שרשור חדש
שרשור הנהלה- חידוד נהלים (עזרו להקפיץ)יעל מהדרום
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך י"ג בחשוון תשפ"ו 12:57

 

כללי הפורום

1.  הכתיבה בפורום צריכה להיות מכבדת

 יש דרך להביע דיעות שונות בצורה נעימה (למשל "אני חושבת אחרת...") ובנוסף , בכתיבה לא תמיד קוראים נכון את האינטונציה, אז כדאי להתנסח בצורה ברורה, ומצד הקוראות, לא לפרש אוטומטית בצורה שלילית.

 

2.  הפורום הוא פורום פתוח.

קחו בחשבון שיש פה מגוון גדול מאוד של אנשים שקוראים, גם אם לא מגיבים. מגוון זה כולל בתוכו גם גברים, נערים, נערות, הדודה של השכנה והאחות הרווקה. בחרו בחכמה מה נכון לכתוב, מה שלא הייתן כותבות באף מרחב ציבורי אחר לא בטוח שנכון לכתוב פה.

 

3.  גברים שנכנסים לפורום: 

הפורום משמש הן להתייעצויות טכניות בנושאי הריון ולידה ותקופות החיים הראשוניות והן כמרחב חברתי-נשי.

גברים יקרים-אם יש לכם שאלה חשובה לגבי ההיריון של נשותיכן או התינוקות הקטנים, או תשובה לשאלה טכנית בלבד שנשאלה שלא בנושא אינטימי- מוזמנים בשמחה. במקרים אחרים נשמח שתכבדו את המרחב המשותף והמרקם החברתי של הפורום ותמעטו להגיב.

 

4.  הפורום הוא פורום דתי

יש לנהוג בכבוד כלפי התורה ולהיזהר בכבוד רבנים מכל הקשת הדתית.

 

5.  פניה למנהלות במקרה הצורך יש לפנות אלינו על ידי כפתור 'דווח' ולא בתיוג או בסתם הודעה.

אם יש הודעה שלא נראית לכן, בבקשה דווחו לנו, ואל תגיבו ותשפטו על גבי הפורום.

גם אם יש למישהי בקשה שקשורה להודעה/שרשור שלה, היא יכולה לדווח על הודעה אחרת באותו שרשור, ולכתוב שם את הבקשה שלה. ולא לתייג אותנו או לקוות שנראה… 

 

6.  זהירות משיחות בפרטי נא לדווח לנו על דברים חשודים, ולחסום אם משהו לא נעים בשיחה. אל תרגישו לא בנוח "להיעלם" פתאום לבן שיחתכם.

 

 7.  ניק אנונימי כדי לקבל סיסמה לניק האנונימי צריך לפנות למנהלות. ניתן לקבל רק אחרי וותק משמעותי של השתתפות בפורום.

בבקשה להשתמש בו רק כשבאמת צריך.

בשום אופן אין לכתוב ביקורת מהניק האנונימי.

 

אין להשתמש בניק האנונימי להתכתבויות אישיות.

מחיקה/נעילה של הודעות שנכתבו על ידי האנונימי ולא תואמות את הכללים יתבצעו ללא אזהרה נוספת. 

 

8.  שרשורי שמות

שימו לב לא להגיב בזלזול/ בצורה שלילית על שמות, תמיד יכולות להיות פה בנות עם השם הזה או שלילדים שלהן הן קראו ככה, וזה עלול לפגוע

 

9.  פרסומים בפורום מותר רק בתוך שרשור כשזה קשור לנושא, ורק אחרי שיש וותק בפורום. אסור לפתוח שרשור במיוחד לשם הפרסום. 

 

10. עזרה כלכלית בתוך הפורום או מחוצה לו כל התארגנות או בקשה לעזרה כלכלית בתוך הפורום אסורה.

 

גלישה נעימה🌸

הודעות חשובות וטיפים- קישורים לשרשורים שונים.תחיה דולה
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך ד' בשבט תשפ"ו 11:19

 


טיפים ללידה ראשונה בלי אפידוראל:
https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t1276953#13695507
 

/Forum/Forum.aspx/t772343#8426847

 

שרשור עוגיות מוצלחות🍪 - הריון ולידה

https://www.inn.co.il/forum/t1430885#15654667

שרשור אירוח עם מרים קלין 

 

 

 

שרשור הטיפים הגדול להריון

 

מה עזר לכן להתמודד עם הצירים

 

סיפורי לידה

 

משכב לידה

 

פינות הנקה בכל הארץ
 

אירוח עם יועצת שינה וגמילה
 

עוד אירוח בנושא גמילה

 

אירוח עם נורה בן נון מדריכת הנקה מוסמכת
 

הכל על תחילת הריון- טיפים ושאלות

 

שבועות וחודשים בהריון

 

שרשור אירוח עם רותם טל-סטיילינג בהריון

 

זכויות עובדת בהריון

 

מה הטיפ הכי טוב שלך לאישה שמתחילה עכשיו חודש תשיעי. 

 

טיפים לקיסרי
 

תיק לידה
 

אני עוד לא בהריון, להילחץ?

 

למה חשוב לעשות סקירת מערכות מאוחרת??

 

ביות מלא או לא?

 

מה עזר לכן להתמודד בלידה ללא משככי כאבים?

 

טבלת השוואה בין אמצעי מניעה שונים

 

גלולות למניעת הריון

 

טיפים לאמא המלווה בחדר לידה

 

מה טווח ערך הבטא לכל שבוע?

 

הכנה פיזית לצום ביום כיפור או תשעה באב

 

טיפים לקיצור ימי הדימום בווסת
 

טיפים לטיפול בדלקת בשד בזמן הנקה

 

שרשור המלצות על בתי חולים בכל הארץ

 

אירוח עם מיכל צור יועצת שינה

 

שרשור טיפים להנקה הגדול

 

שרשור שאלות ותשובות הגדול! לאמא החדשה

 

סיפור לידה עם טיפים חשובים


 


https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t640214#14155812

אם יש עוד הודעות שכדאי לנעוץ תשלחו לנו קישורים בבקשהפרח


 

כללים לגלישה בטוחה בערוץ-מוריה
עבר עריכה על ידי מוריה בתאריך כ"ג באייר תשע"ט 11:53

כולנו רוצים להנות משימוש מועיל ובטוח בערוץ. רוב המשתמשים בערוץ הם אנשים טובים עם כוונות טובות, עם זאת יש לזכור שכמו בכל מקום גם כאן קיימים אנשים העלולים לפגוע ולנצל את תמימותם של אחרים. על מנת שהשימוש אכן יהיה בטוח אנחנו ממליצים:


  1. שימו לב עם מי אתם מדברים, לא לכל מי שפונה אליכם חייבים להגיב. גם אם התחלתם לדבר עם מישהו ובאיזשהו שלב אתם מרגישים שלא נוח לכם להמשיך בשיחה מכל סיבה שהיא - אל תהססו להפסיק את השיחה ואף לחסום. וזיכרו - ותק ומעמד אינם ערובה להתנהגות נאותה, בדקו היטב במי אתם נותנים אמון.
     

  2. הימנעו מדיבור על נושאים שהצנעה יפה להם, בפרט בשיחה עם בן המין השני. לעולם אל תדברו על נושא שלא נוח לכם לדבר עליו, אם מישהו לוחץ עליכם לעשות זאת חסמו אותו מיד.
     

  3. אל תשלחו תמונות שלכם למשתמשים אחרים, בטח שלא בעקבות הפעלת לחץ מצידם. אל תשתפו פרטים מזהים ו/או פרטי התקשרות אישיים (מספר טלפון, מייל וכדו') עם מי שאתם לא מכירים ולא ברורה לכם הכוונה שלו.
     

  4. בכל מקרה של דיבור או העלאת תכנים בעל אופי מיני ללא הסכמה מפורשת מראש מצידכם, או שידול והפעלת לחץ לקיום דיבור כזה בין אם בשיחה אישית בערוץ ובין אם ע''י מעבר לפלטפורמה מקבילה (מייל, וואטסאפ וכדו'), או הפעלת לחץ לקבלת תמונות ופרטים אישיים – חיסמו את אותו הניק ודווחו עליו במסר לאחד מהאחראים לקבלת תלונות על הטרדות או במייל  divuah.a7@gmail.com. האחראים: @אלעד,@+mp8 ו@ענבל. כמו כן, בשיחות האישיות ישנה אפשרות לדווח על השיחה. הדיווחים ייבדקו ברגישות ובדיסקרטיות.



 

בברכת שימוש מועיל ובטוח, מנהלי הפורומים.



אני רוצה לדעת אם זה הגיוני ההוצאות של הסופר שלנובכינוי אחר

ראיתי שיוצא לנו בין 3500 ל4300 ש''ח לחודש כולל טיטולים חומרי נקיון.

זה הגיוני סכום כזה למשפחה של 6 נפשות?

הורים ו4 ילדים.

אם מתאים לכן אשמח שתכתוב כמה אתם מוציאות.


(אני מפה בניק אחר)

ואו זה ממש ממש זול!Seven

אתם אוכלים בשרי?

עושים שבתות בבית?

אתן מכניסות שניצל תירס/נקניקיות/וכל זה.. הביתה?פומלה

כן או לא?

ולמה?

אצל ההורים שלי תמיד היה

ואנחנו לא קונים בכלל.. כרגע..


כל עוד אתם יכולים בלי - אז כמובן עדיףמתואמת

לנו יש בבית... (לא קנינו בתחילת שנות נישואינו) השילוב של ילדים בררניים עם אמא שלא אוהבת לבשל מצריך את נוכחותם (אבל האמת שחלקם בררניים עד כדי כך שגם לא אוהבים את זה...)

דברים מהירי הכנה נוספים שאנחנו קונים ובריאים יותר:

פלאפל קפוא וכדורי פירה קפואים (אופים בתנור).

כרובית וברוקולי (אופים בתנור עם תבלינים, אבל כמובן לא כולם אוהבים)

לפעמים גם קונים אורז עם תבלינים בשקית, שרק מבשלים וזהו. לא הכי בריא, אבל יותר בריא מדברים אחרים...

כן למצבי קריסהשמש בשמיים

זה לא ארוחה מאוד בריאה וזה גם מאוד מאוד יקר אבל זה ארוחה הרבה יותר מוצלחת מלא לאכול בכלל, ואז כל היום לנשנש. מה לעשות שיש לנו בהחלט ימים כאלה שאין מה לשלוף ואין זמן להכין ואז זה סוגר פינה ויש משהו לאכול.

כן. מוצרי סויה אוכלים פעם- פעמיים בשבועיעל מהדרום
כןהמקורית

לא רוצה ליצור לילדים חסך כי כולם סביבם אוכלים מלא גאנק

בתכלס לא מאוד משתמשת בזה. נקניקיות יוצא לי לשלוח לילד השנה פעם בשבוע וחצי לצהריים בבית הספר כי אין הזנה (לפני כן אכל אולי פעם בחודשיים)

שניצל תירס הבת שלי מאוד רצתה. אכלה כמה פעמים ומאז לא נוגעת

מעדיפה שלא אבל לא תמיד מספיקה להתארגן על אוכל מבושל בגלל שעןת העבודה אז יש פה 

לא על בסיס קבוע, באירועים חגיגייםאוהבת את השבת

כי הילדים מאוד מבקשים

תכלס קצת לקרוא על זה מוריד את כל החשק

נקניקיות כמעט ולא.ניק חדש2

זה מזעזע בעיני

מביאה לו פעם בכמה חודשים ועושים לו בנינג'ה.

שניצל תירס לא אוהבים

אבל כן יש פה שניצלונים של עוף טוב.

מציל אותי האמת

יש פה ילד בררן קשות+ אסור להביא לגן מוצרי חלב. אז אני שמה לו שניצלונים וקטשופ הוא בעננים.

בשניצל עוף אני לא רואה בעיהיראת גאולה
אולי יש הבדל בין החברות, במה שראיתי היו רכיבים רגילים שיש גם בלחם פרוס... לא שיא הבריא אבל ממש מקל עלי במקום לעמוד לטגן שניצלים.
אז תלוי איזההשקט הזה
יש חברות שזה ממש מעובד בטירוף עפ מלא תוספות חוץ מהעוף ויש כאלה שזה בעיקר עוף. 
כמעט ולאמתיכון ועד מעון

טבעול בכלל לא, נדיר ממש, ברמת פעם בשנה בערך...

נקנקיות רק שעושים על האש.

מעדיפה לבשל אוכל מזין

מוצרי טבעול לא אוהבים, נקניקיות עוף דווקא כןכולנה

בעיקר הילד הבררן שלי

מכירות מותג בריא של נקניקיות עם כשרות טובה?

נקניקיות ובריא זה בדרכ לא הולך יחד המקורית

זה מוצר סופר מעובד

אני לא מכירה בכל אופן אבל אשמח להחכים

יש נקניקיות המתאימות לתזונת פליאוכולנה

שזה אמור להיות בריא ולא מעובד..

זכור לי שפעם חיפשתי ולא מצאתי משהו נגיש בכשרות טובה אבל אולי השתנה משהו מאז 

כן.מוריה
כי נח לי שיש משהו לשלוף. ולי זה טעים.
כן. אבל לא אוכלים על בסיס יום יומיואילו פינו

נקניקיות לארוחת צהריים של יום שישי

שניצלים של עוף יש לי בשביל ארוחת צהריים לגדולה שלוקחת לבית ספר. לרוב יש לי בשרי מבושל וזה במקפיא ליאת ביטחון לימים שאין לי משהו לשלוח לה.  

לא באופן קבועהשקט הזה
פעם ב.. לחול המועד או לג בעומר כזה קונים נקניקיות.

אבל האמת היא שהסיבה היא שאני מכורההה לטבעולים. אוהבת את כל הסוגים. טעים לי התעשייתי הזה🤣 אז מעדיפה לא להחזיק בבית כדי שאני אוכל אוכל נורמלי ולא את זה. שומרת את חגיגות הטבעול לתשעת הימים.

טבעול לא, נקניקיות כןשומשומונית

משתדלת למעט בנקניקיות אבל אוכלים מדי פעם. לפעמים צריך אוכל מהיר או משהו למנות...

טבעול מאוד מאוד יקר. אני מאוד אוהבת הילדים- תלוי מי ומה. התחליפים לרוב משתווים למקורי, ממש בודדים אפשר למצוא שהם טעימים. יש שנים שאנחנו קונים בתשעת הימים, כדי שיהיה מה לאכול...

לא קונה כי אני אוכלת הכל🤣🤦🏻‍♀️ברונזה
הילדים לא אוהבים ולא מחפשת שיאהבו ;)
כןאמאשוני

אבל החזקנו הרבה שנים בלי.

הכנסנו בעיקר בגלל תקופות מילואים ארוכות שהגדולים שמרו על הקטנים, אבל לא היו מספיק גדולים כדי לבשל בעצמם אוכל של ממש.

היו פה גם מנות חמות כי הילדים התלהבו. לשמחתי מיצו את זה מהר.

כל עוד מצליחים להחזיק עם אוכל אמיתי זה בוודאי מבורך.

גם אם תחליטו בעתיד  להכניס זה לא מבטל את היתרון בתקופה שלא היה.

לאדיאן ד.

אבל חושבת שאם זה עוזר ולא אוכלים באופן רבוע / לעיתים קרובות מידי זה בסדר גמור.

שניצל תירס מדי פעם, נקניקיות רק צמחוניותמעיין34

וגם זה קנינו לעצמאות פעם אחרונה וזה עדיין במקפיא .

שניצל תירס יותר מבוקש אצלנו,  גם אני אוהבת.. אבל ממש ממש לא קונים קבוע. קנינו גם בעצמאות וכשנגמר לא קנינו עוד.

מלוואח קניתי בהריון הקודם שלי, לנפילות. ופה זה נגמר

אנחנו קוניםהשם שלי

נקניקיות בשריות.

זה אחד הדברים הבודדים שהילדים אוכלים.


דברים אחרים אנחנו לא קונים.

לא יודעת אם יאהבו אצלי.


הרבה פעמים ארוחת צהריים לא כוללת חלבון. כי הילדים לא אוכלים. או שאני מכינה ורק אני אוכלת.

בהחלט כןדיאט ספרייט

שניצל תירס אוכלים פה כל הזמן.

אפילו ביניים לפעמים כשקצת רעבים.

נקניקיות או שניצלים מוכנים אוכלים פעם בשבוע.

במלחמות יותר.

לפעמים לעמוד להכין אוכל עושה אותי עצבנית.

אותי באופן אישי.

אז אני מעדיפה לתת נקניקיות ולהיות שמחה ורגועה מלטגן שניצלים מההתחלה (המשימה הכי קשה ביקום בערך לדעתי) ולהיות עצבנית פחד.


 

אצלנו יש חלק ובמידהטארקו

כלומר גם מה שיש זה לא שאוכלים מהכל כל יום כל היום

אלא בערך פעם בשבוע ויותר...


מבחינתי זה ממש בסדר

בוחרת את הסוגים שיותר חלבוניים ויחסית פחות מעובדים.

נקניקיות מדי פעם, מוצרי סויה לאשיפור
שניצלוני כן, רק עם אחוז עוף גבוה
לאבשורות משמחות

כי זה לא בריא פשוטו

אם אומרים לך שהנזק היא איטי ולאורך זמן יכול לשבש אותך במערכות הכי קריטיות בגוף היית המתפתה לקנות את זה לבני ביתך?

מסכימה לילדים רק בזמנים מיוחדים כמו בטיול/על האש

אבל בשוטף בבית לא קונה

אני מכינה להם שניצל תירס ביתי וזה פשוט ואפשר להקפיא

אני חושבת שסויה זה דבר ממש לא בריאפרח חדש

אז הפסקתי עם זה

אבל נקניקיות בשריות מכניסה (לא שזה שיא הבריאות.. אבל יש משהו בסויה יותר גרוע כנראה)

לא שאני איזה מבינה גדולההשקט הזה
אני לא חושבת שבסויה עצמה יש בעיה, בסוף זה סוג של קטניה. הבעיה היא שרוב המוצרים שעשויים מסויה הם מוצרים מאד מעובדים וזה מה שהופך אותם ללא בריאים..

מה שאני יודעת - פולי הסויה עצמם בריאיםמתואמת

מכינים מהם טופו (שזה באמת החלבון העיקרי שאנחנו משתדלים לצרוך במקום בשר ודגים) והוא בריא.

אבל את מוצרי הטבעול ודומיהם מכינים מהפסולת של פולי הסויה, שהיא כבר באמת לא בריאה... (לא יודעת איך בדיוק נוצרת הפסולת הזו ולמה בכלל משתמשים בה...)

חלק גדול מהסויה היום מהונדסים גנטיתפרח חדש

זאת לא הסויה הטבעית שלה

בגדול

אני מכירה כמה ילדים

וגם הבן שלי הקטן ברגע שהפסיק לגעת בסויה הוא השתפר פלאים והפסיק להיות חולה (היה חולה חודשים ברצף.. בלי הגזמה)

אחיין שלי לא עלה במשקל עד שהפסיק עם סויה ואין לו אלרגיה, עשו בדיקות

אומרים שזה משפיע על הגדילה ועל הורמונים

אני שאלתי חברה שהיא דיאטנית והופתעתיממשיכה לחלום
ממש לגלות שדווקא על הנקניקיות סויה למשל היא אמרה לי שזה אמנם לא אידאלי אבל אםשר להשתמש כשנתקעים ואין אוכל מוכן

אבל נקניקיות עוף היא אמרה לי לא להכניס בכלל

^^אני גם ביררתי על זהטארקו

ונקניקיות סויה הם אכן אוכל מעובד אבל לא מאוד נורא תזונתית... וכן עדיפות על נקניקיות עוף למשל

כן, לימים שאין כח לבשל משהו רצינישיח סוד

ברור שזה פחות בריא

אבל כשיש את עומס החיים ואת עם ילדים, לשגר למיקרו זה הפיתרון ;)

אין אצלי.ממתקיתאחרונה

בל"ג בעומר יש נקניקיות
וזהן
משתדלת שלא להכניס אוכל מעובד כזה לבית.

סחרחורות חזקות וגלי חום בתחילת הריון- מישהי חוותה?מעיין34
בהריון הקודם חוויתי חשבתי שזה בגלל דימומים שהיו לי.

ועכשיו שוב, 

אוף אני מזדהה כל כךפומלה
זה יותר מאתגר מבחילות, אני מרותקת במיטהמעיין34
עלית על טיפול?
את מניקה במקביל?ממתקית

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

כן והוא בתקופת שיניים אז הוא נדבק אליי גם שעהמעיין34
מה עזר לך? חייב להפסיק?
אני אישית הפסקתי להניק, כי הבנתי שהסחרחורות הן בשלממתקיתאחרונה

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...

תסמונת קדם וסתית שהופיע פתאוםמחכה להריון

לפני 7 חודשים הוציאו לי התקן נובה טי

החודשים הראשונים היו בסדר לאט התאזן המחזור עכשיו סדיר אבל כבר 4 מחזורים מהביוץ עד למחזור יש לי פשוט כאבי מחזור! זה ממש לא נעים! דקירות בשחלות! לפעמים בחילות עייפות כאבי בטן , מה שלא היה לי בעבר

זה טבעי?

מחר הולכת לרופאת נשים..

מתייגת לך את פרח חדש, היתה לה דלקת ברחםאמהלה

ותיארה תופעות דומות אחרי התקן

בטח תדע לעזור לך

@פרח חדש 

תודה רבה 🙏מחכה להריון
תודה על התיוגפרח חדש

אכן נשמע שיש לך מה שהיה לי

דלקת ברחם כתוצאה מההתקן.

צריך קוקטייל של אנטיביוטיקה כדי לטפל בזה כמו שצריך ולא חפיף כמו שעשו לי..

אני מזהירה אותך מראש שרוב הרופאים לא יתייחסו אליך ברצינות!

זה קרה לי פעמיים לצערי, אצל רופאות שונות

אין ברירה אלא לדרוש אנטיביוטיקה

וואו מה את אומרתמחכה להריון

אבקש מהרופאה מחר אנטביוטיקה מקווה שתתן

זה באמת מרגיש לי לא רגיל אף פעם לא היה לי ככה

אצלי זה ממש הפריע להיכנס להריון תקיןפרח חדש

ופעם השניה, לאחרונה

הדלקת לא טופלה כמו שצריך אלא מאוד בזלזול מצד הרופאה (היא אמרה לי מה את רוצה? אנטיביוטיקה? איזה? כמה ימים? אמרתי לה את הרופאה וצריכה להגיד ואז היא אומרת אבל את אומרת שיש לך דלקת.. אפילו לא טרחה לבדוק.. ) בקיצור אחרי טיפול חפיף ולא רציני הדלקת חזרה במלוא עוצמתה ואז הלכתי למוקד נשים כי כאב לי ממש ווהביאו לי טיפול רציני ב''ה מקווה שזה מאחורי

אז באמת מקווה בשבילך שתצליחי מהר לטפל בזה.

גם לי בפעם הראשונה והשניה לא היו כאבים נוראיים

אבל הרגשה מאוד לא נעימה ברחם ובשחלות

 

יואו באסהמחכה להריון

איזה זלזול עצוב לשמוע שזה מה שעברת

אני מקווה שהיא תיתן לי כי כן יש כאבים ודקירות

אני גם רוצה הריון

לא מצליחה בנתיים להיקלט

אולי זה מה שמפריע 🤷‍♀️

הבנתי מכמה חברות שכשהוציאו להן נתנו להן אנטביוטיקה ישר..מוזר שלא נתנו לי

רק לקחה משטח ופאפ

מעדכנתמחכה להריון

שהרופאה לא התייחסה באמת

היא אמרה שהכאבים האלה נורמליים וזה טבעי  לא מצביע על דלקת 

עשתה לי אולטרסאונד מהיר ואמרה שהכל בסדר ושאם כואב שאקח אדוויל

קבעתי תןר לרופאה אחרת 🤷‍♀️

באחוז מסויים מהמקרים היא צודקתפרח חדש
מתבקש ממנה להתייחס לזה ברצינות ואם צריך לעשות בדיקות (יש בדיקה שעושים ובודקת דלקת ברחם)
בגלל שכשהוציאו תהתקןמחכה להריון

עשו לי גם פאפ וגם משטח לדלקת ויצא תקין

ועברו כמה חודשים היא אומרת שהיא לא חושבת שמדובר בדלקת

היא ראתה גם גופיף צהוב אמרה שלפעמים זה עושה דקירות וכאבי מחזור

אין לי מושג באמת 

איך בודקים דלקת?

המשטח לדלקת זה בתוך הרחם או בצוואר הרחם??פרח חדש

חוץ מזה שזאת לא דלקת רגילה

זאת דלקת באנדומטריום, ברירית הרחם

הרירית מודלקת

ובגלל שלפני המחזור הרירית בשיא העובי שלה אז יותר מורגש והריון לא נקלט בכזאת רירית

או שנקלט אבל לא מתפתח תקין..

ככה זה היה לי

בצוואר הרחםמחכה להריון

אני מזה מקווה שזה לא התפספס

קבעתי לעוד רופאה מקווה שיתייחסו ברצינות

הזוי לי שהרופאה אמרה אם כואב תקחי אדוויל 🤦‍♀️ 

אז זה לא מספיקפרח חדש

הדלקת לא יושבת בצוואר

אלא בתוך הרחם..

ובאמת כואב ההתייחסות של הרופאה

לצערי אני כבר לא סומכת על רופאים 

אולי אם הייתי הולכת לרופא פרטי ומשלמת אלפי שקלים הייתי מקבלת יחס מתאים

 

😔מחכה להריון

מבאס ברמות

מקווה באמת שרופאה הבאה תתיחס יפה

קראתי על זה קצת זה באמת נשמע שאולי יש לי

ואני מוטרדת עכשיו

אני במקומך הייתי אומרת לרופאהפרח חדש

היה לי התקן

אני יודעת שיש נשים שמפתחות בגלל זה דלקת (דלקת שקטה, זה לא תמיד משהו חריף) ואת רוצה לקבל טיפול אנטיביוטי אפילו בשביל החשש הקטן שיש לך את זה. 

לא רואים חריגה במדדי דלקת בבדיקות דם?יראת גאולה
לא. זה לא דלקת כמו דלקת ראות/גרוןפרח חדש

יש לזה הגדרה ברפואה לא יודעת איך קוראים לסוג הדלקת הזאת

יראת גאולה
אז הדרך היחידה היא לנסות לקחת אנטיביוטיקה? או שרופא מומחה יותר יצליח לזהות?
אפשר לקחת דגימה מהרחםפרח חדש

לא יודעת איך עושים את זה

אם צריך בשביל זה הרדמה או שזה פעולה פשוטה

אני מרגישה שיש ברפואת נשים חוסר מודעות נוראית על זה

שמים התקנים כאילו מחלקים סוכריות, (יכולות להיות עוד סיבות לזה אבל התקן הוא טריגר רציני)

בעיני זה זלזול חמור בגוף האישה

פשוט לפלוש לתוכו וככה למנוע הריון בלי לחשוב על מה שזה גורם מסביב..

הבטן שלי מלאה על זה אז אעצור כאן כי זה יהיה לא נעים 🤐

האמת שגם בעיניאוהבת את השבת
גם התקנים וגם גלולות, הם התערבויות מאוד דרמטיות...
המזל הוא שהיום יש יותר מודעותפרח חדשאחרונה

לשיטות אחרות למניעת הריון

הבעיה שזה לרוב לא מגיע מהרופאים, אלו שבעצם היו צריכים הכי להיות אכפת להם מהבריאות שלנו.

הם עדיין תקועים בגלולות והתקנים ומבחינתם זה סבבה לגמרי לגעת בהורמונים של האישה ולדחוף נחושת לרחם..

מה זה אומר אם קשה לי ממש?נגמרו לי השמות

ומה זה אומר עלינו כזוג?

ומה אם פשוט נמאס לי מכל הריבים האלה?

או מכל הריחוק הזה?

או מכל הקושי הזה?

 

יצא לי להתבונן בחג השבועות האחרון במגילת רות,

ובקריאה הזו קפצו לי לעין המילים "ודבקה בה".

לפני הרי מתואר שגם עורפה וגם רות הלכו עם נעמי

אבל נתקלו שוב ושוב באתגר או סירוב או שימת המציאות כפי שהיא על כל קשייה ומורכבויותיה שהציבה בפניהן נעמי - ובעוד עורפה בחרה לחזור אחורה, על רות כתוב: "ודבקה בה".

ובעצם התבוננות על זה הביאה אותי לחשוב שדבקות מובילה לחיים, דבקות יוצרת חיים.

הרי בזכות אותה הדבקות נוצר אפילו המשיח שלנו! חיים. גאולה. בזכות הדבקות הזו. בזכות הלא לוותר הזה.

 

וגם במקום אחר בספר בראשית ששם נאמר "ודבק באשתו והיו לבשר אחד" - ורש"י מפרש בילדים, ופירושים אחרים מפרשים גם באחד ממש באיחוד הנשמתי והגופני והכולל כולו. כלומר יש כאן עוד דבקות שמובילה לחיים. גם להמשך החיים (ילדים) וגם לאיכות החיים עצמם ושמחת החיים שזה הביחד והאחדות של הזוג.

 

וגם בתפילה ששם נאמר: "ודבקנו במצוותיך" ואנו לומדים על התורה הקדושה ש"עץ *חיים* היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר". וגם אם העץ מתנדנד ברוח - אנחנו מחזיקים. דבקים. בתורה. במצוות. באתגרים שהחיים מזמנים לנו.

 

ועוד מקור שעלה לי בהקשר הזה הוא "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם *חיים* כולכם היום" - שוב דבקות שמובילה לחיים!

 

זה פשוט מדהים.

כמה הדבקות מובילה לחיים

כמה להמשיך, לדבוק, להתמיד, לא לוותר יכול להוביל אותנו לחיים.

לדבוק בטוב כמובן.

* ודבקה בה - לדבוק בטוב. רות ראתה בנעמי את הטוב ודבקה בטוב הזה. "באשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלוקייך אלוקיי" - זה הטוב. ה' אלוקי ישראל ולהיות חלק מעם ישראל ולהיות עם חמותי הטובה - זה הטוב עבורי ובו אני דבקה.

* ודבק באשתו - לדבוק בטוב שבאשתי. לדבוק בטוב שבבעלי. לדבוק באשתי עצמה. לא לוותר עליה. לדבוק באישי עצמו. לא לוותר עליו. 

לדבוק ולהתכוונן אליה ולהשקיע בה כמה שאני רק יכול. לדבוק ולהתכוונן אליו ולהשקיע בו כל מה שאני יכולה.

* ואתם הדבקים בה' אלוקיכם - לדבוק כמובן בקב"ה שבידו הכל וממנו הכל ומקור כל החיים וכל הטובה וכל הברכה.

* ודבקנו במצוותיך - לדבוק בטוב שבמצוות ובתורה. יש טוב ויש רע ובחרת בחיים - לבחור בטוב.

 

ואפשר ללמוד מזה גם על הזוגיות שלנו ועל ההורות שלנו - ולזכור שמעבר לזה שכל דבר בעולם הזה צריך אנרגיה כדי להתקיים, צריך עבודה כדי להתקיים ולקרות,

יש עוד משהו מאוד מאוד חשוב:

הטוב הגדול יותר, השלם יותר, האמיתי יותר והשורשי והעמוק יותר – כל אלה באים *רק* אחרי ההשקעה. רק אחרי הדבקות. רק אחרי שעובר זמן של השקעה מתמשכת ומרוכזת.

 

למשל,

לא דומה אהבה לתינוק בן יום

לאהבה לילד בן שנתיים

לאהבה לאותו הילד בן 10

 

ככל שהילד גדל,

ככל שנשקיע בו יותר - יותר נאהב אותו.

כמובן שמהתחלה אנו אוהבים אותו.

אבל אי אפשר להשוות את האהבה שהייתה לנו בלב כשרק ראינו אותו לראשונה, לאהבה שיש לנו בלב כשהוא פתאום קורא "אמא", "אבא", לאהבה שיש לנו בלב שהוא כבר משחק עם האח הקטן, מחבק אותנו וכותב לנו ברכה ואנחנו משחנשי"ם איתו ומגלים בו עולם שלם ואישיות שלמה שלא הכרנו! ואז האהבה מתעצמת אפילו עוד יותר!

 

אותו רעיון גם עם בני זוג,

בהתחלה יכולה להיות אהבה, חיבה, התרגשות וכו'

ופוטנציאל הצמיחה של האהבה עצמה הוא עצום

אחרי שנה עוד יותר

אחרי 10 שנים עוד יותר

ואחרי 20 ו30 שנים עוד יותר.

 

וגם אם קשה לנו עכשיו -

הרי אם נלך אחורה למקומות שחווינו קשיים בחיים הרבה פעמים נוכל לראות שאם לא היינו חווים את כל הקשיים האלה, את כל המשברים והרע שעברנו - לא היינו באותו מקום שאנחנו עכשיו. וכל אחד ואחת ומה שזה אומר עבורם.

כך גם אם אנו עוברים עכשיו קשיים בזוגיות שלנו - נוכל להגיע דווקא מהם ומתוכם גם לכמויות של *טוב* גדול אפילו עוד יותר בינינו. 

כמה שזה נשמע מופרך, לפעמים רק מהמשברים אפשר לצמוח ולהעמיק בעוצמה הכי חזקה שיש,

לפעמים דווקא מהרע אפשר לחוות את הטוב יותר בשלמות ויותר בחוזקה ועוצמה.

 

וזה נכון לכל תחום בחיים - אדם שעובר ומתגבר על מכשולים וקשיים - לרוב יכול לצאת הרבה יותר מחוזק, עם הרבה יותר כוחות ותעצומות נפש שגילה על עצמו, הרבה יותר לעזור גם לאחרים, הרבה יותר לפתח את השריר של הנתינה וגם של הקבלה, לפתח ולהרחיב עוד את כוחות הנפש שלו, וגם לחוות את הטוב הרבה יותר בעוצמה כאשר הוא מגיע.

 

אז דווקא אחרי ריב או אתגר או קושי זוגי - אם נצליח לעבור דרכו, בתוכו וממנו נכון -

או אז נוכל גם לגלות את הטוב העמוק יותר, הגדול יותר,

מה שלא היינו זוכים לו אם היינו נשברים באמצע!

מה שלא היינו זוכים לו אם היינו מרימים ידיים בקושי הראשון או השני או השלישי.

אז אם יש קשיים ואנחנו חושבים אולי להרים ידיים?

רגע!

לומר לעצמנו - רגע, בעצם עדיין אין לנו מושג עוד כמה טוב נוכל לקבל מהקשר הזה ואחד מהשנייה עוד יום, עוד חודש, עוד שנה ועוד 20 שנים.  

אז ננסה לאפשר לעצמנו את אותה השקעה והתמדה, את אותה דבקות, את אותו לימוד, וב"ה לזכות לטוב עמוק וחזק עוד יותר.

 

ובעצם אם חושבים על זה אז גם בהורות, גם בזוגיות, גם במיניות, גם בכל מערכת יחסים עם המשפחה, גם בעבודה, וגם בהכל - המתמיד זוכה! לגמרי זוכה ❤️

וזה הזכיר לי גםנגמרו לי השמות

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

 

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

 

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

 

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

 

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

 

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

 

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

 

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

 

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

 

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

 

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

 

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

 

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

 

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

 

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

 

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

רעיון ממש יפה. תודה רבה על השיתוף!פלפלונת
תודה רבה שכתבת 🙏❤️נגמרו לי השמות
ואי סבא וסבתא שליKayom

גם אחרי 80 היו כאלה ממיסים איך הוא שם לה שמיכה שלא יהיה לה קר וכאלה.. אמאאא איזו שלמותתת ובדיוק גם אני ראיתי זוג כזה ברחוב וזה הכי מרגש שיש.

הלוואי לחשוב שאני ובעלי הולכים ככה בני 90 אפילו חחח עם שיער לבן ומטיילים.. חלוםםם 🤩

מרגש ממש ❤️נגמרו לי השמות
מקסים! תודה על זהגלויה
תודה רבה יקרה 🙏נגמרו לי השמות
מגיבה כדי לקרוא בהמשךרקאני

תודה לך

ממש יפהרקאני

תודה רבה

תודה יקרה 🙏נגמרו לי השמות

ב"ה 🙏

ותודה שכתבת ❤️

ממש יפה! תודה על זהKayom
תודה רבה 🙏נגמרו לי השמות
🔴 מצב מלחמה 🔴 - תוספת קטנה לעכשיונגמרו לי השמות

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

 

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

 

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

 

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

 

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

 

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

 

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

מקסים. פתאום מבינה למה היה לי קשה קצת היום...אוהבת את השבתאחרונה

כי היום של המלחמה שיבש את תכניות השבוע ואז היום הרגשתי יותר את המחיר...

אבל לא קישרתי עד שקראתי...

עדיף ללכת לטיפול, למצוא את הדרך חזרה אחד לשניים...

דבקות היא לא מביטול העצמי, ללמוד לדבר את מה שקשה

להתקרב חזרה

 

 

בהחלט, חלילה לא מביטול עצמינגמרו לי השמות

להיפך, להנכיח אותי, בצורה שלמה, מקרבת, עם נתינת מקום וניראות שלמה. כמובן לשנינו.

וכל מה שכתבת

ולדבוק ולהתמיד גם בבניית הקשר הזה בינינו, בנו ❤️

כמובן מתוך מקום של צמיחה וגדילה.

בהצלחהים...
מתיפומלה

מתי יגמרו לי הבחילות

הריחות גומרים עלי

מעמיסה על הבטן כי לא מסוגלת

ומרגישה גם את הקרקורים הלא נעימים שם

הכל צף

בנפש

בגוף

אני קצת מאבדת את זה

לא יודעת מה אני רוצה

חוץ מלישון ולנוח

ושיבינו אותי

את בתחילת הריון? מאפיין שליש ראשון..יעל...
וואי בהריון זה ככה!!אוהבת את השבתאחרונה

לא בנטפים ממש לא

אבל לחשוב על הפלא בפנים

ולהעמיק במודעות לתהליך הנפשי של ההיריון חיבר אותי והקל עלי את הפיזי..


חוץ מזה הפיזי משפיע על הנפש

אז לנסות לצאת לנשום אוויר נקי ומרענן

ללכת עם נעלי ספורטץלאכול אוכל מזין שנותן כח

מוחטיויטמין

כל אלה השפיעו על הנפש והגוף ביחד

זמן רינה!! כבר מזמן לא היה!! תעזרו לי לתייגפצלשהריון

@אוהבת את השבת

@שמש בשמיים

ועוד...

בלי נדר מעוד 5 דק (חוץ משיחות והודעות חשובות) עד 21. 

תודה! בה הצלחתיפצלשהריון

למרות שהיה ממש קשה.

הילדים צרחו ולא הלכו לישון. ואחרי שעה שהשכהתי אותם 100 אחוז איתם רציתי כבר לברוח לטלפון כדי להתנתק מהלא לישון שלהם.

והתגברתי. 

דיי מטורףףףףףף!! מלכהההההה💯💯💯💯אוהבת את השבת
מנסה גם...אוהבת את השבת

הכי רוצה -עד הבוקר

אם לא- עד 23

אלופה ממש!שמש בשמיים

אני עוד מעט אתייג

וגם אני באמת צריכה יותר להיכנס לזה כי לאחרונה נסחפת ממש... בחוסר כח כזה בורחת למסך כל הצהריים...

@זמן רנה 

בע"ה שעתיים שהילדים חוזריםשמ"פ
תודה על התיוג 
בהצלחה!שמש בשמיים
בהצלחה! תספרי איך היהפצלשהריון
בשביל לתייג אפשר להעתיק את ההודעה של התיוגיםשמש בשמיים

מהשרשור האחרון בניק זמן רנה וכשמדביקים זה מדביק כבר בתור תיוג (פעם זה לא היה ככה ואז היה די סיוט לתייג כל אחת כל פעם מחדש)

אני חייבת לעבוד היוםשמש בשמיים

מהבית זה תמיד יותר קשה, אז סוגרת עד שאני אסיים משימה אחת שמחכה לי

בהצלחהפצלשהריון
כל הכבוד 
תודה! לקח לי עוד איזה חצי שעה לסגורשמש בשמיים

ועוד איזה חצי שעה להתחיל, אבל בסוף סיימתי עם המשימות שלי להיום, וגם בצהריים עם הילדים כמעט לא פתחתי, ברוך ה'!

איזה כיף שתוייגתי!עוד מעט פסח
בזכותכן, לוקחת בלי נדר עד חמש.
איך היה?שמש בשמיים
עד 17 ורבע בלנדפצלשהריון
אני חולה. אז מוצאת את עצמי כלהיום בטלפון מנסה להסיח את הדעת
רפואה שלימה יקרה!!אוהבת את השבת

איזה קשוח❤️❤️

 

מצטרפת אלייך עד 6 בע"ה 

תודה!! והצלחה גדולה!!פצלשהריון
אמן
רפואה שלמה! איך היה לכן?שמש בשמיים

פצלשהריון ו @אוהבת את השבת 

תודה יקרה! טוב! אין על הזמנים האלההההאוהבת את השבתאחרונה
בעקבות השרשור על הסכום הוצאה בקניותאונמר

של @בכינוי אחר (תודה לך)

שאלת המשך נוספת למי שיש לה כח -

 

כשאתם רוצים לצמצם כי אתם מבינים בההוצאה גדולה מידי,

לא דווקא של מזון, כל ההוצאה שלכם בכללי.

מאיפה מתחילים?

 

אנחנו לגמרי מפרגנים לעצמנו וקונים כל דבר שרוצים. וזה מצטבר.

הדרך היחידה היא להגיד לעצמי 'לא את לא יכולה היום לצאת עם חברות כי חארם על ה200 שקל'? או שיש דרך אחרת ואני לא מבינה?

לא באלי לחיות ככה.

לא באלי לחיות עם להגיד לעצמי לא.

אבל אולי אין מנוס.

 

תודה!!

קיים אצלנו גם,אונמר
אבל עדיין קשה לי. לא כייף לי להגיד לעצמי לא, לא מצד לשקף את זה החוצה...
סקר-התמודדות עם עומס החייםנחת-רוח
עבר עריכה על ידי נחת-רוח בתאריך כ"ד בסיוון תשפ"ו 16:59

 


 

סקר-


 

1. איך אתן מרגישות מול העומס בחיים שמתגבר עם הילדים -העבודה-הבית וכו...?


 

2. מה עוזר לכן להצליח? יש שלב שהתרגלתן פשוט?ומצליחות להרגיש סבבה עם היום יום הדורש?


 

3. האם גדלתן בבית שנתן לכן כלים,או מפגש חיובי והכנה לחיים על שלל דרישותיהן?

מה צריך כהורה לדעתכן כדי לתת לילדים כלים והכנה לחיים?


4. האם אתן מגדירות את עצמכן עם אופי איטי-רגוע או מעשי-תקתקן-זריז?

 

5. מה אתן אוהבות בעצמכן דווקא בגלל מי שאתן?

 

אבל כמוני כמוךשוקולד פרה.

גם אני צועקת ולחוצה ואומרת אמירות לא במקום.

אבל פה את גם יכולה להכניס את החיבור מחדש לדיכאון-

תסתכלי עליו כאל לוע של מפלצת.

מי בא בטענות למי שנחלצה מלוע כזה? אף אחת.

אז תזכירי לעצמך כל הזמן- נחלצתי מלוע הארי ואני עדיין בעבודה איך לחיות לצד הזיכרונות ולצד הסרט שעברתי.

אני לא כמו כל אחת רגילה. 

המלצה לפסטה מקמח טוב שטעימה?,שגרה ברוכה

אני מנסה מאוד לשנות תזונה בריאה ת אבל בריא זה לא תמיד טעים


יש למישהי המלצה על פסטה טעימה? איזה מותג?

קמח מלא

כוסמין מלא

עדשים/חומוס וכו'

משהו מהם

חחח קינואה 🫣אורוש3אחרונה
מישהי מצאה פיתרון לבחילות בהריון? עדיף משהו טבעימעיין34
תנסי כדורי ג'ינג'ר (ויש נוזיקס, שזה בשילוב עם בי6)יעל מהדרום
קולה ובייגלהKayom
ויטמין b6פרח חדש
יש מקרים שאין ברירהמוריה
אלא לקחת בונגסטה. ואם זה לא עוזר אז מוסיפים גם זופרן.
זה באמת עוזר? עכשיו הקאתי 3 פעמים ואני רק בהתחלהמעיין34
ויש לי אירועים משפחתיים בקרוב שאני צריכה להתנהל רגיל

איך עושים את זה?

לפעמים זה עוזר. לפעמים קצת עוזריעל מהדרום
לק"י

בכללי גם טוב לאכול דברים יבשים, לבדוק מה עושה לך טוב (או לפחות לא בחילות), לעשות הרבה ארוחות קטנות במשך היום, לאכול קרח או דברים קרים.

לי זה עזר.מוריה
לקחתי עד הלידה 🙄
למה לא את התרופות?אורוש3
נגד כימי, גם שמעתי שלא עזר בהכרחמעיין34
מכירה שזה מאוד עוזר. כנראה לא לרמה של היפראמזיסאורוש3אחרונה

אבל לרמה יותר סבירה כן.

לא ניסיתי אישית כי ב''ה לא צריכה. לאחותי מאוד עזר לבחילות קשות. 

תפוחים ירוקים!!! פחיות לימון ותות, קרקריםפומלה
לאכול משהו קטן כל כמה זמןים...
אני מסכמת כי הכל מתקבל בברכה, מאתגר לימעיין34

ג'ינג'ר , b6 (או שילוב של שניהם),

קרקרים/בייגלה(=נשנושים יבשים),

קולה,

בונגסטה/זופרן(=תרופות אם אין ברירה)

ארוחות קטנות

קרח/מאכלים קרים

תפוחים ירוקים/פחיות לימון (=חמוץ)


כל דבר נוסף שעזר לכן אשמח לשמוע, אין לי מושג איך אשרוד חודשיים לפחות ככה עם תינוק בבית ב"ה

גם עזר לי יוגורט 3 אחוז שומן ביחד עם נקטרינות/פומלה
עבר עריכה על ידי פומלה בתאריך כ"ב בסיוון תשפ"ו 21:25

אפרסקים/כל פרי שבא לך

ומוסיפה קינמון ודבש

וגם קוטג' עם נשנושים זעתרפומלה
והמלצתי על הפחיות לימון תות של שוופספומלה
כי זה בול חמוץ אבל עם טיפה תות וזה ממש טוב
תודה רבה לכולן, התחלתי את הבוקר עם תפוחים חמוציםמעיין34

לאט לאט אתאפס על עצמי

ממש תודה עליכן

מוסיפה עוד משהו- מלפפונים!! וואו שזה עוזרפומלה
שקדים. ארטיק פירות קנוי. פירות קפואים ישר מהמקפיאמנגואית
נכון מלא ארטיקים קפואים אפילו הזולים, שלוקיםפומלה
אגוזיםפומלה
תכלס איך מתגברים על קנאה או רצון חזק מאוד למשהובקרוב ממש

יש לי נושא שיש לי בו חולשה מסוימת.

הייתי מאוד רוצה משהו מסוים

עד כדי כך שזה גורם לי ממש לקנאה

ואני מרגישה שזה משתלט עלי ויוצר לי תחושה לא נעימה של קנאה וחוסר פרגון

יש לי מצב רוח לא טוב

ויותר ממה שהנושא מציק לי

מציק לי שככה אני מקנאה.


איך אפשר לעבוד על עצמי כדי לא להגיע לקנאה ?

זה בזמנים מסוימים יכול ממש להשתלט עלי

לוקח לי חודש חודשיים להרגע מהמצב הזה .

וכל פעם שאני מרגישה שזה הולך להגיע אני נכנסת לחרדה ולחץ מהמצב.


בבקשה תעזרו לי 

תלוי מה הנושאכל היופי

והאם הוא בשליטתך או לא.


קנאה לרוב מגיעה כשחסר לנו משהו, וזה מאוד תלוי מה העניין כדי לדעת איך להתמודד, להתמקד ביש או לרפא את הפצע הרגשי שמפעיל אותך ככה.


נניח אם את מקנאה שבמי שיש לה תמיכה מההורים ולך אין, אבל ההורים שלך בסך הכול נורמטיביים ואוהבים אותך (או היו ואינם בחיים) אפשר להתמקד שוב ושוב ביש, במה שכן היה, בטוב שהם הביאו לך.

אם ההורים לא נורמטיביים או אוהבים, וטיפסת החוצה לבנות את עצמך לבד אבל זה עדיין משהו שממש קשוח לך ומלווה אותך (מן הסתם, נושא משמעותי מאוד) כדאי ללכת לטיפול רגשי לעבד את האין שלך.


אותו דבר בכסף, אם יש לך עבודה והכנסות אבל בדוחק ומסביב יש שפע, או אם הגעת ממשפחה ענייה והכסף גורם לך למצוקה.

או נניח ילדים (נניח אם יש לך שלושה וחלמת על משפחה מרובת ילדים, או אם אין לך ילדים - מן הסתם מצב קצת אחר ודורש התמודדות אחרת) 

חושבתאיזמרגד1

נראה לי פשוט לקבל את זה שאת מקנאה. זה בסדר שאת רוצה מה שאת רוצה.

ובמקביל- להפריד בין הרצון שלך לחוסר פרגון, כי אם זה משהו טוב אז זה משמח שיש אותו לכל מיני אנשים אחרים, וזה שיש להם לא מוריד ממך או מהרצון שלך...

ולגבי החוסר האובייקטבי- אם זה משהו שיש לך מה לעשות ואיך לקדם אותו, ממש לשבת ולחשוב על זה איך את מקדמת ומה. יותר קל כשאת יכולה לעשות משהו קונקרטי לגבי זה.

ואם אין מה לעשות אז פשוט לנסות לקבל את זה (אולי בטיפול. זה נשמע משהו שממש משמעותי בחיים שלך ואולי יהיה קל יותר עם עזרה חיצונית.) לקבל את זה שזה לא יקרה, אולי אף פעם לא. וזה בסדר לכאוב את זה שחסר לך.

ניסחת טוב ממניכל היופי
להשתמש בזה להנעה לפעולהנעמי28

ולא להתבחבש האם הרגש הזה טוב או לא.


קנאה היא אנושית ולגיטימית ויכולה לעזור לנו בחיים להבין באלה נקודות בחיים שלנו אנחנו רוצות להשתפר.


האשמה על הרגש וההלקאה רק עושים ממנה יותר אישיו ממה שהיא.

תקבלי את זה שאת מקנאה.

(אם זה בגלל רשתות חברתיות, אז לסגור, הדבר הכי טוב שעשיתי לעצמי)


ושתי פעולות טכניות שעוזרות

1- להפריד בין האדם שמקנאים בו לבין הדבר שמקנאים בו - אני לא מקנאה ב"רחלי" אני מקנאה בזוגיות טובה ומפרגנת.

2- להחמיא ולפרגן לאותו אדם למרות הקנאה

אני רואה בקנאהoo

דבר טוב

זו מראה למשהו שאני ממש רוצה ואין לי

זה רגע של מודעות טהורה

כי הגוף לא משקר


אני מאמינה שאפשר להשיג כל דבר אם באמת רוצים

לכן אם מגיע רגש כזה

אני מחדדת לעצמי מה אני רוצה להשיג

ומתכננת את הדרך לעשות את זה

גם אם זו דרך ארוכה 

אני מגיבה לכולןבקרוב ממש

הקנאה נובעת מחוסר שיש לי משהו שהוא יותר פיזי/כלכלי

כמו בית יותר גדול (יש לנו דירה משלנו בה מסודרת ויש בה מספיק חדרים לכולם אבל עדיין נניח אני מרגישה ובצדק שהסלון קטן לי ואם אחד מבני המשפחה יעבור דירה זה יהיה לי ניסיון ממש קשה. או נניח חופשות משפחתיות יש הרבה מסביבי שנוסעים לחול לדוגמא. יש לי יכולת כלכלית *אולי* לסוע לחול אבל אני לא נוסעת מסיבות אישיות שמונעות ממני וזה מפריע לי וקשה לי. או נניח שאני רוצה לסוע לחול רק עם בעלי אבל הוא פחות בקטע לעזוב את הילדים לבד לבד ולסוע (ילדים גדולים בלי קשר נראה לי מוגזם לעזוב לכמה ימים את הבית)

יש לי בה המון יש

ולא ברור לי למה ככה קשה לי עם האין

וזה כל הזמן מסביבי ולפעמים בתקופות מסוימות זה ביתר שאת

נניח בחופש שהרבה מסביב נוסעים לחול ואנחנו לא.

אני לא מצליחה להכניס לראש

הכל בסדר יש לך משפחה בריאה וילדים מהממים ובריאין בה תגידי אלף פעם תודה תתמקדי בחופש פה וגמרנו


* זה לא תמיד דברים כאלו לא ברי השגה. אבל אני לא הפקטור היחיד בתמונה יש עוד שיקולים ומרגיש לי כאילו יש לי בעיה עם עצמי ואני לא שמחה אפעם במה שיש לי ומי מבטיח לי שאחרי שהחליט שלמרות הכל נניח נוסעים לחול אז אני ירגע (במחשבה שלי כן אבל במציאות אולי יהיה לי דברים אחרים להתלונן עליהם)

* אני לא משתפת אפחד ברצונות שלי. בעלי יודע שהייתי רוצה אבל הוא לא מתרגש כי יודע שזה המצב ומקבל אותו בצורה פרקטית וגם זה טוב לו כי בגדול נניח שוב לנושא חול הוא היה מעדיף מראש שלא להתחיל עם זה בכלל.

* באתי מבית עם מושגים הרבה יותר גדולים. חייתי בבית גדול וכל היכולות הכלכליות ורמת החיים היתה הרבה יותר גבוה משל בעלי. אני כבר שניים לא חיה ככה אני לא נשואה לא שנה וגם לא 10 שנים אלא הרבה הרבה יותר. כל השנים ויתרתי והיה לי קשה. אבל אני מרגישה שהכל שעובר הזמן העומס מצטבר ואני לא מצליחה להתמודד איתו

* אני מפרגנת בה לכולם סביבי (ככה אני מרגישה) הקושי שלי הוא מול עצמי

ולדעתי גם הילדים מרגישים את זה וזה משפיע גם עליהם.

* אני לא מצליחה לקבל את זה שזה המצב

* מותר להתפלל על זה ? שיהיה לי כל מה שאני רוצה ? זה נשמע לי ככ ריקני


קנאהoo

על רקע כלכלי

בעיניי היא הכי פשוטה לפתרון

כי לעשות כסף

לשים מטרה כזו בסדר עדיפות גבוה

זה לא מאד קשה

ואז יש מספיק כסף למה שרוצים


לנסוע לחו"ל אפשר עם חברה/ משפחה לא חייבים באופן זוגי


לפעמים צריך להבין את שורש הרצון והקנאה ולתת לשורש פתרון 

לגבי הסוף , מותר להתפלל על הכל לפני ה'!נפש חיה.

דבר שני , אני חושבת שדווקא השינוי מגמה שאת חווה- הגישה של "בית גדול, מושגים גדולים" לעומת הגישה העכשווית של מה שקיים לך במציאות היום, זה גורם לך לחדד את ההבנה של מה את רוצה באמת/מה היית רוצה באמת.


אני חושבת שקנאה (לפחות מעצמי אני יודעת לומר) זה לא דבר רע. הקנאה יכולה לדרבן אתנו לשינוי כדי ליצור את מה שאנחנו רוצים. וככה כל אחד מתפתח מהזווית שלו וממילא יש מצב של           "קנאת סופרים תרבה חכמה"

הקנאה הופכת להיות רעה כשהיא משפיעה עלינו רע- מלמדת אתנו להיות נרגנים/לא מקבלים את עצמנו/ לא מרוצים מעצמינו או מחלקנו בעולם/ צרי עין כלפי אחרים והצלחותיהם.

וזה אולי גם מה שגורם לרדוף אחרי עצמינו בנסיון להצליח כמו/ להשיג את ... כמוהו/ להוציא את העיניים לשני כדי להראות ש"גם לנו יש", וחוסר נוחות כללי עם עצמינו/ העולם.


אני כותבת פה על עצמי, את מוזמנת לקחת לך מה שיועיל לך.  

מה שעוזר לי - זה להתמקד קודם כל במה שיש לי כרגע (לא מה שטוב וברור לי שקיים טכנית, התמקדות בחוזקות ואיכויות שקיימות בי תמיד ולא תלויות בשום מצב גשמי) ולנסות לראות איך אני מתקדמת לאט לאט  בעזרת אותן איכויות ליעד שאני רוצה.


דבר נוסף שעוזר לי

זה פשוט להתפלל, לדבר על זה עם ה' ולפרט לו- תודה על מה שיש עד עכשיו, ואחרכך ממש לפרט לו מה אני רוצה שיהיה לי ולמה. ולומר לו "אתה מכיר אותי. אתה יודע שאני לא מבקשת סתם . תעזור לי עם המידה הזאת שקשה לי, תתן לי כוח ויכולת, זה לא רק בשביל הבניין הפרטי שלי, זה למען כבוד שמיים! "  


וגם לצייר במחשבה את החזון של הדבר שאני רוצה מאוד. זה גם עוזר לי ואני רואה מזה התקדמויות.  

תנסי לעשות ברור יותר ממוקדנעמי28

מה בדיוק חסר לך.

החופשה בחו"ל שחזרת עליה - כתבת אפילו שאולי זה כן מתאפשר אבל בעלך מתנגד להשאיר את הילדים.

אולי שם הנקודה?


אולי מה שמפריע לך זה החלטות בחיים שמישהו מחליט בשבילך ואת לא לגמרי שלמה איתן או החלטות שמנוהלות יותר מדי ע"י רגשות שליליים כמו אשמה, ויש לך חוסר השלמה איתן.


אולי את פשוט רוצה זמן וחופשה לבד עם בעלך?

אולי חופשה בארץ תספיק? (לפעמים בארץ יקר יותר מחו"ל)


אז דבר ראשוןאיזמרגד1

לקבל את הקנאה. מותר לרצות הכל גם אם זה לא הגיוני או לא מסתדר וגם אם יש לך המון דברים אחרים שכן קיימים.

ודבר שני- לנסות לבחור

זה נשמע שיש הרבה בחירות שאת מתבאסת עליהם. אז לנסות לפתוח עם עצמך את ההחלטות שוב ולראות- יש איך לשנות את ההחלטות? אם לא, מה הסיבות שהחלטת אותם?

כאילו מבחינתי יש הרבה דברים שאני מרגישה שאני חייבת לעשות, ואז כשאני חושבת על זה אני מבינה שזה בחירה- נניח בחירה לכבד את הרצון של בעלי, או לחיות יותר בנחת אבל עם יותר לחץ כלכלי, או סתם שקט כשאני מרשה לילדים ממתק כדי שלא יבכו עכשיו חצי שעה😅 כאלה החלטות. ואז כשאני מבינה שאני לא חייבת אלא בוחרת בזה, יותר קל לי להשלים עם ההחלטות. וכמובן יש דברים שאפשר לשנות. אולי שווה לך לנסות את זה.

אני אגיד מה עוזר ליכל היופי

לא בטוח שזה רלוונטי לך אבל זה הכי חזק מבחינתי.

לפני כן אני אגיד, שאני ךא טסתי לחו"ל מעולם וסביבי אנשים טסים כל הזמן, פשוט אין לי מספיק וזה מבחינתי יעד לא ריאלי אז אני לא מתכננת שום דבר כזה.

כנ"ל בעוד אספקטים, אם אני קונה לילדים בגדים זה בגלל שהתרווח קצת החודש או שממש כבר חייבים כי הבגדים מרופטים.

בניגוד ל@00 אני לא חושבת שהכי קל בעולם לעשות כסף ולכל אחד יש את הנסיבות שלו.

אבל זו לא הנקודה.


אני מתנדבת תקופה ארוכה אצל מישהי שהחיים שלה קשים מכל אספקט, הבית שלה נראה נורא, הבריאות שלה על הפנים, המשפחה שלה קטנה ולא ממש בקשר וכו'.

אני נהנית ממהתנדבות, כי אני באמת עוזרת לה במה שהיא צריכה.

אבל בעיקר חוזרת הביתה ומרגישה עשירה מופלגת.

זה יותר טוב מכל שינון שאשנן לעצמי.

החוויה, ולא השכל, עוזרים לי לשמוח בדירה המאוד ממוצעת עד קטנה שיש לי, אז מה אם המטבח מתפרק והבית מבולגן, יחסית למה שיש אצלה הבית שלי הוא ארמון.

אני כמובן שואפת שגם לה יהיה ארמון ועוזרת במה שאפשר (לא בכסף כי אין לי, אם תרציי אסביר קצת יותר בפרטי) ועדיין ההמחשה הזו מול העיניים כמה יש לי, עוזרת כמו חיסון כשהקולגות שלי טסים פעם אחר פעם לכל מיני חופשות בחו"ל, ובוכים שאירועים משפחתיים קטנים עולים להם הון כי אי אפשר לוותר על כלום (וכמובן אני חוגגת הרבה יותר צנוע כי פשוט אין)...

אשמח לשמוע יותר בפירוטבקרוב ממש
איזו גישה מדהימה.ממתקית
לגבי נקודה אחרונה- אולי להתפלל על כך שלא תקנאי?ממתקית

במקום להתפלל על שיהיה לך כל מה שאת רוצה.
ממש מבינה אותך ממקום של קנאה, אני למשל ממש מקנאה בנשים עם בתים גדולים ומעוצבים. תמיד זה צובט אותי וקשה לי.
דווקא בטסים לחו"ל אני ממש לא מקנאה.
כל אחת והקנאה שלה.
עם הזמן אני פחות מקנאה בבתים גדולים משלי, רואה, מקנאה וזה עובר לי מהר מאשר פעם.
לא יודעת איך... אבל כבר כמה אפשר לקנא?
גם חולמת לשפץ את הבית אז זה מנחם אותי כשאני נזכרת בכך.
אולי תדמייני לך טיול חלומות בחו"ל שכשיתאפשר לך יום אחד תבצעי אותו
וכל פעם כשמישהו יטוס והקנאה תגיעי, תחשבחי לך על הטיול השווה שאת הולכת לעשות ביום מן הימים. זה מרגיע את הנפש, את הקנאה כי אז המוח עסוק בלחזור לדמיין את טיול החלומות שלך ופחות לקנא בטיול החלומות של השכנה שטסה מחאר לחו"ל.

תבררי לעצמך את הרצוןשוקולד פרה.

נשמע שאת לא יודעת בדיוק מה את רוצה, ולכן כשמישהו אחר מגשים את הרצון, פתאום קופצת לה קנאה, שאולי הוא עושה את מה שאת חולמת בסתר.

עשי לך רשימת חלומות משלך.

חלומות קרובים יותר וחלומות יותר רחוקים.

מה נותן לך תקווה ביחס לחלומות האלו.

מה מרחיק אותך וגורם לך לייאוש.

מה הכלים שלך להתמודד עם הייאוש.

וכולי וכולי.

ככל שתבררי לעצמך בתוך עולמך הפנימי- מה את רוצה באמת, רצון נקי שלך מבפנים בלי השפעות מהסביבה

ומה יכול לעזור לך להגשים

את מכאן תמיד תוכלי להתפרסם ולחזור לעצמך

בלי להתפזר מכל מיני מראית עין של אחרים.


לפני כמה זמן היינו באיזה אירוע המוני, ותפסתי שאני מקנאה בנשים יפות יוצר ממני. היה נראה לי דהחיים שלהן דבש מדבש.

ואז הבנתי, שכשאני עסוקה מלהסתכל על אחרות,

הבעיה היא לא הקנאה.

הבעיה היא שאני לא נהנית מהיופי שלי.

כדי להינות מהיופי שלי, אני צריכה. לעשות עבודה. עבודה פנימית של להפסיק להסתכל החוצה.

וזה קל. כי אני רק צריכה להגיד לעצמי משפט אחד

"אני לא מודדת עכשיו מי ייתר ממי כדי שאוכל להינות מהיופי שלי".

כלומר האינטרס שלי הוא לא להסתכל.

ולכן זה קל יותר מאשר איזו שאיפה אידיליה של לשמוח בחלקי.


ככל שתסתכלי החוצה ככה לא תהני ממה שיש לך.

לא תגידי לעצמך איזה כיף שלי יש... שה' ברא אותי עם...

אלא- בטח אצלה יותר שלם, בטח להם יותר טוב

וככה הנאת החיים שלך נפגמת.

אי אפשר להינות מהשפע ככה.

אני מאמינה שהבעיה היא לא החוסר בטיסההמקוריתאחרונה

או בבית גדול יותר, אלא עמוקה יותר

את מרגישה שוויתרת כל השנים. על מה ויתרת? לטובת מה? איזה תועלת חשבת שזה יביא? מה היה קורה לדעתך אם היית מרשה לעצמך לא לוותר?

האם זה נחשב ויתור, או שבחרת בזה?

האם יש דרך לשנות?

הקנאה מציקה לך כנראה כי אנשים אחרים מרגישים חופשיים לעשות דברים לעומתך, שאת מוותרת, והוויתור הזה שאת מרגישה יושב עלייך ובא לידי ביטוי בקנאה אבל בעצם הוא עמוק יותר והיא רק הסימפטום. לדעתי.


ולכן - עוד טיסה או בית גדול יותר לא יפתרו לך את זה לדעתי. כי חופש פנימי להיות מי שאת ולהתנהל בחופשיות (בלי קשר לכסף, זה גם מה אומרים, מה "מותר" לי להרגיש, מה אני רוצה, תקרות זכוכית כאלה וגבולות שאנחנו שמים לנו בראש)  זה דבר שלא קונים בכסף. זה האומץ להביט למציאות בעיניים ולתת לעצמך רשות להביע רצונות ולתפוס מקום.


כמובן שאם דיברתי שטויות - זרקי לפח, הכל טוב

חיבוק♥️

נכון בעיקרון אין דבר העומד בפני הרצוןבקרוב ממש

וכמו שאמרתי

לא תמיד זה שאין לי זה בגלל שאין לי יכולת כלכלית

לפעמים יש דברים אחרים שמונעין (אולי אצל מישהו אחר זה לא היה מונע אבל אצלנו זה כן מונע)

ואני תמיד מתלבטת בין להגיד אני רוצה ואני חייבת ויהי מה

לבין קצת לעבוד על המידות שלי.


אגב לא כל יעד כלכלי הוא תמיד מושג

פרנסה זה אחד המפתחות של הקבה

אני מאמינה שחובה לעשות השתדלות

אבל גם חובה לדעת שזה לא בשליטתנו והכל מתנת שמיים

אני חושבתoo

שמודעות היא מידה טובה

לחדד מה רוצים ולנסות להגיע ליעד הזה

זה טוב


קנאה שמביאה כעס/ צרות עין/ דברים אחרים שליליים

זה בעייתי

הדרך הנכונה לעבוד על המידה הזו

היא המודעות

המראה לנפש


לגבי הפרנסה

יש לאדם בחירה מספיקה כדי להרוויח מספיק

גם בהתחשב שלא הכל בידו

בעיניי לפחות

בדיוק אתמול שמעתי שיעור של הרב שניאור אשכנזימתואמת

שמדבר על כוחה של הקנאה (בעקבות קנאת קרח במשה ואהרן).

ממליצה לשמוע, יש שם תובנות מיוחדות!

מחפשת המלצה למתקן מגנטי לניקוי חלונותרוני 1234
מכירות משהו מוצלח?
מקפיצהיעל מהדרוםאחרונה
איך עושים gbs? הרופאה היתה אמורה לתת לי משהו?כבת שבעים
במעבדה יביאו לך מטוש ויסבירוכורסא ירוקה
מכניסים מקדימה בנרתיק ואחכ בפי הטבעת, סוגרים ונותנים את הדגימה
ואני עושה את זה במקום ומביאה להם?כבת שבעים
כן, כמו בדיקת שתן, אפשר לשים בחלונית אם ישאוזן הפיל
אחלה, תודה!כבת שבעים
לי הרופאה עשתה או נתנה לי לעשותיעל מהדרוםאחרונה
מגן כריתאביב בחורף

איפה ניתן להשיג באזור ירושלים מגן כרית מסוג מעולה, צד אחד pvc וצד שני מגבת.

במחיר סביר 

אנחנו קנינו בפוקס הום, מעוליםרקלתשוהנאחרונה

לא זוכרת מחיר אבל בפוקס תמיד יש הנחות/מועדונים/וכו

תולעיםאנונימית בהו"ל

לבת שלי כנראה יש תולעים...


לא רואים אותם

אבל היא ישנה ממש ממש לא רגוע

וכששמתי לה כמה לילות וזלין בפי הטבעת היא נרגעה


מה אני אמורה לעשות עכשיו?

לבקש מרשם לוורמוקס?המקורית
וורמוקסאיזמרגד1אחרונה
ואם יש לך שמן אתרי הדס ולבנדר אפשר לערבב עם. שחת החתלה ולמרוח, זה גם עוזר
איך הייתן משתמשות ב 550 ש"ח למתנה לשלוש מורות?קופצת רגע

יצא שאני אחראית על כספי וועד הורים, יש לי כרגע 550 ש"ח לשלוש נשות צוות למתנת סוף שנה. מה לתת בזה? דרים קארד של 150 ש"ח( 450 ש"ח ביחד) ומשהו קנוי קטן כמו עציץ ב 33 ש"ח?

לנסות לאסוף עוד 50 ורק לתת ברכה ודרים קארד של 200?

הייתי הולכת על האפשרות הראשונהדרקונית ירוקה
השניה.. שונאת עציצים🫣ו200 יותר מפנקנחת-רוח
מציעה ספל עם שוקולדים במקום עציץרק רגע קט
הסמליות של עציץ נחמדה, אבל הרבה מורות לא יתחברו, ומי שאוהבת עציצים וצמחים, מן הסתם כבר יש לה.
אפשר גם שוקולדים בלי ספל😅יעל מהדרום
מסכימה😅השקט הזה
הראשונהחילזון 123

זה סכום יפה גם ככה

ולא חייב עציץ אפשר גם משהו מתכלה כמו שוקולדים


אגב כדאי שובר שאפשר לקנות במבצעים

ושיש לו אופציה דיגיטלית

איזה שובר למשל מומלץ?קופצת רגע
אני אוהבת ביי מי אבל חשבתי עכשיו דווקא לנסות לקנות כרטיס פיזי של דרים קארד 
עדיף ביימי מדרים קארד לדעתיואני שר

דרים קארד יותר ספציפי לחנויות

וכרטיס פיזי זה עוד יותר מגביל כי צריך שהוא גם יהיה עלי ברגע הנכון

נכון גם אני אוהבת ביי מי אבל אין להן סמארטפוןקופצת רגע

רק טלפון כשר, ונראה לי פחות נחמד להדפיס בבית דף עם השובר.

כאילו, עשיתי את זה בעבר אבל עכשיו חשבתי אולי שיותר חגיגי לתת כרטיס פיזי. 

אה זה אחרת באמת...ואני שר
יש אפשרות לכרטיס ביימי פיזימרגול

יודעת כי קיבלנו

העברנו את הקוד לסמארטפון

אבל אפשר להשתמש בכרטיס הפיזי…

גם לי היה פעם נראה לי. אבל לא יודעת איפה קוניםקופצת רגע

ולעומת זאת דרים קארד יש לי איפה לקנות קרוב לבית.

מעניין איפה קונים ביי מי באמת

בטוח אפשר למצוא מידע באתר שלהםהשקט הזה
ביימי את מזמינה באתר רגילguest

תדפיסי את הכרטיס שנוצר, ואפשר להשתמש בו כך.

יש את כל הפרטים שצריך.

שלום לך! שנים....😅יעל מהדרום
כן, אני מכירה וכך גם עשיתי בעברקופצת רגע
פשוט חשבתי שיותר נחמד לקבל כרטיס פיזי 
swish נחמדחילזון 123
העיקר שיהיו הרבה חנויות וכולל מבצעים
גם דרים קארד של 150 ש"ח זה נחמדדיאט ספרייט

רציתי רק להוסיף שלפעמים נשאר איזה עודף שלא יודעים מה לעשות איתו ומי שאוסף "נתקע".

כמובן שעדיף להשתמש בכל הסכום, אבל אם לא יוצא לדעתי לגמרי אפשר לקנות משהו קטן שלא יוצא בול בסכום, נניח שוקולד, ועם היתרה אפשר לקנות משהו קטן לילדים כמו שלוקים תוך שמעדכנים את ההורים..

לא הייתי אוספת שוב כסף מההוריםהשקט הזה
דרים קארד ומשהו קנוי נשמע לי מצויין
תודה לכולן! אני גם יכול אולי לתת למורה 200 ולשתיקופצת רגע

סייעות 175, ואז זה בדיוק 550. אבל מתלבטת כי נראה לי שהסייעות בתכל'ס עובדות בדיוק כמו המורה אז זה לא יפה.

או בעצם פשוט אולי 175 לכולן ו 25 באמת לתרום למשהו/ לקנות שלוקים לילדים

בדר''כ כן נותנים למורה מהשו קצת יותר הז כן הגיונינחת-רוח

הן לא עובדות אותו הדבר המורה מתכננת בבית אחראית על הכל וכו

אבל

היתי נותנת בסכומים שלמים

170 או 180

רק מוסיפה דבר קטןכורסא ירוקה

לפעמים יש הנחות על כרטיסי מתנה, ואז אפשר למצוא אפילו כרטיס במחיר טיפה גבוה יותר באותו סכום.

לא הייתי אוספת עוד כסף.


גם מתנה פיזית אם את מוסיפה - יש קופונים ומבצעים ואז יש קצת יותר אפשרויות באותו הסכום 

בדיוק עכשיו חשבתי שאולי אוכל לקנות להן כרטיסקופצת רגע
של דרים קארד בפוקס ולשלם עם בהצדעה, ואז יש הנחה אז אוכל לקנות שובר קצת גדול יותר ( אמנם ככה זה 'יבזבז' לנו את ההנחה ולא אוכל לקנות שם בגדים בשבילנו אז צריכה עוד לחשוב על זה)
לא הייתי משתמשתכורסא ירוקה

בהנחה שהיא על חשבונך האישי.

יש כל מיני מבצעים בחנויות וקודי קופון שלא מוגבלים לשימוש אחד לפי תז או משהו כזה

הנה למשלכורסא ירוקה
תו קנייה DREAM CARD-GIFT CARD במחיר מיוחד לחברי המועדון | שופרסל

אמנם אפשר לרכוש עד 5 תווים כאלה, אבל אם זו ממילא לא הנחה שהיית משתמשת בשביל עצמך אז זה לא על חשבונך. מניחה שגם אם לך אין מועדון בטח תוכלי למצוא מישהו עם מועדון שלא משתמש בהטבה הזאת

נחמד מאוד תודה!!קופצת רגע
עדיףבשורות משמחות

כרטיס דרים קארד של 180₪

ולהוסיף צרור ברכות מהתלמידים וההורים אפשר להוסיף שוקולד מיוחד ולאסוף עוד כמה שקלים ממהורים בשביל זה לצרף הכל יחד

לנסות לאסוף עוד 50שושנושיאחרונה

וללכת על שובר עם שוקולד קטן עטוף בצלופן.

אם אין סמרטפון לדעתי עדיף שובר של חנויות חרדיות כמו כארד שופ, בסט שי וכו'