחרתי להמשיך

מאז דברים השתפרו בזוגיות

בעלי בעקבות ההריון נהיה הרבה יותר רציני בטיפול זוגי דברים השתפרו ועדיין מעכלת את ההריון.

האופציה של ההפלה גרמה לי להרגיש פחות כלואה בתוך במצב ועזרה לי נפשית.

זה שוב נתן לי יכולת בחירה ולא שהכל נכפה עלי.

בהצלחה גדולה! וחיבוקאני אנונימית!

יש את אגודת אפרת המדהימים!

ממליצה בחום לפנות אליהם לתמיכה מכל הבחינות..

אוי זה קשה. ממש ממש.🥺 שה' ישלח לך כוחות ובהירותשיפור

להחלץ מהבוץ בכל התחומים ולמצוא את הדרך שתעשה לך טוב❤️

חיבוק יקרה!!!אוהבת את השבתאחרונה

מובן ככ ככ שירוקן אותך.. איזה קשה...

ממליצה ממש ממש להתייעץ באופן מקצועי!

יכולה להמליץ לך מכלה הלב על @נגמרו לי השמות מקבלת גם בזום, מדהימה, מדהימה

שולחת הרבה כוחות

ומתפללת שתזכי לישועות גדולות בכל התחומים!!!

בולמוסים של בעלי *טריגר הפרעות אכילה*אנונימית בהו"ל

צעיר, בעודף משקל מגיל ההתבגרות, חוץ מזה- סה"כ בריא

אני חושבת שגם בגיל ההתבגרות הוא השמין ככה בגלל הפרעת אכילה (בודאות היתה אז)

גם כשהיה בטיפול פסיכולוגי ודיאטנית, אכל דברים בריאים ועשה די הרבה ספורט בשבוע- היה שמן. חלק מזה הוא שגם אז היה אוכל כמויות מאוד מאוד גדולות.

לאחרונה הספורט דעך מסיבות שונות, וגם לא מקפיד על אוכל בריא.

זה מבאס אותו עניין המשקל. אני מצידי לא מפריע לי המשקל מבחינת נראות וכאלה, והוא יודע את זה.

והוא פשוט אוכל בלי הכרה, כמויות מטורפות.

אתן 2 דוגמאות:

  1. עצרנו בשווארמה לא מזמן. (אנחנו לא עושים את זה לרוב, אבל זה לא משהו זר לנו.) הוא רצה להזמין 2 מנות לאפה פלוס צ'יפס פלוס שתיה. לעצמו, אני לקחתי בנפרד משהו לעצמי. ונכון, הוא גבר גדול, אבל זה באמת לא סביר. שווארמה זה מראש מקום שהם מעמיסים. לא הסכמתי. אמרתי תזמין מנה נשב נאכל, מקסימום נביא עוד.

  2. הלכתי לסופר אז בדקתי לפני זה מה יש מה אין במקרר. היתה חבילת גבינה צהובה של 400 גרם כמעט מלאה (זה כמו 2 חבילות קטנות). בכל מקרה קניתי בסופר כי היה מבצע אבל לא משנה. בוקר אחרי אני פותחת את המקרר והחבילה הכמעט מלאה נעלמה.

בין המקרה הראשון לשני דיברתי איתו בקטנה על זה שאני אוהבת אותו ובאמת המשקל לא פקטור בשבילי (חוץ מבריאות שברור שעדיף אבל זה לא בינינו). ושלאחרונה אני שמה לב שאוכל בלי הכרה ואמרתי על השווארמה וזה, והוא הסכים, וגם התחיל לחפש טיפול מוזל. זו היתה שיחה נינוחה וקצרה, לא עשיתי מזה הר.

והמקרה השני קרה אחרי.

ואני בעיקר לא יודעת מה לעשות. אני לא אמא שלו, ואני לא רוצה ולא מוכנה להיות שוטרת שלו עם אוכל.

אבל הוא במקום כל כך לא בריא

ואני לא רוצה לדרדר, ואני לא יודעת איך להתנהל מכאן הלאה.

אוף. פרקתי. אשמח גם לעצות.

מקפיצה לעצמיאנונימית בהו"ל

מכירה יותר בקטנהדיליה

היינו יוצאים קונים אוכל ותמיד יצא שנשארתי רעבה.

בעלי התחיל טיפול במונגרו.

היום סלט אנחנו לא מסיימים במסעדה.

הויא ירד 15 קילו תוך חודשיים.

גם כי נכנס לזה ברצינות ממש והוריד פחמימות מהתפריט, עושה ספורט וזה...

אם זה הפרעת אכילה יש טיפול מהקופהילד בכור

יש מרפאות ייעודיות להפרעת אכילה

שיתחיל בפנייה לרופא משפחה

שם גם יאבחנו אם זה הפרעת אכילה ואיזה טיפול צריך

חיבוק לך❤️ נשמע שאת מתמודדת עם זה הכי טוב שאפשר

אני חושבת שהפרעת אכילהאיזמרגד1

אמיתית ומאובחנת זה מקום שונה מהתמודדות זוגית רגילה, וכדאי להתייעץ עם איש מקצוע שמומחה לתחום איך להגיב ולהתנהל עם זה. איך להיות המסגרת תמיכה שלו ולא להחמיר את המצב...

לא נבהלת מהתיאור112233445566

מסכימה שיש פה אכילה לא בריאה רגשית וכזה אבל לא נראה לי חריג ולא נראה לי ברמת הפרעה אלא ברמה נורמטיבית... וואללה לא הייתי מתערבת בכלום.. אמרת את שלך. אם ירצה עזרה יבקש ממך.. אם לא הכל בסדר יאכל יאכל עד שישמין עוד יותר ויחליט לעשות אולי משו ואולי לא.... אבל בעיני אם יותר מדי תשפטי אותו על זה (גם בלי מילים) זה סתם יהפוך למאבק....

מכירה את זה על עצמי יש לי תקופות כאלו וברור שזה מאד מאד רגשי אבל אם בעלי יתחיל לשפוט אותי זה יהיה ממש לא כיף....

מסכימהוהרי החדשה

מציעה לשחרר את זה לגמרי

אם זה מפריע לו תציעי לו דיאטנית , אגב יש פסיכולוגיות תזונאיות. שעושות בעצם שילוב של תזונה עם פסיכולוגיה.

אבל לדעתי זה יותר שלו. נכון שזה מבאס אבל בטח אם לא מפריע לך חיצונית אז חבל שתיכנסי למקום כזה שאחראי עליו.

תהיי איתו יחד ולא כמפקחת.

אצלנו סביב דברים אחרים אני הבנתי שאין לי שום שליטה ואחריות ושזה לגמרי שלו. אז לפעמים מבאס אותי אבל עובדת על עצמי. וראיתי שבסוף הוא זה שמבין בעצמו שלא מיטיב איתו הרגלים מסויימים עובד לבד לשנות אותם

לא מכירהנועה לה

את ההתמודדות הספציפית

אבל חייבת לכתוב לך שמתוך המילים שלך רואים כמה את אישה טובה ומיוחדת!!

נשמע קשוחנעמי28

אין לי ניסיון בתחום

אם הייתי במקומך הייתי מנסה לקרוא על זה כדי להבין אותו יותר.

וכנראה להימנע מהערות פרקטיות, אם זאת הפרעת אכילה זה נפשי, וצריך מענה נפשי ולא רק פרקטי.

ובאופן כללי אנשים יודעים איך להרזות, זה די ברור, אולי אפילו זה מטרגר אותו אם הוא קיבל המון הערות בעבר.

תנסו לדבר על זה בפן הרגשי, מתי זה התחיל, מה הוא מרגיש בקשר לזה, מה הוא מרגיש אחרי שהוא אוכל.

זה כנראה מה שהייתי עושה אם הייתי בנעליים שלך❤️

זה מדובר בינינו והוא יודע שזו הפרעה כי מגיל צעיראנונימית בהו"ל

לא הערתי לו פרקטית גם כשדיברנו, אלא אמרתי לו מה אני רואה ושאני חושבת שכדאי שיחזור לטיפול

הוא לא אוהב לדבר על זה, אז זה היה ממש קצר. פחות מ 5 דק שיח כי באמת זה שלו.

גם לפעמים הוא זורק הערות על התחושות שלו סביב זה.

ושהוא כל היום במחשבות סביב אוכל. או מה רוצה לאכול או שמתבאס על עצמו שאכל כמות/דברים לא טובים.

אני ביומיום ממש לא מעירה לו על כלום בקשר לזה.

ברור שהוא יודע איך לרזות ומה תזונה נכונה וכמה ספורט כדאי שיעשה

הבעיה שלי היא אפילו לא שהוא אוכל דברים מאוד לא בריאים, אלא שזה בלי הכרה.

נניח יש הבדל בין לאכול כל פעם שורה של חבילת שוקולד כמה פעמים ביום, לבין לקחת שוקולד לנשנש ואחרי 20 דקות להסתכל סביבך ולקלוט שאכלת 2-3 חבילות.

כאילו… תקום תמלא את הצלחת כמה פעמים שתרצה, אבל אל תקח מראש תבנית כאילו היא צלחת אישית…

האמת נשמע שהוא אוכל הרבה אבל לא התרשמתיהריון ולידה

שזה איזה הפרעה קיצונית

כן 2 לאפות זה הרבה יוסית, אבל גברים אוכלים הרבה.

בעלי לא שמן ואין לו בעיה לאכול 2 פיתות שווארמה בלי בעיה. האמת גם אני מסוגלת לפעמים 🫣

וכן זה הרבה גבינצ , אבל לפעמים יש הרגשה קיצונית של רעב וקשה להפסיק

נכון שיותר בריא לחיות אחרת אבל אני לא חושבת שאת צריכה ''לעשות משהו'' בנידון

אני לדוגמא אוהבת שוקולד ומתוק ויש ימים שאני מסוגלת לטרוף את כל הארון.

כדי לא להגיע לזה אני ממש לא צריכה שבעלי יבדוק מה אכלתי ולמה

זה לא מה שיגרום לי להפסיק

ואם הוא יתחיל להעיר זה רק יגרום לי לאכול עם עצמי בלי לעדכן אותו, אין לי כח להטפות מוסר

מצטרפת להמלצה לפנות לטיפול ייעודי, יש מרפאותמצפה88

של קופות חולים או בבתי חולים

האמת אני לא מבינה בזהרקאני

אבל בעלי גם מסוגל לאכול 2 לאפות שווארמה

והוא רזה מאוד מאוד

הוא לא קונה שניים רק כי זה יקר

ואני מסוגלת לדמיין סיטואציה שאני רעבה ואין לי מה לאכול

אז מכרסמת חבילת גבנצ....

את מכירה אותו הכי טוב ויודעת אם זה באמת הפרעה או סתם רעב

אני רק מנרמלת שהמקרים האלה לא נראים לי הזויים...

האמת אני מופתעת מהתגובות שזה לא הרבהבוקר אור

בעלי אוכל כמו מתבגר, הרבה יותר ממני..ולא רואה סיטואציה שהוא יאכל שתי לאפות שווארמה (זה גם ממש לא אותו דבר כמו שתי פיתות) ועוד אוכל.. בטח לא להזמין מראש

וחבילה שלמה של גבינה צהובה.. נשמע לי המון גם לאדם מאוד רעב

לפותחת- אין לי המלצות, אבל בהצלחה בהתמודדות❤️

אצלי 2 פיתות גם הילדים הקטנטנים לפעמים אוכלים יותר112233445566

פיתות שווארמה?בוקר אור

גם הבת שלי לפעמים אוכלת שתי פיתות

אבל לא מפוצצות בשווארמה וסלטים

(ובלי קשר היא לדעתי לא באמת צריכה את זה לרוב ואוכלת עם העיניים)

לא שווארמה, עניתי על זה שכתבת שזה לא כמו שתי פיתות112233445566

באמת לא מספיק כתבתי מובן.

אבל גם זה אני רואה ילדים סביבי שאוכלים חצי פיתה, ואצלי גם ילדה בת שנתיים אוכלת 2 פיתות שלמות.

האם היא חייבת? לא בטוח. זו המציאות

וככה גם מבוגרים אני לפעמים אוכלת כמויות פסיכיות. האם זה בריא? לאמפה עד להפרעת אכילה הדרך ארוכה מאד בעיניי

וכשאני מורעבת או עצבנית אני בהחלט יכולה לאכול 2 לאפות

לא יודעת אם הפרעת אכילהבוקר אור

לא מומחית בזה..

רק מופתעת שיש בנות שכותבות שזו לא כמות קיצונית. אולי אני טועה, אבל לא מכירה אנשים שאוכלים בכמויות האלה בטח לא יותר מפעם ב.. ואני מכירה אנשים שאוכלים כמויות שונות על סקאלה די רחבה נראה לי

כנראה שיש סקלה רחבה יותר חחח112233445566

אני מגדירה את זה כאילו שמנים יותר באופי (ואני לגמרי שם לפעמים והרבה גם מהמשפחה שלי וגם משל בעלי...) בגלל זה הגבתי לנרמל את הכמויות...

ברור שזה לא בריא ולא אידיאלי (על הגבנץ בעיקר.. הלאפות סבבה)

אבל בעיני ממש לא הפרעה

פיתה שווארמה זה דבר מפוצץץץץאנונימית בהו"ל

הם דוחסים לך שם מלא בשר וכאלה. זה מגיע לרמה שזה יותר דומה לכדור מאשר לפיתה

גם אני יכולה לנשנש שתי פיתות ריקות או עם ממרח קל.

ולאפה שווארמה זה יותר גדול מפיתה

ובאמת הבעיה של להזמין מראש. זו מנה גדולה, בטח עם צ'יפס גדול ושתיה. תשב בנחת תאכל. תרצה תקנה עוד אחת.

הבעיה היא שהוא כבר שם/קונה לעצמו (תלוי אם בבית או בחוץ), ואז הוא אוכל כל מה שיש בלי לשים לב. גם אם אחרי חצי שעה תכאב לו הבטן מרוב הכמות…

וההפרעת אכילה זה דבר ידוע, זה לא אני אבחנתי. היה על זה בטיפול אצל אנשי מקצוע.

גם הוא בעיקר מתאר שהוא כל הזמן חושב על נושא האוכל…

בעיקר מרגיש לי שהוא בחרדה שלא יהיה מספיק אוכל (אז מכין/לוקח הרבה)

ואז הוא אוכל את כל מה שיש ולא משנה מה הכמות…

(וזו היתה חבילת גבנ"צ כפולה בתכלס)

אם הוא מאובחן עם הפרעת אכילהילד בכור

אז זה בכלל לא משנה הכמות.. זה התפיסה בראש

והפרעת אכילה היא לכל החיים

הוא רוצה טיפול?

הוא רוצה באופן עקרוני, אבל יודע שזה דורשאנונימית בהו"ל

בטיפול הוא צריך להתמסר לתהליך.

וזה גם קשה ליישם בפועל

וגם זה להודות עוד יותר בזה שיש הפרעה ומצבו עם האוכל לא תקין

אני ממש מבינה את הקושי.

הוא גם הגיש פניה לבירור על טיפול באותו יום שדיברנו

אחכה לראות מה קורה כמובן

אבל נראה לי שהוא צריך את הדחיפה הקטנה לטיפול, אבל גם ממש לא רוצה להיות זאת שנותנת אותה כי זה להכניס את זה בינינו…

הפרעת אכילה כן או לאאנונימית בהו"ל

השאלה מה הוא עושה אחרי שאוכל? זה מפריע לו? הוא מדבר על זה?

כותבת בכוונה מאנונימי כי אני חוששת שאני במצב דומה לא בכמויות כי אני אישה

אבל דומה

עונה לך בפנים❤️אנונימית בהו"ל

חיבוק.

קודם כל אני לא יודעת בוודאות כמובן, אבל ממה שיודעת הוא לא מרוקן את עצמו אחרי בדרכים לא בריאות.

מבחינת תחושות:

הוא מתאר שהוא כל הזמן חושב על זה. או על האוכל או על השמנה, או על זה שהוא אוכל כמו חזיר (מילים שלו)

קם בבוקר חושב מה יאכל, מכין אוכל או שאני או שמוצא מה לאכול, כל לילה במיטה חושב על זה. מרגיש רע עם עצמו

מתאר שתמיד יש תחושות רעות עם האוכל

בגלל שכתבת שאת אולי במצב דומה:

בעיניי, ואני לא אשת מקצוע, הפרעת אכילה זה לאו דווקא השמנה או כמות האוכל שאוכלים, כמו שזו מערכת יחסים בעייתית עם אוכל.

שאוכל לוקח לך מקום גדול מדי בחיים, ובסופו של דבר מפריע לחיים השגרתיים שלך.

וכמובן שהפרעת אכילה יכולה לבוא אצל אנשים ונשים בכל משקל וצורה.

מעודדת אותך לפנות לטיפול או עזרה בנושא. אפשר להתחיל אצל אשת מקצוע מהתחום הרגשי, ואפשר גם ללכת לרופאת משפחה ולהתייעץ.

אל תישארי עם זה לבד❤️

אם את לא רוצה להיות שוטרת/ אמאהמקורית

תתחילי מזה זאת לא אוסרת עליו דברים כי זה בדיוק זה

אני מבינה שזה נראה לך חריג אבל כמו שכתבו פה - ייתכן וזה לא

בנאדם רעב אוכל גם עם העיניים ולא סתם אומרים לא ללכת לסופר רעבים, כי קונים יותר

אז הוא רצה להזמין 2 לאפות.לא בטוח שהיה אוכל את שתיהן. תחושת שובע מגיעה רבע שעה עשרים דקות אחרי האכילה. הכי הרבה היה לומד את זה בכאב בטן + פחות כסף בכיס

גם לגבי הגבנצ. לא חריג לדעתי לגבר רעב. לא בריא אבל לא חריג. זה לא מאוד משביע בפני עצמו.

נשמע שבעלך אוכל לא בריא ושהרגלי האכילה שלו לא נכונים אבל לא בטוח שזו איזו הפרעה

אני חושבת ששוב, את צריכה להתייחס אליו כאאדם בוגר ולא לנהל את האוכל שלו/ להעיר/ לאסור. התנהלות כזו ביחס לכמעט כל דבר בזוגיות היא התנהלות של אמא מול ילד אז אם חשוב לך לא להיות שם כדאי לשים לב

הכי הרבה את יכולה לומר בעיניי - הרגלי האכילה שלך לא בריאים וזה מדאיג אותי. ולשאול אותו אם זה מפריע לו ומה הוא רוצה לעשות עם זה

היום יש הרבה דרכים לטפל בהשמנה ובנאדם שרוצה בכך יגיע לשם בסוף, גם אם ייקח לו זמן

חיבוק♥️

זה מה שאמרתי. רק בשווארמה הערתי בזמן אמתאנונימית בהו"ל

לא הצלחתי… זה לא היה עניין העוד כמה עשרות שקלים, אלא שידעתי שאם הוא מזמין הוא גם יאכל ולא משנה כמה הוא שבע.

ובשיחה בעיקר אמרתי לו שאני רואה שלאחרונה הוא אוכל ונראה שבלי לשים לב, שאני חושבת שזה לא בריא, שממה שאני שומעת ממנו זה מפריע לו גם רגשית. שמבחינתי זה בכלל לא עניין של המשקל או הנראות, אלא של הרגלי אכילה בריאים. שאני אוהבת אותו ונמשכת אליו בכל משקל וזה לא מה שמפריע לי. שאפילו אם לא יאכל רק בריא, וגם אם יאכל פסטות ושוקולדים, שאני חושבת שצריך שהגישה לאכילה תהיה בריאה.

הוא אמר שהוא מסכים איתי.

ובזה סיימנו את השיחה. היא ארכה דקות ספורות ולגמרי העברתי לו את המושכות…

באמת הבעיה שלי היא לא עם ההשמנה (ברור שזה כשלעצמו לא בריא, אבל כרגע זה לא העניין כי גם כשאורח החיים שלו היה בריא לאורך תקופה הוא לא הגיע למשקל תקין)

הבעיה היא שזה באמת כאילו כשהוא אוכל משהו מתנתק משאר הגוף.

זה כאילו הוא בחוסר שליטה כשהוא אוכל. מהרגע שהרים את המזלג המוח נכבה בכל מה שקשור לאם הוא רעב או שבע, והוא ידלק שוב רק כשהצלחת (והתבנית) יהיו ריקות. הוא אפילו לא מתלבט אם בא לו עוד או לא. זה לא עובר בראש. זה כמו מכונה- יש אוכל אז אוכלים עד שנגמר.

תודה לכן על התשובות והתמיכה❤️אנונימית בהו"ל

לא נשמע לי כזה קיצוניקפצתי לבקראחרונה

בעלי גם עם עודף משקל, אוכל לא מסודר, ומסוגל לנשנש כמויות של אוכל בלי לשים לב בכלל.

בחודשים האחרונים לוקח זריקות להרזיה, החליף סוג, בעידוד שלי, בזריקות עם פחות תופעות לוואי, והשחרור שהוא לא מרגיש כל הזמן רעב ולא חושב על אוכל כל הזמן עושה לו ממש טוב. לגלות שעבר יום והוא אכל כמות ממש קטנה ולא נשנש.

שווה לברר את הכיוון הזה, אולי גם עבורו זה יהיה משחרר

בעקבות השרשור-מישהי שעושה חינוך ביתי לגיל יסודימנגואית

מחפשים מקום מגורים

עדיף התיישבות צעירה / חווה אבל בלי להיות חקלאים / מושב דתי (בטח יקר ממש אז פחות יהיה רלוונטי)

יש לי ילד 1 שמתאים לו ורוצה חינוך בייתי. אני רואה את עצמי בכיוון אבל צריכה קהילה. מספיק 2,3 משפחות שגם עושות חינוך בייתי. הייתי עם ילדים בבית, יצאתי לעבוד חלק מהשנים כי לא טוב לי להיות בלי מבוגרים ככ הרבה שעות.

את הילד השני שלי כרגע רוצה להמשיך לשלוח לבית ספר אז צריך גם בית ספר דתי וטוב באזור

עוד עניין, צריך קרבה מסויימת למרכז (עד שעה, שעה וחצי נסיעה)

ישובי צפון השומרון לא בדקנו מהסיבה הזאת.

אשמח לרעיונות אפשר גם רעיונות מקוריים איך להישאר בבית שכרגע גרים אבל כן להוציא ילד 1 לחינוך בייתי ולהנות מזה

מה בעצם מונע מכם להשאר בבית הנוכחי בהקשר הזה?קנקן שבור

אין בעיה. פשוט אין אף אחד בחינוך ביתי ביישוב שלנומנגואית

בגיל הזה פחות או יותר

אני אצטרך משהו לעשות איתו ולפגוש אנשים בזמן הפנוי . או לוותר על הרעיון.. קשה לו הרעש בכיתה ובבית הספר

ומה עם להשלים את עניין החברה בשעות אחרי צהריים?קנקן שבור

שהחברים מהכיתה בבית כבר

בשעות הבוקר והצהריים המוקדמים לעשות למידה ועוד

הייתי מתייעצת עם מדריכת הורים (שמבינה בילדים רגישימתואמת

אם זה מה שנכון בעבורו.

כי אולי יש פה פן של בריחה מהמציאות, וההימצאות הקבועה בבית לא תאפשר לו ללמוד להתמודד...

אולי הפתרון צריך להיות אחר, כמו מעבר לכיתה עם פחות תלמידים וכדומה.

[כותבת את זה מתוך ניסיון אישי דומה. אני אישית לא בנויה לחינוך ביתי בגיל כזה, אבל בכל אופן כנראה שזה לא מה שיהיה טוב במקרה שלנו...]

יש קהילות ארציות שנפגשות מדי פעם, לא מכירה מקרובשיפור

אולי זה ייתן רמה מסויימת של מענה. אולי גם יעזור לך למצוא מקום לעבור אליו.

ואולי אפשר לחפש בית ספר יותר קטן שיתאים לו. במיוחד אם אתם מוכנים לעבור דירה בשביל זה. או אולי לבדוק אפשרות להתאמות כמו כיתה אקוסטית/ רשות לצאת למקום שקט מדי פעם או משהו כזה.

בן כמה? אני מכירה משפחה עם ילדים גדולים בחנבטארקו

בישוב באיזור לכיש/הר חברון

הם בגילאי יסודי/חטיבה.

אם רלוונטי בואי לפרטי, אקשר אותך לאמא.

אולי היא תכיר גם עוד מקומות שיש או לקשר אתכם למשפחות חנ"ב מישובים קרובים אליכם.

בירושלים הבנתי שיש הרבה בחנבאוהבת את השבתאחרונה

אני יכולה לקשר אותך למישהי שמרכזת קבוצות כאלה

אולי תכיר בעוד איזורים

ומצטרפת להמלצה להתייעץ עם מדריכת הורים...

בטח אם זה פחות מתאים לך מבחינת עצמך ומבחינת הסביבה ןזה לא ככ פשוט..

אולי יש דרך להקל עליו בלי לעשות את השינוי הזה

והאמת שבכל מקרה הייתי מתייעצת עם מישהי, תותחית כמובן לפני צעד כזה...

מה הייתן עושות - גני ילדיםשירה_11

מעון מושקע 10 ילדים ו2 מטפלות, חוגים וכו (מפוקח משרד החינוך, אבל את מי זה מעניין. ראינו את הפיקוח….)

או מטפלת שהיא דודה, אבל על תקן בייביסיטר.

גיל שנה ו4

דודה באמת או כביטוי?כורסא ירוקה.

אם דודה באמת את מכירה אותה ממש? רואה אותה בסיטואציות ממש מעצבנות? רואה איך היא מגיבה? כמה סבלנות יש לה? אם את רואה את כל זה רוב הזמן וסומכת עליה אז הייתי משאירה איתה.

בת דודה שלי קרובהשירה_11

סומכת עליה לגמרי

אבל שוב- בייביסיטר כזה

אז לגמרי איתהאוהבת את השבת

הבת דודהדיאט ספרייט

לאור המצב היום, הייתי שמה אצל בת דודה שאני יודעת שלא תתעלל

מנשים זרות שאינני יודעת מה טיבן

ברור שאיתהכורסא ירוקה.

בייביסיטר זה מעולה. היא תשחק איתו, תצא מדי פעם לגינה, תלך איתו לסידורים. תהיה פנויה אליו, תיתן לו מענה בלי לחכות בתור של עוד 4 ילדים.

אני הייתי חותמת על זה בלי להסס

מי שיותר סומכת עליהצלולה

לי בגיל הזה פחות חשובים חוגים ומפגשים וכאלה. ואפילו קצת מרגישה שבמעון לפעמים מגזימים עם הדרישה מהילדים. בעיני תינוקות בגיל הזה יכולים להתפתח מצוין גם בבית עם תיווך מתאים... מה שהכי חשוב לי זה יד חמה אוהבת.

אצל הדודה יש עוד ילדים או שהוא יהיה לבד?שמש בשמיים

בעיני בגיל שנה וחצי ילד לא צריך חוגים, אם יהיו שם עוד ילדים והוא יקבל יחס אוהב זה ממש מספיק בעיני.

גם שתי מטפלות על 10 ילדים נשמע ממש אחלה, שתי האופציות נשמעות טובות

זה בדיוק מה שאני חושבתשירה_11

ש2 האופציות נשמעות טובות

2 מטפלות על 10 (אני מניחה שאם יגיעו עוד ילדים ה יהיה 12)

והגן חדש גדול ומרווח.

והשעות נוחות 7:30-16:00

אצל הבת דודה זה 8:00-15:30 שזה מאתגר אבל אפשרי כי בעלי זמין גם כשהוא עובד

בגיל הזה הכי חשובאיזמרגד1

יחס אוהב ומטפלת שהאמא סומכת עליה. אז לגמרי הייתי הולכת על הדודה

אצל הבת דודה הגילאיםשירה_11

זה תינוק קטן ממנו בחודשיים

ועוד תינוקת הרבה יותר קטנה לא יודעת בת כמה

יש לה ניסיון בטיפול בכמה תינוקות בגילאים שונים?שיפור

פער משמעותי בהוצאה הכלכלית בין השניים?קל"ת

מניחה שבכל מקרה כנראה המעון יותר יקר בגלל החוגים..

הייתי הולכת על בת הדודה, שקט נפשי מובטח

אותו מחירשירה_11אחרונה

מפרסמת בשם ניקית אחרתיעל מהדרום

אז בן ה5 שלי מאושפז כבר שבועיים ולצערי כרגע נראה שזה ימשך לפחות לעוד שבוע,

וממש קשה לי לראות אותו סובל, מהמחטים מהעירויים וכו'..

ופשוט עצוב לי. בימים האחרונים אני מגיעה בוכה להחליף את בעלי מתאפסת נושמת לפני שאני נכנסת אליו ובסוף היום שלי איתו אני חוזרת לבית עם התינוק ובוכה שוב.(בעלי בלילות ואני ביום, רק שנינו בזה..)

איך מתמודדים עם הכאב הזה? לראות את הילד שלי סובל, מתאמץ לעשות מה שהוא יכול אבל עדיין מתקשה מאוד, סובל ובוכה..

וקשה לי להתפלל אני כועסת שזה קרה לו..

ויחד עם זה באות עוד התמודדויות כמו הטלפון שמצלצל כל היום, מלא אנשים מודאגים מהמשפחה שכל יום מתקשרים, בערך 10 שיחות כל יום מאותם אנשים שמתקשרים מידי יום, ואין לי סבלנות לענות.. השיחות לא עוזרות לי הם רק מעיקות עליי ומי שלא עניתי לו נפגע גם. שום דבר לא משתנה ביום אחד ואין לי כוח לשמוע עצות לא מועילות כשאני מסבירה שוב ושוב מה יש לו ושתרופות סבתא לא יעזרו כאן,

ביום הראשון והשני של האשפוז שהוא הגיעו לבקר כל המשפחה, 10 ביקורים בערך כל יום, שיתפנו את סבא וסבתא והם העבירו את המידע תוך דקות לכולם...

ולא הבנתי למה לבוא באותו יום, למי זה עוזר? הוא כאוב וסובל, יש חובה לבוא לבקר בבית החולים?? הוא לא נהנה מהביקורים מהצורך לחייך להגיב לכולם..

אחרי אותו יום והיום שלמחרת אף אחד לא מגיע, אף אחד לא שואל אם אפשר לעזור לנו במשהו שהוא לא להגיע לבית החולים, עזרה בבית אולי, קניות, כביסה, לעזור עם התינוק שלנו שמייצר המון בגדים שצריכים כביסה במעון...

מתוסכלת גם מחמותי שמגיעה פעם ביומיים בהפתעה, בלי להודיע, כאילו אין לילד בדיקות ואני צריכה להעמיד פנים שאני שמחה מהביקור.. מההערות שלה,מהשיחות טלפון שלה, שאני צריכה פשוט לקבל אותה כמו שהיא ואין לי כוח לאף אחד כרגע. אני רק רוצה לראות את הילד שלי קם ומצליח לתפקד. סיוט של ממש..

מתוסכלת מהכל יחד, מהמצב של הילד שלי וכל הסביבה...

ואם למישהי זה קרה (מקווה שלא) ויכולה לתת לי עצות איך להנעים לו את הזמן, איך לעזור לו להרגיש יותר טוב נפשית בסיפור הזה, כל עצה תתקבל בברכה. הימים בביץ חולים דיי קודרים ואני מאוד משתדלת לעשות כל מה שאפשר אבל הוא פשוט סובל... במחלקה אין ילדים בגילו..

חיבוק ענק❤️❤️❤️וואלה באלה

איזו התמודדות לא פשוטה.

אין לי עצות, אבל עצרתי להגיד פרק תהילים לרפואה שלימה בקרוב!!

וואו חיבוק 🧡🧡כורסא ירוקה.

ממש כואב ושובר את הלב לראות את הילדים שלנו חסרי אונים וכאובים. שולחת לך חיזוקים.

לגבי ההעלבויות של מי שלא עונים לו - אם אפשר לדבר איתם בצורה בוגרת הייתי משתפת שאתם ממש מעריכים את האכפתיות אבל כרגע מתקשים לדבר על זה עם הסביבה שאתם צריכים קצת להתכנס בתוך עצמכם ותעדכנו אם יהיה שינוי..

או לנצל את השיחות האלה לבקשת עזרה שחשובה לכם - יקרה אחד מהשניים, או שיעזרו במה שאתם באמת צריכים, או שיפסיקו להתקשר. נשמע ממה שכתבת ששתי האפשרויות טובות.

אפשר אגב גם לסנן ולתת לאנשים להתגבר בעצמם

עם חמותך - תני לבעלך לדבר, או שתבוא כשהוא נמצא, או שתרווח ביקורים. ברור שהכל מכוונה טובה אבל אם זה מאמץ את הילד אפשר להסביר לה, יכול להיות שבעלך ידע איך לעשות את זה.

ותעסוקה לילד - זה קצת תלוי מה מצבו ומה הוא מסוגל לעשות, יש מתנדבות בבתי חולים שהן הרבה פעמים במחלקת ילדים אבל אולי אפשר לבקש שיבואו להיות איתו ולשחק איתו, יש בשניידר למשל גם משחקיות במחלקות (הייתי שם לפני מלא שנים אולי לא הכל מדויק להיום) ואז אפשר לעשות קצת יצירות או לקחת ספרים לקרוא. אני מבינה שהוא לא במחלקת ילדים אבל אולי יש מחלקת ילדים קרובה שאפשר לשאול משם דברים או לקחת אותו לשם? את יכולה גם לעשות סיבוב במקסטוק ולקנות לו יצירות או משחקים שהוא אוהב, או ספרים אם מעניין אותו.

אם הוא לא מסוגל לזוז הרבה אבל יש לו כוח להתרכז אפשר להשמיע לו פודקאסטים מעניינים או סיפורים וכאלה דברים

רפואה שלמה במהרה!!

איזה עצובאינרציה

אוף. כל כך מתסכל שהמשפחה לא עוזרת ורק מקשה.

מסכנון. אולי להביא לו בובה או דובי וערכת רופא, שיוכל לשחק ואולי לעבד את החוויה במשחק.

לשיעמום אפשר להביא משחקים, טושים, ספרים, סרטים.. אני בטח לא מחדשת לך. לגבי הקלה על סבל לצערי זה נשמע משימה קשה..

לגבי עזרה, אולי יש חברים או שכנים שישמחו לתת יד אם תשתפו אותם?

רפואה שלמה במהרה

על פחות מזה אנו עוזרים במשפחה המורחבתאמאשוני

אין מצב לארגן תורנויות לילה שתוכלו להתחלק את ובעלך יותר במהלך היום?

מ20:00 נגיד עד 7:00 בבוקר, אין ביקורי רופא והחלטות שצריך לקבל.

גם הצוות מודע לקושי, זה לא שיש ציפיה שתמיד הורה יהיה ליד הילד. את הטיפול הרפואי גם אם בלילה הם עושים בעצמם (בד"כ זה לתת תרופות דרך האינפוזיה, אפילו לא משהו שצריך להעיר את הילד)

בעיני זה בסיסי כדי לצלוח את האשפוז.

לגבי כביסות, יש לך שכנות/ ארגוני חסד שיכולים לעזור?

לגבי הסבתא, יכול להיות שהיא מנסה לעזור ולא יודעת איך?

ממש לא הייתי משאירה אותה על תקן המבדרת אלא מבקשת עזרה ספציפית.

רפואה שלמה!!

שה' ישלח לו רפואה שלמה מהר!שימושית

לגבי הטכני השוטף- יש לך או לבעלך אח/ות שאתם יכולים לבקש ממנה לארגן מערך עזרה בין המשפחה? אם לא- מה עם ארגוני חסד שכונתיים?

דיברת עם חמותך וביקשת ממנה להיכנס לתורנות מסודרת עם הילד? אפילו שעתיים פעם ביומיים מאוד מאוד עוזר.

כל מי שאין לך כח לדבר איתו- תסנני.

יש לעזר מציון מחלקה לשליחת ארוחות, קניות תעשי אונליין,

לגבי הילד- עו"סית מטעם הבי"ח דיברת איתכם? איתו? יש שם ליצנים רפואיים שמסתובבים? את יכולה לקחת אותו על כיסא גלגלים לחדר יצירה במחלקת ילדים?

יש לך טאבלט עם סרטי ילדים להראות לו?

לגבי עצמך- ממליצה מאוד מאוד מאוד, למצוא בייביסיטר/מתנדבת/סבתא/דודה לשמירה על התינוק והילדים האחרים אם יש ועוד אחת לשמירה על הילד ולצאת לבריכה או משהו בסגנון להטעין את עצמך בעוד קצת אויר לנשימה.

יש לי ניסיון עשיר בזהoo

אישפוזים ממושכים

חוסר עזרה טוטאלי

טלפונים וביקורים מטרידים

זה קשוח מאד

והמחירים אח"כ ממשיכים לאורך זמן

נקודת האור שמכל קושי אפשר לצמוח

טלפונים וביקורים פשוט לסנן

שיפגעו

את נפעת מספיק

את צריכה לשרוד שפויה

ולא לחשוב לרגע על מישהו אחר

גם אם זה ההורים שלך

קודם כל חיבוק גדולשמ"פ

זה באמת קשה ושובר

הבן שלי היה מאושפז ל8 ימים וזה היה קשוח ממש אז רק מתארת לעצמי את המצב שלך

קודם כל בשבילו- זה היה הזמן שהמסך נכנס לבית אבל באמת לא הייתה ברירה ולא היה הגבלה על זה

ה ישמור על איזה אוכל הוא אכל( אני לא יודעת איפה אתם אבל בשערי צדק כמעט כל יום הגיעו לפחות פעמיים מתנדבים עם פרסים וממתקים. בצד אגיד שהיה לי קשה לראות את הילד שצאושפז עם סכרת כולם מסביבו מקבלים ממתקים )

לגביכם. זה קשה ממש לבקש עזרה אבל אם כבר מתנדנדים אותך אולי תנסי לבקש עזרה מהמשפחה ( אם רלונטי מבחינת מיקום וכו' )

מתפללת בשבילכם שבע"ה תראו ישועות בקרוב ובריאות תמיד

חיבוק גדול! כותבת מניסיוןאביה_רייכנר

קודם כל שולחת לך חיבוק גדול ותפילות לרפואה שלמה במהרה, וכוחות לכולכם!

מניסיון אישי, אחד הילדים שלנו אובחן עם סרטן וב"ה הבריא, אז היה לנו הרבה זמן באשפוז, זה באמת לא קל! כותבת לך חלק מהדברים שעזרו לי-

  1. להאמין בו! להאמין בו שיש בו חוסן נפשי וכוחות להתמודד עם מה שמגיע. להאמין בי שאני יכולה להיות משמעותית עבורו.

  2. לראות בכל הדרך הזאת את הזכות הגדולה שיש לי ללוות את הילד שלי בדרך להחלמה, כמה פעמים בחיים יש לנו זכות לעזור לילדים שלנו להתרפא? זה ממש דבר גדול בעיני.

  3. לסנן! לא לענות לטלפונים, אם אין לי כוח, לשלוח למישהו אחד מהמשפחה עדכון ולבקש שיעדכן. לבחור איפה אני משקיעה את הכוחות. כנל לגבי ביקורים. אפשר להסביר שזה קשה לילד ומוציא אותו מאיזון ומעדיפים שלא כרגע.

  4. לבקש עזרה, אם מישהו כן מציע לעזור אז לכתוב במה תרצו כרגע עזרה, ארוחות, כביסה וכו. אנשים הרבה פעמים ישמחו לעזור הם פשוט לא יודעים במה.

  5. ליצור לילד אווירה כמה שיותר נעימה וביתית באשפוז, להביא מהבית פיג'מה או בגדים שלו, משחקים, בובות, מצעים שלו, כל דבר שייתן לו תחושת שייכות ובטחון.

  6. להסביר לו למה זה חשוב שיש לו עירוי או שהוא מקבל תרופות מיוחדות וטובות שאנשים חכמים המציאו כדי שהוא יהיה בריא וכו.. לתווך לו כמה שאפשר במילים שלו

  7. לדאוג לעצמך לאוכל, לנוח כשאפשר, להאמין שבעזרת השם כל יום שעובר אתם קרובים יותר להחלמה המלאה!

  8. איך להנעים לו את הזמן- משחקים, ספרים, שיראה סרטים שהוא אוהב, יצירות וכו, זה באמת מאתגר ואת אמא אלופה!

בעזרת השם בקרוב ממש זה יהיה מאחוריכם ותהיו כולכם בבית בבריאות טובה!

אם אני יכולה לעזור בעוד משהו בשמחה

עוד משהואביה_רייכנר

נזכרתי בעוד נקודה, אם יש דברים שאת או הצוות יכולים לתת לו בחירה ושליטה זה ממש חשוב. לדוגמא מד לחץ דם, הוא מעדיף ביד ימין או שמאל? אם הוא צריך ללכת לבדיקה הוא מעדיף על הידיים שלך או בכיסא גלגלים או על המיטה, זה רק דןגמא כמובן כי אני לא יודעת מה מצבכם אבל כמה שאפשר לתת לו תחושת בחירה ושליטה בסיטואציה זה משמעותי

ומשהו אחרוןאביה_רייכנר

תודה לאשה המהממת ששלחה לי הודעה כדי שאגיב כאן ואשתף מהניסיון שלי, אין כמוך♡♡

קשה ממש!אפונה

כל כך קשה לראות את הילד סובל ואי אפשר לעזור לו.

אבל את יודעת, הנוכחות שלך כל כך משמעותית! פשוט שאת שם. רק שאת רואה כמה כואב לו ומסכימה להשאר שם - לא נעלמת פיזית או רגשית. זה אולי נראה כאילו את לא עושה כלום אבל בזכותך הוא לא לבד בזה!

לגבי המשפחה והחוסר עזרה

מציעה להיות פרואקטיביים ולעדכן לפני שהם שואלים (אפילו: בוקר טוב משפחה יקרה, אין שום שינוי מאתמול... צפוי לנו היום כך וכך"

במסגרת העדכונים להוסיף: "למי שמתאים, אנחנו זקוקים לעזרה טכנית בתחומים הבאים..."

לשאול את חמותך מתי היא מתכוונת להגיע, ולהשתמש בביקור שלה כדי לצאת להתאוורר.

לגבי הילד, נסי לאוורר אותו רגשית כמה שיותר. הכי טוב דרך משחק - משחקי דמיון, משחקי מילים, משחקי תפקידים, משחקים שבהם הוא השולט (בניגוד לסיטואציה של האישפוז...)

ממש אהבתי את הרעיון של העדכוןשיפור

לשלוח עדכון מצב ולכתוב מה רצוי ומה לא רצוי בצורה מנומסת.

יש לי כמה עצות פרקטיותמתיכון ועד מעון

ב"ה היינו בשני אשפוזים ארוכים יחסית, אחד עם ילדה שאושפז שבועיים וחצי, ואחד עם ילד שאושפז 5 שבועות.

בעיני לא לחכות לעזרה אלא להגיד מה צריך, אם את גרה בישוב, אז לעדכן את רכזת הקהילה באיזה עזרה את צריכה ואם בעיר אז לבקש מחברה טובה שתדאג לסיוע בכביסה, באוכל, בשמירה על הילדים וכו...

גם במשפחה, לא לחכות שיציעו אלא לבקש- תבואו להחליף אותנו, תביאו ככה, אל תביאו...

אם חמותך קופצת, מצוין, שתשמור על הילד ואת תלכי להתאוורר קצת או משהו בסגנון.

חוץ מזה, לא לצפות שאם מגיעים אורחים הוא צריך לחייך, ממש לא, מותר לו גם לבכות שבאים אורחים, או לישון... ולא חייבים לענות לטלפון של אף אחד!!!

בנוסף, אני לא יודעת איפה אתם מאושפזים אבל בשניידר לדוגמא, ובטח יש בעוד מקומות יש משחקיה, יש ליצנים רפואיים, יש מתנדבים שונים שקצת מקלים ומאווררים את המטופלים.

חוץ מזה, אם אתם בשניידר אני עובדת מטר משם, יכולה לקפוץ להביא לכם פינוקים

יש למשפחה שלי נסיון עם אשפוז ממושךמקרמה

ממה שאני קוראת וגם מהנסיון שלנו

יש דוקא הציפענינות וביקורים

ואני בוחרת לתרגם את זה לרצון לעזור

אבל אין מי שמתכלל את הרצון הזה למקום טוב

שבאמת יעזור ולא יעיק

יש לך אולי אחות או גיסה שאפשר להפעיל אותה?

היא תשלח הודעה בקבוצה המשפחתית

*משפחה יקרה,

הדאגה שלכם נוגעת ללב ואנחנו מעריכים אותה מאוד

כרגע לקלמן וזלדה אין את הפניות הרגשית לענות טלפונים ואת מרב האנרגיה הם צריכים להשקיע בלביבה שלהם

בתיאום מולם אני אשלח פה עדכון בסוף כל יום

בנוסף- מי שרוצה לבוא לבקר - תעדכנו אותי מראש שאוכל לתאם מול זלדה שזה זמן מתאים והיא אולי אפילו תוכל לצאת להתאוורר

מי שיש לו עוד רעיונות איפה יוכל חהיות לעזר (הקפצה של א. ערב, כביסה טו עזרה עם להיבה מס 2) בבקשה פנו אלי*

ואת לא צריכה להעמיד פנים!

את צריכה להעמיד במקום

ואולי גם לגייס את הצוות הרפואי

תגידי לאחת האחיות שאחרי 10 דק ביקור שתפנה את כולם.

חיבוק ונשימה עמוקה

חחח נקרעתי מקלמן, זלדה והלביבה שלהם🤣🤣אמא טובה---דיה!אחרונה

רפואה שלמה!!! נשמע קשה ממש ממש!!!❤️‍🩹❤️‍🩹❤️‍🩹שיפור

אחותי אני מאנונימי אמנם אבל מזדהה מאוד מאודאנונימית בהו"ל

עברתי סרט דומה ובלופים של אשפוזים אחד אחרי השני

אם את מהמרכז מאושפזים במרכז אשמח מאוד מאוד לעזור לך

אם כן אפנה ליעל מהדרום בפרטי

כי הכי מבינה אותך בעולםםםם

שולחת לך חיבוק עצום וענק מרחוק

תדעי שזה יעבור בעז"ה ומתפללת שה' ישלח לך מלא כוחות

פליז תדאגי לעצמך, תעשי משהו שטוב לך בין לבין, אם זה להזמין אוכל שווה

או להביא מתנדבות לבית חולים כי יש מלא ארגונים של מתנדבות בבתי חולים

ואל תשכחי את עצמך לרגע בבקשה!!! כותבת מדם ליבי

שמחה לעדכן שילדתי אתמול😍😍😍חמדמדה

מזל טוב!! הרבה נחת והתאוששות מהירהאן אליוט

ייששש מזל טוב!!!צלולה

המון בריאות ונחת, התאוששות קלה ונעימה!❤️❤️

וואי מזל טוב!! חשבתי עלייך הרבה!!!!טליה א.

יאא מזל טובבאונמר

איזה מרגש. ממש חיכיתי איתך.

מקווה שעבר לך בטוב💓

מזל טובבבבב!! איזה יופידיאן ד.

הרבה נחת והתאוששות קלה

מזל טוב!!❤️❤️❤️פצלושון

מזל טוב!! איזה יופי!!!אוהבת את השבת

יאייי בשעה טובה!!!🩷לפניו ברננה!

מזל טוב!!

הרבה נחת 💕💕

מזל טוב!!מכחול

יאאאא מזל טוב!!ואני שר

איזה יופי בשעה טובה 🌹shiran30005

חיכית לזה כ"כ...

התאוששות קלה ❤️

בשעה טובה!! הרבה מזל טוב!יעל מהדרום

יאאאא מזל טוב בשעה טובשושנושי

התאוששות קלה ומלא נחת

מזל-טוב!!!ואז את תראי

מזלללל טובבב! אז הם כן יוצאים בסוף 😅כורסא ירוקה.

תגדלו אותו בנחת

מזל טוב! ❤️שמש בשמיים

מזל טובבבבברקאני

בשעה טובה! הרבה נחת ושמחהנפש חיה.

מזל טוב אהובה!!!! גידול קל בבריאות ובשמחה, רק נחתאמהלה

מזל טוב!!!!!רוני_רון

מרגש ממש!! הרבה נחת!

מזל טוב, והחלמה מהירה!שמ"פ

תודה לכולן❤️❤️❤️חמדמדה

מזל טוב!נעומית

מזל טוב בשעה טובה! מחכות לסיפור לידה😉Doughnut

מזל טוב! החלמה מהירה והרבה נחת!קנקן שבור

מזל טוב!!!מיוחדותאינסופיתאחרונה

אפשר ללדת כבר??? אני משתגעתחמדמדה

כל ההכחשה של כל ההריון יצאה בבת אחת

אניכבר כמה ימים על קוצים

היום מתחילה שבוע 39

ובאמת אין לי כוח

אני לא יכול לראות אנשים

ואני כל היום כועסת

ובאלי

פשוט

ללדת

וואי וואישירה_11

התחלת מוקדם לרצות ללדת

מתי את יולדת בדרך כלל

את הבנות ילדתי ב39חמדמדה

אבל לא היה לי כלום עד הלידה

פה כבר מאתיים פעם היו צירים בלילה ואז עברו, זה מתיש

ואני כל סוף ההריוןכנה שנטעה

התלבטתי אם יותר קשה לי עם הבטן והכל או אחרי לידה עם תינוק קטן, ולהתרוצץ, והגוף אחרי לידה וההורמונים..

כל שלב והקטע שלו, והאמת שגם עכשיו אחרי הלידה (ב''ה עברתי כבר את ההחלמה העיקרית וההתאוששות וההתרגלות לקטנה החדשה) לא בטוחה מה יותר פשוט😅 אבל לגמרי מבינה אותך

כבר שעה וחצי בערך כל עשר דק ציר…חמדמדה

תתפללו איתי שזה זה😩

כי הם לא חזקים ככ אבל כן יחסית סדירים…

איך את?מעיין34

❤️❤️ במיון… פתיחה קטנה מידי לחדר לידה אז מסתובביםחמדמדה

בע"ה בקלות ובידיים מלאות!טליה א.

יאאא איזה מרגשדיאן ד.

שיהיה בקלות ובידיים מלאות!

ואו איזה כיף לשמוע!! שיהיה בקלות ובידיים מלאותמעיין34אחרונה

מנוסות ילדים שלא רוצים ללכת לבית הספר לכאןoo
  1. מה התדירות שהילד לא רוצה ללכת

  2. האם מצאתם דרך לפתור את זה (בהנחה שאין בעיה נוספת מאחורי חוסר הרצון)

תלוינעומית

כשאני הייתי ילדה די השתעממתי כנשארתי בבית.

ונשארתי יחסית הרבה (פעם בשבועיים בערך).

קראתי עיתונים ישנים, הכנתי אוכל. לא היה משהו מפתה לעשוצ מעבר לזה.

היום ילדים פחות משתעממים ופחות סובלים משיעמום. (לשחק פורטנייט לדוגמה מעניין הרבה יותר משיעור שפה).

מניחה שאם הייתה לי תעסוקה כילדה הייתי נשארת יותר בבית.

יש במחלקת נשים בהר הצופים חלוקים עם שרוולים ארוכיםהריון ולידה

הגעצי לפרוצדורה רפואית ניתוחית ונתנו לי חלוק עם שרוול קצר..

ביולדות יש אז נאה לי שאת יכולה לבקשרק לרגע 1

מסתבר שיש להם חלוק אחד במחלקה עם שרוולים ארוכיםהריון ולידה

אבל החלוקים קצרים באורך! ואני עוד נמוכה🙄

מקווה שיהיה בסדר..

בהצלחה יקרה, בשורות טובות, שיעבור בקלות ובבריאותאמהלה

אולי להיות עם חצאית מתחת, עד הכניסה לחדר טיפול?שושנושי

בהצלחה! רפואה שלמה

חוזרת להודות (סליחה על האיחור)הריון ולידהאחרונה

לא יכולתי ללבוש חצאית כי באתי עם שמלה. אבל התכסיתי בשמיכה כשיכולתי.

לא היה נחמד אבל ב"ה עבר בשלום עד כמה שאפשר (חוץ מזה שהיה עיכוב של 3 שעות🙄)

מקווה שבאמת יעבור בלי תופעות לוואי..