פורום הריון ולידה (עמוד 103)

נוסעים לחיפה ברכבת

יורדים במרכזית המפרץ

עולים על הרכבלית (רכבל מגניב בעלות של נסיעה עירונית)

ואז אפשר לרדת לעשות פיקניק או אפילו מסלול קטן (יש יער למעלה.. שכחתי את שמו)

או לחזור ברכבלית חזרה 

ובעוד אוטובוס למרינה שם.

עשינו שייט באוניה. היה מחיר ממש סבבה.

יצא יום מוצלח של כלי תחבורה.

*זה היה בחול המועד והיה עמוס ממש ממש ממש.

מניחה שבין הזמנים יהיה דומה מהבחינה הזאת, אם יש לכם אפשרות אחרי ר"ח אלול עדיף בעיני 

אבל בהפלגה מעכו לחיפה.

בחיפה הספינה יוצאת ממש צמוד לתחנה. בעכו זה כן דרש נסיעה באוטובוס.

כמובן אם מתאים לך לפרט

אפשר להגיע לשם עם רכב? זה הלוך חזור?

מתאים לילדים קטנים?

ובאיזה שעות כדאי לבוא שלא יהיה מידי חם?

מתחנת הרכבת בעכו לנמל עכו. לא יודעת אם יש שם חניה נורמלית. מתחנת אוטובוס כן היינו צריכים ללכת קצת ברגל (הנמל הוא בתוך העיר העתיקה של עכו).

משם הפלגנו לחיפה.

בעקרון האוניה כן עושה הלוך-חזור, אבל אנחנו קנינו כרטיס רק כיוון אחד (והספיק לנו לגמרי).

בהפלגה עצמה לא היה חם, כי יש רוח נעימה, אבל השמש כן יכולה לשרוף ממש (במיוחד שלא מרגישים את החום).

חפשי בגוגל 'מלכת עכו', זה השם של האוניה.

לק"י

ויש תאריכים שזה רק בשעות הצהריים.

וצריך להירשם מראש באתר.

והילדים ממש נהנו שם

3 ו6 והתאים.

לגיל גדול יותר נגיד 10 לדעתי פחות מתאים אבל לא ניסיתי.

לק"י

ובכלל חם... (לא רק באזורים הנ"ל).

אני לא הייתי יוצאת למסע בחוץ השבוע.

השאלה מה עוד יש חוץ ממשחקיות

גילאי 3-4

אני לא מספיק מכירה כי חיפה רחוקה לנו

אבל יש שם המון מוזיאונים שווה לבדוק אם יש משהו שמתאים לגיל.

@מתואמת המליצה על זה פעם

ואז זה גפ מתאים בחום כי לא נמצאים בחוץ

וברכבת ישראל תמיד קר🥶

במודיעין יש פארק עם מזרקות ממש ליד תחנת הרכבת- אבל לגמרי יהיה חם השבוע

אפשר לתל אביב ולהסתובב בקניון עזריאלי אבל מניחה שזה פחות הסגנון😅

בחיפה תחנת רכבת חוף הכרמל היא ממש על הים

לא זוכרת מתי נסעתי והיה לי חם....

אבל יודעת שיש מקום שאפשר.

לא יודעת אם גפ המראות או רק נחיתות

שחלק ממש מרכזי מהרכבת הקלה לא פועל עכשיו. אז אם למשל את מתכננת רכבת ישראל ואז רכבת קלה, זו לא אופציה.

את צריכה גם לחשוב לאן אתם רוצים להגיע, האם יש חניה, האם אחרי רכבת לירושלים צריך להגיע למקום נוסף וכו'.

בעיניי הילדים ממש יכולים להסתדר בנסיעה ברכבת, השאלה מה התוכנית משם הלאה...

לק"י

נניח ממנו לירושלים ברכבת, זה עם החלפה של רכבת בת"א. יותר מסורבל.

בימים ראשון וחמישי הרכבות יותר עמוסות, וזה לא הכי נוח.

בשאר הזמן נסיעה ברכבת היא נוחה. אפשר להביא משחקים ואוכל לנסיעה.

ומשם רכבת לכיוון תל אביב זה יחסית נסיעה קצרה....לא מעל שעה...

ושם מחליפים לרכבת לירושלים..

כמה זמן נסיעה ברכבת מתל אביב לירושלים?

אנ רואה שזה לעלות בבנימינה נוסע את כל תחנות תל אביב מגיע לנתב"ג שמה את מחליפה רכבת לכיוון ירושלים , יחסית נסיעה קצרה כל הסיפור שעה ועשרים

את נוסעת לבד עם הילדים?

עדיין מתכננים, חושבים..

מה יכול להתאים להם שם..

אולי מוזיאון כלשהו שם או אקווריום ישראל,

אבל בכללי הם יהנו מהנסיעה ברכבת, שזה הטיול בשבילם, ומהשהות בירושלים.. אפילו אם זה אומר לשבת לאכול שם ארוחת צהריים/ערב ולישון באיזה מקום נחמד ולמחרת גם טיול נחמד באזור שבו נלון. ואז לחזור חזרה

הייתי נוסעת עם רכב.

רכבת אני לוקחת רק כשזה ממש אטרקציה מסויימת שקרובה יחסית לרכבת.

הגדולים ממש רוצים כבר לנסוע בתחבצ...

גם הקטנות ישמחו לנסוע ברכבת, רק שלא יודעת כמה זמן הן יחזיקו את עצמן בישיבה ממושכת בנסיעה... 

לק"י

ואם את עם בעלך, זה נראה לי בסדר גמור.

מקסימום לוקחים מוניות מהרכבת לאן שרוצים לטייל.

הלוך וחזור, מקסימום עם יעד הגעה אחד, שלא דורש עוד נסיעות.

(לפני כמה שנים עשינו טיול לחיפה בתחבורה ציבורית בלבד. בהלוך היה מצוין, וגם בהתניידות בעיר, אבל בחזור - פספסנו את הרכבת האחרונה, ונאלצנו לחזור באוטובוס עמוס וצפוף עם אנשים מקיאים ועם ילדים צורחים - גם שלנו - וזה היה סיוט נוראי, וחזרנו רק בשתיים בלילה הביתה... אז אם מתכננים טיול בתחבורה ציבורית מלכתחילה כדאי לשים לב שלא חוזרים מאוחר מדי...)

מבנימינה זה די ארוך לדעתי.

אפשר אולי ממודיעין או נתבג לירושלים. הנסיעה פחות מעניינת אבל רכבת מהירה זו גם חוויה.

ובאמת לחשןב טוב גפ מה רוצים בתוך ירושלים

וגם אולי לתכנן ככה שאחד מכם ימשיך עם הרכב עד לירושלים ואז יהיה גפ להתניידות וגם לחזור מהיר יותר

לק"י

אם אתם בתחב"צ, אל תחזרו מאוחר מידי, שהילדים ירדמו ויהיה קשה להעיר ולנייד אותם ממקום למקום.

ועדיף שתחפשו קו ישיר לאיפה שאתם גרים, אם יש. 

לעשות פשוט עצירות כשצריך , ברגוע, לעשות לו"ז שלא תלוי בשעות הגעה מדויקות למקומות

יהיה לך סיוט איתם בתחבצ

לק"י

ובני כמה הילדים (ולי אגב, עם קטנים ממש יותר נוח בתחב"צ, כי הם לא אוהבים ולא רגילים לכסאות בטיחות. אין לנו רכב).

ברכבת זו חוויה יותר נוחה, חוץ מראשון וחמישי שאז עמוס.

אני נוסעת עם 3-4 ילדים באוטובוסים (בני 10.5, 7.5, 5 ו-2.10).

לנסיעות עם הרבה ציוד או שחוזרים מאוחר, אנחנו באמת לוקחים הסעה.

אבל כשנסענו עם כולם

הודנו לאלוקים חמישים פעם שיש לנו רכב חחח

לק"י

באוטובוסים יש חגירה רק במותניים.

ובמוניות- אני חוגרת מי שאפשר רק במותניים. אבל זה באמת פחות בטיחותי.

לק"י

תמצאו משהו שהוא ליד הרכבת או ממש קרוב. נסיעה אחת לא ארוכה מידי וזהו. ותחזרו באותו יום, שלא תצטרכו לסחוב מלא ציוד.

ככה יהנו מהנסיעה ברכבת, ולא יהיה מתיש.

ניסיתי לשתות מים

וואי סיוט

בעירוי,

אני לא הייתי לוקחת סיכון במצב שלך..

בנוסף לנוזלים דרך הוריד אפשר לתת תרופה להקלה על ההקאות.

נכנסתי ללופ שיש לו פתרון יחסית פשוט בצורת עירוי, אולי אפשר אפילו דרך הקופה.

תרגישי טוב!!

זאת הייתה התייבשות

עשו לי עירוי בקופת חולים שממש הציל אותי

מאז לא הקאתי עד עכשיו

צריכה לשתות מים כמו שצריך, אני ממש גרועה בזה🫢

תודה לכולכן על הדאגה! בזכותכן התייחסתי יותר ברצינות והלכתי להיבדק בקופ''ח

לק"י

לא אכפת לי שיקומו מאוחר.

הבעסה שאני לא ישנה טוב בלילה, ולא ישנה עד מאוחר...

לק"י

אני ישנה לרוב גם במהלך היום, אבל זה לא זה.

מקנאת בילדים שיכולים לישון עד מאוחר🤣 איך בא לי גם...

לפעמים ב 23:00, אבל קמים מוקדם 🥴 סביבות שבע וגם לפני.

הם ככה מאז שהיו קטנים, עכשיו הם גדולים למדי אז אני לא חייסת לקום מוקדם איתם,

אבל נראה לי לא בריא, ובעיקר עד שיתרגלו לקום קצת מאוחר יותר, תתחיל השנה ויצטרכו להתרגל לקום שוב מוקדם 😭

תוך כמה ימים הלוז מסתדר.

אני מאמינה שאם היא קמה כל יום בשעה אחרת היא גם הולכת לישון בשעה אחרת וישנה צהריים בשעה אחרת...

מהניסיון שלי, זה פשוט מסתדר 

כרגע היא אוכלת דייסת קוואקר בבוקר

בגילאים יותר גדולים לחם וירקות.

אבל את יכולה לשאול את מנהלת המעון אצלכם, זו שאלה מקובלת...

יש פירית בבוקר ומרק בצהרים ובקבוק כשקמים

בהמשך כריך כשקמים ובהדרגה מרגילים לאוכל רגיל

יש תפריט בכל מעון יתנו לכם באסיפת הורים

נותנים לכל תינוק עדיין לישון מתי שהוא צריך ובהדרגה מרגילים אותם לסדר יום משותף

אם היא תהיה עייפה יתנו לה לישון...

ממה שזכור לי בעבודה במעון,

תינוק שלא יודע בהתחלה להחזיק, מאכילים אותו

כשהוא קצת גדל וכבר מוכן,

אז לאט לאט מלמדים אותו להחזיק.

בהצלחה !

הם לא אוכלים בדיוק באותו הרגע כי לא קמים ביחד ולכן אפשר להאכיל את כולם

אצלי לא היתה בעיה אמרתי להם מתי אכלו לאחרונה ואחרי 3 שעות הביאו שוב

(אגב ככל שהתינוק יותר קטן קם במעון לפחות אצלינו השכיבו כשהתייעף ולא דווקא בשעה אחידה

לא יודעת איזה גזרה מתאימה לך.

מזל טוב!

אני מהלידה הראשונה הכי אוהבת את הבגדים של ההריון. הם נוחים, מתאימים את עצמם לבטן, ונעימים.

יש בירושלים מעל צומת האיקסים (מאפה נאמן שבתחילת קינג גורג) חנות של בגדי נשים עם כל מיני אופציות. מצאתי שם כמה פעמים דברים נחמדים להריון ובכללי למרות שרוב ההיצע שלהם דווקא הרגיש לי מבוגר או סתם שונה מהסטייל שלי. אז ממליצה לדפדף בבגדים שם.

לא מתכוונת לזויה שממש בצומת, כמה חנויות מעל (אבל בצד של זויה)

אז את ממשיכה באותו צד של הרחוב בעליה של הרחוב, ולפחות פעם שהיו שם שיפוצים היא היתה החנות האחרונה לפני השיפוצים.

כאילו יש להם שתי כניסות אחת באמצע של חלון ראוה רגיל כזה נראה יחסית מרווח ואז השניה את ממשיכה כמה מטרים בעליה וזה נראה כמו דוכן של בגדים ממש צפוף

גזרה ישרה יחסית (A( יכולה להתאים.

ואני הייתי שמה מחטב, יש ממש נוחים

מזל טוב כפול 

גם אני במצב דומה, זה גם עובר עם הזמן, וגם תבדקי היפרדות בטנית במיוחד אם זה אחרי כמה לידות, כי יש תרגילים מיוחדים שעוזרים ותרגילים שאסור לעשות.

בנוגע לבגד, יש מחטבים בסופרפארם למשל שהם כמו תחתון וזה אוסף די טוב את הבטן, תלבשי משהו משוחרר יחסית שפחות מדגיש את איזור הבטן והכי חשוב, תזכרי שילדת והכל בסדר ולא משנה מה אחרים חושבים את מלכה!

לפחות את חצי שנה אחרי

אני בעזרת ה' צריכה ללדת ממש סמוך לחתונה

וזה כבר קרה לי פעם ומשום מה זו הייתה החתונה שהכי החמיאו לי בה-

רק מרחמים!!!!   כי הייתי נראית זוועה. נפוחה,כאובה,עייפה והנקתי כל האירוע

עשי:

•נעליים בצבע ניוד (עור)  

• חצאית ישרה

• חולצות ושמלות בגזרת רחוקה מהגוף, בדים

נופלים, שמלות וחולצות בגזרת אמפייר (גזרת "הריון") שמדגישות את החלק הצר מתחת לחזה ונשפכות באזור הבטן.

• חליפות - חלק עליון ותחתון באותו הבד או הצבע

• אם את מכניסה את החולצה לתוך מכנס תמשכי מעט את החולצה כלפי מעלה ותני לה ליפול מעט וליצור קפל באמצע כדאי ליצור טשטוש באזור הבטן.

• חולצות ושמלות בגזרת מעטפת

• חולצות ושמלות עם מפתח V

• שמלות מחוייטות ומעט מתרחבות  

• ג'קט מחוייט, קצר ופתוח (חפשי גזרת "פרינסס")

• חזייה טובה ותומכת. חזה שעומד במקום ולא נופל מדגיש את המותן הצרה.

אל תעשי:

• חולצות לייקרה נצמדות ובכלל חולצות קטנות וצמודות מדי .

• חולצות / שמלות עם מפתח עגול

• צווארון גולף  

• פחות הדפסים

• חולצות/ שמלות עם עודף בד באזור הבטן והחזה (גם הכיווצים האלה באזור הבטן שאמורים "לטשטש" עושים את הפעולה ההפוכה ומוסיפים נפח)

בקיצור כל מה שנצמד/ נדבק - להרחיק מהבטן. 

הבד צריך קצת "ליפול" על הגוף. מקווה שהצלחתי להסביר.

זו חברה טובה שלי שדיברה על זה ממש אתמול עם החבורה שלנו אז אני לא רוצה אאוטינג

אולי היה עדיף שהייתי פותחת לצל"ש לזה

את הבטן בכלל

ממליצה להיכנס לחנות של רחל סיטבון

לדעתי יש סוף עונה עכשיו ויש לה ממש מגוון

רק עכשיו מגיעה לשבת ליד המחשב ורואה כמה ענו, אז קודם כל תודה!

אני לא אספיק להגיב לכל אחת בנפרד, אבל עוברת על מה שכתבתן ולוקחת מזה עצות וחיבוקים😍

שבעז"ה יהיה לכם טוב, כיף ושמח גם במצב הזה

לפעמים לוקח לגוף להתאפס.. זה ממש בסדר

נאסרתם בוודאות?

תבדקי עם רב ♥️

אולי זה באמת עוד לא המחזור אלא המערכת בודקת את המצב (:

בנתיים לא המשיך דימום...

אבל כן נאסרנו בוודאות

רק למדתי הדרכת כלות.

ממה שאני יודעת אם מדובר בטפטוף קל ולא בעוצמה של מחזור על דבר שאינו מקבל טומאה, כגון שרותים או תחתון צבעוני, או בניגוב אם עברו מעל 5 שניות מהטלת השתן אז זה לא מטמא.

אני ממליצה בחום לבדוק את זה עם פוסק הלכה ולבדוק אם באמת נטמאת או לא

זה קצת נשמע להכחיש דימום אבל אם זאת ההלכה אני בעד חח

יש גדר לדימום שהוא מחזור ומדובר על שטף של דם, את לא מתארת את זה אלא דימום קל.

אני כמובן לא פוסקת אבל ממליצה לבדוק עם גורם הלכתי 

אולי באמת אבדוק, סתם מרגיש לי מוזר לבדוק

לא באלי לפתח ציפיות חח

והפחתת הנקות הגיוני מאד שהיה ביוץ.

לא תפסידי כלום מלבדוק

וזה באמת מבאס להאסר על כתמים

אם זה לא הריון- בהחלט יכול להיות שיבוש הורמונאלי שנפוץ מאד בזמן הנקה או לקראת סיומה

אבל אני הייתי יותר מהמרת לכיוון הריון

בשורות טובות יקרה

לא שעתיים.

כדי שהגוף לא יכנס למצב של סטרס ויעלה סוכר

זה בעייתי לאכול אחרי שעתיים? בגלל שהתזונה מצומצמת, הרבה פעמים אני רעבה בין הארוחות

ועדיף למשוך לפחות שעתיים וחצי

תנסי להגיד את כמות החלבון בארוחה, אולי להעשיר בעוד ירקות שיתפסו נפח בגוף

דנונה עם אגוזים ושקדים ואז זה לא משביע לשעתיים..

אולי חופן במבה או כמות של פרי שעדיין לא מעלה לך סוכר

כי אני רוצה להציע פשוט לאכול יותר.

זו באמת ארוחה קטנה, ומתאימה רק כארוחת ביניים.

אני חושבת שזה משביע רק אם את הארוחה העיקרית הקודמת אכלת ארוחה טובה ומשביעה.

תוסיפי לארוחות חלבונים ושומנים. מהניסיון שלי, הגוף מתרגל וזה משביע והגוף מרגיש יותר קליל, ולא רעבים.

ז''א שצריכה להכיל גם פחמימה (נראה לי 15 או 30 גרם) ואז זה ישביע אותך ליותר זמן.

את אמורה לאכול ביום 3 ארוחות גדולות ו3 ביניים

גג למשוך עד 4 שעות ולא מעבר

כי אח"כ הגוף נכנס למצב של צום או מה שזה לא יהיה

ואז רמות הסוכר עולות

היא נתנה לך תפריט מדויק?

או רק הסבר כללי לאכול פחות פחמימות?

אני מתלבטת אם ללכת לדיאטנית נוספת כי הראשונה לא נתנה לי מספיק מידע

תוצאה atypical (ASC-US) בבדיקת פאפ משמעה שנמצאו תאים שאינם נראים תקינים לחלוטין, אך השינויים אינם חמורים מספיק כדי לקבוע שהם נגע טרום-סרטני. אחד הגורמים הנפוצים לתוצאה כזו הוא הימצאות דם על הדגימה. דם הווסת עלול להקשות על הפתולוג לבחון את התאים בצורה מדויקת ולפרש את הממצאים כשינויים בתאים, שאינם בהכרח קשורים לנגיף הפפילומה (HPV) או לתהליך ממאיר.

לק"י

אבל לא יודעת אם עושים העמסת סוכר.

מה שכן, אם המעבדה פתוחה עד 11:00, לשתות את הסוכר ב9:30 גם לא תצליחי?

אני אשאל את האחות

הלוואי 

לק"י

בפועל אין צורך (לפחות אצלינו).

אצלינו את מקבלת את הסוכר מהמזכירה. מספיק לשתות נניח עד רבע ל-10, ואז אחרי שעה המזכירה מכניסה אותך לאחיות. 

עם רעיונות לאתרים מתאימים במשלוח מהיר

זה גם משנה אם אתם גרים בעיר או בפריפריה

יש לו כל מיני רעיונות

שנה שעברה הזמנתי והגיע ממש מהר

אולי שווה לך להציץ

יכול לאסור..

יכול להיות שאפשר להגיד לרופאה ישר להוריד ולזרוק לפח בלי להסתכל או להגיד אם יש דם.. כדאי לשאול רב...

אם את רוצה שיהיה סיכוי טוב לראות כמו שצריך בביטני אז את צריכה להגיע עם שלפוחית מלאה ממש

זה מגביהה את הרחם ומאפשר לראות יותר טוב

יש את ”בנפשנו” שזה ארגון שמתמחה בפגיעות מיניות (במגזר החרדי).

הם בטח ידעו להפנות לאיש מקצוע מתאים.

ובכללי שתלך אך ורק לאיש מקצוע מוסמך ורציני, היא חייבת טיפול עומק פסיכולוגי כי ההשלכות של זה משפיעות באופן עמוק על הנפש.

בשום אופן לא ללכת לכל מיני מטפלים רגשיים ומטפלים בגרוש. חובה במצבה פסיכולוג קליני מומחה.

טוב, נתנו פה רעיונות טובים

אולי גם יעזור לציין שלטראומה מאוד מומלץ היום השיטה של ד"ר לוין שנקראת S.E 

ויש מטפלים עם הכשרה בשיטה הזאת בהתמקדות בפגיעות מיניות.

(הייתי מביאה לך מספר של מטפלת ממש טובה לזה אבל יש אצלה רשימת המתנה ארוכה... )

וכל הכבוד לך על שימת הלב

תודה רבה

הציל אותי..

נמצא בירושלים. עושים שם אינטייק להבין מה בדיוק הצורך ולהתאים לך מטפלת.

לא כל המטפלות מירושלים. יש כאלה מבחוץ שבאים גם לירושלים למרכז עצמו ואפשר לפגוש אותם באזור שבו הם גרים.

יש מידע באינטרנט.

מהממת על האכפתיות.

ושבע"ה היא תמצא אתנשליחה המתאימה ❤️

''מביאות שישה ילדים ואז בגיל ארבעים וואוו מה איתו''

מה הכוונה? וואו מה קרה לגוף שלהן אחרי שש לידות

וואו שישה ילדים זה המון

וואו שישה ילדים זה מעט

קיצר תסבירי 😅

(לא עונה על שאלותייך החשובות כי בעיניי זו שאלה סופר אינדווידואלית ובעיניי אין פה מה חכם ומה לא חכם, בטח לא כי איזו משפענית החליטה ככה. אלא בהקשבה למציאות, לגוף שלך, לזוגיות שלכם, ללב שלך, ללב שלו.. ככה בעיניי ♥️ אבל מסקרן אותי לשמוע למה התכוונת)

אז כל השאלה היא מה הגישה לתכנון ילודה ומימוש עצמי כבר בתחילת הדרך.

מי שזה חשוב לה, יכולה לבחור לשלב ולהפנות משאבים לגם וגם.

מי שלא חשוב לה יכולה לבחור להשקיע באחד הכיוונים.

מי שלא מבינה שהבחירה בידיה מתעוררת סביב משבר גיל ה40 ולא מבינה איך הגיעה לאן שהיא הגיעה..

אם השאלה הזאת מעסיקה אותך עכשיו כנראה שלא תגיעי למצב הזה בעוד 20 שנה (לשני הכיוונים)

הבחירה בידייך.

טיפ קטן, בגיל 20 המוקדמות יש עוד המון כח ואמביציה "לטרוף את החיים" וזה הולך ומתמתן עם הגיל.

אז מה שאפשר להספיק ב4 שנים בגיל 20 לא יהיה זהה למה שאפשר להספיק לקראת גיל 40.

בעיני, כרגע הכי חשוב לתכנן איך מגיעים לכניסה לעולם התעסוקה.

אם את לפני לימודי תואר או אחרי, איפה לגור שתהיה לך עזרה, האם ללמוד במקביל לבעלך, איך לממן שכ"ל ואיך לכלכל את הבית בתקופה הזו.

ברגע שעוברים את המשוכה הזאת ההמשך כבר יותר קל ויש הרבה יותר אפשרויות בחירה.

כנראה שיש נשים שמרגישות מה שהיא אמרה, ונשים אחרות שממש לא.

לא יודעת מה זה נחשב לתכנן לעומק.

לחשוב על כל פרט ופרט מה יהיה בחיים עם x ילדים? מיותר בעיני. לחשוב רציונלית איך מתנהלים במשפחה ברוכה? ברור שכן.

אבל אני חושבת שהנקודה העיקרית כאן זה הסיפור של "ואוו מה איתן" אני חיה את חיי (או לפחות משתדלת) בצורה שלא תביא אותי להסתכל אחורה ולא להבין מה קרה כאן. לחיות את החיים בשמחה, עד הסוף, יחד כל צדדיהם, בצורה שלא תביא אותי להסתכל אחורה בהלם וחרטה.

ובכנות, אני לא מתחרטת על כלום. כמובן שבמישור האישי אני מצטערת מאוד על מקרים שפגעתי באנשים.

אבל בדברי  המשמעותיים, אני לא חיה חיים של "מה היה אם..."  היו דברים שעשיתי והיו מאוד חכמים וטובים (כמו להתחתן בגיל צעיר) והיו דברים קצת יותר מאתגרים (כמו להיות אמא צעירה במהלך תואר עמוס) אבל גם מהם למדתי הרבה.

כל ההסתכלות הזו של "וואי מה קרה כאן איך לא שמתי לב" מעידה  בעיניי על איזשהו ניתוק ובריחה מהחיים

אדם עובד ה' חי בשמחה, עם חיבור למציאות, בצורה שכלית ובריאה ולא מופתע מדברים שהוא הביא על עצמו.

המישור הפרקטי משתנה מאוד בין אישה לאישה ובין משפחה למשפחה. יש כאלה שצפוף יהיה להם מעולה וכאלה שממש לא. זה שיקול מאוד אישי.

 אישה צריכה לבדוק כמה כוח יש לה ,, מה שאיפות שלה בחיים, כמה תמיכה יש לה ולהתנהל בהתאם .

לגבי משפיענית , אני מנחשת שאין לה שישה ילדים כך שהיא לא באמת מבינה בנושא. מעניין במה היא כן מבינה אם היא בוחרת לעשות סרטונים בנושא שהיא לא מבינה.

בעיניי לא כדאי לצפות במישהו כזאת , שתלך לעבוד...

המשפיענית הזו היא אחת הנשים הפחות אהודות ברשת ממה שיצא לי לראות כי היא מעלה הרבה דברים ואמירות שנויות במחלוקת בכוונה בשביל טראפיק, והתגובות לא היו "לא מרוצות" אלא שנשים טענו שהיא מדברת בשם אחרות ומלא נשים כתבו לה שהאמהות שלהן (גם להרבה ילדים) זה אחד הדברים הכי טובים שקרו להן בחיים אז לא הייתי לוקחת אותה כדוגמה בכלל. אגב,יש לה 2

לגבי מה חכם - מה שמרגיש לך שנכון לך. ואת רוצה.

יש אנשים שמתכננים לעומק, זה לא בהכרח חכם.

כל פעם כדאי לחשוב על הילד הבא. אתם רוצים ומרגישים שזה יהיה לכם טוב ונכון? אם כן, אז לחשוב מתי מוכנים ברמה הטכנית, נפשית, כלכלית.. אין מספר "נכון", ואין רווחים נכונים. כל זוג וכל משפחה ומה שנכון להם

אבל זה לא כל כך חכם להקשיב לאישה אחת רק כי יש לה מליון עוקבות. זה הופך אותה ליותר יודעת על החיים? קודם כל תשאלי את עצמך מה את רוצה, ואז תקחי השראה מנשים כאלה. יש גם נשים עם 8-9 ילדים שתוך כדי הילדים עשו עסק של מליונים ועפות על עצמן ועל הזוגיות שלהם. (גלית גלבוע, אלישבע גרוניך)

וההבדל היחיד ביניהן לנשים אחרות, זה לא מספר הילדים גם לא הצפיפות אלא האמירה שחיים היום, ולא רק שהילדים יגדלו. הילדים הם לפעמים התירוץ שלנו לא ללכת אחרי החלומות שלנו. תרוץ שנובע מפחד אישי שלנו, לעשות, ללכת, להתחייב לגודל שאנחנו.

חופשה זוגית אפשר לצאת עם ילדים בכל גיל, גם לפתוח עסק, לשדרג משכורת בתור שכירה, לבנות בית, ללכת לטיולים או כל דבר אחר. יש רק כמה שאלות שצריכות להנחות אותך 1. מה אני רוצה? מה יעשה אותי שמחה?

2. איך אני כן משיגה את זה? אם עשו את זה לפני גם אני יכולה.

כשאת משקיעה בעצמך בטוב שלך, הפנימי נותנת מקום לרגשות שלך, מגדלת את הזוגיות שלך להיות במקום שטוב לך, מגדלת את עצמך להיות במקום שלך. דואגת פיזית או נפשית. אז בגיל 40 גם עם 10 ילדים בהפרש של שנתיים, וגם אם פחות בהפרשים גדולים. לא תשאלי את עצמך מתי יגיע תורי ומה עשיתי עד עכשיו. אלא תגידי אני עכשיו, אתמול וגם מחר. כל יום אני גם עצמי, וגם אמא. וזה לא משנה אם היתה לך "קריירה" או שהחלטת להיות איתם בבית. מה שמשנה זה שראית את עצמך, אהבת אותך והקשבת לגוף ולרצונות שלך.

הנוסחה היא לא מספר ילדים "נכון" וגם לא "רווח" נכון. הנוסחה היא קשב פנימי עמוק שיצור אישה שמחה, ואמא שמחה.

בהצלחה... 

פספוס והכרה בטעויות יכולה לקרות בעוד נושאים ובעוד גילאים בגלל:

1. חוסר תכנון והצבת מטרות

2. הצמדות לאידאולוגיה או דרך חיים מוכרת מבלי לבדוק ולערער אחריה

3. חוסר בחשבון נפש תקופתי והכרה בטעויות

4. חוסר למידה אימון ויישום

לכן טוב בגיל צעיר:

1. להציב מטרות לבדוק דרכים להשיג אותן

2. לבדוק ולערער אחר דרך החיים שמוסללים אליה האם היא מתאימה למטרות האם היא טובה באופן אישי

3. לעצור מדי פעם לחשוב להכיר בטעויות לתכנן מסלול מחדש

4. הדבר הכי טוב בטעויות הוא הפקת לקחים ויישומם ככה שהטעות שווה את המחיר ששולם

בעיניי ספציפית לילודה

איך מתכננים- חושבים על רצונות מטרות ומחירים בטווח הקצר והארוך

מה נחשב לא חכם- לעשות מבלי לתכנן ולחשוב כל תקופה מחדש

לשלם מחירים כבדים

לחיות במצב השרדותי

רק יודעת מניסיוני שאנחנו יכולים לתכנן מפה ועד מחר - אבל מה יהיה בפועל זה רק ה' יחליט...

יש כאלה שמשתוקקות להרבה ילדים - וחוות עיכובים.

יש כאלה שינסו למנוע בצורה הכי הרמטית שיש - ובכל זאת ייכנסו להיריון.

יש כאלה שחולמות על משפחה שמחה ובריאה - ואז נולדים להן ילדים עם קשיים מכל מיני סוגים...

אז אין טעם (ואני אומרת את זה גם לעצמי) להסתכל בגיל 40 אחורה ולהתחרט על החלטות שעשינו במהלך השנים. יש טעם להתמודד בצורה הטובה ביותר שיש כרגע, עם הנתונים הקיימים.

ובאותה מידה - אין טעם להתעסק יותר מדי בתכנונים בגיל 20, כי החיים עלולים להפתיע לכאן או לכאן. גם בגיל 20 ההחלטות צריכות להיעשות לפי הכאן ועכשיו, לפי היכולות כרגע, וזהו זה.

והדבר הכי חשוב בסיפור הזה (שמן הסתם אותה משפיענית רשת לא הזכירה) - הוא להתפלל. להתפלל שההחלטות שאנו עושים בזמן הנתון יהיו לטובה, ולהתפלל לכוחות להתמודדות עם מה שה' החליט לזמן לנו...

(ובסוגריים אומר שמשפיעניות רשת הן נשים בדיוק כמוני וכמוך - רק עם יכולת לדבר מול מצלמה ולהעלות סרטונים. הן לא רבניות ולא פסיכולוגיות ולא נשות מקצוע מכל סוג שהוא, אז לא צריך לייחס יותר מדי חשיבות למה שהן אומרות...)

אם הנושא הוא הגשמה מקצועית מעבר לילודה

אז אני בת 40 וקצת יש לי יותר מ6 ילדים וב''ה אני לגמרי מגשימה את עצמי באופן מקצועי, למדתי תואר ראשון ושני, אני עובדת בעבודה שאני אוהבת גם בציבורי וגם בפרטי ומרגישה הגשמה הן כאמא והן באופן המקצועי.

זה אפשרי אבל דורש גם המון השקעה ותמיכה של בן הזוג וגם עבודה קשה 

זה לתת לדברים חיצוניים להשפיע על הבחירה הכל כך משמעותית הזאת.

זה נושא מאוד מאוד אינדוודואלי, ומשתנה לפי המון דברים שאי אפשר בכלל לדעת בגיל צעיר (הכוחות של הזוג, איך עוברים ההריונות והלידות, האתגרים שהחיים יזמנו, רמת התמיכה המשפחתית ועוד ועוד ועוד).

יש נשים שיגיעו לגיל ארבעים, יסתכלו אחורה ויתבאסו על מספר מועט של ילדים. יש נשים שיתבאסו על חוסר מימוש עצמי.

ויש נשים שיסתכלו אחורה בסיפוק וישמחו בדרך שהן בחרו בלי שום קשר למה היא היתה.

אהבתי מאוד את מה שכתבה לך @פלא הבריאה, שבכל מסלול חיים שבוחרים מה שחשוב זה להקשיב לעצמך ולרצונות שלך.

לפעמים הרצון הוא להיות בבית ולהשקיע בילדים. לפעמים הרצון הוא לפרוח בחוץ. לפעמים הרצון הוא לשלב בצורה כזו או אחרת.

כל אחת, בכל שלב בחיים, יכולה לבחור בחירה אחרת.

הדבר הכי חשוב מתוך הסרטון שראית, הוא הרעיון הבסיסית אל תשכחי את עצמך. אבל זה נכון גם אם את בוחרת במסלול קריירה תובעני...

לה מאד הקריירה

אז מראש היא בטח תביא ילדים לא צפוף מידי

האופי שלנו לא משתנה , אולי קצת

אנחנו הופכים ליותר חושבים ומחושבים

וגם ילודה זה רק מלמעלה...

לא נראה לי נפוץ שאישה תתחרט על ילדים או על הריונות צפופים .   אולי תחשוב שצריך לעשות אחרת וזה בסדר

אבל לא חרטה

אבל כן כדאי שאישה תחשוב גם עליה , על להתממש מקצועית, וזה אפשרי עם ילודה במקביל

אבל זה לא עניין של הכללה אלא בעיני זה עניין של בשלות של הייעוד בחיים, אדם צריך להיות ברגע הנכון במקום הנכון.. מה שאומר שכמה ילדים להביא בעצם אין ממש בחירה מה שהקב'ה מחליט זה מה שיהיה.

בוודאי שאני מסכימה עם האמירה שלה שאשה צריכה להרגיש סיפוק בעשייה שלה תמיד כי זה מקור הכוח והשמחה!

לסיכום, זה עניין של גישה.. ולא ממש קשור לכמה ילדים אשה מביאה, היא רק נתנה דוג' שמעוררת לשאלה 'מה עשיתי עד עכשיו בחיים.. איך אני מתנהלת עם זה כדי שיהיה לי סיפוק ונחת יומיומי, איל לראות את הטוב שבדברים לטובתי , לאן המציאות יכולה לקדם אותי שארגיש טוב עם עצמי'

אמרה לקחת כמוסות חילבה וממש הגביר לי

וגם כל מה שמוריה כתבה

מנביטה ושמה בשייקים ממותקים

ושיבולת שועל

לשתות הרבה מים

לשאוב אחרי כל הנקה גם על ריק

לק"י

לא יודעת אם אצל כל האנשים, אבל יש כאלה שזה עושה אצלם ריח חזק כשמתפנים. מבחינתי זה בלתי נסבל🤦‍♀️

וגם בטחינה זה עשה ריח מסריח

(אולי יש פטנטים כמו להשרות הרבה במים וכו'. יבואו המומחיות ממני ויגידו).

זה מה שטוב בהנבטה

ששוטפים הרבה וזה פותר את העניין

וגם כדורי חילבה ומורינגה שאפשר לקנות בסופר פארם.

לי זה ממש עזר. 

לא מכירה שום הנחיה לשלב הראשוני

אם יש חשש כמו דימום וכו אז עדיף להמנע ממאמץ, יחסים וכזה, אבל בהריון תקין אין סיבה להמנע (חוץ מזה שבדכ מתחיל חוסר חשק בשלב הזה..)

ובעבר הדימום שבעקבותיו היתה הפלה טבעית הופיע בשלב מאוחר יותר מהנוכחי...

זתומרת נשמע לי שאם כבר אראה דימום אז יהיה מאוחר מדי להתחיל לשמור... מבינה?

אבל אין משהו לעשות שקשור אלינו. כל עוד הכול טוב- הכול טוב. אם יהיה שינוי חלילה- תהיה הדרכה

בהצלחה ענקית ענקית ובתפילה!!

דא. יש סגולה לרב אליהו זצוק"ל להוריד את כל תכשיטי הזהב לאישה שסבלה מהפלות בהריון חדש

לגבי יחסים עדיף כן לנסות להמנע (למרות שהרופאים אומרים שאם תקין אין חשש)

בגדול ידוע ששלושה חודשים ראשונים קשים לוולד ולאישה.

לגבי למנוע הפלה -

רוב רובם של ההפלות לא נגרמות בכלל ממאמץ פיזי מיותר

אלא מעובר שהוא לא תקין

ובגלל זה באופן טבעי הרבה פעמים מתפתחת הפלה.

ככה שלדעתי בהבנה בריאה צריך לדעת שהכי חשוב להתפלל על עובר בריא ושלם.

ואם חלילה מתפתחת הפלה לדעת שלא יכלנו למנוע וטוב שזה קרה (הכל מלמעלה)

בהצלחה!

והלוואי והכל יהיה בסדר, וזה שהייתה לך הפלה-קורה, זה לא אומר שעכשיו לא יחזיק חלילה. בע"ה בידיים מלאות.

כשעברנו דירה הסבו את תשומת ליבי לגבי כיריים אינדוקציה וחשמליות לא טובות להריון.

חקרתי על זה, ובעקבות מה שקראתי, ממליצה להימנע מקרבה ובישול מכיריים כאלו.

לא רופאה או מומחית בתחום, סתם אחת שביררה לפני בניה וקניה של כיריים וראיתי שזה עלול לעשות לא טוב להריוניות.

סתם מעלה נקודה שאולי יש לך בבית, ולא חשבת על זה.

אם הרופאים אומרים שאין חשש, אז אין חשש. אמנם כתוב בגמרא ששלושה חודשים קשה לאישה וקשה לולד, אבל לא ברור מה הכוונה קשה, והיום זה הופרך מחקרית שיש בעיה, ואין שום הנחיה רפואית או הלכתית להימנע מיחסים, כך שזו נראה לי המלצה לא מבוססת... (או שכן מבוססת על משהו? אם כן, אשמח להכיר)

נראה לי חבל להוסיף הגבלות והנחיות שאין בהם טעם, סתם מכביד על החיים... (כמובן אם אין חשק אז זו סיבה, אבל אם יש? )

רוב ההפלות בשליש ראשון מקורן בעובר לא תקין, ולכן אין מה לעשות כדי למנוע הפלה, וגם אין עניין למנוע...

גם בעיות קריטיות של האמר יכולות להיות קשורות להפלות חוזרות, אז אם היו לך כבר כמה את יכולה לנסות לברר את הכיוון הזה.

ולהרפות... זה הכי קשה, אבל לדעת שבאמת אין הרבה מה לעשות והכל בידי שמים...

בשורות טובות!

כמובן שהכל מאת ה'...

סטטיסטית אם אני לא טועה כ20% מההריונות נופלים בשליש הראשון, כך שעפ"י הסטטיסטיקה כל אישה עם 4-5 ילדים עברה לפחות הפלה אחת.

לדעתי כדאי להסתכל על זה כ"נפילה על הצד הלא טוב של הסטטיסטיקה" ולא להּתבחבש בזה אם אין צורך רפואי אמיתי...

ברור שזה קשה, אני לא באה לזלזל חלילה (באופן אישי ההריון הראשון והשלישי שלי הסתיימו בהפלה) אבל חושבת שיותר בריא להתפלל ולהתנהג כרגיל

יש לה קורס איך למנוע

(סליחה שלא מפרטת, אני קצרה הזמן)

ואז אין איך למנע.

לרוב הנשים שאני מכירה היתה לפחןת הפלה אחת( והרבה פעמים יותר). במנלך שנות הפוריות שלהן. מבינה ממש את החשש, היתי שם. אבל זה פשוט קורה כמעט לכולן, רק אם יש כמה הפלות רצופות מתחילים לחפש סיבות ואיך למנע . הפלה אחת זה ממש רגיל. 

לא יודעת עד כמה זה באמת נכון.

אני עברתי 7 הפלות רצופות-כל ה 7 היו "פגומים"?

מה שכן, אני מאמינה באמןנה שלימה שתינוק צריך לרדת גם אם האמת תקפוץ עד הגג ותעשה הכל ההריון ישרוד והילד יוולד

תובנה שלי מהמסע שעברתי. הרבה תפילות ואמןנה חזקה בבורא עולם

נשמע באמת מאתגר וקשה( עברתי 2 הפלות לא ברצף וגם זה היה קשה)

אולי 7 הפלות ברצף זה משהו אחר ובאמת במקרה  כזה בודקים .

הפותחת דיברה על הפלה אחת שהיא עברה ואמרה שהיא היחידה.

זה מצב שכיח שקורה לרוב הנשים, ומהפלה אחת או שתים במהלך שנות הםוריות אין טעם להכנס ללחץ או לחשש. 

אבל מאידך כן הייתי מורידה הילוך קצת כמה שניתן

עם אין סוף מחשבות. עברתי מלא הפלות מוקדמות שלא מצאו סיבה, כל רופא אמר משהו אחר והלכתי לאיבוד

בסופו של דבר שכבר נקלטתי פעם נוספת אמרתי לעצמי עכשיו אני יעשה ה-כ-ל!! את המקסימום שלי ואת השאר אשאיר לבורא עולם. כדי שלא יהיה מצב שאגיד אחכ אם הייצי עושה כך וכך לא היה נןפל שוב וכו'

נמנעתי מיחסים עד שבוע 12 בערך שכבר הייתי בטוחה בהריון יחסית, דרשתי תמיכה מקסימאלית (זריקות וכדורים) , יצאתי לחופש ובהמשך גם קיבלתי שמירה, שמרתי על עצמי מפעילויות בבית. לא שכבתי אבל ממש לא הרמתי, לא התכופפתי

תקופה קשה אבל ב"ה ילדתי 2

אחרי שקורה משהו תמיד יש חרדה שיקרה שוב, ב''ה הפעם הכל יעבור כשורה.

בדרך כלל באמת הפלה זה בגלל בעיות בעובר בשליש ראשון, ובמיוחד בשבועות ראשונים ואז אין מה לעשות.

לפעמים יש דימומים בגלל מאמץ יתר, לי לפעמים נהיה בגלל התייבשות, אז תנסי כמה שיותר לא להתאמץ אם לא צריך ולשתות הרבה מים ולעשות דברים שמרגיעים ומשמחים אותך, בעז''ה ככל שההריון יתקדם ובמיוחד אחרי שאת עוברת את השלב שבו הקודם נפל החרדה תרד.

אמנם רק בימי שישי ושבת..

אולי אפשר לעשות איתה ממש חוזה על זה שהיא משלמת לכם על התיקונים אחרי החגים ואז ןהזמין בעצמם מישהו שיתקן עכשו והיא תחזיר את הכסף אז?

הרבה כח בעז"ה!💕

יד2 זה לא אומר בהכרח רהיטים שבורים.

אנחנו ריהטנו את כל הבית מיד2 בדברים מעולים! חלק היו למסירה במצב מעולה (ספריית קודש, מיטת תינוק, שולחן אוכל, כיסאות, שידת החתלה) וחלק שילמנו אבל הרבה פחות ממה שהייתי משלמת על ריהוט חדש.. נניח ספות ב-600 שח, מיטה לאירוח ב-300 שח.

הגישה שלי הייתה שאם אני כבר הולכת ליד2 אז אני לא צריכה להתפשר בכלל. כי נניח בחנות אולי הייתי בןחרת משהו שפחות אהבתי כי הוא יותר זול, ביד2 אני יכולה להמשיך לחפש עד שאמצע משהו שיותר אהבתי כי בדכ המחירים נעים סביב אותם סכומים.

אבל צריך לעבוד בזה. לשבת ולחפש בקבוצות ווצאפ, מרקטפלייס בפייסבוק, אתר יד2.. לא לקחת מה ששמעתי שמוסרים כי זה מה שיש וזהו. 

הוא מתכוון מאלה שבחינם ושמציינים שיש שברים ברהיט

העיקר בחינם

בעבר באינטרנט מיד2ויצא מושלם,אבל בתשלום כמובן

רק אומרת שתסכמו את מתי התיקונים בדיוק ומה התיקונים בכתב בחוזה. שלא יצא מצב שהם נדחים עוד או שפתאום תגלו שהיא ''שכחה'' התחייבויות...

ובהחלט ביד 2/ מסירה יש גם דברים יפים ובמצב טוב, צריך רק לחפש אותם ולהשקיע בזה קצת מאמץ...

 היא לא תסכים, זה בעייתי בעיניי. זה עניין מקובל אגב

הייתי נזהרת מלקוות שתתקן אם כבר עכשיו היא מתחמקת

ולגבי הרהיטים - לא פשוט

גם אנחנו ריהטנו יד 2 אבל דברים במצב טוב. אני זוכרת שכבר כתבת על זה שבעלך רוצה לחסוך ולחסוך. זה משו שכדאי לדבר עליו

סביר להניח שהיא תמשיך להתחמק עד שתעשו לה שרירים... כתוב בחוזה שהיא חייבת לתקן?

אם לא, אז תוסיפו בחוזה תיקונים עד... ואם לא אז....

או שתביאו בעל מקצוע ותקזזזו בשכר דירה, בתיאום איתה

למזלי רק ביום ראשון נחתום חוזה בעזרת ה'

אבל זה כבר הוציא לי את כל החשק לעבור הקמצנות הזו

חובבי בעלי,אמרתי לו שאני מעדיפה להיות בלי מאשר שבור

באופן אישי אני במקומך הייתי עושה ברגע זה אחורה פנה.

חשבתי שכבר חתמתם חוזה.

זה משהו שילווה אותכם כל תקופת המגורים בדירה הזו וזה יכול ממש לשגע.

עברתי כמה בעלי דירות בחיי וזה מאד משמעותי.

אבל כמובן שיש קושי למצוא דירות אז זה גם משפיע...

בכל אופן מאחלת לכם הרבה הצלחה ותעגנו הכל בחוזה! בלי מקום לפרשנות אישית, כמה שיותר בפירוט וברור.

היה חנו מקרה דומה של מישהו שהודיע לנו שהוא לא מתקן משהו בבית שהיה מקולקל מראש וביקשנו להכניס בחוזה שכל מה שהיה תקין כשנכנס הוא כן מחויב לתקן, וגם בחוזה שלו היה כצוב שמה שבאחריותנו אנחנו מחויבים לתקן תוך 10 ימים ומה שבאחריותו לא היה מצוין זמן. ביקשנו להכניס את אותו זמן גם על המחןיבות שלו והוא הסביר לנו בחוצפתו שאין הדדיות בין שוכר למשכיר והוא לא מתכנן להיות מחויב לנו כמו שהוא מצפה שנהיה מחויבים אליו.

ומזלללל שזה קרה כי אמרנו לו מצטערת זה בעינינו מהותי והורדנו את זה מהפרק. וזה היה כמוכם, יומיים לפני חתימה, כשכבר היו שוכרים חדשים לדירה שהיינו בה והיינו חייבים לחפש בטירוף. בסוף מצאנו דירה מושלמת עם בעל בית מדהים.

לדעתי תגידו לה שמדובר בדברים מהותיים ואתם מוכנים שתתקן אחרי כניסה, אבל רק אם מכניסים סעיף שבמידה וזה לא מתוקן בתוך איקס ימים מהכניסה שלכם אתם מתקנים עם בעל מקצוע משלכם וזה יורד מהשכירות.

אם היא מסכימה - היא באמת מתכננת לתקן.

אם היא לא מסכימה - היא לא מתכננת לתקן את זה בחיים. 

זמן לפרט.

זו הנקודה

אני גרה במקום שאין פשוט אין דירות 😭