ספרים שהרגשתן שהפילו לכן אסימון
ספרים שמעוררים מחשבה אחרת
וכזה...
פודקאסטים פחות נגיש לי.. לא מגיעה לזה...
אבל אפשר גם המלצות לפודקאסטים אולי אצליח חהכניס לשגרה 😀
ספרים שהרגשתן שהפילו לכן אסימון
ספרים שמעוררים מחשבה אחרת
וכזה...
פודקאסטים פחות נגיש לי.. לא מגיעה לזה...
אבל אפשר גם המלצות לפודקאסטים אולי אצליח חהכניס לשגרה 😀
זה סיפור ולא מאמרים. הרגשתי שזה שינה לי משו בגישה
"למה זה כל כך מסובך"
מרגישה שממש שינה לי הרבה מהמבט...
היתה פה המלצה למישהו בסנטר 1 בירושלים.
איך מגיעים אליו/ה
ואולי יש לכן רעיון למה הבייבי לא רגוע, במיוחד בשעות הערב.
צורח שעווות ובסוף נקדם בתשישות.
לא גזים, לא גרעפס,
טיטול נקי, מקולח, שבע.
רופא שלל אוזניים
מה עוד יכול להיות?
אנחנו כבר מתוסכלים נורא
וכואב לי הגב כי הוא רוב היום על הידיים...
שבוע הבא יהיה בע"ה בן 3 חודשים
ומרגישה רכבות בפנים...
דווקא בשעות הצהריים הוא סובל מזה יותר
גזים כואבים כשהם כלואים בכל מיני םיתולים במעיים
לא שומעים אותם..רק אחרי שמשתחררים
לפעמים זה רק מתוך שינה
או אחרי כשאוכלים והאוכל דוחף כלפי מטה
לרוב אם בעיקר בערב- זה גזים
וזה יכל להיות גם צרחות נוראיות
מנסיון...
ממליצה על יוסי זמיר מקדומים אוסטיאופט
עזר לנו מאוד
אם את מהאזור
שללתם?
וגם מצטרפת לאנונימית עכשיו כשקוראת איך שללתם גזים. בשביל זה הייתי מביאה ביוגאיה שבועיים רצוף כדי לראות אם יש שיפור ואז זהיותר גזים.
בשם אברהם סופר, הוא עיור, נראה לי גר ברמות.
אני לא הייתי אצלו אבל שמעתי על הרבה שלקחו אליו ונושעו.
וגם אחד ידוע בבני ברק ד"ר רייז
קיבלתי ילד אחר.
יש כאלה שמעתי הלכו ולא ראו ישועות כאלה גדולות אז לא לוקחת אחריות.
סופר מקבל הגבעה הצרפתית
זה המספר של המזכירה שלו 050-773-5555
0505690551
ממש ממליצה לנסות את הכיוון
אולימיעזור רק במעט, אולי לא יעזור , אולי יעזור מאוד.. בכל מקרה- לנסות...
היינו היום בטיפת חלב וביא גם המליצה על בביביזים או משהו דומה, אמרה שנבקש בבית מרקחת.
מקווה שיעזור.
מה ההבדל בין כירופרקט לאוסטאופת?
אוסטאופטיה נחשב יותר עדין
איזה טיולון אתן ממליצות?
סייבקס?
ספורט ליין?
אני בטוחה שהיו כאן הרבה שירשורים על זה ומחפשת משהו עדכני
כמובן שיסגר ביד אחת, שיהיה קל
אני גם צריכה להוריד אות הבמדרגות- גרים ללא מעלית
חבל שהם לא משלמים לי אחוזים
מושלם ממש
קל ויציב מאד
נוסע חלק בכל משטח
עולה מדרגות (אני איתך בצרה)
גגון גדול
כביסה
סגירה ביד אחת ונכנסת לכל חור
גם כשהיא פתוחה היא הכי צרה בעולם
בטח כשמקופלת
מצד שני היא לא לבובות- יש מקום בפנים גם לילד גדול יחסית
שכיבה מלאה
נתקלת בזה?
ותודה לך
יש לי שכנה בקומה חמישית שיש לה אותו לילד שלישי כבר
מעלה מדרגות סוחבת עליו חצי בית ולא נראה משהו זז
אני לפני שנה קניתי צ'יקו פלוס ומרוצה ממנו.
ראיתי שבוע שעבר במבצעי נובמבר ב1117 או משהו כזה.. בעגליס.
ראיתי שמוכרים אותו רק בעגליס נראה לי... מוזר שהוא לא מופץ בעוד חנויות. את מרוצה?
הוא נראה בסרטונים ממש טוב.
יכולה לפרט לי מה היתרונות והחסרונות שלו?
תודה רבההה
יש אותו עד 22 ק"ג, בתור אחת ששמה בעגלה גם 2 ילדים, זה פקטור משמעותי
בנוסף, ראיתי שבכל העגלות החדשות יש חוט מאחורה שאפשר להטות את המשענת מ180 ל90
לעומת זאת צ'יקו ועוד יש 3-5 מצבים , אבל זה בגלל שהמשענת חזקה יותר - לי זה עדיף, שוב כי אני שמה 2 ילדים בעגלה
מבחינת חוזק- עגלה חזקה, בניגוד ליויו שאני מרגישה שהיא עפה לי, הצי'קו מוצקה יותר
ומאידך מתגלגת מאד נוח בדרכים
החיסרון היחיד שמצאתי, אבל ראיתי שהוא בהרבה עגלות - זה שהיא לא עמוקה..
פשוט נהנית. חלק, מבנה נוח, כיף להרדם בתוכו..
דיס המלצה גדול על סייבקס
היה נח קל וכו
לא הצלחתי לנקות אותו
הבד שלו תופס לכלוך בצורה אמד קשה.
אבל חוץ מזה אחלה עגלה וגם מאד יפה
כרגע עוד לא רלוונטי כי הילדון באמבטיה, אבל משמעותי לעתיד
יש לנו משפחה בחו''ל מה שגורם לטוס לפחות פעמיים בשנה, האם שווה להשקיע בשביל זה טיולון מאושר למטוס כמו באטרפליי?
ויש גם ליויו וגם לסייבקס טיולון כזה, מה הכי עדיף מבין שלושתם?
כרגע מתכננים לטוס עם דונה בתקווה שיהיה מקום פנוי בטיסה ויתנו לנו להניח אותה כמו סלקל, הבנתי שלפעמים נותנים (ככה גם יהיה לנו כיסא בטיחות בנסיעות בחו''ל)
של כמה טיסות עם ילדים ליעדים קרובים ורחוקים..
1. אין צורך להעלות את העגלה למטוס, בדרך כלל נותנים להגיע איתו עד לגייט, בנחיתה לפעמים זה יגיע מיד ביציאה ולפעמים יחד עם הכבודה ולכן אני תמיד לקחתי גם מנשא, מה גם שאם זה טיסות מלאות מיד יציעו/ יבקשו ממך לשלוח את העגלה לבטן המטוס.
2. ברוב החברות מותר לשלוח גם כיסא בטיחות לילד מתחת לגיל שנתיים, כך שגם אם אין מקום על הטיסה. תוכלי לשלוח את זה (ככבודה חריגה) ללא עלות.
מה המשמעות?
תוהה אם למהר לעשות קורס ב400 ש"ח לפני הלידה עוד כחודש בע"ה
או לעשות כבר שנה הבאה במימון משרד החינוך?
בפרט שאת לפני לידה (מזל טוב!)
ובגלל שלא עשית ריענון כנראה תצטרכי את הקורס המלא (60 שעות נראה לי)
תכלס אין לזה שום משמעות מבחינת העבודה שלך כמורה, מלבד זה שזה ידע יקר וחשוב..
אולי לא תוכלי ללוות טיולים …
כמה ימים אחרי לידה וגילו שנשארה לי שארית קטנה (אני עוד בבית חולים) אז קיבלתי ציטוטק כדי לעודד יציאה, כבר לפני כמה שעות, וכלום לא כואב לי ואין איזה שינוי הדימום... מה זה אומר? שזה לא עובד?
אשמח לעצות/מידע ממי שמבינה ולתפילות שהכל יסתדר ולא אצטרך התערבות כירורגית
ואז יתחיל
ואם לא אז אין לי מושג
בהצלחה ורפואה שלמה
הוציאו לבי"ח אחר 😭
עברו כבר יומיים וזה עדיין בטיפול
(בעבר שינויים כאלו לקחו יום)
מרגישה במדינת חלם
דחו את הערעור
כמה מניעות 😢
מותשת
אם מישהי שרואה את זה יכולה להגיד פרק תהילים זה ישמח
ממש לא פשוט לי
גם ככה אני הורמונלית
תנסי אולי מול מנהל קשרי לקוחות יש הרבה במגזר החרדי
מה הכוונה יש הרבה במגזר החרדי?
גם להגיע לפניות הציבור לקח לי הרבה זמן על הקו, ובסוף לא ידעו לתת מידע
באיזה קופה את?
אם את במכבי ממליצה לפנות לפניות הציבור שלהם
לי היה איזה משהו איתם שיגעתי אותם במיילים ובפניות וזה בסוף אושר לי
אנחנו ממש באותו סרט. אמרו לנו שיבטלו את התור בבי"ח אם לא נשלח טופס 17 עד למחרת בבוקר.
מתקשרת בבוקר למרפאה: למה עוד אין התחייבות?? המזכירה: מוזר, טוב תתקשרי אלי אחר הצהריים... הרגע אמרתי לך שאני צריכה את זה הבוקרררר!! בסוף אחרי שעה הוציאו לי התחייבות... לבית חולים אחר 🤣 מרוב שזה היה הזוי פשוט צחקתי. מבית החולים ביטלו לנו את התור כמובן...
מקווה שהסאגה הזאת תסתיים אצלכם בקלות ולטובה ♥️
אצלי שאלו מתי התור
אמרתי שאין תור, ברגע שיתנו לי טופס 17 יוכלו לטפל בי
לא הבינו
אני, אישה פשוטה בלי קשר קלוש לרפואה, צריכה להסביר למומחים איך תהליכים עובדים
אמן!!!
ובסוף פשוט אמרנו שנשלם בעצמנו ואחר כך כשנשיג את הטופס יחזירו לנו.
ובפעם אחרת לא הסכימו לקבוע לי תור בלי שיהיה לי טופס 17, ועוד לא קיבלתי, אז אמרתי שאם עד התור לא יהיה לי - אני אשלם בעצמי כמה שצריך. בסוף לא היה צורך...
יש פה סיכון מסוים, וגם עוד התעסקות עם בירוקרטיה, אבל זו כן אופציה שלפעמים עוזרת.
כשהגענו לץור והתברר שההתחייבות לא טובה 😵
אם היו דורשים את זה מראש היינו גם מגלים את זה מראש.. אז יש קטע לזה שהם לא מסכימים לקבוע תור בלי התחייבות..😏
חחח ניסיתי למצוא כותרת טובה
אשמח לטיפים איך לחזק את המשפחה לקראת החורף
רק התחלנו את החורף וכולם אצלי משתעלים....
כל הדובוני ויטמין סי, חיזוקים, עניינים..
פליז שדרו אליי מה עובד מניסיונכן 🙏
וכל יום שאין שיעול נזלת או חום - סיבה להודות
ככה בכל מקרה אני מרגישה
היום הקטן קם עם פנים נקיות ולא מלאות נזלת כמעט ארגנתי מסיבת הודיה
לשאלתך, הגדול בו 3 מקבל דובי אחד ביום אני לא יודעת מה היה קורה בלי זה אבל גם לא בטוחה שעושה משהו
מקפידה יותר בחורף שיהיו עם נעליים / נעלי בית
בערב לפעמים מטפטפת על הכרית כמה טיפות לרענון הנשימה - תלוי במצב באותו רגע
מכינה יותר מרקים, מקפידה יותר על אוכל בריא
זה הכל בערך.
והצחקת אותי עם במסיבת הודיה. ככ נכון...
ויש טיפות לרענון הנשימה של טיפטיפות
עובד לנו מצוין
אפשר גם בצל
בדקתי באחת החברות פעם, הייתה כמות הזויה.
אני חושבת שעדיף תפוז או קיווי.
באופן כללי לשמור על מערכת החיסון
שינה טובה
אוורור
אוכל טוב
שיער יבש אחרי מקלחת
גרביים/ נעליים מחממות
היגיינת ידיים
והרבה סוכר וממתיקים וכו'.
כמובן שעדיף בהרבה פירות טריים וירקות,
בדגש על פלפל אדום מכיל הרבה ויטמין c
ויותר מזה לא זכיתי לראות שיפור כל-כך גדול.
לא שציפיתי לאיזה קסם
הוא מקבל חודש רצוף, החורף רק התחיל והוא נוראי.
ויטמין סי ליפוזומלי
שזה בעצם ויטמין סי בספיגה מהירה
אפשר לקנות ישירות מהחברה, אפשר גם בסופר פארם. לתת כל יום מנה אחת וזה ממש מחזק את המערכת החיסונית.
זה די יקר, הבקבוק הגדול יותר חסכוני (יחס של כמות מול עלות) וזה בכשרות של בדץ בית יוסף.
זו בעצם מניעה של מחלות וחיזוק
אם כבר חולים/ מצוננים, אפשר לתת מינון גבוה יותר (כתוב על הצנצנת).
עוד משהו שאצלנו עבד פלאים - יש בית מרקחת בכפר סבא בשם 'כנרת' ששם מכינים חיזוק למערכת החיסון לפי מתכון שמכין ערן אוגול מרותם. בכל שנה הוא מתעדכן במשרד הבריאות על סוגי השפעת השנתיים ויוצר את המתכון בהתאם לשפעת השנתית. יש לי ילד שהיה רגיש לברונכיט ברמה הזויה ובשנה שהוא לקח את החיזוק הזה טפו חמסה לא היה חולה בכלל.
גילוי נאות- אין לי שום רווחים מ2 הפריטים שהמלצתי עליהם. משלמת טבין ותקילין חח פשוט משתפת ממה שעבד אצלנו ב'ה
נכנסתי לקרוא את הביקורות על בית המרקחת הזה ף בגוגל והן מפחידות.
עד כדי אלימות מצד הרוקחים.
באחת התגובות אדם שטוען שהוא רופא ומספר על השירות שהוא קיבל, בית העסק עונה לו באופן רשמי מתוך הכרטיס שלהם בגוגל- גם ד"ר מנגלה היה רופא.
מה אני אגיד לך, עם אנשים כאלו לא הייתי רוצה להתעסק.
מה גם שנראה לי מאוד מאוד מפתיע שהם מצליחים לרקוח תכשיר בהוא בדיוק על פי הוירוס המדויק של השפעת העונה - דבר כזה זה כמעט פרס נובל.
דווקא בחוויית השירות שלי הם היו ממש בסדר.
אבל הם לא האישיו. הם רק מבצעים עפ''י המרשם של ערן אוגול.
תגגלי עליו..(:
הטכנולוגיה של אריזה ליפוזומלית נועדה לחומרים שלא עוברים בקלות בין רקמות בגוף, או לחומרים שעלולים להתפרק לפני שיגיעו ליעד.
ויטמין C הוא לא חומר כזה, והוא נספג מצוין בגוף גם בלי עזרה מיוחדת.
אני בספק אם הוא עוזר להגנה מפני מחלות חורף, אבל גם אם מחליטים להגביר מינון - עדיף לאכול יותר פירות וירקות, או לקחת כדור רגיל. חבל לשלם כסף מיותר למישהו שמנצל את העובדה שרוב הציבור לא יודע מה זה אריזה ליפוזומלית ומתי היא נצרכת.
נוזל בריאות כזה
שהיינו לוקחים כל יום כף וזה ממש מומלץ ובריא
אני יודעת שזה נשמע דוחה אבל בתור ילדה זה היה טעים
חתיכות גסות של בצל
שיני שום
ודבש
משרים את זה ביחד
3 ימים ואז את הנוזל שותים
כף פעם ביום ממש מחזק את כל המערכת
רק לשים לב שמתחת גיל שנה אסור
שנינו באים מבתים מבשלים, אצל בעלי זה אישיו הרבה יותר גדול, האוכל של אמא שלו זה פסגת שאיפותיו בעצם, מכינה הרבה ובשפע, תמיד אוכל חם זמין.
אצלנו הילדים חוזרים באזור 14 ואחד מאיתנו מחכה להם בבית עם ארוחת צהרים טריה, תמיד מנה בשרית, והם לא פשוט לא אוהבים, לפעמים כולם לפעמים חלקם. וזה משגע אותי שגם משקיעה כסף וזמן וגם לא אוהבים.
לא יודעת איך להתקדם מכאן, כי יותר מדי טבוע בנו שצריך ארוחה חמה ומבושלת בצהריים, מצד שני אני חושבת לא רוצים לט צריך, מה אני צריכה לשכנע אותם לאכול?
בשבת מצאנו את דרך המלך ומכינה תפריט יחסית קבוע וכל אחד מוצא בו משהו, אבל חס ושלום לאכול את מה שנשאר בתחילת שבוע.
ואני מתלבטת אם להכין מה שאני רוצה וזהו, או לפרוש מכל העסק ושיאכלו מה שרוצים עד שיתגעגעו לאוכל החם.
לפעמים חוזרים לא רעבים מבית הספר ומעדיפים לנשנש...
ארוחה עיקרית סוגרת את היום ומעייפת
הי
אני לקראת לידה רביעית,
ב3 הלידות ילדתי לידה טבעית, וללא אפידורל (בעיקר תנועות וגז צחוק).
בלידה הקודמת עשיתי בבית אמבטיה חמימה של כ10 דק, האמבטיה סידרה את הצירים וקידמה את הלידה.. וילדתי אח"כ בבית חולים מאוד מהר.
ראיתי שהאמבטיה עזרה לי מאוד ולכן עכשיו אני שוקלת לידת מים.
הייתי שמחה מאוד לשמוע ממי שילדה במים על החויה, יתרונות, חסרונות ועוד.
ושאלה נוספת בהקשר זה, איזה בגד נוח וצנוע באופן יחסי, אתן ממליצות ללידה כזו? רק אדגיש שאני צריכה משהו משוחרר ונוח, כבר עכשיו הההריון והבגדים לוחצים עלי מאוד.
תודה רבה מראש
זה משכך כאבים, אבל לא במאה אחוז. לפעמים יש סיבות אחרות לכאב
מקל מאוד על הצירים
לבשתי את החלוק של הבית חולים והיה ממש אחלה.
אחרי הלידה כשיצאתי מהמים הורידו את החלוק ועטפו אותי במגבות ואז חלוק חדש.
הרגשתי שזה נותן לי להיות מאוד קשובה לגוף שלי. לחצתי כשרציתי והרגשתי צורך ולא כי אמרו לי..
אם יש לך עוד שאלות ספציפיות אז בכיף.
העובר ממש יוצא בתוך המים?
איך המיילדת משתלבת בכל זה?
איך המלווה/דולה משתלבים בתהליך?
במה זה שונה מהלידות הרגילות?
המיילדת מבחוץ, מתכופפת פנימה,
כשהיה צורך מיששה את הראש (אצלי היא הרגישה שיש לו יד על הפנים ולא ביקשה שאשנה תנוחה, הייתה על הברכיים ונשענתי קדימה והסתובבתי לגב עם ישבן קצת מף באויר כי הראש כבר היה בחוץ כדי שהיא תוכל לראות טוב יותר ולעזור לי. )
הייתי בלי דולה. בעלי עמד לידי ואמר לי מילים טובות. ונכנסה כוח עזר למיילדת שעשתה לי קצת עיסויים בגב..
בפועל נכנסים למים רק מפתיחה 6. כי זה יכול לעכב אם נכנסים לפני.
עד אז הייתי במקלחת/על כדור..
מעבירים את הצירים בתוך המים עד שצריך ללחוץ. הייתי עם מוניטור אל חוטי.
מהרגע שנכנסים למים המיילדת נשארת איתך ולא יוצאת לעומת לידות בחוץ שהמיילדת נכנסת ויוצאת לפי הצורך..
בלידה קודמת עשיתי את זה האמבטיה בבית וזה ממש זירז לי את הלידה
אני חוששת לעשות שוב בבית ואז להגיע מאוחר מדי לבי"ח
מצד שני אם לא מכניסים מהר אז ברגע שאני מגיעה לפתיחה 4 בערך זה רץ לי..
הייתי במקלחת בזמן שמילאו את האמבטיה
ונכנסתי בפתיחה 8 (פשוט לא בדקנו בין לבין ןגם התקדמתי מהר.)
וירדתי שעה ורבע אחרי שהגעתי לבית חולים. ועדיין הספקתי במים...
היא אמרה שכן
שהרבה פעמים זה לא מסתדר..
לא תמיד יש חדר ומיילדת פנויה לזה, לא תמיד המדדים של האשה מאפשרים
ולא תמיד זה נוח לאשה עצמה אפילו שרצתה בזה מההתחלה.
צריך סיעתא דשמיא שיהיה חדר פנוי
ועדיף לוודא לפני שאת מתאימה מבחינת קריטריונים
אבל זה באמת משנה לגמרי את החוויה!
פעמיים..
ממליצה ממש
זה מדהים♥️
אם יש שאלות ספציפיות אשמח בפרטי
או שיש לך נסיון רק ב2 אלו?
שונה 360 מהלידה הראשונה עם אפידורל
ממליצה מאוד
עזר והקל מאוד
לגבי חולצה אני לא לבשתי אבל אולי חולצת טי?
אני עדיין בשלב הבירורים והעיכול
אם אי אפשר להיכנס מוקדם מדי, זה לא כזה יעזור לי
כי אחרי שאני מגיעה לפתיחה בערך 4 - הלידה רצה לי - ב2 הלידות האחרונות תוך פחות משעה..
עד שממלאים את הבריכה ונכנסים וכו.. אני כבר אלד..
אם את מכינה אותם מראש
ועדיף באמת לעשות שיחה עם מיילדת לפני
אז יכול להיות שיתנו לך לפני וגם אם לא
גם בשהיל שעה זה לגמרי שווה את זה!!!!
מפתחחה 6 תוך פחות משעה ילדתי
ועדיין, המים הקלו מאוד על הכאב
5 דקות ממלאים אמבטיה בינתיים בזמן הזה אני עם מוניטור אלחוטי רוקדת בחדר, קצת מקלחת מתזזת ממקום למקום
יש לי מקצוע, כמה שניסיתי הוא לא משתלב עם העבודה של בעלי ולא מסתדר עם ניהול הבית שרובו עליי וזה כולל איסופים ופיזורים עם הרכב, כל מה שקשור לאחהצ עם הילדים עד שעות הערב המאוחרות.
אני מאוד לחוצה ועצבנית להגיע לעבודה בזמן ולהספיק לחזור בזמן וזה יוצא על הילדים, מה שאני לא מוכנה ולא רוצה לקבל.
אין אפשרות לגמישות בסוג העבודה הזה מבחינת שעות.
מה שקורה הוא שאני צריכה לשנות מסלול ואין לי מושג לאן ללכת.
ניסיתי את כל השאלונים של מה היית עושה בחינם, הלכתי לייעוץ מקצועי ופשוט לא מוצאת את עצמי.
אני חכמה ויצירתית, אחראית ומרשה לעצמי להגיד שיש לי מוסר עבודה מאוד גבוה וכנראה שלהיות עצמאית היה יכול להתאים לי בול כדי להיות זמינה לילדים אבל אין לי שום רעיון ובגדול יותר מתאים לאופי שלי להיות שכירה.
אין משהו שאני אוהבת במיוחד, פשוט לא מצליחה לחשוב על משהו כזה. אין לי חלום גדול או איזה שאיפות מקצועיות גדולות.
רוצה בית חם, זוגיות קרובה, ילדים של נחת והרבה משפחתיות.
זהו בגדול.
מצד שני לא יכולה לא לעבוד, גם כלכלית וגם כי זה לא עושה לי טוב לנפש.
אני נשאבת לאינסטגרם ומעבירה את היום בלנקות את הבית.
אשמח לתגובות שלכן
של ניהול בית שרובו עליך סוגרת את רוב האפשרויות
אולי לשקול אם זה באמת מתאים לך או שכדאי לעשות שינוי
אולי בחלק מהימים להעזר בבייביסיטר שתוציא את הילדים?
בעלך יכול להיות גמיש מבחינת שעות? שיצא יותר מוקדם בחלק מהימים?
או שאת לא עפה על העבודה וגם ככה מחפשת משהו אחר?
לפעמים זה רק לחכות להזדמנות המתאימה או לנסות תחום משיק
בכל אופן מצטרפת להמלצה לראות איך אפשר שהבעל יהיה יותר מעורב כדי שתוכלי לצאת מתחושת התקיעות. אצלנו ספציפית אם בעלי לא היה מעורב לא הייתי יכולה לעבוד בעבודה שלי היום נקודה (כן במקום אחר אבל עם אחוז משרה יותר נמוך)
אולי עוד רכב ואז הפיזור עליו ואת תצאי יותר מוקדם, אולי שיצא מוקדם יותר מהעבודה ויקל עלייך פעם פעמיים בשבוע, אולי לחשוב על איך ניתן לשחרר את הלחץ או להיעזר במישהו אחר באיסוף
מהעבודה , אפילו לא מאוד, אבל זה זה מה שנותן את הכוח למצוא את הפתרונות.. ובכלל נותן את הכוח ללכת אחרת מה הטעם....
אולי כדאי להתחיל מלחשוב מה את רומה לעשות? למה את נמשכת?
אם לא היו לך כרגע שום בלתמים וכל האפשרויות היו פתוחות בפנייך - במה היית רוצה לעסוק?
במה את טובה?
סוף חודש רביעי, עד עכשיו שמרנו על זה בסוד יחסית, רק אנשים שממש קרובים לנו יודעים.
עדיין לא רואים כלום ועכשיו אנחנו מתלבטים אם לשחרר או להמשיך להסתיר (לא להתחיל לפרסם לכל העולם, אבל אנשים יחסית קרובים שפוגשים אותנו או שהנושא עולה סתם ככה בשיחה, אם להתחמק או שאפשר כבר לספר)
נשמע הגיוני אפילו.
שיח סודאיך התמודדתן עם מחויבות לעבודה.שגורמת לכן לעומס נוראי
מרגישה על הקצה ממש
כל קושי קטן
מוצפת וחסרת או ים ורוצה לברוח
כבר לא נהנית מהעבודה בכלל
רק רוצה שיגמר השנה
מה עושים
אין לי פחד ממחויבות בדרך כלל
לא מבינה
בעלי עובד בעסק ששייך למכרים שלנו. לא היכרות קרובה במיוחד. כשהוא התחיל אמרו לו שיש כמה דרגות שכר והשכר ההתחלתי הוא מינימום. אבל לא אמרו מתי עולים דרגה ונראה לי שהמעסיק הוא קצת רחפן בכל מה שקשור לתנאי העובדים, לא בטוח שיזכור להעלות דרגה אם לא יזכירו לו.
בעלי עובד שם שנה וחצי ואני כבר כמה חודשים מעודדת אותו לשאול את המעסיק איך זה הולך, מתי עולים דרגה, לפחות להעלות את זה למודעות שלו, אבל לבעלי ממש לא נעים. במיוחד כי הוא היה במילואים איזה חצי שנה מתוך השנה וחצי האחרונים ועוד מעט יש לו שוב.
אנחנו בתקופה של הרבה הוצאות ויוצא שאנחנו כנראה נהיה בחודשים הקרובים במאזן שלילי ונצטרך להשתמש בחסכונות, וזה מתסכל כששנינו עובדים והוא במשרה מלאה שתופסת לו ממש את כל הזמן, לעיתים קרובות עובד עד מאוחר בלילה ופשוט מרוויח שכר מינימום גלובלי. בעבודה שיש לו הכשרה ולא כל אחד יכול לעבוד בה. אבל הוא ממש מסרב להזכיר את עניין העלייה של המשכורת, ואומר שזאת עבודה שהיא שליחות ולכן זה הגיוני בעיניו.
נראה לכן לגיטימי שאני אפנה למעסיק לשאול לגבי זה?
אם מישהו יבקש זה הוא.
אם את פונה במשהו ששייך אליו זה כאילו הוא ילד קטן שלא יודע לדאוג לעצמו...
אבל למה שליחות צריכה להיות בחינם?
גם מנתח מוח זה שליחות והם לוקחים ימבה כסף.
זה הפוך, כשאנחנו באמת מעריכים מקצוע וחושבים שהוא תורם אנחנו מוכנים לשלם עליו יפה. כשאנחנו לא ממש בטוחים כמה העבודה שווה ומשמעותית, ורק הרעיון שלה נשמע לנו טוב, אנחנו נסתפק בכותרת השליחות בלי הסכמה לממן את זה.
(בעלי עובד x זמן בעבודה ואמור לקבל יום מהבית
)וזה היום הארוך שלי. ככה שצריכים בייביסיטר כל שבוע וזה קשה)
היום מהבית מקבלים אחרי y זמן אבל לא ברור מה הy)
גם רציתי לפנות למעסיק כי זה ממש מקשה אלינו בהתנהלות היום יומית.
והיו לנו הרבה מריבות סביב זה וסביב זה שלא מצאנו פתרון חלק מהימים.
סיכמנו שעד תאריך מסויים וסימנו אותו ביומן. הוא מבקש
ומפה זה שלו
אולי לכם כדאי לברר עם עובדים אחרים מה הזמן שמעלים דרגה.
ואם אפשרי לבקש העלה אז ממליצה לכם שזה יהיה לפני המילואים אם אפשרי אפילו חודש לפני ואז במילואים תקבלו גם את הגבוה אני חושבת.
בהצלחה!
ואז להיות במאזן שלילי
אם זה המצב אולי הייתי גם מחפשת קצת איפה עוד אפשר לחסוך (אולי מגיעות לכם הנחות שאתם לא מנצלים? במוסדות לימודים/ מס הכנסה וכאלה... עמלות מיותרות/ הוראות קבע שכבר לא צריך/ מלגות אם מישהו מכם לומד במקרה... או סתם לעבור לעשות קניות של אוכל בסופר גדול או בגדים באינטרנט ולא בארץ- לפעמים זה משמעותי מאוד). כלומר בטח שכדאי לטפל בעניין של ההעלאה במשכורת אבל חוץ מזה יש עוד דברים שאפשר לחסוך בהם ולייצב את המאזן... בטח יש גם אנשים הרבה יותר מבינים בזה ממני שאפשר להתייעץ איתם
וחיבוק, בע"ה שה' ישלח לכן הרבה שפע, ובקרוב!
הוא לא ילד קטן ואת לא אמורה לסדר לו את העניינים.
זו צריכה להיות אחריות שלו (המשכורת שלו, המצב הכלכלי של הבית זה אחריות של שניכם ביחד)
אני חושבת שבנושאים האלו כשמישהו אחד תופס חזק צד אחד אז די בהכרח השני יתפוס את הצד הנגדי.
את מודאגת מהאפשרות שתהיו במאזן שלילי.
יש כל מיני דרכים לפתור את זה:
- הוא יבקש העלאה במשכורת
- תחליטו שמאזן שלילי לכמה חודשים זה משהו שאתם מוכנים להכיל
- אחד מכם יוסיף עבודה מהצד
- תוותרו על הוצאות מסוימות
ואפשר לחשוב על עוד...
מבחינתך הפתרון המתבקש הוא לבקש העלאה מהבוס, ואני מבינה אותך - זה באמת נשמע הכי פשוט ומתבקש. אבל לבעלך זה לא פשוט, ואפשר להבין גם אותו.
אולי במקום להתמקד בפתרון המסוים שאת רוצה, תתמקדו במה שמדאיג אותך?
שבי איתו בנחת, ספרי לו שאת מודאגת מהמאזן שלכם, ובקשי שתחשבו ביחד איך אפשר לאזן את התקציב. אולי יהיו לו רעיונות יצירתיים שמתאימים יותר לאופי שלו?
ומאוחר בלילה זה לא אמור להיות בתעריף שונה?
זה לגמרי לגיטימי לבקש העלאה
והוא עובד שנה בקיזוז המילואים
אני מבינה את הקושי לפנות לגבי העלאת שכר
להרבה אנשים זה קשה בכללי לבקש בקשות
אפשר להתאמן וממש לעשות סימולציה
אם זה עניין עקרוני בשבילו זה יותר בעיה
אבל אין באמת סיבה שזה יהיה עניין עקרוני
כי הוא רק מבקש
יכולים להסכים/ לסרב
אין עיקרון לקבל שכר נמוך
ברור שלא כדאי שאת תפני בשבילו
מעבר לזה שזו התערבות לא מקובלת
זה לא מקצועי מצידו שמישהו מבקש בשבילו
חוצמיזה, שלעבוד ככ הרבה בשכר מינימום זה ממש מבאס
יש דרך לעזור לילד רכושני להיות נדיב יותר?
הוא כבר בן 10, מזמן לא משחק עם כלבלבים של יחידת החילוץ אבל חס ושלום לתת לאחותו הקטנה לשחק בהם כי הם "שלו".
מבחינתי כל המשחקים של כל הילדים אבל איכשהו המשחקים "שלה" לא מעניינים אותו (משחקי בנות לגיל קטן יותר).
הוא ככה מגיל ממש קטן וזה מאד מטריד אותי.
וכולם יכבדו אותו בכך ולא ייגעו לו בהם -
יהיה לו קל יותר לחלוק בדברים אחרים?
כל פעם שבאו אורחים היינו "מחביאים" חלק מהמשחקים שהם רק שלו ובשאר המשחקים הוא היה אמור לחלוק. זה עבד נהדר אבל היום זה מרגיש לי לא תואם לגיל שלו (במיוחד כי מדובר בצעצועים שלא לגילו כבר, אבל לא רק).
חשוב לדעת שיש לו חדר לבד עם מחשב שהוא השתלט עליו ומליון משחקים… הוא לא איזה מסכן שחולק את כל רכושו.
לילדים שמקבלים הכל.
ולא מבקרת אותך חלילה.
אני במקומך הייתי פשוט קובעת עובדה-אתה גדול וזה עובר לאחותך.
כמו שאני עושה עם בגדים של הילדים שקטנים עליהם, ככה עם צעצועים. כמו לדוגמה משחקים של תינוקות. פעם זה היה של x עכשיו של y.
ברור לי שזה לא פותר את שורש הבעיה, אבל אולי גבולות יעזרו גם.
אני מבינה ילד שלא רוצה לוותר עליהן, כי הן כבר משהו סמלי ואישי, בזכות כל זיכרונות המשחקים איתן.
אני עצמי שומרת עדיין כל בובות הילדות שלי, ולא נותנת אותן לאף אחד...
לגבי המחשב - דווקא בעיניי פחות בריא שיש לילד בגיל הזה מחשב פרטי... נראה לי שעדיף להתחיל בזה, להפוך אותו לכללי ולא אישי. אבל לא יודעת איך אפשר לעשות את זה בפועל...
לק"י
הם עדיין שולחים ספחים?
כי היה כתוב לי שאפשר להדפיס את הספח (אין לנו מדפסת עובדת בבית).
הבת שלי מאוד מאוד אוהבת לשמוע סיפורים,
ואני ממש רוצה בשבת לספר לה סיפורים על פרשת שבוע..
עכשיו היא בת שנתיים...
אבל כן רוצה ספר שיהיה ברמה ושימושי אבל שיתאים גם עכשיו.
אשמח לשמוע מכם ❤️
לק"י
נראה לי שבאותו סגנון יש גם את הפשט של החומש.
אפשר לספר לפי התמונות בגיל הזה.
לא בטוחה שהשיחה תעזור כן תשמעי אולי שחסר משהו
ננסה שוב ביום אחר
תודה
כשהתקשרתי ב8 בבוקר.
עדיין המתנתי הרבה,
אבל לפחות ענו.
בשאר הפעמים השיחה התנתקה אחרי שעת המתנה.
עם מבטא מזעזע
קשה לי להאמין שאפשר יהיה לנהל שם שיחה
אבל יש צאט והוא סביר מנסיוני הקצר (שנה שעברה, חיכינו 10 חודשים לדרגה בלך ושוב)
זה יכול לעזור לזרז.
כשאת מבקשת פתאום הם יכולים לעבוד על זה יותר מהר.
בעיקר אם את אומרת להם שזה לחוץ לך ממש וכו.
במידה והם עונים לך לטלפון........
וענו אחרי כמה דקות, ב"ה
שבוע טוב!
שמתי לב שבעלי רוצה שבכל דבר נהיה בדיוק כמו המשפחה שבה הוא גדל...
כמה ילדים הוא רוצה? 3 כי אצלו במשפחה היו 3 ילדים. אסור יותר ואסור פחות כי 3 זה מושלם וככה משפחה צריכה להיות.
איפה נגור? כמובן בעיר וכמובן בגוש דן. כי שם הוא גדל ולכן זה הכי טוב והכי מתאים וכל מי שגר במקום אחר טועה.
באיזה חוגים הילדים יהיו? כדורסל כי גם הוא היה בחוג כדורסל והיה לו טוב.
קופת חולים לאומית בלבד כי המשפחה שלו שם כבר דורות.
לפעמים אני שמחה שאפשר לאכול לארוחת ערב פלאפל למרות שאצלו במשפחה אכלו חביתה!
אין איך לדבר איתו הוא פשוט בטוח שהמשפחה שלו מושלמת וככה בדיוק משפחה צריכה להיות וככה בדיוק ילדים צריכים לגדול.
הלפפפ
מה הוא אומר כשאת אומרת אחרת?
אם אתם נשואים ממש מעט זמן, התפיסה שלו יכולה להיות מובנת ברמה מסוימת.
הוא מכיר משהו שעובד טוב ורוצה שתשכפלו בדיוק.
זה הזמן להראות את הצרכים שלך, ולומר נכון שאתה רוצה את זה מכל הסיבות הנכונות אבל אני רוצה את זה. ונצטרך למצוא אמצע.
(זה לא עניין של מה טוב ומה פחות, זה עניין של פשרה משותפת) כלומר, הגיוני שבעינך 3 ילדים זו משפחה אידאלית אבל תצטרך לראות מה אני רוצה. (מה אני רוצה, אבל לא מה נכון).
אם זה דפוס קבוע ומתמשך, אולי עדיין כדאי לשים את הרצון שלך על השולחן ולפנות לייעוץ זוגי.
לק"י
למרות שאני יכולה להבין גם אותו באופן חלקי.
אבל צריך לשחרר וללמוד גמישות. אין ברירה.
לק"י
אבל לא יודעת מה כדאי לעשות.
דיברת איתו על זה פעם בצורה מפורשת? אמרת לו שאת לא חושבת שכל מה שעשו אצלו- זה מה שנכון לעשות?
מתואמתבנושאים לא מהותיים הוא גם מקובע?
אמרת שאפשר לאכול פלאפל בארוחת ערב אצלכם, אף שבבית הוריו אכלו חביתה. הוא הסכים לכך אחרי ויכוחים, או שזה בכלל לא היה אישיו?
נגיד - בדרך הנכונה לצחצח שיניים גם יש לו כללים? ואיך מסדרים את המיטות בבוקר (אם בכלל)? ואיך הבית צריך להיות מסודר?
יש דברים שעשו בבית הוריו והוא לא חושב להעתיק אותם לבית שלכם?
שואלת כל מיני שאלות כדי שתצליחי אולי לשים אצבע יותר על הנקודה.
בכל אופן, אם אתם נשואים זמן קצר יחסית, כנראה שבאמת לא צריך להיבהל מזה יותר מדי. הוא אומר כרגע לפי מה שמכיר, זה לא אומר שהוא ממש יתעקש על כך בזמן אמת...
מאוד משמעותית פה.
אם אתם שנה ראשונה: כמובן שעדיין זה מעצבן וילדותי, אבל לפעמים לוקח זמן קצת לפתוח את הראש. צריך לדבר על הדברים, להביע את הדעות והרצונות שלך ולשמוע את דעתו. האם הוא קשוב לשמוע נניח על 4 ילדים, למרות שלדעתו 3 זה מושלם או שהוא מקובע שהוא "צודק".
השאלה אם זה בקטע נוקשה ומקובע או בקטע שהוא פשוט מעריך את המשפחה שלו ולכן הדעות שלו מאוד תואמות את שלהם.
אם אתם נשואים מספר שנים וכלום לא משתנה נשמע שיש כאן עבודה יותר עמוקה על טבעונות מחשבתית והתמודדות עם דעות שונות
אנחנו נשואים כבר 10 שנים ועד היום הסכמתי בסוף לכל מה שהוא רצה גם אם אחרי ויכוחים, והוא לא אמר עד היום שהסיבה המפורשת היא שככה הוא גדל אלא כל פעם הסביר למה עכשיו הוא צודק ואיך זה הכי טוב לנו והכי טוב לילדים שלנו אם נעשה את מה שהוא רוצה.
הוא כן אמר למשל שהוא רוצה שלילדים יהיה טוב כמו שלו היה ולכן הכי טוב לשלוח אותם לחוג כדורסל כבר מכיתה א. אבל זה נשמע אחרת ויותר הגיוני מאשר אם היה אומר מראש שכל הסיפור זה שאנחנו אמורים להיות העתק של המשפחה שלו!
עכשיו אני רוצה ילד רביעי כבר הרבה זמן ופשוט משתגעת מזה שהוא לא מוכן רק בגלל שיש לו 2 אחים בלבד. אז מבחינתו 3 ילדים זה האידיאל ואין מה לדבר.
אני גרה במקום שלא בחרתי ועכשיו אני מבינה שכל בחירה אצלנו בבית היא בצל המשפחה שלו, אבל עכשיו זאת הפעם הראשונה שאני ממש שבורה מזה ולא סתם מתבאסת. אולי כבר מאוחר מדי והייתי צריכה לעמוד על שלי עוד בפעם הראשונה...
נשמע שזה הזמן ללכת לטיפול זוגי, אבל אולי עדיף אצל פסיכולוג (אם יש דבר כזה), כדי שיהיה פה גם אבחון מדויק של הקושי (שלו ושלך - יכול להיות שאת טיפוס מרצה?)
מקווה ומתפללת בשבילכם שתמצאו את הדרך הנכונה לנהל את הזוגיות שלכם, כשלכל אחד יהיה בה את המקום הבטוח שלו❤️
היה נורמלי.
יש קשיי הסתגלות- זה טבעי.
אבל 10 שנים ללכת לפי ההחלטות של הבעל ומהסיבה הזאת - זה לא תקין.
לגבי ילד נוסף, ממש לא הייתי מוותרת.
הייתי מערבת גורם נוסף, אולי רב או משפיע אם יש לכם.
אולי הייתי מדברת עם אמא שלו באופן אישי.
יש הרבה נשים שבדיעבד ממש מצטערות שלא הביאו עוד ילד.
לא כהלשנה, לא לשתף מה קורה בינך לבין בעלך.
פשוט שיחה אישית פשוטה, גלוית לב:
תגידי למה הבאתם דווקא 3 ילדים? ולא 2 או 4?
אולי בחוויה שלה היא מצטערת שהביאה 3 וכדאי שהבן שלה ידע את זה גם.
אבל גברת, איפה היית 10 שנים?
בלי קשר אם זה קשור למשפחה שלו או לא.
את מתארת חיים בצל ויתור תמידי,
ריצוי שלך ודיכוי של הרצונות והמחשבות שלך.
קצת קלישאתי- אבל מרגיש לי טיפול דחוף..
אשה בלב שלה יודעת מה נכון לבית.
כמה כוחות היית צריכה להשקיע בלטמון כל הזמן את האינטואיציה הנשית והאימהית שלך?
הצלחות
מה שהיה היה.
הכי נכון עכשיו להתסכל קדימה.
אומרת לו בפירוש שאני רוצה שיגדלו כמו שאני גדלתי.
ומכאן שיתפתח שיח.
זה יכול להיות נוקב, מעצבן, מתיש
אבל שתצאו עם המסקנה הברורה- אין "אצלי נכון וככה זה"
יש - זו ההעדפה שלי. מה דעתך?
הטיעון כי ככה אני רגיל/גדלתי/מכיר לא קביל בעיני לשני הצדדים
הוא צריך לדוגמה להסביר למה 3 יחדים זה האידיאל
ומה ההבדל בין זה לבין 4
(למרות שבנושא כמה ילדים זה יותר מורכב כי בעיני ילדים מביאים רק ברצון גם אם האי רצון לא רציונלי)
לאיך הוא גדל/ היא גדלה כרגע
הרבה אנשים רוצים להביא את הבית שלהם לתוך הקשר הזוגי שנבנה
הבעיה פה היא ההתעקשות על העמדה שלו וחוסר ההתחשבות בה מצדו, והעמדה הנפשית של הוויתור שלה על הרצונות שלה
במערכת יחסים בריאה אין דיקטטורה ושני הצדדים שווים בדעותיהם גם אם הן שונות וזו נקודת המוצא. נכון שעושים וויתורים, אין שאלה בכלל, השאלה היא מאיזה מקום. אם זה וויתור מבחירה ושיח - אחלה, אבל בעומק נראה שדעתה לא נלקחת בחשבון בנושאים מהותיים כמו אזור מגורים, גודל המשפחה וכו ואולי היא וויתרה רק כי הייתה מותשת מהשיח מולו ורצתה שקט ולא כי נעשה פה ברור אמיתי שלוקח את הרצון של שניהם בחשבון
זה היה מביא איתו קושי בכל מקרה
בהתבוננות בדיעבד מה שקשה זה שיש תחושת החמצה על כל הפעמים שריצית אותו וה- אולי
אולי היום היה יותר קל
אז חבל לבזבזעל זה אנרגיות לדעתי. אין מה להסתכל אחורה עכשיו, מלבד ללמוד להבא. יש את מעכשיו והלאה. את ערה לזה שכיבית את הרצונות שלך וזה הזמן להעיר אותם בחזרה ולהנכיח אותם
לי נשמע שאין מנוס מטיפול, אבל לפני כן הייתי פותחת איתו את זה כדי להגיד שאת רוצה טיפול סביב העניין כי ההתנגשות הפכה לממש כואבת עבורך
חיבוק❤️
התקן נובה טי מתי מומלץ להוציא?
לקראת סוף מחזור או שאפשר גם שאני נקייה ?
שואלת כי זה בטח עושה דימום שמוציאים?
ועוד שאלה מהניסיון שלכן נקלטים מהר להריון או שלוקח זמן עד שהמערכת מסתדרת?
בכללי לוקח לנו זמן להיקלט...
ככה יצא, לא אמרו לי לבוא בזמן מסוים.
אותה וסת עדיין היתה וסת מאסיבית וארוכה, כמו שתמיד היה לי עם ההתקן.
חודש אח"כ היה כבר וסת רגיל ונקלטתי ב"ה.
גרמה לדימומים?
לדימום
וזה גם מאד הגיוני
והכי קל לשלוף- כך אמר לי הרופא וכך אכן עשיתי והיה מושלם.
אם לפי הפסיקה שלכם הוצאת והכנסת התקן אוסרת (כך הפסיקה שלנו) אז ממש לא כדאי בזמן שנקיים....
ולשאלה האחרונה- הרופא שלי טוען שאחרי הוצאת התקן הגוף יותר פורה.
לי באופן אישי היו קשיים אחרים אז אני לא רלוונטית.....
מחכה להריוןיש לו מידה קטנה
הרופא היה נראה כאילו אומר לא חייב משקפיים
מתלבטת אם לעשות לו
השיקול הראשון אם הוא ידע לשמור על זה
וגם בקטע של העיניים ,הכל עדיין בטח יכול להשתנות .
שאולי עדיף לחכות עם זה ?
יש לו מספר נמוך לראייה מקרוב.
גילינו את זה במקרה, לא בעקבות קושי בראייה.
ולא מפריע לו להיות בלי משקפיים.
אבל הרופאה אמרה שבלי משקפיים המספר יכול לעלות, או שתתפתח עין עצלה.
אם זה משקפיים לראייה מרחוק, אולי זה שונה.
אם הרופא אמר שלא חייבים, אולי אפשר לחכות. ומקסימום יהיה לו לקראת כיתה א'.
הבן שלי יחסית שומר על המשקפיים. לרוב לא מוריד אותם סתם. אבל קרה שהם הסתובבו בבית על הרצפה.
קרה פעמיים שנשברו לו המשקפיים כשהוא נפל.
יש מחזיקים שאפשר לשים מאחורי האוזן והם שומרים שהמשקפיים לא יפלו.
מאד חשוב שהאבחון יהיה ע"י רופא מומחה לילדים בשילוב אופטמטריסט.
אן אכן כך היה,
כל השאלה זה מהי הבעיה.
יש הרבה פעוטות שיש להם מספר לא גבוה מלידה ולאט לאט זה יורד. נפוץ הרבה אצל פגים אבל היה לי גם לילדים שנולדו במועד
יש פעוטות שיש להם עין עצלה שקריטי לטפל בה ובד"כ הטיפול הוא ע"י רטיה.
יש פעוטות עם מספר גבוה שללא משקפיים מתהלכים כמו בחשיכה מתמדת וזה משפיע על ההתפתחות והלמידה.
אם זה מספר רגיל, לראיה מרחוק, שהתחיל נמוך והרופא לא אמר בוודאות, יש מקום להמתין אך במעקב צמוד של כל חצי שנה לפחות.
קודם כל משקפיים שעשויות מסיליקון, עם עדשות מותאמות, ומחזיקים למאחרוי האוזן ועוד.
זה לא צריך להיות השיקול לדעתי....
כן היה אצל רופא עיניים
אבל ניסיתי להבין ממנו מה לעשות ולא הבנתי בדיוק
הגננת המליצה לעשות בדיקת ראייה כי הילד קצת מרחף ולא תמיד איתה , קשה לו להרכיב תמונות וכאלה
קושי להרכיב תמונות זה ממש תואם את האבחנה.
וד"א,
בנוסף לקניית המשקפיים, גם הייתי הולכת לבדיקת שמיעה
לפעמים חוסר ריכוז/חוסר שיתוף פעולה נובע מבעיית שמיעה. לעיתים זה על רקע נוזלים וכד'
רק אם יש צילינדר מאוד גבוה או מספר מאוד גבוה עם פער גדול בחדות הראייה בין שתי העיניים, אז המוח עלול ''להזניח'' את העין הפחות חדה (עין עצלה) ואז באמת תהיה פגיעה בראיית תלת מימד. זה לא קשור ישירות לצילינדר וזה יקרה רק אם יש צילינדר גבוה או מספר גבוה עם שוני משמעותי בין שתי העיניים.
אם יש צילינדר נמוך,
עם מספר נמוך,
או אפילו אם יש גבוה אבל בשתי העיניים,
לא תהיה עין עצלה ולא תהיה פגיעה בראיית עומק.
אלא רק ספציפית על הצילינדר שכן יש לו קשר ישיר לראיית עומק(תלת מימד)
והמקור מידע שלי מקצועי מאוד בתחום הספציפי הזה
כל עוד שתי העיניים עובדות ומשדרות למוח, יש תלת מימד.
צילינדר קטן או בינוני כשלעצמו לא מבטל את התפקוד של אף אחת מהעיניים, ולכן לא פוגע בראייה התלת־ממדית...
פגיעה בראיית עומק היא מאוד מאוד נדירה, בעוד צילינדר קיים אצל עשרות אחוזים מהאוכלוסייה ברמה זו או אחרת.
ועדיף ללכת גם לאורתופיסט - מומחה למיקוד ראייה לילדים.
בכל אופן, מהניסיון שלי, משקפיים לראיה מקרוב עם צילינדר בכזה גיל זה משהו שיורד עם הזמן, ודווקא ללכת עם משקפיים במספר מדויק עוזר למספר לרדת.
והיא שמרה יחסית בסדר.
אם הגננת מתארת קושי תפקודי ורופא העיניים מצא ממצא שמתאים נראה לי כדאי לקנות משקפיים, זה ישפר את היכולת של הילד ללמוד ולהתקדם